הדפסה

אל אמיר(אסיר) נ' משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר ואח'

בעניין:

אמיר אל אמיר

העותר

נ ג ד

מדינת ישראל

המשיבה
נוכחים:
העותר וב"כ עו"ד נעמה אלחדד
ב"כ המשיבה עו"ד גלנטה
<#1#>
פרוטוקול

ב"כ המשיבה: מגישה לעיון בפני ביהמ"ש את המדעים של שב"ס ועמדת מטא"ר כפי שהוגשו לוועדה.

ב"כ העותר: המ דעים לא הוצגו בפני הוועדה.

ב"כ המשיבה: אין מדעים של המשטרה אבל מדעי שב"ס כן הוגשו.

ב"כ העותר: נבקש לקבל את העתירה. העותר שילם את הקנס האישור לשילום הקנס מצוי אצל העו"ד שייצג אותו בתיק העיקרי, עו"ד גיא אבנון ואין בעיה להציג אישור זה.
לעניין עבירות משמעת – יש טעות בתגובת המשיבה כי אין לו עבירות משמעת במאסר הנוכחי ולא בכדי גם בדוח המנהל מצוין שהאסיר נעדר עבירות משמעת.
מבקשת לעדכן שלאחרונה התקבלה החלטה להוציא את העותר לחופשה. העותר עתיד לצאת לחופשתו הראשונה ב- 27/1/13, כך שכל עמדת התנגדות שב"ס והמדעים ועבירות משמעת – כל זה לא עולה בקנה אחד עם ההחלטה להוציאו לחופשה.
אם היו מדעים על כך שמדברים במעורבות שלילית אני כבר אומר שכל זה לא יכול לעלות בקנה אחד עם המציאות כאשר שב"ס המליץ להוציאו לחופשה.
אנו סבורים שהוועדה שגתה בהחלטתה ואסביר, מהדוח הסוציאלי עולה בברור, כי מרכז הכובד שבבעייתיות של אותו עותר ממוקם בעבירות שלו. העותר נטל חלק בטיפול ברצדוויזים ואנו רוצים שימשיך את אותו טיפול. הטיפול שהיום אנו מציעים הוא לא חדש וכן יש לו רקע בטיפול זה מהכלא. גם המטפל נפגש עם העותר ועם משפחתו ויש לו היכרות רבת שנים עם אותו עותר. אני לא מסכימה עם קביעה שכאשר מורשעים בעבירות סמים, הטיפול היחיד הוא בהתמכרות. הוא הורשע בסיוע להחזקת סם. מדובר מבלי להקל ראש בחלק מינורי עד מאוד של העותר בכל הקשור לכתב האישום. היה קושי ראייתי וכך אמר גם בימ"ש השלום.
זו לא עבירה ראשונה שלו בסמים. זה לא שהעותר סרב לטיפול. אם נראה בכתב האישום המתוקן, לא ברור מהו הסיוע. כבר בהחלטת בימ"ש מחוזי מרכז, כב' השופטת ברודי בעניין זה, אף קבעה שהיא בעצמה לא שוכנעה כבר בטיעון לראיות שמכלול הראיות יביא להרשעה בדין. אני רק מלמדת על הרמה הראייתית שהייתה שם. בכל זאת העותר הודה בהזדמנות הראשונה. אנו נמצאים בסיטואציה שכאשר העותר הגיע לכלא הציעו לו את אגף תמר – שהוא אגף מכורים.
התקיים דיון בראיות לכאורה ובשאלה אם לשחרר את העותר לחלופה קבעה השופטת ברודי שניתן לשחרר את העותר לחלופה אבל גם קבעה שממכלול הראיות אולי הוא לא יורשע. נכון שהיא עצרה אותו כי לא נמצאה חלופת מעצר.
כשהגיע לכלא, הציעו לו להשתלב באגף תמר והעותר אמר שהוא לא מכור ולכן לא ראה צורך להשתלב באגף תמר וביקש עזרה לגבי האלימות שלו. הוא גם הגיש עתירה לשלבו בקבוצה למניעת כעסים ועד היום לא שילבו אותו בזה. היום אנו מציעים תוכנית פרטית.
הוועדה שגתה כאשר קבעה שהעותר פנה להליך טיפולי ממניעים זרים, בקביעה זו ומפנה לנספח 5 לעתירה, בקביעה זו נפלה קביעה שגויה. מאחר וכב' השופט פרסקי לא קבע את מה שקבעה הוועדה. מה שהשופט פרסקי ציטט מטענת שב"ס.
נניח שגם אם המניע שלו לטיפול הוא מניע לשחרור מוקדם, זה לא מניע פסול. הפניתי לקביעתו של כב' השופט עמית מביהמ"ש העליון שקבע דברים אלה מפורשות.
אנו היום מציעים מסגרת טיפולית, תוכנית פרטית של מר ירדן ואני סבורה שיש בכך כדי להוות המשך ישיר לטיפול אותו התחיל בכלא. אנו מציעים כיום להעביר אותו מדלת לדלת, להוסטל סגור שבמסגרת השהייה שלו שם יהיה במסגרת סגורה, יצא לעבודה ויהיה פיקוח ומטופל באופן קבוצתי ופרטני. הוא מעולם לא קיבל טיפול בבעיית העבריינות כמו שצריך והינה הוא שוב פה היום.
לשאלה למה הוא לא עשה זאת עד כה, באופן פרטי, אני אומרת שהתפר בין המאסר השני לשלישי היה תפר נורא דק. לא עבר המון זמן בין המאסר השני לשלישי.
יש לו בעיית עבריינות שהיום אפשר לטפל בה.
לעניין המדעים - לגבי השתייכות כנופי תית – אחיו שוחרר לפני מספר חודשים בשחרור מוקדם למרות שהפרק ליטות טענה למדעים ואחיו שוחרר בהסכמת הפרקליטות. מבקשת ליתן משקל ראוי למדעים הללו.
אני מבקשת לעמוד על כך שהוועדה שגתה בכך שקבעה שהטיפול שמוצע כיום על ידי מר אולמן הוא טיפול חיצוני שאין לו כל המשך ישיר לטיפול אותו התחיל בין כותלי המאסר. לא בכדי כאשר נטל חלק העותר בטיפול של רצדוויזים אפשר להתרשם מהדוח הסוציאלי וגם מאותו מנהל, אני מבקשת שאתם בעצם הכלי שלנו לבחון זאת. הוא אינו זקוק לטיפול בהתמכרויות ולכן יש פה טעות נגררת. לכן מבקשת לקבל את העתירה ולהורות על שחרורו לתוכנית הפרטית שהצענו.

ב"כ המשיבה: חוזרת על האמור בתגובה בכתב.

<#3#>
פסק דין

העותר מרצה עונש מאסר שלישי לתקופה של 27 חודשים בגין שני תיקים פליליים. האחד, בגין עבירות של סיוע להחזקת סם שלא לצריכה עצמית וסיוע להחזקת כלים המשמשים להכנת סם שלא לצריכה עצמית והשני – עבירה של החזקת סכין למטרה לא כשרה שבוצעה בין כותלי הכלא. בחלוף שני שליש מתקופת מאסר, פנה העותר אל וועדת השחרורים בבקשה לשחרור מוקדם ומשזו דחתה את בקשתו, הוגשה העתירה שבפנינו.

למעשה, הטענה העיקרית של העותר הינה, כי וועדת השחרורים שגתה עת סברה שלא עבר הליך טיפולי בין כותלי הכלא, שכן עבר את התהליך לו הוא זקוק בתחום שליטה ורצדביזים, בעוד שההליך הקשור לסמים מסוכנים, אינו ההליך אותו הוא זקוק, שכן אינו משתמש בסמים מסוכנים. ב"כ העותר הפנתה לתוכנית הפרטית שהוגשה מטעמו של העותר וסברה שיש מקום לשחרר את העותר בהתאם.

ב"כ המשיבה ביקשה שלא להתערב בהחלטת הוועדה והגישה לעיוננו את המדעים שהוגשו גם בפני וועדת השחרורים. בהערה נציין, כי לטעמנו, המידע מיום 28/11/11, הוא המידע העיקרי מבחינתנו.

בין השיקולים השונים ששקלה הוועדה, שקלה בצדק את העובדה, כי לא מדובר במעידה חד פעמית של העותר אשר לו שורת עבירות קודמות רבות ביותר, וכי בעבר כבר ריצה שני עונשי מאסר מהראשון שבהם אף שוחרר על תנאי. חרף שחרור זה, שב העותר וביצע עבירות נוספות רבות ביותר.

אף בצדק שקלה הוועדה את ההמלצות השליליות של הגורמים הטיפוליים בכלא, כאשר העובדת הסוציאלית ציינה בדוח שהגישה לעיון הוועדה, כי לעותר מעורבות ענפה בפלילים וקבוצת שייכות לעולם העברייני, חרף הפסדה שהוא מציג.

אין פסול בכך שהוועדה העדיפה את חוות הדעת של הגורמים הטיפוליים בכלא על פני חוות הדעת הפרטית שהציג העותר. די אם נציין, כי הפסיקה ציינה פעמים רבות, כי יש לתת משקל מועט יותר להמלצות של הגופים הפרטיים אשר מוגשות בפני וועדת השחרורים על פני המשקל שיש לתת להמלצות של הגורמים המוסדיים המוכרים גם לחוק שחרור ממאסר על תנאי.

בנסיבות אלה, ולאחר שאנו יושבים כערכאה לביקורת מנהלית בלבד על החלטות וועדות השחרורים, כך שאיננו שמים את שיקול דעתנו במקום שיקול דעתה של הוועדה, לא מצאנו כי יש מקום להתערב בהחלטת וועדת השחרורים שהיא החלטה שקולה וראויה. העותר לא הצביע על כל חריגה מסמכות הוועדה או כל פגם שהצדיק התערבות בשיקול דעתה.

העתירה נדחית.

<#4#>
ניתן והודע היום י"ב שבט תשע"ג, 23/01/2013 במעמד הנוכחים.

ס.הנשיא, רויטל יפה-כ"ץ
אב"ד

יורם צלקובניק, שופט

יעל רז-לוי, שופטת

הוקלד על ידי טובה שרגא