הדפסה

אקו (ט.נ.) בע"מ נ' גרוסברד אברהם

בפני כב' השופטת חנה קיציס
ה

נגד

ה

<#1#>
בבית משפט השלום נתניה ת"א 1006-09
ישיבה מיום 20 בספטמבר 2012

בפני: כבוד השופטת חנה קיציס

בעניין: אקו (ט.נ בע"מ) נ' אבי גרוסברג

התובעת: אקו (ט.נ בע"מ)

- נ ג ד -

הנתבע: אבי גרוסברג

נוכחים: ב"כ התובעת עו"ד ארז אלקים, עו"ד יריב אבירם
הנתבע וב"כ הנתבע עו"ד מיכל אורן יוספסברג, עו"ד מיקי גבור

העדים: ע.ה/1, מר יאיר שור
ע.ה/2, מר ניר שושני
ע.ה/3, גב' לילי פרי
ע.ה/4, מר אילן כהן

פרוטוקול

כב' הש' קיציס: אתה מוזהר לומר את האמת, אחרת תהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק. בבקשה. מי מביניכם?
עו"ד יוספסברג: אני, אני אחקור.
עו"ד גבור: אנחנו נהיה גם ביחד.
כב' הש' קיציס: אתם לא חוקרים ביחד. עורך דין אחד חוקר בלבד.
עו"ד גבור: ככה בנינו את החקירות.
עו"ד יוספסברג: כן, בסדר,
כב' הש' קיציס: אני שאלתי מי חוקר את העד הזה.
עו"ד גבור: אה, את זה כן, אין בעיה.
כב' הש' קיציס: משיב לשאלות עו"ד יוספסברג.

ע.ה/1, מר שור, לאחר שהוזהר כחוק, משיב בחקירה ראשית לעו"ד יוספסברג:
עו"ד יוספסברג: צהריים טובים.
עד, מר שור: צהריים טובים.
ש: במה עסקת בשנים 2002-2003?
ת: (לא נשמעת תשובה).
ש: במה אתה עוסק היום?
ת: מחסנאי.
ש: תאר לי בבקשה את ההיכרות בינך לבין דרור אהרון.
ת: אני באותה תקופה הייתי מסובך עם השוק האפור בענייני הלוואות וכל מיני חובות.
ש: בקול רם, לא שומעים.
ת: מסובך עם השוק האפור בכל מיני חובות וכל מיני נושים והייתי במצב שרדפו אותי וחיפשו אותי, והיה דרך איזה חבר שהיה גם בתוך סיטואציה דומה, לא בטוח מאיזה צד, שאמר שאני חייב למצוא מישהו שיעצור את הנושים שייתן לי זמן ושייתן לי אוויר, ואז פגשתי את סמיך ויחד איתו את,
ש: ו,
עו"ד גבור: סליחה, רק לא, לא שמעו את התשובה הראשונה שלו לגבי העבודה עד,
עד, מר שור: הייתי עורך דין.
עו"ד יוספסברג: ב-2002-2003 והיום מחסנאי.
עו"ד גבור: תודה.
עו"ד יוספסברג: ומה דרור אהרון הציע לך? איזו עסקה?
עד, מר שור: הוא לא הציע לי, סמיך הציע לי.
ש: סמיך הוא שותף של דרור אהרון.
ת: לא יודע, אני הייתי בעיקר מול, מול סמיך. הוא היה המוביל, אם תרצי.
ש: אני רוצה להפנות אותך להודעה שלך במשטרה שאני אגיש אותה קצת יותר מאוחר על אותו מעמד במלון שאתה נתבקשת לפדות צ'ק, באותו מעמד היו שם בחדר גם סמיך אבו מוך וגם דרור אהרון, נכון?
ת: יכול להיות, כן.
ש: ואני רוצה להפנות אותך לכתב האישום שהוגש נגד דרור אהרון וסמיך, קודם כל נכון שהוגש כתוצאה מתלונה שאתה הגשת נגדם?
עו"ד גבור: רק שאתה מהנהן לא שומעים.
עד, מר שור: כן.
עו"ד יוספסברג: אתה התלוננת, האם נכון או לא נכון שאתה התלוננת נגדם על התקיפה ועל הסחיטה באיומים ואיומים?
עד, מר שור: נכון.
ש: נכון, כלומר מהניסיון שלך דרור אהרון וסמיך הם היו שותפים.
ת: הם היו ביחד כל הזמן, אני לא יודע מה זה שותפים, הם היו ביחד.
ש: אוקיי. בסדר.
ת: היו פעמים שראיתי גם את דרור, את סמיך בלי דרור.
ש: האם אתה יכול לומר לנו מי היו הנושים שלך בשוק האפור?
ת: אני מעדיף שלא.
ש: למה? אתה חושש מהם? אתה חושש מלהגיד את שמם?
ת: לא, אני חושב שלא רלוונטי מי היו נושים, למה זה רלוונטי מי היו הנושים? הם לא קשורים לא לדרור ולא לסמיך, אין מה להתעסק איתם.
ש: לא, אבל חשוב לנו לדעת גם מי היו האנשים, אבל אם אתה אומר שאתה חושש,
ת: לא אמרתי שאני חושש, אמרתי שאני לא רוצה להתעסק בזה, זה היה לפני שמונה שנים, גם ככה עצם הסיטואציה לעמוד פה לא פשוטה לי בכלל.
ש: אוקיי.
ת: אני משתדל להתנתק. זימנו אותי אז באתי. להתחיל להתעסק עם זה, זה לא נראה לי, אני במקומות אחרים.
ש: אוקיי. מה, איזה סכום נדרשת לשלם לדרור אהרון ולסמיך עבור השירות הזה?
ת: אני זוכר חמישים אלף שקל.
ש: האם קיבלת חשבונית מס על הסכום הזה?
ת: לא.
ש: מה דרור אהרון וסמיך עשו, אני מניחה שהם יצרו קשר עם הנושים, הם יצרו קשר עם הנושים שלך?
ת: סמיך לוי התקשר לחלק מהאנשים ואמר להם שעכשיו הוא בתמונה או משהו כזה ושייתנו לי זמן ולפחות הוא ניסה לגבי חלק.
ש: האם כשאתה שמעת על אותו דרור אהרון בעצם הבנת שהוא אדם שעוסק בשוק האפור, מכיר את הנפשות הפועלות בשוק האפור, והוא מן גורם מקשר בין לווים לבין מלווים בשוק האפור?
ת: שוב, אני רוצה לדייק. מי שהכירו לי זה את סמיך אבו מוך, זה הבן אדם שבא. הוא בא עם דרור.
ש: אוקיי.
ת: דרור לא הייתה לי שום, את השם גם לא הכרתי, את הסמיך הזה שמעתי את השם מקודם מאותו בחור.
ש: אוקיי. האם נכון ש, תראה, קודם כל בוא נתחיל ככה. הגשת הודעה במשטרה.
עו"ד אלקים: אפשר לראות?
עו"ד יוספסברג: אני כבר אראה לך. קודם כל אני רוצה שיאשר שזאת ההודעה שהוא הגיש במשטרה, ואני אבקש להגיש אותה.
עד, מר שור: זה היה תלונה שהוגשה נגדי, זה לא הודעה שלי. זה החקירה שלי במשטרה.
ש: אוקיי, אני רוצה להגיש אותה. עכשיו, חוץ מזה אתה הגשת תלונה במשטרה נגד דרור אהרון וסמיך נכון?
ת: כן.
ש: והוגש כתב אישום בעבירות של סחיטה, איומים ומרמה, נכון?
ת: אני מניח, אני לא קראתי את כתב האישום נגדם, הייתי עסוק בשלי.
ש: אתה היית לפי מה שאני רואה בכתב האישום אתה היית עד תביעה ראשון נגדם.
ת: שלהם?
ש: עד תביעה, נגדם. אתה רשום בכתב האישום.
ת: כתב האישום נגדם?
ש: כתב האישום נגדם היית עד התביעה הראשון. זה נכון?
ת: אם זה מופיע זה נכון.
ש: העדת במשפט נגדם, נכון?
ת: אני לא זוכר אבל אם כן, אם יש שם עדות שלי אז כן.
ש: אוקיי. עכשיו, באותו כתב אישום נרשם, ותגיד לי אם זה נכון או לא נכון, אני אפנה לסעיף 4, גברתי, כתב האישום אני חושבת, או שנגיש את זה כאן, או שגם דרור אהרון אמור עוד להעיד אז אני אגיש את זה דרכו, זה כתב אישום חתום על ידי הפרקליטות. באותו סעיף,
ת: אני כמעט בטוח שהפרקליטות ויתרה על העדות שלי, אני לא בטוח שנכנסתי בכלל ל, יש עדות שלי בפועל בתיק?
ש: לי יש את כתב האישום.
ת: אני כמעט בטוח כמה שאני זוכר, ויתרו על העדות שלי.
ש: אבל אתה יודע שהם הורשעו.
ת: כן.
ש: ושניהם נכנסו למאסר בפועל.
ת: כן.
ש: כן. בכתב האישום נרשם שאתה, קודם כל נפגשת איתם, וסוכם ביניכם שמרגע הפגישה אתה את כל החובות שלך משלם לסמיך. או לדרור אהרון. הם שותפים. זה נכון?
ת: סוכם שהוא, סמיך מטפל בעצם בכל הנושים ש, שרצו אותי. היו חובות שגם שילמתי ישירות.
ש: אוקיי, אבל היו סכומים שאתה שילמת להם ודרכם הם שילמו אותם לנושים?
ת: אני מניח שהיה, השורה האחרונה הייתה ש, אחרי שהם נכנסו לתמונה באמת נוצר איזשהו שקט.
ש: אוקיי אז אותו שקט תעשייתי שהיית זקוק לו אני מניחה גם כעורך דין בשביל להמשיך לעבוד איך הוא נוצר, מה, איך הם יצרו, מה הם עשו, כלומר הם יצרו קשר עם הנושים ומה?
ת: מה הם עשו, הדבר הראשון שסמיך עשה כשדיברתי איתו, החלפנו מספרי טלפון, התקשר, אמר שזה בקשר אליי, ועכשיו הוא ינסה לעזור לי או משהו כזה, ושהוא יהיה איתי בקשר או משהו כזה, זאת אומרת הרגיע את הרוחות מולם, וזהו.
ש: ואז התחלת לשלם כספים באופן מסודר.
ת: זה לא היה כל כך מסודר. קודם כל היה לי קצת שקט, ושילמתי, היו אנשים שהייתי איתם בהסדר בעצמי, קצת היה לי טיפה מקום טיפה אוויר, התחלתי קצת לשלם.
ש: אוקיי. זה נכון ואני גם קוראת מכתב האישום, אתה מכיר את המקרה של קובי כהן. אתה בעצם שם רשום גם כשותף לכל העניין של קובי כהן, בעל מוסך הרכבים, שביקש שדרור אהרון יטפל לו בהחזר חוב של 5,000 שקל?
ת: אני לא זוכר.
עו"ד אלקים: גברתי. אני מבקש להתנגד לכל הקראה מכתב האישום עד שלא יגיע הנאשם עצמו שהופיע בכתב האישום ויצהיר שלא הוגש כתב אישום מתוקן או שחברתי תצהיר שלא הוגש כתב אישום מתוקן.
עו"ד יוספסברג: אני מצהירה שזה כתב האישום המתוקן.
עו"ד אלקים: כפי שמקובל בהליך פלילי בהרבה מקרים, מציגים לו כאן, ואנחנו לא יודעים אם העובדות האלה הן העובדות הנכונות.
כב' הש' קיציס: עורכת דין יוספסברג הודיעה כי זהו כתב האישום,
עו"ד יוספסברג: להערכתי, גברתי, כותרתו כתב אישום מתוקן,

<#2#>
החלטה

ההתנגדות נדחית.

<#3#>

ניתנה והודעה היום, 20 בספטמבר2012, במעמד הצדדים.

________________
חנה קיציס, שופטת

עו"ד יוספסברג: אתה מכיר את הסיפור של קובי כהן.
עד, מר שור: אני לא זוכר את השמות. אם, אם זה מה שאמרתי, אז זה מה שהיה. אני, את מדברת איתי לפני עשר שנים, עם ניסיון הדחקה כבירים.
ש: אוקיי, תראה, לפי כתב האישום קובי כהן פנה לדרור אהרון ודרור אהרון שימש כבעל חברת גבייה שעוזר למלווים לפרוע חובות.
ת: את שואלת אותי?
ש: אני שואלת אותך מכיוון שבכתב האישום הזה לכאורה שמתייחס לאיזשהן עבירות של מרמה כנגד קובי כהן,
ת: הוא אמר לו שהוא מוכר לו כבעל חברת גבייה, אני לא,
ש: נכון. אתה יודע שהוא גם עסק בגבייה?
ת: לא. אני באתי לדרור,
ש: אני אומרת לך אבל שלפי כתב האישום בסעיף 6 רשום שדרור אהרון פנה אליך וקשר איתך קשר לסייע בהונאה של קובי, אז אתה מכיר את המקרה של קובי כהן.
ת: אני עוד פעם אומר, אני לא מתכחש לשום דבר שהיה או נאמר או שהצהרתי כי אני באמת לא זוכר. היה שם באמת איזשהו סיפור עם איזה בחור שאני לא זוכר, זה היה לפני המון זמן, אם הייתי שותף לזה, זה בטח היה מופיע בכתב האישום שלי. אני פשוט לא זוכר. אם את אומרת שאמרתי, אז אמרתי.
ש: אוקיי. טוב, אני רוצה להפנות אותך עכשיו להודעה שלך במשטרה שזה בעצם בתלונה שאבי גרוסברג הגיש נגדכם. בשורה 3 עמוד ראשון אתה אומר אני הייתי הנסחט והמאוים. למה התכוונת?
ת: כשמר גרוסברג הגיש נגדי את התלונה, השוטר בא ואמר לי שאני סחטתי אותו ואיימתי עליו והייתי חלק מהחבורה הזאת בעצם. יכול להיות מהמקום שהוא היה ככה היה נדמה לו. ואז אני אמרתי בהמשך למה שהיה שנה לפני שזה כתב האישום שלי והתיאור שלי, אני הייתי בסיטואציה הזאת שהייתי צריך, הרי כל כתב האישום שלי נולד מזה שלא החזרתי להם איזשהו סכום כסף שלוויתי מהם מסמיך ועל זה חטפו אותי והרביצו לי ואמרו לי חבל על הבת שלך וכל מיני כאלה דברים. אז לבוא ולהגיד שאני סחטתי ואיימתי, זו כנראה הייתה התייחסות לדבר הזה. בכלל זה היה שנה ומשהו אחרי.
ש: אני רוצה רק לתקן אותך. מי שתקף אותך זה גם סמיך וגם דרור אהרון, נכון?
ת: נכון.
ש: אוקיי. עכשיו בוא רגע רק באמת תתאר גם לבית המשפט את כל הסחיטה והאיומים כנגדך, שבעצם על בסיס זה הוגש נגדם כתב אישום והם הורשעו.
ת: אני לא יודע למה צריך להיכנס לזה, עוד פעם,
ש: כי זה חשוב, זה מתאר איזושהי מסכת שחשוב לנו להראות אותה פה.
ת: אני אמרתי לך, אני לקחתי מסמיך אבו מוך כסף, הייתי צריך להחזיר אותו במועד מסוים, לא החזרתי אותו באותו מועד, בלשון הרחוב הוא קיבל עליי את הקריזה, הורידו אותי לאיזה חניון, נתנו לי מכות, לא נתנו לי ללכת הביתה, אמרו לי שייקחו אותי ל,
עו"ד גבור: בית חולים?
עד, מר שור: לא, במקרה הטוב. טייבה, אני חושב, כפר שבו סמיך גר, שאני מבלה איתו את ה, אני מבלה איתו את השבת. וזהו.
עו"ד יוספסברג: ומה בעצם היה הקש ששבר את גב הגמל שבגינו החלטת להגיש נגדם תלונה במשטרה?
עד, מר שור: כשסמיך אמר לי לא חבל על הבת שלך או משהו כזה, ושהייתי צריך לעשות את זה קודם, לקח לי זמן.
ש: אוקיי. אני רוצה להפנות אותך לשורה 4, 3-4 בהודעה שלך, ושם אתה רושם, הם ישבו באיזשהו חדר במלון עם בחור שאני יודע שהם עקצו אותו. בוא תסביר לי למה אתה מתכוון כשאתה אומר אני יודע שהם עקצו אותו.
ת: ההרגשה שלי, הידיעה שלי, החוויה שלי מהמקום הזה, אני לא הכרתי אותו ולא שמעתי, לא הכרתי אותו לפני, לא ראיתי אותו לפני, ראיתי שזה בחור שהוא כמוני יושב במקום שהוא נגיד לא בדיוק מתאים, שהוא מרגיש לא נוח, שהוא מרגיש איזשהו ויכוח איתם. והנחתי שכמו ש, כמו שסמיך נכנס לי בראש, אותו דבר הוא, באותו מקום.
ש: ראית שהוא מאוים על ידם?
ת: פיזית?
ש: לא, לא פיזית, מאוים שהוא מפחד.
ת: אני זוכר שהוא הרגיש, לא זוכר אותו, אני זוכר שהסיטואציה הייתה לא נעימה.
ש: אוקיי, אני אעבור איתך אז לפגישה, אותה פגישה ב-22 במאי, במלון, קודם כל אתה שמעת שהם זימנו את אבי גרוסברג למלון עצמו? אתה היית צד לזימון הזה? לא? נמצאת איתם באופן שוטף?
ת: הזמינו אותי ל, מה זה באופן שוטף? באופן כללי ביום יום? לא.
ש: לא. אז אתה אומר הזמינו אותך ל?
ת: לחתונה של טל יוסף.
ש: טל יוסף הוא היה הנאשם השלישי בכתב האישום נכון?
ת: כן.
ש: כן. אוקיי. זימנו אותך לחתונה ו?
ת: הזמינו אותי לחתונה, באתי לחתונה, זהו.
ש: היית מיודד עם טל יוסף?
ת: לא. היכרות כזאת של שלום-שלום והכול ככה,
ש: אז למה הגעת לחתונה שלו?
ת: כי אמרו לי לבוא לחתונה, הזמינו אותי אז באתי.
ש: אוקיי. כן.
ת: אני מזכיר לך שהייתי צריך גם, כן, הזמינו אותי לחתונה, באתי לחתונה, באיזשהו שלב סמיך אני חושב אם אני זוכר שלח אותי להרצליה אם אני זוכר לפדות צ'ק, ללכת לפדות את צ'ק, מלון דייויד.
ש: עכשיו, אני לא מבינה, אתה אומר שאתה הגעת לחתונה, אבל כל האירוע אתה מתאר בהודעה שלך במשטרה שהיה באיזה חדר במלון ושאתה נמצאת במסדרון, כלומר זה לא היה באולם האירועים של החתונה.
ת: אני אסביר, מה שמתואר, לא היינו כל הזמן בחדר, מה שמתואר פה אני שתביני את הסיטואציה של הנייר הזה. אני מגיע לתחנת המשטרה לא מבין על מה, אחרי שאני שנה ומשהו בתוך הקלחת הזאת שלא צריך להרחיב על ההשפעות שלה, ומסבירים לי שאני חלק מה, חלק מהחבורה, ושאני סחטתי את מר גרוסברג ואני איימתי עליו ואני לקחתי לו ואני עשיתי לו. ואז עניתי על אותה סיטואציה שהייתה איתו, שהייתה עם מר גרוסברג, הייתה בתוך חדר, לא שאני הייתי בתוך החדר הזה איתם כל הזמן,
ש: לא, אני לא אומרת שהיית. אתה היית במסדרון. אתה אומר כשקראו לי, בשורה 16, אתה אומר, כשקראו לי לחדר מהמסדרון.
ת: נכון.
ש: כפי שנתבקשתי, נכנסתי לחדר.
ת: נכון.
ש: אז זו סיטואציה שלא בחתונה, זה איזשהו חדר.
ת: זה בחתונה, זה באולם, זה לא היה באירוע חתונה שיושבים ואוכלים. חתונה הייתה ב-8, 9, אני לא יודע מתי. שבע וחצי. הגענו לשם הרבה יותר מוקדם. אני לא זוכר מתי אבל אחרי הצהריים היה בריכה, היה, היה באירוע חתונה ולא בחתונה עצמה. זה לא היה במהלך חתונה.
ש: אוקיי. ואז היה שם איזשהו חדר ששם נפגשו דרור אהרון וסמיך נפגשו.
ת: אני עמדתי במסדרון, קראו לי. פתחתי את הצ'ק, נסעתי, אני זוכר שהיה פקקים, איומים,
ש: למה הם ביקשו דווקא ממך ללכת לעשות את זה? ללכת לפדות צ'ק?
ת: אין לי מושג.
ש: אין לך מושג?
ת: אני מניח שהם היו עסוקים בענייני החתונה ובטל.
ש: אני רוצה להפנות אותך לנספח כ"ט במוצגים שלנו, זה הצ'ק המדובר?
ת: אני חושב שכן.
ש: לפקודת יאיר שור?
ת: אני מניח שכן.
ש: נכון, עשרת אלפים שקל.
ת: אני מניח שכן.
ש: אוקיי אז נסעת לבנק, פדית מזומן והחזרת את הסכום לסמיך. הכסף הזה לאן עבר הלאה, אתה יודע? הם שיתפו אותך בעיסוקים שלהם?
ת: לא.
ש: כשאתה אומר בעמוד 2 שורה 45, במקרים, אני הייתי על תקן של שליח, במקרים מסוימים כעושה דברם של סמיך ודרור. בוא תפרט לי למה אתה מתכוון שאתה היית עושה דברם של סמיך,
ת: "לך תביא פירות משוסטר ותביא אותם ל", אתה יודע מה,
ש: שליח?
ת: כן. המילה, כן.
ש: ועשית את זה כי הרגשת מאוים על ידם?
ת: עשיתי את זה כי הרגשתי מחויב, הרגשתי כמו סמרטוט רצפה חסר כל עמוד שדרה וחוליות, עשיתי את זה כי הייתי במקום שעשיתי כל מה שאמרו לי עשיתי. מאוד קשה לי עכשיו להסביר למה עשיתי את זה ואיך עשיתי את זה, אבל עשיתי את זה.
ש: אני רוצה להפנות אותך לעמוד 2 שורה 49, אתה רושם באופן כללי כל מי שהתקרב אליהם חטף ויצא בנזק. קודם כל אליהם אתה מתכוון לדרור אהרון ולסמיך?
ת: תראי, מי שהולך לישון עם כלבים, קם עם פשפשים. זה אני יכול להגיד, כל אותם אנשים שהייתי חייב להם כספים בשוק האפור, עוד פעם, אין לי טענה חוץ מאל כלפי עצמי בעניין הזה. כן. זה דברים שנגמרים לא טוב. אף פעם לא נגמרים טוב.
כב' הש' קיציס: כן, יש עוד שאלות?
עו"ד יוספסברג: את טובאני ואת אילן כהן אתה מכיר?
עד, מר שור: לא.
ש: כלומר ההיכרות שלך הייתה רק עם דרור אהרון וסמיך בעניין הזה.
ת: וטל יוסף.
ש: וטל יוסף, כן. באותה פגישה שהם זימנו את אבי גרוסברג כמה אנשים עוד נמצאו שם? בחדר?
ת: אני לא יודע להגיד לך.
ש: נכנסת לחדר, נכון?
ת: לא זוכר.
ש: לא זוכר? האם שמעת את תוכן השיחה בין דרור אהרון וסמיך לבין אבי גרוסברג?
ת: לא. הייתי רק אחראי לקחת את הצ'ק וללכת ל,
ש: האם שמעת שדרור אהרון מציע לאבי גרוסברג שתמורת עשרים אלף דולר הוא יסדר לו הגנה מול הנושים?
ת: לא.
ש: במידה מסוימת זה גם מה שההצעה שהופנתה אליך לא? תשלם 50 אלף שקל ותקבל שקט מסוים מהנושים, נכון?
ת: אני באתי אליהם, ביקשתי בעצם את ההתערבות שלהם ב, במקום שבו הייתי, ואמרו לי שזה עולה 50 אלף שקל.
ש: האם, האם פעלת עבורם גם כעורך דין? לא? אבל בכתב האישום כן יש התייחסות לפעולות שעשית,
ת: הציגו איתי כאילו אני עורך דין, כן.
ש: וגם עשית מספר פעולות ש, כלומר הצגת את עצמך, כל מיני עסקאות ש,
ת: כל מיני עסקאות,
ש: שהם היו.
ת: שוב, המקום הזה, שישבתי עם סמיך, סמיך אמר זה העורך דין שלי שמטפל בעסקה ויש נכס ואני לא הייתי במצב להגיד אני לא עורך דין שלו ואין נכס, זו בעיה שלי, אחריות שלי, זה היה המקום.
ש: אוקיי. האם נכון יהיה לומר שבעצם הפעולה אולי הכי חמורה שעשית כעורך דין זו העובדה שהוצאת כספים של לקוחות מחשבון הנאמנות ומסרת להם, האם זה היה תוצר של האיומים שלהם?
ת: כן. עובדה שלקחתי את הסכום שביקש ממני סמיך ולא את כל הכסף שהיה בנאמנות. היה סכום של לא יודע, 300 אלף דולר, בנאמנות, וצריך להיות פה 20-30 לא יודע כמה, לקחתי את מה שהייתי צריך לתת.
כב' הש' קיציס: כן.
עו"ד יוספסברג: אתה, הגשנו, טוב, זה גזר הדין שניתן נגדך, נכון? גם שלבית המשפט תהיה תמונה מלאה.
כב' הש' קיציס: סומן נ/2.
עו"ד אלקים: יש עותק בשבילי?
עו"ד יוספסברג: כן, הכול יש עותק בשבילך.
כב' הש' קיציס: כן, יש עוד שאלות?
עו"ד יוספסברג: כן,
כב' הש' קיציס: לסיים.
עו"ד יוספסברג: כן, ממש שתי דקות.
כב' הש' קיציס: כן.
עו"ד יוספסברג: בכתב האישום יש התייחסות לכך שכתוצאה מהאיומים שלהם העברת באותו שבוע עשרות אלפי שקלים, אני רוצה רק לשאול, זה הכסף של הנאמנות או שזה חוץ מהכסף של הנאמנות גם הכסף,
עד, מר שור: זה לא,
ש: זה הכסף של הנאמנות. מעבר להלוואה לסמיך, שזה אני מבינה סכום שהועבר לך באופן ישיר 50 אלף שקל - שאר החובות שבכתב האישום עומדים על סכום של 400 אלף שקלים היו למלווים בשוק האפור. כן. אוקיי. האם אתה יודע איזו ריבית או אתה זוכר איזו ריבית נדרשת לשלם?
ת: למי?
ש: עבור, למלווים בשוק האפור.
ת: היה הלוואה בריבית, 5 אחוז, 10 אחוז, תלוי בזמן, תלוי למי.
ש: חודשי אתה מתכוון.
ת: כן.
כב' הש' קיציס: גברת יוספסברג, השאלות האחרונות לא קשורות בכלל לנושא הנידון לפנינו. יש לך עוד שתי שאלות וגברתי תסיים.
עו"ד יוספסברג: גברתי זה מאוד חשוב, כי דרור אהרון גם אצלנו היה,
כב' הש' קיציס: אז מה, אבל הנושא של הריבית מה שהיה אצלו לעומת מה שהיה אצלו הוא אחר לגמרי. כן.
עו"ד יוספסברג: שנייה אחת.
כב' הש' קיציס: את חוקרת כבר קרוב ל-40 דקות.
עו"ד יוספסברג: האם דרור אהרון נהג לגבות פעמיים אותו צ'ק? כלומר היו מקרים שכלפיך,
עד, מר שור: לא שלי.
ש: לא שאתה יודע. האם אתה יודע או שאתה לא יודע, או ש, תגיד לי כן לא, או שאתה לא יודע, האם דרור אהרון רכש את החובות מהמלווים בשוק האפור, שילם להם על זה תמורה מופחתת, ובעצם גבה אותם ממך אליו?
ת: לא.
ש: זה לא נכון או שאתה לא יודע?
ת: לא יודע, עובדה שחלק מהנושים אני המשכתי,
ש: לשלם להם.
ת: לשלם להם.
ש: כן.
ת: כך שסביר להניח שהחוב נשאר אצלם.
ש: האם, אמרת לי שאתה מעדיף לא להיפגש עם דרור אהרון בבית המשפט.
ת: כן.
ש: בסדר. שאלה אחרונה, גברתי. האם את כל הסכומים שגבו ממך באמת היית חייב או שניסו לסחוט אותך במרמה?
ת: בשוק האפור?
ש: כן.
ת: מה זה הייתי חייב. לקחתי כסף בתנאים שהם לא, ברור שלא הייתי חייב. בתנאים,
ש: לא, הכוונה שהיית חייב לשלם משהו בוודאי.
ת: אז אם איחרתי אז חטפתי ואם לא יכולתי לעמוד בתשלום אז גם חטפתי.
ש: ומי קובע כמה אתה חוטף? יש הסכם? היה הסכם?
ת: מי שחייבים לו את הכסף כמובן.
ש: הוא קובע באופן חד צדדי?
ת: אין משא ומתן, עם אותם נושים.
ש: אוקיי.
כב' הש' קיציס: עוד משהו גברתי?
עו"ד יוספסברג: טוב, תודה רבה.
כב' הש' קיציס: כן, חקירה נגדית יש?

ע.ה/1, מר שור, משיב בחקירה נגדית לעו"ד אלקים:
עו"ד אלקים: רק אני רוצה לחזור על שאלה שלא ממש, האם שמעת את השם הזה חברת אקו תכנון?
עד, מר שור: לא.
עו"ד אלקים: האם לווית מהם אי פעם כספים?
עד, מר שור: לא.
כב' הש' קיציס: תודה רבה לך. פוסקת את הוצאות העד בסך 400 ₪. ישולמו לעד , מתוך הכספים שהופקדו במזכירות, המזכירות תשלח לכתובת רחוב עזה 57 לירושלים. תודה רבה לאדוני. כן. מי עכשיו?
עו"ד גבור: ניר שושני.
כב' הש' קיציס: אתה ניר שושני? צהריים טובים, אתה מוזהר לומר את האמת, אחרת אתה תהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק. בבקשה.

ע.ה/2, מר שושני, לאחר שהוזהר כחוק, משיב בחקירה ראשית לעו"ד יוספסברג:
עו"ד יוספסברג: אני מבינה שאתה עוסק בהלוואות חוץ בנקאיות, נכון?
עד, מר שושני: כן.
ש: אתה עוסק מורשה?
ת: חברה בע"מ.
ש: הבנתי. את חברת גולדמן טראמפ אתה מכיר?
ת: לא.
ש: אתה מכיר חברות שעוסקות בהלוואות חוץ בנקאיות בשוק שלך?
ת: כן.
ש: באיזה אזור אתה עובד?
ת: תל אביב.
ש: את חברת אקו אתה מכיר?
ת: לא.
ש: לא מכיר? זאת חברה ברמת גן.
ת: לא מכיר, מצטער.
ש: כמה מלווים יש בערך בממוצע,
ת: עשרות, עשרות.
ש: בתל אביב רמת גן?
ת: עשרות.
ש: אתם לא מכירים אחד את השני?
ת: אנחנו עוף מוזר בתוך הענף הזה, ככה ש,
ש: אולי לא מדברים אחד על השני?
ת: מדברים אחד על השני.
ש: לא מוסרים פרטים.
ת: מה, מאפיה?
ש: אני שואלת. לא מוסרים פרטים אחד על השני?
ת: שאלת אם אני מכיר. התשובה היא לא. לא מכיר.
ש: אוקיי. כשמישהו מגיע אליך ומבקש לקבל הלוואה,
ת: אנחנו לא נותנים הלוואות קודם כל, אנחנו מתעסקים רק בניכיון צ'קים מסחריים.
ש: הבנתי.
ת: אנחנו נגד הלוואות.
ש: למה, למה נגד?
ת: העיקרון של החברה שלנו הוא לא לתת הלוואות. זה רלוונטי לדיון למה?
ש: אתה אומר אנחנו נגד כאילו זה לא חוקי.
ת: לא.
ש: אתה מתכוון שאתם לא עוסקים בזה.
ת: אני חושב שלתת הלוואות חוץ בנקאיות גורם נזק ללקוח.
ש: הבנתי. אוקיי. כשאתה מנכה צ'קים, איך אתה בודק את היכולת של הלקוח באמת לפרוע את הצ'קים שהוא נותן?
ת: זה עניין של ניסיון, עניין שלמדנו עם השנים, שלספר לך מה אני עושה ואיך אני עושה צריכים לשלם לנו כסף. זה כל הידע של החברה. אבל בעיקרון בגדול זה מבוסס על חברות מידע חיצוניות ועל אינפורמציות בנקאיות.
ש: ואתה מחתים את הלקוח גם על שטר ערבות?
ת: לא.
ש: לא מחתים בכלל על שטר ערבות?
ת: לא, בשביל מה שטר ערבות. צריך לעשות סדר דין מקוצר? הוא חותם ערבות, מאחורי הצ'ק.
עו"ד אלקים: גברתי, אני רוצה רק להעיר שזה נראה כאילו שהוא מעיד כעד מומחה, כי אם זה עד מומחה אז המקום לצרף חוות דעת מומחה,
כב' הש' קיציס: בוודאי לא עד מומחה. אנחנו נמתין בסבלנות לעוד שתיים, שתי שאלות שונות, ונראה את הקשר הדברים. סבלנות.
עד, מר שושני: מעבר לזה שגזלו לי שלוש שעות,
עו"ד יוספסברג: האם נכון שהמסמך הזה,
עד, מר שושני: זה מסמך שלנו.
ש: זה לא שאתה ערכת ערבות?
ת: לא.
ש: אז מה זה?
ת: שאלת אם אנחנו חותמים על שטר.
ש: מה זה?
ת: זה איזשהו מסמך שבו אנחנו מחתימים אדם שהוא ערב לנו עבור שטרות אם יקרה ויחזרו, זה לא שטר.
ש: לנו זה פירושו הלקוח שבעצם עוסק בניכיון,
ת: זה שחתום,
ש: כן.
ת: הוא ערב, כמו שאת קוראת פה.
ש: כן.
ת: עבור שטרות בחתימה ובהסבה של מה שכתוב כאן.
ש: החברה.
ת: במקרה הזה כתוב החברה.
ש: אוקיי אבל את הערב אתם לא מוצאים ברחוב, אני מניחה שאתם מחתימים כערב את הלקוח שלכם שמגיע, נותן לכם צ'קים.
ת: בא בן אדם אלינו במשרד לנכות צ'קים ואת באת איתו וגם הנהג שלו בא איתו ואולי גם העוזרת שלו, כל מי שמוכן לחתום ערבות על הדבר הזה - אנחנו מחתימים.
ש: אוקיי.
ת: אם זו השאלה.
ש: בסדר. עכשיו נניח שאותו אדם לא משלם את חובו, אתה מממש את הערבות הזאת?
ת: 25 שנה אני עובד בענף הזה. עברו אצלנו מיליארדי שקלים. פעם אחת זה הגיע לבית משפט. בדרך כלל,
ש: מה זאת אומרת?
ת: בדרך כלל זה מיותר, מפני שהצ'ק, אנחנו תובעים את מושך הצ'ק ואת הלקוח שלמעשה ערב גם על הצ'ק מאחור, כך שזה למעשה מסמך שהוא כפל, הוא רק למקרה והיה ובטעות מישהו שכח להחתים אותו מאחורי הצ'ק או שהוא שלח את הצ'קים עם שליח ולא רואים מישהו חתום, זה מן אקסטרה.
ש: כלומר בכל מקרה אתה פורע את החובות בהנחה שהחובות לא משולמים באמצעות תביעה לבית המשפט נגד הלקוח שלך,
ת: אם זה מגיע לבית המשפט. יכול להיות שמגיע לבית המשפט.
ש: אוקיי. עכשיו, איך אתה עוקב אחרי, כשיש לך לקוח איך אתה עוקב אחרי כמה כספים, מה גובה הכספים שאתה נותן לו לעומת גובה הכספים שאתה מקבל ממנו? איפה זה רשום כל ה?
ת: מה שרלוונטי זה איזה צ'קים הוא הביא לי. מה זה רלוונטי כמה נתתי לו, זה משנה כמה נתתי לו?
ש: זה רלוונטי, נניח אתה נותן לו, יש לקוחות שאתה נותן להם במספר שלבים אתה מוסר להם צ'קים ומקבל מהם צ'קים דחויים.
ת: יש לקוחות שבאים יום-יום ונותנים, ופורעים אצלנו את הצ'קים שלהם.
ש: איפה זה רשום? אני רוצה לדעת לגבי לקוח מסוים עכשיו, תראה לי, מהם הכספים שמסרת לו, לא משנה מה הגובה,
ת: כל צ'ק, על כל צ'ק נעשית חשבונית, כמו שאת יודעת כל חשבונית חייבת להיות רשומה.
ש: אוקיי.
ת: ניגשים לחשבונית מוציאים אותה ורואים מתי הוא הביא כמה הוא הביא כמה לקחנו כמה גבינו מה איך שילמנו גם כן.
ש: ויש גם עוד כרטסת, זה מופיע כל הפרטים האלה?
ת: יש כרטסת לכל לקוח.
ש: כל הפרטים האלה שעכשיו ציינת אותם מופיעים גם בעסק?
ת: בוודאי.
ש: אוקיי. עכשיו, אני רוצה להפנות אותך לנספח ד' במוצגים שלנו, זה בעצם צ'ק לפקודת אילן כהן, הסבה לחברת שמיר, שמיר אני מבינה זאת החברה שלך, נכון?
ת: נכון.
ש: והצ'ק הזה לא נפרע, נכון?
ת: אני יכול לזכור משהו שהיה לפני 10 שנים? באמת? 10 שנים.
ש: אבי גרוסברג זה אומר לך משהו?
ת: לא, הוא צלצל אליי, ניסה להזכיר לי, אני לא יודע מי זה בכלל.
ש: תסתכל עליו.
ת: מאיפה הוא מוכר לי? זאת שהייתה איתו נראה לי איזה משהו מוכר. לא יודע, לא יכול לזכור עשר שנים, אתם יודעים כמה עוברים אנשים אצלנו ב-10 שנים?
ש: תראה, אני אומרת לך שהצ'ק לא נפרע ואתה פנית לאבי גרוסברג והוא שילם לך את, את סכום הצ'ק, אתה זוכר את זה?
עו"ד אלקים: אני מבקש שהוא לא יענה, גברתי, הוא אמר שאני לא זוכר.
(מדברים יחד)
עד, מר שושני: אני פשוט לא זוכר להעיד על משהו שאני לא זוכר, אני לא זוכר, אם פניתי אליו, לא זוכר אם הוא שילם,
עו"ד יוספסברג: את אילן כהן אתה מכיר?
עד, מר שושני: אני לא יכול לזכור דברים לפני עשר שנים. אני פניתי לעורך דין שזימן אותי הנה עם מכתב.
ש: למי פנית, לעורך דין מיקי גבור?
ת: כן, עורכי הדין שלי פנו.
ש: כן.
ת: וכתבו לו ככה, בנסיבות אלו היות ומדובר גם בדיון בבית משפט השלום בנתניה, דבר שעשוי לגזול, זה לגבי זה שיעלה כסף הסיפור, מרשי אינו מכיר מי מהצדדים, לא מובהר מטרת זימונו לעדות, והוא אף הודיע זאת למשרדכם כבר ב-13 למרץ 2012. אנחנו מבקשים לדעת על מה מדובר, בשביל שנוכל להתכונן, נכון? מה מדובר. אומרים לנו את השם אבי גרוסברג. אני לא יכול לזכור, לא יכול לזכור את הדברים האלה. אין לי גם תיעוד מלפני 10 שנים. אני מחזיק רק 7 שנים כמתחייב בחוק. לא יכול לזכור.
ש: זה שכיח שלא, שצ'קים לא נפרעים ואתה פונה למושך הצ'ק ו,
ת: כל מה שלא נפרע, לא כל פעם, רוב המקרים אני פונה למושך הצ'ק. אני מודיע ללקוח שלי ולמושך הצ'ק.
ש: בוא נאמר ככה, מה שאתה בוודאי זוכר נגד מי הגשת תביעות בשנים האלה, אני מניחה שאתה לא כל היום מגיש תביעות נגד אנשים, האם זה נכון לומר נגד אילן כהן לא הגשת תביעה. היית מכיר אותו אם היית מגיש תביעה, נכון?
ת: שמעי, העסק שלנו, אני אגיד לך את זה עוד פעם, עושה 150 מיליון שקל בשנה. בעשר שנים זה מיליארד חמש מאות אלף. את מציגה לי פה צ'ק של 22 אלף , אני לא יכול לזכור.
כב' הש' קיציס: זו אותה תשובה, אתה לא זוכר.
עד, מר שושני: לא זוכר, לא יכול לזכור עשר שנים אחורה.
כב' הש' קיציס: אפשר לקצר. כן.
עד, מר שושני: את יודעת מה אני עברתי עשר שנים אחורה? תאמיני לי שאני התאמצתי לנסות להיזכר במקרים, לא יכול לזכור. לא עזרו לי להיזכר גם. אם היה אומר לי שמע, היה את התאריכים, הייתי מנסה איכשהו לאשש את הזיכרון. גם לזה לא דאגו. אבל זו החתימה שלי, כן.
עו"ד יוספסברג: בוא אני רוצה להציג לך, אני מקווה שזה ירענן את זיכרונך,
עד, מר שושני: גם אני.
ש: זה קבלה וחשבונית שמסרת לגרוסברג אבי.
ת: כן.
ש: אתה רואה פירוט בגין צ'קים חוזרים, סכום של,
ת: קודם כל זה לא עבור הצ'ק הזה. זה עבור צ'ק של 21 אלף שקלים. זה בכלל עבור צ'ק אחר.
כב' הש' קיציס: אולי נתתם הנחה לגבי הצ'ק?
עד, מר שושני: איך הנחה, כתוב מספר צ'ק, בסניף חשבון תאריך, פירעון הצ'ק. פה כתוב הכול.
עו"ד יוספסברג: אוקיי, בסדר. איזה צ'ק? 146? רק שנייה אני אמצא את 146. הנה, אני מפנה לנספח י"ז. זה גם, רגע, פה אני לא רואה שחברת שמיר,
עד, מר שושני: הנה יש פה שמיר,
ש: אוקיי אז נספח י"ז, אז הצ'ק הזה שולם?
ת: הצ'ק הזה שולם על ידי אבי גרוסברג בששת אלפים שקל כסף מזומן וצ'ק שבאותו יום 27 למאי 2003 על סך 15,170 שקלים.
ש: אתה זוכר איך קיבלת את הפרטים של אבי גרוסברג?
ת: איך אני יכול לזכור? אמרתי לך, אני לא זוכר, עשר שנים אחורה, את לא מבינה מה עבר עליי בעשר שנים, איך אני יכול לזכור? אם הייתי אומר לך, שואל אותך על לפני עשר שנים על דיון, היית זוכרת? לא, באמת.
ש: הצ'ק הזה שאנחנו מתייחסים אליו עכשיו שאתה הפנית אותו אלינו זה צ'ק לפקודת C.H.I אחזקות והשקעות בע"מ.
ת: נכון.
ש: כלומר זאת הייתה הלקוחה שלך?
ת: כנראה שכן. או היא או אילן כהן, כנראה שיש פה גם אילן כהן.
ש: אז אתה מכיר את אילן כהן.
ת: לא, אני אומר שהלקוח יכול להיות או זה או זה, או יכול להיות מישהו אחר, יכול להיות מישהו שזה לא מוסב. צריך לראות את החשבונית עבור הצ'ק הזה בשביל לדעת מי היה הלקוח.
ש: אני אומרת לך שאילן כהן זה המנהל של חברת C.H.I.
ת: בסדר, שיהיה לו לבריאות. אני לא יודע למי נתתי את החשבונית. או לאילן כהן או ל-C.H.I בוודאות, אין כזה דבר שלקוח שלי לא יהיה חתום מאחורי הצ'ק. אם תראי לי את החשבונית או הייתם טורחים לבקש ממני שאני אביא את החשבונית הזו, שהיא כבר בנמצא, היינו עושים מאמצים למצוא אותה, אז הייתי יכול לראות למי הוצאתי את החשבונית. אולי ב- C.H.I אולי לאילן כהן. אבל אולי, יכול להיות שמסרתי לו את זה בעבר.
ש: ואתה ודאי אומר שאתה לא יודע מי זה לא C.H.I ומי זה אילן כהן,
ת: לא זוכר.
ש: ולמרות שאחד מהם זה הלקוח שלך.
ת: לא זוכר. לא זוכר. היו לי אלפי לקוחות. לא יכול לזכור.
ש: אוקיי. אני ארצה להגיש גברתי רק צריך לצלם את הקבלה ואת החשבונית שהעד אישר שנמסרו לגרוסברג אבי. השאלה איך אנחנו,
כב' הש' קיציס: זה ייסרק.
עו"ד אלקים: היה צריך לצרף את זה, באמצעות העד.
כב' הש' קיציס: חשבוניות מוגשות ומסומנות נ/3.
עו"ד אלקים: איזה מספר היא החשבונית הזאת, בסוף?
כב' הש' קיציס: 35921.
עו"ד אלקים: הוא כבר צורף, זה כבר מצורף לתצהיר עדות ראשית של, של,
כב' הש' קיציס: אוקיי.
עו"ד אלקים: של גרוסברג. אין לנו התנגדות.
כב' הש' קיציס: בסדר. כן, יש עוד שאלות?
עו"ד יוספסברג: כן, את דרור אהרון אתה מכיר?
עד, מר שושני: לא.
עו"ד יוספסברג: אני רוצה להפנות אותך, אני רוצה לנספח ד' בתצהיר של טובלי, יש פה כתב ערבות, שבעצם מופיעות פה שתי חברות - חברה אחת בכותרת וחברה אחת אליה זה מופנה. יש לך הסבר לעניין הזה? מעבר לזה שאתה אומר שאת שתי החברות הספציפיות האלה אתה לא מכיר?
עד, מר שושני: אין לי שום מושג, באמת, אין לי שום מושג מה פתאום בן אדם חותם על נייר, אין לי שום מושג. מה שכתוב אצלנו זה לא לוגו של החברה, הרי זה הסכם ביני לבינו, איך יכול להיות שבן אדם יחתום על הסכם על נייר לוגו של החברה? לא ברור לי.
עו"ד יוספסברג: אוקיי.
עו"ד אלקים: על איזה נספח את מדברת?
עו"ד יוספסברג: ד' בתצהיר שלכם.
עו"ד אלקים: אוקיי שמה יש בו?
כב' הש' קיציס: אפשר להתקדם, כן.
עו"ד יוספסברג: קודם אמרת ש, שיש רישומים של כל הפרטים של העסקה ביניכם לבין אותו גוף שמנכה צ'קים, האם אתם חותמים על הסכם ביניכם?
עד, מר שושני: מה שהראית לנו, מה שהראית לי מקודם זה הדבר היחידי שאנחנו חותמים עליו. אין פה הסכם.
ש: ערבות?
ת: כן, השלב עצמו, זה, זה החוזה. גם כשמפקידים צ'ק בבנק לא עושים מיד הסכם שהוא הפקיד את הצ'ק בבנק. הרי הכול כתוב בצ'ק. מתי הוא ייפרע, מה הסכום שלו וכו'.
ש: אתה יודע שהחוק מחייב לערוך הסכם.
ת: החוק לא מחייב לערוך הסכם.
ש: טוב.
ת: זה חוק חדש. אבל הוא לא מחייב לערוך שום הסכם.
ש: עכשיו תגיד לי רק, איך אתה קובע את גובה הריבית?
ת: איך אני קובע את גובה הריבית?
ש: כן. ריבית הניכיון.
ת: יש איזושהי ריבית שנהוגה אצלנו בעסק, נקבעת מעת לעת על פי בנק ישראל, אנחנו מעלים סכום מעל בנק ישראל. בנק ישראל מעלה את הריבית, אנחנו מעלים. בנק ישראל מוריד את הריבית, אנחנו מורידים.
ש: ומה ההפרש בין הריבית של בנק ישראל לבין,
ת: מתי אז, לפני עשר שנים?
ש: כן.
ת: אני לא זוכר.
ש: והיום?
ת: היום אני מאמין שמשהו בסביבות, עם כל העמלות הקצאות אשראי שלו וכו', אם הוא גובה אחוז אנחנו גובים שני אחוז.
ש: אוקיי. תודה לך.
כב' הש' קיציס: האם יש חקירה נגדית?

ע.ה/2, מר שושני, משיב בחקירה נגדית לעו"ד אלקים:
עו"ד אלקים: רק שאלה ככה, אתם גובים שני אחוז? כלומר על מאה שקלים אתה גובה ממני שני שקלים עמלה?
עד, מר שושני: אם זה לחודש.
עו"ד אלקים: לחודש. זאת אומרת שהריבית היא שני, אם הריבית עכשיו לחודשיים?
עד, מר שושני: אם לחודשיים אז אתה יודע לעשות את החשבון.
עו"ד יוספסברג: בסדר אתה משלם על החודש הראשון 2 אחוז,
עד, מר שושני: אני מניח שאם זה 2 אחוז לחודש אז לחודשיים זה 4 אחוז.
עו"ד יוספסברג: אין יותר שאלות.
ת: לי יש שאלה, מה ההוצאות של שלוש שעות שגזלו ממני?
כב' הש' קיציס: סבלנות, אני אפסוק את ההוצאות.
עו"ד יוספסברג: הוא אמר שהזמן לביטול עבודה אצלו שווה 30 אלף שקל, אבל היה צריך להסביר לו,
כב' הש' קיציס: מה לעשות, אצלנו לא נהוג,
עו"ד יוספסברג: אצלנו לא קובעים בשוק האפור.
עד, מר שושני: בלי השוק האפור המדינה הייתה מתמוטטת.
עו"ד אלקים: השוק האפור זו לא מילה רעה.
עד, מר שושני: ממש לא.
כב' הש' קיציס: לשלם את הוצאות העד בסך 400 ₪. הכספים ישולמו, הסכום משולם באמצעות הכספים המופקדים במזכירות. הכספים יישלחו לכתובת?
עד, מר שושני: רמב"ם 27 רעננה.
כב' הש' קיציס: רמב"ם 27 רעננה. תודה רבה לך.
עד, מר שושני: תודה לכם. שיהיה לכם גמר חתימה טובה.
כב' הש' קיציס: חתימה טובה. גברת לילי פרי? את הספר את יכולה להשאיר בתיק. כשבן אדם בא להעיד הוא מעיד בלי ספרים. שלום גברת פרי, צהריים טובים. תעייני בתצהיר שלך. את מוזהרת לומר את האמת, אחרת את צפויה לעונשים הקבועים בחוק.
עדה, גב' פרי: אני רק רוצה להעיר שכן זיהיתי את דרור אהרון בחוץ, הפנים שלו מספיק מאיימות כדי שאני אזכור אותן. ומיד כשיאיר שור עזב את המקום הוא מיהר אחריו במדרגות וגם אני מיהרתי במדרגות.
עו"ד אלקים: טוב.
כב' הש' קיציס: טוב. אפשר להתחיל.

ע.ה/3, גב' פרי, לאחר שהוזהרה כחוק, משיבה בחקירה נגדית לעו"ד אלקים:
עו"ד אלקים: זה התצהיר שלך? שני עמודים? זה התצהיר שבידינו. מה זה שאר המסמכים שיש פה בתיק שלך?
(מדברים יחד)
עו"ד גבור: סליחה, גברתי כבר דחתה,
כב' הש' קיציס: היא תחליט אם זה חודר לפרטיות שלה או לא. היא תחליט. אני לא יודעת למה אדוני כל כך מתרעם.
עו"ד גבור: השאלה הזאת לא במקום.
כב' הש' קיציס: שתעיד שהיא מחזיקה במסמכי בית המשפט.
עו"ד גבור: מה, מה הרלוונטיות, אנחנו לא מבינים.
כב' הש' קיציס: אדוני יישב בבקשה.
עו"ד אלקים: אז אני מחזיק פה את התצהיר שלך עמוד וחצי בלי נספחים, את מאשרת שזה התצהיר?
עדה, גב' פרי: אני מאשרת שזה התצהיר. בלי ההערות שלך.
ש: יפה. האם את ואבי בני זוג היום?
ת: כן.
ש: האם בשנת 2003 גרתם ביחד?
ת: אהה, אני לא חושבת שכל 2003. אבל אני לא בטוחה. הייתה תקופה שלא גרנו ביחד.
ש: זאת אומרת ההיכרות שלכם כמה שנים אחורה הולכת?
עו"ד גבור: גברתי, אני מתנגד לשאלה, אני לא מבין את הרלוונטיות של מערכות היחסים בינה לבין בן הזוג שלה.

<#4#>
החלטה

ההתנגדות נדחית.
<#5#>

ניתנה והודעה היום, 20 בספטמבר2012, במעמד הצדדים.

________________
חנה קיציס, שופטת

עו"ד אלקים: אז כמה זמן אחורה היחסים הולכים בינך לבין אבי אחורה?
עדה, גב' פרי: מסוף 2002. ב-2003, או 2004, אני לא זוכרת, נפרדנו, ואנחנו נשואים מ-2005.
ש: זאת אומרת ההיכרות שלך איתו הייתה בסוף שנת 2002? זה מה שאת אומרת? זו ההיכרות שלך אז הכרת אותו?
ת: פחות או יותר.
ש: אוקיי. האם היום את חייבת לאבי גרוסברג כסף?
ת: מוסרית אני חייבת לאבי למעלה משלושה מיליון שקל.
ש: אוקיי. אם התביעה נגד אבי הוא יקזז לך מהחוב, אם התביעה הזו תידחה הוא יקזז לך מהחוב?
עו"ד גבור: אני מתנגד לשאלה, אלה שאלות היפותטיות,

<#6#>
החלטה

ההתנגדות נדחית.

<#7#>

ניתנה והודעה היום, 20 בספטמבר2012, במעמד הצדדים.

________________
חנה קיציס, שופטת

עו"ד גבור: אני רוצה להבין את הרלוונטיות של השאלה. הוא מבקש סברה מהעדה.
כב' הש' קיציס: הוא מבקש מידע. אדוני יישב בבקשה ויפסיק לנהל את בית המשפט. העדה נשאלת האם קבלת גרסת הנתבע תצמיח לה טובת הנאה כלשהי, שאלה רלוונטית, לא היה מקום להתנגד. התנגדות סרק נוספת תביא לחיוב בהוצאות. כן. העדה תענה.
עדה, גב' פרי: על מה? אני מבקשת לחזור על השאלה.
כב' הש' קיציס: האם בעקבות דחיית התביעה גם יקוזז לך חוב כלפי מר גרוסברג?
עדה, גב' פרי: אני זכיתי בתביעה דומה במחוזי, זכיתי, וקוזז החוב ואפילו אני זכאית לקבל הרבה כסף שכר טרחה על תביעה מהסוג הזה, ואני מבטיחה בבית המשפט ובחיים שכל שקל שאני אקבל יילך לטובת הפנסיה שאבי איבד.
עו"ד אלקים: התשובה היא כן או לא?
כב' הש' קיציס: אם אני אקבל כסף,
עו"ד אלקים: אם התביעה הזו תידחה,
עדה, גב' פרי: רגע, רגע, אני רוצה לתקן משהו. 40 שנה אני עורכת ספרות, אני מבינה עברית. אם לא הבנתי את השאלה אין טעם להרים את הקול אלא לנסות לחדד אותה, לחדד אותה.
כב' הש' קיציס: את נשאלת שוב. השאלה היא, שוב, האם במידה והתביעה נדחית, האם החוב שלך לאבי קטן?
עדה, גב' פרי: ואני אעשה הכול שהיא תידחה.
עו"ד אלקים: את מתארת בתצהיר שלך את אילן כהן כעבריין, את כותבת, כותבת ככה, הפרשה כאמור החלה עם מר אילן כהן העבריין, אותו איש קש. האם הוא עבריין בעינייך או שאת יודעת שהוגש נגדו כתב אישום?
עדה, גב' פרי: אני יודעת שהוא ישב בכלא.
ש: ואיך את יודעת את זה?
ת: בדקנו את זה, וגם זה פורסם בעיתונות.
ש: לא צירפתם שום דבר.
כב' הש' קיציס: אל תתעמת עם העדה, היא לא מצרפת.
עדה, גב' פרי: תודה.
עו"ד אלקים: את אומרת, את אומרת שאילן ממעט לעבוד עם בנק מוסדר.
עו"ד יוספסברג: איפה אתה, תפנה אותנו?
עו"ד אלקים: אני אפנה אתכם, בבקשה. בבקשה, בסעיף 4. כמו כן מר כהן,
עדה, גב' פרי: רגע, לא הגעתי למקום. סליחה.
עו"ד אלקים: אוקיי.
עו"ד יוספסברג: היא מתארת, היא אומרת שאילן כהן אמר לה שהוא ממעט לעבוד עם בנק מוסדר.
עו"ד אלקים: אוקיי, זה מה שאת אומרת שהוא אמר לך שהוא ממעט לעבוד עם בנק מוסדר?
עדה, גב' פרי: כן.
ש: בנק מסד הוא בנק מוסדר בעינייך?
ת: אין לי מה להגיד.
ש: אני שואל אם זה בנק מוסדר לעינייך.
ת: כן.
ש: תאשרי לי בבקשה שמר אילן כהן מסר לך צ'קים של בנק מסד.
ת: למה אתה מפנה?
ש: לנספח כ"ב,
ת: אני רוצה לראות את החומרים שאני נשאלת,
(מדברים יחד)
עו"ד אלקים: תפסיקו להפריע כל הזמן, אני שמעתי את השאלות שלכם והתאפקתי, באמת, שאלות מאוד פשוטות ומאוד ממוקדות. היא אומרת שאבי,
כב' הש' קיציס: רגע, רגע.
עו"ד אלקים: היא אומרת בתצהיר שלה, שאילן לא עובד עם בנק מוסדר.
עו"ד יוספסברג: ככה הוא הציג בפניה היא אומרת, בוא, בוא,
עו"ד אלקים: עכשיו אני מראה לה, אני שואל אותה שאלה פשוטה, האם אילן כהן מסר לה צ'קים של בנק מסד, כן או לא.
עדה, גב' פרי: אני רוצה,
(מדברים יחד)
עו"ד יוספסברג: אני רוצה להתנגד, זכותי להתנגד. הצ'ק שאתה מראה הוא לא צ'ק של אילן כהן. הוא צ'ק של חברת C.H.I.
עו"ד אלקים: ומי הבעלים היחיד של חברת C.H.I?
עו"ד יוספסברג: הצ'ק הוא של החברה.
עו"ד אלקים: ומי הבעלים היחיד?
עו"ד יוספסברג: ואילן כהן הציג בפניה שהוא לא עובד עם בנק מוסדר. גברתי, אני אבקש רק, אין לי, גברתי, אני לא נוהגת להתערב בחקירות נגדיות, אבל רק בסיטואציה שבה מטעים עדים. אני מבקשת שהוא יעלה את השאלות שלו בצורה מדויקת.

<#8#>
החלטה

השאלה תנוסח מחדש.

<#9#>

ניתנה והודעה היום, 20 בספטמבר2012, במעמד הצדדים.

________________
חנה קיציס, שופטת

עו"ד אלקים: נמשיך הלאה. עם איזה בנק מוסדר עבדת ב-2003?
עדה, גב' פרי: איפה זה כתוב?
ש: אני שואל אותך שאלה, זה לא כתוב בתצהיר, אפשר לשאול שאלה שלא כתובה בתצהיר.
ת: זה היה לפני עשר שנים, אני לא זוכרת עם איזה בנק מוסדר עבדתי. אני מניחה שעבדתי.
ש: את לא זוכרת עם איזה בנק מוסדר עברת בתקופה הרלוונטית?
ת: לא, לא.
ש: היום את עובדת עם בנק מוסדר?
ת: לא.
ש: למה?
ת: יש לי שני תיקים בהוצאה לפועל שטרם טיפלתי בהורדת ההגבלה כי היום כשיש, נפתח לך תיק ואתה מקבל רשות להתגונן, אתה צריך להגיש בקשה לבנק ישראל, ולצערי לא הגשתי בקשה לבנק ישראל כדי להסיר את ההגבלה. אני מוגבלת כי נפתח נגדי תיק הוצאה לפועל כמו שניסו לקחת לי את הרישיון. כרגע זה רק עניין טכני.
ש: אז כמה תיקי הוצאה לפועל עומדים כנגדך היום?
ת: כמה תיקים?
ש: כן.
ת: פתוחים שלושה או ארבעה.
ש: מקודם אמרת שני תיקים. טוב, בואי נתקדם.
ת: לא, לא, אתה לא תגיד את זה ככה, כי אתה מנסה לעשות משהו, אני רוצה לתקן, ההערה הזאת מוקלטת ואני רוצה להתייחס אליה. אני אמרתי שני תיקים שבהם אני מוגבלת בבנק ישראל. לא אמרתי את מספר התיקים שיש לי בהוצאה לפועל. אל תעשה מה שעשית בדיון הקודם.
ש: בסעיף 5 לתצהיר שלך את מתארת מפגש בדירה, בדירה של אילן.
ת: סליחה תן לי לראות.
ש: כן ואת מצהירה,
ת: לא קראתי עדיין, סליחה.
ש: אה. סיימת לקרוא?
ת: כן.
ש: אוקיי. אז את מצהירה, את מתארת מפגש בדירה של אילן ומצהירה שטובלי מסר כסף מזומן לאילן כנגד צ'ק דחוי של אבי. את יכולה לומר לי באיזה צ'ק מדובר?
ת: אני רוצה להגיד, הייתי שם יותר מפעם אחת והיו שם הרבה צ'קים,
ש: כמה צ'קים?
ת: אהה, כש, רגע, כשכל צ'ק משמש הלוואה. אני מדברת על 30 צ'קים שעפו בינינו.
ש: וכל זה לא מצאת לנכון,
ת: בעצם אני באה ואני אומרת 30 הלוואות לפחות.
ש: אבל אני שואל אותך על צ'ק מאוד ספציפי שאת בחרת לתאר אותו בתצהיר. את זוכרת איזה צ'ק זה? יפה.
ת: התשובה היא לא.
ש: לא. יפה.
ת: אבל אני יכולה,
עו"ד יוספסברג: שנייה אני רוצה,
כב' הש' קיציס: סליחה.
עו"ד יוספסברג: אני מתנגדת. היא לא מתארת בסעיף 5 צ'ק ספציפי. היא מתארת נוהג.
עו"ד אלקים: לא, לא.
עו"ד יוספסברג: נוהג,
(מדברים יחד)
עו"ד יוספסברג: אני אבקש, אני אבקש שחברי יקריא את סעיף 5 לתצהיר. זכור לי כי עת נדרש אילן, עת נדרש למסור כסף במזומן היה נוהג, הוא תמיד חיכה שהמנכ"ל שלו יגיע ושהמנכ"ל שלו יגיע עם כסף.
עו"ד אלקים: זה היה הנוהג?
עדה, גב' פרי: זה היה הנוהג בחלק מהמקרים.
ש: זה היה הנוהג או זה בחלק מהמקרים?
ת: יותר משלוש פעמים, זה סוג של נוהג.
ש: אני שואל אותך, כמה פעמים ראית את טובלי נותן כסף מזומן?
ת: אני לא הייתי רשאית לראות לא את טובלי ולא אחרים.
ש: זאת אומרת,
ת: לא הייתי רשאית. או שחיכיתי בשקט כמו בובה בדירה ברחוב דיזינגוף או שנשלחתי לבית קפה בקצה.
ש: אני מבין. כמה פעמים קיבלת כסף מזומן באותם המקרים שאת מתארת על פי הנוהג?
ת: הנוהג של להמתין בדירה?
ש: כן.
ת: אני לא יכולה לזכור במדויק, אבל בוא נגיד שבין חמש לשמונה פעמים.
ש: זאת אומרת קוראים לך לפחות שמונה פעמים.
ת: לא, אמרתי,
ש: שקיבלת כסף מזומן כנגד הצ'קים הדחויים של אבי?
ת: אתה משכתב אותי, אתה משכתב אותי.
(מדברים יחד)
כב' הש' קיציס: לא לצעוק, לא לצעוק.
עו"ד יוספסברג: היא אומרת בין חמש לשמונה, והוא אומר לפחות שמונה.
כב' הש' קיציס: לא ביחד.
עדה, גב' פרי: אני מבקשת להגיד שאני לא זוכרת כמה. מדובר על 30 הלוואות לכל הפחות. אני מניחה שבין 5 ל-8 פעמים הייתי בדירה ברחוב דיזינגוף, או 252 או 292. קומה אחרונה. לידו היה שכן שלו יעקב משהו מערוץ 10, איך קוראים לו, יעקב אילון.
עו"ד אלקים: בסעיף 7, את יכולה לקרוא אותו כדי שנחסוך בזמן.
עדה, גב' פרי: בבקשה.
ש: אני רוצה לשאול אותך על החלק השני של סעיף 7. את אומרת אילן והתובעת לקחו מאיתנו צ'קים תוך מסירת צ'קים נגדיים.
ת: כן, של C.H.I משהו.
ש: האם את נתת לטובלי פעם צ'ק ביד? כן או לא?
ת: התשובה היא לא.
ש: האם את קיבלת מטובלי פעם צ'ק ביד, כן או לא? אני אודה לך אם תסתכלי אליי, אני רוצה לראות פשוט,
ת: התשובה היא לא.
ש: האם את ראית שאבי גרוסברג קיבל פעם, קיבל פעם מטובלי צ'ק ביד?
ת: תחזור על השאלה.
ש: האם את ראית פעם את אבי מקבל ממיקי טובלי צ'ק ביד?
ת: לא.
ש: זאת אומרת שהם לקחו מאיתנו, שלקחו מאיתנו ומסרו צ'קים נגדיים, כשאת מתכוונת איתנו, זה פרשנויות שלך, כי את מעולם לא ראית את טובלי נותן צ'ק.
ת: אבל טובלי כבר היה פרסונה לא וירטואלית. היא הייתה פרסונה קיימת. היא הייתה אינסטנציה חשובה ביותר בחיי. כי אם לא טובלי, לא היה כסף. עכשיו, לטובלי קראו בשם המפורש, או שאמרו לי ניסים בדרך, או שאמרו לי טובלי.
ש: מי אמר לך?
ת: אילן.
ש: אילן אמר לך.
ת: כן.
ש: הבנתי. בואי נתקדם.
ת: אבל אי אפשר להפוך, דרך אגב, אי אפשר, ניסיתי להגיד שניסים טובלי ודרור אהרון היו כוכבים חזקים מדי בסיוטים שלנו.
ש: כן אבל קראנו בתצהיר של אבי. אז אני שואל אותך,
ת: זה לא מספיק מה ששאלת,
ש: את תעני על שאלות.
כב' הש' קיציס: עכשיו את תעני לשאלות שלו.
עו"ד אלקים: יפה. את אומרת בסעיף 3,
כב' הש' קיציס: אולי רק נחדד שבסעיף 7 אילן והתובעת, מי, כשאת מדברת, מי,
עדה, גב' פרי: טובלי.
כב' הש' קיציס: מה?
עדה, גב' פרי: אקו וטובלי.
כב' הש' קיציס: אקו זה טובלי למרות שלא ראית אותו, זה מה שאת אומרת.
עדה, גב' פרי: אבל הוא כל הזמן היה.
כב' הש' קיציס: בסדר, הבהרת.
עדה, גב' פרי: אני מקווה.
עו"ד אלקים: בסעיף 3 סיפא לתצהיר שלך,
עדה, גב' פרי: רגע, עוד פעם?
ש: בסעיף 3 בסוף את כותבת, מצהירה, באותה תקופה נזקקתי להלוואה.
ת: עוד פעם? כן.
ש: לאיזה סכום היית זקוקה?
ת: הייתי זקוקה ל-300 אלף שקל שנבעו ממיזם שהיה לי עם עורך דין מאוד מכובד בארץ,
כב' הש' קיציס: גברתי,
עדה, גב' פרי: רגע, זה נורא חשוב.
כב' הש' קיציס: סליחה, את כתבת, את כתבת, נשאלת מה הסכום וענית את הסכום. שאלה הבאה בבקשה.
עו"ד אלקים: את ה-300 אלף שקלים האלה ביקשת מאבי? או שלווית גם מלווה, מלווה אחר?
עדה, גב' פרי: לא ביקשתי מאבי כי הייתי צריכה את הכסף הזה עוד לפני שהכרתי את אבי.
ש: לא הבנתי אותך.
ת: מה שאמרתי,
ש: כמה, מה סכום ההלוואה שביקשת מאבי? תסתכלי עליי.
ת: לא ביקשתי מאבי הלוואה.
ש: לא ביקשת?
ת: לא. ואת הסכום הייתי צריכה לפני שהכרתי את אבי, לאחר מותו של עורך דין יונתן בך, אני בכל זאת אגיד את זה.
ש: אוקיי, אז כשאבי אומר שלווית ממנו הלוואה, שביקשת ממנו הלוואה של 200 אלף שקל, זה לא נכון?
עו"ד יוספסברג: איפה הוא אומר את זה? רק איפה הוא אומר את זה.
עו"ד אלקים: בפרוטוקול בחקירה, אני אפנה אותך בבקשה, אולי זה חלק מהטקטיקה, אבל,
עו"ד יוספסברג: אין פה שום טקטיקה, רוצים רק לראות,
כב' הש' קיציס: די, עורכי הדין,
עו"ד יוספסברג: אני לא מאמינה. לא בכדי אני מתעקשת, גברתי. נכון, בהתחלה רשום,
עו"ד אלקים: מה רשום?
עו"ד יוספסברג: כפי שכתבתי ביקשתי הלוואה עבור ידידתי דאז הגברת לילי. הוא לא אומר שהיא ביקשה ממנו הלוואה. הוא ביקש את ההלוואה עבור לילי. גברתי אני לא בכדי עומדת על כך שחברי יראה לי כל שורה וכל מסמך שהוא מתייחס כי עד עכשיו כל מקום שאני באמת התנגדתי אז ראיתי שיש עיוות בהצגה של הדברים.
עדה, גב' פרי: אתה רצית להטעות אותי?
כב' הש' קיציס: הוא לא רצה להטעות אותך.
עדה, גב' פרי: אתה רצית להזיק לי?
כב' הש' קיציס: גברתי, גברתי, תפסיקי לצעוק בבקשה ולהרים את הקול. בוא תצטט לה ישירות את הנוסח ותשאל אותה מה שצריך לשאול.
עו"ד אלקים: רק דקה, אני אמצא את זה. בבקשה, מה סכום ההלוואה שהייתה דרושה ללילי?
עו"ד יוספסברג: איפה, איזה עמוד אתה?
עו"ד אלקים: עמוד 47.
עו"ד יוספסברג: כן.
עו"ד אלקים: שורה 21. מה סכום ההלוואה שהייתה דרושה ללילי?
עדה, גב' פרי: איפה, איזה עמוד אתה?
ש: עמוד 47.
ת: כן.
ש: שורה 21. שאלה. מה סכום ההלוואה שהייתה דרושה ללילי. לא היה מוגדר לחלוטין, מכיוון שהיה אמור להיות מוקם מיזם. קבענו סדר גודל באזור ה-200 אלף.
ת: נו אז מה, מה אתה רוצה לומר, מה השאלה? מה אתה רוצה לשאול? מה זה שינה לי מה,
ש: כששאלתי אותה לאיזה סכום היא הייתה זקוקה, היא אמרה היא הייתה צריכה 300 אלף. כששאלתי אותה,
כב' הש' קיציס: מה אתה רוצה לשאול אותה?
עו"ד אלקים: פשוט המטרה של השאלה הייתה לכמה היא הייתה זקוקה, היא אמרה שהיא הייתה זקוקה ל-300 אלף,
עדה, גב' פרי: אתה רוצה לריב איתי על מה ש, מה שאני אומרת?
עו"ד אלקים: שנייה אנחנו נחזור חזרה.
כב' הש' קיציס: מקודם שאלת אותה על,
עו"ד אלקים: איזה סכום הלוואה היא הייתה זוקקה.
כב' הש' קיציס: לא, שאלת אותה על נושא מי ביקש את ההלוואה.
עדה, גב' פרי: אבי אמר שהוא הלווה לה כספים וזו הטעיה.
עו"ד אלקים: איזה סכום הלוואה היית זקוקה?
עדה, גב' פרי: הייתי זקוקה ל-300 אלף שקל, אנא תנו לי לסיים את הרעיון, אני תבעתי את בית לסין ואת המחזאי שמוליק הספרי על העתקה. השופט שליו ביקש ממני לשים מאה אלף שקל ערבות בית משפט. אגב, זכיתי במשפט, אבל לעורכת שמרוויחה 8,000 שקל, מאה אלף ערבות ועוד פטירת שותף מממן זה לא היה קל. 300 אלף סך הכול. מורכבים ממה שאמרתי.
ש: וכמה ביקשת מאבי?
ת: אני לא יודעת כמה ביקשתי מאבי. אני ביקשתי מאילן כעורך דין שהכיר במקרה את יונתן בך אמר לי שהוא מכיר, אילן כהן,
ש: אז את לא יודעת כמה ביקשת מאבי גרוסברג?
ת: אני לא זוכרת את השיחה הזאת.
ש: זאת אומרת כשאבי גרוסברג אומר שביקשת ממנו הלוואה,
ת: הוא לא אומר, הוא לא אומר. אז בוא,
כב' הש' קיציס: הוא ישאל את השאלה בצורה נכונה - מדוע לגרסתך אבי מעיד שהוא ביקש הלוואה בעבורך?
עדה, גב' פרי: אני מוכנה לשבת ושאבי יסביר,
כב' הש' קיציס: לא, אל תגידי. את אומרת, את מקודם העדת שלא ביקשת ממנו הלוואה.
עדה, גב' פרי: לא מאבי.
כב' הש' קיציס: לא ביקשת מאבי הלוואה.
עדה, גב' פרי: נכון.
כב' הש' קיציס: אז תסבירי למה אבי הולך לאחרים ומבקש הלוואה בעבורך, זה הכול.
עדה, גב' פרי: הוא לא הלך לאחרים לבקש עבורי. אני ביקשתי עבורי. אבי לא הלך לבקש עבורי כלום. הוא חטף חרדה וחלחלה מכל זה. ואני חושבת שזה מוצה.
עו"ד אלקים: האם את מאשרת שבזמנים הרלוונטיים,
עדה, גב' פרי: על איזה סעיף אתה מדבר?
ש: אני מדבר על הזמנים הרלוונטיים.
ת: תגיד לי על איזה סעיף,
ש: בתקופה,
ת: אנחנו משוחחים?
ש: אני לא משוחח, אני שואל אותך שאלות על התצהיר.
ת: אנחנו משוחחים עכשיו?
ש: אני שואל אותך שאלות על התצהיר, שאלות מתוך התצהיר. האם בזמנים הרלוונטיים, אני מדבר איתך דצמבר 2002, אפריל 2003. האם היו לך חובות בשוק האפור? כן או לא?
ת: כן היה לי חוב גדול מאוד שנקבע כעל מיליון מאתיים אלף שקל, מיליון שלוש מאות אלף. זכיתי במחוזי בתביעה הזו.
ש: אבל בזמנים הרלוונטיים,
ת: אני לא הייתי צריכה מעבר למקרה הזה,
ש: אבל שאלתי שאלה פשוטה,
ת: אני אתן לך תשובה,
עו"ד גבור: תן לה לענות.
עו"ד אלקים: אבל התשובה היא כן או לא.
כב' הש' קיציס: אם יש לך משהו להגיד - תקום. תקום.
עו"ד גבור: רק שייתן לעדה לסיים לענות, זה כל מה שביקשתי גברתי. אולי התשובה לא מוצאת חן בעיניו. זו האמת.
כב' הש' קיציס: אולי אדוני ייתן לי לעשות סדר באולם?
עו"ד גבור: אוקיי.
כב' הש' קיציס: כי אדוני לא עוזר לי, רק מפריע. נשאלת האם בזמן הרלוונטי הזה היו חובות חוץ מהחוב הזה?
עדה, גב' פרי: אני נתבעתי על חוב,
כב' הש' קיציס: חוץ ממה שנתבעת היו לך חובות נוספים?
עדה, גב' פרי: בשוק האפור?
כב' הש' קיציס: כן, זאת השאלה.
עדה, גב' פרי: היו לי פחות חובות.
עו"ד אלקים: אז התשובה היא כן?
כב' הש' קיציס: תשתדלי לא לערב אותו, הוא עושה את חקירתו.
עדה, גב' פרי: הוא הלבין את פניי בדיון הקודם.
כב' הש' קיציס: אני לא יודעת על מה מדובר,
עדה, גב' פרי: אבל זה היה בהיעדרי וזה רע מאוד מה שקרה.
כב' הש' קיציס: סליחה,
עדה, גב' פרי: אז אם אני קצת נרגשת אני מבקשת להתחשב,
כב' הש' קיציס: גברתי, תתרכזי בבקשה,
עדה, גב' פרי: הוא השחיר את פניי.
כב' הש' קיציס: תתרכזי בבקשה. נשאלת האם היו לך חובות נוספים לשוק האפור?
עדה, גב' פרי: היה לי חוב אחד,
כב' הש' קיציס: נשוא התביעה?
עדה, גב' פרי: נשוא התביעה, וזהו.
כב' הש' קיציס: ולא היו חובות נוספים.
עדה, גב' פרי: וזהו.
כב' הש' קיציס: שאלה הבאה בבקשה.
עו"ד אלקים: האם היית חייבת כסף למשפחת ויינרמן?
עדה, גב' פרי: האם הייתי חייבת כסף למשפחת ויינרמן? לא.
ש: לא היית חייבת?
ת: לא.
ש: זאת אומרת שאם אני אראה לך משכון שרשמת, משכון שנרשם, זה לא יהיה נכון?
ת: זאת הטעיה. אני לא רוצה שתראה לי. אני יודעת מה זה. אני שילמתי. הם רשמו את הבית שלהם כדי שאני אקבל הלוואה, לצורך מימון לימודי הרפואה של בני.
ש: הלוואה צריך להחזיר?
ת: החזרתי.
כב' הש' קיציס: רגע, תן לה להשיב.
עדה, גב' פרי: ההלוואה הייתה, אתה, אתה רוצה להמשיך להשחיר? לא מספיק לך שאתה תאבד את הרישיון על מה שעשית?
כב' הש' קיציס: גברתי תענה בבקשה, פעם שנייה שאני מבקשת מגברתי שלא להרים את הקול.
עדה, גב' פרי: אני מצטערת מאוד,
כב' הש' קיציס: בבקשה תעני על הסיפור,
עו"ד יוספסברג: גברתי אני רק רוצה להביע לפני זה התנגדות, אני אבקש גברתי שחברי יבהיר מה הרלוונטיות של חובות אחרים ככל שיהיו קיימים לתיק נשוא התביעה.

<#10#>
החלטה

אין מקום להעלות את ההתנגדות בשלב זה. כפי שהבהרתי גם בחקירה שהתבצעה מטעם הנתבע, שאלת הרלוונטיות תיבדק לאחר מספר שאלות, כי לא ניתן כבר כעת לקבוע כי השאלה אינה רלוונטית.

<#11#>

ניתנה והודעה היום, 20 בספטמבר2012, במעמד הצדדים.

________________
חנה קיציס, שופטת

כב' הש' קיציס: בבקשה תעני.
עדה, גב' פרי: אני קיבלתי הלוואה של 112 אלף שקל, שהערובה שהבנק דרש זה שיירשם משכון על הבית של אחותי, וכל חודש שילמתי,
כב' הש' קיציס: לבנק.
עדה, גב' פרי: את ההלוואה.
כב' הש' קיציס: כן.
עדה, גב' פרי: כשפנתה אליי עורכת הדין של הבנק, גם שילמתי את ההוצאות של שכר הטרחה, זאת אומרת של כל מה שהיה קשור בהלוואה, שילמתי יחד עם אבי. אני לא מבינה בשביל מה אני צריכה ללכת למקום הזה. כשאני מדברת על תיק אלים.
כב' הש' קיציס: כן. בבקשה. שאלה הבאה.
עו"ד אלקים: שאלה הבאה. אבי גרוסברג מתאר,
עדה, גב' פרי: גרוסברג.
עו"ד אלקים: גרוסברג, מתאר בתצהיר רשות להתגונן שלו בסעיף 13.1 הוא מתאר פה תשעה צ'קים. אני אראה לך אותם, אני אראה לך את המספרים.
עו"ד יוספסברג: באיזה סעיף?
עו"ד אלקים: סעיף 13.1, אני אראה לך את המספרים.
עדה, גב' פרי: אני רוצה לראות את התצהיר. שלך לצערי מקושקש. אתה מדבר על 13.1?
עו"ד אלקים: כן, אני מדבר על זה.
עדה, גב' פרי: גברתי אני צריכה לענות על משהו שלא אני חתומה עליו?
כב' הש' קיציס: הוא שואל אותך שאלה, את יכולה להשיב שאת לא יודעת.
עו"ד אלקים: יש פירוט של צ'קים, את רואה אותם? 27,730, עוד 27,730. 22,184.
כב' הש' קיציס: מה השאלה?
עו"ד אלקים: אני רק רוצה, קודם כל צריך להציג לה,
כב' הש' קיציס: כן, עכשיו אדוני ישאל את השאלה.
עו"ד אלקים: שאלה, האם הצ'קים האלה, האם הצ'קים האלה הם חלק מעסקת גלגול שטרות שלך ושל אילן?
עדה, גב' פרי: אני רוצה שבית המשפט יסביר לי מה זה גלגול.
עו"ד יוספסברג: שחברי יסביר.
עו"ד אלקים: את לא יודעת מה זה גלגול שטרות?
כב' הש' קיציס: תסביר.
עו"ד אלקים: אז אני אסביר, בבקשה. פשוט. את יודעת מה זה עסקה טובה?
עדה, גב' פרי: לא.
עו"ד אלקים: את לא יודעת מה זה עסקה טובה?
עדה, גב' פרי: לא.
עו"ד אלקים: זאת אומרת שכשאבי אומר בתצהיר שלו שאת עשית עסקה טובה עם אילן, הוא לא יודע על מה הוא מדבר?
עו"ד גבור: אני מתנגד לשאלה, הוא שואל אותה על דברים שאבי סבור.
כב' הש' קיציס: בסדר, אז ככה היא גם תענה.
עו"ד גבור: מה שאבי סבור?
כב' הש' קיציס: אז היא תענה, אדוני לא צריך לענות במקומה, היא תענה.
עו"ד גבור: אבל אני מתנגד לשאלה, גברתי.

<#12#>
החלטה

ההתנגדות נדחית.

<#13#>

ניתנה והודעה היום, 20 בספטמבר2012, במעמד הצדדים.

________________
חנה קיציס, שופטת

עו"ד יוספסברג: גברתי, אני רק מבקשת, גברתי, על מנת שלא להטעות את העדה, שחברי בכל אופן יסביר לה מה זה גלגול צ'קים, מה זה עסקה טובה.
עו"ד אלקים: אני אסביר,
עו"ד יוספסברג: על מנת שהיא לא תטעה,
עדה, גב' פרי: במשפט שזכיתי בו, לא היו שאלות כאלה.
עו"ד אלקים: אני אסביר לך,
עדה, גב' פרי: בגלל זה זכיתי?
כב' הש' קיציס: סליחה, סליחה, סליחה, מספיק עם זה, הדיון הזה נגרר למקומות שהוא לא צריך להגיע אליהם.
עו"ד אלקים: גלגול שטרות, גלגול שטרות זה כשאת נותנת צ'ק,
כב' הש' קיציס: מר גרוסברג, אתה מפריע לי לשמוע את השאלה.
עו"ד אלקים: גלגול שטרות, אני מבין שאת לא יודעת מה זה, נכון? את אומרת אז אני פותח בהסבר מה זה גלגול שטרות. וכשאת נותנת צ'ק על אותו סכום, באותו תאריך פירעון או מיד יום למחרת, ומקבלת ממי שמסרת לו את הצ'ק אותו סכום ואותו צ'ק.
עדה, גב' פרי: זה לא מה שקרה אצלנו.
עו"ד אלקים: זה לא מה?
עדה גב' פרי: זה לא מה שקרה אצלנו.
כב' הש' קיציס: בסדר, אתה ממשיך?
עו"ד אלקים: אז לא הבנתי את התשובה, אפשר לחזור על התשובה?
עדה, גב' פרי: זה לא המקרה שקרה אצלנו.
ש: זה לא המקרה?
ת: לא.
ש: בסעיף 13.8 לתצהיר, בואי קחי תקראי אותו, אני אתן לך אותו.
ת: רגע, רגע. אני עדיין בקלסר של אבי?
ש: כן, בתצהיר של אבי.
ת: אוקיי.
ש: אוקיי.
ת: לא, אני רוצה לראות, כי עדיין קשה להפנים חמש שורות,
ש: עכשיו את יודעת מה זה עסקה טובה?
ת: לא, אני עדיין לא יודעת מה זה.
ש: עדיין את לא יודעת מה זה?
ת: לא.
ש: מהי אותה עזרה שאילן ביקש ממך? פה מספר, אבי מספר שאילן ביקש ממך עזרה, ולכן את מסרת לו צ'קים נגדיים בהתחלה שלו ואחרי זה פרטי. בואי תסבירי לי בסעיף 13.8 מה העסקה שביצעת עם אילן כהן?
ת: בשלב מסוים, עוד לפני שהצ'קים שלנו נפרעו, כולנו, ועוד לפני שהוא נתן לנו את מה שהוא התחייב לתת לנו צלצל אליי אילן ואומר תראי בגלל שסידרתי לך את ההלוואות אני גמרתי את האובליגו שלי. ואני לא אוכל להשלים לך את הכסף שאני צריך לתת לך כנגד הצ'קים, אם את לא תתני לי צ'קים בשביל, בשבילי, כי לי אין אובליגו. אובליגו הוא אמר לי זה תקרה. הוא לא יכול לעבור את התקרה. ועכשיו חסר לו כסף. אז הוא אמר לי אני אתן לך צ'קים שלי ואת תתני לי צ'קים של אבי.
ש: באותו זמן החזקתם את הצ'קים של אבי?
ת: אתה לא נתת לי לגמור, אני צריכה לשחזר משהו מלפני 10 שנים כמעט.
ש: אוקיי.
ת: הדרך שלו להבהיל אותי הייתה שהוא לא יוכל להשלים לי את הכסף שהוא התחייב שהוא ייתן לי. ומה שקורה לאנשים באמת שלא מבינים עד הסוף את המשמעות זה שנתתי צ'קים לפני שהוא נתן לי את הצ'קים שהוא היה את התמורה עבור צ'קים שהוא כבר החזיק, יותר, אל תבלבל אותי, כי ה, זה מספיק קשה מה שעברתי.
ש: שאלה מאוד פשוטה. אני אקרא עכשיו, אני אעשה לך ככה איזשהו quiz כזה.
ת: מה זה quiz ?
ש: שאלות, על התצהיר הזה שאת נתת. תקשיבי, כנגד צ'ק 61,
עו"ד יוספסברג: איפה אתה?
עו"ד אלקים: בתצהיר.
(מדברים יחד)
עו"ד אלקים: מותר לי לשאול אותה, אני לא מבין מה קורה כאן, תפסיקו להפריע, באמת.
כב' הש' קיציס: תשאל את השאלה, ואם מישהו רוצה הוא יתנגד.
עו"ד אלקים: יופי. כנגד צ'ק 61.
עו"ד יוספסברג: תפנה אותנו.
עו"ד אלקים: סעיף 13.9, צ'ק מספר 61, תאריך פירעון 14.6.03 על סך של 23 אלף שקל, האם קיבלת צ'ק מאילן על אותו סכום, על אותו תאריך? כן או לא?
עדה, גב' פרי: אני לא זוכרת.
עו"ד אלקים: נמשיך הלאה.
עדה, גב' פרי: אני אתן את זה לרואה חשבון, הוא יעשה את זה.
עו"ד אלקים: אבי מתאר בתצהיר שלו תשעה צ'קים, בסעיף 13.1.
עו"ד יוספסברג: תראה לה רק. תראה לה רק את התצהיר כי אני רוצה שיהיה תצהיר שלי.
עדה, גב' פרי: הוא מקושקש לגמרי, אני לא יכולה לראות שם כלום. מה השאלה?
עו"ד אלקים: עוד לא שאלתי כי לא מצאתם, לא נתתם לה תצהיר.
עדה, גב' פרי: מצאתי אוקיי, תשאל את השאלה.
ש: אוקיי, אבי מתאר 9 צ'קים על סך כולל של 227 אלף שקל.
ת: באיזה סעיף? אה, כן. אוקיי.
ש: האם הצ'קים האלה הם חלק מאותם צ'קים שאילן ביקש ממך עזרה? כן או לא?
ת: אני רוצה לענות.
ש: אז תעני.
ת: לא, לא. לא עונים על זה בכן ולא.
ש: אם את לא זוכרת תגידי.
ת: לא, אני דווקא כן רוצה לעשות מאמץ לענות לך.
ש: קדימה.
ת: ולבית המשפט.
ש: קדימה.
עו"ד יוספסברג: מה זה קדימה, סליחה.
עדה, גב' פרי: אני רוצה לנסות באמת לעשות מאמץ ולענות, אילן קיבל מאבי צ'קים בסכום של יותר מ-300 אלף שקל. אני קיבלתי באמת בפועל באמת מאה על הפריטה, על הניקיון הזול שהוא הציע לי, קיבלתי 103 אלף שקל. בפועל,
עו"ד אלקים: אני שואל שאלה מאוד ספציפית, מאוד פשוטה, אני מקבל פה הוצאות, אני שאלתי אותך שאלה פשוטה,
עדה, גב' פרי: אני חושבת שזו תשובה מצוינת מה שיש לי.
ש: באמת אני, אני לא מבין מה את פותחת פה בנאומים. שאלתי אותך שאלה מאוד פשוטה.
ת: אני לא נואמת.
ש: יש פה תצהיר, יש פה תשעה צ'קים שאבי מתאר בתצהיר.
ת: לא נוח לך שאני, לא נוח לך שאני אענה לך?
(מדברים יחד)
ת: חצי מיליון שילמתי כסף.
ש: מה זה רלוונטי?
כב' הש' קיציס: זה לא מה שנשאלת, זה לא מה שנשאלת.
עדה, גב' פרי: על מאה אלף.
כב' הש' קיציס: שוב תחזור על השאלה.
עו"ד אלקים: אני אומר, אבי מתאר תשעה צ'קים, תסתכלי אליי, תשעה צ'קים.
עדה, גב' פרי: אילן היה צריך,
כב' הש' קיציס: רגע, מה השאלה, נשמע שוב את השאלה.
עו"ד אלקים: השאלה מאוד פשוטה.
כב' הש' קיציס: אתה בלי הזה, לא שומעים.
עו"ד אלקים: גברתי, יש פה גם כן בתצהיר שלה ויש פה את התשובה לשאלה. אנחנו רוצים,
(מדברים יחד)
עדה, גב' פרי: אני לא יכולה. אני לא יכולה.
כב' הש' קיציס: אתה תחזור לשם.
עדה, גב' פרי: בדיוק, תחזור למקום.
כב' הש' קיציס: באמת, באמת. תשב בבקשה. מר גרוסברג, שב בבקשה. רצית להראות ולסמן לה. קראת את המשפט. על אף שביקשתי, על אף שביקשתי מהנתבע לשבת ולא להימצא ליד העדה, הוא המשיך להיות לידה.
עדה, גב' פרי: הוא לא המשיך להיות לידי.
כב' הש' קיציס: לסמן על, להצביע על סעיף בתצהיר,
עדה, גב' פרי: הוא הצביע על 13.1.
כב' הש' קיציס: הפרעה נוספת דומה או כל הפרעה נוספת מצדו של הנתבע למהלך הדיון התקין תביא להוצאתו מהאולם. כמו כן, כל הערה מטעם עורכי הדין אשר תפריע למהלכו התקין של הדיון תחייב אותי לפסוק הוצאות, כפי שהערתי לצדדים זמן רב במהלך החקירה מתבזבז בשל הערות והפרעות מצד שני הצדדים.
עדה, גב' פרי: זו הרמת קול.
כב' הש' קיציס: גברתי. מספיק. כן, השאלה. תשעה צ'קים שמפורטים, מה אתה רוצה לשאול עליהם?
עו"ד אלקים: האם הם חלק מעסקת, מהעזרה שהיא נתנה לאילן? היא קודם תיארה את העזרה שהיא נתנה לאילן, היה אובליגו.
עדה, גב' פרי: אוקיי, אני לוקחת לי את הזמן לקרוא, בסדר? כי אני לא זוכרת.
ש: את לא זוכרת אז התשובה לא זוכרת.
ת: לא, אני רוצה לענות.
ש: גברתי,
כב' הש' קיציס: תעייני בצ'קים ואם את נזכרת - תגידי.
עדה, גב' פרי: יש שתי מערכות של צ'קים, אני לא רוצה ליפול ב, בגלל שאני לא יודעת אם זאת מערכת ראשונה שבה הוא היה צריך לפרוט לי כסף, או שמדובר במערכת שנייה שהוא ביקש טובה כדי להמשיך לפרוט לי את הצ'קים של הסדרה הראשונה.
עו"ד אלקים: איך את יכולה לדעת,
עדה, גב' פרי: אין לי מה להוסיף על זה.
עו"ד אלקים: ואיך את יכולה לדעת,
עדה, גב' פרי: זו תשובה מלאה.
עו"ד יוספסברג: היא צריכה לעיין, היא ביקשה לעיין.
עו"ד אלקים: בית, אני מבקש מגברתי לסייע לי, אני לא מצליח להשתלט פה, שאלה, אני מנסה לשאול שאלה, אתם מפריעים לי.
כב' הש' קיציס: גברתי, תשבי בבקשה. שאלה.
עו"ד אלקים: את אמרת שאת לא יודעת אם הצ'קים האלה קשורים למערכה הראשונה או השנייה.
עדה, גב' פרי: אני אמרתי,
עו"ד יוספסברג: אני מתנגדת, סליחה גברתי, אני מתנגדת, היא אמרה שהיא מבקשת לעיין.
עו"ד אלקים: לעיין.
עו"ד יוספסברג: בתצהיר על מנת לדעת, ואני מבקשת שיתאפשר לה לעיין.
כב' הש' קיציס: לא לזמן הדרוש.
עו"ד אלקים: אז השאלה, השאלה שלי היא כזאת, מה, איזו אינדיקציה תהיה לך על מנת לדעת איזה צ'ק שייך למערכה הראשונה או השנייה?
עדה, גב' פרי: אם תיתן לי לעיין אני אדבר על האינדיקציות.
עו"ד אלקים: אם תסתכלי בתשובות של מה שאבי אומר אז תוכלי לדעת.
עדה, גב' פרי: אני לא רוצה להסתכל בתשובות.

<#14#>
החלטה

העדה תעיין בתצהיר ואז תשיב.

<#15#>
ניתנה והודעה היום, 20 בספטמבר2012, במעמד הצדדים.

________________
חנה קיציס, שופטת

כב' הש' קיציס: גברת יוספסברג, אנא שבי.
עו"ד יוספסברג: גברתי אני אבקש רק במשפט אחד, חברי,
כב' הש' קיציס: התצהיר בפניה, שתעיין.
עו"ד יוספסברג: גברתי, רק אני רוצה לומר שבניגוד למה שחברי מציג כאילו אבי גרוסברג רשם לה הערות בתוך התצהיר - אני אבקש שבית המשפט יעיין בתצהיר,
עו"ד גבור: אין שום סימון.
כב' הש' קיציס: גברתי, סימון לא חייב להיות סימון ב, אני אמרתי, סימן, הצביע לה.
(מדברים יחד)
כב' הש' קיציס: אני אמרתי, אני ראיתי, לא להתווכח איתי בבקשה, אני תיארתי את מה שנעשה באולם.
עו"ד יוספסברג: אני לא מתווכחת עם גברתי. אני מתווכחת עם חברי.
כב' הש' קיציס: גברתי ממשיכה לבזבז את הזמן.
עו"ד יוספסברג: לא, אני,
כב' הש' קיציס: אם העדה רוצה לעיין בתצהיר - שתעיין ותשיב.
עו"ד יוספסברג: בוודאי שיש לאפשר לה לעיין בתצהיר.
כב' הש' קיציס: קחי את הזמן שאת צריכה.
עדה, גב' פרי: אני צריכה לדעת מאיזה סעיף אני צריכה לקרוא.
כב' הש' קיציס: סעיף 13.
עדה, גב' פרי: כאילו אין לפני 13 שום דבר רלוונטי,
כב' הש' קיציס: אני לא יודעת, אמרת שאת צריכה לעיין ואז להיזכר, אז תעייני.
עדה, גב' פרי: מה שאני מבינה, אני מדברת רק מה שאני מבינה ממה שכתוב פה, וצר לי שאני צריכה להיות פרשנית. אילן כהן והבנקאי שלו טובלי היו צריכים לתת לנו 200 אלף שקל כנגד סדרת צ'קים. עכשיו, אל תשאל אותי שאלות. מה שקרה זה שאילן כהן לא עמד בצד שלו ובצד שלי, בצד של אבי נפרעו 155 אלף שקלים. אין לי מה להוסיף יותר בנושא.
עו"ד אלקים: אמרת שהיו שתי מערכות של מסירת צ'קים.
עדה, גב' פרי: אה, חזרנו לזה?
עו"ד אלקים: כן.
עו"ד גבור: מה?
עו"ד אלקים: אני אומר, היא אמרה מקודם שהיו שתי מערכות של מסירת צ'קים. שתי מערכות. האם חוץ מהצ'קים האלה שמתוארים במערכות בתצהיר של אבי היו צ'קים שלא הוזכרו? כן או לא? או שאת לא זוכרת?
עדה, גב' פרי: חוץ משתי הסדרות שהזכרתי האם היו עוד צ'קים? כן, היו עוד צ'קים.
ש: היו עוד צ'קים?
ת: כן.
ש: ואיך את מסבירה את זה שאבי לא יודע עליהם, שהוא לא מזכיר אותם בתצהיר?
ת: אני לא יודעת למה אבי לא מזכיר אותם בתצהיר. אולי הוא הזכיר אותם ולא קראת טוב? אנחנו נבדוק את זה.
ש: האם ייתכן, האם לקחת פעם לאבי צ'ק ללא רשות? כן או לא?
עו"ד גבור: אני לא מבין את השאלה. אם אפשר לנסח, מה זה ללא רשות? איזו הרשאה? על מה הוא מדבר? מה הכוונה?
עו"ד אלקים: האם היא לקחה צ'ק או צ'קים ללא רשות? האם לקחת פעם לאבי כן או לא?
עדה, גב' פרי: כן.
עו"ד אלקים: זאת אומרת יכול להיות שזו הסיבה שהוא לא יודע על הצ'קים שלא מזכירים אותם בתצהיר?
עו"ד גבור: גברתי, אני מתנגד,
עדה, גב' פרי: אני לא הבנתי את השאלה.
עו"ד אלקים: אני מוותר על השאלה.
עו"ד גבור: בוודאי שמוותר על השאלה, יש הטעיה על הטעיה על הטעיה, יש גבול. כל הצ'קים שם.
(מדברים יחד)
עדה, גב' פרי: אתה רוצה להטעות אותי עוד פעם?
כב' הש' קיציס: סליחה, סליחה, אדוני, יישב בבקשה. אדוני שב בבקשה.
עדה, גב' פרי: יש ערעור.
עו"ד אלקים: איך התקבל הכסף מאילן? איך קיבלת את הכסף מאילן?
עדה, גב' פרי: או שחיכיתי למעלה כמו שאמרתי קודם בקומה העליונה,
ש: לא, זה מה שהתכוונתי. התכוונתי באיזו צורה? בצ'קים, במזומן, בהפקדה לחשבון?
ת: נדמה לי שפעם אחת הייתה בהפקדה לחשבון, נדמה לי.
ש: כן.
ת: בדרך כלל.
ש: ומי קיבל את המזומן?
ת: ובדרך כלל פחות ממה שהוא היה צריך להביא. הוא תמיד לקח עוד קצת לעצמו. אני לא קיבלתי את כל מה שהייתי צריכה לקבל לפי הצ'ק ולפי החשבון של 2.5 אחוז.
ש: האם את יכולה להגיד כמה ריבית הייתה?
ת: הוא דיבר איתי על 2.5-3, העורך דין שלו, אבל בפועל הוא לקח לי 1,500 אחוז, אולי 10,000 אחוז.
ש: את סגרת את הפרטים של הריבית עם העורך דין שלו?
ת: העורך דין שלו אמר לי,
ש: מי זה העורך דין שלו?
ת: רון נעים.
ש: אוקיי.
ת: תרשום.
ש: שמה? שסגרת עם העורך דין שלו את הריבית?
ת: כן, הוא אמר לי שהוא לא ייקח לי יותר משניים וחצי שלושה אחוז.
ש: אז איך אבי אומר שסגרתם שלושה ארבעה אחוז?
ת: אני אסביר לך. כי אבי אמר את זה, וזה מה שאולי קרה, אבל רון נעים, עורך דין רון נעים אמר לי אל תשלמי כל כך הרבה.
ש: טוב.
ת: יש מישהו שיסדר לך את זה ב-2.5-3 אחוז, שבפועל זה היה 15 אלף אחוז.
ש: כמה כסף בפועל קיבלת?
ת: משהו כמו 103 אלף.
ש: אוקיי. התקבל יותר במזומן או יותר בצ'קים?
ת: במזומן.
ש: במזומן. את יכולה להגיד כמה,
ת: כמה יצא לנו מהחשבון? 500 אלף?
ש: את יכולה להגיד כמה מתוך זה התקבל בצ'קים? לא זוכרת זו גם תשובה, לא זוכרת.
ת: כאילו אילן נתן לי צ'קים? אילן נתן לי צ'קים,
ש: לא, זו לא הייתה השאלה שלי. השאלה הייתה אחרת לגמרי.
ת: הוא נהיה מוגבל.
ש: הצ'קים שקיבלתם, סך הכול, כנגד הצ'קים שמסרתם, סך הכול קיבלתם 103 אלף שקלים, ואני שואל אותך איך קיבלתם את הכסף הזה, באיזו צורה? במזומן, בצ'קים, בהפקדה לחשבון?
ת: אני זוכרת מקרה אחד שהייתה הפקדה לחשבון.
ש: אוקיי, והשאר?
ת: והשאר הגיע ב, אני חושבת במזומן.
ש: אז את לא בטוחה.
ת: אני לא זוכרת.
ש: אני מבין שלא ניהלת רישום לגבי הכספים שקיבלת.
ת: בדרך כלל הבנקים מנהלים רישום. לא הלקוח.
ש: שאלתי אם את ניהלת רישום על הכספים שקיבלת. לא ניהלת רישום?
ת: או שהיו לנו רישומים. אבי ניהל את הרישומים.
ש: אוקיי.
ת: אני קצת בדברים האלה לא הבנתי, כמו שאתה ודאי רואה.
ש: בסעיף 10 את מצהירה, אומרת, נציג נוסף של התובעת, והפעם דרור אהרון.
ת: אני כמעט בטוחה שראיתי אותו פה.
ש: כן,
כב' הש' קיציס: את לא נשאלת שאלה. מה השאלה?
עו"ד אלקים: את אומרת שהוא אמר לך שהוא נציג של התובעת. דרור הציג את עצמו כנציג של התובעת.
עדה, גב' פרי: כן.
ש: הוא הציג לך ייפוי כוח של התובעת?
ת: או חשבוניות מס, או תעודה מזהה.
ש: גברתי את לא נמצאת בקרקס, תעני תשובה כן או לא.
ת: הקרקס הוא לא שלי. הוא לא שלי.
ש: אז תעני בואי נתקדם, הוא הציג לך חשבוניות? הוא הציג לך טיוטה של דוח?
ת: אני לא יודעת.
ש: איזה פעולה את עשית על מנת לוודא שדרור אהרון הוא אכן נציג של חברת,
ת: איזו פעולה אני אעשה,
ש: כן?
ת: זה נחמד, זה שאלה מעולה. אני אגיד לך מה עשיתי.
ש: כן?
ת: הסתכלתי כל הזמן על האקדחים וחשבתי מתי הוא יירה בי. זה מה שעניין אותי.
ש: תכף נגיע.
ת: בן אדם ברוחב של מקרר נכנס אליי הביתה עם העוזר,
ש: כן.
ת: ואני שומעת את שקשוק האקדחים.
ש: הבנתי.
ת: ממש חשבתי על חשבוניות.
ש: אז הוא אמר לך,
ת: ממש.
ש: הוא אמר לך שהוא נציג של חברת אקו ואת האמנת לו? כן או לא?
ת: הוא אמר לי, תשמעי, את עכשיו חייבת לי, אני מחזיק שני צ'קים שקיבלתי מניסים טובלי מירושלים.
ש: אוקיי.
ת: את חייבת לשלם, תדברי עכשיו עם בעלך לעבודה, או שאני הולך לקטוף אותו משם. שמעת? או שאני הולך לקטוף אותו. מהנדס אווירונאוטיקה, מהנדס אווירונאוטיקה באורנג', מאוים, שקוטפים אותו עכשיו מהעבודה.
כב' הש' קיציס: גברתי, תעני בבקשה לשאלה. מתי הוא הגיע אלייך? מתי הוא הגיע אלייך, זאת הייתה השאלה?
עדה, גב' פרי: אני חושבת זה היה, כתבתי את התאריך,
עו"ד אלקים: לא, את לא כתבת את התאריך.
עדה, גב' פרי: מתי נפדו 12 אלף שקל, מישהו יעזור לי? איפה כתוב. תגידו לי מתי נפדו שני צ'קים של אבי. זה היום שבו הוא הגיע אליי וממני הוא נסע.
ש: אני מבין, אז עכשיו,
ת: וזה אחרי שהוא צלצל ממני לטובלי להגיד לו שהוא קיבל אישור בפקס, הבנק קיבל פקס מאבי לאפשר לו להציג שני צ'קים, נו מתי זה היה, ב-22 למאי? מתי?
ש: אני רוצה להתקדם הלאה.
ת: לא, זה שאלה חשובה מאוד.
ש: אני רוצה, אני רוצה רק,
ת: כי אם שני אקדחים באים אליי,
ש: אוקיי.
ת: וממני נוסעים לבנק,
ש: אז אני רוצה רק לוודא,
עו"ד גבור: תן לה לסיים. לסיים את התשובה שלה.
כב' הש' קיציס: בערך.
עדה, גב' פרי: אני לא בטוחה.
עו"ד אלקים: אבל תני לי לשאול שאלה. אני חוזר בי מהשאלה הזו. אני אשאל אותך עכשיו שאלה אחרת. זאת אומרת כשהוא בא אלייך, כשאת מתארת את הפגישה הזו שהוא בא אלייך, הוא החזיק את שני הצ'קים ביד כן או לא?
עדה, גב' פרי: כן.
ש: אוקיי. בואי נתקדם.
ת: כי אבי גם שאל אותי אם הוא מחזיק את הצ'קים ביד.
ש: את מצהירה שדרור התקשר לטובלי מהנייד.
ת: תגיד לי,
עו"ד גבור: איפה כתוב?
עדה, גב' פרי: תגיד לי באיזה סעיף אתה בבקשה.
עו"ד אלקים: בסעיף 10.
עדה, גב' פרי: רק רגע, סעיף 10. אתה מדבר,
עו"ד אלקים: טלפון.
ת: הגיע אליי הביתה לראשונה?
ש: כן.
ת: עם שני צ'קים, נכון, ועם אקדח.
ש: אוקיי.
ת: דרור אהרון, אוקיי, מה אתה שואל?
ש: אני שואל התקשר מהטלפון שלך? זאת אומרת שדרור אהרון התקשר לטובלי מהטלפון שלך?
ת: כן, תמיד הוא התקשר מהטלפונים שלי, כמה מעניין. אבל תמיד הוא התקשר ממני.
ש: כמה מעניין. איך את יודעת שהוא דיבר עם טובלי ולא עם מישהו אחר?
ת: הוא אמר לי. עכשיו, ניסים טובלי היה אירוע בחיינו.
ש: זאת אומרת זה מה שהוא אמר לך.
ת: כן, הוא אמר לי כל ה, הוא אמר לי שני צ'קים חזרו לניסים טובלי.
ש: ואת שוחחת באותו ערב עם טובלי?
ת: איך אני יכולה לשוחח?
ש: את לא שוחחת איתו?
ת: אתה לא יודע שבעולם הזה אין לי, אין לי טלפון,
ש: אני רוצה להתקדם. שוחחת עם טובלי באותו ערב? כן או לא?
ת: אני לא זוכרת, אני מניחה שלא.
ש: זאת אומרת שאם אבי אומר שכן דיברת איתו באותו ערב, אז הוא טועה?
ת: איפה זה כתוב? עכשיו הבנתי את הטריק, איזה טריקי אתה, יא אללה, איזה טריקי, כל הזמן טריקים. אתה לא מבין שהוא היה אצלי פעמיים עם אקדחים?
ש: אבל אני שואל באותו ערב.
ת: לא, אז למה אתה שואל באותו ערב אם לא סיפרתי על אותו ערב אלא סיפרתי בעדות שלי על שניים,
ש: בואי נתקדם בהצגה.
ת: הצגה?
ש: כן.
ת: שאני אראה לך הקלטה של ההצגה שלך?
ש: גברת לילי פרי. באמת.
ת: היו לי שני ביקורים. ראית איזה טריק?
ש: כן. ואת אומרת שהוא הגיע אלייך עם אקדח, פשוטו כמשמעו.
ת: פעמיים.
ש: מה זאת אומרת?
ת: זאת אומרת הרוחב הוא כזה, אחד פה ואחד פה והם מתנדנדים. וגם, אני מבקשת, אפשר להשמיע לך את ההקלטה. אבל בפעם השנייה הוא הגיע, בפעם השנייה הוא הגיע עם סמיך, סביח, משהו.
עו"ד יוספסברג: סמיך.
עדה, גב' פרי: סך הכול ארבעה היו.
עו"ד אלקים: אוקיי. עכשיו אני שואל, זאת אומרת הגיע עם ארבעה אקדחים, הוציא עלייך אקדחים,
עדה, גב' פרי: לא הוא, צריך להוציא אקדח כדי להפחיד?
ש: אני שואל אותך, כן או לא.
ת: איזה שאלות.
ש: אני שואל אותך אם הוא הוציא את האקדחים, אני סקרן לדעת.
ת: אתה, אתה לא מבין.
(מדברים יחד)
דובר: אני מאחל לך, ברגע שזה יקרה לך,
עדה, גב' פרי: תאחל לו שיגיעו.
דובר: ואז ברגע שזה יקרה אז אתה תבין אולי מה זה שאנשים כאלה באים אליך הביתה.
כב' הש' קיציס: אדוני יסיים, החקירה מאוד ארוכה.
עו"ד אלקים: אז שאני אבין, הוא איים עלייך דרור אהרון באותו מפגש?
עדה, גב' פרי: הוא כל הזמן איים.
ש: אני שואל באותו מפגש, הוא איים עלייך כן או לא?
ת: כן.
ש: מה הוא אמר לך?
ת: הוא אמר לי שזה הסוף שלו.
ש: זה מה שהוא אמר לך? שזה הסוף שלו?
ת: כן. זה הסוף שלו אם הוא לא רואה את הכסף.
ש: ומה עוד הוא אמר?
ת: שהוא נוסע עכשיו לקחת אותו מהעבודה.
ש: כן.
ת: ואני לא אראה אותו יותר.
ש: וכל זה לא כתבת בתצהיר?
ת: למה שאני אכתוב?
ש: לא כתבת איומים,
ת: למה שאני אכתוב,
(מדברים יחד)
כב' הש' קיציס: די.
עו"ד אלקים: את סופרת.
עדה, גב' פרי: לא סופרת, כלת פרס ראש הממשלה לספרות, אם לדייק.
ש: מה השאלה?
ת: ולזלזל. ציניקן שכמוך.
ש: כמה שאלות. את מצהירה, בסעיף 12 את מצהירה, שיום למחרת הבריון וחברו חיכו על יד הבנק על כוס קפה בעוד אבי מוציא כסף מהבנק.
ת: זה היה הסיכום.
ש: האם את ראית את אבי מוציא כסף מהבנק? כן או לא?
ת: התשובה היא, אני רק רוצה להגיד שזה היה הסיכום.
ש: האם,
כב' הש' קיציס: ראית? ראית?
עדה, גב' פרי: לא.
כב' הש' קיציס: לא.
עו"ד אלקים: את ראית אותם יושבים על כוס קפה?
עדה, גב' פרי: לא, זה אבי אמר לי.
ש: זאת אומרת שאת לא היית.
ת: לא הייתי שם.
ש: בסדר. את כותבת בסעיף 13, בינתיים, בעודם הם נעלמים עם הצ'קים, צלצל העבריין אילן כהן ואמר לאבי שהצ'קים בידיו. אז עם איזה צ'קים הם התאדו?
ת: אני התכוונתי שהם התאדו עם הצ'קים. זאת אומרת הם היו אמורים לבוא לפגישה, כשאבי מביא את הכסף, והם מביאים את הצ'קים מניסים טובלי.
ש: כן. אז הם לא היו עם צ'קים, זה מה שאת אומרת,
ת: זה נורא נחמד מה שאמרת עכשיו, הם באמת לא היו עם צ'קים, הם היו רק עם אקדחים. ומרוב פחד הוא פחד לקחת מהם אישור על הכסף שהוא לקח. אבל לנו אין את הכסף הזה. גם את הכסף.
כב' הש' קיציס: כל האירוע הזה את לא היית. בסדר.
עדה, גב' פרי: קיבלתי טלפון מאבי שאילן כהן,
עו"ד אלקים: תגידי לי, יש לי שאלה אלייך,
עדה, גב' פרי: מתחיל להתל בנו ולשחק בנו, כי פתאום הצ'קים אצל אילן כהן. אחרי ש, אחרי שדרור אהרון קיבל את הכסף.
ש: תגידי לי, האם העלית פעם את הטענה הזאת ששילמת על צ'קים מזומן ולא קיבלת אותם? האם העלית את הטענה הזאת כבר בפורומים אחרים?
ת: אני לא הבנתי את השאלה.
ש: האם היא העלתה את הטענה הזאת שהיא שילמה עבור צ'קים במזומן ולא קיבלה אותם? האם העלית את הטענה הזו בפורומים אחרים גם כן?
ת: במשטרה.
ש: בדיונים, בבית משפט, העלית את זה?
עו"ד יוספסברג: אתה מדבר על התיק הזה?
(מדברים יחד)
עו"ד יוספסברג: למה זה רלוונטי?
עו"ד אלקים: אני אגיד למה זה רלוונטי.
עדה, גב' פרי: אולי תשאל את השאלה וזהו.
כב' הש' קיציס: האם העלית את הטענה הזאת בהליכים אחרים?
(מדברים יחד)
עדה, גב' פרי: אני רוצה שתגיד לי,
כב' הש' קיציס: למה לא רלוונטי?
עו"ד אלקים: האם הטענה הזאת העלית אותה בהליכים אחרים ששילמת עבור צ'קים במזומן? אני שואל אותה כן או לא.
כב' הש' קיציס: אתה שואל אותה, זה הליכים שהיא ניהלה והיא יודעת, הוא לא צריך להפנות אותה. את לא יודעת.
עדה, גב' פרי: אני גם לא מבינה מה הוא אומר.
כב' הש' קיציס: את לא מבינה.
עו"ד אלקים: בסדר, את לא מבינה, את לא מבינה. לא רוצה לענות.
כב' הש' קיציס: לא מבינה.
עו"ד אלקים: אחלה. יפה. תגידי לי, האם זה נכון שעם הצ'קים שקיבלת מאילן שלחת את אבי,
כב' הש' קיציס: הדלת אמורה להיות סגורה, תחזיק אותה סגורה. אדוני מצפה שאני אחזיק אותה סגורה?
עדה, גב' פרי: אני יכולה לבקש גברתי?
כב' הש' קיציס: כן.
עו"ד אלקים: האם אבי הלך לנכות צ'קים שאת קיבלת מאילן? כן או לא?
עו"ד גבור: מה השאלה?
עו"ד אלקים: האם אבי הלך לנכות צ'קים שאת קיבלת מאילן?
עדה, גב' פרי: אני לא יודעת. לא חושבת.
ש: לא חושבת?
ת: אני לא חושבת.
ש: מי זה יעקב ועקנין?
ת: אהה, מישהו שמלווה בשוק האפור.
ש: ואיך הצ'קים של אילן הגיעו אליו?
כב' הש' קיציס: כן, איך?
עדה, גב' פרי: בגלל ש, אילן נתן צ'קים שכנגדם הוא קיבל צ'קים של אבי, ולא היה ספק שאבי יפרע אותם, ביקשתי ממישהו שמכיר את יעקב ועקנין שידאגו שהכסף שאילן חייב לי, אני כבר אז לא הייתי שקטה לגבי הצעצוע הזה.
עו"ד אלקים: איזה צעצוע?
עדה, גב' פרי: לא זוכרת.
ש: אה, אוקיי.
ת: ביקשתי שאותו ועקנין, אם הוא לא פורע את הצ'ק, ידאג לקבל כסף מאילן, כי אני הבנתי, נדמה לי שהיה צ'ק אחד, הראשון כבר חזר.
ש: אז איך את מסבירה שאבי אומר שהוא נאלץ לשלם את הצ'ק הזה?
ת: ברור שהוא נאלץ, כי אם קיבלתי כסף, כי אם קיבלתי כסף עבור הצ'ק של אילן כהן כדי למצוא לאילן כהן כסף.
ש: זה בהוא שאבי צריך לשלם?
ת: זה לא ברור, זה ממש לא ברור. אלה דברים כל כך פשוטים.
ש: כן? אני רוצה להגיד לך שעשית פה סלט.
(מדברים יחד)
ש: ולא עקבת אחרי עצמך.
עו"ד יוספסברג: היא הייתה מאוד אחרי עצמה,
עדה, גב' פרי: אתה מטעה.
עו"ד אלקים: השאלה הייתה,
עדה, גב' פרי: ולכן יש פה הקלטה.
ש: השאלה הייתה מאוד, מאוד, פשוטה. את אמרת, שאלתי אותך איך הצ'ק של אילן הגיע ליעקב ועקנין.
ת: הייתי צריכה לתת תמורת הצ'ק של אילן כהן הייתי צריכה לתת כסף לאילן כהן.
ש: כן.
ת: אוקיי? יעקב ועקנין נתן לי את הכסף.
ש: אוקיי, אז השאלה הבאה שלי, למה אבי צריך לשלם על הצ'ק הזה, שהצ'ק הזה כוזב? למה לא את?
ת: למה, כי לי אין.
ש: אוקיי.
ת: ואני יקרה לאבי, עוד לא הבנת את זה? אתה שומע,
כב' הש' קיציס: רגע, רגע,
עדה, גב' פרי: אתה לא מבין שלפעמים מישהו יקר למישהו? שמעת על זה?
עו"ד יוספסברג: אתה רוצה להפנות אותה?
עו"ד אלקים: אני מוכן שלא תפריעי לי, זה יהיה יותר טוב. אני רוצה למצות את החקירה שלי.
עו"ד יוספסברג: אני אבקש, רק אם חברי מפנה לצ'ק,
כב' הש' קיציס: הוא לא מפנה לצ'ק. הוא שאל אותה שם והיא נתנה גרסה. כן.
עו"ד אלקים: תראי, את יודעת שעשו עלייך תחקיר מאוד, מאוד מקיף. התחקיר לא מחמיא, בלשון המעטה.
עו"ד גבור: גברתי, אני מתנגד לשאלה.
עו"ד אלקים: למה, אני רוצה לשמוע תשובה.
עו"ד גבור: מדובר בהתזת דם של העדה.
עו"ד אלקים: אני רוצה לשמוע את תגובתה.
<#16#>

החלטה

החקירה נמשכת מזה 50 דקות. איני מוצאת כל טעם בשאלה האחרונה. היא נפסלת. אני נותנת לעורך הדין, לב"כ התובע שלוש שאלות אחרונות. ובלבד שאלו יהיו רלוונטיות לנושא הדיון.

<#17#>
ניתנה והודעה היום, 20 בספטמבר2012, במעמד הצדדים.

________________
חנה קיציס, שופטת

עו"ד אלקים: באפריל 2003 אבי הקים חברה בשם נאיה עיצובים. האם יש לך קשר לחברה הזאת?
עדה, גב' פרי: אני לא זוכרת.
עו"ד אלקים: האם יש לך איזשהו קשר אליה?
עדה, גב' פרי: האם אני רשומה בה?
כב' הש' קיציס: האם יש לך קשר, זאת השאלה?
עדה, גב' פרי: אני רוצה להבין את השאלה. כדי שאני אוכל להיות מדויקת. מה זאת אומרת?
עו"ד אלקים: האם ידוע לך,
עדה, גב' פרי: האם אני רשומה? האם אני מחויבת?
כב' הש' קיציס: לא. אם את רשומה בוודאי שיש לך קשר, אם נתת ערבות ודאי שיש לך קשר,
עדה, גב' פרי: לא נתתי ערבות.
כב' הש' קיציס: אם, אם החברה הזו נתנה לך משכורת אז יש קשר.
עדה, גב' פרי: החברה לא נתנה לי משכורת.
כב' הש' קיציס: האם החברה הזאת הוקמה על מנת לשרת אותך, על מנת לעשות בה שימוש?
עדה, גב' פרי: היא הוקמה לעזור לי לצורכי,
עו"ד אלקים: אז למה את לא יכולה לומר,
עדה, גב' פרי: כי אני רוצה לדעת,
ש: האם לחברת נאיה עיצובים היה חשבון בנק?
ת: כן.
ש: כן?
ת: כן.
ש: תודה רבה. אין לי יותר שאלות.
כב' הש' קיציס: האם יש חקירה חוזרת?
עו"ד יוספסברג: כן, קצרה.

ע.ה/3, גב' פרי, משיבה בחקירה חוזרת לעו"ד יוספסברג:
עו"ד יוספסברג: לילי, אמרת שפתוחים נגדך מספר תיקי הוצאה לפועל. תיק אחד בכלל זה גם התיק של ניסים בוארון. בתיק הזה אני יודעת, אני מייצגת אותך, הגשת התנגדות והיא התקבלה.
עדה, גב' פרי: נכון.
ש: אז זה לא, כבר לא נמצא במסגרת תיק הוצאה לפועל.
ת: אבל היא רשומה, יש תיקים רשומים. אני גם זכיתי ב, בתיקים של הלוואות חוץ בנקאיות.
ש: אוקיי.
ת: והם לא נסגרו. אבל אני,
ש: אוקיי. אז את מתכוונת תיקים שהיו או תיקים שגם בבית המשפט נידונו.
ת: כל התיקים שלי נידונים בבית המשפט. כל מה שמניתי עדיין לא הוכרע אם אני חייבת בהם בכלל.
ש: אוקיי. בסדר.
ת: אתה עכשיו עושה צחוקים מאחורי גבי?
עו"ד אלקים: סליחה, גברתי, העדה,

<#18#>
החלטה

העדה תמנע מלפנות לעורכי הדין.

<#19#>

ניתנה והודעה היום, 20 בספטמבר2012, במעמד הצדדים.

________________
חנה קיציס, שופטת

עו"ד יוספסברג: דיברת, התייחסת בחקירה הנגדית לצ'ק שנטלת מאבי ללא רשות. זה צ'ק שקשור לעסקה? לתיק הזה באיזושהי צורה?
עדה, גב' פרי: אני לא יודעת לענות על זה. אני ממש לא יודעת.
ש: זה היה צ'ק אחד? לא קשור לפה.
ת: לא.
ש: וזה היה צ'ק אחד?
ת: אני רוצה להגיד, יודעת מה, אני אבהיר. לי הייתה זכות של ייפוי כוח. אני הייתי מיופית כוח.
כב' הש' קיציס: כן.
עדה, גב' פרי: זה לא שבאתי והוצאתי מתחת למזרון.
עו"ד יוספסברג: זה היה בהרשאה, הרשאה זה ברשות.
עדה, גב' פרי: אני לא יודעת מה זה הרשאה. אני הייתי מיופית כוח. אבל זה לא אומר שלא צריך לבקש רשות.
ש: אוקיי.
ת: אפשר לבדוק את זה.
ש: לילי, בסדר, המיזם שאת דיברת עליו שבעצם אמור להיות מוקם, לאבי היה אמור להיות חלק בו במיזם הזה?
ת: הוא היה אמור לנהל אותו כי אני לא יודעת לנהל אותו.
ש: הבנתי. אוקיי.
ת: ובגלל שיונתן בך מת אז היה צריך מישהו לנהל אותו.
ש: לגבי, נשאלת על חובות אחרים בשוק האפור, אז הבהרה, דיברת על איזושהי תביעה בסכום של מיליון ומשהו שקלים,
ת: שוק אפור, רק דברים חוץ בנקאיים,
ש: זה היחיד, זה החוב היחיד.
ת: של מה?
ש: בשוק האפור.
ת: כן, כן, בטח.
ש: זהו.
כב' הש' קיציס: תודה רבה, גב' פרי.
(הפסקה)
כב' הש' קיציס: צהריים טובים, אתה מוזהר לומר את האמת, אחרת אתה צפוי לעונשים הקבועים בחוק. בבקשה.

ע.ה/4, מר כהן, לאחר שהוזהר כחוק, משיב בחקירה ראשית לעו"ד גבור:
עו"ד גבור: תאמר לי, במה אתה עוסק כיום מר כהן?
עד, מר כהן: מנהל פרויקטים בנדל"ן.
ש: איזה חברות?
ת: איזה חברות?
ש: איזה חברות אתה מנהל את הפרויקטים?
ת: עבור לקוחות. חלקם פרטיים, חלקם מסחריים.
ש: אתה פרילנסר או שכיר?
ת: אפשר לקרוא לזה פרילנסר.
ש: אתה מוציא חשבוניות?
ת: לא.
ש: אתה עובד בלי חשבוניות?
ת: אני עובד עם תלושים.
ש: עם?
ת: תלושי שכר.
ש: אתה שכיר אז?
ת: בגדול כן, אבל ההכנסה שלי היא לא איזושהי הכנסה פורמאלית, זה בהתאם למה שאני מייצר.
ש: חברת C.H.I אתה מכיר?
ת: כן.
ש: אתה בעל החברה?
ת: כן.
ש: החברה הזו פעילה?
ת: לא.
ש: מתי היא נסגרה?
ת: לדעתי היא נסגרה פורמאלית, אתה יודע, היא בטח רשומה עדיין איפשהו, אבל היא לא פעלה כבר מזה שנים רבות.
ש: כשהיא הייתה פעילה באיזה תחומים היא הייתה פעילה?
ת: C.H.I אם אני זוכר נכון התחילה את דרכה כדי להחזיק את ההחזקות שלי במיזם של ערוץ האופנה שהיה ב, הוא התחיל ב, סוף 98, והוא נגמר ב-2002. נדמה לי שהחברה בעצם הייתה חברת החזקות שהחזיקה את החזקותיי שם. לימים, לימים היא גם עסקה בתחומים אחרים,
ש: כמו?
ת: כמו הפקה של סרטים דוקומנטאריים, כמו, כל מיני דברים שעסקתי בהם בשנים 2002, זאת אומרת שזה כאילו אחרי 2002, עד 2004, משהו כזה.
ש: זאת אומרת צ'קים שנתנה החברה היו לצורכי המיזם בערוץ האופנה?
ת: לאו דווקא. כפי שאמרתי.
ש: אלא?
ת: ערוץ האופנה היה בין השנים 98 ל-2002.
ש: ולאחר מכן?
ת: לאחר מכן היו מיזמים אחרים.
ש: כמו?
ת: אז אמרתי לך, היו הפקות של סרטים דוקומנטאריים שעשיתי.
ש: עבור לילי עשית סרטים דוקומנטאריים?
ת: שלילי.
ש: או עבור אבי?
ת: שלילי. עשיתי דברים אחרים.
ש: דברים אחרים. מיזמים אחרים?
ת: חיובי.
עו"ד יוספסברג: למה אתה מסתכל על עורך הדין, מה, לא הבנתי את המבט.
עד, מר כהן: אני מדבר ככה, את יודעת.
עו"ד יוספסברג: לא, הסתכלת עליו במיוחד. לא אמור להיות קשר.
(מדברים יחד)
כב' הש' קיציס: רבותיי עורכי הדין, מספיק. המשך השאלה.
עד, מר כהן: תגידו לי איפה לשים את הראש וככה זה יהיה.
עו"ד גבור: תאמר לי.
עד, מר כהן: כן.
ש: לפני החקירה היום דיברת עם מר טובלי?
ת: שלילי.
ש: אי פעם דיברת איתו?
ת: אי פעם ודאי.
ש: דיברת איתו.
ת: אי פעם כן.
ש: מתי הייתה הפעם האחרונה שדיברת איתו?
ת: פעם אחרונה שדיברתי איתו פגשתי אותו באקראי בשוק מחנה יהודה.
ש: מתי?
ת: אני זוכר שזה היה חורף, ירד גשם.
ש: מתי?
ת: לפני חצי שנה, משהו כזה. פגישה אקראית.
ש: אקראית. דיברתם על המשפט?
ת: שלילי.
ש: ספר לי בבקשה איזה רקע נוצר בינך לבין לילי פרי?
ת: לילי פרי פנתה אליי, הגיעה אליי דרך איזשהו עורך דין שעבדתי איתו באיזושהי תקופה.
ש: ששמו?
ת: רון נעים. היא הגיעה אליי בזכות או בשל הרקע שהיה לי עם ערוץ האופנה, והיא גוללה בפניי איזשהו מיזם של בשמים, של בית שני, כל מיני דברים כאלה. וגם באותו מעמד היא סיפרה לי שהיא חייבת הרבה מאוד כסף בשוק האפור. שהיא משלמת עשרה אחוז ומעלה ריבית. ושזה בעצם מה שמפריע לה להריץ את המיזם.
ש: כן.
ת: היא ביקשה ממני, היא בדקה אפשרות להסתייע בי גם כדי להריץ את המיזם הזה באיזושהי צורה, ותוך כדי זה היא בעצם ניצלה את ההזדמנות שאני הייתי בסביבה כדי לקבל, לגלגל כספים חזרה לדעתי אליה ולא למיזם דרך זה שאני ניכיתי צ'קים ובמקום שהצ'ק, הכסף הזה יילך למיזם, הוא כנראה הלך אליהם. ככה הבנתי.
ש: מה, מה הרווח שלך יצא?
ת: שום דבר. היא באה אליי ואמרה תשמע יש מיזם, המיזם הזה דורש מאות אלפי שקלים, אין לי כרגע את הכסף מכיוון שאני משלמת עשרה אחוז ריבית ורודפים אותי ועושקים אותי וכו' וכו', אבל היא גם תמיד נתנה לי להרגיש שהמצב אופטימי, שיהיה בסדר, שיש לה, היא מנהלת תביעה נגד מישהו שעשה איזה פלגיאט נגדה ותביעה שנייה מידיעות אחרונות היא צריכה לקבל כספים.
ש: מה הייתה,
ת: ולפיכך,
ש: אמורה להיות התמורה שלך מר כהן מכל הסיפור?
ת: אני מסביר.
ש: אתה לא מסביר, אני מנסה להבין.
כב' הש' קיציס: התמורה. מה יוצא לך מזה?
עד, מר כהן: אני אסביר. היא התקשרה איתי על מנת להריץ את המיזם של הבשמים. אני ראיתי לנגד עיניי לפחות בחלק מהזמן הזדמנות כן לייצר מיזם של בשמים כפי שהיא תיארה אותו.
עו"ד גבור: היית אמור לקבל חלק במיזם?
עד, מר כהן: הייתי אמור, לדעתי כן, אני לא זוכר בדיוק איך סיכמנו את זה, אם זה שותפות.
ש: לא היה איזשהו הסכם, הכול רק בעל פה?
ת: היום אני לא יכול להראות לך כלום, עברו כבר עשר שנים.
ש: היה הסכם כזה?
ת: לא זוכר. יש להניח שכן.
ש: יש להניח שכן.
ת: יש להניח שכן, אבל אני לא,
ש: היית אצל עורך דין לערוך הסכם כזה?
ת: לא. אבל היו הסכמות.
ש: היו הסכמות. אי פעם ההסכמות קרמו עוד וגידים?
ת: חשבתי שהן יקרמו עוד וגידים, אבל בעצם מה ש,
ש: אז בעצם פחדת.
ת: מה עשיתי?
ש: פחדת לתת את ההלוואות האלה. אני אומר. אם ההסכמות לא קרמו עור,
ת: תראה, מה זה פחדתי. בהתחלה לא פחדתי. הגברת מדברת בלשון מליצית ועשירה והיא אומרת,
ש: אני שאלתי אותך שאלה נורא פשוטה.
ת: אם פחדתי? אני לא פוחד מכלום.
ש: אז זאת אומרת צ'קים שנתת בשלב מאוחר להיכרות ביניכם, ניתנו ככה סתם מבלי שאתה תובטח,
ת: שלילי, שלילי,
ש: בוא, בוא, שלילי וחיובי אנחנו לא בצבא. כן ולא התשובה.
ת: אה ושלילי לא טוב?
ש: אנחנו לא בצבא, התשובה היא או כן או לא.
ת: טוב.
ש: אז אני מבקש ממך להגיד איך הבטחת את עצמך בכל מערכת הגלגולים של הצ'קים לאחר מכן? כי שמענו כרגע שלא היה שום הסכם ביניכם שאתה מקבל חלק מהמיזם.
ת: היו הסכמות. אמרתי שהיו הסכמות. מבחינתי, בוא אני אתן לך קצת רקע.
ש: לא, לא, אל תיתן לי רקע. אני שואל אותך נקודתי.
ת: אני מבחינתי כשאני ראיתי צ'ק של אבי.
ש: כן.
ת: אוקיי? כשראיתי צ'ק של אבי וידעתי שהבנק נתן אינפורמציה חיובית על הצ'ק הזה ובדקתי שאבי הוא לא חדל פירעון ויש לו יכולות, מבחינתי זה היה ביטחון מספיק טוב.
ש: אתה למעשה נתת לאבי את ההלוואות? למי ניתנה הלוואה?
ת: אני חשבתי בטמטומי חלק מהזמן שאני נותן את הכסף למיזם. אחר כך הסתבר לי שבדרכים כאלה ואחרות היא לקחה את הכסף כי היה לה איזה יחסים עם איזה שופט בבית משפט שאשתו גילתה ואז היא הייתה צריכה לרוץ מהר לבית משפט כדי לתת לו כסף, ופעם שנייה היה לה איזשהו עניין שהייתי צריך להפקיד לאיזו גברת בנתניה, ופעם שלישית, כל פעם היה דרמה. היה הרבה דרמה.
ש: מקור המימון היה שלך או מקור המימון הסתייעת בנציג התובעת, במר טובלי?
ת: אני, מה זאת אומרת, אני לקחתי צ'קים שלהם וניכיתי אותם בכל מיני מקומות, לא רק אצל טובלי.
ש: אוקיי.
ת: בכל מיני.
ש: הלוואות שניתנו לימים ללילי ניתנו ממר טובלי, באמצעותך כצינור.
ת: אני מסביר עוד פעם – לא רק טובלי. היו עוד.
ש: גם טובלי.
ת: גם טובלי.
ש: באמצעותך כצינור.
ת: כן.
ש: יפה. אוקיי. אתה חייב כספים להרבה אנשים בשוק, תגיד לי, מר אילן כהן? כי היה די קשה לאתר אותך.
ת: אמרתי לך, המטבע נמצא מתחת לפנס.
ש: זו לא תשובה. אני שאלתי אותך אם אתה חייב כספים להרבה אנשים בשוק האפור.
ת: לא.
ש: אתה איש חדל פירעון היום?
ת: לא.
ש: אתה חייב כסף לאנשים היום?
ת: לא.
ש: לאף אחד אתה לא חייב כספים היום?
ת: יש לי התחייבויות משנות ה-80, איזה עסק שלא כל כך צלח.
ש: עסק של מה?
ת: פרסום.
ש: ואתה חייב כסף לנושים של העסק של הפרסום.
ת: בשנות ה-80?
ש: שנות ה-80.
ת: יש להניח שנשאר איזה חוב פתוח.
ש: זה למעשה הנישומים היחידים שלך. כן או לא?
ת: כן.
ש: זאת אומרת, זאת אומרת שכאשר בא מר טובלי ומעיד בבית משפט שאתה חייב לו הרבה כסף, הוא רק מחכה לשים יד לתפוס אותך,
עו"ד יוספסברג: לחנוק אותך.
עו"ד גבור: אז הוא משקר.
עו"ד אלקים: אני מבקש שתגיד לנו איפה הוא אמר את זה.
עו"ד גבור: אני כבר מפנה.
עו"ד אלקים: עכשיו.
עו"ד גבור: סליחה, סליחה, אם אתה רוצה אז העד ייצא החוצה אם יש התנגדות.
עו"ד אלקים: תפנה אותו. רק לאחר מכן העד יענה.
עו"ד גבור: בוודאי שאני מפנה אותו. בוודאי שאני אפנה אותו. כל דבר בעתו. כל דבר בעתו.
עד, מר כהן: אני אחסוך את זה,
עו"ד יוספסברג: לא, לא,
עו"ד גבור: אנחנו רוצים לשמוע את התשובה. לאחר הקראה. איפה זה? הנה. אני מפנה אותך, תגיד לי, אמרת לי מתי הייתה הפגישה ביניכם?
עד, מר כהן: ביני,
ש: בשוק מחנה יהודה.
ת: אני לא יודע. לפני חצי שנה אני מעריך.
ש: לפני חצי שנה, זאת אומרת במרץ?
ת: היה חורף. אני זוכר שירד גשם.
ש: פברואר?
ת: אני לא יודע, חורף.
עו"ד אלקים: גשם יורד לפעמים באוגוסט.
עו"ד גבור: באוגוסט, אבל לא בחצי שנה.
עד, מר כהן: אם זה חישוב גס אז אני מדבר על פברואר.
עו"ד גבור: טוב. אז, רק דקה. אני מקריא לך שאלה שנשאלת, היום אתה בקשר עם מר אילן כהן, בעמוד 38 לפרוטוקול, שורה 12, תשובה שלו, הלוואי והייתי קושר אותו והייתי חותך לו את הראש. למה הוא אמר שהוא היה חותך לך את הראש?
עו"ד אלקים: רגע, רגע, סליחה, איפה?
עו"ד גבור: הייתי חותך לו את הראש. עמוד 38, שורה 12 עד שורה 14. אני מקריא שוב – הלוואי והיה לי קשר איתו, הייתי חותך לו את הראש. – למה הוא היה חותך לך את הראש אם אין לך חוב כלפיו כפי שהצהרת לפני חצי דקה?
עד, מר כהן: קודם כל אני רוצה לקוות שהוא אמר את זה באיזה סוג של חוש הומור.
ש: אז לא, זה לא נאמר בחוש הומור, אני חקרתי אותו.
ת: אתה חקרת,
ש: מה התשובה?
ת: התשובה היא מאוד פשוטה, תקשיב אתה תבין, הסכת ושמע. הצ'קים נשואי הקייס הזה מן הסתם חתימתי היא מאחורה,
ש: על איזה צ'קים אתה מדבר?
ת: כל הצ'קים ש,
ש: אתה טועה. חתימתך היא מאחורה? בוא נראה.
ת: וגם אם חתימתי לא מאחורה – עצם העובדה, תבדוק, אני מניח שחתימתי מאחורה, אבל גם אם חתימתי לא מאחורה – אז מוסרית ודאי שאני חייב, איזו שאלה. אם אני הבאתי,
ש: אתה רוצה לתקן את מה שאמרת קודם?
ת: מה אמרתי?
ש: שאתה לא חייב כסף לנושים, לאף אחד.
ת: כשאתה אומר חייב כסף, זה חייב כסף זה אומר שיש חובות פתוחים נגדי בהוצאה לפועל.
ש: לא, לא.
ת: אז אני אומר,
ש: ניסית לתקן אבל זה לא הלך. חבל. תגיד לי משהו.
ת: כן.
ש: אתה יכול לתאר לי ולפרט לי את מספרי התיקים בהם נתבעת על ידי מר טובלי? על ידי אקו?
ת: אני מסביר לך, לא נתבעתי על ידי אקו.
ש: אוקיי. אז תגיד לי, מתי הכרת את אבי גרוסברג?
ת: זמן מסוים קצר אחרי שהכרתי את הגברת פרי.
ש: אוקיי. נסעת איתו באוטו במקרה? הייתה איזו נסיעה שאתה זוכר אולי ברכב?
ת: יכול להיות.
ש: מה הוצג לך על ידי אבי ברכב כשהוא הציג את עצמו?
ת: היו לי הרבה פגישות עם גרוסברג, אז תגיד לי באיזו.
ש: אני שואל אותך בהקשר שנסעתם בפגישה יחד לאיזשהו מקום בתל אביב, שלושתכם או שניכם, אני כבר לא זוכר.
ת: הייתה פגישה שמאוד זכורה לי בגלל המטען האישי שהוא הגיע איתו לפגישה הזאת, זה היה אחרי הצ'קים שחזרו.
ש: איזה צ'קים?
ת: שהוא נתן, הוא ביטל אותם. אני התקשרתי אליו כדי לברר למה. הוא סיפר לי שהיה אצלו איזה מישהו שגבה אותו, והוא שילם לו,
ש: זה מישהו שמה?
ת: מישהו שגבה אותו, כביכול על הצ'קים האלה, והוא שילם לו את הכסף. רק אדוני אני לא יודע מי היה אצלך, אתה שילמת למקום הלא נכון, בוא נסגור את העניין. הוא נלחץ, אני זוכר את הפנים החיוורות שלו שבעצם הוא הבין שהגברת ששבתה אותו בקסמיה בעצם עקצה אותו, ככה הוא אמר.
ש: מי עקצה אותו?
ת: לילי פרי, ככה הוא אמר.
ש: אבי אמר שלילי עקצה אותו?
ת: חיובי. הוא אמר שהיא,
ש: בגלל זה הם עדיין נשואים היום.
ת: אני לא יודע, יכול להיות, אמרתי, היא המשיכה לשבות אותו בקסמיה. לא יודע מה היה שם. באותו יום מר ונמהר שהאיש היה רזה וחיוור, כן? באותו יום הוא בא וגולל בפניי איך הגברת הפשיטה אותו מנכסיו, איך הגברת עקצה אותו והשאירה אותו חסר כל והוא לא יודע איך להתמודד עם זה, כן? ואני, אני נבעך, ואני נבעך, אמרתי בוא, בוא נעזור לבן אדם,
ש: אז אתה נבעך ועוזר לאנשים, פילנתרופ,
ת: אני נבעך,
ש: כשאתה רואה שצ'קים מתחילים לחזור – אתה מתנדב לעזור לאנשים כפילנתרופ מבלי לקחת בטוחה כלשהי? מה הבטוחה שלך?
ת: אני עזרתי לו גם כדי לעזור לו וגם כדי לעזור לי.
ש: אבל מה, הוא משפחה שלך?
ת: תשמע, אני לא יודע, אני לא יודע, כשאני רואה אדם,
ש: הוא משפחה שלך?, אני שואל אותך שאלה.
ת: התשובה היא לא.
ש: אוקיי. הוא קרוב כלשהו שלך?
ת: לא.
ש: אז אתה מתנדב לתת לו צ'קים ולעזור לו,
ת: לא, לא, הצ'קים היו מקודם.
ש: רגע, הצ'קים שלו חוזרים למעשה, אתה נותן צ'קים נוספים של החברה,
ת: איזו חברה?
ש: של החברה שלך.
ת: מה פתאום?
ש: אלא?
ת: איזה צ'קים של החברה, מה אתה מדבר?
ש: אלא?
ת: אני,
ש: אתה אומר ש, אתה רואה בן אדם במצוקה, אתה רוצה לעזור, מה נתת לו?
ת: לא נתתי לו כלום.
ש: כלום.
ת: כל מה שעשיתי, כל מה שעשיתי, צלצלתי לטובלי ואמרתי לו – תקשיב, האיש פה בצרות צרורות, בוא, בוא נראה איך, איך עוזרים לו – א' כדי לשלם את החוב כי היה חוב פתוח מאוד גדול – א' איך עוזרים לו כדי לשלם את החוב.
ש: את ההלוואות שהוא קיבל.
ת: בוודאי, לא, לא, את הכספים, לא, הוא לא קיבל הלוואות. הוא היה חייב את הכספים האלו על צ'קים שהוא נתן ל, לפרי. הוא נתן לפרי צ'קים, חלקם הוא נתן ריקים והיא מילאה, וחלקם אני לא יודע. אני קיבלתי מלילי. לא קיבלתי ממנו כלום. אני קיבלתי מלילי פרי צ'קים. הצ'קים האלה אמורים היו לייצר תזרים מזומנים למיזם שלה, שאני הייתי אמור להיות חלק ממנו.
ש: כן.
ת: אוקיי? זאת הייתה המוטיבציה שלי.
ש: במועדים מאוחרים הצ'קים האלה של החברה,
ת: לא, אני מדבר על אותו, אתה שאלת אותי מה היה.
ש: זה היה צ'קים של החברה שלך אני מדבר איתך.
ת: אה, צ'קים של החברה שלי זה משהו אחר לגמרי, לגמרי, זה לא קשור בכלל לאותו אירוע. יום אחד היא צלצלה, הרי תמיד אצלה זה דרמה,
גב' פרי: לא נכון.
עד, מר כהן: והיא אמרה לי,
עו"ד אלקים: אני מבקש גברתי שהעדה תצא החוצה.
עו"ד גבור: לא, היא נחקרה כבר, היא יכולה לשבת באולם.

<#20#>
החלטה

העדה, העדה, הגברת פרי מפריעה למהלכו התקין של הדיון על ידי קריאת קריאות ביניים. הפרעה נוספת תביא להוצאתה מהאולם.

ניתנה והודעה היום, 20 בספטמבר2012, במעמד הצדדים.

________________
חנה קיציס, שופטת

עו"ד גבור: למעשה מה שאני מבין מכל מה שאמרת עכשיו שבעצם ניסים טובלי מנהל התובעת היה מממן של המיזם הזה למעשה.
עד, מר כהן: ניסים טובלי, לא, מה פתאום, איזה מממן? ניסים טובלי כמו גם גורמים אחרים, כמו גם,
ש: הכוונה אקו.
ת: רגע, לא משנה, אותו דבר, כמו גם גורמים אחרים שלקחתי צ'קים וניכיתי אצלם, כן? משם בעצם, היא שילמה קודם לכן 10 או 11 אחוז ריבית, אני לתומי אמרתי אני אקח את הצ'קים האלה ואני אחפש גורמים שלוקחים פחות מ-10 אחוז ריבית, על מנת שאפשר יהיה למחזר את הכסף כדי שהמיזם ייצא לפועל. כי אני בהתחלה אכלתי את השטויות שהיא מכרה לי, שכביכול יש לה תזרים מזומנים חיובי מכל מיני כיוונים אחרים, אז חשבתי שמשם תצמח הישועה וחשבתי שהצ'קים של אבי וגם ידעתי שהצ'קים של אבי הם צ'קים טובים, והאינפורמציה של אבי הייתה טובה, אז לכן פעלתי לא רק אצל טובלי. אצל כל מיני גורמים אחרים.
ש: אצל מי בנוסף ניכית?
ת: היה לפחות עוד איזה שניים שלושה גורמים – עינאווי אני חושב. ואיך קראו להוא שישב בבית הטקסטיל, עוד מישהו שישב בבית הטקסטיל. שמע, התאמצתי כדי באמת לספק תזרים מזומנים למיזם הזה.
ש: כן.
ת: התאמצתי מאוד.
ש: טוב. תגיד לי. איפה נתת ללילי את הכספים שאתה ניכית בגין הצ'קים?
ת: אה, היו כל מיני וריאציות.
ש: איזה וריאציות היו?
ת: פעם אחת רצתי מהר לבית המשפט בתל אביב, אפרופו אותו שופט, הייתה צריכה לתת לו כסף מזומן כי אשתו עלתה על היחסים שלהם,
ש: בוא, בוא תתרכז,
ת: שאלת – הנה אני עונה לך, בכניסה לבית המשפט בתל אביב, מה לא ברור.
ש: נתת כסף שם? רק שם?
ת: לא. היו עוד וריאציות. הייתה הפקדה, הייתה הפקדה לאיזו חברה שלה בחשבון בנק מזרחי בנתניה, זכור לי עד עכשיו. היה העברות בנקאיות שהעברתי לכל מיני מקומות וחלק מזומנים, בוודאי.
ש: היא הייתה אצלך בדירה?
ת: יש מצב.
ש: אתה גר ברחוב דיזנגוף?
ת: כן.
ש: איזה מספר?
עו"ד אלקים: מה זה רלוונטי?
עו"ד יוספסברג: רלוונטי מאוד.
עד, מר כהן: סוף, הבית האחרון בדיזנגוף.
עו"ד גבור: היא הייתה אצלך בבית לקבל את המזומנים נכון?
עד, מר כהן: יכול להיות, אני לא זוכר בדיוק כל סיטואציה, אבל אני זוכר,
ש: אני אומר לך שכשהיא קיבלה את המזומנים,
ת: כן?
ש: אתה אמרת לה – הנה עוד מעט קאט, מגיע הבנקאי שלי להביא לי את הכסף.
ת: בנקאי שלי – לא השתמשתי במושג הזה בחיים.
ש: אלא במה השתמשת? מי אמרת שמביא את הכסף?
ת: לא יודע. לא זוכר. אבל בנקאי שלי – זה לא,
ש: את הכסף קיבלת מטובלי?
ת: זה לא מהסביבה המילולית שאני משתמש בה. אין לי מושג כזה בטרמינולוגיה שלי. ולכן אני שולל על הסף שאי פעם יצא מפי המושג בנקאי שלי.
ש: הבנתי. מה יצא בכל זאת מפיך מבחינת מקור, המקור,
ת: אתה זוכר מה יצא מפיך לפני עשר שנים באיזו פגישת חולין?
ש: אני לא נחקר. אני לא נחקר.
ת: אז אני לא זוכר.
ש: מה זה?
ת: אז אני לא זוכר.
ש: אתה לא זוכר. אתה קיבלת באותו זמן הלוואות מהרבה גורמים?
ת: אמרתי לך קודם.
ש: מה?
ת: שניכיתי את הצ'קים שלהם אצל מספר גורמים.
ש: זה יהיה נכון לומר שמר טובלי היה החלק הארי ב,
ת: אני לא יודע עכשיו להגיד לך, אתה חושב שאני זוכר?
ש: אבל הוא היה חלק משמעותי.
ת: הוא היה חלק משמעותי יש להניח.
ש: התובעת, אני מתכוון לתובעת.
ת: כן.
ש: בסדר. טוב. אתה היית, איך הכרת את התובעת? היית לקוח שלה בעבר נכון?
ת: את טובלי?
ש: כן.
ת: כמה חודשים קודם היה לי איזה פרויקט שקיבלתי צ'קים. אני לא זוכר איך, איך הגעתי אליו, אני זוכר שהוא ניכה לי את הצ'קים, הוא עשה עליי רושם של אדם אמין ונחמד.
ש: ככה הגעת למעשה,
ת: כן, זו היכרות שהתחילה כמה חודשים קודם לכן.
ש: ויש לך, אני מבין שמכוח זה יש לך ניסיון רב בתחום הזה של השוק האפור. לא? אין לך? היה לך עסקים נוספים עם מר טובלי? כי אתה כל כך האמנת בו.
ת: לפני? לפני אותה תקופה אמרתי לך, ההיכרות שלנו לפני כן הייתה של חודשים ספורים.
ש: אז לא היה לכם איזושהי מערכת עסקית קודם לכן.
ת: קודם או במהלך?
ש: שום מיזם עסקי.
ת: בתקופה שקדמה ל, לעת הזו, ממש לא. אני בכלל לא הכרתי אותו.
ש: בתקופה שלאחר?
ת: לאחר מכן, איזה שנתיים אחר כך, בין היתר בגלל החבות שאני הרגשתי כלפיו, כן? עצם העובדה שאני לצערי, או אפשר להגיד בעוונותיי הכנסתי אותו פה לכל הפרשייה הזאת אז עשיתי הרבה מאוד מאמצים כדי לרצות אותו בכל מיני דרכים אחרות.
ש: כמו? כמו מה למשל?
ת: כמו למשל איזשהו פרויקט נדל"ן ששידכתי אותו ל, אהה, ו, ניסיתי.
ש: בגלל זה שאתה כל כך רוצה להוקיר לו טובה עבור אותה נפילה במירכאות, במירכאות,
ת: תשמע,
ש: במירכאות שאתה,
(מדברים יחד)
ש: שאתה כביכול מרגיש, מרגיש מחויב לו, במקום לעשות איזושהי טובה אתה למעשה מבקש ממנו שיחתום לך על ערבות כזו או אחרת.
ת: לא ביקשתי.
ש: במקומות שאתה משכיר בתל אביב.
ת: אני לא ביקשתי ממנו.
ש: מעולם לא? מעולם הוא לא היה ערב שלך?
ת: הוא היה ערב, אבל לא ביקשתי ממנו.
ש: אה, הוא היה ערב, אז למה הוא היה ערב אם אתה זה שחייב לו כסף?
ת: מכיוון ש,
ש: אתה הרי זה שצריך להוקיר לו תודה.
ת: מה השאלה?
ש: השאלה – איך זה עולה בקנה אחד עם מה שאמרת קודם לכן שאתה זה שאמור, שאתה חייב לו, לא שהוא חייב לך.
ת: זה נורא פשוט, אתה רוצה תשובה?
ש: אני רוצה תשובות.
ת: ברגע, ברגע שאני עליתי על פרויקט בתל אביב של בניין בשדרות רוטשילד, חשבתי שהפרויקט הזה הוא טוב וחשבתי שהוא יוכל ליהנות מרווחים שייהנו מהפרויקט הזה אז הכנסתי אותו לתוך הפרויקט. במסגרת הפרויקט המשכיר, המשכיר של הבניין בשדרות רוטשילד, רצה אותו בתור ערב. הוא אמר אני רוצה אותו בתור ערב.
ש: אתה יכול להציג לי את ההסכם שיש לך עם מר טובלי על אותו מיזם שהכנסת כי רצית להכניס אותו כשותף שלך?
ת: לי אין הסכם, בעצם יש לי הסכם איתו.
ש: תציג.
ת: בוא תראה.
ש: יש לך פה להציג לי?
ת: אה בטח הבאתי איתי את כל המסמכים שאספתי כל חיי, כי לא ידעתי איזה מסמך אתה תבקש ממני. איזה יופי.
ש: הבנתי. טוב.
עו"ד יוספסברג: תוכל להביא? שיביא, זה חשוב.
עד, מר כהן: יש לי הסכם שכירות. זה לא הסכם עם טובלי.
עו"ד גבור: זה שכירות שאתה נתבעת לגביו.
עד, מר כהן: נכון, נכון.
ש: שהתביעה הפסדתם.
ת: נכון.
ש: הוא השותף שלך למעשה מר טובלי.
ת: בצורה כזאת או אחרת – לימים, אני לא יודע אם הוא היה שותף, אבל הוא,
ש: מר טובלי שותף שלך, אתה תחת אזהרה פה, אתה יודע את זה?
ת: בטח שאני יודע את זה.
ש: אז תענה לי תשובה, מר כהן, כן או לא?
ת: אני לא יודע איך להגדיר שותף.
ש: אני שואל אותך שאלה נורא פשוטה – הוא שותף שלך במיזמים?
ת: הוא היה שותף בבניין בשדרות רוטשילד. אני לא הייתי שותף בבניין בשדרות רוטשילד.
ש: עם מי הוא היה שותף? עם האוויר? אם אתה לא היית שותף.
ת: לא, היו שם עוד כמה אנשים. יש שם עוד כמה אנשים. אני הייתי זה ש,
ש: מר קייר אולי?
ת: לא, לא, קייר לא, קייר היה הקבלן שבנה את הבניין. קייר לא היה שותף.
ש: היה לך עוד עסקים עם מר טובלי, נכון?
ת: לא.
ש: ממש לא? ממש לא. טוב, מתי אתה יכול לומר לי פחות או יותר התחילה ההיכרות בינך לבין מר טובלי?
ת: אמרתי לך קודם,
ש: שנה, שנה.
ת: 2002, 2002. אולי 2003. אבל זה חודשים ספורים לפני ה,
ש: חודשים ספורים לפני ה,
ת: ההיכרות עם הגברת פרי.
ש: גברת פרי. ומתי הייתה הפעילות הקודמת שלך עם מר טובלי לפני זה? שבמסגרתה ניכית צ'קים כבר אצלו?
ת: חודשים ספורים לפני ההיכרות עם לילי פרי.
ש: זאת אומרת זה היה ב-2003?
ת: אמרתי קודם – או 2002 או 2003, זיכרוני כרגע לא ברזולוציה כל כך גבוהה. תן לי יומיים, תקבל תאריך.
ש: אוקיי. החברות שניהלת ב-C.H.I אתה היית שכיר? יצא שם תלוש משכורת?
ת: לא.
ש: מה היית? משכת דיבידנדים בסוף שנה?
ת: לא.
ש: אלא?
ת: לא היה דיבידנדים.
ש: אה, לא היה דיבידנדים?
ת: לא.
ש: זאת אומרת זו הייתה חברה שהייתה חברת מדף?
ת: היא לא הייתה חברת מדף, אבל בנסיבות שקרו באותה שנה שהיא פעלה, היא פעלה פחות, שנה, אולי אפילו פחות, לא היה דיבידנדים, לא היה כלום. הרווחתי מה שדיווחתי, נגמר.
ש: וצ'קים שמסרת לאבי גרוסברג,
ת: לא מסרתי לאבי גרוסברג. מסרתי ללילי.
ש: אבל אמרת מקודם שפגשת את אבי ונתת לו צ'קים.
ת: לא אמרת את זה.
ש: כל הצ'קים נתת ללילי?
ת: בוודאי. אתה יודע למה?
ש: ומה עם אבי גרוסברג, מה, מה,
ת: אני פגשתי את אבי גרוסברג מספר פעמים.
ש: כן.
ת: אמרתי, זכורה לי פעם אחת במיוחד, כיוון שהאיש היה חיוור, היה במצוקה, וסיפר לי שחברתו שהקסימה אותו מצד אחד עקצה אותו, אמרתי את זה כבר.
ש: זו הייתה התיאוריה,
ת: זה לא תיאוריה, אלה היו הדברים שנאמרו.
ש: הא הא. טוב. בוא נראה עכשיו. אני מפנה אותך, כתב ערבות, התחייבות וערבות נספח ד' לתצהירו של מר טובלי, אתה מכיר אותו?
ת: תראה לי.
ש: אני מראה לך, התחייבות וערבות, זו חתימה שלך פה למטה?
ת: כן.
ש: אתה יכול להסביר לי מי זאת חברת גולדמן טרמפ?
ת: אני לא יודע. חברה שהוא הציג את עצמו.
ש: חברה שהוא הציג את עצמו?
ת: אקו, או טובלי, או אני לא יודע מה, אני בא אליו, אני לוקח כסף, הוא מחתים אותי על נייר, אני לא שואל הרבה שאלות. בסופו של דבר החשיפה היא שלו, כן? אז יכול להיות שגולדמן טרמפ זו חברה שקשורה איתו, אני, כמה שזכור לי יכול להיות שהייתה קשורה איתו, הייתה שותפה איתו, אני לא יודע בדיוק, או שהוא היה בעל הבית שלה, אין לי מושג.
ש: אני לא מבין, אני לא מבין. הלוגו הוא הרי של אקו. והיא ממוענת לא לאקו. לגולדמן טרמפ.
ת: נו.
ש: הלוגו של אקו.
עו"ד אלקים: גברתי, זו שאלה שאותה צריך לשאול את מר טובלי.
כב' הש' קיציס: הוא שואל אותו בתור אחד שחתום מה הוא הבין מהמסמך.
עו"ד גבור: מאחורי מסמך שכתוב, כתב לוגו של אקו, שכתוב לכבוד גולדמן טרמפ.
עד, מר כהן: יכול להיות כתוב חיזבאללה גם למעלה. הכסף אצלי והצ'ק אצלו זה בסדר אני אחתום.
ש: תחתום על מה? אני רוצה להסביר, להבין ממך למה חתמת על מסמך שממוען לטובת גולדמן טרמפ? הרי כסף קיבלת מאקו. המסמך ממוען לגולדמן טרמפ. מה ההיגיון?
ת: תשאל את זה שהחתים אותי.
ש: סתם אתה חותם על מסמכים?
ת: אני חתמתי. אני חתמתי.
ש: סתם חותם על מסמכים?
ת: לא, זה לא משנה לי, קיבלתי כסף, זה לא משנה לי למי אני חותם.
ש: וזה רק על דרך המקרה שהכתובת, אני רואה של אקו, היא במקרה אותה כתובת של גולדמן טרמפ?
ת: מאיפה אני יודע את הדברים האלה?
ש: איך אתה יודע.
ת: אני פגשתי אותו בירושלים.
ש: כן.
ת: חתמתי על זה בירושלים אם אני זוכר נכון.
ש: אוקיי. המסמך הזה אגב שהראיתי לך הוא מ, נספח ד', אני לא רוצה לטעות, הוא מינואר 2003.
ת: יופי טופי.
ש: נכון? מינואר 2003. אז אני שואל אותך, אני מבין הרי ממר טובלי מהתצהיר שלו שהייתה לו היכרות מוקדמת איתך. לפני הצ'קים האלה. אז איך זה יכול להיות שרק בחודש ינואר אתה חותם לו על כתב הערבות ולא הרבה לפני זה?
ת: אולי חתמתי על כתב ערבות קודם, מאיפה הוא יודע?
ש: הוא היה מציג אותו כמו שהוא הציג את זה.
ת: אני לא יודע, מה, אני לא יודע מאיזה שיקולים,
ש: יש איזו מערכת של אמון ביניכם אני מבין.
ת: אני לא יודע להגיד לך. כשנתבקשתי לחתום – חתמתי. אתה שואל אותי שאלות כאילו שאני צריך עכשיו לתת לך תשובות פילוסופיות.
כב' הש' קיציס: אדוני. אדוני צריך לסיים את החקירה.
עו"ד גבור: חברי קיבל שעה וחצי, גם לי מגיע שעה וחצי.
כב' הש' קיציס: אדוני, הוא לא קיבל שעה וחצי. א' זה לא היה שעה וחצי,
עו"ד גבור: שעה וקצת.
כב' הש' קיציס: זה גם לא היה שעה וקצת. זה היה פחות מזה. אפשר יהיה לראות בזמנים אחר כך. ואדוני חוקר את העד הזה כבר מזה 45 דקות, ולכן אדוני צריך לסיים.
עו"ד יוספסברג: גברתי, הוא עד מאוד מרכזי, גם אם יש צורך,
כב' הש' קיציס: מעניין איך לא ידעתם לתחום את כל הדברים האלה מבחינת הזמן שהקצו לכם, מה חשבתם? אם הוא עד כל כך מרכזי.
עו"ד גבור: לא הבנתי מה קשור ל-45,
כב' הש' קיציס: 45 דקות. אני מודיעה לאדוני, יש לאדוני עוד רבע שעה ואדוני סיים.
עו"ד גבור: צר לי, גברתי.
כב' הש' קיציס: וכרגיל, נכון.
עו"ד גבור: תגיד לי. נפתח תיק הוצאה לפועל נגדך? על ידי מר טובלי?
עד, מר כהן: לא.
ש: גם לא אמור להיפתח, נכון?
ת: אתה שואל אותי?
ש: אני שואל אותך, אתה חייב כסף למר טובלי?
ת: אני לא יודע, יכול להיות שהוא יחליט לפתוח,
ש: אה, יכול להיות שהוא יפתח. אבל נכון לעכשיו – אין שום סיבה שהוא יפתח.
כב' הש' קיציס: אז הוא כבר ענה לך על זה.
עו"ד גבור: לא, שזה יהיה רשום.
עד, מר כהן: אני לא יודע. אני לא יודע על תיק הוצאה לפועל שטובלי פתח נגדי.
ש: אוקיי. גם לא צריכה להיות סיבה לזה, נכון?
ת: תשאל אותו. אם יש לו סיבה – שיפתח.
ש: אני שואל אותך, האם אתה, האם יש סיבה שנפתח נגדך תיק הוצאה לפועל?
ת: יכול להיות שעל הצ'קים האלה לפתוח נגדי תיק, אני לא עורך דין, אבל אולי כן, אני יודע?
(הערה מהאולם)

<#22#>
החלטה

שוב הגברת פרי מצאה לנכון להעיר הערות כלפי העד, ועל כן היא מתבקשת לעזוב את האולם.
<#23#>

ניתנה והודעה היום, 20 בספטמבר2012, במעמד הצדדים.

________________
חנה קיציס, שופטת

עו"ד גבור: אפשר בבקשה,
כב' הש' קיציס: לא, אנחנו לא משחקים בבית משפט.
עו"ד גבור: תגיד לי. נשאלת לגבי מעון לאה ב, בפרויקט הזה, הייתם אמורים לפצל דירות בבניין ולהתחלק ברווחים ממכירת הדירות, מהשכרת הדירות. הייתם שוכרים משניים אם אני לא טועה, נכון? אני לא יודע אם הנהון, לא שומעים הנהון בהקלטה.
עד, מר כהן: כן, התשובה היא כן. מי זה אתם זאת השאלה.
ש: אתה וטובלי.
ת: לא, אני לא הייתי שותף עם טובלי הסברתי לך. היו שותפים אחרים. אני רק הייתי זה,
ש: אני לא מבין. אתה קודם אמרת שהיה מיזם שרצית להכניס,
ת: אני הכנסתי אותו.
ש: זה היה מיזם? או לא היה מיזם?
ת: אתה אומר הייתי שותף עם טובלי,
ש: מצוין, זה המיזם. הבנתי. עכשיו, זה המיזם, בסדר. הייתה כבר חלוקה מבחינת הרווחים התחלקתם כבר ברווחים אתה ומר טובלי?
ת: אני לא התחלקתי ברווחים. אני, תקשיב, אני גייסתי כספים דרך כל מיני גורמים בארץ ובחו"ל על מנת לשפץ את הבניין. הכנסתי את טובלי. טובלי קשר את הקשר עם השותפים האלה. כמה הוא משך משם, כמה הוא לא משך משם – אני לא יודע.
ש: למה היית צריך את טובלי? היית מקור מימון?
ת: לא הייתי צריך מקור מימון.
ש: אז למה הכנסת אותו?
ת: משום שאני הסברתי לך קודם – אני רציתי להכות על חטא וחשבתי שזה יהיה נכון אם יש לי מיזם שהוא יכול לראות ממנו ברכה – להכניס אותו לשם. זה הכול.
ש: הוא ראה ברכה?
ת: אני מניח שכן.
ש: אתה יודע שפרעת את כל החוב כלפיו.
ת: אני פרעתי חוב? איזה חוב? על מה אתה מדבר.
ש: אה, לא היה חוב?
ת: אני לא פרעתי שום חוב. זה שעשיתי טובה לאדם כזה או אחר – זה לא קשור לחובות. זה מתוך הרצון המוסרי הנפשי שלי לעזור לבן אדם, ראיתי אותו כאדם חיובי, ראיתי אותו כאדם טוב,
ש: מר טובלי, עכשיו,
ת: אני מדבר על טובלי, אני ראיתי אותו כאדם טוב, כנשמה טהורה, וחשבתי שאם יש לי אפשרות לבחור אדם מכל האנשים בעולם כדי להכניס אותו לאיזשהו מיזם שאני חושב שהוא יראה בו ברכה – אני בחרתי בטובלי.
ש: אז שמענו שהוא ראה ברכה.
ת: אני לא יודע אם הוא ראה ברכה, אני לא יודע אם הוא ראה ברכה,
ש: אל תתווכח איתי. אחרי ששמענו ממך שהוא כנראה ראה ברכה,
ת: אני לא אמרתי שהוא ראה ברכה. אני אמרתי שאני לא יודע אם הוא ראה ברכה.
ש: זה מוקלט, זה כבר מוקלט.
ת: טוב.
ש: אחרי שלמעשה הוא ראה ברכה ממך,
ת: כן?
ש: אהה, כמה שנים לאחר מכן, אפילו פחות מכמה שנים, אולי שנה בעצם, שנה וחצי לאחר מכן, בגלל שהוא ראה ברכה כל כך גדולה הוא בעצם רוצה להוריד לך את הראש. אז מי משקר – אתה או מר טובלי?
ת: כפי שאמרתי לך קודם – א' אני מקווה שלהוריד לי את הראש נאמר,
ש: מי משקר?
ת: בלשון של הומור.
ש: אתה או הוא?
ת: אני לא מאמין שהוא משקר כי הוא אדם אמין.
ש: יפה. אז זה הכול. שאלה הבאה. מי זה מר גייר?
ת: חזי גייר?
ש: כן.
ת: איש נחמד, קבלן בניין, גר בשרון איפשהו, מה עוד אתה רוצה לדעת עליו?
ש: איזה קשר עסקי היה לך איתו?
ת: אה, דרכינו הצטלבו מספר פעמים במיזמים שונים.
ש: כן, גם במיזם של מעון לאה, נכון?
ת: לא, שם הוא היה קבלן.
ש: מה הוא היה?
ת: הוא היה קבלן. הוא נתן שירות. הוא לא היה שותף.
ש: מה, הוא הוציא קבלן משנה? שותף זה רק טובלי.
ת: הוא נתן שירות,
ש: זה הבנתי,
ת: הוא נתן שירות,
ש: אבל,
ת: לא, קודם כל מה שהבנת לא נכון, היו הרבה שותפים.
ש: מה הוא נתן, מר גייר?
ת: הוא בנה בלי כסף.
ש: בנה קבלן משנה וקיבל כסף. נכון?
ת: כן, כן.
ש: אבל הוא גם חותם לך על ערבות מסיבה כזו או אחרת, לא?
ת: הוא ראה לנגד, אני הצעתי לו להיות ערב בזמנו בגלל שהוא גם רואה ברכה בעצם העובדה שהוא קבלן, והיה צריך ערב, אז הוא חתם ערבות. זה הכול. הוא לא היה שותף בשום צורה שהיא. הוא,
ש: הוא חותם לך על ערבות מכוח זה שסיפקת לו עבודה?
ת: מכוח? אני לא יודע מכוח מה.
ש: אז אני שואל אותך.
ת: מכוח זה שאולי גם הוא האמין בי, גם הוא האמין בפרויקט, גם הוא האמין בעבודה, מתוך כל הדברים ביחד, מכוח קוסמי, אני יודע מאיזה כוח?
ש: אתה בקשר איתו עד היום?
ת: לא. פגשתי אותו לפני כמה חודשים.
ש: גם במחנה יהודה?
ת: לא.
ש: טוב. תגיד לי, בפגישה בקירון אתה נכחת מר כהן?
ת: איפה זה קירון?
ש: קירון זה ליד יהוד.
ת: עם איזו פגישה?
ש: עם מר גרוסברג ועם מר,
ת: בסביון, לא בקירון. כן. כן.
ש: נכחת?
ת: כן.
ש: מה היה בפגישה הזו?
ת: זו אותה פגישה שתיארתי קודם שהאיש היה חיוור ובכה על רוע הגורל שאחז בו.
ש: מה היה בפגישה? בוא ספר לי. מה סוכם בפגישה הזו?
ת: קודם כל קדמה לה אם אני לא טועה,
ש: לא, אני לא שואל אותך מה קדם. אני שואל מה היה בפגישה הזו.
ת: קדמה לפגישה,
ש: אני לא שואל אותך.
עו"ד אבירם: גברתי, הוא מפריע לעד לענות.
עו"ד גבור: אני שואל אותך מה היה בפגישה הרלוונטית הזאת?
עד, מר כהן: דיבורים.
ש: אני רואה אבל שהיה גם מכתבים, לא דיבורים. אני מפנה אותך לנספח ל"א.
ת: הכתבים נעשו קודם, לכן אני אומר קדמה לזה פגישה שבה היו כתבים.
ש: אני מבין שהכתבים עליו בפגישה בסביון.
ת: לדעתי אם אני זוכר נכון,
ש: מתי הייתה הפגישה אתה זוכר?
ת: מאיפה אני זוכר, היה איפשהו ב-2003, אבל אם אני זוכר נכון,
ש: זו החתימה שלך מר כהן? ל"א 2? נספח ל"א 2, בכבוד רב אילן כהן?
ת: יש להניח.
ש: כן או לא?
ת: יש להניח שכן.
ש: ומה סוכם בפגישה הזאת? החזר צ'קים למר כהן, נכון?
ת: החלפה של הצ'קים שחזרו, מאחר והאיש בא ובכה שאין לו כסף כי הגברת עקצה אותו ושאבה ממנו את כל הכסף, הוא דיבר על זה שיש לו תוכנית אני יודע מה איזו קרן השתלמות שצריכה להשתחרר ואנחנו, אני אחרי שדיברתי עם טובלי אמרתי לו תשמע בוא תבוא לקראתו, תבוא לקראתו, תן לו קצת קרדיט, אני חושב שהוא אפילו ויתר על ריבית אם אני לא טועה, תן לו את הקרדיט ובוא נסתדר עם הבן אדם כדי ש-א' אתה תקבל את כספך, ב' אני אחזור הביתה בשלום, ג' לפחות ננסה להוריד את צבע הסיד מפניו של אדון גרוסברג. זה היה המטרה. של אותה פגישה.
ש: אני רואה שפה קיבלתם למעשה שלושה צ'קים, נכון? 218, היה צריך להיות 219.
ת: אני לא יודע איזה צ'קים,
ש: על סך 23 אלף ₪ כל אחד, אתה חתום על זה.
ת: מה?
ש: אתה חתום על זה שקיבלת שלושה צ'קים, ל"א 2, בנספח. אני רואה פה, אני רואה פה שלושה צ'קים שלגביהם אתה חתום שלקחת, על סך של 23 אלף ₪ כל אחד.
ת: ניתנו צ'קים, אני מסביר לך עוד פעם, חלק מהצ'קים ניתנו בפגישה שקדמה. באותו יום הייתה פגישה שלי עם אדון גרוסברג,
ש: בקפה הבימה.
ת: במקום אחר, אני כבר לא זוכר איפה, ומשם נסענו ובפגישה שדיברנו קודם נסענו לסביון, למה? כי בסופו של דבר כל החלטה שאני רציתי לקחת בקשר לצ'קים מן הסתם יש מישהו שחייבים לו את הכסף, שצריך לקבל את הסכמתו.
ש: אתה גם נכחת אני רואה.
ת: באיזו פגישה.
ש: בפגישה בקירון, בסביון.
ת: בסביון הוא נכח. אז אני מסביר לך,
ש: זה היה בהסכמתו הסיפור הזה.
ת: אתה רוצה לדעת מה היה או שאתה שואל אותי שאלות שאין להן שום קשר כרונולוגי?
ש: זה היה בהסכמתו.
ת: בהסכמתו של מי?
ש: של מר טובלי.
ת: אני יזמתי את הפגישה עם טובלי.
ש: וכל מה שכתוב פה במסמך הזה, זה היה על דעתו, כי גם הוא חתום עליו.
ת: אני חתמתי על המסמך הזה לפני שהגעתי אליו בכלל.
ש: אני רואה פה חתימה של ניסים טובלי.
ת: יכול להיות שהוא חתם,
עו"ד אבירם: גברתי, פה מדובר על הטעית העד, פה מדובר על הטעית העד,
(מדברים יחד)
עו"ד אבירם: גברתי, נחקר ארוכות מר טובלי על המסמך הזה, נתן הסבר.
עד, מר כהן: אני לא זוכר שטובלי חתם על זה. אני חתמתי. אני חתמתי. בוודאי שחתמתי. איזו שאלה. רציתי לסדר את העניינים.
עו"ד גבור: בצ'קים שהיו הוא אמור היה לקבל חזרה אחרי צ'קים שהוא כבר נתן לך פעם אחת, אחרי שהוא קיבל מזומן, שמר טובלי קיבל מזומן. הוחזרו לאבי גרוסברג צ'קים,
עד, מר כהן: מי קיבל מזומן?
ש: מר טובלי.
ת: איזה מזומן הוא קיבל?
ש: אתה מכיר אדם בשם דרור אהרון?
ת: לא.
ש: בחיים לא שמעת את השם הזה?
ת: שמעתי את השם הזה, דיברו על זה, גם עכשיו דיברתם על זה.
ש: אה, אתה שמעת, הקשבת לשיחה בחוץ נכון?
ת: לא יודע, אתם שואלים אם זה אתה דרור אהרון אז הוא אומר אני לא, אז הבנת שיש,
ש: אה, היום פעם ראשונה שמעת את השם?
ת: לא, שמעתי את השם קודם וחשבתי שזה דמות ספרותית באחד הספרים.
ש: היה לך קשר אליו כזה או אחר?
ת: אני מסביר לך, זה דמות שבעיניי יש כמה אופציות - או שהיא קיימת וזה מישהו איזה עבריין שעקץ אותם, או שזה מישהו מחוג מכריה הקרוב של לילי פרי מהיכרותה עם השוק האפור שסייע לה לעקוץ את גרוסברג, או שזה דמות שהיא בדתה כמו שהיא בודה כל מיני דמויות ספרותיות בהיותה סופרת. זה מה שאני חושב. ואני גם מביע רק דעה. אני לא מכיר את האיש הזה. אני רק אומר את דעתי. זה הכול.
עו"ד יוספסברג: מה זה, מה הדעה שלו? לא שומעים מה הוא אומר.
עו"ד גבור: אז כשבא בן אדם שהיה גם עורך דין לשעבר וטוען שמר גרוסברג נפל קורבן למרמה של כל החבריא הזאת,
עד, מר כהן: מי זו החבריא הזאת?
עו"ד גבור: טובלי, ואתה, ומר אהרון,
עו"ד אבירם: סליחה? אני מתנגד, גברתי, אני מתנגד, הוא לא אמר, גברתי.
כב' הש' קיציס: אם אתה מצטט בשמו אז תצטט בדיוק מה שהוא אמר.
עו"ד גבור: אני אתקן את השאלה שלי, אני אנסח אותה. העיד פה עורך דין לשעבר,
עד, מר כהן: איזה עורך דין?
ש: יאיר שור. מכיר את השם הזה?
ת: איך?
ש: יאיר שור.
ת: לא מכיר.
ש: לא מכיר. הוא טען שמר גרוסברג נפל קורבן כפי שהוא נפל קורבן לסחיטה ואיומים בכל מה שקשור לאותם הצ'קים שניתנו והיו,
ת: מי סחט אותו?
ש: סליחה?
ת: מי סחט אותו?
ש: מר אהרון לדוגמה.
ת: מה אתה שואל אותי שאלות על דברים שאני לא מכיר? אני לא מכיר. אני לא יודע מי זה אהרון, אני לא יודע מי זה שור, אני לא יודע מה אתה מדבר איתי בכלל, אני לא קשור לזה, אין לי שום מושג.
ש: נחקרת במשטרה בנושא הזה?
ת: איזה נושא?
ש: של הקשר שלך עם דרור אהרון.
ת: אני לא יודע מי זה דרור אהרון. בוודאי שלא נחקרתי במשטרה.
ש: זומנת אי פעם?
ת: בנושא הזה?
ש: בכלל.
ת: אה, האם זומנתי אי פעם למשטרה באופן כללי?
ש: כן.
ת: קרה פעם פעמיים.
ש: וגם בנושא הזה?
ת: לא.
ש: אמור לי בבקשה, מי זאת רוחמה כהן?
ת: אין לי מושג.

<#24#>
החלטה

חקירת העד נארכת 50 דקות. מצוין כי מלכתחילה כאשר ביקש ב"כ הנתבע את הזמנתו נקבע הדיון בכלל הראיות לשעות שבין 10:30 ועד 15:30. בהתאם לקביעת זמן זו היה על ב"כ הנתבע לתכנן את חקירתו. ודאי ובוודאי שלא ניתן לחקור את העד הזה ללא הגבלה. ניתנות לעורך דין גבור ארבע שאלות אחרונות.

ניתנה והודעה היום, 20 בספטמבר2012, במעמד הצדדים.

________________
חנה קיציס, שופטת
עו"ד גבור: אמור לי, אי פעם ישבת בכלא?
עד, מר כהן: הייתי שבוע במעצר.
עו"ד גבור: למה?
עד, מר כהן: בגלל חובות.
עו"ד גבור: איזה חובות?
כב' הש' קיציס: שאלה שנייה.
עו"ד גבור: זה, זה נחשב הכול לשאלה אחת גברתי.
כב' הש' קיציס: אמרתי זהו, זו הייתה שאלה אחת. שאלה שנייה.
עו"ד גבור: אני רואה פה, מפנה אותך לנספח ז', נספח ז' שזה למעשה צ'ק על 27,730. (עשרים ושבע אלף שבע מאות שלושים), שאבי חתום עליו, שניתן לפקודת אקו, ואתה חתום מאחורה. מאחורי הצ'ק. תסביר לי למה יש את החתימה שלך מאחורי הצ'ק.
עד, מר כהן: סליחה, סליחה שנייה. אני בדרך הזאת, אם זיכרוני אינו מטעני הצ'קים בדרך כלל לא היו לפקודת אקו. הם היו לפקודתי ואני הוספתי.
עו"ד גבור: לא, אני מציג בפניך,
עד, מר כהן: אני,
עו"ד גבור: מסמך, שבו הצ'ק לפקודת אקו.
כב' הש' קיציס: אז הוא עונה.
עד, מר כהן: אתה רוצה תשובה?
עו"ד גבור: כן.
עד, מר כהן: אם זיכרוני, אני חוזר על התשובה שהתחלתי קודם, אם זיכרוני אינו מטעני כלל הצ'קים היו לפקודתי, ואני הסבתי אותם לאדון טובלי. יכול להיות, יש להניח שהצ'ק הזה, זה צ'ק שהוחלף בצ'ק שאני קיבלתי לפקודתי ואדון גרוסברג ביטל אותו, ומאחר והוא רשם אותו כפי הנראה ישירות לאקו, זה עדיין לא מנע ממנו לבקש ממני לחתום מאחור על הערבות. אתה מבין מה אני אומר?
ש: לא מבין.
ת: אז אני אסביר שוב - היה צ'ק א' וצ'ק ב', צ'ק א' ניתן לפקודתי לפקודת החברה שלי,
ש: איפה? תציג לי אותו.
ת: מה זה תביא מסמכים, היית מבקש מסמכים הייתי מביא, אני מנסה להסביר לך את הכרונולוגיה,
ש: אל תצעק עליי. אני מבקש ממך, תציג בפניי אותו סכום מקביל לסכום של ה-27,730. יש לך? אתה יכול להציג בפניי?
ת: אני לא יכול להציג בפניך שום מסמך מלבד רישיון הנהיגה שיש לי בכיס וההזמנה שקיבלתי, זה המסמכים היחידים שבאתי איתם.
ש: תגיד לי משהו, כמו שאמרת קודם לכן, לך יש חוב, כלפי אקו, כי הוא נפל כאילו עם צ'קים שלו, של אבי, למה הצ'ק פה הוא לפקודת אקו?
ת: אני אסביר, ניסיתי להסביר.
ש: זה מוסב אליך צד ג'.
ת: ניסיתי להסביר, אתה רוצה תשובה או שאתה לא רוצה תשובה? התשובה היא מאוד פשוטה. ניתן צ'ק אחד של אדון גרוסברג לטובלי. הצ'ק היה לפקודתי ואני הסבתי.
ש: איפה הוא? תראה לי. תראה לי את הצ'ק שהסבת אותו.
עו"ד אבירם: גברתי, הוא כבר השיב שאין לו פה צ'קים, שאין לו מסמכים.
כב' הש' קיציס: שאלה אחרונה.
עו"ד גבור: זה ממש קשה לי עם הסך הזה, גברתי.
כב' הש' קיציס: חבל שלא ידעתם להגיד את זה לאורך כל הזה. סליחה. ב-16 במרץ היה פרוטוקול. אם היה לך איזשהו, יראה סך הזמן שניתן לאדוני לחקירות עולה בהרבה על כל השעות שנקבעו באותו מועד.
עו"ד גבור: תגיד לי, אני רואה פה את כל הצ'קים שניתנו על ידך, חלק מהצ'קים ניתנו ל-C.H.I אני רואה עם חתימה שלך מאחורה. חלק מהצ'קים ניתנו לאקו, זאת חתימה שלך, חתימה שלך מאחורה, וגם אקו חתומה. חלק על מסמכים שאין חתימה שלך בכלל מאחורה. והשאלה שלי היא למה לבצע, למה ביצעת ערבוביה כזו בין כל הזהויות, בין אקו לבין C.H.I לבינך כחותם מאחורה? מה היה, מה הייתה הסיבה והרציונאל?
עד, מר כהן: אני אסביר, ניסיתי להסביר קודם, ניסיתי להסביר קודם. אדוני לא נתן לי להשיב. אם תיתן לי להשיב - אתה תקבל תשובה.
עו"ד יוספסברג: לא השערה, לא השערה. משהו שאתה,
עד, מר כהן: זו לא השערה. זו תשובה.
עו"ד אבירם: אני לא מבין מה פה,
כב' הש' קיציס: תנו בבקשה לעד להשיב.
עד, מר כהן: אני מסביר לך בפעם האלף - כל הצ'קים שאני קיבלתי ושבעדם קיבלתי כסף היו לפקודת C.H.I ואני הסבתי אותם. עד כאן - שלב ראשון של התשובה שלי.
עו"ד גבור: זה לא נכון, ראינו עכשיו,
עד, מר כהן: כל הצ'קים שקיבלתי בגינם כסף במעמד קבלת הכסף - כל הצ'קים היו לפקודת C.H.I ואני הסבתי אותם.
ש: הנה צ'ק מספר 61,
ת: אז אני מנסה להסביר לך.
ש: כן.
ת: אחרי שהצ'ק חזר באנו, לקחנו את הצ'ק שעליו קיבלתי כסף, ומאחר ורצינו לעזור לאדון, אז נרשמו צ'קים חדשים, והצ'קים החדשים בעצם נרשמו כבר למחותן עצמו. אוקיי? אבל ככלל כל הצ'קים שאני קיבלתי ב-system שעבד ביני לבין אקו, כל הצ'קים שאני קיבלתי היו לפקודת C.H.I, C.H.I הסבה והעבירה לאקו, ורק ככה אקו נתן כסף.
ש: איפה החשבוניות שקיבלת מאקו? היו חשבוניות שהוציאו לך?
ת: על כל צ'ק קיבלתי חשבוניות.
ש: וכשחזר הצ'ק הייתה חשבונית ביטול?
ת: אני מניח שמה שצריך להיות היה, אבל כל חשבונית, כל צ'ק שאני נתתי, קיבלתי כסף, קיבלתי חשבונית. ללא יוצא מן הכלל. הוא היה מאוד קפדן בתחום הזה.
ש: אין לך פה להציג לי.
ת: מאיפה יהיה לי? היית אומר לי לך תביא מסמכים.

<#26#>
החלטה

אני מפסיקה את החקירה לאחר שעה של חקירה.

<#27#>
ניתנה והודעה היום, 20 בספטמבר2012, במעמד הצדדים.

________________
חנה קיציס, שופטת
כב' הש' קיציס: חקירה נגדית.
עו"ד גבור: רק שיצוין לפרוטוקול.
כב' הש' קיציס: ציינתי.
עו"ד גבור: רגע, שאלה נוספת גברתי,
עו"ד אבירם: גברתי סיימה את החקירה. סליחה, החקירה הסתיימה אדוני.
עו"ד גבור: תיעוד כלשהו, יש לך להציג בפניי?
כב' הש' קיציס: עורך דין גבור, בית המשפט נתן הוראה שמסיימים את החקירה. אז אדוני מבקש?
עו"ד גבור: עוד שאלה אחת רק.

<#28#>
החלטה

מתירה שאלה נוספת.

<#29#>
ניתנה והודעה היום, 20 בספטמבר2012, במעמד הצדדים.

________________
חנה קיציס, שופטת

עו"ד גבור: יש לך להציג לי במקרה את הסכם השכירות?
עד, מר כהן: זה מה שיש לי בכיסים, עם זה באתי, זה כל מה שהבאתי.
כב' הש' קיציס: הבנתי.
עו"ד גבור: תודה רבה.
כב' הש' קיציס: בבקשה, חקירה נגדית.

ע.ה/4, מר כהן, משיב בחקירה נגדית לעו"ד אבירם:
עו"ד אבירם: אילן.
עד, מר כהן: כן.
ש: לפני הדיון, כשקיבלת את הזימון לדיון הזה, עורך דין גבור או מישהו מטעמו יצר איתך קשר?
ת: לא.
ש: פנו אליך?
ת: לא.
ש: איפה קיבלת את ההזמנה?
ת: בבית של החברה שלי.
ש: היה איזה מכתב נלווה שביקשו ממך אולי לצרף מסמכים או עם קבלתו ליצור קשר עם עורך דין גבור?
ת: זה המסמך שקיבלתי.
ש: תענה, כל שאלה,
ת: אני אקרא את זה עוד פעם.
כב' הש' קיציס: לפני זה לא קיבלת?
עד, מר כהן: אפשר לאתר אותו.
כב' הש' קיציס: טוב.
עו"ד אבירם: ביקשו ממך לארגן מסמכים? לבוא עם איזשהם מסמכים, חוזים?
עד, מר כהן: לא.
ש: תודה. אתה יכול לענות? כי הזה פשוט לא קולט את התשובה.
ת: אה, לא, לא, לא ביקשו.
ש: תודה. אתה היית בעל מניות יחיד, במניות של חברת C.H.I,
ת: חיובי.
ש: בין השנים 2002-2003.
ת: כן.
ש: האם אתה עוסק במתן הלוואות חוץ בנקאיות?
ת: ממש לא.
ש: אתה מלווה בריבית?
ת: ממש לא.
ש: יש לך או היה לך חלק בחברת אקו?
ת: לא, ממש לא.
ש: אוקיי. אני מציג לך טופס פתיחת לקוח כפי שהציג לך חברי, נספח ד' לתצהיר עדות ראשית גברתי, אתה מאשר שלפי הטופס הזה חברת C.H.I הייתה לקוחה של חברת אקו בנושא הניכיון? אני מציג לך חשבונית מיום ה-20 לינואר 2003, בגין עסקה שבוצעה בין חברת אקו לחברת C.H.I. נספח ה' לתצהיר עדות ראשית.
ת: כן.
ש: למעשה בוצעה פה עסקת ניכיון של שני צ'קים על סך 22,184 כל אחד. אתה מאשר שהעסקה הזאת בוצעה כפי שמפורט בחשבונית?
ת: כן.
ש: אני מפנה את בית המשפט לנספח ט', אני מציג לך חשבונית מיום ה-26 לינואר 2003 בגין עסקה שבוצעה בין חברת אקו לחברת C.H.I. שהיה שם ניכיון של צ'ק בסך 37 אלף שקל. אתה מאשר לי כי העסקה הזו בוצעה כפי שמפורט בחשבונית?
ת: כן.
ש: תודה. אני מפנה את בית המשפט לנספח י"ב לתצהיר העדות הראשית, מציג לך חשבונית מיום ה-13 למרץ 2003, בגין עסקה שבוצעה בין חברת אקו לחברת C.H.I צ'ק על סך 12 וחצי אלף שקל. אתה מאשר לי שהעסקה הזאת בוצעה כמו שמפורט בחשבונית?
ת: כן.
ש: תודה. אני מפנה את בית המשפט הנכבד לנספח י"ג לתצהיר העדות הראשית. אני מציג לך חשבונית מיום ה-26 למרץ 2003 בגין עסקה שבוצעה בין חברת אקו לחברת C.H.I, אתה מאשר שהעסקה הזאת בוצעה כפי שמפורט בחשבונית?
ת: כן.
ש: תודה. אני מפנה את בית המשפט הנכבד לנספח ט"ו, אני מנסה גם לרענן את זיכרונך, אני מראה לך, זה החשבון, שהוא בוצע לחברת, לפי חברת אקו, לפיו צ'ק של 12 וחצי אלף שקל וצ'ק של 22,184 חוללו בבנק. אתה מאשר את טענתו של מר טובלי שטוען שלאחר שהצ'קים האלה חוללו, למעשה אתה פרטת את הצ'קים האלה לשביעות רצונו?
ת: כן.
ש: ובמעמד הפירעון לצ'קים הצ'קים הוחזרו לך?
ת: כן.
ש: מר גרוסברג מתאר פגישה שהייתה ככל הנראה בהרצליה שלאחר מכן הוא טוען שאתם נסעתם לקירון ונפגשתם עם ניסים טובלי.
ת: סביון, כן.
ש: סביון. למעשה אתה מאשר שנפגשת איתו ורק לאחר מכן נסעתם לפגוש את מר טובלי.
ת: ברור, ברור.
ש: אני מציג לך מסמך כפי שהציג לך חברי שזה סיכום הפגישה, האם זה כתב היד שלך?
ת: כן.
ש: האם, אני מפנה לנספח כ"א 1 לתצהיר עדות ראשית, האם מר טובלי או מר גרוסברג אמרו לך מה לכתוב במסמך הזה?
ת: אני חושב שאני יזמתי את הטקסט הזה.
ש: לפי דבריו של מר טובלי, אתה ומר גרוסברג ערכתם את המסמך הזה ככל הנראה יחדיו, אבל כשהגעתם אליו החלק עד לכאן היה כבר מלא.
ת: הגיוני, כן.
ש: בתחתית המסמך מאשר ניסים טובלי קבלת שני צ'קים על סך 14 אלף שקל כל אחד. אחד מה-15.9 ואחד כנראה ל-15.10.
ת: כן, כן.
ש: אתה זוכר את זה שהוא קיבל את הצ'קים האלה?
ת: כן, כן.
ש: אני מציג לך את נספח ט"ז 1, זה בגין עסקה למעשה חדשה של שני צ'קים של 14 אלף שקל כל אחד.
עו"ד גבור: זה בתצהיר שלכם?
עו"ד אבירם: כן.
עד, מר כהן: כן.
עו"ד אבירם: אתה מאשר שהעסקה הזו בוצעה כפי שמפורט בחשבונית?
עד, מר כהן: כן.
עו"ד יוספסברג: את זה הוא זוכר.
עו"ד אבירם: אני מבקש לא להפריע. אני מבקש לא להפריע.
עו"ד יוספסברג: שיירשם גברתי שהוא עונה כן,
כב' הש' קיציס: גברתי מפרשנת את עדותו? בסיכומים זה הזמן להגיד את הדברים האלה.
עו"ד יוספסברג: אבל זה לא רשום בפרוטוקול. אני מבקשת שיהיה ברור שהעד אומר כן, כן, כן, ללא שהוא מעיין בכלל במסמכים. הדבר הזה משמעותי.
כב' הש' קיציס: גברתי, כל מסמך מוצג בפניו, כל מסמך מוצג בפניו, ההערות האלה מיותרות.
עו"ד אבירם: גברתי,
כב' הש' קיציס: אדוני ימשיך בבקשה.
עו"ד יוספסברג: הוא לא מעיין בהם גברתי, מה זה מוצג?
כב' הש' קיציס: המסמך מוצג בפניו.
עו"ד אבירם: אני יכול להמשיך גברתי?
כב' הש' קיציס: אדוני יכול להמשיך.
עו"ד אבירם: תודה. האם אתה יכול אולי לזכור, השני צ'קים האלה של ה-14 אלף שהוא מאשר שהוא קיבל אותם.
עד, מר כהן: כן.
עו"ד אבירם: האם אתה יכול לאשר שזה ניתן כנגד צ'ק שחולל על סך 22,184?
עד, מר כהן: חיובי, ודאי, חד משמעי כן, אני אומר את זה מזיכרון יוקד, מזיכרון יוקד, כי אי אפשר לשכוח דבר כזה אף פעם. עד סוף ימיי אני אזכור את פניו החיוורות של מר גרוסברג באותו אירוע.
עו"ד יוספסברג: וגם את מספר הצ'קים.
עד, מר כהן: וגם את מספר הצ'קים.
עו"ד אבירם: סליחה, אני מבקש לא לענות. אני מפנה אותך לתחתית העמוד של ההסכם.
עד, מר כהן: כן.
עו"ד אבירם: שאתה בעצם מאשר קבלת שלושה צ'קים. יש פה מספרים של 219218,
עו"ד גבור: 23 כל אחד.
עו"ד אבירם: 23 כל אחד.
עו"ד גבור: זה לא מה שאמרת.
עו"ד אבירם: האם זה נכון שכנגד שלושת הצ'קים האלה שקיבלת באותו מעמד לאחר מכן מר ניסים טובלי נתן לך שלושה צ'קים שחוללו וקיבל את הצ'קים האלה לידיו?
עד, מר כהן: כן.
ש: כמה שותפים היו בפרויקט הזה ברוטשילד, בערך?
ת: אחד, שתיים, שלוש, אפשר להגיד ארבעה.
ש: ואתה לא היית ביניהם. אתה לא היית,
ת: אני הייתי יזם.
ש: אתה היית יזם.
ת: אני הייתי זה שהביא את העסקה וזה שגרם לה לקרות. הבאתי איזשהו קונספט והם הביאו את הכסף.
ש: אתה מאשר שאתה וגברת פרי גלגלתם שטרות? נתתם צ'קים אחד לשני בהתאמה בהתאם לתאריכים מתואמים?
ת: לא. נתתי לה צ'קים אבל לא במסגרת של גלגולים. היא פשוט יום אחד באה ואמרה לי שהיא חרגה לדעתה היא חרגה בהיקף הכספים שהיא קיבלה ושהיא לקחה מאבי, והיא פוחדת שהוא יסגור לה את הברז, אלה היו המילים שלה, היא הייתה היסטרית לגמרי שאם הוא יעלה על זה - הוא יסגור לה את הברזים. ואז היא אמרה לי תשמע, תן לי צ'קים, אני אנכה אותם ממקום אחר, כדי להרגיע אותו, הוא יראה מזומן, ואני אדאג להחזיר לך את הכסף לפני שהצ'קים יגיעו לפירעון. ואז נתתי לה. אבל לא היה שום קשר. זה היה במועדים אחרים לגמרי. לא היה שום קשר בין זה לזה.
ש: תודה רבה, אני סיימתי.
כב' הש' קיציס: יש חקירה חוזרת?
עו"ד יוספסברג: כן.

ע.ה/4, מר כהן, משיב בחקירה חוזרת לעו"ד יוספסברג:
עו"ד יוספסברג: נשאלת על הפגישות עם לילי פרי, אני רוצה להציג בפניך את נספח ב' לתצהיר של אבי גרוסברג ולשאול אותך,
עו"ד אבירם: סליחה רגע, איזה פגישות? מי שאל אותו על הפגישות?
עו"ד יוספסברג: אתה שאלת אותו, בוודאי, לגבי צ'קים, נתת צ'קים קיבלת צ'קים.
כב' הש' קיציס: רגע, הפגישה הספציפית הזאת,
עו"ד יוספסברג: אני רוצה לשאול מתי המסמך הזה נמסר, האם זה במסגרת הפגישות?
עו"ד אבירם: שיירשם, אני לא שאלתי את מר אילן כהן על שום פגישה שהייתה לו עם לילי פרי. הייתה פגישה אחת שהם נפגשו,
עו"ד יוספסברג: כן.
עו"ד אבירם: זה מפורט בנספח, בין אבי גרוסברג, את מתכוונת לפגישה הזאת?
עו"ד יוספסברג: איזו פגישה?
עו"ד אבירם: של אבי גרוסברג ולאחר מכן הם הגיעו לטובלי.
עו"ד יוספסברג: כל הצ'קים ששאלת אותו קיבלת מסרת,
כב' הש' קיציס: אני לא יכולה לשמוע ככה.
עו"ד יוספסברג: גברתי, הוא שואל על מערכת יחסים שהייתה בינו, בין העד לבין לילי פרי שבמסגרתה ניתנו צ'קים והוחזרו צ'קים.
כב' הש' קיציס: אבל הוא לא שאל על פגישות.
עו"ד יוספסברג: מה זאת אומרת גברתי, איך נמסרו הצ'קים, כל העדים מעידים על כך, זה היה ידני, זה היה בין אילן כהן ללילי פרי, וגם אילן כהן העיד על העניין הזה.
עו"ד אבירם: אני מצטער גברתי, אני נכחתי פה באולם במהלך כל החקירה שלי, אני גם שאלתי את השאלות, אני לא זוכר מאיפה חברתי כאן ממציאה את קו החקירה הזה, אבל אני לא שאלתי.
כב' הש' קיציס: תשאלי את השאלה.
עו"ד יוספסברג: אני אפנה גם את בית המשפט, זה נספח ב', נספח ב' לתצהיר של מר אבי גרוסברג. השאלה שלי, קודם כל אתה חתום על המסמך הזה?
עו"ד אבירם: אני מבקש לא לענות.
כב' הש' קיציס: אני קודם רוצה לשמוע את השאלה.
עו"ד יוספסברג: האם הוא חתום?
כב' הש' קיציס: אני רוצה לשמוע את השאלה. לא אם הוא חתום או לא חתום. חתום או לא חתום זו לא שאלה שנובעת, מה גברתי רוצה לשאול?
עו"ד יוספסברג: מתי, באיזה מועד, באיזו פגישה, בהנחה שהוא חתום, נמסר המסמך הזה ללילי פרי ובאיזה הקשר?
עו"ד אבירם: גברתי, אני לא, אני לא מבין,
עו"ד יוספסברג: גברתי, זה נספח חשוב, זה נמצא בתיק, כל ה,
כב' הש' קיציס: אם זה הכול חשוב לאיפה זה נעלם בחקירה הראשית?
עו"ד יוספסברג: קודם כל אני רוצה להזכיר שגברתי צמצמה את החקירה הראשית.
כב' הש' קיציס: לא צמצמתי.
(מדברים יחד)
כב' הש' קיציס: אני לא צמצמתי. גברתי תסתכל בפרוטוקולים קודמים ותראה שניתנה לכל הדיון הזה, כולל חקירות, כל בעלי הדין, וכל העדים, גברתי תראה את מסגרת הזמן שניתנה ואז ב"כ הנתבעת לא היה נסוג ממסגרת הזמן הזאת.
עו"ד יוספסברג: בסדר, גברתי, בכל אופן,
כב' הש' קיציס: לא הייתה שום הסגה. אז אני לא צמצמתי. ההפך. אני הכפלתי את הזמן שהיה מגיע לכם.
עו"ד יוספסברג: טוב, בפועל זה לא הספיק, אבל לא זה העניין. אני שואלת עכשיו מספר שאלות מצומצם שנובעות מהחקירה הנגדית.
כב' הש' קיציס: אני רוצה להבין מאיפה זה נובע. רגע, נראה את הנייר הזה.
עו"ד אבירם: אני בכלל לא הפניתי למסמך הזה.
עו"ד יוספסברג: אתה לא הפנית, אתה לא דיברת על ניכיונות צ'קים. לא כל החקירה שלך עוסקת בניכיונות צ'קים.
עו"ד אבירם: בלילי פרי? אני דיברתי על עסקאות אחרות לגמרי, הפניתי אתכם לנספחים, אני לא יודע איך את יכולה בכלל לבוא ולומר לי שאני חקרתי לכיוון הזה.
עו"ד גבור: זה היה על הפגישות.
עו"ד אבירם: איזה פגישות?
כב' הש' קיציס: איזה נספח?
עו"ד גבור: ב'.
עו"ד אבירם: אנחנו לא שאלנו על נספח ב' גברתי, אני לא הפניתי גם.

<#30#>
החלטה

ההתנגדות מתקבלת. העד לא נשאל על הנספח ואין מקום לחקור זאת בחקירה חוזרת.

<#31#>
ניתנה והודעה היום, 20 בספטמבר2012, במעמד הצדדים.

________________
חנה קיציס, שופטת

עו"ד יוספסברג: טוב, אני רוצה להפנות אותך לנספח כ"ו למוצגים שלנו, ולשאול אותך לגבי הפגישה שבמסגרתה נפגשת עם אבי גרוסברג וניסים טובלי, האם המסמך הזה כ"ו,
כב' הש' קיציס: איזה?
עו"ד יוספסברג: כ"ו למוצגים שלנו.
עו"ד אבירם: גברתי, אני לא הפניתי לנספח כ"ו לתיק המוצגים.
כב' הש' קיציס: רגע, היא שואלת, אני רוצה להבין את השאלה.
עו"ד יוספסברג: האם המסמך הזה,
עו"ד אבירם: אני לא יודע, זה נראה לי שחברתי מנצלת את החקירה החוזרת על מנת,
כב' הש' קיציס: אבל אני לא שמעתי עוד את השאלה. אני לא מבינה. יש כמה כ"ו, יש א', ב', ג', על מה גברתי מדברת?
עו"ד יוספסברג: א'. א' ו-ב' זה יחד. זה מסמך אחד. כ"ו א', כ"ו ב',
כב' הש' קיציס: זה צ'קים.
עו"ד יוספסברג: נכון זה צ'קים אבל למטה יש גם כיתוב גברתי בתוך הצ'קים.
כב' הש' קיציס: מה השאלה?
עו"ד יוספסברג: אני רוצה, האם המסמך הזה באיזו צורה עלה באותה פגישה שאתה התייחסת אליה שמופיעה בסיכום דברים שזה נספח ל"א 1?
כב' הש' קיציס: הפגישה בסביון?
עו"ד יוספסברג: כן.
כב' הש' קיציס: אוקיי. האם המסמך הזה עלה?
עד, מר כהן: הצ'קים המצולמים האלה?
עו"ד יוספסברג: עם הכיתוב למטה, כן. מוכר לך המסמך הזה?
עד, מר כהן: מה כתוב פה? יש פה צילומי צ'קים. אני לא זוכר שהיו צילומי צ'קים בפגישה הזאת.
ש: של מי הכתב הזה? זה כתב היד של מי?
ת: לא, זה לא שלי.
ש: לא מזהה אותו?
ת: תסתכלי על כתב היד שלי, זה.
ש: ראית פעם את המסמך הזה?
עו"ד אבירם: לא, גברתי, אנחנו חורגים עוד פעם משאלה של חקירה ראשית.
כב' הש' קיציס: אנחנו לא חורגים בינתיים. ראית פעם?
עו"ד אבירם: לא שאלתי על המסמך הזה גברתי.
כב' הש' קיציס: נכון, אבל היא שאלה את זה בקשר למפגש.
עד, מר כהן: אני לא יודע, זאת אומרת 22,184 זה מספרים שכן חוזרים, זאת אומרת את הצ'קים יש להניח שכן ראיתי. את שואלת אם ראיתי שני צ'קים מצולמים,
עו"ד יוספסברג: מסמך עם הכיתוב שעבר בפקס,
עד, מר כהן: ומתחת לזה זה?
ש: גם ניתן לראות פה שזה עבר בפקס לצבי ריגלי.
ת: מי זה צבי ריגלי? אני לא יודע מי זה. באמת. אני לא יודע מי זה.
ש: אוקיי. אז אתה לא מכיר את המסמך הזה?
כב' הש' קיציס: כן, שאלה הבאה.
עד, מר כהן: אני מכיר את הצ'קים אבל אני לא מכיר את המסמך.
כב' הש' קיציס: יש עוד שאלות?
עו"ד יוספסברג: מה חברי עומד, מה. אני מפנה אותך לנספח ל"א 1, סיכום לגבי ניכיון צ'קים, אני מבינה שאתה יזמת את המסמך הזה, אמרת את זה מספר פעמים.
עד, מר כהן: כתבתי אותו יחד עם אבי.
ש: בסדר. ניסים טובלי קרא את המסמך? עיין בו?
ת: יש להניח, יש להניח, כי כתבתי את זה בפגישה שהקדימה את הפגישה הזאת יחד עם אבי,
ש: כן.
ת: והגעתי לניסים עם המסמך.
ש: כן.
ת: אז, את יודעת, יש להניח ש, לא הסתרתי את זה ממנו, אז יכול להיות, אז יש להניח שהוא קרא את זה.
ש: כמה זמן נמשכה הפגישה הזאת, אתה יכול לומר? הפגישה המשולשת. אתה, ניסים טובלי ואבי גרוסברג.
ת: בואי נגיד שזה היה, נמשך משהו כמו שעה. אני מעריך משהו כמו שעה. זה לא היה איזה משהו קצר מאוד כי הייתה פגישה מאוד טעונה מבחינת גרוסברג וזה גם לא היה יום שלם. אני מניח שזה היה משהו כמו שעה.
ש: וניסים טובלי הסכים לתנאים שרשומים פה, בחתימתו, נכון?
ת: אני לא יודע, הוא חתם על זה? אני לא זוכר אם הוא חתם על זה.
ש: אני מראה לך את החתימה שלו.
עו"ד אבירם: גברתי, היא מטעה את העד. היא מטעה את העד.
עו"ד יוספסברג: סליחה? הוא לא חתום פה?
עו"ד אבירם: סליחה, הוא חתום,
(מדברים יחד)
עו"ד יוספסברג: אל תכניס, הוא מכניס תגובה לעד,
עו"ד גבור: אתה מכניס לו מילים עכשיו?
עו"ד אבירם: אני לא מכניס שום דבר.
כב' הש' קיציס: אדוני מתנגד לשאלה? מה ההתנגדות?
עו"ד אבירם: אני טוען שחברתי מטעה את העד לעניין חתימתו של מר טובלי על המסמך בכללו.
עו"ד יוספסברג: חברי לא ייתן פרשנות. ניסים טובלי חתום על זה? אתה זוכר בפגישה שניסים טובלי חתם על המסמך הזה?
עד, מר כהן: ממה שאת מראה לי עכשיו אני רואה שיש בכבוד רב אילן כהן, ומתחת לזה יש שתי קבלות. קבלה אחת שאני קיבלתי שלושה צ'קים וקבלה אחת שניסים קיבל שני צ'קים.
ש: כן.
ת: זה מה שאני רואה. אני לא רואה שכביכול ניסים טובלי, זה מה שאת מראה לי עכשיו, כן?
ש: כן.
ת: אני רואה בכבוד רב אילן כהן, זאת אומרת אם, אם ניסים טובלי היה עומד מאחורי כל הדבר, כל הסיפור הזה, הוא היה חותם פה.
ש: אבל לפני רגע אתה אמרת שהוא עיין בזה, נתת לו לעיין.
ת: תשמעי.
ש: אם נתת לו לעיין כנראה היה לך חשוב גם שהוא יסכים לתנאים, נכון?
ת: קודם כל אני אמרתי שיש להניח, כי אם, זה לא חומר סודי, אוקיי? זה היה איתי ביד. אני לא הסתרתי כלום, זו הייתה פגישה פתוחה, לא היה בה סודות. אז אמרתי יש להניח, יש להניח, ככל שאני מכיר את הנפשות הפועלות - גם את עצמי וגם את טובלי, וגם אני יודע שהמסמך הזה היה על השולחן, אז אני אומר שיש להניח שהוא קרא את זה.
ש: אוקיי.
ת: על אחת כמה וכמה שאת מראה לי עכשיו שהוא גם חתם מתחת.
ש: אוקיי. אני רוצה להפנות אותך לסעיף 3 בסיכום הזה. בסעיף 3, אני מפנה לעמוד 2 בשורה הראשונה, נרשם שיש איזשהו סכום בתוספת ריבית שתחושב בהתאם. מי חישב את הריבית?
ת: תראי לי מה כתוב בהתחלת הסעיף.
ש: בבקשה.
ת: אני חושב, אני חושב שמה שקרה פה זה שבגלל ה, בגלל צוקי העתים שאבי היה בהם, אז יכול להיות שלא חושבו כל חישובי הריבית. קודם כל רצינו את הקרן.
ש: שאלתי מי היה, מי חישב,
כב' הש' קיציס: מי היה אמור לחשב.
עו"ד יוספסברג: מי חישב או מי היה אמור לחשב את הריבית?
עד, מר כהן: אני מניח שהייתי אמור לתת לו איזשהו חישוב ריבית שהיה על דעתו של ניסים. שזה מה שאמור להיות.
ש: כלומר אתה וניסים הייתם צריכים להחליט ביניכם מה הריבית שתידרש?
ת: מה פתאום, הוא היה אמור להחליט, הוא בעל המאה.
ש: ניסים.
ת: אני בסך הכול, אני בסך הכול עשיתי עסקת ניכיון פשוטה. הוא יכול לבוא ולהגיד לי תשמע חביבי, אתה איחרת בתשלום ולפיכך אתה צריך לשלם לי עוד ריבית ואז אני צריך לפנות לגורם שבגללו היה איחור ולהגיד לו - אדוני, חויבתי בעוד מאה שקל ריבית, תן לי בבקשה מאה שקל, מה מסובך?
ש: והוא קבע את הריבית?
ת: אחר כך הכול חזר, מה הריבית, הכול חזר, איזו ריבית? כל הצ'קים חזרו, עוד פעם, הם חזרו פעמיים.
ש: למה חזרו פעמיים?
ת: כי פעם אחת חזרו צ'קים בגלל זה שהוא סיפר לי סיפור שבא אליו מישהו עם אקדח.
ש: כן.
ת: כן, ואני נבעך כמו שאמרתי קודם באתי ואמרתי, האמנתי לסיפור אמרתי טוב בוא נעשה שחלוף של הצ'קים, נעשה re-financing מה שנקרא, כן?
ש: מה שאתה אומר שכל הסיפור שלו שנלווה במסמכים ששולמו לדרור אהרון סכומים מעל מאה אלף ₪, מה, זה בדיה שלו?
עו"ד אבירם: גברתי, אני מתנגד, שוב, זו שאלה ש,
עו"ד יוספסברג: בסדר.
כב' הש' קיציס: שאלה אחרונה.
עו"ד יוספסברג: לא משנה, זה אני אשאל את דרור אהרון. אוקיי אז גם סעיף 4 שאתה כותב בכפוף לעלויות אשראי זה החלטה של ניסים טובלי מהן עלויות האשראי.
עד, מר כהן: כמו שאמרתי עלויות האשראי, מי קובע את עלויות האשראי? זה שנותן את האשראי.
כב' הש' קיציס: כל השאלות האחרונות בכלל לא,
עו"ד יוספסברג: לגבי כל הצ'קים שרשומים בסעיף 1 שנרשם שיוחזרו לאבי גרוסברג, נכון שהם לא הוחזרו אליו?
עד, מר כהן: הוחזרו.
ש: הוחזרו?
ת: בטח.
ש: אוקיי. ולגבי הצ'ק שנרשם שיוחזר בהסכמה צ'ק מסוים לאוחז גולדמן טרמפ בע"מ, וזה יעבירו לאבי גרוסברג. אז מה, מה זה גולדמן טרמפ בע"מ שלא ידעת, לא יודע, לא מכיר, לא מבין, מי זה הגולדמן טרמפ שנכתב על ידך?
ת: כשאני חתמתי על ערבות, אם בא פלוני, בא בן אדם שקוראים לו ניסים, אני לא יודע מי זה החברות שעומדות מאחוריו. בשבילי גולדמן טרמפ ואקו,
ש: כן.
ת: ומוישה, זה אותו דבר. אני מכיר בן אדם. בן אדם מחתים אותי, כן? יכולתי ללכת לקחת הלוואה ממנו.
ש: כן.
ת: הוא נותן לך נייר. על הנייר יש לוגו.
ש: אתה לא מבין את השאלה, סליחה.
ת: כן. אז תסבירי עוד פעם.
ש: תקרא את הסעיף. הסעיף אומר כך - הצ'ק הזה יוחזר בהסכמה לאוחז הצ'ק גולדמן טרמפ, וזה יעבירו לאבי גרוסברג. כלומר אתה יודע כבר שהוא יעביר. אתה מחליט בשביל גולדמן טרמפ - הוא יעביר. מאיפה הידיעה וההבנה שלך,
ת: דיברתי עם ניסים,
ש: לקשר שלך עם גולדמן טרמפ?
ת: דיברתי עם ניסים, דיברתי עם ניסים, הוא אמר לי שהצ'ק הזה יושב אצל גולדמן טרמפ. כנראה שכן, אם אני לא טועה, עכשיו כשאני מנסה לשחזר את הגלגל, כן, כן, בהחלט, אני עכשיו נזכר, כי לא עשיתי חזרות לאירוע הזה, כמובן, אז עכשיו כשאני נזכר אז יש מצב, אני זוכר את זה במעורפל, כי עברו הרבה שנים, יש מצב שצ'ק אחד לא היה איתו באותו זמן, כי הרי מה היה הסיפור? - הסיפור היה שכל הצ'קים ניתנו במעמד העניין. והיה צ'ק אחד שהיה בבנק. באיזה בנק? כנראה שזה היה בבנק של גולדמן טרמפ. ואז גולדמן טרמפ בעצם הוא צריך להיות זה,
ש: להסכים.
ת: שצריכים, לא, אני לא יודע מיהו. מבחינתי גולדמן טרמפ זה ניסים, אוקיי? לצורך העניין. אנחנו צריכים כולנו לדעת, כן? כל מי שנמצא באירוע הזה לדעת שיש צ'ק אחד שלא נמצא כאן פיזית כרגע, הוא נמצא אצל גולדמן טרמפ, גולדמן טרמפ יביא אותו.
ש: אבל אתם יודעים שהוא יביא, כבר דיברתם איתו.
ת: אנחנו יודעים שהוא יחזיר, אנחנו רוצים להניח את דעתו של אדון גרוסברג שלא יחשוב שאנחנו עוקצים אותו, שלא יחשוב שאנחנו לוקחים ממנו כסף פעמיים.
ש: אני שואלת איך אתם יודעים שגולדמן טרמפ יסכים להחזיר את הצ'ק הזה?
ת: אז אני מסביר לך, זה ניסים אמר לי. מה, מה מסובך?
כב' הש' קיציס: כל השאלות האחרונות לא נבעו בכלל,
עו"ד יוספסברג: נבעו מאוד מהמסמך גברתי.
כב' הש' קיציס: ו, ולכן, ולכן גברתי מצליחה, זה שהקצבנו את מועד, שקבענו זמנים, זה לא משנה, מה זה משנה? בחקירה חוזרת אנחנו נשאל הכול. זה לא מטרת חקירה חוזרת. זה לא מטרת חקירה חוזרת. עכשיו לגברתי יש עוד שאלה שעלתה - תשאל. מעבר לזה אני לא מסכימה. רק אם עלה.
עו"ד יוספסברג: שאלה אחרונה, גברתי. לגבי פסק, לגבי העניין של מעון לאה, שזה הנכס שאתם שכרתם. שאלה אחת.
עו"ד אבירם: הוא נשאל לגבי זה.
עו"ד יוספסברג: הוא אמר אני לא שותף, יזמתי, ולא זה, כל פעם, בפועל - אתה נקבעת על ידי מעון לאה כנתבע ראשון, נכון? לשלם דמי שכירות. נכון?
עד, מר כהן: לא.
עו"ד יוספסברג: מה הייתה התביעה?
עד, מר כהן: שילמתי דמי שכירות.
כב' הש' קיציס: כן.
עו"ד יוספסברג: רק שנייה, גברתי, אני פה עם פסק הדין.
עו"ד אבירם: גברתי, אני חושב שמיותר לחפש, בכל זאת לעניות דעתי זה לא עולה מהחקירה שלי, ולכן אני מבקש מגברתי שתפסול את השאלה.
עו"ד יוספסברג: טוב, אני רוצה, אני רוצה להפנות,
עו"ד אבירם: אני הפניתי לכבוד בית המשפט, אל תזלזלו בזה. גברתי.
כב' הש' קיציס: כן.
עו"ד אבירם: אני מתנגד לשאלה, לאור זאת שזה לא נובע מהחקירה שלי.
עו"ד גבור: הוא נשאל לגבי זה.
עו"ד אבירם: הוא לא נשאל לגבי זה.
כב' הש' קיציס: הוא נשאל לגבי ה,
עו"ד אבירם: הוא לא נשאל גברתי. כמו שחברתי לקחה את המסמך הזה ועשתה סריה של שאלות,
כב' הש' קיציס: כן, שאלה אחרונה לגברתי.
עו"ד אבירם: השאלה הייתה לגבי שותפים. לא הייתה כל שאלה לגבי תביעות. אני מבקש מגברתי.
כב' הש' קיציס: כן, שאלה אחרונה.
עו"ד יוספסברג: לא, רגע, הוא אומר שזה לא היה לשכירות, אלא פינוי. אני רוצה רגע לעיין בפסק הדין.
כב' הש' קיציס: שאלה אחרונה בבקשה. הוא נשאל על שותפות. את שואלת אותו על עניינים אחרים. שאלה אחרונה בבקשה.
עו"ד אבירם: אני מבקש מגברתי לפסול את השאלה.
עד, מר כהן: כן, זה אסמכתאות שלי.
עו"ד אבירם: מה, גברתי, יש לנו עוד נסיעה לירושלים.
כב' הש' קיציס: שאלה אחרונה.
עו"ד יוספסברג: מה זה מעניין,
עו"ד אבירם: אני לא רוצה לעניין אותך. אני רוצה לעניין את בית המשפט.

<#32#>
החלטה

גברתי תשאל את השאלה האחרונה.

<#33#>
ניתנה והודעה היום, 20 בספטמבר2012, במעמד הצדדים.
________________
חנה קיציס, שופטת

עו"ד יוספסברג: טוב, אתה אומר שזו הייתה תביעת פינוי?
עד, מר כהן: כן.
עו"ד יוספסברג: ו,
כב' הש' קיציס: אני מפסיקה, אני מפסיקה.
עו"ד יוספסברג: גברתי, רק שאלה אחת לגבי העניין הזה. האם זה נכון שאתה היית הנתבע הראשון בתביעה?
עד, מר כהן: בוודאי, כי אני הייתי החתום היחידי על ההסכם, מה.
ש: כלומר היית חתום על חוזה השכירות.
ת: כן.
ש: כלומר זה לא נכון לא הייתי שותף, הייתי יזם, הייתי בצד.
ת: את רוצה תשובה באמת זה ייקח עשר דקות. את רוצה תשובה מלאה זה ייקח עשר דקות.
ש: לא, מספיק לי שאתה היית החותם היחיד על חוזה השכירות, זה באמת מספק אותי. תודה רבה לך.

<#34#>
החלטה

הסתיימה חקירת העד לאחר שהעד נחקר שעה וחצי. אני פוסקת את הוצאות העד בסך 400 ₪ שישולמו מתוך הכספים שהופקדו במזכירות. המזכירות תשלח לעד לכתובת תא דואר 23266 תל אביב.

<#35#>
ניתנה והודעה היום, 20 בספטמבר2012, במעמד הצדדים.
________________
חנה קיציס, שופטת

כב' הש' קיציס: תודה. כן.
עו"ד גבור: ככה, גברתי, אנחנו זימנו גם את מר אהרון שלא הגיע היום.
כב' הש' קיציס: אפשר לראות אישור מסירה?
עו"ד גבור: בטח, בטח. אני מבקש צו הבאה. וגברתי, יש לי פה מסמך, גברתי נתנה אז בזמנו החלטה בעניין חומרים וצו למשטרה, אם גברתי זוכרת.
כב' הש' קיציס: אדוני. אני בעדויות, אדוני רוצה להגיד משהו, יגיש בקשה מפורטת בכתב, היא תיסרק ואני אתן בה החלטה.
עו"ד גבור: אוקיי.
כב' הש' קיציס: תראה לי בבקשה את אישור המסירה.
<#36#>

החלטה

ניתן בזאת צו הבאה, המורה למשטרה להביא את העד דרור אהרון מרחוב המעפילים 42 חדרה לדיון שיתקיים ביום 31.10, שעה 13:00.

<#37#>
ניתנה והודעה היום, 20 בספטמבר2012, במעמד הצדדים.

________________
חנה קיציס, שופטת
עו"ד גבור: יש לי הוכחות ב-11:30 בכפר סבא.
כב' הש' קיציס: יש שני עורכי דין נכון? נו. אז תחליפו.
עו"ד גבור: 11:30 יש לי הוכחות.
עו"ד יוספסברג: אולי גברתי מועד אחר, שנוכל להיות פה שנינו. אם זה יתאפשר, מועד אחר.

עו"ד אבירם: אני מבקש גברתי ככל שניתן מוקדם בהתאם ליומן בית המשפט.
כב' הש' קיציס: אני גם צריכה לתת זמן למשטרה לבצע את זה.
עו"ד אבירם: 31 מצוין לנו.
עו"ד יוספסברג: לנו לא. אז אם אפשר תאריך אחר.
כב' הש' קיציס: ה-7 בנובמבר.
עו"ד גבור: אני בבג"צ.
כב' הש' קיציס: אז תחליטו, אין לי מועדים.
עו"ד גבור: יש לי בג"צ. אפשר ב-20 גברתי? ב-20 אולי?
עו"ד יוספסברג: 20 במה?
עו"ד גבור: זה פנוי לך ה-20?
עו"ד אבירם: גברתי, זה מאוחר, אנחנו רוצים לסיים את זה.
עו"ד גבור: 20 לנובמבר אפשרי?
כב' הש' קיציס: לא, אני כבר קבעתי תיק אחר.
עו"ד גבור: תבחרי את.
עו"ד יוספסברג: הראשון.
כב' הש' קיציס: תזכירי לי, זה היה מה.
עו"ד יוספסברג: 31 באוקטובר.
כב' הש' קיציס: אני כבר לא זוכרת מה הכתבתי. טוב מההתחלה נתחיל את ההחלטה מחדש.

<#38#>
החלטה

הסתיימה חקירת העד לאחר שזה נחקר כשעה וחצי, אני פוסקת את הוצאות העד בסך 400 ₪ שישולמו מתוך הכספים המופקדים במזכירות ויישלחו לתא דואר 23226 תל אביב. ניתן בזאת צו הבאה, המורה למשטרה להביא את מר דרור אהרון מרחוב המעפילים 42 חדרה לדיון שייערך ביום 31.10 שעה 12:30. פרק הזמן לחקירה ראשית יעמוד על 30 דקות. ב"כ הנתבע ייערכו בהתאם.
ניתן בזאת צו הבאה כנגד העד מר דרור אהרון, שאמורה המשטרה להביאו לדיון הקבוע ליום 31.10.12. העד ישוחרר ממעצר כנגד הפקדת הסך של 2,500 ₪. הזמן המוקצה לחקירתו יעמוד על 30 דקות.

ניתנה והודעה היום, 20 בספטמבר2012, במעמד הצדדים.
________________
חנה קיציס, שופטת

- ההקלטה הסתיימה -

הוקלד על ידי שירי טייר