הדפסה

אמירה נ' היועץ המשפטי לממשלה

בפני
כב' השופטת יוכבד גרינוולד-רנד

מבקשים

עמוס אמירה

נגד

משיבים

היועץ המשפטי לממשלה

פסק דין

בפני בקשה לקביעת גיל, שהוגשה על ידי מר עמוס אמירה (להלן: "המבקש").
טענות המבקש
בקשת המבקש היא לתיקון רישום תאריך לידתו, כך שיירשם שנולד ביום 23.3.43 במקום ביום 00.00.44, כפי שמופיע כיום בתעודותיו.
לטענת המבקש, הוא נולד בלוב ועלה לארץ ישראל עם משפחתו בתחילת שנות החמישים, תקופה שהתאפיינה בגלי עליה המוניים ו"אנדרלמוסיה".
מכיוון שבעת קליטתו בארץ, לא היו בידי הוריו מסמכים מקוריים שיעידו על תאריך לידתו, נקבע זה בצורה שרירותית והערכה סובייקטיבית, וכפועל יוצא, נרשם בתעודת הזהות שלו כי הוא נולד ביום 00.00.44.
לטענת המבקש, מאז ומתמיד, עוד מינקותו, נהוג היה בקרב בני משפחתו לציין את יום הולדתו ביום 23 לחודש מרץ.
עוד צירף המבקש לבקשתו תצהיר חתום על ידי דודתו, הגב' לאה נעים (להלן: " הגב' נעים"), ובו הצהירה כי הוא נולד המבקש בשנת 1943 בסמוך לראש חודש ניסן, ובסמוך לעריכת טקס ה"בסיסה", שהוא טקס שעורכים יהודי לוב לפני חג הפסח ובו אוכלים חמץ.
לפיכך, טוען המבקש, הואיל וחג הפסח חל בדרך כלל בראשית חודש אפריל, הרי שדברי הגב' מחזקים את טענתו.
עוד נסמך המבקש על תצהיר הגב' נעים, ממנו עולה כי הפרש הגילאים בין המבקש לבין אחיו הבוגר ויקטור, הרשום במשרד הפנים כמי שנולד ביום 00.00.1942, עומד על שנה בערך.
לטענת המבקש, בקשתו מוגשת אך בעת הזו, שכן מעולם בעבר הוא לא חש צורך לתקן הטעות, ואולם בשנים האחרות הוכרו יוצאי לוב כניצולי שואה, כך שמי שנולד לפני אוקטובר 1943 במדינת לוב, זכאי לקבלת קצבה חודשית מאוצר המדינה וכן לתגמול חד פעמי מממשלת גרמניה.
לפיכך, טוען המבקש, הוא זכאי לקבלת גמלה בהתאם לחוק נכי רדיפות הנאצים.
עוד טוען המבקש כי על פי ההלכה הפסוקה, הרי שבהליכי קביעת גיל, אף עדות מפי השמועה יכולה להיות קבילה.
בנוסף הוא טוען, כי מן הראוי, כי בית המשפט ינהג בגמישות, ברוחב לב ובפרשנות המיטיבה עם ניצולי השואה.
תגובת המדינה
לטענת ב"כ המדינה, לא עמד המבקש בנטל הראיה.
לטענתו, הבקשה אינה נסמכת על ראיות אובייקטיביות כדוגמת תעודות ציבוריות כמשמען בפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971, אלא על תצהירי המבקש ודודתו בלבד.
עוד טוען ב"כ המדינה, כי המבקש לא תמך בקשתו בתצהיר ערוך כדין בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי.
בנוסף, מעלה ב"כ המדינה טענה שלפיה המבקש לא ציין האם יש לו אחים ואחיות, מהם תאריכי לידתם, וכמו כן לא צירף תצהיריהם או תצהירי בני משפחה אחרים שיכולים היו לתמוך בבקשתו.
עוד הוא טוען כי בכל הפניות שנעשו בעבר למרשם האוכלוסין, צוין כי שנת לידתו של המבקש היא 1944 ולא כפי שהוא מבקש לקבוע היום.
אליבא דב"כ המדינה, יש לדחות הבקשה גם מהטעם, שהיא הוגשה בשיהוי ניכר.
טענה נוספת של ב"כ המדינה, היא שכיוון שתכלית הבקשה היא הכרה על פי חוק נכי רדיפות הנאצים וקבלת יתרון כלכלי בשל תיקון הגיל, הרי שמוטל על המבקש נטל הוכחה כבד.
דיון
ביום 26.11.13 התקיים בפני דיון שאליו התייצבו המבקש ובא כוחו, כמו כן התייצב ב"כ המדינה.
יובהר כי לדיון לא התייצבה הגב' נעים, שלדברי הצדדים, גילה הוא כ- 90 שנים והיא מרותקת למיטתה.
בנסיבות אלה הוסכם, כי במהלך הדיון ייחקר המבקש עצמו, וכי לאחר הדיון יבקרו ב"כ הצדדים בבית הגב' נעים, ויתרשמו בעצמם ממהימנות תצהירה. עוד סוכם כי במידה וב"כ המדינה יתרשם כי גרסתה אמינה, הוא יודיע על כך לבית המשפט, שייתן החלטתו על סמך שיקול דעתו בלבד.
ואכן, ביום 26.11.13 הגיש ב"כ המדינה הודעה לבית המשפט, בזו הלשון:
"הח"מ ביקר בביתה של המצהירה הגב' נעים לאה ת.ז. XXXXXX217 והתרשם כי גרסתה בנוגע לגילו של המבקש, כאמור בתצהירה, אמינה".
הכרעה
בקשה לשינוי גיל מוסדרת באמצעות חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963.
הסמכות ליתן פסק דין הצהרתי בבקשה לקביעת גילו של אדם, נתונה לבית המשפט לענייני משפחה.
הלכה פסוקה היא, שאם ביסוד הבקשה, מונח אינטרס כספי, הרי שנטל ההוכחה של המבקש הוא מוגבר.
אכן, הלכה פסוקה היא כי כאשר מאחורי הבקשה עומד אינטרס כלכלי, כבעניינינו, יהיה נטל הראיה מוגבר ( לעניין זה ראה תמ"ש ת"א 75250/98 מולונקדוב נ' פ.מ.מ., וגם תמ"ש 003101/08 א.פ. נ' פרקליטות מחוז דרום).
לאחר ששמעתי את המבקש, ואף קיבלתי את הודעת ב"כ המדינה לפיה השתכנע במהימנות תצהירה של דודתו הגב' נעים, אני מוצאת לקבל במלואן את גרסת המבקש ודודתו.
התרשמתי כי הדודה, על אף גילה המתקדם, זוכרת את מועד לידתו של המבקש ושל אחיו הבוגר ממנו, ואני נותנת אמון מלא בדבריה.
כמו כן, הסברי המבקש, מהם עולה כי רישום תאריך לידתו בתעודותיו בוצע באופן שגוי, לאור גלי העלייה ההמוניים שאפיינו את התקופה המדוברת, ולאור העובדה כי בידי הוריו לא היו מסמכים מקוריים, מקובלים עלי, והם אף בגדר ידיעה כללית ושיפוטית.
בנסיבות אלה אני מוצאת כי המבקש עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו להוכיח כי רישום תאריך לידתו הנוכחי במשרד הפנים שגוי, והוכיח כי תאריך לידתו הנכון הוא 23.3.43.
לאור כל האמור לעיל, ובהמשך להסכמת הצדדים לפיה בית המשפט ייתן החלטתו על בסיס שיקול דעתו בלבד, אני נעתרת לתביעה ומורה על שינוי תאריך הלידה של המבקש, כך שתאריך הלידה הרשום שלו יהיה 23.3.43.
משרד הפנים יפעל כאמור בפסק דין זה.
המזכירות תואיל לשלוח פסק הדין לצדדים ולמשרד הפנים, ותסגור התיק.

ניתן היום, א' שבט תשע"ד, 02 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.