הדפסה

ב"ל 1951-07 גרבאן נאדיה נ' בטוח לאומי-סניף חיפה

בית דין אזורי לעבודה בחיפה

ב"ל 1951-07 גרבאן נאדיה נ' בטוח לאומי-סניף חיפה

בפני
כב' השופטת מיכל פריימן

תובעת

גרבאן נאדיה
ע"י עו"ד לואי גנאים

נגד

נתבע

המוסד לבטוח לאומי
ע"י עו"ד רן נסים

פסק דין

רקע עובדתי

1. בשנת 1993 התאלמנה התובעת מבעלה המנוח עלי ג'רבאן ממנו נולדו לה שני ילדים.

2. לאחר פטירת בעלה הראשון, בשנת 1993, פנתה התובעת לנתבע בתביעה לקבלת קצבת שאירים וגמלת השלמת הכנסה. גמלת השאירים אושרה מחודש 6/1993 ותביעה להשלמת הכנסה כיחידה אושרה מחודש 10/1993.

3. לאחר פטירת בעלה הראשון נולדו לתובעת עוד 4 ילדים :
יזאן גרבאן יליד 15/10/96
תרוא גרבאן יליד 23/01/98
חמדאן גרבאן יליד 10/9/00
נדים גרבאן יליד 30/8/03.

כל ארבעת הילדים רשומים במשרד הפנים כבניו של מר מוחמד גרבאן.

4. התובעת ומר גרבאן נישאו באופן רשמי ביום 5/4/07.
עד לחודש 12/2002 היה מר ג'רבאן נשוי לאשה אחרת.

5. ביום 5/2/07 הודיע הנתבע לתובעת כי מצבה המשפחתי עודכן לנשואה החל מיום 10/9/00 , כתוצאה מכך, החל מ- 10/2000 אין לה זכאות להשלמת הכנסה ולגמלת שאירים ונוצר לה חוב.
6. במכתבי הנתבע לב"כ התובעת מיום 12/3/07 ו-11/4/07 הסביר הנתבע כי די בלידת ילד והכרת האב בילד כדי ליצור נישואין על פי הדין המוסלמי ולכן רואים בתובעת כנשואה.
עוד צויין, כי הנתבע לא ביצע חקירה כלשהי אלא קבע את סטטוס הנישואין על יסוד רישום פרטי האב במשרד הפנים כאבי הילדים.

7. במסגרת תעודת עובד ציבור מיום 22/9/08 נכתב, כי הזכאות נשללה בטעות מיום לידת הילד השלישי, בעוד יש לשללה מחודש 1/96 – 9 חודשים לפני לידת הילד הראשון.
לתובעת נוצר חוב שנוכה בחלקו ממענק נישואין שניתן לה ע"י הנתבע, ויתרתו החל הנתבע לנכות מקצבת הילדים המגיעה לתובעת.

8. ועדה לביטול חובות שדנה בעניינה של התובעת החליטה ביום 22/1/08 שלא לבטל את החוב.

9. בתביעה שבפנינו מבקשת התובעת לבטל החלטת הנתבע על ביטול זכאותה לקצבת שאירים והשלמת הכנסה וזאת עד למועד נישואיה בחודש 4/07, לבטל החוב שנוצר לה ולחייב הנתבע בהשבת הסכומים שנוכו מקצבת הילדים או מכל קצבה אחרת שהגיעה לה.

עיקר טענות הצדדים

10. לטענת התובעת, הפסקת תשלום הקצבאות ויצירת החוב לתובעת נעשו שלא כדין.
לטענתה, נישאה לבעלה מר ג'רבאן רק בחודש 4/07, ואין יסוד לטענת הנתבע כי על פי הדין המוסלמי יש לראותם כנשואים קודם למועד זה.
לטענתה, קודם למועד הנישואים למר ג'רבאן ניהלה היא איתו מערכת יחסים לסירוגין מבלי לנהל משק בית משותף ומבלי להיות נשואים זה לזה.

11. לטענת הנתבע, בהתאם לדין המוסלמי, די בהורות משותפת והכרה בהורות זו כדי ליצור קשר נישואין בין אבי הוולד לבין אמו.
הנתבע טוען, כי מאחר ולאחר פטירת בעלה המנוח נולדו לתובעת 4 ילדים מבן זוגה מוחמד ג'רבאן והוא מכיר בהם כילדיו, הרי שלפי הדין המוסלמי היא ומר ג'רבאן נשואים לפחות מחודש 10/1996 (הולדת הבן הראשון) ועל כן בדין נדחתה זכאותה לגמלת השלמת הכנסה כיחידה החל מחודש 10/00 וכן פקעה זכאותה לגימלת שאירים "כאלמנה שחזרה ונישאה" החל מחודש 10/2000.

בכתב ההגנה, טען הנתבע לראשונה כי התובעת קיימה משק בית משותף עם בן זוגה ואבי 4 ילדיה, מר מוחמד ג'רבאן.

ההליך

12. ביום 18.11.08, הגיש הנתבע תעודת עובד ציבור. לתעודת עובד ציבור צורפה חוות דעתו של פרופ' מירון מיום 29.6.1993, אשר הוגשה לנתבע בעניין אחר, בה מציין פרופ' מירון כי על פי הדין המוסלמי די בלידה בה מודים הן האב והן האם (ככתוב בתעודות הזהות שלהם) כדי ליצור נישואין בין אבי הוולד לבין אמו.

פרופ' מירון הפנה לעדותו של השיח' תופיק עסליה, נשיא בית הדין השרעי לערעורים בת.פ 140/83 מדינת ישראל נ. אלצראיעה שם נקבע כי די בהודאה כאמור כדי ליצור נישואין בין האב לאם.

13. ביום 12/7/10 הגישה התובעת כתב תביעה מתוקן בו טענה כי אין כל יסוד לטענת הנתבע לפיה, על פי הדין המוסלמי די בלידת ילד משותף כדי ליצור נישואין בין התובעת לבין אבי ילדיה וביקשה כי ביה"ד יורה על מינוי מומחה מטעמו לבחינת הסוגיה.

14. ביום 11/10/10 נשמעו עדויות התובעת ובעלה.

15. ביום 29/11/10 הגיש ב"כ התובעת בקשה למינוי מומחה בדין האישי המוסלמי.
הנתבע התנגד לבקשה למינוי מומחה שהוגשה מטעם התובעת.

בהחלטתנו מיום, 06.01.11, קבענו כי ימונה מומחה בדין האישי המוסלמי לבחינת הסוגיה שבמחלוקת. בהחלטה קבענו, כי שני הצדדים ישאו בשכ"ט המומחה בחלקים שווים.

ביום 31.01.11, הגיש ב"כ התובעת בקשה לחיוב הנתבע במלוא הוצאות המומחה ולחילופין לתשלום ההוצאות מקופת בית הדין וזאת מאחר ולטענתו, מצבם הכלכלי של התובעת ובעלה קשה מאוד והם אינם יכולים לשאת במחצית הוצאות מינוי המומחה.
הנתבע התנגד לבקשה וב"כ התובעת ביקש להורות על הגשת סיכומים ללא מינוי מומחה.
בהמשך לכך, הצדדים הגישו סיכומיהם.

המסגרת הנורמטיבית

16. סעיף 255 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה 1995 קובע כי קצבת שאירים תופקע מאלמנה ש"חזרה ונישאה".
בית הדין הארצי לעבודה קבע שהביטוי "אלמנה שחזרה ונישאה" כולל גם אלמנה שמנהלת חיי משפחה מלאים עם בן זוג, ללא נישואים כדין.
(ראה עב"ל 686/05 המוסד לביטוח לאומי – בוארון פינק, ניתן ביום 28/3/07.)

17. זכאות מבוטח לגמלה מכוח חוק הבטחת הכנסה תשמ"א 1980 נבחנת גם היא, בין היתר, בהתאם לתא המשפחתי. בתקופה הרלוונטית, קיבלה התובעת השלמת הכנסה כמי שאין לה בן זוג.

סעיף ההגדרות לחוק הבטחת הכנסה תשמ"א 1980, מגדיר "בני זוג": "לרבות איש ואשה הידועים בציבור כבני זוג ומתגוררים יחדיו."

18. מוסד הידועים בציבור הינו מוסד מוכר במשפט הישראלי בכלל ובמשפט העבודה והביטחון הסוציאלי בפרט.
לפי הפסיקה, לא כל אשה שפלוני מקיים עמה יחסים מחוץ לנישואין היא ידועה בציבור. היות אשה ידועה בציבור של פלוני יש ללמוד מהנסיבות, ויש להוכיח "בראיות שהשניים התכוונו לקשר של תמיד, שיש בו מסימני ההיכר של קיום יחידה משפחתית, אם כי מסיבה זו או אחרת לא ניתן לאותו קשר ביטוי כמתחייב על פי הדין." [ע"ע(ארצי) 1016/00 טלינסקי ליובוב - קרן הגימלאות המרכזית ואחרים (21/06/01)].

19. יש כאן שני יסודות: חיי אישות כבעל ואישה וניהול משק בית משותף [דיון(ארצי) נב/ 0-69 ד"ר אליציה פוגל-מבטחים (10/8/92)]. קיומם של יסודות אלה תלוי בתכליתו של החוק הנדון "לאור העובדות שיש להוכיחן תוך מתן פרשנות לעובדות לאור תכלית זו" [עב"ל(ארצי) 1169/01 אורה אביטל - המוסד לביטוח לאומי (10/05/04)].

בפסיקה נקבע כי עת מתייחסים לסימנים המעידים על ניהול משק בית משותף, יש לבחון: האם בני הזוג מתגוררים באותו בית או בסמוך זה לזו, האם הם גרים בבתים נפרדים, האם בן הזוג מבקר, אוכל, ישן מחזיק בגדיו בבית האישה; למי שייך הבית בו גרה האישה;האם בן הזוג משלם חשבונות חשמל, טלפון וכו' בגין הבית שבו גרה האיש; מי מקבל את קצבת הילדים; האם לאישה יש חשבון בנק משלה ונפרד מזה של בן הזוג.

20. יחד עם זאת, הפסיקה הכירה בבני זוג כידועים בציבור אף ללא מגורים משותפים בהתקיים נסיבות מיוחדות [עב"ל(ארצי) 1169/01 אורה אביטל-המוסד לביטוח לאומי, (10/5/04)]. מגורים במשותף פירושו המהות, הכוונה לבלות בצוותא בחיי היום יום, קנה המידה צריך שיהיה של כוונה לחיי שיתוף.

21. עוד נקבע, כי נטל ההוכחה של קשר ממשי בין בני הזוג לכאורה מוטל על הנתבע, ורק משהוכח קשר כאמור מוטל על בני הזוג הנטל להפריך את החזקה כי מדובר במשק בית משותף.

דיון והכרעה

22. נדון תחילה בשאלה, האם יש לראות בתובעת ובבעלה דהיום כנשואים עוד ממועד לידת ילדם המשותף הראשון או שאין לראות בהם כנשואים קודם למועד הנישואים בחודש 4/07.
בהמשך נדון בשאלה האם יש לראות בהם כידועים בציבור בתקופה זו.

האם התובעת ומר ג'רבאן הינם בגדר "נשואים" עוד משנת 1996?

23. כאמור, הנתבע טוען כי על פי הדין המוסלמי התובעת במעמד נשואה למר ג'רבאן מכח לידת ילד משותף והכרת הגבר באבהותו. הנתבע מסתמך על חוות דעתו של פרופ' מירון בעניין אחר, על פיה "הדין המוסלמי קובע שגבר שהוליד ילד מאישה מסוימת הוא נשוי לאותה אישה" וכי "נישואין אלה שרירים וקיימים עד לפירוקם על ידי מות אחד מבני הזוג, על ידי גירושין או ע"י פסק דין של בית הדין"

24. מנגד, ב"כ התובעת הפנה לפסק דינה של כ' הש' ויימן בתיק בל 1721/03 סובחיה מחאג'נה נ' המוסד לביטוח לאומי (חיפה), 08/01/2008, שם נדונה שאלה דומה ובו קבעה הש' ויימן:

"נתתי דעתי לחוות דעתו של פרופ' מירון ...אלא, שכנגד דעתו של פרופ' מירון, הוגשה מטעם התובעת חוות דעת של ד"ר אבו רמדאן, אף הוא מומחה בדין האישי המוסלמי, ממנה עולה כי לא די בלידת ילד משותף, גם לא בהכרה באבהות, כדי ליצור נישואין, כדבריו:
"כאשר איש ואישה מתייחדים, ללא כריתת הסכם נישואים ולאישה נולד ילד, אין ההכרה בילד יוצרת חוזה נישואים אם לא היה מלכתחילה חוזה כזה".
נשואים מתקיימים, לפי חוות דעתו של ד"ר אבו-רמדאן, רק בהתמלא התנאים שאוזכרו לעיל, מתוך הספר "המשפט המוסלמי במדינת ישראלי", כדבריו: "ניתן לומר שנישואים בין שני מוסלמים המקימים את תנאי הכשרות נעשים על ידי הצעה וקיבול, בנוכחות שני עדים", משהוסיף ד"ר אבו-רמדאן והזכיר בחוות דעתו, את הביטויים המפורשים בהם משתמשים לשם כריתת הסכם נישואים, כגון: "נישואים" ו-זיווג" ("אנקחתוקא" ו- "זווג'תוקא" ).
הביטוי "זה בני" - אינו מוכר כביטוי היוצר חוזה נישואים, הגם שיש בו כדי להועיל, לצורך הוכחת חוזה נישואים, כפי שהסביר ד"ר אבו רמדאן:
"כאן ראוי להבחין בין הוכחת חוזה נישואים לבין קיומו של חוזה כזה.
אחד הדרכים להוכחת קיומם של נישואים היא במקרה שהבעל אומר "זה בני" והאישה מאשרת זאת - ניתן לומר שבני הזוג נשואים וזאת בהנחה כי הם היו נשואים, כלומר התקיימו התנאים לנישואים.
אין היוולדות הילד כשלעצמה גורמת לקיומו של קשר נישואים, אלא יכולה להקים חזקה שישנו קשר נישואים".
בהמשך לדברים אלה, הוסיף ד"ר אבו-רמדאן, על חשיבותם של הנסיבות, שיש בהן חזקה להוכחת נישואים, אף אם אין בהן כדי ליצור נישואים, כגון הורות והכרה באבהות:
"הקשר הדברים, כפי שמופיעים בספרי ההלכה המוסלמית החנפית... הינה קביעת החזקה שכאשר ילד נולד לאיש ואישה מוסלמית ישנה חזקה שקיים חוזה נישואים, וזאת כדי לשמור על טובתו של הילד ושלא יהיה בן זנות".
(ראה בל 1721/03 סובחיה מחאג'נה נ' המוסד לביטוח לאומי (חיפה), 08/01/2008)

25. התובעת ביקשה מינוי מומחה לעניין מחלוקת זו והנתבע התנגד. בית הדין מינה מומחה אולם התובעת ביקשה כי הוצאותיו יכוסו על ידי הנתבע, וגם לכך התנגד הנתבע.

26. מאחר וקיימות בפנינו שתי חוות דעת סותרות ומשמדובר בתחום הבטחון הסוציאלי הרי שיש לקבוע כי הספק פועל לטובת המבוטח:

"... קבע בית דין זה לא אחת שבתחום הבטחון הסוציאלי ספק פועל לטובת המבוטח וכי בתחום משפטי זה לא תמיד יחול הכלל של 'המוציא מחברו עליו הראיה' " (המוסד לביטוח לאומי נ. עזבון המנוח פלוני ז"ל (עב"ל 547/07) בפסק דינו של כב' הש' רבינוביץ)

27. לטעמנו, יש ליתן משנה תוקף לדברים, עת הנטל להוכיח כי התובעת ובן זוגה נשואים, על אף שאינם רשומים כך במשרד הפנים (קודם לשנת 2007) ובעוד מר ג'רבאן נשוי עד לשנת 2002 לאשה אחרת, מוטל על הנתבע, אשר מבקש לשלול קצבתה של התובעת בשל כך.

28. הנתבע, אשר הנטל מוטל עליו, כאמור, לא טרח להציג ראיות נוספות להוכחת טענתו כי התובעת ומר גרבאן נשואים על פי הדין השרעי עם הולדת בנם הראשון ואף סירב למינוי מומחה, אשר היה בו כדי להכריע בסוגיה.

29. אשר על כן, דוחים אנו טענת הנתבע כי בהתבסס על הדין השרעי יש לראות בתובעת כנשואה למר ג'רבאן מהולדת הילד הראשון בשנת 1996 או משנת 2000 וקודם לנישואין מ- 4/07.

האם יש לראות בתובעת ובמר ג'רבאן כידועים בציבור

30. על סמך הראיות שהוצגו בפנינו, לא עלה, בידי הנתבע להרים את הנטל ולהוכיח כי התובעת ומר גרבאן היו ידועים בציבור בתקופה הרלוונטית.

הטענה להיותם של בני הזוג ידועים בציבור הועלתה כאמור רק בשלב מאוחר.
הנתבע לא ניהל כל חקירה בעניין זה טרם ההחלטה על שלילת הגמלאות.
לא עלה בידי הנתבע להוכיח מחקירת התובעת ובעלה בבית הדין כי התגוררו באותה כתובת קודם לנישואיהם בשנת 2007 או כי קיימו משק בית משותף.
לא הוכחה כל טובת הנאה כלכלית של התובעת או שותפות כלכלית בין התובעת למר גרבאן.

31. בעדויות התובעת ומר גרבאן לא מצאנו הוכחה לכך שהשניים היו ידועים בציבור חרף העובדה כי הביאו 4 ילדים לעולם.
התובעת טענה בעדותה, כי מוחמד לא שילם לה ולא תמך בה כלכלית ומוחמד העיד כי מערכת היחסים בינו ובין התובעת התבססה על יחסי מין בלבד. כן העיד, כי הקשר עם התובעת לא היה רציף.
3 מבין הילדים נולדו עת היה מר ג'רבאן נשוי לאשה אחרת עמה התגורר בג'סר אל זרקא, בעוד התובעת מתגוררת בחדרה.

32. אף אם מערכת היחסים בתקופה הרלוונטית, כפי שמצטיירת מעדויותיהם של התובעת ומר ג'רבאן, נראית כבלתי מקובלת וחריגה, עד כדי העלאת תמיהות לא מעטות באשר לנכונות אופי הקשר לו הם טוענים, בהעדר ולו ראשית ראיה המעידה על על חיי שיתוף וניהול משק בית משותף בתקופה הרלוונטית, למעט העובדה שלתובעת ולמר גרבאן יש 4 ילדים משותפים, אין מנוס אלא לקבוע כי היותם של השניים ידועים בציבור לא הוכחה.

לסיכום

33. על פי מסכת הראיות שהובאה בפנינו, לא עלה בידי הנתבע להוכיח כי התובעת ומר גרבאן נשואים משנת 1996, או כי היו "ידועים בציבור". מכאן שאין המדובר בסיטואציה בה יש לראות בתובעת כמי "שחזרה ונישאה" לצורך בחינת זכאותה של התובעת לקיצבת השאירים או כמי שיש לה בן זוג לצורך בחינת הזכאות להשלמת הבטחת הכנסה.

34. התוצאה היא, שהתביעה מתקבלת.
החלטות פקיד התביעות משנת 2007 לענין שלילת קצבת השאירים בשל היות התובעת נשואה למר גרבאן ולענין שלילת הבטחת הכנסה בשל הכנסות שוללות - מבוטלות.
על הנתבע להחזיר לתובעת הסכומים שקוזזו ממנה עקב החוב שנוצר בגין שלילת הגמלאות.

35. הנתבע ישלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 3,500 ₪ תוך 30 יום.

36. באפשרות הצדדים לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.

ניתן היום, כ"ה אדר תשע"ב, 19 במרץ 2012, בהעדר הצדדים.

(-)
מ. פריימן
ש ו פ ט ת

והב פנחס
נציג עובדים

שלמה יהודאי
נציג מעבידים

8 מתוך 8