הדפסה

ארזי נ' הרשות הממשלתית למים וביוב ואח'

לפני:
כב' השופט שמואל טננבוים, סגן נשיא
נציג ציבור (עובדים) – מר חיים בצלאל

התובעת
גלית ארזי
ע"י ב"כ עו"ד סיגל פעיל
-
המשיבה

טוענים בהליך
1. מדינת ישראל, הרשות הממשלתית למים וביוב
ע"י ב"כ עו"ד טל זרקו

2. ההסתדרות הכללית החדשה
3. ועד עובדי הרשות הממשלתית למים וביוב
שניהם ע"י ב"כ עו"ד ראובן בורק

החלטה
לפנינו בקשה למתן סעדים ארעיים, זמניים וקבועים, בה מתבקש בית הדין , בין היתר, להורות למשיבה להימנע מכל דיספוזיציה במעמדה, בתפקידה ובזכויותיה של המבקשת וכן, להורות למשיבה להימנע מלהזין למערכת המרכב"ה את עונש ההתראה הפסול שהושת על המבקשת שלא כדין.

רקע
1. המבקשת נקלטה לעבודה במשיבה – הרשות הממשלתית למים וביוב (להלן גם: "הרשות") ביום 27.11.94 בחוזה משימה חולפת בתפקיד פקיד מקצועי (תיקיון). לימים הפכה לעובדת קבועה, ראשית בתפקיד רכזת אמרכלות, רכזת בכירה אמרכלות, מנהלת ענף (משאבי אנוש) והחל מיום 3.5.11 בתפקיד מרכזת (משאבי אנוש) לאחר שזכתה במכרז פנימי.

2. ביום 6.11.12 חלו חילופי גברא במחלקת משאבי אנוש ברשות, ומר ניר שקד החל לשמש בתפקיד סמנכ"ל משאבי אנוש.
3. במהלך חודש יוני 2013 פנתה הרשות אל אגף החקירות בנציבות שירות המדינה (נש"מ) בתלונה בדבר עבירת משמעת שביצעה המבקשת תוך שזייפה חתימתו של סמנכ"ל משאבי אנוש על גבי חשבונית לתשלום (להלן:" אירוע החתימה " ).

מאוחר יותר, מתוך רצון להתחשב במבקשת ומתוך רגישות למצבה הנפשי והרפואי ותפקודה, התבקשה והתקבלה הסכמת נש"מ לביצוע הליך הבדיקה במסגרת הרשות. (העתק מענה נש"מ צורף כנספח יא' לתשובת המשיבה). אלא שבד בבד עם בקשה זו התקבלו מכתביהם של המבקשת ושל ההסתדרות ברשות ובהם הלינו תלונות קשות על התנכלות, ביזוי והשפלה שסופגת כביכול המבקשת מידי הרשות והסמנכ"ל ניר שקד, וקראו לביצוע בירור בסוגיית ההתנכלות.

4. אז פנה הסמנכ"ל שקד, ביום 5.9.13 לאגף החקירות בנש"מ וביקש להשיב את בדיקת עניינה של המבקשת לנש"מ וזאת על מנת להסיר חשש למראית עין של ניגוד עניינים בבדיקת הרשות (העתק פניות הסמנכ"ל ומנהל הרשות לנש"מ צורפו כנספח יב' לתשובת המשיבה).

5. באותה העת ביקשה הרשות לברר גם חשד לפיו המבקשת אישרה דוחות אש"ל של מתנדבת ברשות, ביודעה כי הם כוזבים. לפיכך עניין זה הועבר גם הוא לבדיקת נש"מ.

6. ביום 24.12.13 הודיע עו"ד אסף רוזנברג, ממונה בכיר (משמעת) בנש"מ את החלטתו בעניינה של המבקשת ולפיה הוא ממליץ לזמן את המבקשת לשימוע ולאחריו לשקול הפעלת סמכות הרשות לפי חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג- 1963.

יצוין כי במסגרת החלטתו הביע עו"ד רוזנברג ביקורת על התנהלותה של הרשות באשר לאופן הגשת התלונה בעניינה של המבקשת. כמו כן חיווה דעתו כי לא עמד מניע פסול שהביא את המבקשת לפעול כאמור, סקר את עברה המרשים והמליץ שלא להחמיר עמה. (העתק ההחלטה צורפה כנספח יג' לתשובה).

7. בעקבות הנחייה זו של עו"ד רוזנברג, מונה ביום 9.1.14 , מנהל המנהל לפיתוח תשתיות ביוב, מר משה גראזי לקיים למבקשת שימוע (העתק המינוי צורף כנספח כ'1).

8. ביום 30.1.14 נשלח למבקשת זימון לשימוע בעניין זיוף חתימת הסמנכ"ל ובעניין אישור דיווחי האש"ל. (בחודש מרץ 2014 נשלחה תוספת לזימון לשימוע לדון גם בעניין מקרה בו לכאורה צילמה המבקשת מחברת השייכת ללשכת הסמנכ"ל ללא נטילת רשות). (העתק הזימון לשימוע והתוספת, צורפו כנספח כא' לתשובה).

9. השימוע התקיים בסופו של דבר ביום 31.3.14 ובו נכחו המבקשת, באות כוחה, נציגי ועד העובדים ונציג ההסתדרות וכן עו"ד ז'ורבסקי מטעם המשיבה. המבקשת השמיעה טענותיה והעבירה לידי מר גראזי טענות בכתב ומסמכים נוספים. (העתק תמליל השימוע צורף כנספח כב' לתשובה).

ביום 27.5.14 פרסם מר גראזי את ממצאיו בעקבות השימוע לפיהם מצא כי המבקשת עברה עבירות משמעת חמורות – זיוף חתימה, מצג שווא ואישור דיווחים כוזבים. מר גראזי המליץ להשית על המבקשת עונש של התראה. (העתק ממצאיו והמלצותיו של מר גראזי צורף כנספח כד' לתשובה).

10. ביום 5.6.14 החליט מנהל הרשות לקבל את ההמלצות והשית על המבקשת עונש התראה. (ראה נספח כה' לתשובה).

11. במקביל לבירור ההליך המשמעתי ועל מנת לבדוק טענותיה של המבקשת בדבר ההתנכלות, מינה מנהל הרשות את הגב' תמי שור סמנכ"ל אסדרה ברשות המים לביצוע בדיקה של טענות המבקשת. (ראה החלטת המינוי מיום 23.12.13, נספח יד' לתשובה).

ביום 3.3.14 פרסמה הגב' שור את תוצאות בדיקתה, לפיהן, לא נמצאה התנכלות כלפי המבקשת. (העתק סיכום הבירור מיום 28.2.14, צורפו כנספח יז' לתשובה).

12. ביום 30.10.14 הגישה המבקשת את הבקשה שבפנינו וזאת בעקבות החלטת המשיבה להורות על הזנת עונש ההתראה שהושת עליה, לשיטתה באופן פסול, לתוך מערכת המרכב"ה.

במסגרת הבקשה עותרת המבקשת לקבלת הסעדים הזמניים הבאים:
להורות למשיבה להימנע, עד להכרעה בתיק העיקרי, מלהזין למערכת המרכב"ה את עונש ההתראה שהושת עליה שלא כדין.
להורות למשיבה להימנע מכל דיספוזיציה במעמד, בתפקידה ובזכויותיה של המבקשת בכל דרך שהיא עד להחלטה אחרת או עד להכרעה בתיק העיקרי .
להורות למשיבה להשיב למבקשת את כל סמכויותיה שניטלו ממנה שלא כדין.
להורות למשיבה להפסיק למדר את המבקשת מענייני עבודה שבתחום סמכותה.
להורות למשיבה לחדול מלהכפיש את שמה של המבקשת באוזני עובדיה.

13. בד בבד עם הגשת הבקשה, הוגש מטעם המבקשת כתב תביעה. כמו כן ההסתדרות הכללית החדשה וועד עובדי הרשות הממשלתית למים צורפו כטוענים בהליך. ביום 4.11.14 ולאור החלפת קוד הכניסה בחדרה של הממונה על המבקשת, הגב' גאולה טיאר והאיסור להעביר למבקשת את הקוד – הוגשה מטעם המבקשת בקשה נוספת למתן סעד ארעי במסגרתו התבקש בית הדין להורות למשיבה להימנע מכל דיספוזיציה במעמדה, תפקידה וזכויותיה של המבקשת.

ביום 5.11.14 ניתנה החלטת בית הדין, כדלקמן:
"ניתן בזאת צו ארעי שתוקפו עד למועד הדיון, לפיו תמנע המשיבה מכל דיספוזיציה במעמדה, תפקידה ובזכויותיה של המבקשת".

14. ביום 5.1.15 הוגשה הודעה מטעם המבקשת ובה נטען כי בניגוד לצו הארעי שניתן, פונה המשיבה לעובדיה ומאיימת עליהם בנקיטת הליכים משמעתיים כנגדם במידה ויסייעו למבקשת. כמו כן נטען כי המשיבה מפיצה עלילות שווא כנגד המבקשת בקרב עובדיה על מנת לסכסך בינה לבינם, להפחידם ולגרום לנידויה.

המשיבה בתגובה הכחישה את הטענות והוסיפה כי היא פועלת אך ורק בתחום סמכותה, שכן עובד המבקש להגיש תצהיר מטעמו נדרש להיתר כמתחייב בתקשי"ר.

15. ביום 5.2.15 הגישה המבקשת בקשה לפי פק' ביזיון בית המשפט בטענה שהמשיבה , תוך הפרה בוטה של הצו הארעי עדכנה את ההתראה שניתנה למבקשת במערכת המרכב"ה. בהמשך הוגשה הודעה ובקשה נוספת מטעם המבקשת ובה היא מפרטת פעולות נוספות שנוקטת המשיבה על מנת לפגוע בה וזאת תוך הפרת הצו הארעי ובין היתר: מניעת השתתפותה בימי עיון מקצועיים, נטילת סמכותה לחתום על מסמכים שבעבר חתמה עליהם כדרך שגרה, ערעור על סמכותה כמי שאחראית על תחום הנגישות במשרד ועוד.

ביום 10.3.15 פנתה המבקשת פעם נוספת לבית הדין בבקשה לכוף על המשיבה את קיום הצו הארעי בהליך לפי פק' ביזיון בית המשפט.

16. במסגרת הסיכומים מטעם המבקשת מתבקש בית הדין להורות כדלהלן:
כי המשיבה תסיר ממערכת המרכב"ה את עונש ההתראה שהושת על המבקשת שלא כדין.
כי המשיבה תמנע מכל דיספוזיציה במעמדה, תפקידה וזכויותיה.
כי המשיבה תבטל את ההליך הפסול שבסופו ניתנה למבקשת התראה לרבות ביטול ההתראה.
כי המשיבה תקנה למבקשת מעמד מתאים לתפקיד אותו היא מבצעת בפועל- סגנית מנהלת תחום משאבי אנוש, לרבות התנאים הנלווים לתפקיד זה.
כי המשיבה תאשר למבקשת לצאת ללימודים והשתלמויות כמתחייב מתפקידה.
כי יפסקו ההתנכלויות כלפי המבקשת ויינתן לה יחס שווה לשאר עובדי המשיבה לרבות השבת כל הסמכויות שניטלו ממנה.
כי המשיבה תפסיק למדר את המבקשת מענייני עבודה שבתחום סמכותה.
כי המשיבה תחדל להכפיש את שם המערערת באוזני עובדיה.
כי ההתנכלות כלפיה אסורה על פי הוראות חוק הסכמים קיבוציים.

17. תצהירים ועדויות – מטעם המבקשת הוגשו תצהיריה וכן תצהיריהם של מר מנחם גרטלר, קצין הביטחון של הרשות מאז שנת 2003 ושל מר אורי קדרוני אשר שימש כחבר ועד העובדים במשיבה מספטמבר 2011 ועד דצמבר 2013.

מטעם המשיבה הוגש תצהירו של מר משה גראזי, מנהל המנהל לפיתוח תשתיות וביוב, וכן תצהירה של הגב' תמי שור, סמנכ"לית אסדרה ברשות המים.

מטעם ההסתדרות טען בדיון מר אלי להב מחזיק תיק המים.

טיעוני המבקשת בתמצית
18. המבקשת טוענת כי משך כל שנות עבודתה הרבות ברשות שימשה כיד ימינה של הגב' טייאר – הממונה הישירה עליה, ועבדה בשיתוף פעולה וביחסים קרובים עם הסמנכ"לים הקודמים ואף זכתה בפרס העובדת המצטיינת לשנת 2011.

לטענת המבקשת, מאז כניסתו של מר שקד לתפקיד ובשל מחלוקת מקצועית שהתעוררה בתחילת עבודתם המשותפת, שם לו מר שקד למטרה לפגוע במבקשת ולהדירה מתפקידה. לגרסת המבקשת היא עומדת מזה חודשים רבים בפני מסכת של התנכלות והתעמרות תעסוקתית ונפשית, תוך שמעלילים עליה עלילות שווא , ממדרים אותה מסמכויותיה כאשר שיא ההתנכלות בהחלטה להענישה על לא עוול בכפה ואף ניתנה הוראה להזין את עונש ההתראה הפסול שהושת עליה לתוך מערכת המרכב"ה, דבר שעלול לפגוע בקידומה בעתיד.

19. המבקשת טוענת כי כחלק ממסכת ההתנכלות בה , ביקש מר שקד לטפול עליה האשמות שווא כאילו ביצעה עבירות משמעתיות, זאת כאשר לא היה כל פסול בהתנהלותה והכל מתוך מטרה לפגוע בה נוכח חוסר הסכמתה להעלים עין מהתנהלותו הבלתי תקינה, התעלמותו מכללי מנהל תקין והעובדה שתמכה בפעילות הוועד.

20. לשיטת המבקשת השימוע שנערך לה בגין עבירות המשמעת היה פורמאלי בלבד, מן הפה אל החוץ ושלא כמתחייב על פי דין. כמו כן טענה כי הבירור שנערך על ידי הגב' שור בקשר לתלונותיה בדבר ההתנכלות שהיא חווה נועד מראש לכישלון, שכן הגב' שור המשמשת כסמנכ"לית ברשות וכקולגה של מר שקד אינה יכולה להיות גורם אובייקטיבי ואכן בפועל טויחו כל תלונותיה.

21. מעבר לכך מציינת המבקשת כי מאז הגשת הבקשה לסעדים זמניים וארעיים מסכת ההתנכלות וההתעמרות אותה עברה לא רק שלא פסקה או " הוקפאה" אלא אף הוחמרה וזאת כאשר המשיבה אף מפרה ברגל גסה את הצו הארעי שניתן על ידי בית הדין ביום 5.11.14 לפיו על המשיבה להימנע מכל דיספוזיציה בתפקידה, מעמדה וזכויותיה של המבקשת.

טיעוני המשיבה בתמצית
22. המשיבה מצדה טוענת כי אין כל שחר לטענת המבקשת בדבר התנכלות וכי טענה זו "גויסה" על ידי המבקשת בדיעבד אך ורק בכדי לשמש עילה להטיל דופי בהליך המשמעתי שנוהל עקב עבירות משמעת חמורות שביצעה המבקשת.

23. המבקשת ביצעה עבירות משמעת חמורות בגינן נוהל הליך משמעתי כנגדה ובסופו הוחלט על עונש התראה. למבקשת נערך שימוע כדין במסגרתו נשמעו טענותיה והוגשו מטעמה מסמכים רבים. ממצאי השימוע פורטו במסמך מקיף ומעמיק כשבסופו של ההליך התקבלה ההחלטה להטיל על המבקשת עונש התראה.

היעתרות לבקשת המבקשת למנוע את תיעוד ההתראה שהושתה עליה במערכת המרכב"ה, תביא, הלכה למעשה, לאיון ההליך המשמעתי שנערך לה, הסתרתו מפני כולי עלמא ולהטעיה רבתי.

24. טענות המבקשת למידורה ולקיחת סמכויות תחת ידה אינן מבוססות כלל. חלוקת הסמכויות והמשימות נעשית על ידי מנהלת המחלקה, והינן חלק מהפררוגטיבה הניהולית הנתונה למעסיק. טענות המבקשת לאי צירופה לוועדה כזו או אחרת נופחו מעבר לכל פרופורציה ומדובר בניסיון נואל לטעון כאילו מדובר בקונספירציית התנכלות כלפי המבקשת.

דיון והכרעה
25. בהחלטה זו מתבקשים אנו לדון בבקשה לסעדים זמניים שהגישה המבקשת. מטרתו העיקרית של הסעד הזמני היא לשמר את הנסיבות הקיימות, וזאת על מנת שהנתבע לא ינצל את תקופת הביניים שעד למתן פסק הדין בתובענה ועל מנת להבטיח ביצועו של פסק הדין שיינתן (דב"ע מז/3-3 עיריית רמת גן נ' מלכה אנגלסמן, פד"ע יח 141 ).

להלן נבחן אחד לאחד את הסעדים שהתבקשו במסגרת הבקשה לצו מניעה זמני ואשר הם בלבד עומדים להכרעה בהליך זמני זה, כאשר בשלב זה לא מצאנו מקום לדון במלוא הסעדים שנתבקשו על ידי המבקשת במסגרת סיכומיה ובכתב התביעה שכן אלו יוכרעו במסגרת בירור התביעה העיקרית. ברי, כי קביעותינו בהליך זה הינן קביעות לכאורה ובגדר הנחוץ להכרעה בבקשה הזמנית.

הבקשה להמנע מלהזין את עונש ההתראה למערכת המרכב"ה
26. במסגרת הבקשה העומדת בפנינו, מתבקשים אנו להורות למשיבה , בשלב זה ועד להכרעה בתיק העיקרי, להימנע מלהזין למערכת המרכב"ה את עונש ההתראה שהושת על המבקשת במסגרת הליך משמעתי שנוהל בשל עבירות משמעתיות שביצעה.

27. טרם נתייחס לבקשה זו העוסקת ברישום הטכני של עונש ההתראה נבקש להתייחס בקצרה לטענת המבקשת בדבר התנכלותו של מר שקד כלפיה. נציין כי סוגיה זו אינה דורשת הכרעה בשלב זה של ההליך והיא תתברר במלואה במסגרת בירור תביעתה העיקרית של המבקשת, אולם טענות המבקשת כרוכות כולן באותה מסכת עובדתית ולכן נתייחס בקצרה גם לסוגיה זו.

28. טענתה העיקרית של המבקשת היא כי הסמנכ"ל מר שקד מתנכל לה לנוכח אי הסכמתה להעלים עין מהתנהלותו הבלתי תקינה ומכללי מנהל תקין ונוכח אי הסכמתה " להתנתק " מוועד העובדים.
באשר לטענה הראשונה בדבר התנכלותו של מר שקד, הרי המבקשת לא הציגה בשום שלב ואף לא במסגרת בקשתה דנא, כל בדל של מידע ו/או ראיה לביסוס טענתה החמורה בעניינו של הסמנכ"ל והתנהלותו.

המבקשת אף לא העלתה טענותיה כנגד הסמנכ"ל, לא בפניו ולא בפני מי מהנהלת הרשות. המבקשת לא הציגה כל מכתב או פנייה שנעשתה מצדה בעניין זה.

בחקירתה הנגדית אישרה המבקשת כי אכן לא העלתה כל טענה כאמור בפני הסמנכ"ל או מי מהנהלת המשיבה, אך הוסיפה כי מסרה כביכול את טענותיה אלו לוועד העובדים (עמ' 9 לפרוט' ש' 7-12), ואולם מעיון במכתבי הוועד למר שקד מיום 25.12.12 ולמר קושניר מנהל הרשות מיום 7.7.13 ומיום 17.7.13 אנו למדים כי בניגוד לטענות אחרות קשות שהועלו כנגד הסמנכ"ל בעניינה של המבקשת, לא הועלתה כל טענה כאמור. (יש לציין כי בבדיקתה של הגב' שור את שאלת ההתנכלות התייחסה אף היא לנקודה זו וציינה כי בכל התקופה שקדמה ל"אירוע החתימה" לא הוצגה כל טענה ותלונה לאף גורם אודות הפרה של מר שקד בעניין ביצוע הזמנות וקיום מכרזים. לאחר אירוע החתימה ישנה אמנם פניה של המבקשת לוועד בתלונה על התנהלות לא תקינה של מר שקד, אך לא ידוע על כל פעולה בה נקט הוועד בעקבות פנייה זו).

29. המסקנה המתבקשת היא איפוא כי הסמנכ"ל לא ידע ולא יכול היה לדעת אודות טענות המבקשת כנגדו (באשר להתנהלות לא תקינה וחריגה מכללי מנהל תקין) ולכן אין אפשרות לקשור בין התנכלות כביכול מצדו כלפי המבקשת על רקע טענות אלה.

30. הטענה השנייה, לפיה התנכל הסמנכ"ל למבקשת מאחר " שהעזה להביע תמיכה בוועד העובדים למורת רוחה של הרשות" (סעיף 135.1 לבקשה), אף היא אינה מבוססת.
כפי שצוין לעיל הגב' שור מונתה לערוך בירור ולבדוק את טענותיה של המבקשת באשר להתנכלות מר שקד כלפיה. ביום 22.1.14 פנו באי כוחה של המבקשת אל הגב' שור במכתב בו שטחו את טענות המבקשת להתנכלות. כעולה ממכתב זה הטענה היחידה של המבקשת הייתה כי הסמנכ"ל מתנכל לה "... ככל הנראה, בשל העובדה כי לא נתנה יד ולא הסכימה להתעלם מהתנהלות לא ראויה (בלשון המעטה) והפרה בוטה של הכללים הרלוונטיים בעניין ביצוע הזמנות, קיום מכרזים וכיוצא באלה... ". (העתק המכתב צורף כנספח טז' לתשובת המשיבה). לטענה בקשר לדרישה להתנתק מוועד העובדים לא בא זכר באותו מכתב.

31. מעבר לכך, טענתה לפיה המשיבה או מי מטעמה ניסתה לגרום לה " להתנתק" מוועד העובדים לא הוכחה. לבד מהודעת דוא"ל יחידה במסגרתה ניסח עבורה עו"ד ז'ורבסקי – לטענתה מטעמו של הסמנכ"ל – נוסח מוצע לפניה לוועד העובדים בבקשה שהוועד לא יטפל עוד בעניין ההליך המשמעתי כנגדה – לא הוצגה כל ראיה נוספת להוכחת הטענה. באשר להודעת הדוא"ל האמורה, ראשית הצדדים חלוקים באשר לנסיבות בהן נכתבה והעניין אף נבדק על ידי הגב' שור ונמצא כי טענה זו של המבקשת אינה משקפת את המציאות כהווייתה. ובנוסף גם אם אכן נוסחה על ידי עו"ד ז'רובסקי לבקשת הסמנכ"ל, הרי שמדובר באירוע נקודתי הקשור להליך המשמעתי שהתנהל כנגדה.

32. נוסיף עוד כי בחקירתה הנגדית נשאלה המבקשת מדוע לדעתה מר שקד מתנכל לה. בתשובתה העלתה גרסה שונה לחלוטין עת טענה, כי הסמנכ"ל מתנכל לה בשל אירוע החתימה על הארכת חוזים הוא אירוע בו סירבה המבקשת לפעול בהתאם לבקשתו של הסמנכ"ל לקבל חוות דעתם והמלצתם של הממונים על העובדים שאת חוזיהם ביקשה להאריך באופן אוטומטי (ראה עמ' 6 לפרוט' ש' 5-8 וכן סעיף 28 לבקשה וכן סעיף 10 א לתצהיר הגב' שור).

33. ממכלול העדויות והראיות שהוצגו בפנינו עולה המסקנה כי עובר ל"אירוע החתימה", לא הועלתה על ידי המבקשת או מי מטעמה כל טענה להתנכלות. טענה זו נולדה בדיעבד ולאחר שהוגשה תלונה משמעתית כנגד המבקשת ונפתח בעניינה הליך משמעתי. (מטעם זה גם החליטה הרשות להחזיר את בדיקת עניינה של המבקשת לנש"מ וזאת על מנת להסיר חשש למראית עין של ניגוד עניינים בבדיקת הרשות).

מכל מקום המשיבה לא התעלמה מטענותיה של המבקשת בדבר ההתנכלות, ולשם בחינת טענותיה החליט מנהל הרשות למנות גורם אובייקטיבי – הגב' תמי שור לביצוע בדיקה בנושא. בהקשר זה נעיר כי דווקא המבקשת אשר מנסה כיום לקשור בין טענת ההתנכלות לבין ההליך המשמעתי, עמדה לכל אורך הדרך על כך שתבוצע הפרדה מוחלטת בין שני ההליכים. (ראה מכתבה של המבקשת מיום 22.4.14 צורף כנספח א' לתשובת המשיבה).

34. מתוך התחשבות בבקשה זו של המבקשת המתינה הרשות עד לסיום בדיקתה של הגב' שור את טענת ההתנכלות בטרם החלה בהליך השימוע למבקשת.

35. במסגרת בדיקתה נפגשה הגב' שור עם כל הנוגעים בדבר לרבות עם המבקשת ובאי כוחה. גב' שור שמעה את טיעוני המבקשת וקיבלה לידיה מסמכים רבים, בחנה את כלל החומר וביום 3.3.14 פרסמה את תוצאות הבירור לפיהן לא נמצאה כל התנכלות כלפי המבקשת.

כאמור, אין אנו נדרשים לבחון את תקינות הליך הבדיקה שבוצע על ידי הגב' שור אך נציין שעל פניו לא מצאנו כל פגם שנפל בהליך. תוצאות הבירור הינן מפורטות ומנומקות. הגם שלא נמצאה התנכלות כלפי המבקשת מצאה לנכון הגב' שור לציין כי מדובר על מערכת יחסי עבודה קשה ועכורה באופן קיצוני, אשר לטעמה אינה יכולה להמשיך ולהתנהל במתכונת האנושית הקיימת וכי לכל אחד מהגורמים " תרומה" למצב שנוצר. בסיום נייר עמדתה המליצה הגב' שור כיצד לדעתה על הצדדים להמשיך ולהתנהל.
36. במסגרת תשובת המדינה הוסבה תשומת ליבנו לכך שכיום מתנהל הליך רה-ארגון במחלקת משאבי אנוש ברשות, בעזרתו של פסיכולוג ארגוני חיצוני ששירותיו נשכרו לצורך כך.

יש לקוות, כי הליך זה יישא פרי ויביא לשיפור משמעותי בסביבת העבודה של כל הגורמים המעורבים.

37. המבקשת כאמור מבקשת להורות על אי הזנת עונש ההתראה למערכת המרכב"ה. לאחר שבחנו את מכלול הראיות ושמענו את העדויות אין אנו נעתרים לבקשה זו.

סעיף 93.12 לתקשי"ר קובע את החובה לנהל לכל עובד תיק אישי, אשר יתויקו בו כל המסמכים האישיים של העובד ובכלל זה גם מסמכים הנוגעים לעבירות פליליות או משמעתיות:
"סעיף 93.121 : לכל עובד ינוהל תיק אישי במשרד הראשי וביחידה בה הוא מועסק. בתיק האישי יתויקו המסמכים האישיים של העובד והמסמכים הנוגעים למעמדו האישי, תנאי שירותו וההתכתבות הקשורה בהם. לכל עובד זכות עיון בתיק האישי (ראה פסקה 93.125)".

מכאן כי תיקה האישי של המבקשת המנוהל בצורה ממוחשבת במערכת המרכב"ה חייב להכיל ולהציג את מלוא המסמכים הרלוונטיים בעניינה לרבות תיעוד לקיומו של הליך משמעתי והסנקציה המשמעתית שהוחלה עליה.

היעתרות לבקשת המבקשת שלא לעדכן את ההתראה במערכת המרכב"ה תוביל להסתרת מידע מהותי – עובדה שייתכן ויהיו לה השלכות עתידיות ויש בה לפגוע בסדרי מנהל תקין ושקיפות בפני גופי המדינה השונים.
38. כאמור, בתום הליך שימוע ממושך, בחינת הממצאים ושמיעת כל הנוגעים בדבר, החליט מנכ"ל הרשות ביום 5.6.14 על נקיטת עונש התראה כלפי המבקשת (החלטת המנכ"ל צורפה כנספח כה' לתגובת המשיבה). המבקשת נמצאה כמי שביצעה עבירות משמעת חמורות ובהן זיוף חתימת הסמנכ"ל, הצגת מצג שווא ואישור דיווחים כוזבים (העתק סיכום ממצאי השימוע צורף כנספח כד' לתשובת המשיבה) . הסנקציה המשמעתית שהוטלה על המבקשת היא הקלה במדרג העונשים שניתן היה להשית עליה ועולה בקנה אחד עם המלצתו של עו"ד רוזנברג שלא להחמיר עם המבקשת.

39. הלכה פסוקה היא כי ההתערבות השיפוטית בשיקול דעתה של הרשות המוסמכת, צרה ושמורה למקרים קיצוניים וחריגים בלבד.
בית הדין לא יתערב ולא ישים שיקול דעתו תחת דעתם של הגורמים המוסמכים לכך ולא יקבל החלטה במקומם אלא יבחן אם שיקול הדעת שהפעילו עומד באמות הדעת הראויות (דב"ע מו/3-170 מדינת ישראל נ' מצגר, מיום 2.12.87)
וכפי שניסח זאת בית הדין הארצי בע"ע 1420/04 מדינת ישראל, הממונה על השכר נ' אירית אורון , מיום 2.1.06):
"תפקידו של בית הדין הוא להעביר תחת שבט ביקורתו את החלטת הממונה, לפי הכללים הנקוטים בערכאות השיפוט לגבי החלטות מנהליות. בית הדין מפעיל בעניין זה את העקרונות והכללים העולים מן המשפט המנהלי, כפי שהוא מגובש בחקיקה ובפסיקה. הביקורת השיפוטית היא לעולם חיצונית והיא בוחנת אם נפל בהחלטה המנהלית פגם מן הפגמים הפוגמים בהחלטה מנהלית והמצדיקים התערבות שיפוטית, כגון – חוסר סמכות, שיקולים זרים, אפליה, חוסר סבירות, העדר מידתיות, ודומיהם. בכל מקרה, אין זה מתפקידו ומסמכותו של בית הדין להחליף את שיקול דעתו בשיקול דעת הרשות המוסמכת ולעצב החלטה במקומה, על פי שיקול דעת בית הדין".

40. ההתראה המשמעתית עומדת אם כך, תקפה ושרירה החל מיום 5.6.14 . המבקשת לא פנתה בהליך כלשהו כנגד ההחלטה על נקיטת התראה כלפיה. גם במסגרת הבקשה לסעדים זמניים העומדת בפנינו ואשר הוגשה כחמישה חודשים לאחר מועד מתן ההחלטה, לא נתבקש כל סעד זמני או ארעי שמטרתו ביטול ההתראה המשמעתית וההליך שקדם לה. המבקשת עותרת בבקשתה כנגד רישום ההתראה, קרי התיעוד הטכני, של ההתראה במערכת המרכב"ה.
הזנת ההתראה במערכת המרכב"ה הינה אקט טכני בלבד בסופו של הליך משמעתי, שיוכל להימחק בעתיד ככל שיוחלט על כך. עצם התיעוד אינו יוצר שינוי של המצב הקיים, אלא מצביע ומאשר את קיומו.

41. ויודגש שוב, בשלב זה אין אנו נדרשים לבחינת תקינות ההליך המשמעתי גופו, כאשר למעלה מן הצורך נציין כי על פניו – ומבלי שבשלב זה נקבע ממצאים סופיים – לא מצאנו כי דב קו בהליך זה פגמים הנראים לעין אשר יש בהם להביא לפסלותו ויש לדחות את נ יסיונה של המבקשת במסגרת סיכומיה לטעון כנגד ההליך המשמעתי ולהביא לבטלותו, עניין זה מקומו להתברר במסגרת ההליך העיקרי. (במאמר מוסגר יצוין כי המבקשת אינה מכחישה כי חתמה על המסמך בשמו של הסמנכ"ל וללא ידיעתו אלא שלשיטתה אין לייחס למעשיה חומרה וכוונת זדון בשל נסיבות מקלות).

42. זאת ועוד, כפי שהוכח על ידי המשיבה, נציבות שירות המדינה כבר עדכנה בתיקה האישי של המבקשת במרכב"ה את פרטי ההליך המשמעתי שנוהל לגביה עוד ביום 13.7.14 (העתק צילום מסך מערכת המרכב"ה המציג את עדכון נש"מ צורף כנספח כז' לתשובת המשיבה) כך שעובדה זו כשלעצמה יש בה לייתר את הבקשה.

טענת המבקשת לפיה עדכון ההתראה במערכת המרכב"ה יפגע באפשרות לקידומה בחמש השנים הבאות- לא הוכחה. המבקשת לא הציגה כל הוראה נורמטיבית האוסרת על התמודדות במכרזים של עובד שנוהל כנגדו הליך משמעתי אשר בעקבותיו הוטלה עליו סנקציה משמעתית. אכן לא ניתן לשלול את האפשרות לפיה, אם תעמוד המבקשת למכרז בין מכלול השיקולים שישקלו לזכותה ולחובתה יעמוד גם עניין ההליך המשמעתי, אך זוהי תוצאה ישירה של כללי המנהל התקין והשקיפות הנדרשים בכל מערכת ובוודאי במערכת הציבורית.

43. המבקשת אף לא הוכיחה כי עדכון ההליך המשמעתי במרכב"ה נעשה " לכבודה" כפי טענתה. במסגרת תגובת המשיבה הוצגה התכתבות של הלשכה המשפטית עם מנהלת מחלקת משאבי אנוש ברשות, ובמסגרתה קיבלה האחרונה הוראה לעדכן את כלל תוצאות ההליכים המשמעתיים של עובדי הרשות (ראה נספח כו'1 לתשובת המשיבה).

44. נוסיף עוד כי אין בידינו אף לקבל את טענת המבקשת כי ברישום ההתראה במערכת המרכב"ה הפרה המשיבה את הצו השיפוטי הארעי שניתן ביום 5.11.14 . הצו האמור, ניתן לאחר שהמבקשת הגישה בקשה שניה לסעד זמני דחוף (מיום 4.11.14 ) , בעקבות שינוי קוד הכניסה לחדרה של הגב' טיאר , מעשה שלטענת המבקשת פגע במהלך התקין של עבודתה. במסגרת בקשה זו ביקשה המבקשת כי בית הדין יורה למשיבה להימנע מכל דיספוזיציה במעמדה, תפקידה וזכויותיה של המבקשת ובקשתה נתקבלה. עדכון ההתראה בתיקה האישי של המבקשת אין בו משום פגיעה במעמדה או בזכויותיה של המבקשת אלא יש בו לבטא מצב עדכני ונכון בדבר מעמדה לאחר שנוהל כנגדה הליך משמעתי והוחלט להטיל עליה סנקציה של התראה- הליך שהסתיים חודשים רבים טרם הגשת הבקשה האמורה. מכאן, כי המשיבה לא הפרה את הצו הארעי שניתן ביום 5.11.14.

בקשה להמנע מכל דיספוזיציה במעמדה של המבקשת
45. בהמשך ישיר לכך נבקש להתייחס לבקשת המבקשת להורות למשיבה להימנע מכל דיספוזיציה במעמדה, תפקידה וזכויותיה עד להכרעה בתיק העיקרי – מסכימים אנו עם עמדת המשיבה כי מדובר בסעד כללי ומעורפל. נקיטת צעדים ניהוליים, ככל שהם מתקבלים במסגרת הסמכות הנתונה למעביד ובמסגרת הדין הינה חלק מהפרורגטיבה הניהולית. כמצוין בסיכומי המשיבה, לאחר שהסתיים ההליך המשמעתי של המבקשת ולאחר שחלו שינויים פרסונאליים במחלקת משאבי אנוש, שכרה הרשות את שירותיו של פסיכולוג ארגוני, על מנת לבחון את מצב הדברים במחלקה ועל מנת שיחווה דעתו בנוגע לחלוקת המשימות, הגדרת התפקידים וההתנהלות השוטפת במחלקה.
נוכח האמור ולאור העובדה כי המשיבה נמצאת כיום בשלביו הסופיים של הליך רה- ארגון פנימי, לא יהיה זה נכון להגביל את סמכויותיה הניהוליות והאפשרות לנקוט בצעדים ארגוניים עתידיים. המבקשת אינה יכולה ליהנות מחסינות צופה פני עתיד. ככל שבהמשך הדרך תהא סבורה המבקשת כי פעולה כזו או אחרת של המשיבה בעניינה חורגת מן הדין, תעמוד לה כמובן הזכות לפנות לבית הדין בבקשה מתאימה.

46. כמובן שאין בקביעה זו להכשיר התנהלות לא סבירה ו/או פוגענית של המשיבה במבקשת. המשיבה תנקוט משנה זהירות בצעדיה הקשורים עם המבקשת ותמנע ככל האפשר מלפגוע במעמדה ובזכויותיה.

בהקשר זה טענה המבקשת להתנהלות פוגענית מצד המשיבה , שבאה לידי ביטוי בהחלטה לשנות את קוד הכניסה לחדרה של מנהלת משאבי האנוש הגב' גאולה טיאר ומניעת יכולתה של המבקשת להיכנס לחדר ולבוא במגע עם תיקי העובדים, פעולה אשר הכרחית מעצם תפקידה. המבקשת טוענת כי פעולה זו מהווה פגיעה ודיספוזיציה בזכויותיה.

המשיבה טענה מנגד כי הקוד הוחלף לאחר אירוע פריצה שדווח לקצין הביטחון ברשות ובהמלצתו. גרסה זו נסתרה בתצהירו של הקב"ט מנחם גרטלר אשר הצהיר כי לא דווח לו על אירוע פריצה לחדרה של הגב' טיאר, אלא שחרף האמור אין בכך לטעמנו לשנות מעצם הלגיטימיות של הפעולה אשר נועדה להגן על חומרים רגישים המאוחסנים בחדר זה.

לא שוכנענו, כי פעולה זו נעשתה במטרה לפגוע דווקא במבקשת, כאשר אף המבקשת הודתה כי היא לא " הנפגעת" היחידה כתוצאה מהחלפת הקוד וכי חדרה של מנהלת המחלקה נעול בפני עובדות נוספות במחלקה ולא רק בפניה (ראה עמ' 10 לפרוט' ש' 25-28).
47. במסגרת בקשה שהגישה המבקשת ביום 10.3.15 טענה המבקשת כי על אף הצו הארעי שניתן, ממשיכה המשיבה לפגוע בה ולבצע דיספוזיציה במעמדה, תפקידה וזכויותיה. כדוגמה פרטה את המקרים הבאים:
- כמי שעובדת ומבצעת באופן שוטף עבודה בתחום הרווחה ומסייעת לממונה עליה הגב' טיאר, ביקשה המבקשת לצאת ליום עיון בנושא רווחה. אולם מיד עם הגשת הבקשה, סורבה המבקש וזאת אף מבלי לבדוק את הצורך והנחיצות בהשתתפותה ביום העיון.

- במסגרת תפקידה מבצעת המבקשת את כל הטיפול בעובדים, החל מקליטתם ועד סיום עבודתם. עם קליטתו של עובד חדש ובמהלך תקופת העסקתו, עליו למלא מסמכים רבים. על פי הוראתה של הגב' טיאר נדרשה המבקשת לחתום על מסמכים אלה בשמה של הגב' טיאר. כך היה במשך שנים עד לאחרונה אז העלתה הגב' טיאר טענות כנגד המבקשת כאילו חתמה על המסמכים ללא ידיעתה, וכעת היא דורשת שהמבקשת תמלא את המסמכים ותעבירם לחתימתה, תוך רצון ליצור מצג שווא כאילו היא ערכה ומילאה אותם.

- כנכת ניידות זכאית המבקשת לחניה שמורה בחניון המשרד ובשל כך פנתה בבקשה לממש את זכותה. בעקבות הבקשה פנתה הגב' טיאר בדוא"ל לעובדי המשרד וביקשה שאם יש מי מעובדי המשרד שזכאי לחניה שיפנה אליה בצירוף תיעוד, וזאת חרף ידיעתה שהמבקשת אחראית על נושא הנגישות במשרד.

48. התרשמותנו מהמקרים המפורטים לעיל, שונה מזו של המבקשת. לטעמנו אין בכל המקרים המתוארים כדי להוכיח פגיעה במעמדה, בזכויותיה ובתפקידה של המבקשת . המדובר בסיטואציות יומיומיות הלקוחות משגרת העבודה של המבקשת בהן התעוררו מחלוקות מקצועיות בין המבקשת לממונה הישירה עליה וביניהן כאלה הנוגעות לחלוקת סמכויות בין השתיים וליחסי מנהל - כפיף.

אין בכך ללמד על התנכלות כלפי המבקשת ו/או על רצון לפגוע במעמדה ובזכויותיה. המבקשת לטעמנו, מפרשת את המקרים בצורה קיצונית, ככל הנראה בשל מ ערכת יחסים עכורה, כאשר בפועל אין בהם יותר מאשר חילוקי דעות מקצועיים.

במסגרת חקירתה הנגדית התבקשה המבקשת להתייחס לסוגיה זו כאשר נשאלה:
"על כל החלטה של גאולה, יש תכתובת ענפה מצדך ככה עבדתם תמיד?".

על כך השיבה המבקשת:
" כן, אני חושבת יהיו חילוקי דעות מקצועיים בין עובדים וכל עוד זה נעשה בצורה יפה אני לא רואה בזה פגם בפרט שהעבודה לא נפגעת ומבוצעת " (עמ' 11 ש' 6-8).

49. למעלה מן הצורך נציין כי מהתכתבות הדוא"ל שצורפה (נ/2) עולה כי המבקשת פנתה לגב' טיאר וביקשה להשתתף ביום העיון כמסייעת לה בתחום הרווחה או כרכזת נגישות של המשרד. כך שגם לשיטת המבקשת היא אינה עובדת רווחה. בקשתה אכן סורבה תחילה, אולם לאחר שפנתה בשנית וחזרה על בקשתה, נענתה כי לכשתתפרסם תוכנית ההשתלמות בקשתה תישקל בשנית.

הנה כי כן אין מדובר פה בנטילת סמכות מהמבקשת וודאי שאין פגיעה במעמדה ובזכויותיה.

כך גם באשר לבקשת המנהלת כי מסמכים היוצאים מהמחלקה ואשר בהם נדרשת חתימתה, ייחתמו על ידה ולא על ידי המבקשת בשמה, מבלי שניתן לכך אישור מראש. מדובר בבקשה טריוויאלית שאל לבית הדין להתערב בה. אין אנו יודעים מה היו השיקולים שעמדו בבסיס החלטה זו, וגם אם בעבר ניתנה למבקשת הרשות לחתום על מסמכים בשם מנהלת המחלקה, הרי שאין בכך החלטה שלא ניתן לשנותה. למנהלת נתונה הסמכות הטבעית לחזור בה ולשנות החלטתה.

50. לעניין סוגיית הסדרת החנייה לנכים- מאופן הצגת הדברים על ידי המבקשת עולה כי בעוד היא עצמה ביקשה לדאוג לזכויותיה שלה, פנתה הגב' טייאר לכלל העובדים בבקשה להמצאת מסמכים דרושים מתוך כוונה להיטיב עמם ולפעול בהתאם לדין. המבקשת לא טענה וממילא לא הביאה כל ראיה לכך שמתוקף תפקידה כאחראית נגישות במשרד פעלה באופן דומה וביקשה לדאוג לכלל העובדים בעלי המוגבלות.

נוכח האמור אין יסוד לבקשה למתן סעד כאמור.

הסעד בדבר השבת סמכויות שניטלו מן המבקשת
51. המבקשת הוסיפה וביקשה להורות בצו זמני על השבת כל הסמכויות שניטלו ממנה כביכול ללא רשות וסמכות. טוענת המבקשת כי בעבר שימשה כמרכזת ועדת פיצוי פיטורים של הרשות במינוי שניתן לה ולאחר מכן שימשה בתפקיד זה בפועל – לאחר שהמינוי הועבר לגב' טיאר וכי נכחה בוועדות, ריכזה את החומרים וסייעה לכתוב פרוטוקולים אלא שלאחרונה ניטלו ממנה כל הסמכויות בפועל וכיום היא מרכזת רק את ועדת הרטרו המשרדית.

52 בניגוד לנטען על ידי המבקשת, הוכח כי בכתב המינוי מיום 28.4.11 מונתה לתפקיד מרכזת הוועדה מנהלת מחלקת משאבי אנוש הגב' טיאר , במקומה של המבקשת. החלטה זו נתקבלה על ידי מנהל הרשות בשנת 2011 ובשנת 2014 עודכן כתב המינוי לאור חילופי הסמנכ"ל, היועץ המשפטי והחשב כאשר הגב' טיאר נותרה בתפקידה כמרכזת הוועדה (ראה העתקי כתבי המינוי משנת 2011 ומשנת 2014, נספח כח' לתשובת המשיבה).

הנה כי כן מדובר בהחלטה שהתקבלה בשנת 2011 ובטרם החל מר שקד לעבוד במשיבה. זאת ועוד, בניגוד לטענה כי ניטלו ממנה כל הסמכויות בפועל בקשר לוועדה זו הציגה המשיבה תכתובת דוא"ל מחודש יוני 2014, שבמסגרתה המבקשת דחתה את בקשות מנהלת מחלקת משאבי אנוש כי תבצע מטלות הקשורות לוועדה זו, בטענה כי אין לה מינוי רשמי בתחום זה. (ראה נספח כז' 1 לתשובת המשיבה וכן עמ' 7 ש' 11-21 לפרוט').

53. עוד טוענת המבקשת כי שימשה כמרכזת ועדת הדרכה ובמסגרת זו רכזה את כל החומר לוועדה, כאשר בחודשים האחרונים נלקח ממנה גם תפקיד זה והועבר רשמית לגב' טיאר על אף שבפועל המבקשת ממשיכה למלא את התפקיד, למעט השתתפות בישיבות הוועדה. המבקשת טוענת כי חרף האמור, מר שקד אינו מאפשר לה לצאת לקורסים והשתלמויות מטעם נש"מ בענייני הדרכה. כך גם לטענתה מר שקד הטיל וטו על צירופה לצוות המקצועי המטפל בסיור לעובדי הרשות לשנת 2014 ומינה במקומה עובדת שאינה קשורה למשאבי אנוש ובאופן דומה מודרה בבוטות מארגון כנס ה- 80 לרשות.

54. לשיטתינו, גם אם יש מידה כזו או אחרת של צדק בטענות אלו של המבקשת, הרי שאין מדובר בסמכויות המהוות חלק מגרעין תפקידה של המבקשת ברשות. המדובר במטלות או במשימות שהוטלו על המבקשת שלא באופן קבוע ולצורך ייעודי מסוים. הנהלת המחלקה והיושב בראשה הם האמונים על ניתוב המטלות בין עובדי המחלקה בהתאם לצרכיה ולטובת הרשות. אין זה מתפקידו של בית הדין להתערב בחלוקת המטלות והסמכויות בין עובדי מחלקת אנוש במשיבה, כל עוד הדבר נעשה במסגרת הדין. בהתאם, אין מקום לצו כאמור אשר גם אינו ישים שכן אין למנוע ממנהלי ממנהלי המבקשת לשנות חלוקת סמכויות במחלקה בהתאם לצרכי העבודה, מהחשש שמא תטען המבקשת לנטילת סמכויות אסורה.

55. אף הגב' שור התייחסה בסיכום ממצאיה לטענות דומות שהעלתה בפניה המבקשת. גב' שור אכן מצאה כי מר שקד גיבש חוות דעת שלילית על המבקשת אך זאת בעקבות שני אירועים בהם התנהגות המבקשת הייתה בעייתית והתבטאה בתגובות קיצוניות ולא תקינות להחלטות והשקפות מקצועיות של המנהל החדש, שלא היו מקובלות עליה.

56. באותו עניין ממש נמצא אף שהחלטתו של מר שקד כי ניהול המחלקה יתבצע באופן שהוא עובד מול המנהלים ביחידה והם אלה שאמורים להעביר הנחיותיו לעובדים ולאשר את עבודת העובדים לפני שהיא מוגשת לאישורו, התפרשה אצל המבקשת כמידורה מענייני עבודה שבתחום סמכותה כאשר בפועל מתווה עבודה זה יושם באופן רוחבי ולא כלפי המבקשת באופן אישי (ראה סעיף 2.1 לסיכום הבירור של הגב' שור, נספח לג לתשובת המשיבה).

סיכום
57. בנסיבות המתוארות לעיל אין בידינו לקבל את בקשת המבקשת למתן סעדים זמניים כמפורט בבקשתה. מצאנו כי בתיעוד עונש ההתראה שהוטל על המבקשת בסיומו של הליך משמעתי שנוהל כנגדה, פעלה המשיבה בסבירות, תוך הפעלת שיקול דעת ובהתאם להוראות נציבות שירות המדינה. המשיבה אף ביצעה בדיקה מקיפה של טענות המבקשת בדבר התנכלות ומצאה כי אין בהן ממש. לא מצאנו כל עילה לכאורה , לשנות ממסקנה זו.

אף טענות המבקשת בדבר נטילת סמכויות תחת ידה, מידורה ופגיעה במעמדה וזכויותיה דינן להידחות, מאחר ולא מצאנו כי יש בהן ממש.

58. עם זאת מצאנו לנכון להוסיף את הדברים הבאים: התחושה המתקבלת בנסיבות תיק זה היא כי מערכת היחסים האישית שבין המבקשת לסמנכ"ל מר שקד " עלתה על שרטון ", בין היתר בשל חוסר אמון הדדי בין הצדדים. ייטיבו הצדדים אם יפעלו ליישור ההדורים או מאידך ל"הפרדת כוחות" , תוך תקווה שהתהליך הארגוני שעוברת הרשות יוביל למציאת פתרון הולם בו ייצאו כולם נשכרים.

בנסיבות אלו אף שהבקשה הזמנית נדחתה ועל מנת לאפשר לצדדים להגיע להסדר ראוי ומוסכם, אנו נמנעים מחיוב המבקשת בהוצאות משפט ובשכ"ט עו"ד בגין בקשה זו.

נקבע לקדם משפט בתיק העיקרי ליום 20.10.15 בשעה 14:00.

ניתנה היום, כ"זכ"ז סיוון תשע"ה, (14 ביוני 14 יוני 2015), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

מר חיים בצלצל
נציג ציבור (עובדים)

שמואל טננבוים, שופט
סגן נשיא