הדפסה

אסולין נ' כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום ואח'

בפני
כב' השופט אריאל חזק

מבקשים

אבנר אסולין
ת"ז: XXXXXX355

נגד

משיבים

1.כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום
2.איתן יוגב (מנהל מיוחד)
3.רו"ח אילן כהן

פסק דין
מדובר בדיון בשאלת מתן הפטר לחייב ( בקשה 26 ).
בדיון מיום 22/5/14 הוסכם על הצדדים שבמקביל לדיון בשאלת הפטר החייב ידונו סוגיות נוספות שנותרו לבירור בענין החייב כדלקמן .
בקשת הנושה מר פרברי למימוש דירת החייבים ( בקשה מספר 14) .
בקשת הנושה מר פרברי למימוש יתר נכסי החייב ( בקשה מספר 57).
בקשת הנושה מר פרברי ליתן הלוואה לחייב לצורך קבלת הפטר ( בקשה מספר 65).

ביום 13/05/2004, ניתן לבקשת החייב, צו כינוס נכסים נגדו , וביום 2/11/2004 הוכרז החייב כפושט רגל.
בקשה 26:
החייב הגיש בקשה למתן צו הפטר וציין בעניינו , אושרו 6 תביעות חוב בסך 450,132 ₪ ובקופת הפש"ר הצטבר סך של 75,900 ₪.
עוד טען החייב, כי הוא מילא אחר ההתחייבויות שהוטלו עליו בהתאם להוראות פקודת פשיטת הרגל.
לפיכך, טען כי יש להתחשב בזמן הרב שעבר מאז כניסתו להליכי פשיטת הרגל, ובהיותו מובטל ולהיעתר לבקשתו למתן צו הפטר, על מנת שהוא ומשפחתו יוכלו לפתוח דף חדש בחייהם.
הנושה מר פרברי התנגד לבקשת ההפטר, וציין בתגובתו כי יש לתת תחילה הכרעה בכל הבקשות האחרות התלויות ועומדות בתיק, בטרם תינתן החלטה בבקשת ההפטר. המבקש טען, כי אין לדון בשאלת ההפטר לחייב, כל עוד לא כונסו ומומשו כל נכסי החייב שהם בני מימוש, ותמורתם הועברה אל קופת פשיטת הרגל לצורך חלוקה בין בנושים. על כן, טען כי בקשת ההפטר הקדימה את זמנה.
בתגובה נוספת מאוחרת יותר של הנושה, מיום 10.1.13, טען כי הוא מתנגד למתן הפטר לחייב עד אשר יקוימו במלואן הוראות פקודת פשיטת הרגל וימומש חלקו של החייב בדירתו ( בקשה מספר 14).
הנושה טען, כי רק אם ישלם החייב את מלוא חובותיו בתוספת ריבית והצמדה עד יום התשלום בפועל, הוא יסכים למתן צו הפטר לחייב.
במסגרת דיון שהתקיים ביום 6/2/14, הציע החייב להפקיד בקופת פשיטת הרגל סך של 60,000 ₪ תמורת מתן הפטרו.
בתסקיר הכונס הרשמי מיום 15/5/14, צוין כי תיק פשיטת הרגל של החייב מתנהל במשך 10 שנים. לחייב ולאשתו דירת מגורים אשר הוערכה בסך 1,045,000 ₪ כשמנגד רובצת משכנתא על הדירה בסך 97,998 ₪.
כמו כן, ציין הכנ"ר בתסקירו כי יתרת הזכות בחשבון פשיטת הרגל בנוסף לסכום שהוצע על ידי החייב, תאפשר חלוקת דיבידנד בשיעור של 23.87% מקרן החוב הרגיל. לדברי הכנ"ר אם יפקיד החייב בקופת פשיטת הרגל סך של 200,000 ₪, יוגדל שיעור חלוקת הדיבידנד ל47% מקרן החוב. בנסיבות אלה, טען הכונס הרשמי הוא לא יתנגד למתן ההפטר לחייב, אם יפקיד סך של 200,000 ₪.
עוד ציינה בא כוח הכונס הרשמי כי בהתאם להחלטה מיום 9/5/13 ( בקשה 44) הותר לחייב להגיש תביעה כנגד מר פרברי , ונקבע כי אם יפסק סכום לטובת החייב, יופקד הסכום בקופת פשיטת הרגל עד לכיסוי מלוא סכום חובות החייב.
בקשה 14:
מדובר בבקשה מטעם הנושה מר פרברי בה ביקש לממש את דירת החייב ברחוב גבריהו חיים 4/3 בבאר שבע. המבקש ציין בבקשתו כי יתרת המשכנתא שרובצת על הדירה נמוכה וכי מדובר בדירת גן יוקרתית בה מתגורר החייב עם אשתו וילדיו. המבקש טען כי מימוש הדירה יניב סכום נכבד ויעשיר את קופת פשיטת הרגל.

בקשה 57:
מדובר בבקשת הנושה מר פרברי לצוות על הכונס הרשמי לממש את נכסי החייב וביניהם סימני המסחר " פלאפל אסולין" והלוגו "אסולין-פלאפל חם וטרי, נוסד בשנת 1985" [להלן: "סימני המסחר"] השייכים לחייב ולאחיו.
הנושה הפנה להחלטת רשם סימני המסחר מיום 8/11/12 , שבע נקבע כי החייב ואחיו הם הבעלים של סימני המסחר המדוברים. הנושה ביקש להסיק כי בהעדר קביעה מצד רשם סימני המסחר, ביחס לחלקו של כל אחד מן האחים בבעלות על סימני המסחר, כל אח הוא בעלים של 50% מסימני המסחר. לטענתו, בהתאם לסעיפים 85, 86 לפקודה, בעלותו החלקית של החייב בסימני המסחר היא נכס שיש לממש אותו.
בקשת הנושה מיום 14/3/12 למינוי נאמן על נכסי החייב נדחתה בהתאם להחלטה מיום 29/4/13.
בקשה 65:
במסגרת בקשה זו הציע הנושה פרברי, ליתן הלוואת משכנתא לחייב ואשתו לצורך תשלום לקופת הכנ"ר וקבלת הפטר .
לשיטתו של הנושה, ככל שההצעה תתקבל יחולק דיבידנד לנושים בשיעור של 100% בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. הנושה הציע, כי החייב ואשתו יחתמו עמו על הסכם הלוואה המובטחת במשכנתא על דירת המגורים, בסך 760,000 ₪. במסגרת ההסכם תירשם לטובתו משכנתא למשך 25 שנה בתוספת ריבית.
החייב בתגובתו, התנגד להצעת הנושה, בטענה כי לא ייתכן שייטול הלוואה מהנושה שגרם לו לטענתו, לנפילתו הכלכלית. החייב הוסיף וטען, כי מטרתו של צו ההפטר, היא לאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו.
הכונס הרשמי ציין בתגובתו, כי לא ניתן לחייב את החייב ואשתו לקחת הלוואה מהנושה.
תסקיר הכונס הרשמי מיום 15/05/2014
לקראת הדיון בסוגיית ההפטר, הוגש תסקיר הכונס הרשמי.
בתסקירו ציין הכנ"ר, כי ביום 11/05/2004 ניתן צו כינוס לנכסי החייב על פי בקשתו, הכונס הרשמי מונה לכונס נכסיו והושת עליו תשלום חודשי בסך 600 ₪. עוד צוין כי ביום 2/11/2004, הוכרז החייב כפושט רגל, הכונס הרשמי מונה כנאמן לנכסיו והתשלומים החודשיים נותרו על כנם. בהחלטה מיום יום 7/2/13, הועלה התשלום החודשי ל-900 ₪.
כן צוין בתסקיר, כי בעת הגשת הבקשה למתן צו כינוס והכרזתו כפושט רגל, הצהיר החייב כי חובותיו הידועים לו ביום הגשת הבקשה הינם בסך 554,528 ₪ ומספר נושיו הינו 12. כמו כן, צוין כי על פי טענת החייב, חובותיו נוצרו כתוצאה מערבויות שחתם לחברת " פלאפל אסולין בע"מ", אשר ניהל בשותפות עם אחיו עד ש כשלה.
בנוסף, ציינה ב"כ הכונ"ר כי מחקירת החייב והדו"חות החודשיים, עלו הפרטים הבאים:
החייב יליד 1966, נשוי ולו 3 ילדים, מתוכם אחת קטינה.
החייב מתגורר בדירתו ברחוב גבריהו חיים 4/3 בבאר שבע. על פי הדו"חות הכלכליים משלם החייב משכנתא בסך 3,320, החייב אינו עובד, אשת החייב עובדת ומשתכרת 5,500.
נכסי החייב הינם הדירה ברחוב גבריהו חיים, כאשר יתרת הלוואת המשכנתא הרובצת עליה הינה בסך 97,998 ₪, נכון ליום 5.3.14 .
בהמשך צוין, כי על פי החלטה מיום 24/06/2010, מונה עו"ד איתן יוגב כבעל תפקיד לצורך בדיקת תביעות החוב וסכום התביעות שאושר הנו בסך 541,333 ₪ בדין רגיל.
בתסקיר הכונ"ר, צוין כי ביום 19/12/2007 הוגשה בקשה על ידי הנושה, פרברי, לביטול הליכי פשיטת הרגל, בטענה כי החייב אינו עומד בתשלומים החודשיים, וכן כי החייב מקיים הליכים משפטיים מבלי שקיבל את אישור בית המשפט לכך וכי החייב חתם על ערבויות כספיות. לאחר מספר דיונים שהתקיימו, בהחלטת כבוד השופטת אבניאלי נדחתה הבקשה בכפוף להסרת המחדלים על ידי החייב.
עוד צוין כי ביום 2/1/2012 הגיש החייב בקשה לפי סעיף 150 לפקודת פשיטת הרגל, בה ביקש כי המנהל המיוחד יבדוק בשנית את תביעות החוב שהגיש הנושה. מטעם הנושה הוגש ביום 1/3/2012 ערעור על החלטת המנהל המיוחד. ביחס לערעור, צוין כי בהתאם להסכמות הצדדים ניתנה החלטה מיום 6/12/2012 בה התקבל הערעור באופן חלקי ואושרה תביעת החוב של הנושה בסך 270,000 ₪.
עוד הוזכרה בקשת הנושה מיום 13/05/2012 למימוש דירת המגורים של החייב. בהחלטה מיום 27/082012, נדחתה הבקשה היות והיו תלויים ועומדים בפני בית המשפט, השגות החייב בערעור הנושה, ביחס להכרעת המנהל המיוחד בעניין תביעות החוב וכן, עמד גם עניין עמידתו של החייב בתשלומי המשכנתא. על כך הגיש הנושה בקשה מיום 6/8/2012 לעיון מחדש בהחלטה, אולם גם בקשה זו נדחתה בהתאם להחלטה מיום 10/9/2012.
בתסקיר הכונס הרשמי צויין עוד , כי מטעם הנושה הוגשה התנגדות לבקשה להפטר . בהתנגדותו טען הנושה, כי הוא מתנגד להפטר עד אשר יקוימו במלואן הוראות הפקודה וימומש חלקו של החייב בדירת היוקרה שלו. כמו, כן הוגשה התנגדות מטעם הנושה בנק לאומי, שבה נטען כי יש לברר תחילה את טענות הנושה שהועלו בבקשתו לביטול הליכים.
עוד הוזכרה בקשת החייב מיום 9/5/2013 ( מספר 44), למתן היתר לנקיטת הליכים נגד הנושה ואחרים. בהחלטה מיום 9/7/2013, הותר לחייב להגיש תביעה נגד ההנושה פרברי ובלבד שקופת פשיטת הרגל, לא תישא בעלויות ההליך ולא תוגש בקשה להפחתת צו התשלומים המבוססת על הוצאות התביעה וכן, כי אם יפסק סכום לטובת החייב, הסכום יופקד בקופת פשיטת הרגל.
הכונס הרשמי ציין בתסקירו,כי על פי החלטה מיום 6/2/2014, הוזמנה שומה של דירת המגורים של החייב, וכן ציין כי שמאי המקרקעין דני כודדי, העריך את דירת החייב ואשתו בסך של 1,045,000 ₪.
במסגרת הדיון שהתקיים ביום 6/2/2014, הציע החייב תמורת הפטרו להפקיד בקופת פשיטת הרגל סך של 60,000 ₪. הכונס הרשמי ציין כי יתרת הזכות שבחשבון קופת פשיטת הרגל עומדת על הסך של 88,434 ₪ ובנוסף לסכום שהוצע על ידי החייב, תתאפשר חלוקת דיבידנד בשיעור 23.87% מקרן החוב הרגיל. כמו כן, צוין כי אם יפקיד החייב סך של 200,000 ₪ יוגדל שיעור חלוקת הדיבידנד לשיעור 47% מקרן החוב.
לסיכום, ציינה באת כוח הכונס הרשמי בתסקיר, כי תיק פשיטת הרגל של החייב מתנהל במשך עשר שנים. לחייב ולאשתו דירת מגורים אשר הוערכה כאמור על ידי שמאי המקרקעין, בסך 1,045,000 ₪. מאידך גיסא, ציינה כי רובצת משכנתא על הדירה בסך 97,998 ₪.
לאור זאת, טענה באת כוח הכונ"ר בתסקיר, כי אם יפקיד החייב בקופת פשיטת הרגל, סך של 200,000 ₪ היא לא תתנגד למתן ההפטר. יחד עם זאת, הוסיפה כי בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 9/5/2013 ככל שיפסק סכום לטובת החייב בתביעה חיצונית שהיה אמור להגיש כ נגד הנושה מר פרברי, יופקד הסכום בקופת פשיטת הרגל עד לכיסוי מלוא סכום החוב כולל הפרשי הצמדה וריבית לפי דיני פשיטת הרגל מעודכן ליום התשלום בפועל והוצאות.

דיון והכרעה
בכלל נסיבות העניין החלטתי ליתן החלטה אחת לכלל הבקשות העומדות בפני.

בקשת ההפטר – כללי
כנגד החייב ניתן צו כינוס ביום 11.5.04 ובו חוייב לשלם מדי חודש סך של 600 ₪.
ביום 7.2.13 הוגדל סך התשלום החודשי ל-900 ₪.
סך תביעות החוב שאושרו בעניין החייב עומד על 541,333 ₪.
החייב שילם תשלומים חודשיים עד 31.3.14 ונכון ליום 11.5.13 הצטבר בקופת הפש"ר סך של 88,434 ₪.
החייב הגיש דוחותיו עד חודש 03/2013.

היום עומדת בפני ביהמ"ש בקשת החייב ליתן לו הפטר בתמורה לכך שיפקיד בקופת הכנ"ר סך נוסף של 100,000 ₪, ומנגד עומדות בקשות הנושה – מר פרברי - למכור את דירת החייב או ליתן לחייב הלוואה שתאפשר לו לשלם 100% מחובותיו לנושיו.

הבקשה למכר דירת החייב ובקשת ההפטר
כפי שצויין לעיל, הגיש מר פרברי בקשה למכר דירת החייב ואשתו, המצוייה ברחוב גבריהו חיים בבאר שבע גוש 38063 חלקה 1 .
הכנ"ר הזמין שומה של דירת המגורים, ובחווה"ד שהוצגה לכנ"ר ע"י השמאי דני קודדי, העריך השמאי את דירת החייב ואשתו בסך 1,045,000 ₪.
עפ"י האמור בדברי הכנ"ר בדיון, על הדירה רובצת משכנתא בערך של כ-100,000 ₪.

כפי שצויין לעיל, ביקש מר פרברי לממש את דירת החייב על מנת שתמורת חלקו של החייב בדירה תועבר לקופת הכנ"ר.
הכנ"ר מצידו ציין במהלך הדיון מיום 22.5.14, כי מדובר בחייב שדירת מגוריו שייכת גם לאשתו וכי לבני הזוג ילדה קטינה כבת 15. לשיטתו של הכנ"ר, מימוש הדירה יצריך הגשת בקשה לפירוק שיתוף, וזאת לאור הפסיקה הנוהגת בעניין. לשיטתו של הכנ"ר, אין מקום בנסיבותיו של החייב לפעול למימוש דירתו ויהיה מקום להורות לחייב להפקיד סך של 200,000 ₪, חלף מימוש הדירה.

בענייננו מדובר בחייב המצוי תחת צו הכינוס מזה כ-10 שנים.

לא יכולה להיות מחלוקת על כך שמימוש דירת החייב, יתקל בקשיים לא מועטים וזאת בין היתר מאחר ומדובר בדירה השייכת גם לאשת החייב, וכן מדובר בחייב המטופל בבת קטינה, שהחייב מחוייב לספק לה מדור מתאים. בנסיבות אלה ניתן לומר, שלכל הפחות בשלבים הנוכחיים, מכר דירת החייב בפרק זמן סביר הינו משימה כמעט "בלתי אפשרית".

זאת ועוד, גם אם תמומש דירת החייב, יזכו הנושים לקבל ממכירתה סך של כ-4 25,000 ₪ בלבד, וזאת לאחר תשלום חוב המשכנתא, לאחר תשלום חלקה של האשה ותשלום שכ"ט הכונס והוצאות.

כפי שצויין לעיל, הציע הכנ"ר להתנות מתן הפטר לחייב בתשלום סך של 200,000 ₪ מצד החייב. בכלל נסיבות העניין, לאור העובדה שמדובר בחייב המצוי תחת צו כינוס מעל 10 שנים, לאור הסך המוצע ולאור הקשיים שפורטו לעיל, שיעמדו בפני הכונס שינסה למכור הדירה, הגעתי לכלל מסקנה כי ניתן יהיה לאמץ את עמדת הכנ"ר בעניין.

במקביל, ומאותן סיבות איני מוצא גם לנכון להורות על מכר בית החייב.

בקשת הנושה למתן הלוואה לחייב
כפי שצויין לעיל הגיש הנושה מר פרברי בקשה ובה הציע ליתן לחייב הלוואה שתאפשר לחייב לשלם לנושיו 100% מחובותיהם. עפ"י הבקשה החייב ימשיך לשלם למר פרברי את החזר ההלוואה גם לאחר שיזכה בהפטר.

מדובר בחייב המצוי כאמור תחת צו כינוס למעלה מ-10 שנים.

בבואו של ביהמ"ש להכריע בשאלה האם ראוי יהיה להתנות מתן הפטר בכך שהחייב יטול הלוואה לצורך תשלום דיבידנד לנושים וימשיך להחזיר את ההלוואה גם לאחר מתן ההפטר, יהיה על ביהמ"ש לבחון את פרק הזמן בו מצוי חייב תחת צו כינוס.

ככלל, אדם זכאי להיות מופטר מכלל חובותיו בתוך פרק זמן סביר. התניית מתן ההפטר בלקיחת ההלוואה כאמור, תותיר את החייב במצב בו גם לאחר מתן ההפטר, ימשיך לחיות תחת עול החיוב בהחזר ההלוואה.

בנסיבות ענייננו ומאחר ומדובר בחייב המצוי תחת צו כינוס מזה למעלה מ-10 שנים , אני מוצא לנכון לקבוע שהתניית מתן ההפטר בחיוב החייב ליטול ההלוואה המוצעת תהיה פעולה בלתי מידתית ותותיר את החייב תחת עול החיוב בהחזר חובות פרק זמן נוסף שאינו סביר.

לאור האמור לעיל הבקשה נדחית.

בקשה לצוות על הכנ"ר לממש נכסי החייב
כפי שצויין לעיל, עתר הנושה מר פרברי לחייב את הכנ"ר, המשמש כנאמן על נכסי החייב, לממש את חלקו של החייב בסימני המסחר "פלאפל אסולין" והלוגו "אסולין-פלאפל חם וטרי נוסד בשנת 1958" השייכים לחייב ואחיו.

בדיונים שבפני הוצגה בפני החלטת רשם הפטנטים המדגמים וסימני המסחר, שניתנה ע"י הפוסקת בקניין רוחני, הגב' יערה שושני-כספי, מיום 8.11.12 בתיק 171173 – מיכל אסולין נ' מר פרברי.
בהחלטתה ציינה הפוסקת כי ביום 15.4.08 הגישה הגב' מיכל אסולין בקשה למחיקת סימני המסחר "פלאפל אסולין", "אסולין", "פלאפל חם וטרי" ו-" נוסד בשנת 1958" – הרשומים ע"ש מר פרברי. [להלן: "סימני המסחר"].

באותה החלטה קבעה כב' הפוסקת, כי לא היה מקום לרישום סימני המסחר ע"ש מר פרברי, שכן אין הוא בעליהם החוקי של הסימנים, וכבר במועד הגשת הבקשות לרישום הסימנים, עמד החשש להטעיית הציבור באשר לזהות בעליהם החוקי.

עיון בכלל החלטתה של כב' הפוסקת, מעלה כי הפוסקת קיבלה את טענותיהם של בני משפחת אסולין ודחתה את כלל טענותיו של מר פרברי, תוך שהיא מציינת בין היתר כי עדותו של מר פרברי בדיון שהתקיים ב-21.6.10 , נמצאה בלתי מהימנה .

בכלל נסיבות העניין, נראה כי לאחר שנדחו טענותיו של מר פרברי בפני רשם הפטנטים, בין היתר לאחר שהציג בפני הרשם עדות בלתי מהימנה, ממשיך מר פרברי ומנסה לזכות ביתרונות בלתי הוגנים.

כפי שצויין לעיל, אדם המצוי תחת צו כינוס שנים רבות, זכאי לקבל הפטר.
מובן שכל ניסיון שיעשה לממש את סימני המסחר יארך זמן רב ביותר, וספק אם יצלח, שכן לא ברור כעת אם לאותם סימני מסחר שצויינו לעיל יש ערך כלשהו, כאשר לאחי החייב מחצית הזכויות בנכס .

בנסיבות האמורות לעיל ולאחר שהבקשה למימוש סימני המסחר הוגשה באופן יחסי זמן רב לאחר מתן צו הכינוס, ולאחר שעפ"י החלטת ביהמ"ש יזכו החייבים להפטר אם יציגו לנושיהם סך של כ-47% מסך חובם בפש"ר, לא מצאתי לנכון להורות כעת לכנ"ר להתחיל בניסיון לממש סימני המסחר, מה גם שהכנ"ר הודיע בתגובתו כי אינו ערוך למימוש נכס זה.

לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית.

סוף דבר
אם יפקיד החייב סך של 200,000 ₪ בתוך שנתיים – יזכה להפטר.

בקשותיו של מר פרברי – נדחות.

אם יפסק לטובת החייב, לפני או אחרי מתן ההפטר, סכום כספי בתביעה שהגיש או יגיש כנגד מר פרברי, יופקד הסכום בקופת הפש"ר לטובת נושיו עד לכיסוי מלוא החובות שאושרו .

אין צו להוצאות .

ניתנה היום, 25 נובמבר 2005, בהעדר הצדדים.