הדפסה

ב"ל 1333-09 אנדלאו שומת נ' בטוח לאומי-סניף באר שבע

בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע

19 מרץ 2012
ב"ל 1333-09 אנדלאו שומת נ' בטוח לאומי-סניף באר שבע

בפני כב' השופטת יהודית הופמן-גלטנר, סגנית הנשיאה

תובע:

אנדלאו שומת
ע"י ב"כ עו"ד ווסר אדוארדו

נגד

נתבע:
בטוח לאומי-סניף באר שבע
ע"י ב"כ עו"ד רחל גרוס

פסק דין

1. מדובר בתביעה להכיר בפגיעה מיום 10/4/08 ברגלו השמאלית של התובע כ"פגיעת עבודה".

2. ביום 7/9/10 ניתנה החלטה למנות מומחה יועץ רפואי לאחר שמיעת הראיות ולהלן העובדות:

א. התובע בן 29 עבד בחברת אמבט ליין בע"מ בנתיבות מאפריל 2007 כמלגזן וסידר משטחים של קרמיקה במהלך עבודתו.

ב. ביום 10/4/08 עת שנהג במלגזה לצורך סידור משטחים של קרמיקה נכנסה המלגזה לבור ומשטח הקרמיקה עמד ליפול. התובע ניסה להציל את הסחורה וירד בחיפזון מהמלגזה, נתקל באמת המדרגות, החליק ונפל ורגלו השמאלית התעקמה (להלן: ה"אירוע התאונתי").

ג. התובע המשיך לעבוד במשך שעה ולאחר מכן הפסיק עבודתו

ד. התובע פנה לראשונה לטיפול רפואי ביום 13/4/08.

ה. מצבו הרפואי הקודם של התובע עולה מהתיק הרפואי לרבות רישומים רפואיים.

3. המומחה התבקש לענות על השאלות הבאות:

א. מהי המחלה ממנה סובל התובע ברגלו השמאלית?

ב. האם קיים קשר סיבתי בין האירוע התאונתי מיום 10/4/08 לבין הנזק הרפואי ברגלו השמאלית הנטען על ידו.

ג. אם לאו, היש לראות במחלתו תוצאה של תהליך תחלואתי רגיל, או תוצאה של מחלה טבעית?

ד. במידה שהמצב הקיים נגרם גם בגין תהליך תחלואתי וגם בגין האירוע התאונתי האם ניתן לומר, כי השפעת האירוע על הנזק הרפואי הנטען פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים (כגון מצב בריאותי קודם, עלפי המסמכים שבפניך, גיל וכדומה)?

4. ביום 24/11/10 נתן ד"ר דוד אנגל את חוות דעתו כדלקמן:

"א. מחלתו של התובע: כאב גב תחתון עם קרינה לרגל שמאל. צילומי רנטגן של האגן והגב התחתון היו תקינים. מיפוי עצם היה תקין גם כן. אין לכך איתור ברור של ליקוי.

ב. האם יש קשר סיבתי בין האירוע למחלתו: מחלתו קדמה בבירור לאירוע. לתובע רישומים רבים שמתייחסים לכאב גב וגם לקרינה לרגל שמאל משנת 2000 ואילך.
ב 10.00 כאב גב תחתון. ב 22.2.02 תאונת דרכים ואחריה כאב גב תחתון וקרינה לשוק שמאל.
ב 15.9.03 תאונת דרכים נוספת ולאחריה כאב גב תחתון.
ב 29.3.04 תאונת עבודה ולאחריה כאב גב תחתון.
ב 11.12.05 תאונת עבודה נוספת ולאחריה כאב גב תחתון
ב 13.2.06 תאונת עבודה נוספת ולאחריה כאב גב תחתון וחופשת מחלה למשך כ 5 חודשים מלאים.
ב 4.4.08 (6 ימים לפני האירוע) רישום שמציין כאב ברגל שמאל מהעכוז ועד השוק. נרשם שהוא מתקשה בהליכה כבר אז. נרשמה תקופת חופש מחלה עד 11.4.08 (כלומר גם ביום האירוע הוא כבר היה בתקופת מחלה).
ב – 13.4.08 רישום אצל אורתופד שמציין שהכאבים שקורנים לרגל שמאל וכאב הגב הם מזה 3 חודשים אירוע כלל לא מוזכר ברישום זה.
לאור מצב רישומים זה דעתי היא כי מחלתו קדמה לאירוע והאירוע לא גרם לה ואף לא להחמרה בה".

5. ביום 29/5/11 ניתנה החלטה אשר דחתה בקשת התובע למינוי מומחה נוסף או לחילופין ליתן חוות דעת מחדש או לחילופי חילופין להפנות שאלות הבהרה והצדדים התבקשו להגיש סיכום טענותיהם.

6. במסגרת תגובתו של הנתבע לבקשות של התובע שצוטטו לעיל צירף הנתבע כרטיס נוכחות חודשי של התובע לחודש 4/08 ממנו עולה כי לא הודפס כרטיס על ידו ביום האירוע.

7. ביום 13/7/11 ביקש ב"כ הנתבע כי ינוהל הליך הוכחות לעניין הדו"ח וזאת מבלי להודות בטענותיו.

8. ביום 17/7/11 התקבלה החלטה לקביעת מועד לשמיעת הוכחות, ביום 6/12/11 נשמעה עדותו של ינון כהן, סמנכ"ל לוגיסטיקה ומעבידו של התובע. לאור עדותו ביקש הנתבע לזמן את חשבת השכר על מנת ליתן הסבר על דוח הנוכחות. בית הדין קבע מועד לחקירתה הנ"ל אולם בשל דחית הדיון פעם בשל נימוקים הקשורים בעדה ופעם בשל נימוקים הקשורים בנתבע הוחלט בסופו של יום על ידי בית הדין כי לא יקבע מועד חדש והצדדים יגישו סיכום טענותיהם (החלטה מיום 29/1/12).

9. התובע טוען בסיכום טענותיו כי אין לקבל את דוח הנוכחות של התובע לחודש 4/08 כראיה לתיק בשל העובדה כי העדים מטעם הנתבע לא התייצבו לחקירה. לטענת התובע בנסיבות אלה אין כל ראיה שהתובע שהה במועד התאונה בחופשת מחלה כפי שטען המומחה גם אם נרשם במסמך רפואי כל שהוא כי זכאי הוא ויש ליתן פסק דין על פי העובדות שפורטו בהחלטת המינוי.

לגוף התביעה נטען כי יש להעתר לתביעת התובע ולחילופין יש להפנות למומחה שאלת הבהרה גם אם לא נגרמה פגיעה קבועה, האם מדובר בפגיעה זמנית וחולפת. על המומחה לבחון אם הפגיעה גרמה אי כושר וכמה. בשלב זה נטען כי אין בפני בית הדין תשובה לשאלה מהי תקופת אי הכושר שנגרמה לתובע בעקבות התאונה הן במקרה שלא היה בחופשת מחלה עובר לתאונה והן במקרה שמצבו השתפר כך שאפשר לו לשוב לעבודה והתאונה היתה רק בבחינת "החמרה".

10. הנתבע טוען כי יש לדחות התביעה לאור האמור בחוות הדעת של המומחה ונימוקיו.

11. לאחר עיון בטענות הצדדים ובחוות הדעת של המומחה שמונה מטעם בית הדין ובשים לב לעובדה כי נטל הראיה מוטל על התובע להוכיח קשר סיבתי בין האירוע התאונתי לבין הנזק הרפואי הנטען, אנו בדעה כי התובע לא עמד בנטל הנ"ל.

12. לטעמנו, כאשר לא היתה מחלוקת בין הצדדים עד לאחר קבלת חוות הדעת של המומחה באשר לעובדה כי התובע עבד ביום 10/4/08, בין שהיתה בידו תעודת מחלה ובין אם לאו, יש לבחון את המקרה הנוכחי ללא מתן משקל לעובדה זו. יחד עם זאת, יצוין כי בית הדין קבע כי יש לקבל את כרטיס הנוכחות כראיה עוד בטרם שמיעת הראיות הנוספות (החלטה מיום 20/6/11).

13. יצוין כי גם בפני המומחה נטען כי האירוע התאונתי קרה ביום 10/4/08.

14. מעיון בחוות דעת המומחה עולה בבירור כי מסקנתו החד משמעית היא כי המחלה בגבו של התובע היתה קיימת קודם לאירוע התאונתי. המומחה סומך מסקנתו על רישומים רפואיים רבים, כפי שטען. עוד הדגיש כי מספר ימים לפני האירוע נרשם שהתובע סובל מכאב ברגל שמאל וזוכה בתקופת מחלה שכללה גם את יום האירוע.

15. כמו כן ציין המומחה בחוות דעתו כי האירוע התאונתי אף לא גרם להחמרה במחלה הקודמת לאירוע.

16. על פי ההלכה הנוהגת קביעתו של קיום קשר סיבתי בין הפגימה לבין הפגיעה הנטענת בעבודה או שלילת קיומו של קשר כאמור, הינה קביעה בעלת פן משפטי המושתת על חומר הראיות - אלא שבקביעה זו ניתן משקל מיוחד לחוות הדעת של המומחה-יועץ רפואי שנתמנה על ידי בית הדין לסייע בתחום הרפואי.
(ראה: לעניין זה דב"ע לו/8-0 סימון דוידוביץ - המוסד לביטוח לאומי פד"ע ז' 374, דב"ע נה/246-0 גיגי סוליקה - המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם)).

17. מסקנת המומחה נסמכה על רישומים רפואיים ומסקנותיו הינן מסקנות רפואיות שאינן בלתי סבירות עד כי יש לפסול את חוות דעתו, כפי שמבקש התובע. (עב"ל 150/03 יהושע כהן - המוסד (לא פורסם)).

18. בשאלות רפואיות, יסמוך בית-הדין את ידיו על חוות-דעת המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן, לעשות כן (ראו: עב"ל 388/05 אליעזר וידר – המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 28.2.2006); עב"ל 345/06 המוסד לביטוח לאומי – מרדכי בוארון (ניתן ביום 15.5.2007); עב"ל 243/05 שמעון מסיכה – המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 27.8.2007); עב"ל 648/06 ניסים לוי – המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 27.8.2007); עב"ל 243/07 אברהם בן אהרון – המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 27.1.2008); עב"ל 310/07 בשארה באסם – המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 4.2.2008)).

19. כאשר חוות הדעת הינה חד משמעית ושוללת קיומו של קשר סיבתי בין האירוע לפגיעה תוך הפנייה למסמכים רפואיים שהועמדו בפני המומחה והעידו על מצב רפואי טרם האירוע, לא הוכחה בפנינו כל עילה להתערב במסקנת המומחה ושלא לאמץ אותה. אין מדובר בחוות דעת בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה, אין לסטות ממנה אלא אם קיימת הצדקה עובדתית ומשפטית לעשות כן.

20. במקרה שלפנינו לא הוכחה עילה כלשהי להתערב במסקנת המומחה.

21. כל האמור לעיל מוביל למסקנה כי בהעדר קשר סיבתי כאמור בחוות הדעת לרבות שלילת קשר סיבתי לעניין החמרה – דין התביעה להידחות.

23. אין צו להוצאות.

24. כל צד רשאי להגיש ערעור בזכות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום ממועד פסק דין זה.

25. המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים באמצעות הדואר הרשום.

ניתן היום, כ"ה אדר תשע"ב, 19 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

5 מתוך 5