הדפסה

ארז נ' מור

בפני כב' השופטת דיאנה סלע
המערער
מאיר ארז ת.ז. XXXXXX335
ע"י עו"ד אופיר הררי

נגד

המשיב
יחזקאל מור ת.ז. XXXXXX544
ע"י עו"ד יהודה נביא

פסק דין

בפני ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בקריות (כב' ס. הנשיא ערן נוה), מיום 21/8/14 בתא"ק 48569-12-11 .

העובדות הצריכות לענייננו.
1. א. ביום 19/5/08 חתמו הצדדים ועו"ד איתי הירש, אשר הוריו היו מיודדים עם המשיב (להלן: עו"ד הירש), על מסמך הקרוי "בקשת הצטרפות להשקעה לרכישת קרקע ברומניה" (להלן: בקשת ההצטרפות), לאחר שעו"ד הירש הציע למשיב להיכנס עימו ועם המערער לעסקה של רכישת קרקע ברומניה, אשר כבר נרכשה על ידם (להלן: הקרקע). המשיב הצהיר והעיד כי המערער ועו"ד הירש הציעו לו להשקיע יחד איתם בחברה, שתוקם לצורך רכישת הקרקע ומכירתה ברווח לאחר תקופה, והתחייבו כי יטפלו בכל העניינים, לרבות הקמת החברה ורכישת הקרקע, כאשר כל שנדרש לעשות הוא למסור להם את סכום ההשקעה שלו בסך 56,000 יורו, ולשאת בחלק היחסי באגרות הרכישה של החברה.

ב. תמצית תוכנה של בקשת ההצטרפות, שנוסחה ונערכה על ידי עו"ד הירש, כדלקמן:
המשיב ציין כי ידוע לו כי מדובר במגרש בגודל של כ-28,100 מטר מרובע, וכי נחתם הסכם מקדים לרכישתו, כאשר בעתיד ייחתם חוזה מלא וממצה (להלן: החוזה העיקרי). הוא ביקש לרכוש 4/28 חלקים מהמגרש, וציין כי לאחר ביצוע עסקת הרכישה המלאה יוקצו לו מניות שישקפו החזקה ב-4/28 מסך מניות החברהM.I. Concept Invensment Development S.R.I (להלן: החברה), כאשר המערער ועו"ד הירש התחייבו בפניו כי החזקותיהם בחברה לא יפחתו משמעותית מ-20%. צוין כי ידוע למשיב שלפי שעה בעלי המניות בחברה הם המערער ועו"ד הירש כאשר לכל אחד מהם 50%, ולאחר החתימה על החוזה העיקרי, יפעלו השניים להקצות לו מניות בחברה לפי יחס החזקותיו כאמור. לאחר חתימת החוזה העיקרי וביצוע הקצאת המניות המוקצות, ייחתם ביניהם הסכם שיתוף, למטרות המנויות בהסכם ההצטרפות. המשיב נדרש לשלם סכום כולל של 56,000 יורו, אשר יועברו לחשבונו של עו"ד איתי הירש ברומניה, עבור עלות רכישתה של הקרקע, עלויות נלוות כגון תיווך, הוצאות משפטיות, עלות הקמת החברה, הוצאות נוטריון ברומניה, עלות הקצאת מניות בחברה (לא כולל אימות חתימה נוטריוני בישראל) ודמי ייזום. אם לא ייחתם החוזה העיקרי עד יום 5/6/08, יושב לו סכום ההשקעה בניכוי עמלות העברה הבנקאיות מחשבונו של עו"ד הירש.

בסעיף 12 להסכם ההצטרפות נאמר:
"עוד יצוין כי התחייבתם בפניי כי בעת מימוש ההשקעה על דרך מכירת המגרש או האחזקות בחברה, היה וחלקי במכירה יפחת מסכום השקעתי הנומינלי בסך של 56,000 יורו, אתם תדאגו להשלים את התמורה שאקבל כך שלא תפחת מסך השקעתי הנומינלית כאמור.
זאת ועוד, היה והמגרש לא יימכר בתוך 3 שנים ממועד מכתבי זה, תעמוד לי הזכות למכור לכם את חלקי בחברה בסך נומינלי השווה להשקעתי, היינו 56,000 יורו".

בסוף בקשת ההצטרפות חתם המשיב, ואילו המערער ועו"ד הירש ציינו "אנחנו מסכימים ומאשרים את תוכן המכתב דלעיל", וחתמו.

2. כשלוש שנים מיום החתימה על בקשת ההצטרפות, לאחר שלמיטב ידיעתו של המשיב חלה ירידת מחירים גדולה במחירי הקרקעות ברומניה והקרקע לא נמכרה, ביקש המשיב מהמערער ומעו"ד הירש החזרת השקעתו בהתאם להתחייבויותיהם בבקשת ההצטרפות. משסירבו לו, נעזר בעו"ד מטעמו, אשר פנה מספר פעמים אל השניים, וביום 26/11/11, אף צירף נוסח של ייפוי כוח נוטריוני בלתי חוזר לטובת המערער ועו"ד הירש, עם התחייבות לב"כ המערער, כי אם יופקד כספו של המשיב בידיים נאמנות, יחתים אותו על ייפוי הכח. זאת כדי שהמערער ועו"ד הירש יוכלו להשתמש בו לחלקת חלקו של המשיב בהתאם לבקשת ההצטרפות.

המערער ועו"ד הירש דחו את בקשת המשיב. ב"כ המערער הודיע למשיב, כי עליו למכור למערער ולעו"ד הירש את חלקו בחברה בסכום נומינלי, דהיינו לערוך עסקת מכר בין בעלי המניות ביחס למניות, על פי הדין הרומני, ולא עומדת לו זכות לקבל 285,600 ₪. כמו כן טען כי ייפוי הכוח שניסח המשיב הוא חסר נפקות מאחר שאין הוכחה או אישור כי הוא תואם את הדין הרומני לצורך העברת המניות.

עוד טען המערער כי משלא נחתם הסכם שיתוף, תקנון החברה שנחתם ביום 5/7/10, הוא למעשה הסכם השיתוף המוזכר בבקשת ההצטרפות, עליה חתמו הצדדים. מאחר שמסמכי החברה לרבות התקנון מאוחרים לבקשת ההצטרפות, מרגע שנחתם תקנון הוא המסמך המחייב את הצדדים בכל הנוגע להתנהלות הפנימית של בעל המניות, יחד עם הדין הרומני הכללי. עוד טען כי יש לפרש את התקנון לעניין מכירת המניות בשים לב לדין הרומני הרלוונטי.

עו"ד הירש לא הגיב למכתבי המשיב כלל.

3. לאחר שהצדדים לא הגיעו לעמק השווה הגיש התובע תביעה בסדר דין מקוצר נגד המערער ועו"ד הירש. המשיב הסכים למתן רשות להתגונן למערער, אשר טען לתניית שיפוט זר, תניית שיפוט ייחודי והעדר עילה. המערער טען כי תקנון החברה נחתם על פי ייפוי כח שנתן המשיב, ואשר לא תורגם לעברית. עו"ד הירש לא התגונן, וניתן נגדו פסק דין.

4. בקשת המערער לסילוק התביעה על הסף נדחתה על ידי בית משפט קמא, אשר בחן את התקנון, בו צוין כי "ניתן להביא סכסוכים משפטיים מטעם החברה... בפני הערכאות המשפטיות המוסמכות ברומניה", וכן "ניתן להביא סכסוכים משפטיים אשר נובעים מקשרים חוזיים בפני בוררות על פי הוראות החוק....". משכך קבע כי הסעיף לא קבע באופן חד משמעי שסכסוכים בין בעלי המניות יידונו ברומניה בלבד, וסמכותו של בית משפט בישראל לא נשללה על ידו. כן דחה בית המשפט את הטענה כי התקנון מבטל את בקשת ההצטרפות, אותה ראה השופט קמא כמעין הסכם אישי בין התובע לנתבעים, ואילו החברה עצמה אינה חתומה עליה.

5. בישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 29/1/14, נשמעו הצדדים וכן עו"ד הירש, אשר המערער ביקש להוציא צו הבאה נגדו. הצדדים חזרו על עיקרי גרסתם לעניין היווצרות הקשר ביניהם ואילו עו"ד הירש העיד כי הוא והמערער החליטו שהם רוצים לצרף שותפים בחברה שהוקמה לצורך רכישת הקרקע, בקשת ההצטרפות נוסחה על ידו, מופנית לבעלי המניות בחברה וחתומה על ידם, אך הוא לא זכר את נסיבות החתימה. אשר לתקנון שהוצג על ידי המערער, עו"ד הירש ציין כי מדובר ב"תקנון חברה בגלגול מאוחר יותר", לאחר העברת המניות שלו למערער, בעקבות "חוב פתוח" ביניהם, וכי "עוד לפני כן נחתם מסמך כזה דומה כאשר יחס בעלי המניות היה שונה... המסמך זה גלגול נוסף של עסקאות ומניות שהועברו, כאשר כל העברה היתה כרוכה בהסכמה של כלל בעלי המניות בחברה". (עמ' 19 לפרוט' בית המשפט קמא (להלן: לפרוט') , ש' 5 – עמ' 20, ש' 32). כמו כן אישר עו"ד הירש כי לא נחתם הסכם שיתוף ביניהם, אם כי טען שהתקנון הסביר את כל העניינים. אשר להעברת המניות שלו למערער, כל בעלי המניות הגיעו לביתו של עו"ד אליעזר יצחק, אשר תרגם את המסמכים מרומנית לעברית. אשר להסכם ההצטרפות, העיד כי התקנונים ביטלו
את התוקף שלו הן ברמת הסמנטיקה והן ברמת ההתנהלות. זמן לא רב לאחר הרכישה, החל לחלחל המשבר העולמי לאירופה ומחיר הקרקעות ירד. לדבריו, המשיב הוא אדם מבוגר שהיה מודע להשלכות מעשיו, טענתו על זכויותיו לקבל החזר השקעתו מכוח בקשת ההצטרפות הן תמימות. מכל מקום "בפועל נעשו שינויים שהתובע בעצמו הסכים בחתימתו". (עמ' 21 לפרוט', ש' 26-29).

משנשאל עו"ד הירש אם העברת המניות בינו לבין המערער נעשתה על פי תקנון החברה השיב "לא. העברת המניות הצריכה גם שינוי בתקנון החברה. לא אמרתי שזה נעשה בהתאם לתקנון החברה". לאחר מכן חזר בו מתשובתו זו, ובהמשך העיד "אני יוצא מנקודת הנחה שהתקנון לא מתייחס למערכת היחסים שבין הצדדים והעברת מניות, אך העברת מניות בחברה אפשרית מאחר שהתקנון לא מונע זאת. אתה מראה לי תקנון כשאני כבר לא בעל מניות בחברה, ולכן גם התשובות לגביו מוגבלות". (עמ' 23 לפרוט', ש' 24 – עמ' 24, ש' 10). יחד עם זאת אישר בהמשך כי הוא משער שהתקנון החדש אינו מדבר על העברת מניות. בסוף עדותו ציין כי הוא נמצא בהליכי כינוס נכסים, ובשעתו העביר את ההחלטה לכל הנושים שלו "מן הסתם כולל לתובע עצמו" וביקש לבטל את פסק הדין נגדו. בית המשפט אפשר לו להגיש בקשה מסודרת, בצירוף תצהיר עם כל המסמכים הרלוונטיים לרבות מסמכי הכינוס וההחלטות בתוך 15 יום מאותו יום, אך הוא לא עשה כן, על אף שפסק הדין עוכב כדי לאפשר לו להגיש בקשות מתאימות, וכן הגנה וסיכומים. (עמ' 24 לפרוט', ש' 29 – עמ' 25, ש' 10).

עו"ד הירש אישר כי היה מנהל בחברה יחד עם המערער, עד אשר הפסיק להיות בעל מניות בחברה.

פסק דינו של בית משפט קמא
6. בית משפט קמא בחן את טענות הצדדים וראיותיהם, וחזר על קביעתו כי בקשת ההצטרפות היא "מעין הסכם אישי בין התובע לנתבעים" , אשר החברה אינה חתומה עליה, הפעם לאחר שמיעת הצדדים, ועל יסוד גרסאותיהם.

על יסוד דבריו של התובע והלשון המפורשת בסעיף 12 לבקשת ההצטרפות, חייב את המערער להחזיר למשיב את כספו, כנגד מניותיו בחברה. בית משפט קמא קבע כי המערער לא טען הלכה למעשה כנגד זכות המשיב להחזר כספו, אלא לעצם הפעולה המשפטית אשר עליו לנקוט לקבלת כספו, טענה אותה ראה לדחות לגופה. בית משפט קמא קבע כי יש לדחות את טענת המערער כי הסעד האופרטיבי המתבקש צריך להיות תביעה לאכיפת מכר של מניות, לאור האמור בבקשת ההצטרפות. כן קבע כי יש לפרש את בקשת ההצטרפות שנוסחה על ידי עו"ד הירש, אשר לא הגיש כתב הגנה וסיכומים, כנגד המנסח, על אף שגם התובע הוא אדם משכיל בעל ניסיון ופנסיונר של הבנקים. זו הסיבה שהמשיב היה מוכן להשקיע כסף כנגד החזר נומינלי של כספו, ללא תשואה להשקעתו.

כן דחה את טענת המערער בסיכומיו כי תקנון החברה עליו חתמו בעלי המניות והמשיב בתוכם מהווה למעשה הסכם שיתוף, המוזכר בבקשת ההצטרפות והוא המסמך על פיו יש להכריע את מכירת המניות על פי הדין הרומני, בהעדר התייחסות לעניין זה בתקנון החברה, שם אין מילה וחצי מילה על המקום בו יועברו המניות ואופן העברתן.

כמו כן עיגן החלטתו זו בהתנהלותו התמוהה של עו"ד הירש לכל אורך ההליך.

משכך חייב את המערער ואת עו"ד הירש לשלם למשיבים סך של 285,600 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, על פי חוק פסיקת ריבית והצמדה מיום 27/12/11 (מועד הגשת התביעה), ועד ליום התשלום המלא בפועל. כן חייבם לשאת בהוצאות ההליכים בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור של 35,000 ₪ ועליו מע"מ כחוק.

המערער מאן להשלים עם פסק דינו של בית משפט קמא ומכאן הערעור.

טיעוני המערער
7. א. המערער טען כי פסק דינו של בית משפט קמא ניתן בחוסר סמכות עניינית.

לטענתו, הוגשה התביעה בסדר דין מקוצר לסעד כספי בסכום של 285,600 ₪, על אף שסעד זה אינו קיים בבקשת ההצטרפות, אשר קבעה מפורשות כי תעמוד למשיב למכור הזכות למניותיו בסכום נומינאלי. מכאן, שהסעד היחיד העומד לזכות המשיב הוא מכירת המניות בחברה הרומנית.

הסמכות העניינית בעניין תאגידים, לא כל שכן אכיפת מכר מניות, מסורה לבית המשפט המחוזי בלבד, ומשכך, טעה בית משפט קמא עת דן בתביעה.

ב. בית משפט קמא הורה על השבת הכספים כנגד העברת המניות, סעד שלא נתבע על ידי המשיב בכתב התביעה.
ג. בהיות החברה הרומנית "חברת חוץ", שהתאגדה ברומניה, הפרוצדורה והדין ביחס להעברת מניות לחברה זו חייבות להיעשות בהתאם לדין הרומני. לכן, טעה בית משפט קמא, משקבע כי השבת הכספים תיעשה כנגד העברת המניות, מבלי להידרש לאופן העברה והדין הרומני.

ד. המערער טען כי לאחר הקמת החברה נוסחו ונחתמו מסמכי היסוד שלה, עליהם חתמו, בין השאר, הצדדים בתיק זה. לטענתו, קבעה בקשת ההצטרפות, כי לאחר חתימת החוזה העיקרי וביצוע הקצאת המניות, ייחתם הסכם שיתוף, להסדרת היחסים בחברה, זכויות והתחייבויות בחברה ובין אחד כלפי האחר, והכל לצורך מקסום הרווחים של כלל השותפים בחברה. על אף שהסכם שיתוף לא נחתם, מסמכי ההתאגדות והתקנון מהווים הסכם שיתוף, מבטלים את בקשת ההצטרפות, או למצער מכפיפים אותה למסמכי החברה. המשיב התעלם מזכויות מהותיות של המערער, ובית המשפט טעה עת התעלם מכל אלה.

ה. בקשת ההצטרפות עיגנה את ההסכמות ביחס לסכום ההשקעה הנומינאלי במטבע היורו. בית משפט קמא טעה עת נקב בסכום ההחזר בשקלים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית שקליים, כאשר היה מחוייב לתת החלטה ברוח "בקשת הצטרפות", דהיינו תשלום נומינאלי ביורו בעת שיעורו במועד מתן פסק הדין וכך בהתאם לריבית וההצמדה – ביחס למטבע היורו.

ו. בית משפט קמא טעה משלא קבע כי החי וב הוא בנפרד לגבי המערער ועו"ד הירש, מאחר שבקשת ההצטרפות לא נקטה לשון חיוב ביחד ו/או לחוד.

8. טיעוני המשיב
א. המשיב סמך ידו על פסק דינו של בית משפט קמא, והדגיש את לשונה של בקשת ההצטרפות, המתייחסת אל המערער ואל עורך דין הירש אישית.

ב. אשר לטענת הסמכות העניינית, נטען כי סמכותו של בית המשפט נקבעת על פי הסעד אותו מבקש התובע, והתובע הגיש בקשתו על יסוד בקשת ההצטרפות שהינה חוזה אישי בינו לבין המערער ועו"ד הירש, אשר התחייבו להחזיר לו את כספו, לדרישתו.

המערער לא טען למעשה כנגד זכותו של המשיב להחזרת כספו, אלא לעניין הפעולה המשפטית אשר על המשיב לנקוט לקבלת כספו.בית משפט קמא קבע, כי המערער כלל לא כפר בחובו למשיב, והחוב לא היה שנוי במחלוקת. החזר המניות הוא רק אמצעי להחזר החוב, והוא ממומש על ידי ייפוי הכוח הבלתי חוזר אשר הציג המשיב למערער עוד במכתבו מיום 26/11/11, כאשר נגד ייפוי כוח זה לא נטען דבר.

ג. המערער מושתק מלהעלות טענות בדבר חוסר סמכות עניינית, משלא העלה אותה בכתב ההגנה אלא בסיכומיו בלבד, והצדדים הגיעו להסכם דיוני לפיו הרשות להתגונן תינתן לו אך ורק על פי הטענות בתצהיר שנתן בתמיכה לבקשת הרשות להתגונן. טענת חוסר הסמכות העניינית נטענה לעניין בחירתו של המערער להגיש תביעה בסדר דין מקוצר ולא לאכיפת מכר מניות למערער. המערער טען טענה בדבר סעיף שיפוט זר, וטענה זו אינה טענה של חוסר סמכות עניינית. לאחר שהמערער ניהל הליכים במשך שלוש שנים, לרבות בקשות מקדמיות, בקשות לסילוק על הסף, תצהירי עדות ראשית וחקירת עדים, לא הזכיר במאום טענה בדבר הצורך להגיש תביעה לאכיפת מכר מניות ולא תביעה כספית אלא בסיכומיו. לאחרונה מתחזקת והולכת המגמה שלא להזדקק לטענת העדר סמכות עניינית הנטענת באיחור.

ד. אשר לטענת המערער לפיו היה על בית משפט קמא להיזקק לדין הרומני, שכן, העברת המניות אמורה להיעשות על פי הדין הרומני, נטענת לראשונה בערעור ולא עלתה בפני בית משפט קמא. המשיב ימציא למערער ייפוי כוח בלתי חוזר לצורך מכר מניותיו למערער ומעולם לא נטענה טענה כנגד ייפוי כוח זה. משמע, ששימש את מטרתו.

ה. החברה הרומנית אינה צד סכסוך של שניים מבעלי מניותיה הנוגע בהפרת חוזה אישי ביניהם. העובדה כי הם גם בעלי מניות בחברה הרומנית אינה הופכת את החברה הרומנית לצד בסכסוך. מקריאת התקנון עולה, כי בתקנון אין דבר לעניין האופן בו יסחרו המניות. כך גם אין בו דבר לעניין הביטול של בקשת ההצטרפות, המהווה גם הסכם אישי בין הצדדים. זאת מעבר לכך, שהחברה הרומנית לא חתומה על בקשת ההצטרפות.

ו. אשר לטענה כי על בית משפט קמא היה לתת את פסק דינו לפי שער היורו ביום מתן פסק הדין, מדובר בטענה חדשה שלא עלתה בפני בית משפט קמא. לעצם העניין, התביעה הוגשה בשקלים לפי שער היורו ביום הגשת התביעה, והמערער לא העלה טענה כלשהיא לגבי הגשתה בשקלים או גובה הסכום הנתבע, שהינו תולדה של שער היורו ביום הגשת התביעה או נגד הפרשי הריבית וההצמדה הרגילים בהם חייב בית המשפט את המערער.

ז. אשר לטענה כי מדובר בחיוב נפרד של המערער ושל עורך דין הירש, גם טענה זו לא נטענה בערכאה הראשונה, מכל מקום, משחייב בית משפט קמא את המערער ואת עורך דין הירש לשלם לתובע את סכום התביעה, משמע הדברים כי החיוב הוא ביחד ולחוד.

דיון והכרעה
9. פסק הדין מבוסס בחלקו הגדול על קביעות עובדתיות של בית המשפט קמא, שהתרשם מהעדויות שהובאו בפניו באופן בלתי אמצעי, על רקע המסמכים שהובאו בפניו . כידוע, אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאים עובדתיים ובקביעות מהימנות של הערכאה הדיונית, ואין זה אחד מאותם מקרים חריגים בהם על בית המשפט לנהוג באופן זה.

"... ככלל, לא תתערב ערכאת הערעור בקביעות עובדתיות שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית, למעט במקרים חריגים בהם מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות התערבות בקביעות אלה, או כאשר המסכת העובדתית שקבעה הערכאה הדיונית אינה מתקבלת על הדעת (ע"א 583/93 מדינת ישראל נ' טחנת קמח שלום בע"מ, פ"ד נ(4) 536, 545 (1997); ע"א 144/86 קופלמן נ' קופלמן, פ"ד מא(1) 356, 363 - 364 (1987) ; ע"א 3601/96 בראשי נ' עזבון המנוח זלמן בראשי, פ"ד נב(2) 582, 594 (1998)). ביתר שאת נכונים הדברים מקום שבית המשפט ביסס הכרעתו על ההתרשמות ממהימנות העדים שבפניו (ע"א 6094/03 זאב שמעון בע"מ נ' בוקריץ, תק-על 2005(1) 3559). ביסודה של גישה זו ההנחה והאמונה כי הערכאה הדיונית נהנית מהיתרון שבהתרשמות ישירה ובלתי אמצעית מן העדים המעידים בפניה ועל כן יש "לסמוך על תחושתו, על הגיונו ועל שיקול דעתו של בית משפט של דיון"...". (ע"א 10281/03 קורן נ' עמינדב (12/12/06), מפי כב' הש' ארבל; כן ראו ע"א 640/85 קופר ו- 2 אח' נ' איגוד המוסכים בישראל, פ"ד מד(1) 594, 598, מפי כב' הש' בייסקי; ע"א 393/08 שגיא נ' כפר ביאליק כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ (23/2/10), מפי כב' הש' ג'ובראן; ע"א 10854/07 שירה ברכה פיקהולץ (בדנר) נ'JAIME SOHACHESKI (17/3/10), מפי כב' הש' דנציגר, ועוד).

תצהירי הצדדים, המסמכים שצורפו אליהם, ופרוטוקול הדיון וטיעוני הצדדים מלמדים, כי לא זאת בלבד שאין זה אחד מאותם מקרים חריגים בהם יתערב בית המשפט שלערעור בקביעת העובדות, אלא שכל הממצאים מעוגנים היטב בראיות שהובאו בפני בית משפט קמא. בנסיבות הענין, איני רואה להידרש לכלל טענותיו העובדתיות של המערער, אלא למדגם מייצג בלבד.
10. מקובלת עליי קביעתו של בית משפט קמא כי בקשת ההצטרפות, שאינה שנויה במחלוקת, הינה הסכם אישי מחייב ותקף בין המשיב לבין המערער ועו"ד הירש, ועל יסוד התחייבות המערער ועו"ד הירש בסעיף 12, הסכים המשיב להיכנס כמשקיע לצורך רכישת הקרקע ברומניה.
המשיב הצהיר והעיד כי רצה להרוויח על השקעתו, היה מודע לכך שהשקעה אינה "100% רווח", ו"לכן ניסחנו את ההתחייבות כך שאני לא אפסיד את הסכום שהשקעתי... המטרה היתה לקבל את הכסף עם רווח או נומינאלית חזרה". (עמ' 7 לפרוט' , ש' 17-18; עמ' 8, ש' 14-15). הוא אף תאר כיצד קיבל את הנוסח של בקשת ההצטרפות מעו"ד הירש בפקס, החתים אישית את המערער, שלח פקס חזרה לעו"ד הירש ובהמשך החתים גם אותו אישית. לדבריו, הוא חתם על כל מה שהתבקש בארץ, לא ברר ולא שאל, לא ידע מה כתוב בתקנון החברה, לא עיין בתקנון, לא נתבקש לחתום על הסכם שיתוף ו"הנהלים הפורמאליים לא נגעו לי". מדובר ב"זה סכום נכבד שאני מובטח בו בהסכם שאחרים מנהלים אותו עבורי וכשעוברות שלוש שנים אני מקבל אותו בחזרה... לא הייתי מצטרף בהשקעתי ללא היה לי בטחון שכספי מובטח". (עמ' 9, ש' 2-19).

משנטען בפניו כי מדובר בהליך ברומניה להעברת מניות, מסר כי זו הסיבה בגינה הפקיד ייפוי כוח אצל בא כוחו, על מנת שבא כוח המערער ועו"ד הירש יוכל לבצע את ההליכים של העברת המניות ובמקביל יועבר אליו כספו.

המשיב אישר כי היה מודע למשבר העולמי ב-08'. בהמשך, לפני תום שלוש שנים, כאשר דיבר עם עו"ד הירש, אשר עם הוריו היה מיודד, אמר לו הלה "מה אתה דואג הכסף שלך מובטח". יחד עם זאת לא הכחיש כי לא שמע דברים דומים מהמערער. (עמ' 11 לפרוט' , ש' 1-17).

המשיב אישר כי לאחר שלוש שנים, כאשר לא קיבל את כספו, הפסיק לשלם תשלומים שוטפים בחברה, ולא שיתף פעולה בכל הנוגע לחובותיו כבעל מניות. משנטען בפניו כי המערער הודיע לו שיש פרוצדורה של הקפאה בחברה ברומניה, כדי לא לשלם יותר תשלומים ברומניה והוא לא רצה לחתום, השיב כי אינו זוכר דבר כזה, ומכל מקום הוא מתייעץ על כל דבר עם עורך דינו. לדבריו, פנה לעו"ד רק לאחר שלא הצליח לקבל את כספו.

המערער עמד על כך כי המשא והמתן עם המשיב נעשה על ידי עו"ד הירש לבדו וכך גם כל המצגים שהוצגו בפני המשיב. הוא התבקש על ידי עו"ד הירש לחתום על בקשת ההצטרפות בפני המשיב כאדמיניסטראטור, וכמאשר הפניה, והכחיש בעדותו כי התחייב בפני המשיב להחזיר לו את כספו. לדבריו הבין כי בבוא הזמן יש למשיב זכות למכור את חלקו לחברה. כאשר נטען בפניו כי הוא ועו"ד הירש היו בעלי המניות היחידים בחברה, והמכתב מופנה אליהם ישירות ולא לחברה, מסר כי ידוע היה למשיב שייכנסו עוד בעלי מניות. (עמ' 13 לפרוט', ש' 23 – עמ' 14, ש' 13).

11. אומד דעתם של הצדדים בעת החתימה על בקשת ההצטרפות
א. נקודת המוצא להכרעה בסכסוך שבפנינו היא אומד דעתם של הצדדים בעת ההתקשרות בבקשת ההצטרפות ובעת קיומה. כללי הפרשנות מצוינים בין השאר בסעיף 25(א) לחוק החוזים, אשר תיקונו נכנס לתוקפו ביום 26/1/11:

"חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהיא משתמעת מתוך החוזה, ובמידה שאינה משתמעת ממנו - מתוך הנסיבות".

רבות נכתב ונאמר על האופן בו יפורש אומד דעתם של הצדדים להסכם, הקשר בין לשון ההסכם לנסיבות חיצוניות, לרבות התנהגותם המאוחרת של הצדדים, והמשקל שינתן לאלה ולאלה, על רקע תכליתו של הסכם, והפסיקה פיתחה את כלל הפרשנות מתוך הסכמות ומחלוקות. (ע"א 4628/93 מ"י נ' אפרופים שיכון ויזום (1991) בע"מ, פ"ד מט (2),265, מפי כב' הנשיא ברק והש' לוין, ומצא, שם ניתנה הבכורה לתכליתו של הסכם; דנ"א 2045/05 ארגון מגדלי ירקות נ' מ"י (11/5/06), מפי כב' הנשיא ברק וכב' הש' חשין, בייניש, ריבלין, פרוקצ'יה, לוי, גרוניס, נאור וג'ובראן; ע"א 5856/06 לוי נ' נורקייט בע"מ (28/1/08), מפי כב' הש' ריבלין, גרוניס ודנציגר; ע"א 10849/07 פוארסה נ' פוארסה (12/11/09), מפי כב' הש' ריבלין, נאור ודנציגר; ע"א 7664/08 עו"ד אסף ניב, כונס הנכסים נ' נכסי נירד בע"מ (13/9/11), מפי כב' הש' ריבלין, גרוניס ונאור; רע"א 1452/10 מפעל הפיס נ' טלמור (11/11/10), מפי כב' הש' דנציגר; רע"א 3961/10 המוסד לביטוח לאומי נ' סהר (26/2/12), מפי כב' השופטים ריבלין, ג'ובראן והנדל).

על אף המחלוקות לענין היחס בין לשון החוזה ותכליתו, אין למעשה חולק על הקביעות בע"א 2568/98 פטר נ' חממי, פ"ד נ"ז(4) 796, 800 (2003), מפי כב' הש' ריבלין, לפיהן כדי כדי לעמוד על פירושו הנכון של החוזה ש לפנות ללשון החוזה ולתכליתו, "כשהלשון קובעת את גבולות התכלית". (א' ברק פרשנות במשפט: פרשנות החוזה (תשס"א) 288)". (דברים דומים נאמרו מפי כב' הש' רובינשטיין בע"א 8918/06 קמחי נגד ממ"י (14/1/09). כך נקבע כי "קיימת חזקה שלפיה פרשנות החוזה היא זו התואמת את המשמעות הפשוטה, הרגילה והטבעית של הכתוב", וכי אין להוסיף לחוזה תנאים שהצדדים לא ראו לנכון לכלול אותם בחוזה ולא הסכימו לגביהם בזמן ההתקשרות. (כב' הש' ריבלין בענין מגדלי הירקות ואפרופים; ע"א 8239/06 אברון נ' פלדה (21/12/08), מפי כב' הש' גרוניס, חיות ודנציגר; ע"א 3196/01 גלמן פינץ בע"מ נ' מנהל המכס ומע"מ, פ"ד נח(2) 682, 689, מפי כב' הנשיא ברק והש' ריבלין וחיות). כך גם הודגש על ידי כב' הש' (כתוארה אז) נאור בע"א 7379/06 ג.מ.ח.ל חברה לבניה 1992 בע"מ נ' טהוליאן (10/9/09), כי אף שיש מקום לגמישות בתהליך הפרשנות של חוזה, הגמישות צריכה להמצא בתוך גבולות החוזה, המוכתבים על ידי הצדדים לחוזה בשלב עריכתו ולא בשלב הפרשנות הניתנת לו. (ראו גם ע"א 9551/04 אספן בניה ופיתוח בע"מ נ' מ"י (12/10/09), כב' הנשיאה ביניש, וכב' הש' פרוקצ'יה ודנציגר). בע"א 8836/07 בלמורל השקעות בע"מ נ' כהן ואח' (23/2/10), מפי כב' הש' ריבלין, ג'ובראן ודנציגר, קבע כב' הש' דנציגר כי רק כאשר הלשון אינה ברורה ואינה חד משמעית, ניתן לפנות לנסיבות חיצוניות, וגם זאת רק לאחר שמוצו יתר כללי הפרשנות שהותוו בדין.

ב. ככלל, מפורש הסכם על פי לשונו, ורק כאשר לשון ההסכם אינה ברורה, יידרש בית משפט לתכליתו. במקרה דידן, לשון ההסכם ברורה, ותואמת את גרסת המשיב, לפיה המערער ועו"ד הירש התחייבו בפניו כי הם ישלימו את התמורה שיקבל לסכום השקעות הנומינלית ( "התחייבתם בפני... אתם תדאגו להשלים את התמורה שאקבל"). לחלופין צוין כי אם המגרש לא ימכר, "תעמוד לי הזכות למכור לכם את חלקי בחברה בסכום נומינאלי השווה להשקעתי". ההסכם נחתם על ידי המשיב, ואילו המערער ועו"ד הירש כתבו כי הם מסכימים ומאשרים את תוכן המכתב דלעיל. לו היה המערער מאשר את תוכן ההסכם בלבד, לא היה כותב כי הוא מסכים, כאשר סעיף 12 כולו מדבר על התחייבויותיהם של המערער ושל עו"ד הירש כלפיו.

לעניין תכלית ההתקשרות בין הצדדים, גרסתו של המשיב לגבי "רשת הבטחון" שהובטחה לו לא נסתרה, והאמירה הכללית של המערער ושל עו"ד הירש, כי הוא אדם מבוגר ומשכיל, וכי אינו יכול לצפות לקבל את השקעתו חזרה, אינה יכולה בפני עצמה לשמוט את הקרקע תחת גרסתו כי אלמלא הובטח לו שיקבל את כספו חזרה, לפחות נומינאלית, לא היה נכנס לעסקה כלל, התואמת אחת לאחת את האמור בסעיף 12. למען הסר ספק, לא זאת בלבד שהמערער ועו"ד הירש הסכימו כי לאחר שלוש שנים תעמוד למשיב הזכות למכור להם את חלקו בחברה, אלא שנקבע במפורש כי חלקו בחברה יימכר בסכום נומינאלי השווה להשקעתו, דהיינו 56,000 יורו. דברים אלה מלמדים כי ללא קשר לכמות המניות בחברה, בעלי מניות חדשים, חלקו של המשיב בחברה, או כל נתון אחר חדש, התחייבו בפניו המערער ועו"ד הירש להחזיר לו את השקעתו הנומינאלית, אשר שוויה כומת במפורש.

12. טענות המערער בדבר חברה עתידית, אינן מתיישבות עם העובדה שהחברה היתה קיימת באותו זמן, ו הם (המערער ועו"ד הירש) היו בעלי המניות היחידים בה. הסעיפים המתייחסים לאופן הפעילות בחברה, צוינו בבקשת ההצטרפות, אך סעיף 12, שהינו הסעיף האחרון לבקשת ההצטרפות הינו קונקלוסיבי, וברור מקריאת המסמך, שהנו הסכם בין שלושת הצדדים, כי הנו עקרון על. יתר על כן, משהתחייבו המערער ועו"ד הירש בפני המשיב להחזיר לו את כספו אישית, אין עוד משמעות להיותם בעלי מניות בחברה. דהיינו, על פי נוסח ההסכם, אפילו מכר עו"ד הירש מכר את מניותיו בחברה , אין הדבר מעלה או מוריד מבחינת התחייבותו האישית כלפי המשיב.

13. כאמור בפסק הדין, לא נחתם הסכם שיתוף כלל, בניגוד לאמור בבקשת ההצטרפות, אשר בעת חתימתה היתה החברה כבר קיימת, כאמור לעיל.

אשר לתקנונים של החברה, אין בתקנון מיום 5/7/10, המונה חמישה בעלי מניות, התייחסות לבקשת ההצטרפות המוקדמת לו, והטענה לפיה התקנון ביטל אותה, אינה נתמכת בנוסח התקנון. לא נעלם מעיניי כי בפרק המתייחס להון החברה, נקבע כי ההשתתפות ברווח והפסד היא יחסית לחלקו של השותף בהון החברה, ועניינים נוספים, אך בקשת ההצטרפות אינה נזכרת בתקנון. גם האמירה בסעיף 8 לתקנון בדבר התנהלות החברה וניהולה, והאמירה כי הן בסמכות האסיפה הכללית של השותפים, אינה מתייחסת לבקשת ההצטרפות.

לא ניתן בתקנון כללי מעין זה, לבטל התחייבות מפורשת של המערער ושל עו"ד הירש, אשר ציינה במפורש את האופן בו תמומש "רשת הבטחון" שניתנה למשיב בבקשת ההצטרפות. חזקה על המערער ועו"ד הירש כי היו מודעים לכך שלו ביקשו לבטל את "רשת הבטחון", היה המערער פועל נגדם כבר באותו זמן, וודאי שלא היה מסכים לחתום על התקנון החדש.

בית משפט קמא לא קיבל את הטענה כי היתה גמירת דעת בין הצדדים לפיה התקנון יבטל את בקשת ההצטרפות או יגבר עליה. מדובר בעניין עובדתי, ואין מקום להתערב בו.

14. לא למותר לציין כי המשיב חתם על כל מסמכי החברה באמצעות ייפוי כח שנמסר לו על ידי המערער ועורך דין הירש ונשלח לרומניה, דהיינו, ניתן ללמוד מעניין זה על אופן הפעולה בו נקטו הצדדים לצורך מימוש בקשת ההצטרפות והשקעתם המשותפת. מדברי המערער בבית משפט קמא, ניכר כי לא היה מסכים לוותר כבדרך אגב על זכות קנויה שניתנה לו.

15. משנתקבלה גרסתו של המשיב לגבי ההסכם בינו לבין המערער ועו"ד הירש, מדובר בקביעה עובדתית הגיונית וסבירה, שאין מקום להתערב בה. לא למותר לציין כי התנהלותו של עו"ד הירש מאז קבלת התביעה שהוגשה בבית המשפט קמא, אינה תומכת בטענת המערער, משנמנע מהגשת כתב הגנה ובקשה מסודרת בצירוף תצהיר לביטול פסק דין. רק כאשר הוזמן על ידי המערער להעיד מטעמו, מסר גירסה פתלתלה בנידון.

16. משנקבע כי העילה לחיוב המערער ועו"ד הירש הוא ההסכם בין שלושת הצדדים, אין בסיס לטענה בדבר העדר עילה, תניית שיפוט זרה ודין זר.

למעלה מן הצורך יאמר כי אין בסיס לטענה העובדתית לפיה התקנון ביטל את בקשת ההצטרפות או ייתר אותה, בהעדר אזכור כלשהו לבקשת ההצטרפות, כאשר התקנון נעשה בין אנשים נוספים לאלה שהיו צדדים לבקשת ההצטרפות.

כדי לסבר את האוזן יאמר כי אין בתקנון ולו סעיף אחד המגביל את סמכות השיפוט של בית המשפט בישראל, ומוטב לה לטענה זו שלא נטענה.

לא נעלם מעיניי פסק הדין שצרף המערער לעיקרי הטיעון שלו, אך אין הנדון דומה לראיה, והמערער מתעלם לחלוטין מ"רשת הבטחון" החד משמעית שהציעו הוא ושותפו עו"ד הירש למשיב, שעה שהיו מעוניינים בכספו ובהשקעתו.

17. פסק הדין ניתן ביום 21/8/14, ובית משפט קמא חייב את המערער ועו"ד הירש לשלם למשיב את החוב, כנגד העברת המניות, זאת על מנת לעשות צדק עם הצדדים, מבלי שהמערער נדרש להגיש תביעה נגדית להעברת המניות לידו ולידי עו"ד הירש. למעשה, מדובר בחיובים שלובים, אשר על המערער לטפל בשניהם, נוכח ההתחייבות שנתן ביחד עם עורך דין הירש בבקשת ההצטרפות.

אשר לטענות המערער בדבר האופן בו ימומש ההסכם, לא נעלם מעיני כי הצדדים הסכימו שהחזר ההשקעה המוסכם יעשה בדרך של מכירת מניותיו של המשיב למערער ולעו"ד הירש. המערער מבקש היום כי המשיב יטפל בהעברת המניות, שעה שבבקשת ההצטרפות הסכים ביחד עם עו"ד הירש כי הם שניהם יטפלו בכל ענייני האדמיניסטרציה, כאשר הוא אף העיד במפורש כי היה "אדמיניסטרטור". (עמ' 13-14 לפרוט'). משהתחייב בבקשת ההצטרפות עוד בשנת 08' לטפל בכל העניינים המנהליים הקשורים לרכישה ולחברה, בהיותו בעל מחצית ממניות החברה, משהעיד בשנת 13' כי היה אדמיניסטרטור בחברה, ומשהתברר בעדותו של עו"ד הירש ביום 29/1/14 כי העביר את כל מניותיו למערער, אין בסיס לדרישה כי המערער, אשר במפורש לא היה אמור להתעסק בעניינים מנהליים, יטפל בהעברת המניות שלו בחברה ברומניה, וידרש להוצאות ההליכים. משנעשו כל הפעולות על ידי המשיב באמצעות יפוי כח, כאשר הדבר עלה בקנה אחד עם האינטרסים של המערער ועו"ד הירש, אין כל הצדקה כי אופן פעולה זה לא ינקט גם כיום, שעה שמוטלת על המערער חובת תום לב בקיום זכויות וחיובים הנובעים מההסכם, לפי סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג- 1973.

למעלה מן הצורך יאמר, כי משנטען בפני המשיב שהמערער והשותפים האחרים ביקשו ממנו לפעול בפרוצדורה של הקפאה בחברה ברומניה, חזקה על המערער כי הוא מיוצג על ידי עו"ד רומני, הפועל עבורו שם, ולא יהיה קושי לבצע פעולה של העברת מניות מהמשיב למערער.

18. המערער העלה טענות לענין שיטת ההצמדה וחיובם של המערער ולעו"ד הירש ביחד ולחוד. מעבר לטענות המשיב כי מדובר בטענות שלא נטענו על ידי המערער בבית משפט קמא אלא בסיכומיו, סבורתני כי דין הטענות להדחות גם לגופן. מדובר בהחזר נומינאלי של ההשקעה נכון ליום הדרישה לאחר שלוש שנים. משהופר ההסכם בין הצדדים והוגשה תביעה בגינו, מתקבע סכום החוב בש"ח במועד הגשת התביעה, והחוב הנטען, אם הוכח , נושא הפרשי ריבית והצמדה על פי דין.

אשר לחיוביהם של המערער ועו"ד הירש ביחד ולחוד, משהתחייבו השניים כאחד להחזיר את השקעתו של המשיב, והם אף אישרו והסכימו לאמור בבקשת ההצטרפות - שנוסחה על ידי עו"ד הירש, אשר התייחס אל עצמו ואל המערער כ"אתם" - אין בסיס לטרונייתו של המערער, שנולדה כנראה לאחר שעו"ד הירש נקלע להליכי כינוס.

19. הערעור נדחה איפוא.

א. סכום פסק הדין או חלקו הופקד בקופת בית המשפט בהחלטתה של כב' הש' עדי חן-ברק.

המערער רשאי להמציא למשיב באמצעות בא כוחו מסמכים ברומנית מתורגמים על ידי עו"ד יצחק אליעזר או עו"ד אחר שיהיה נאמן על ב"כ הצדדים, לרבות ייפוי כח לחתימה בפני נוטריון, כפי שנעשה בהליכים הקודמים מיוזמתם של המערער ועו"ד הירש , לצורך העברת המניות, בתוך 30 יום מהיום, ועל המערער לשלם את חובו למשיב במלואו. אם לא יעשה כן, יועבר הסכום שהופקד בקופת בית המשפט לידי המשיב, והמשיב יחתום על המסמכים לצורך העברת המניות כאשר יומצאו לו על ידי המערער באמצעות בא כוחו.

ב. אני מחייבת את המערער לשאת בהוצאות המשיב בסך של 10,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.

ההוצאות ישולמו מתוך הערבון שהופקד בקופת בית המשפט, ואילו היתרה תשולם בתוך 30 יום מהיום. אם לא יעשה כן - תשא היתרה הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, ז' אדר תשע"ה, 26 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.