הדפסה

א.י. א אושר בעיר בע"מ ואח' נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ ואח'

בפני
כבוד ה שופטת רבקה איזנברג

תובעת

א.י. א אושר בעיר בע"מ

נגד

נתבעת

בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ

החלטה

1. בפני בקשת התובעת להתיר לה להביא ראיה נוספת באיחור - חוות דעת שמאי.
לצורך הוכחת נזקיה בגין התאמת הנכס נשוא התביעה לצרכיה,צרפה התובעת לתצהירה חוזה לשיפוץ המבנה (להלן:" ההסכם"). לטענת התובעת, הצורך בהגשת הראיה החדשה נוצר במהלך דיון ההוכחות מיום 28.10.15, עת נחקר מר עזר כהן- מצהיר התובעת, אודות ההסכם אשר תאריכו הינו 30.3.13, כאשר מדובר בעבודות שיפוץ שבוצעו בשנת 2012. מר כהן טען כי מדובר בטעות סופר וכי המדובר בסעום שהתובעת חייבת למר אושר בן עזרא. התובעת טענה כי יש להתיר לה להציג חוות דעת שמאית להוכחת שווי השיפוץ.
התובעת ציינה כי היא מודעת לחובה להגיש את הראיות במקשה אחת ולא "טיפין טיפין" אולם, הפנתה לכך שפרשת התביעה טרם הסתיימ ולכך שיש להחיל את הגישה המקלה על פיה כאשר הגשת הראיה הנוספת דרושה לשם בירור האמת, יש להתיר לבעל הדין להביא ראיותיו חרף המחדל.
2. הנתבעת התנגדה לבקשה וטענה כי הבקשה לא נתמכה בתצהיר ומהווה ניסיון למקצה שיפורים ולתיקון העובדה כי עד התובעת נתפס באי אמירת אמת ביחס לראש הנזק של השקעות במושכר. לטענת הנתבעת,הבקשה נועדה לתקן את הפגמים והסתי רות שנתגלו בעדות השקרית שהוצגה בבית המשפט. הנתבעת הפנתה לעדותו של כהן על פיה השתמע לטענתה,שההסכם היה פיקטיבי ולצרכי מס בלבד.
הנתבעת הוסיפה כי השאלה מה הסכום אותו השקיעה התובעת , אינה שאלה שבמומחיות ולכן עדות השמאי בהיבט זה תהיה בהכרח עדות מפי השמועה. כן טענה הנתבעת שהתובעת לא סיפקה הסבר מניח את הדעת מדוע לא הגישה את חוות הדעת במועד שהיה עליה להגיש ראיותיה, בייחוד שכבר צירפה שלוש חוות דעת אחרות לתצהיריה, לרבות חוות דעת שמאי. עוד נטען כי אין המדובר בראיה טכנית ופשוטה אלא בראיה, שאם הגשתה תותר, תפתח את המשפט מחדש ותצריך את הנתבעת להגיש חוות דעת נגדית, ואולי גם ראיות נוספות וייתכן שאף חקירה של עדים נוספים שכבר נחקרו.
דיון
3. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, שוכנעתי כי דין הבקשה להתקבל, אם כי זאת בתנאי ובכפוף לתשלום הוצאות בסכום נכבד ביותר.
הכלל הוא כי על בעל דין להביא את כל ראיותיו כמקשה אחת. ראו דברי כב' השופט א' ריבלין ברע"א 2137/02 אליהו ממן נ' פז חברת נפט בע"מ (טרם פורסם) [פורסם בנבו], בהחלטתו מיום 30.7.02 כדלקמן:
"הכלל לענין הגשתן של ראיות לבין המשפט הוא, כי בעל דין צריך להגישן ב'חבילה אחת'".
בכדי לסטות מן הכלל הנ"ל, על בית המשפט להתחשב באופי הראייה שמבוקש לצרפה,בשלב בו מוגשת הבקשה ובטעם מדוע לא הוגשה במועד. ככל שההליך נמצא בשלב מוקדם- כך יטה בית המשפט להיעתר לצירוף הראיה החדשה:
"בשאלת הגשתן של ראיות נוספות, יתחשב בית המשפט, בין היתר, באופי הראיה הנוספת, האם היא "פשוטה"; מהו השלב אליו הגיע המשפט; ככל שהמשפט מצוי בשלב מתקדם יותר כן יטה בית המשפט שלא לקבל את הראיה; יש לבחון גם האם הצד המבקש את הבאת הראיה הנוספת ידע או היה עליו לדעת על קיומה של ראיה זו בשלב מוקדם יותר".
4. בעניינינו המדובר במחדל מובהק של התובעת אשר הגישה במועד הגשת ראיותיה 3 חוות דעת בעניין שבמומחיות ולא טרחה לצרף את חוות הדעת לצירופה עתרה עתה. כמו כן התובעת כבר הגישה בעבר בקשה להגשת ראיה באיחור-זימון העד צביאלי.
למעשה,צודקת הנתבעת בטענתה כי מדובר בניסיון של התובעת למקצה שיפורים, זאת, לאחר שהבינה כי עדות כהן ביחס להסכם ביצוע העבודות עשוי שלא להספיק לה לצורך הוכחת רכיב התביעה שמתייחס להשקעות שהשקיעה במושכר (סעיף 42 (א) לכתב התביעה). התובעת הודתה בסעיף 20 לבקשתה כי הראיה שצירופה מבוקש עתה יש בה לכאורה כדי להפריך את טענת הנתבעת , כאילו לתובעת לא נגרם כל נזק.

5. עוד אציין כי אכן כבר נקבע כי בעניין כגון דא,יתחשב ביה"מ בין היתר גם באופי הראיה הנוספת, דהיינו: האם היא טכנית ופשוטה, או כזו המצריכה חקירה ובירור (ראו ע"א 579/90 רוזין נ. בן נון פ"ד מו 738).
אין ספק כי הראיה שאותה מבקשת התובעת להגיש איננה בגדר ראיה פשוטה. ההליך מצוי בשלב מתקדם יחסית לאחר שחלק מעדי התובעת כבר נשמעו. ייתכן כי צירוף חוות דעת שמאי תגרום גם לנתבעת להגיש חוות דעת נגדית ובמידת הצורך ייתכן כי אף בית המשפט יידרש למינוי מומחה מטעמו ולזימון עדים שכבר נחקרו, לחקירה נוספת.
6. עם זאת, בפסיקה ובספרות המשפטית (אליה כבר הפניתי בהחלטה קודמת בתיק זה), נקבע כי בית המשפט עשוי להיעתר לבקשה להגשת ראיה נוספת גם באיחור ,אפילו בשלב הערעור, וגם אם אי הגשתה במועד נבעה ממחדלו של בעל הדין (ראו בספרו של השופט א' גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" מהדורה שמינית, בעמ' 616-617.
לפיכך, הגם שהתנהלות התובעת נגועה במחדל דיוני חמור ביותר אשר פורט לעיל,שוכנעתי כי משיקולי צדק וחיפוש אחר האמת,אין למנוע מהתובעת הגשת הראיה גם בשלב זה ואולם זאת בכפוף לתשלום הוצאות בסכום נכבד. ההוצאות ייפסקו הן בגין הצור ך בהגשת תגובה לבקשה,הן בגין הצורך שיווצר לנתבעת להגשת ראיות נוספות והן בגין התמשכות ההליך בנסיבות.
בעניין זה ראו ע"א 2005/01 (ת"א) דדון אבנר נ' ישראכרט תעשיות בע"מ ואח' :
"בצד האמור, בתקנה 457 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1974, נקבע, כי בית המשפט יתיר לבעלי-דין, לבקשתו, להגיש ראיות נוספות בערעור אם הוא סבור כי הראיה הדרוש לו על-מנת "לאפשר לו מתן פסק דין מכל סיבה חשובה אחרת". בית-המשפט עשוי להיעתר לבקשה להגשת ראיה נוספת אף כאשר אי-הגשתה במועד נובעת ממחדלו של בעל-דין; זאת כאשר הוא סבור כי הגשתה דרושה לשם ברור האמת, וכי יש בה כדי לסייע לו לעמוד באופן מלא ושלם על זכויותיהם המהותיות של בעלי –הדין (ראה: רע"א 1297/01 גיל מיכאלוביץ נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח', פ"ד נה (579, 577 (4), רע"א 4127/02 – דוד יעקובוביץ ושות' בע"מ נ' רהיטי הפירמה. [פורסם בנבו] תק-על 2002 (3), 2709, עמ' 2710, ע"א 507/64 בטאן נ' זאבי פ"ד יט (4), 337; ע"א 579/90 רוזין נ' בן-נון פ"ד מו (738 (3; א' הרנון דיני ראיות (חלק ראשון, תשמ"ה), 132).מצאנו כי בראיה זו יש כדי לסייע לנו לעמוד באופן שלם על זכויותיהם המהותיות של בעלי הדין, ויכול ויהא בה כדי להשפיע על תוצאות ההתדיינות, על כן, החלטנו לקבל הראיה. מחדלו של המערער, שלא טרח להציג את הראיה במועד, וההוצאות שנגרמות בשל כך לבעל דינו, יוכלו תקון בדרך של הטלת הוצאות הדיון על הערער, באופן שלא יהיה מותנה בתוצאות ההתיידנות."
7. אינני מקבלת את הטענה כאילו חוות דעת שצירופה מבוקש היא משום עדות סברה.
ראשית אציין כי בבקשה לא נאמר שבכוונת התובעת להגיש חוות דעת שמאי מקרקעין דווקא.
שנית,טענות הנתבעת רלוונטיות לעניין משקל חוות הדעת ו יכולתה להואיל לתובעת בהוכחת טענותיה בנסיבות ולאחר שמר כהן מסר את עדותו בעניין והתבררה מהות ההסכם. יחד עם זאת,שמאים נדרשים, כדבר שבשגרה, לאומדן השקעות בנכס כזה או אחר ואין בהגשת חוות דעת שכזו משום עדות סברה בלתי קבילה.
כאמור,הנתבעת תוכל לטעון בסיכומיה לעניין משקלה של חוות הדעת ומשמעותה בנסיבות,אך אין בכך כדי למנוע מראש את הגשת הראיה.
8. עוד הפנתה הנתבעת לרע"א 795/07 ברן רביב טל טלקום נ' אינטרמיל בע"מ- החלטה שניתנה על ידי בית המשפט העליון, ועל פיה בית המשפט אשרר קביעה של בית המשפט המחוזי לפיה משצד הפריך גרסה של עד הצד שכנגד בחקירה נגדית, רשאי אותו צד ליהנות מפירות זכייתו באופן שבקשה להוספת ראיה נוספת לצורך תיקון אותה גרסה, תדחה.
ראשית אציין כי בניגוד לנטען ע"י הנתבעת, הרי שבהתאם לסעיף 20 (א) לחוק יסוד: השפיטה קביעת בית המשפט המחוזי היא מנחה ולא בגדר קביעה מחייבת. גם ההחלטה בתיק רע"א 795/07 שאישרה את החלטת ביה"מ המחוזי אינה מחייבת שכן ניתנה במסגרת הליך של בקשת רשות ערעור שנדחתה על ידי דן יחיד, ולכן לא מדובר בתקדים מחייב. וראה דברי כב' השופט א' מצא דנ"פ 3211/03 הנדימן עשה זאת בעצמך בע"מ נ' מדינת ישראל, והפניות שם:
"הלוא הלכה היא, כי החלטת דן-יחיד, הדוחה בקשה למתן רשות-ערעור, אינה מהווה תקדים מחייב לגוף הסוגיות שלגביהן התבקשה הרשות, וזאת אף אם הדיון בה נערך לגופו של עניין (השוו: דברי המשנה לנשיא ש' לוין ברע"א 7152/94 שידלוב נ' קיהן, פ"ד מט(5) 309, 313; וכן דברי השופטת דורנר ברע"א 6494/01 כראם נ' מסארווה, תק-על 2001(3) 182).
גם לגופם של דברים סבורתני כי יש לפרש את קביעת ביה"מ שם כקונקרטית למקרה שהונח לפניו . ראשית ביה"מ העליון ציין שם כי אין הצדקה להתערבות בגלגול שלישי: " מתקשה אני, אף בגישה גמישה ואף אם ניתן היה להחליט בצורה שונה, להלום התערבות בגלגול שלישי".
שנית,באותו מקרה דובר בבקשה להגשת תצהיר משלים של עד שכבר נחקר ועדותו הסתיימה. ביה"מ ציין במפורש כי פרשת התביעה טרם הסתיימה, אך העד סיים עדותו ואין לאפשר השלמת עדות של עד שכבר סיים עדותו בנסיון להסביר סתירות שעלו מעדותו. אלא שבענייננו,לא נתבקש להעיד שוב את מר כהן ,אלא התבקש להגיש חוות דעת שמאית שהינה ראיה נפרדת. ביה"מ העליון ציין את העובדה שדובר שם בהגשת תצהיר משלים של עד שכבר נחקר ואיבחן זאת ממקרים אחרים בהם נקט ביה"מ גישה מקלה ביחס להגשת ראיות באיחור. וראה גם רע"א 8366/14 כרמלה דפני נ' עמותת אוהל רחל, דברי כב' השופט נ' סולברג ביחס להבאת ראיות מפריכות, אולם זו גם רלוונטית ביחס להבאת ראיות באיחור: "מכל מקום, מדובר בעניין המסור לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית (תקנה 158(א)(1) ל תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984; רע"א אוחיון נ' גולדפינגר, פסקה 6 (10.3.2009)).
9. לאור כל האמור, לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים , הצורך בצירוף הראיה כדי לסייע לעמוד באופן שלם על זכויותיהם המהותיות של בעלי הדין, לצד מחדלי התובעת והשלב הדיוני המאוחר אליו הגיע הדיון, אני מתירה לתובעת לצרף חוות דעת שמאי אך ורק בתנאי ובכפוף לתשלום הוצאות הנתבעת בסכום של 12,000 ₪, אשר ישולמו תוך 10 ימים מהיום. התשלום יבוצע בדרך של הפקדה לקופת בית המשפט וזאת תוך 10 ימים כאמור.
אם וככל שלא יופקדו ההוצאות- אראה בכך ויתור מצד התובעת על צירוף הראיה הנוספת. חוות דעת תוגש בכל מקרה לא יאוחר מ- 20 יום מהיום.
הנתבעת תהיה רשאית להגיש ראיות נוספות מטעמה לעניין מושא חוות הדעת שתוגש , לרבות חוות דעת נגדית, תוך 30 יום לאחר מכן.
במידת הצורך ייקבע מועד הוכחות נוסף במועד שנקבע להמשך הוכחות (18.2.16).

ניתנה היום, כ' כסלו תשע"ו, 02 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.