הדפסה

אתיקה השקעות ואח' נ' דנ-אל שיווק והפצה ואח'

בפני
כב' השופטת רונית פינצ'וק אלט

תובעים

1.אתיקה השקעות
2.אופיר ורדי
ע"י ב"כ עו"ד סער גרשוני

נגד

נתבעים

1.דנ-אל שיווק והפצה
2.בטי בנאבו
ע"י ב"כ עו"ד ספיר בן צוק

פסק דין

לפני תביעה על סך 100,000 ₪ בגין הפרה נטענת בזכויות קנין רוחני ביצירה של התובעים.

העובדות הצריכות לעניין ועיקר טענות הצדדים.
1. התובעת 1 ( להלן: "התובעת"), חברה בע"מ, עוסקת במספר תחומים, ובין היתר, מפעילה אתר אינטרנט http://human.co.il , ובו תוכן לגיל הזהב. התובע 2 ( להלן: "התובע") הוא בעל השליטה בתובעת ומנהלה, ומי שחיבר, לטענת התובעים את המאמר נשוא התובענה.

2. התובעים טוענים כי השקיעו משאבים רבים בקידום האתר וביסססו את מעמדו כאתר מוביל בתחום גיל הזהב, בין היתר, על ידי יצירת מידע ומאמרים מקצועיים בתחום. כתוצאה מהשקעתם, זוכה האתר לפופולאריות אדירה בישראל, ונמנה בין תוצאות האיתור הראשונות במנוע החיפוש " גוגל" (להלן: "מנוע החיפוש").

3. בין היתר, פרסמו התובעים באתר מאמר בשם " חיתולים למבוגרים – מוצרי ספיגה" (להלן: "המאמר" או " היצירה"), שלטענתם, זכויות היוצרים בו שייכות להם.

4. המאמר מפרט, לטענת התובעים, את תפקידו של החיתול, הסוגים השונים שלו, אופן השימוש בו, דרכי בחירה של חיתול למשתמש, סקירה קצרה על תוצאות אי החלפת חיתול בזמן והפנייה וקישורים ליצרנים וספקים מומלצים של חיתולים ומוצרי ספיגה אחרים למבוגרים.

5. התובעים טוענים כי הנתבעות מפעילות עסק למוצרי ספיגה אשר פרסם עמוד אינטרנט ובו פרופיל עסקי http://www.t.co.il , בו התפרסמו קטעים מהותיים מהמאמר.

6. התובעים טוענים כי המאמר הועתק בשיטת " העתק והדבק" תוך הסרת קטעים העוסקים במוצרים מתחרים והורדת קישורים המובילים בין היתר למתחרים אשר דרכם ניתן להזמין חיתולים.

7. בכך, טוענים התובעים, נעשתה על ידי הנתבעות הפרה של זכויות הקניין הרוחני של התובעים ביצירה, לצורך עסקי של הנתבעות.

8. הנתבעות טוענות כי התובעים הם תובעים סדרתיים שחברו למיזם עסקי מפוקפק של הגשת תביעות לפיצוי סטטוטורי בגין פגיעה בזכויות יוצרים. לטענתם, טומנים התובעים עשרות אתרי אינטרנט ובהם אלפי מאמרים, אשר כוללים מילים וביטויים ללא כל יצירתיות או מקוריות, כ"מלכודת דבש" ואורבים למשתמשי אינטרנט שעשו שימוש באותן מילים, על מנת לשלוח עליהם מכתבי דרישה ותביעות לפיצוי סטטוטורי. לטענתם, במלכודת זו נפלה הנתבעת 2 ( להלן: "הנתבעת"), המתגוררת בקריית ים, העובדת כמזכירה בחברת " נביעות", אמא לילדים המתפרנסת בדוחק רב. בעלה מפעיל עסק צנוע למכירת חיתולים למבוגרים, והיא עבדה עם בעלה בעסק בטרם מצאה עבודה ב"נביעות".

9. הנתבעת לא ידעה מה הם קניין רוחני וזכויות יוצרים, ואילו ידעה. הנתבעת חיפשה חומרים הנוגעים לעסק של בעלה באינטרנט, ובין היתר נתקלה באתר של התובעים.

10. מיד כשקיבלה הנתבעת את מכתב הדרישה של התובעים, הסירה את התוכן נשוא התביעה.

11. הנתבעות מכחישות כי התובע חיבר את המאמר וכי יש לו בו זכויות יוצרים או זכות מוסרית. כן, לטענתן, אין במאמר מקוריות כלשהי, תוכנו אינו ראוי להגנה, והוא אינו מוגן בזכויות יוצרים.

דיון.
1. אקדים ואציין כי דין התביעה להידחות בשל כך שהתובעים לא הוכיחו כי הם שחיברו את המאמר וכי יש להם בו זכויות יוצרים.

2. בכתב התביעה נמנעו התובעים מלציין במפורש מי חיבר את המאמר, מתי הוא חובר, ובאלו נסיבות חובר, אלא הסתפקו בטענה כי הם פרסמו אותו באתר וכי יש להם בו זכויות יוצרים וזכות מוסרית.

3. גם בתצהיר לא כתב התובע כי הוא כתב את המאמר ובאלו נסיבות חובר, אלא רק כי פרסם אותו באמצעות אתרים באינטרנט. רק בשלב החקירה הנגדית, העיד התובע, כי הוא כתב את המאמר בסביבות שנת 2005 – 2006. לעדות זו אין תמיכה ראייתית נוספת, ולא ניתן להסתמך עליה בנסיבות. התובע העיד כי באותן שנים חוברו על ידו ועל ידי אחרים, לטענתו, עבורו, מאמרים. כן לטענתו, הוא מחבר באופן זה למעלה מ- 1,000 מאמרים לחודש. התובע עצמו לא זכר תחילה אם הוא חיבר את המאמר או מאן דהו אחר. לפיכך, לא ניתן היה להסתמך על עדות זו, שהיא, בנוסף, עדות יחידה של בעל דין.

4. לפיכך לא הוכיחו התובעים כי הם שחיברו את המאמר וכי יש להם בו זכויות יוצרים או זכות מוסרית, ודי בכך כדי לדחות את התביעה.

5. בנוסף, לא הוכחה מקוריות היצירה, וגם בשל כך, דין התביעה להידחות.

6. בכתב התביעה ובתצהיר לא פירט התובע מה היו מקורות המידע עליהם הסתמך. בחקירתו הנגדית הודה כי בין היתר ליקט ואסף מידע שהתפרסם באינטרנט, אם כי הוסיף, כי הסתמך על ידע שלו, הגם שלא הוכח כי יש לו ידע מיוחד בנושא, או כי מידע כלשהו נשוא המאמר מבוסס על ידע ייחודי כלשהו. המאמר מפרט, כאמור, מהם חיתולים, למה הם משמשים, וכו', דברים שהם נחלת הכלל, ללא כל תוכן ייחודי.

7. בנוסף, הנתבעת הוכיחה כי תוכן כמעט זהה ( זהה לפחות כמו הזהות שבין המאמר נשוא התובענה לפרסום של הנתבעות) פורסם לפחות בשני אתרים נוספים: ויקיפדיה ועיקר הבריאות.
התובע העלה השערות שונות לגבי פרסומים אלה. לגבי ויקיפדיה, טען שאולי מחברי הערך העתיקו ממנו, ולגבי עיקר הבריאות העיד כי ייתכן שמדובר בשימוש במאמר שלו, ברשות. לשתי טענות אלה לא הביאו התובעים ראיות כלשהן.

8. התובעים טוענים כי טענת הנתבעות לפיה התובע העתיק מאתרים אחרים היא טענה מסוג " הודאה והדחה" ולפיכך נטל הוכחתה מוטל על הנתבעות. אינני מקבלת טענה זו. על התובע, שעליו נטל ההוכחה בבחינת " המוציא מחברו", להוכיח, בין היתר, את חיבור המאמר על ידו.

9. עצם הדמיון הרב בין הפרסום נשוא התובענה לפרסומים בויקיפדיה ובעיקר הבריאות משמיט את היסוד למקוריות הנטענת על ידי התובעים. דרישת המקוריות עומדת במרכזה של הגנת זכויות יוצרים. לשם כך יש צורך במקוריות עובדתית, דהיינו שמקורה של היצירה ביוצר, ובמקוריות נורמטיבית, דהיינו תרומה אינטלקטואלית של היוצר, בנוסף להשקעה, כאשר רכיב היצירתיות, בעל משקל רב יותר מזה של ההשקעה. מיצירה המורכבת מביטויים נפוצים, נדרשת רמה גבוהה יותר של מקוריות. מקוריות היצירה נבחנת ביחס ליצירות אחרות באותו תחום.
ראה: ע"א 8485/08 The FA Premier League Ltd נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט (14.3.10).

10. לפיכך, גם הדמיון הרב שבין המאמר נשוא התובענה למאמרים בויקיפדיה ובעיקר הבריאות, שומטים את היסוד לטענת המקוריות במאמר של התובעים.

11. לקראת סיום, אדרש למספר עניינים אליהם התייחסו הצדדים.
א. יש ממש בטענת הנתבעות כי התובעים הגישו תביעות רבות מאוד, המפוזרות בין בתי המשפט השונים. בכך הודה התובע בחקירתו הנגדית. אפשר שתובע יגיש תביעות רבות בשל פגיעות חוזרות ונשנות בזכויותיו אך אפשר גם כי תובע עשה לו שיטה להגיש דרישות ותביעות פיצוי רבות, בתקווה שחלקן ייענו. השאלה אם בכך מדובר, והתובעים, כטענת הנתבעות, מתפרנסים, לא מפרסום מאמרים מקוריים שהם בעלי זכויות היוצרים בהם, אלא בהגשת תביעות לפיצוי סטטוטורי בגין הפרת זכויות יוצרים, אינה צריכה הכרעה לנוכח תוצאת פסק הדין, כאמור לעיל. התובעת, מכל מקום, לא הגישה ראיות לעניין זה, הגם שהטענה הועלתה על ידי הנתבעות בכתב ההגנה.
ב. הנתבעות הסירו את המאמר נשוא התביעה מייד עם קבלת דרישתם הראשונה של התובעים.
ג. לא הוכח כי נגרם לתובעים נזק כלשהו בגין הפרסום באתר של הנתבעות, או כי לנתבעות צמח רווח כלשהו מפרסום זה.
פסיקתא.
לאור כל האמור לעיל, נדחית התביעה.
התובעים ישלמו לנתבעות הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום, י"ד אדר ב תשע"ד, 16 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.