הדפסה

ארונוב(אסיר) נ' משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר

בפני
כב' השופט יונתן אברהם

העותר
ולרי ארונוב (אסיר)

נגד

המשיבים

  1. משטרת ישראל
  2. שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר

החלטה

העותר מרצה מאסר של 5 וחצי שנים בגין בעילה שלא כחוק ועבירות נוספות. זה מאסרו הרביעי. בשלושת מאסריו הקודמים ביצע עבירות של תקיפה ואלימות.
העותר מכור לטיפה המרה ואת העבירות נושא מאסרו ביצע תחת השפעת אלכוהול. בעתירה זו מלין העותר על כי אין הוא מקבל טיפול לעברייני מין ואלימות אינטימית בשפה הרוסית. לטענת בא כוחו הוא פנה מספר רב של פעמים לשב"ס לשלבו בטיפול כאמור אולם תחילה נענה כי יש קושי לשלבו בשל קשיי שפה ולאחר מכן בבקשות חוזרות לא נענה כלל.
במהלך הדיון שהתקיים בפני הפנה בא כוחו לעת"א 39706-05-10 בעניין זדונסקי שם הורה ביהמ"ש המחוזי מרכז לשלב את העותר תוך 30 יום בטיפול פרטני לסובלים מהתמכרות לאלכוהול ולאחר מכן בטיפול פרטני לעברייני מין ע"י עו"ס דובר רוסית או מתורגמן. כן קבע ביהמ"ש שם כי על שב"ס לעשות ככל שלאל ידו על מנת לקלוט עו"סים דוברי רוסית ולהכשיר אותם להנחות קבוצות טיפוליות בשפה הרוסית ואף לדווח לביהמ"ש במסגרת אותה עתירה על פעולותיו בעניין זה תוך 10 חודשים. כן הפנה לגזר דינו של כב' השופט אילן שיף בתפ"ח (חיפה) 5033/08 שם הביע ביהמ"ש תמיהה על כך שעבריין אלימות או מין לא מקבל טיפול נדרש בגין קשייו בשפה העברית וקבע שראוי שתהיה הערכות שתאפשר טיפול גם באוכלוסיות של עולים חדשים שאינם דוברי עברית.

בתשובתם לעתירה טענו המשיבים כי אכן לעותר קשיי שפה ועל כן הוצע לו להשתלב בחינוך בלימוד השפה העברית. הוא אובחן כנזקק לטיפול אינטנסיבי אולם ללא לימוד השפה העברית לא ניתן להעניק לו טיפול זה הניתן כטיפול קבוצתי. נטען כי העותר סירב להשתלב בחינוך ובלימוד השפה העברית ועל אף סירובו שולב בקבוצת נפגעי אלכוהול שמא ירתם מן הקבוצה ולו מעט ועל מנת שישתלב בחינוך בהמשך, אולם בשיחה שנערכה עמו ע"י העו"ס הוא ציין כי לא זקוק לטיפול והוא לא יחזור שנית לשתות. כל ניסיונות העו"ס להבהיר לו את נזקקותו לא הועילו. כן טענו המשיבים כי אין כל טיפול ייעודי בשפה הרוסית אצל שב"ס וכי שילוב מתורגמן בהליך טיפולי אינו אפשרי, שכן מדובר בתהליך אישי, מעמיק ודיסקרטי שלא ניתן לקיימו בכל מסגרת טיפולית בין בקהילה ובין בכלא. כן התרשמה העו"סית המטפלת כי העותר לא מתאמץ ולו בקצת כדי לסייע לעצמו ולאפשר לעצמו ללמוד ולהתקדם מעבר להצהרות כי הוא רוצה רק טיפול בשפה הרוסית.

בתשובה לטענות אלה, טען ב"כ העותר, כי העותר הופיע בוועדת השחרורים ונציג שב"ס שישב שם אמר שקיימות עובדות סוציאליות דוברות רוסית בבית סוהר צלמון כך שניתן בהחלט להעניק לו טיפול פרטני בנושא אלכוהול ע"י עו"ס דוברת רוסית ואף וועדת השחרורים המליצה על כך. עוד טען כי העותר השתתף בקורס עברית למשך 3 חודשים, אך אינו מצליח להתקדם בלימוד השפה שכן הינו מבוגר, בן 57 ולימוד השפה קשה לו.

דיון

בעתירה זו מתעוררת שוב בעיה שלא ניתן לה ע"י המשיבים פתרון, על אף שבתי המשפט התריעו לא אחת על הצורך הדחוף בפתרונה.
בע"פ 10876/05 סלימאן דחלה נ' מדינת ישראל, 17/07/2006 נאמר:

"ז. בשולי הדברים נוסיף: ראשית, כאמור, המערער 1 לא שולב בטיפול בפרויקט "שינוי" שעניינו אלימות כללית, מן הטעם שאינו שולט בלשון העברית. אכן, מרבית אזרחי ישראל הערבים דוברים עברית, ולכן, יש להניח כי הקושי בכגון דא מתעורר במקרים מעטים. עם זאת, ובהתחשב בכך שבין אוכלוסיית האסירים יש גם אסירים מן הציבור הערבי שאינם דוברי עברית, על שירות בתי הסוהר ליתן דעתו לצורך גם בקבוצות טיפול דוברות ערבית, וכמובן ישנם עובדים סוציאליים דוברי ערבית לא מעטים היכולים לסייע בכך. יתכן שמתפרץ אני לדלת פתוחה, אך אם לאו, יש מקום להידרשות לאמור".

על דברים דומים חזרו גם הערכאות הדיוניות (ראה למשל בעע"א (נצרת) 199/07, תפ"ח 5033/08 וכן עת"א (מרכז) 39706-05-10, שהוזכרו לעיל).

כב' הש' א. טל אשר דן בעת"א 39706-05-10 הנ"ל, אף הורה לשב"ס במסגרת אותה עתירה לעשות כל אשר לאל ידו על מנת לקלוט עו"סים דוברי רוסית ולהכשיר אותם ל הנחות קבוצות טיפוליות בשפה הרוסית וכן הורה לדווח לבית המשפט במסגרת אותו תיק מה נעשה בעניין זה.

נוכח תגובת שב"ס לעתירה דנן נראה כי לא נעשה שינוי משמעותי משך השנים כדי לתת פיתרון ראוי לבעיה.
אין מדובר רק בבעיה של אסיר זה או אחר. מדובר באינטרס ציבורי מובהק לפיו יינתן טיפול מתאים לעבריינים מסוכנים ( במקרה דנן עבריין רצדיביסט החוזר על פגיעותיו הקשות באחרים פעם אחר פעם), על מנת למנוע סכנה עתידית לציבור.
דעתי אינה נוחה מהתנהלות זו של שב"ס.
אכן גם התנהגותו של העותר וחוסר המוטיבציה שלו לשתף פעולה בהליך הטיפולי ראויים לגנאי. ברם בכך אין כדי לזנוח אינטרס ציבורי חשוב עליו עמדתי לעיל המוטל על כף המאזניים.

בנסיבות אלה, ולאחר שקילה שלמכלול השיקולים, לרבות קשיי תקציב היכולים לעמוד בפני שב"ס החלטתי לקבל את העתירה.
האיזון הנכון במקרה דנן מחייב לדעתי להורות לשב"ס לשלב את העותר תוך פרק זמן סביר במסגרת טיפולית שתתאים לצרכיו וכוללת הנחיה בשפה הרוסית ע"י מנחים דוברי שפה זו , במיוחד על רקע קשייו בשפה העברית, זאת על מנת להביא ככל הניתן להפחתה במסוכנותו לציבור.
פרק הזמן הנראה לי כסביר בהתחשב בשיקולים הנ"ל בכללותם, לרבות בניית מסגרת מתאימה ובהתחשב בתקופת המאסר שנותרה לעותר לריצוי (ישתחרר ביום 22.2.15), הינו של 6 חדשים מהיום ולא יאוחר מיום 18.2.14.

כן אני מורה לשב"ס לעדכן את בית המשפט בנוגע למהלכים הננקטים לצורך הנ"ל במסגרת תיק זה, אחת ל-60 יום , עד לשילוב העותר בטיפול תוך התקופה הנ"ל.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ב אלול תשע"ג, 18 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.