הדפסה

אפ.אמ.אר. מחשבים ותוכנה בע"מ נ' שטיין ואח'

ניתנה ביום 07 דצמבר 2015

אפ.אמ.אר. מחשבים ותוכנה בע"מ

המבקשת
-

  1. גיל שטיין
  2. ירון סטולרו
  3. שאול צ'פליק
  4. מרגריטה גלר

המשיבים

בשם המבקשת - עו"ד יהונתן צבי

החלטה

השופטת סיגל דוידוב-מוטולה

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת הבכירה מיכל לויט; ס"ע 46261-10-10) מיום 23.11.15, במסגרתה נדחתה בקשת המבקשת למתן הוראות לתופס הנכסים.

2. המבקשת הגישה תביעה כנגד המשיבים, עובדים לשעבר שלה, בטענה כי התאגדו במטרה לעזבה ולהקים עסק מתחרה באמצעות הידע, התשתית והתוכנות הייחודיות השייכות לה. המבקשת עותרת בתביעתה, בין היתר, לצו מניעה קבוע האוסר על המשיבים לעשות כל שימוש בתוכנות/קבצים/בסיסי נתונים/מסמכי אפיון שמקורם במחשביה או שיוצרו על ידם טרם סיום עבודתם אצלה, ולשלם לה פיצוי בסך של 4,000,000 ₪. התביעה הוגשה בשלב ראשון לבית המשפט המחוזי, והועברה על ידו – ביום 23.1.12 – לבית הדין האזורי.

3. המבקשת הגישה בקשה למתן צו לתפיסת נכסים, שהתקבלה . בהתאם מונה – עוד ביום 24.10.10 – תופס נכסים לצורך תפיסת חומר מחשב שהיה ברשותם של המשיבים (עו"ד אורן הראל , שעבד בסיועו של מומחה מחשבים). לאחר פעילות ממושכת של תופס הנכסים (באמצעות מילות מפתח) והגשת ארבעה דו"חות על ידו, הסתבר כי קיימים 308 קבצים ה"חשודים" כשייכים למבקשת. בהמשך לכך הגישה המבקשת - ביום 15.1.12 - בקשה למתן הוראות לתופס הנכסים , בה עתרה לקבלת 750,575 קבצים הנמצאים במחשבי המשיבים ונוצרו /שונו לפני יום 15.8.10 (מועד סיום עבודתו של המשיב 1 במבקשת). בית הדין האזורי, בהחלטה מנומקת מיום 22.10.13 , דחה את הבקשה בקבעו כי היא " למעשה מרוקנת מתוכנה את הבדיקה המקיפה שנערכה על ידי המומחה באמצעות מילות המפתח, שבסופה נמצאו 308 קבצים "חשודים" בלבד", ובנוסף פוגעת מעבר לצורך בפרטיותם של המשיבים ובקניינם (שכן לא הייתה מחלוקת שדובר במחשבים שהיו בשימוש המשיבים בביתם , לרבות לצרכים פרטיים). עם זאת קבע הסדר ביחס להמשך בדיקתם של 308 הקבצים שנמצאו כ"חשודים".

4. המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור על ההחלטה האמורה (בר"ע 8939-11-13). במסגרת בקשתה טענה, בין היתר, כי שיטת המיון של תופס הנכסים לאתר מסמכים רלוונטיים באמצעות מילות מפתח לא הייתה קונקלוסיבית; כי פיתוחים עסקיים שעשו המשיבים על חשבון שעות עבודתם במבקשת ותוך שימוש באמצעי הייצור שלה אינם "פרטיים"; ולכן הינה זכאית לקבל לידיה את כל 750,575 הקבצים שמצויים במחשבי המשיבים ותאריך יצירתם קודם למועד עזיבת המשיב 1 את עבודתו אצלה, למעט קבצים פרטיים שאין בהם מידע עסקי כלשהו ואשר המשיבים יוכיחו את היותם כאלה.

5. במהלך דיון בבית דין זה (בפני כב' סגנית הנשיא ורדה וירט-ליבנה) בבקשת רשות הערעור הסביר תופס הנכסים, בין היתר, כי פתיחת מאות אלפי הקבצים מושא הבקשה עלולה להביא לעבודה של שלוש שנים נוספות. המשיבים מצידם אישרו עיון משותף בכל 308 הקבצים ה"חשודים". לבסוף הגיעו הצדדים להסדר מוסכם, לפיו נמחקה בקשת רשות הערעור ונקבע כי בית הדין האזורי ידון בהליך העיקרי תוך פיצולו לשני שלבים (שלב האחריות ושלב הסעד). עוד הובהר כי "ב"כ המבקשת הודיע כי אין כל טעם בשלב זה להמשיך בהליך הבדיקה שנקבע בהחלטת בית הדין האזורי מושא בקשת רשות הערעור שבפני ושומר על זכותו לבקש זאת בהמשך ההליך" (פרוטוקול מיום 27.1.14).

6. ביום 21.4.15 הגישה המבקשת לבית דין זה "הודעה על ביטול הסכמה ובקשה לביטול החלטה" במסגרת בקשת רשות הערעור הקודמת. לטענת המבקשת, בזמן שחלף מאז ההחלטה מיום 27.1.14 הצהירו המשיבים, במסגרת הליכי גילוי מסמכים וכן בתצהירי עדות ראשית, כי עובר למועד סיום עבודתם במבקשת לא עסקו כלל בכתיבת תוכנות חדשות ואף לא כתבו "אות אחת" . המבקשת טוענת כי נובע מכך שבכל 750,575 הקבצים שנמצאו במחשבי המשיבים ונוצרו/שונו טרם יום 15.8.10 אין שום מסמך הקשור למיזם העסקי שלהם וראוי להגנה מפניה. לאור זאת, לטענתה, יש להעביר לידיה את כל 750,575 הקבצים האמורים – למעט קבצים אישיים ופרטיים (לא עסקיים) שה משיבים יכולים לסמנם ככאלה ותופס הנכסים יוודא אם הם אכן אישיים.

בקשת המבקשת הועברה לתגובת המשיבים ולאחר מכן נדחתה (החלטת סגנית הנשיא ורדה וירט-ליבנה מיום 28.5.15), תוך שצוין שעומדת בפני המבקשת האפשרות לשוב ולפנות לבית הדין האזורי בעניין מושא בקשתה בהתאם להוראות ההסדר עצמן.

7. לאור האמור לעיל, שבה ופנתה המבקשת – ביום 2.6.15 – לבית הדין האזורי, וביקשה "להורות לתופס הנכסים לבחון את רשימת הקבצים, שהנתבעים טוענים שהם פרטיים ואישיים מתוך אותם 750,575 קבצי מחשב, לנפות את אלה שהוא מקבל שהם פרטיים ואישיים, ולהעביר את כל היתרה לידי התובעת". עוד ביקשה לעכב את המשך ההליכים עד לאחר השלמת הבדיקה האמורה.

8. המשיבים התנגדו לבקשה, וטענו כי מדובר למעשה באותה בקשה שהוגשה על ידי המבקשת בשנת 2012 וניתנו בה מספר החלטות על ידי ערכאות שונות. עוד טענו כי מלכתחילה הכחישו יצירת מסמכים הנוגעים לפעילותם העסקית החדשה בעת שעבדו אצל המבקשת, כך שאין כל דבר חדש בקשר לכך בתצהיריהם. אשר לטענתם, כפי שנטענה עוד בבית המשפט המחוזי (פרוטוקול מיום 22.1.12) כי בתוך 308 המסמכים ה"חשודים" קיימים גם מסמכים שהינם "לב ליבה" של פעילותם הנוכחית – הבהירו כי לא כל 308 המסמכים נוצרו טרם יום 15.8. 10, ו כי ממילא הסכימו לאפשר למבקשת עיון משותף בכל 308 הקבצים הללו. עוד ציינו כי קיימת אפשרות כי הועתק על ידם לאחר יום 15.8.10 מסמך קודם לצורך שמירת המבנה שלו וללא קשר לתוכנו, ועדיין יישמר לגביו תאריך יצירתו המקורי, כך שבין 750,575 הקבצים מושא הבקשה "בהחלט יימצאו גם קבצים... הכוללים מידע עסקי סודי ורגיש". לסיום טענו המשיבים כי מטרתה של המבקשת היא לעכב את בירור ההליך, על מנת למנוע מהמשיבים את כספי הפיצויים המגיעים להם ולמנוע מתן פסק דין שינקה את שמם הטוב, כאשר היענות לבקשה משמעה עיכוב של שלוש שנים לפחות.

9. במהלך דיון מיום 21.7.15 הציע בית הדין האזורי למבקשת שלא לעמוד על בקשתה, "הגם שלכאורה נפתח פתח לכך בהחלטתו האחרונה של בית הדין הארצי בעניין", כיוון ש"לא נראה כי יש בבקשה האחרונה עילה חדשה ליתן הוראות נוספות לתופס הנכסים בעניין שנדון והוכרע בו מספר פעמים הן על ידי ערכאה זו, הן עוד בבית המשפט המחוזי והן גם בבית הדין הארצי, ולא פעם אחת, ויש לגשת לשמיעת ההוכחות". המבקשת הודיעה כי היא עומדת על הבקשה, ובהתאם ניתנה ביום 23.11.15 ההחלטה מושא בקשת רשות הערעור שלפניי, בה ציין בית הדין כי "לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים בבקשה ובתגובה, לא מצאתי כי יש מקום עוד לעסוק במתן הוראות לכונס הנכסים, מעבר להליכים שנוהלו בעניין זה עד כה וההחלטות שניתנו בערכאות השונות". עוד נקבע כי המבקשת תשא בהוצאות המשיבים בגין הבקשה בסך של 2,500 ₪.

10. המבקשת חוזרת, בבקשת רשות הערעור, על הטענות אותן העלתה הן בפני בית דין זה בבקשה מיום 21.4.15 והן בפני בית הדין האזורי בבקשה מיום 2.6.15. המבקשת סבורה כי החלטת בית הדין האזורי חורצת כבר עתה את גורל תביעתה, "שכן הראיות האמורות להוכיח את התביעה, שנמצאתו בחזקתו של תופס הנכסים, נותרות מוסתרות מעיני המבקשת וממילא מעיני בית הדין". עוד טוענת המבקשת כי החלטת בית הדין האזורי אינה מנומקת; כי ההסדר הדיוני מיום 27.1.14 אפשר לה להגיש בקשה נוספת בעניין תופס הנכסים בכל עת; כי סימון הקבצים הפרטיים על ידי המשיבים יכול לארוך שעות ספורות בלבד; וכי פיצול הדיון – הגם שהוסכם עליו – אינו רצוי.

11. לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה ובחנתי את טענות המבקשת הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתגובת המשיבים, מקום שלא נפלה טעות משפטית מהותית בהחלטת בית הדין האזורי.

12. ראשית אציין, כי מדובר בהחלטה מהתחום הדיוני שניתנה תוך כדי ניהול ההליך, ובהחלטות מסוג זה אין ערכאת הערעור נוטה להתערב.
שנית ולגופם של דברים, מקובלת עלי עמדת בית הדין האזורי כי למעשה חוזרת המבקשת בבקשתה הנוכחית על הבקשה שהוגשה על ידה עוד ביום 15.1.12 בפני בית המשפט המחוזי, ועל הטענות אותן העלתה בבקשת רשות הערעור הקודמת, אשר מוצו בהסדר הדיוני מיום 27.1.14. גם אם קיימת אפשרות לפתוח הסדר דיוני מסוג זה, לא הובאה סיבה מספקת לעשות כן במקרה הנוכחי, למעלה מחמש שנים לאחר פתיחת ההליכים המשפטיים ומבלי ששוכנעתי כי האמור בתצהירי המשיבים אכן יצר שינוי מהותי שלא היה ידוע למבקשת טרם לכן. טענות המבקשת לגבי 750,575 הקבצים הן בעיקרו של דבר אותן טענות שהועלו על ידה בעבר, ואשר המבקשת הסכימה שלא לעמוד עליהן במסגרת ההסדר הדיוני מיום 27.1.14. זאת, בין היתר נוכח הקושי הפרקטי שלא הייתה לגביו מחלוקת (צורך לעבור על מאות אלפי מסמכים) , אשר בקשתה הנוכחית של המבקשת לא נותנת לו מענה ממשי.

עוד אעיר, כי עיון בהסדר הדיוני מיום 27.1.14 מלמד כי אפשר למבקשת להחליט בעתיד כי ברצונה להמשיך בהליך הבדיקה לגבי 308 הקבצים ה"חשודים", אך לכאורה לא היה בו כדי להותיר לה פתח לשוב ולהעלות פעמים נוספות את אותן טענות לגבי 750,575 הקבצים בכל עת.

לאמור לעיל אוסיף, כי התיק בבית הדין האזורי קבוע להוכחות ליום 22.12.15, וראוי בשלב זה לאפשר את קידומו ושמיעתו לגופו, בהתאם להסכמת הצדדים בדיון מיום 27.1.14.

13. סוף דבר – בקשת רשות הערעור נדחית. משלא התבקשה תגובת המשיבים, אין צו להוצאות.
מיותר לציין כי אין באמור לעיל כדי להביע עמדה לגופן של טענות הצדדים, ואף אין באמור לעיל כדי לשלול מבית הדין האזורי לקבל כל החלטה תוך כדי ניהול ההליך ככל שיסבור שיש בכך צורך.

ניתנה היום, כ"ה כסלו תשע"ו (07 דצמבר 2015) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם .