הדפסה

אפולו - אדקס בע"מ ואח' נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ ואח'

מספר בקשה:30
בפני
כב' השופטת עירית וינברג-נוטוביץ

מבקשות

  1. אפולו - אדקס בע"מ
  2. פרומו פולו בע"מ
  3. פולו אוניברסל בע"מ

נגד

משיבות

שיווק ישיר - קראוס בע"מ

החלטה

בפני בקשה לפי תקנה 158 (א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות"), לזימון עדי הזמה לשם הפרכת עדותו של העד עזרא שרעבי (להלן: "העד") שהעיד מטעם המשיבות (הנתבעות בתיק זה).

עניינה של תביעה זו (שהוגשה במסגרת ת.א. 30634-07-10) בטענת המבקשות לזכויות קניין רוחני בתיק גב שיוצר ושווק בשנת 2009 ע"י המבקשות, עבור אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ (להלן: "אגד"). לטענת המבקשות, המשיבות הפרו את זכויותיהן בשנת 2010 עת ייצרו ושיווקו תיק דומה עבור אגד תוך שימוש בסימן המסחר של המבקשות.
תיק זה נדון במאוחד עם ת.א. 46122-05-11 במסגרתו תבעו המשיבות את המבקשות בנושא אחר.

התביעה הוגשה בתחילה נגד המשיבות ונגד אגד. בד בבד עם הגשת התביעה הגישו המבקשות בקשה לצו מניעה זמני. ואולם, בטרם נדונה הבקשה לצו מניעה זמני, הגיעו המבקשות ואגד להסכם פשרה במסגרתו נמחקה התביעה נגד אגד, והתביעה המשיכה להתנהל נגד המשיבות בלבד.
אף על פי שלאגד הייתה מעורבות ניכרת בהשתלשלות העניינים נשוא תביעה זו, לא הביאו המבקשות לעדות עדים מטעם אגד. ביום 7/9/11 הגישו המשיבות בקשה לזימון העד, ששימש בזמנים הרלבנטיים כמנהל הרכש באגד, ללא תצהיר עדות ראשית מטעמו. המבקשות לא הביעו כל התנגדות לבקשה ובית משפט זה נעתר לה (ראה פרוטוקול הדיון מיום 8/9/11).

ביום 19/6/12 נשמעה עדותו של העד במסגרת פרשת ההגנה.

כעת, בתום שמיעת הראיות בתיק, עותרות המבקשות להבאת שני עדים נוספים, עובדי אגד, לשם הפרכת עדותו של העד: את עופר זמיר, מנהל רווחה וקייטנות באגד ואת מוטי, מנהל הכספים באגד. המבקשות סומכות בקשתן על הטיעונים הבאים: -

העד העיד על התנהלות אגד מול המבקשות על אף שחלקו בהתנהלות זו היה מצומצם למסגרת תפקידו בלבד.

עדותו של העד הפתיעה את המבקשות בתוכנה, עדותו איננה מדוייקת ואף גובלת בעדות שקר של ממש (בסעיף 3 א-ט לבקשה התייחסו המבקשות באופן ספציפי לאמירות של העד במהלך עדותו).

מאחר ועד זה הינו העד היחידי מטעם אגד שנתן עדות בתיק, אין בידי בית המשפט כלים להכריע בשאלת אמינותו ומניעיו במתן העדות. למבקשות נאמר כי העד פוטר מאגד בעקבות האירוע נשוא התובענה.

יש בידי העדים המבוקשים כדי לשפוך אור ממקור ראשון על המחלוקת בין הצדדים – עיצובו ואיכותו של תיק המבקשות שנמכר לאגד.

המשיבות הגישו התנגדות מפורטת לבקשה, במסגרתה התייחסו אחת לאחת לטענות המבקשות, שעיקרן הוא:-
על פי ההלכה הפסוקה אין המקרה נכנס לגדר המקרים החריגים ויוצאי הדופן בהם יש להתיר עדות הזמה.

אין המדובר בעדות הזמה אלא בניסיון לבצע "מקצה שיפורים אסור":
היה על המבקשות להציג את כל ראיותיהן בחבילה אחת, ולא הייתה להן כל מניעה להעיד עדים מטעם אגד. במיוחד כך הדבר לאחר שאגד התחייבה במסגרת הסכם הפשרה עם המבקשות בתיק זה לסייע להן בתביעתן זו. על מחדלן של המבקשות באי הבאת העדים מטעם אגד יש להחיל את הכלל בדבר אי הבאת עד רלבנטי, ואין לאפשר למבקשות לשפר מצבן כעת.

שאלות עיצוב ואיכות התיקים (לגביהן נטען כי יש בידי העדים שזימונם מבוקש לשפוך אור ממקור ראשון), הן שאלות המצויות בלב המחלוקת בתיק זה, והיה על המבקשות לעמוד בנטל ההוכחה ונטל הראיה כדי להתמודד איתן מבעוד מועד, במסגרת הבאת הראיות מטעמן, והן אינן רשאיות להביא עדות בעניין זה כעדות הזמה.

המבקשות ידעו מבעוד מועד על דבר זימונו של העד, על תפקידו באגד, ואת תוכן עדותו, כך שלא ניתן לומר כי הופתעו.

מעיון בבקשה עולה כי המבקשות אינן מעלות טענות בדבר עדות מפתיעה של העד ביחס לעיצוב ו/או איכות התיקים השונים, כי אם בעניין נוהלי עבודה פנימיים באגד וההתנהלות בין אגד למבקשות.

במסגרת תשובתן לתגובת המשיבות, ביקשו המבקשות לחדד וטענו כי "מטרת זימונם של עדי ההזמה הינה אחת ויחידה – הזמת עדותו הכוזבת של שרעבי" (סעיף 2 לתשובה). אך מאידך, בהמשך התשובה שבו וטענו ביחס לאמירות שונות של העד כי המדובר בעדות מפתיעה.

דיון והכרעה:

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, מצאתי כי יש לדחות את הבקשה, וזאת מהנימוקים הבאים:-

תקנה 158 (א)(1) לתקנות קובעת כדלקמן:
(א) לא הודה הנתבע בעובדות שטען להן התובע, יהיה סדר הטיעון כזה:
(1) התובע רשאי לפתוח בהרצאת פרשתו ויביא ראיותיו, לרבות ראיות שבכתב, אחריו רשאי הנתבע להרצות את פרשתו ויביא ראיותיו הוא; בית המשפט רשאי, לפי שיקול דעתו, להרשות לתובע להביא ראיות מפריכות;

בהתאם להלכה, כפי שסוכמה בעניין רע"א 1498/09, יעקב בן דוד אוחיון נ' יאיר גולדפינגר, תק-על 2009(1), 4954 , 4955 (2009):

"לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב לגבי התרת הבאת ראיות מפריכות, שהוגדרו בעבר בפסיקה כ"עדויות הזמה". בהקשר זה נפסק שעניין שעל התובע היה הנטל להוכיחו מלכתחילה - לא יינתן היתר להביא לגביו ראיות הזמה, אלא בנסיבות יוצאות דופן, ובהן - כאשר התובע הופתע מטיעון, או מראיות של הנתבע. קטגוריה נוספת הנכללת במסגרת זו היא כאשר מבקשים לערער את מהימנותו של עד שהובא על ידי הנתבע."

וראה גם: ע"א 4494/97 סלאח נ' סלאח (טרם פורסם-ניתן ביום 4/1/00); רע"א 1412/06 סופרגז נ' ש. פרידמן, תק-על 2006 (3) 501 (2006); ת.א. 1319/06 (מחוזי ת"א) מיכאל בלומנטל ז"ל נ' פינקלשטיין רוזי (טרם פורסם-ניתן ביום 28/7/10).

את העדים שזימונם מתבקש עתה היה על המבקשות להעיד כחלק ממסכת הראיות של המבקשות אשר עליהן מוטל נטל הבאת הראיה. לאור תפקידם של העדים באגד, כמו גם לאור מעורבותם, יש יסוד להניח כי אכן היה באפשרותם לשפוך אור ממקור ראשון על השאלות השנויות במחלוקת בתיק זה - החל מנסיבות ההתקשרות של אגד עם כל אחד מהצדדים וכלה בשאלות הקשורות בעיצוב ובאיכות התיקים.

המבקשות בחרו, וטעמן עמן, שלא להביא לעדות מי מטעם אגד, הגם שבמסגרת הסכם הפשרה בין המבקשות לאגד, התחייבה אגד לשתף פעולה עם המבקשות בתביעה זו, וניתן היה לצפות כי המבקשות ינצלו התחייבות זו.

נטל ההוכחה כמו גם נטל הבאת הראיות מוטל על המבקשות להוכחת כל רכיבי תביעתן, מכוח הכלל "המוציא מחברו". בהתאם לסדר הבאת הראיות היה על המבקשות להביא ראשונה את כל ראיותיהן "בחבילה אחת". כעולה מכתבי הטענות של הצדדים ומעדויות העדים שנשמעו בתיק זה, מעורבותם של גורמים אלו הייתה ידועה למבקשות ולא הייתה כל מניעה להעידם מלכתחילה (על מעורבותו של מנהל הכספים העיד מר אורן מטעם המבקשות בסעיף 24 לתצהיר עדותו הראשית ועל מעורבותו של מר עופר זמיר בסעיף 27 לתצהירו).

מקבלת אני את טענת המשיבות, כי השאלות בהן מבוקש להעיד עדים אלו, בעניין עיצובו ואיכותו של התיק שנמכר לאגד, הן שאלות המצויות בלב ליבה של התביעה ומדובר בעניין מובהק שהיה על המבקשות הנטל להוכיחו מלכתחילה, במסגרת עדותן הראשית. דווקא הטענות שנשמעו מפי המבקשות כי המדובר בעדים שיש בידיהם לשפוך אור ממקור ראשון על המחלוקת בין הצדדים, וכי עדותם נדרשת כדי לאפשר את הצגת המסכת העובדתית המלאה בכל הנוגע להתנהלות אגד מול המבקשות, הן המלמדות כי המדובר בעדות שהיה על המבקשות להביא מלכתחילה, ומבססת את הרושם שהמדובר בניסיון מאוחר לשפר עמדה.

מאחר והמדובר בעניין שהנטל להוכיחו היה על המבקשות, הרי שבהתאם להלכה הפסוקה מוטל על המבקשות הנטל להראות נסיבות יוצאות דופן, על מנת שתותר עדותם של העדים הנ"ל כראיות מפריכות.

כפי שאפרט להלן, לא מצאתי כי יש במקרה דנן נסיבות יוצאות דופן המצדיקות התרת הבאת עדויות הזמה, לא בשל היות העדות עדות מפתיעה ולא לשם ערעור מהימנותו של העד.

עדות מפתיעה:

עדותו של העד ניתנה אומנם ללא תצהיר, אך קדמה לה בקשת המשיבות מיום 7/9/11 לזימון העד, במסגרתה פירטו המשיבות את תוכן עדותו כדלקמן:

"העד יכול לשפוך אור על העובדות הרלוונטיות להתקשרות בין הנתבעת 2 לבין אגד בשנת 2010, לרבות בנוגע להתקשרות בין המשיבות לבין חברת אגד בשנת 2009, תוכן המכרז שפורסם בשנת 2010, השיפורים בתיק הסיני שדרשה אגד מהמציעים השונים במכרז, השתתפותה של חברת שוגון עיצובים בע"מ ו/או שוגון תיקים ומוצרי עור בע"מ במכרז, הבדיקות שביצעה אגד לתיקים הסינים המשופרים, שביעות הרצון של אגד מהתיק הסיני המשופר, הסכם הפשרה בין הנתבעת 2 לבין אגד ועוד."

בדיון שהתקיים ביום 8/9/11 הודיעו המבקשים כי אין להם התנגדות לזימונו, והוא העיד ביום 19/6/12.

תוכן עדותו תואם את שפורט בבקשה לזמנו, וכן את תפקידו באגד, ונוגע באופן ישיר למחלוקות בתיק זה, ועל כן אין לראות בעדותו, עדות מפתיעה:

התכנים הנטענים בסעיפים 3 א', ב', ח' לבקשה נוגעים לתפקידו של העד. העד עבד בעת הרלבנטית בדרג ניהולי בתפקיד מנהל רכש באגד. בתוקף תפקידו היה בעל מעורבות בהתנהלות הרלבנטית למחלוקת שבפני. השאלות הנוגעות למספר התיקים שאגד רוכשת מידי שנה והגדרתו של המוצר היוו חלק מהפלוגתאות (ראה למשל סעיפים 177-178, 204-205 לכתב ההגנה), ועל כן אינן מפתיעות.

התכנים הנטענים בסעיפים 3 ג', ד', ה', ט' לבקשה נוגעים להתקשרות בין אגד למבקשות.
במסגרת כתב התביעה הודו המבקשות, כי למורת רוחן, ביקשה אגד לסיים את ההתקשרות עימן (סעיף 4 לכתב התביעה). בכתב ההגנה נטען כי הדבר מלמד על חוסר שביעות רצונה של אגד מהשירותים שסופקו על ידי המבקשות (סעיף 181 לכתב ההגנה). בדיון שהתקיים ביום 27/7/10 ביקשה ב"כ אגד להעמיד דברים על דיוקם והבהירה כי הפנייה אל המשיבות נעשתה משיקולים כלכליים של אגד, עקב מחלוקת כספית שנתגלעה בין אגד למבקשות ויושבה ביניהן, והמבקשות הסכימו לכך.
הסיבות שהביאו לסיום ההתקשרות בין הצדדים, שהמבקשות נמנעו מלציינן בכתב הטענות, אינן מפתיעות ואף מתבקשות בנסיבות העניין. יתרה מכך, התשובות שניתנו על ידי העד מתיישבות עם הטענות שהועלו על ידי אגד והמבקשות בדיון הנ"ל.

התכנים הנטענים בסעיפים 3 ו' ז', ט' לבקשה נוגעים להתקשרות בין אגד לבין המשיבות.
המשיבות טענו בכתב ההגנה כי אגד ביקשה מהמשיבות שלא להדפיס את הלוגו של המבקשות על התיקים (ראה למשל סעיף 53 לכתב ההגנה) וכי עיצוב הלוגו של אגד נעשה על ידי אגד (ראה למשל סעיפים 19, 63 לכתב ההגנה). השאלות הנלוות לסוגיות אלו כגון כיצד הועברו ההוראות או כיצד הועבר פורמט הלוגו של אגד לידי המשיבות נוגעות לעצם המחלוקת ואינן מפתיעות.

ערעור מהימנותו של העד:

לטענת המבקשות, העד העיד עדות כוזבת ועל כן מבקשות הן להתיר להן להביא עדויות הזמה.

בחינת מהימנותם של עדים היא מלאכתו של השופט היושב בדין. טענתן של המבקשות כי "אין לבית המשפט הנכבד הכלים להכריע בנוגע לאמינותו של העד ולמניעיו במתן העדות" , דינה להידחות.

כאמור, על הכוונה להעיד את העד, ידעו המבקשות כשנה עובר לשמיעתו. הדעת נותנת כי בעת שהתכוננו המבקשות לחקירתו הנגדית של העד הן ביררו אודותיו והדברים היו ידועים להן מבעוד מועד.
ככל שהיו לעד, כפי טענתן "מניעים" למתן עדותו, יכלו המבקשות, בכל שלב עד לשמיעתו, להתנגד לשמיעתו בכלל ו/או ללא תצהיר ו/או לבקש להוסיף לראיותיהן עדויות נוספות, שיהא בהן לפרט את מניעי העד. הנתבעות לא הביעו כל התנגדות לשמיעת העד במשך חודשים ארוכים ולא ביקשו להוסיף לראיותיהם מאומה.
על אף שלטענת המבקשות העד פוטר מאגד בנסיבות בעייתיות, הן נמנעו מלחקור אותו על נסיבות סיום עבודתו באגד.
בעניין זה יצוין, כי ב"כ המבקשות לא חסך שאלות מעדים אחרים בחקירתו על נסיבות סיום עבודתם (ראה חקירתה של העדה סנדי קוסטלו ביום 26/6/12), והימנעותו מלחקור את העד בנושא זה פועלת כנגד המבקשות ומלמדת כי לא היה בה כדי להועיל להן. אין גם מקום להתיר חקירתם של עדים אחרים על סיום העסקתו של העד במסגרת עדות הזמה, מקום שהעד עצמו לא נשאל על כך ולא ניתנה לו ההזדמנות להציג את עמדתו.

כמו כן, טענת המבקשות כי עדותו זו או אחרת של העד אינה אמת, נטענה בעלמא. המבקשות לא ציינו ולא פירטו מהי האמת הנטענת.
אף טענת המבקשות כי המקור לידיעה כי מדובר בעדות שקר הוא העד מטעמה, מר חנן אורן, תמוהה היא, ככל שמדובר בעדות שעניינה נהלים פנימיים באגד המצויים בידיעתם של מנהליה. עדות חנן אורן בעניין זה, יכול שתהיה בגדר עדות שמועה.
יתרה מכך, המבקשות העידו את מר חנן אורן וניתנה להן ההזדמנות להזים באמצעותו את עדותו של העד.

אשר על כן, הבקשה נדחית.
הוצאות הבקשה בסך של 3,500 ₪ ישלמו המבקשות למשיבות, ללא קשר לתוצאות.

מניין הימים שנקבע להגשת סיכומי הצדדים בהחלטתי מיום 26/6/12 יחל מהיום.

ניתנה היום, ז' תשרי תשע"ג, 23 ספטמבר 2012, בהעדר הצדדים.