הדפסה

אמרכאני נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה ואח'

בפני
כב' השופטת ישראלה קראי-גירון

החייב

בלאל אמרכאנ י ת.ז. XXXXXX007

נגד

הכונ"ר

כונס נכסים רשמי מחוז חיפה

פסק דין

מבוא
1. החייב, יליד 1978, גרוש ואב ל- 3 ילדים הגיש בקשה למתן צו כינוס לנכסיו ולהכרזתו פושט רגל.
ביום 4.8.2011 נתן בית המשפט צו לכינוס נכסיו על פי בקשתו בגין חובות מוצהרים בסך 471,188 ₪ ל – 57 נושים.
בצו הכינוס חויב החייב לשלם לקופת הכינוס סך חודשי של 300 ₪ ולהגיש דוחות דו -חודשיים בדבר הכנסותיו והוצאותיו.
התשלום על פי צו הכינוס הופחת רטרואקטיבית ביום 7.5.2013 והועמד על סך של 100 ₪ לתקופה שבין 4.12.2012 עד יום 1.6.2013. בנוסף חויב החייב לשלם יתרת פיגוריו בפריסת תשלומים בסך של 50 ₪ לחודש.
ההפחתה נעשתה לבקשת החייב, אשר טען לקשיים כלכלים בשל הסתבכותו בפלילים והרשעתו בעבירת אלימות במשפחה . בגין כך חויב החייב לבצע עבודות שירות וזאת עד חודש אפריל 2013.
בד בבד הגישה גרושת החייב הליך דומה בתיק פש"ר 41373-06-11 ובעניינה ניתן פסק דין המקבל הבקשה ומכריז עליה פושטת רגל.

2. נכון למועד עריכת חוות דעת ב"כ הכונ"ר הוגשו כנגד החייב 37 תביעות חוב בסך 358,904 ₪ כאשר לא הוגשו תביעות חוב בדין קדימה.

3. מלכתחילה לא מונה בעל תפקיד בעניינו של החייב. ביום 19.12. 2012 הוגשה חוות דעת מטעם ב"כ הכונ"ר. זאת לאחר שהדיון הראשון בעניינו של החייב נדחה לבקשת ב"כ הכונ"ר. זה טען כי לא הספיק לחקור את החייב ולהגיש חוות דעת .
בחוות הדעת הובעה התנגדות לקבלת בקשת החייב ולהכרזתו פושט רגל. נטען כי מדובר בחייב אשר לא יצר חובות בתום לב, הסתבך בפלילים (עבירת אלימות במשפחה). כן נטען כי מדובר בחייב אשר יצר חובות שלא בתום לב בגין אי תשלום מזונות ואף ממשיך ויוצר חובות בהליך משום שאינו משלם מזונות ילדיו.
כן נטען כי החייב לא מגיש דוחות כנדרש מחייב בהליך וכי קיימים פיגורים משמעותיים בתשלומיו לקופת הכינוס.

4. בתגובה לחוות דעת ב"כ הכונ"ר טען ב"כ החייב, אשר מלכתחילה ייצג הן את החייב ואת גרושתו, כי אכן החייב הסתבך בעבירות של אלימות במשפחה ובשל כך הורחק מביתו . נטען כי דבר זה יצר לחייב קשיים כלכלים שלא אפשרו לו לשלם תשלומים נדרשים לקופת הכינוס וכן תשלומי מזונות. בשל כך נטען כי הוגשה בקשה להפחתת התשלומים החודשיים. נטען כי החייב הורשע בפלילים בתיק פלילי 40197-05-12, הוטל עליו עונש של עבודות שירות שצפוי היה להסתיים בחודש אפריל 2013 ובכל אותה תקופה אין ולא הייתה יכולת להשתכר. לתגובה צורפו דוחות חודשיים ונטען כי קבלת בקשת החייב והכרזתו פושט רגל תביא תועלת לנושים.

5. לאחר שהחייב לא סילק מחדליו הגיש ב"כ הכונ"ר ביום 21.4.2013 בקשה לביטול הליך הפש"ר. במועד הגשת הבקשה נטען כי לחייב 6 פיגורים לקופת הכינוס.
ביום 7.5.2013 התקיים דיון במעמד הצדדים. יום קודם לכן ניתנה הסכמת ב"כ הכונ"ר להפחתת התשלום החודשי לחייב ולהכרזתו פושט רגל בכפוף להסרת פיגורים, המצאת אישורים על משלוח הודעות לנושים, השתלבות במעגל העבודה ושיקומו.
במהלך הדיון ניתנה החלטה על הפחתת התשלום החודשי שעל החייב לשלם לקופת הכינוס כאמור לעיל. בנוסף הוטלה על החייב החובה להודיע עד יום 10.06.2013 כי שילם כל חובו לקופת הכינוס, והגיש דוחות בצירוף אסמכתאות לששת החודשים הראשונים של שנת 2013. כן נדרש החייב להמציא העתק פנייתו למוסד לביטוח לאומי להסדרת חובו בגין אי תשלום מזונות. הובהר לחייב כי מחדלים לבצע הנדרש ממנו בהחלטה יובילו לביטול ההליך ומאידך התנהלות ראויה תביא בהעדר הודעה אחרת להסכמה למתן הכרזתו פושט רגל כאשר התשלום החודשי יעמוד על סך של 500 ₪.

6. ביום 9.12.2013 התקיים דיון נוסף בעניינם של החייב וגרושתו. בתחילת הדיון הודיע ב"כ הכונ"ר על הסכמתה לבקשת החייב אולם לאחר שהוברר כי החייב אינו משלם מזונות עבור ילדיו ביקשה ב"כ הכונ"ר שהות להגיש עמדה משלימה בתיק זה.
במהלך הדיון הוברר כי ב"כ החייב המייצג גם את גרושתו אינו יכול להמשיך לייצג את שניהם לאור ניגוד האינטרסים הקיים ביניהם ובהתאמה ביקש עו"ד חסרמי לשחררו מהמשך ייצוג גרושת החייב. הצדדים ביקשו לקבוע מועד נוסף לדיון בעניינם של שני החייבים לאחר שיוסדר ייצוגה של גרושת החייב.
בסיום הדיון ניתנה החלטה לפיה יוגדל התשלום החודשי שעל החייב לשלם לקופת הכינוס. מונה עורך דין שפירא כמנהל מיוחד בתיקים של החייב וגרושתו וכן ניתנה הוראה להעביר פרוטוקול הדיון ללשכת הסיוע המשפטי לצורך הסדרת ייצוגה של גרושת החייב.

7. ביום 13.3.2014 הוגשה חוות דעת המנהל המיוחד באשר לחייב וגרושתו. באשר לגרושת החייב הובעה הסכמה למתן הכרזה בכפוף להשתלבותה במעגל העבודה. לגבי החייב הובעה התנגדות לבקשה הן לאור התנהלותו בהליך, הגשת דוחות חלקיים הכוללים הצהרה לפיה הוא משלם מזונות כאשר בפועל הוא אינו משלם מזונות, והן משום העובדה כי החייב אינו עובד ללא סיבה סבירה. עוד נטען בדוח המנהל המיוחד כי החייב מעלים מידע בנוגע לגובה הכנסות התא המשפחתי בו הוא מתגורר יחד עם אימו. כן הובעה התנגדות לבקשת החייב בשל אופן יצירת החובות אשר לטענת המנהל המיוחד לא היו בתום לב. זאת משום שהחייב לא שילם מזונות, לא עבד ללא סיבה סבירה, הסתבך בפלילים לרבות עבירות בגין אלימות.
כן הבהיר המנהל המיוחד כי לטענת גרושת החייב החייב יצר חובות רבים בחברות הסלולאר כאשר התקשר עם חברות שונות, נטל מכשירים טלפוניים על שמה ואחר כך מכר אותם.

8. ביום 23.3.2014 הוגשה תגובת ב"כ החייב לעמדת המנהל המיוחד. בתגובה הודגש כי החייב משתף פעולה בהליך, מגיש דוחות, התייצב לחקירות. נטען כי לעברו הפלילי של החייב אין קשר ליצירת החובות. בתגובה הודה ב"כ החייב כי החייב אינו משלם מזונות ואולם טען כי הדבר נובע מקשיים כלכלים מוצדקים ואין לדחות בקשתו רק מן הטעם הזה.
עוד נטען כי הכרזת החייב פושט רגל תביא תועלת לנושים.

9. ביום 25.3.2014 הוגשה חוות דעת מטעם ב"כ הכונ"ר, זו הצטרפה לעמדת המנהל המיוחד בכל הנוגע לגרושת החייב בכפוף להשלמת פיגוריה לקופת הכינוס והשתלבותה במעגל העבודה. באשר לבקשת החייב התנגדה ב"כ הכונ"ר הפעם לבקשת החייב וטענה בנוסף להצטרפותה לטענות המנהל המיוחד כי החייב אינו הציג מידע נדרש לעברו הפלילי וכן נטען כי החייב יוצר חובות בהליך. זאת משום שאינו משלם מזונות. עוד נטען כי לחייב פיגורים לקופת ההליך ואינו משתלב במעגל העבודה ללא סיבה מוצדקת.

10. ביום 27.3.2014 התקיים דיון נוסף בעניינו של החייב וגרושתו. במהלך הדיון הוצגו אישורים רפואיים אשר הבהירו מדוע גרושת החייב אינה יכולה להשתלב במעגל העבודה. כמו כן הובעה הסכמה למתן הכרזה לגרושת החייב ובהתאמה ניתן פסק דין בתיק 41373-06-11.
בהמשך לדיון שמעתי טענות הצדדים בנוגע לבקשת החייב. נטען כי החייב יוצר חובות במהלך ההליך משום שאינו משלם מזונות שלושת ילדיו הקטינים. נטען כי החייב התחמק ממתן תשובות לשאלות בנוגע לעברו הפלילי. במהלך הדיון שמעתי גם טענות נושה שנכחה באולם ולטענתה לאחר שהחייב הגיש בקשתו בחודש יוני 2011 הוא ערך מסע קניות רהיטים בחודש אוגוסט אותה שנה מבלי לשלם ובכך יצר חובות בעודו בהליך.

גרסאות הצדדים בנוגע ליצירת החובות

11. החייב טוען כי הוא מוכר כנכה בשיעור 60% נכות לצמיתות על ידי המל"ל וכי הסתבכותו נבעה מקשיים כלכליים והקושי לעמוד בהוצאות מחייה יומיומיות. נטען כי התא המשפחתי של החייב כלל 5 נפשות והוצאותיו עלו על הכנסותיו.
החייב אינו מכחיש כי אינו עובד מזה זמן רב משנת 2007 עת נורה ברגלו. לאחר מכן הודה החייב כי פסק מלעבוד כבר בשנת 2002 לפני שנורה ברגלו .

12. החייב לא הכחיש כי הוא הורשע בגין ביצוע עבירות אלימות וכן לא נסתרה טענת המנהל המיוחד כי החייב הסתיר מידע בנוגע לעברו הפלילי, בנוגע לאירוע הירי בשנת 2007 בגינו נטען כי אינו מסוגל לעבוד וכן הסתיר מידע בנוגע לתביעת נזיקין שהוגשה נגדו לאחר שנטען כי ביצע מעשה אלימות.
בעניין זה נציין כי גרושת החייב טענה בתגובה שהגישה להליך שהתקיים בעניינה בתיק 41373-06-11 כי לא יצאה לעבודה משום שהחייב אסר עליה לעשות כן ובשל פחדיה ממנו לאור מעשי אלימות שנקט נגדה.
עוד לא נסתרה טענת המנהל המיוחד כי מרישום פלילי שהמציא החייב עולה כי נפתחו נגדו תיקים רבים בגין עבירות אלימות, איומים, תקיפת עובד ציבור וגניבה.
עוד לא הוכחש כי החייב לא המציא מידע בנוגע לגובה הכנסות אימו איתה הוא חולק את מקום מגוריו.

13. ביום 20.3.2014 הגיב ב"כ החייב לעמדת המנהל המיוחד בעניינו של החייב. בתגובה נטען כי החייב מתגורר אצל אימו המתקיימת מקצבת זקנה. עוד נטען כי אין קשר בין עברו הפלילי של החייב ליצירת חובותיו.
עוד נטען כי אין ממש בטענות גרושת החייב וזו נכשלה בניסיונותיה להשתלב בעבודה רק בשל הצורך לטפל בילדיו.
לא ניתן הסבר מדוע לא נטל החייב חלק בטיפול בילדיו בהתחשב בעובדה כי הוא איננו עובד.
בתגובה שב ב"כ החייב והבהיר כי קבלת בקשת החייב והכרזתו פושט רגל תביא לתועלת לנושים משום שיהיה עליו לשלם סכום חודשי לטובת נושיו וכל הצעה להסדר תבחן במבחן יכולתו הכלכלית אל מול גובה הנשייה.

14. מן האמור לעיל עולה כי אין מחלוקת שהחייב לא עבד למחייתו ואינו עובד עתה למחייתו. אין מחלוקת כי לא הובא הסבר סביר להימנעות זו מהשתלבות במעגל העבודה ואין מחלוקת כי לטענת החייב אי השתלבותו במעגל העבודה הביאה ליצירת חובותיו.

15. ביום 25.3.2014 הגיש ב"כ הכונ"ר עמדתו המצטרפת לעמדת המנהל המיוחד וטוענת כי החייב לא הרים נטל הראיה להוכיח תום ליבו ביצירת חובות ולא המציא מידע נדרש. כמו כן נטען כי החייב צובר חובות בהליך משום שאינו משלם מזונות, שצובר פיגורים בתשלומים לקופת הכינוס.
עוד נטען כי החייב אינו מתאים להליך משום שאינו משתלב ללא סיבה סבירה במעגל העבודה.
תגובה זו מטעם ב"כ הכונ"ר ניתנה לאחר שנכנסו לתוקפם הכללים בדבר יישום הרפורמה בהליכי פשיטת רגל במשרדי ב"כ הכונ"ר.

16. ביום 27.3.2014 התקיים דיון אחרון בעניינו של החייב, בדיון השתתפה הנושה הגב' בלומה זלסקו אשר שבה וטענה כי אין מקום לקבל בקשת החייב לטענתה החייב הגיש בקשתו בחודש יוני 2011 ובחודש אוגוסט ערך מסע רכישת רהיטים למרות מצבו הכלכלי וביודעו כי לא יהיה ביכולתו לשלם לרכישה.

דיון

I המסקנה

17. לאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי אני סבורה כי דין הבקשה להידחות.
לא נעלמו מעיני טענות ב"כ החייב ואולם אני סבורה כי במכלול הנסיבות וגם לאחר שלקחתי בחשבון את השינויים שחלו בהלכה המשפטית הנוכחית בסוגיה שבפניי המחייבים מתן משקל יתר לאינטרסי החייב בהליך, אין מקום לקבוע כי במקרה הנוכחי אני סבורה כי עסקינן בחייב המתאים להליך.
לטעמי מדובר בחייב אשר לא הוכיח כי יצר חובות בתום לב, התנהג באדישות לגורל נושיו לרבות גרושתו וילדיו כאשר לא פעל באופן מספק למציאת אמצעים שיאפשרו תשלום מזונות. לא הוכח כי החייב עשה כל מאמץ להשתלב במעגל העבודה. לא הוכח כי מצבו הנוכחי מונע באופן כליל השתלבותו במעגל העבודה ולא נסתרה הטענה כי גם טרם האירוע שהביא לנכותו הנטענת לא עבד החייב למחייתו. נהפוך הוא החייב מבסס בקשתו הנוכחית על טענות לעניין קשיי מחייה הנובעים בראש ובראשונה מהימנעותו מלהשתלב במעגל העבודה לפני למעלה מ – 12 שנה.

18. אין מחלוקת כי לחייב עבר פלילי עשיר. נכון הוא כי לא נסתרה טענת החייב שלא הוכח קשר בין עברו הפלילי ובין יצירת חובותיו ואולם איני סבורה כי אדם אשר מצד אחד נמנע מלהשתלב באופן מלא במעגל העבודה ומנגד נוטל חלק בביצוע עבירות פליליות למרות טענותיו לעניין אי כושר עבודה יכול להיחשב כאדם אשר יצר חובות בתום לב. הימנעות של החייב ללא סיבה סבירה, ולעיתים מכוונת , מהשתלבות במעגל העבודה אינה יכולה לאפשר לאדם לטעון כי חובותיו נוצרו בתום לב משום שהכנסות התא המשפחתי שיצר היו פחותות מהוצאותיו.
יש בעצם התנהלות החייב ובחירתו אורח חיים מסוים כדי ללמד שמדובר בחייב אשר אינו מתאים להליך ואינו ראוי להגנתו.

19. גם לאחר כניסת כללי הרפורמה המונהגת במשרדי הכונ"ר וגם בהתחשב בפסקי הדין החדשים בנושא המלמדים כי יש להדגיש המטרה השנייה בהליכי הפש"ר והצורך בשיקום חייבים ושילובם חדש בחברה איני סבורה כי במקרה דנן מדובר בחייב אשר מתאים להליך ואשר יכול להפיק תועלת ממנו ולפתוח דף חדש בחייו.

20. לאמור לעיל יש להוסיף את אופן התנהלות החייב בהליך, יצירת חובותיו במהלך ההליך וזאת בדרך של אי תשלום מזונות ואי תשלום התשלום החודשי לקופת הכינוס מבלי שניתן הסבר סביר לכך.
הטענה הסתמית כי לחייב לא היו אמצעים לממן כל התשלומים שנדרש לשלם אינה טענה בהתחשב במיוחד בעובדה כי החייב נמנע מלהראות סיבה סבירה מהימנעותו מלהשתלב במעגל העבודה.
החייב גם הגיש דוחות דו חודשיים בצורה לקויה ולא צירף אסמכתאות. החייב גם לא נמנע מלכלול תשלומי המזונות בדוחות כאשר ידע כי אלו לא משולמים בפועל.

II המצב המשפטי

21. כאמור להליכי פשיטת הרגל מטרה כפולה: ראשית, לסייע לנושים אשר לא הצליחו לגבות חובם בהליכי הוצאה לפועל, לכנס את נכסי החייב ולהביא למכירתם לצורך פירעון חובותיו אליהם: ושנית, לסייע לחייב, בנסיבות מתאימות, לפתוח דף חדש בחייו, תוך שמיטת חובותיו.

ראה לעניין זה:
ע"א 6021/06 דגנית פיג'ון נ' כונס הנכסים הרשמי, תק' (2009 (3) 13 (2009)).
ע"א 7113/06 ג'נח נ' הכונ"ר, פס"ד מיום 20.11.08.
רע"א 2282/03 גרינברג נ' הכונ"ר, פ"ד נח (2) 814,810.
ש' לוין וא' גרוניס, פשיטת רגל (מהדורה שלישית, 2010) עמ' 23-24.

22. בעקבות תיקון מס' 3 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם – 1980 (להלן: " פקודת פשיטת הרגל") משנת תשנ"ו, מודגשת יותר מבעבר, התכלית השנייה של ההליך העוסקת בחייב ובשיקומו.
כאמור כיום, לאור הפסיקה המרובה בנושא ובעקבות תיקוני החקיקה בפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם – 1980, ולאור הכללים ליישום רפורמה בהליכי פשיטת רגל המונהגים במשרדי ב"כ הכונ"ר נדרשים אנו להדגיש יותר מבעבר התכלית השנייה.
זאת משום שקיים אינטרס ציבורי מהותי בקיום הליכי פשיטת רגל לצורך שיקומו של החייב המתאים לכך. זאת גם מכיוון כי החברה בכללותה יוצאת נשכרת מתוצאות הליכי פשיטת הרגל מוצלחים בסיומם, אדם שהיווה נטל על החברה, משתקם, לומד התנהלות כלכלית נכונה וראויה ופועל למיצוי כושר השתכרותו וסילוק חובותיו, תחת עינו הפקוחה של בית המשפט ושל בעלי התפקיד.
האמור לעיל רלוונטי, מאידך, רק לגבי חייבים אשר הוכיחו כי הם מתאימים להליך וראויים להגנתו.

23. השאלה העיקרית העומדת בפני בית משפט בדונו בבקשת חייב להכריזו פושט רגל הינה האם נהג החייב בתום לב בעת יצירת חובותיו ובמהלך ההליך. הנטל להוכחת קיומו של תום לב מוטל תמיד על החייב.
בבחנו אם פעל החייב תום לב, יבדוק בית המשפט את התנהגותו בשתי תקופות שונות:
הראשונה, תקופת יצירת החובות, טרם הגשת הבקשה להכריזו פושט רגל; והשנייה, לאחר הגשת הבקשה במהלך ההליך המשפטי.
בחינת תום לבו של החייב תערך תמיד על פי נסיבותיו הספציפיות של החייב.

24. אכן נקבע כבר כי בפסיקה נקבע כי אין בעובדה לכשעצמה לפיה אדם אשר עבר עבירות פליליות או אפילו אדם אשר מקור חובותיו היא פעילות בלתי חוקית אין בעובדה זו לבדה כי להביא לשלילת היכולת להכריז על אותו אדם לבקשתו פושט רגל.
ראה לעניין זה:
ע"א 3376/11 שרגא רוזנברג נ' כונס הנכסים הרשמי (להלן: " פסק דין רוזנברג").

מאידך המקרה בפנינו שונה הוא ואין להחיל עליו את הלכת פסק דין רוזנברג. יש לזכור כי בעוד בפסק דין רוזנברג כונס הנכסים הרשמי תמך בעמדת המערער שם, במקרה דנן ב עלי התפקיד גם לאחר כניסתה לתוקף של הרפורמה התנגדו להכרזת החייב פושט רגל בטענה כי אינו מתאים להליך .
כן יש לזכור כי בפסק דין רוזנברג נקבע כי יש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו.

25. בנסיבות המקרה דנן בצד הטענה לעניין עבירות פליליות שביצע החייב קיימות טענות כי החייב לא מתאים להליך פש"ר, אינו עובד למחייתו ללא סיבה, אינו משלם מזונות, אינו משלם תשלומים נדרשים לקופת הכינוס ומגלה בהתנהגותו כי לא ניתן לצפות שהליך הפש"ר ישיג את מטרותיו אצל החייב, יביא לפירעון חלקי של חובותיו ולשיקומו . מכאן שהוכח במקרה דנן גם ללא קשר לעברו הפלילי של החייב כי עסקינן בחייב שאינו ראוי להגנת ההליך ואינו מתאים לו.
יש לזכור כי גם בפסק דין רוזנברג שאוזכר לעיל נאמר במפורש כי חייב המנצל לרעה הליכי פש"ר ומלמד בהתנהגותו כי חובותיו נוצרו תוך כדי זלזול בנושיו לא יחשב כחייב המתאים להליך הפש"ר.

26. עוד יש לציין כי להבדיל מפסק דין רוזנברג, שם צפו כל הצדדים כי לחייב יכולת השתכרות אשר יש צורך למצותה לצורך החזר חובות לנושים, במקרה דנן מדובר בחייב אשר נמנע ללא סיבה סבירה מהשתלבות במעגל העבודה, יוצר חובות ואין לצפות כי ייעזר בהליך הפש"ר כדי להשיג מטרותיו.

27. כאמור הנטל להוכיח כי החייב לא הסתבך בחובותיו בחוסר תום לב וכי הוא נוהג בתום לב בהליך על החייב.
בבוחנו את התנהלות החייב בודק בית המשפט בין השאר כיצד החייב פעל למנוע התדרדרותו הכלכלית אם בכלל וכיצד פעל לאחר מכן הישנות המצב, התדרדרותו או החמרתו.
ראה לעניין זה:
ע"א 4178/92 אליהו נ' הכונ"ר, פדי מט 1435
פש"ר (חיפה) 513/03 קרן עמית ואח' נ' הכונ"ר, תק- מח 2004 (3) 2871.

במקרה דנן כאמור לא הוכח כי החייב עשה דבר כלשהו אשר יצדיק טענת בא כוחו כי קיימת תועלת לנושים בהכרזת החייב פושט רגל.
ב"כ החייב טוען כי התועלת לנושים היא בכך שהכרזת החייב פושט רגל תחייבו לשלם סכום חודשי לטובת נושיו ואולם כבר ראינו כי החייב אינו עומד גם בחובה זו ממועד מתן צו הכינוס בעניינו. החייב יוצר חובות לקופת הכינוס במהלך ההליך. מניין אפוא הביטחון כי היה ויוכרז החייב פושט רגל הוא ישנה התנהלותו?
החייב גם לא שינה מדרכו לעניין מיצוי כושר השתכרותו במהלך ההליך ולא עשה כל מאמץ להשתלב במעגל העבודה ללא סיבה סבירה .

סיכום

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה להכריז על החייב .
אני מורה על ביטול צו הכינוס על כל ההגבלות שהוטלו לפיו.
צו עיכוב היציאה מן הארץ יעמוד בתוקפו למשך 90 יום נוספים.
כספים שהצטברו בקופת הכינוס ישמשו לתשלום הוצאות ההליך על פי התקנות והיתרה תועבר לתיקי ההוצאה לפועל בכפוף להוראת כל דין תקף.

ניתן היום, י"ז תמוז תשע"ד, 15 יולי 2014, בהעדר הצדדים.