הדפסה

אלקרינאוי נ' מ.ח.ת. - מוסדות חנוך ותרבות במגזר הבדווי בנגב בע"מ ואח'

בפני כב' השופט משה הולצמן

התובע
המשיב

אחמד אלקרינאוי ת.ז. XXX514 55 – בעצמו
ע"י ב"כ עוה"ד ליאור מרקוביץ

נגד

הנתבעים
המבקשים
1. מ.ח.ת. - מוסדות חנוך ותרבות במגזר הבדווי בנגב בע"מ

2. חאשם אבו ציאם ת.ז. XXXXXX972 – בעצמו
3. יוסף אבו ציאם ת.ז. XXXXXX805 – בעצמו
ע"י ב"כ עוה"ד אבוריאש סאלח

<#1#>

פרוטוקול
ב"כ המשיב:
החייב 3 לא הגיש בקשה למתן רשות להגן והוא גם לא נתן תצהיר, משכך אין לו התנגדות.
אני שומע מחברי שהמדובר בחייב שהוא פושט רגל, בהתאם למסמך שצורף על ידי המבקשים, הרי צו הכינוס ניתן בשנת 2008 ואילו הסכם השכירות נחתם בשנת 2010. לכן החוב אינו נכלל בגדרו של צו הכינוס. הגם שמעולם לא ידענו שהמבקש 3 שרוי בהליך פשיטת הרגל.
בנסיבות אלה אני מבקש למחוק אותו מהבקשה ולמחוק את עיכוב ההליכים מתיק ההוצל"פ.

ב"כ המבקשים:
התצהיר מדבר בעד עצמו. אני מפנה לסעיף 20.
המבקש 3 היה נושא משרה כמו המבקש 2. חוזה השכירות שנחתם בגין המבנה ברהט, בתמורה של 4 דולר לחודש.
כנגד המבקשת 1 יש צו פירוק בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 18.09.14. אני מציג בפני בית המשפט ועל כן אי התביעה כנגד המשיבה 1 להיות מעוכבת או לחילופין עד שהמשיב יגיש בקשה או אישור לבית המשפט להמשך הליך זה.
החלטה
צו הפירוק שניתן על המבקשת 1 ביום 18.09.14, מתקבל ומסומן מב/1.
<#11#>

ניתנה והודעה היום ט"ו כסלו תשע"ה , 07/12/2014 במעמד הנוכחים.

משה הולצמן, שופט

אבו-ציאם חאשם לאחר שהוזהר כדין:
אני מבין את האזהרה.

חקירה נגדית:
ש. תאשר לי שזו חתימתך על הסכם השכירות ועל שטר החוב גם כחייב וגם כערב?
ת. כן.
ש. ראית מתי שהוא את התביעה לפינוי שהגשנו כנגד החברה מה – 13.04.14?
ת. לא.
ש. את סיכום הפגישה, אתה מכיר?
ת. לא.
ש. אתה נתת ארבעה שיקים של 28,975 ₪. אתה נתת את השיקים האלו?
ת. אני יו"ר החברה. אני רק חותם. אני לא נתתי לו את השיקים. אני חתום על השיקים שאתה מציג לי.
ש. אני מציג לך ארבעה שיקים שכל אחד מהם הוא על סך 28,975 ₪. סך הכול 115,000 ₪ שהיית צריך לשלם למשיב. נכון?
ת. אלה שיקים לא שלי. אני יו"ר של מח.ת. יגידו לי לחתום, אני חותם כמו ראש עירייה.

ש. חברת מחת נתנה 115,000 למשיב, אתה מסכים?
ת. כן.
ש. למה החברה לא פרעה את השיקים האלה?
ת. כי היא נכנסה לגירעון. משרד החינוך לא העביר כסף.
ש. החשבון מוגבל?
ת. כן.
ש. נכון שאם החשבון לא היה מוגבל, השיקים היו אמורים להיפרע?
ת. כן. אם היה כסף, היה צריך להיפרע.
ש. אתה יודע על מה נתנו לו את השיקים?
ת. על השכירות.
ש. זאת אומרת שהחברה לא שילמה את דמי השכירות?
ת. היא שילמה, אך השיקים לא נפרעו. ואם לא נפרעו השיקים, זאת אומרת שהיא לא שילמה
ש. אתה גם מצהיר בסעיף 13 שאתה והמבקש 3, תהיו ערבים רק אם החברה תהיה חדלת פירעון?
ת. זה מה שכתוב.
ש. אני מבין שאם החשבון מוגבל והחברה בהליכי פירוק, אתה צריך לשלם את החובות של החברה. אתה מסכים איתי?
ת. בזה אני לא משלם לו גרוש כי הבניין נלקח....

ב"כ המשיב:
בזה אני מסיים את השאלות.

חקירה חוזרת:
ש. השיקים שחברי הראה לך. אתה יכול לומר על שם מי זה חתום?
ת. ...

באי-כח הצדדים:
אין מחלוקת שהשיקים שהוצגו בחקירה הנגדית הם של המבקשת 1.

ב"כ המבקשים:
אין יותר שאלות.

ב"כ המבקשים מסכם:
בשנת 2013 נכנסה המבקשת 1 לקשיים כספיים וכתוצאה מכך לא היה ברשותה לשלם כספים. אני חוזר ואומר שעל מנת שהמשיב יבקש להפעיל את שטר החוב, היה עליו לפנות למבקשת בדרישה המתאימה ולאחר קבלת צו הפירוק, היה עליו לבקש אישור מבית המשפט. משלא עשה כן כי לא רשאי לבקש החזר כספים שלטענתו היה צריך לשלם. זאת ועוד, השיקים שהציג חברי היו אמורים להיות מוגשים להוצל"פ ולא לבית המשפט ולאר צו הפירוק היה עליו לפנות למפרק וגם את זה הוא לא עשה. ועל כן אבקש מבית המשפט למחוק את התובענה הזו.

ב"כ המשיב מסכם:
עניינינו בהתנגדות לביצוע שטר שהוגשה על ידי 3 מבקשים – האחת מבקשת חברה שהתקשרה בחוזה שכירות עם המשיב לפיה עשתה שם עסק מסחרי. המבקש השני הינו בעל מניות המחזיק בשיעור של 94 אחוז, היינו בעל שליטה במבקשת 1 והשלישי נושא משרה אחר בחברה.
שטר החוב שהוגש להוצל"פ חתום וברור. אין טענה של אחיזה שלא כשורה או שלא כדין ואף המבקש 2 , שאני מפנה לסעיף 13 לתצהירו שם הוא אומר וגם אישר בבית המשפט שהוא ערב אם החברה תהיה חדלת פירעון.
לפני כן הצהיר פה המבקש 2 כי חשבונה של החברה הוגבל ואילולא היה מוגבל, הרי היה על החברה לפרוע את דמי השכירות שהסתכמו לכל הפחות בסך 115,000 ₪.
אני מפנה את בית המשפט לסעיף 8 להסכם השכירות, שם נקבע מנגנון הפיצוי המוסכם. ככל שיהיה הפרה של ההסכם ניתן להפעילו ואין צורך במתן התראות.
אני גם אגיד שלא נטען שהערבים הינם זוכים להגנה כלשהי שכן המדובר בבעל שליטה בחברה, לא סתם בעל מניות.
המבקש 3 לא נתן תצהיר. הוא לא הודיע מדוע לא יכול לתת את התצהיר. הגם שאם מדובר במבקש שהוא פושט רגל הגם שהליך הסכם השכירות לא חלים על פושט רגל. ההליך גם החל בפברואר 2008 וההסכם הוא משנת 2010, על כך אין מחלוקת ועל כך מצהיר גם המבקש 2 ובשל כך יש להורות על דחיית ההתנגדות כנגד כל המבקשים.
אנו נגיש תביעת חוב כנגד החברה וכנגד יתר המבקשים.

החלטה
בפני בקשה למתן רשות להגן מטעם המבקשים.

באשר למבקשת 1 – במהלך הדיון התברר כי ניתן עליה צו פירוק וזה ביום 18.09.14, במסגרת תיק פר"ק 5354-06-14 ולפיכך הנני מורה על עיכוב הליכים כנגד המבקשת 1 בתיק זה.

באשר למבקשים 2 ו – 3, מצאתי לנכון ליתן להם רשות להגן מהטעמים שיפורטו להלן.
מטעם המבקשים הוגש תצהיר מטעמו של אבו-ציאם חאשם, המבקש 2, ובמסגרתו נטען ( בסעיף 1) כי התצהיר ניתן בתמיכה להתנגדות שהוגשה מטעמו ומטעם יתר המבקשים, ובסעיף 2 לתצהירו נטען שהינו מורשה חתימה מטעם המבקשת 1, מכהן כדירקטור של העמותה הרלוונטית ומחזיק ב – 94 אחוז של מניותיה.

ב"כ המשיב העלה טענה שלפיה המבקש 3 – אבו-ציאם יוסף לא הגיש תצהיר מטעמו במסגרת הבקשה למתן רשות להגן אלא שהנני סבור שניתן לראות את תצהירו של המבקש 2 כמי שניתן גם מטעמו של המבקש 3, לאור האמור בסעיפים 1 ו – 2 לתצהיר שהוגש.

בתצהיר הנ"ל נטען שהמבקשת 1 התקשרה אל המשיב בהסכם שכירות למשך 5 שנים עם אופציה ל – 5 שנים נוספות שלפיו הייתה אמורה לשלם למשיב דמי שכירות סמליים בסך של 4 דולר לחודש, כפי שהוסכם בסעיף 3 ( ב) בהסכם השכירות, וכן הוצהר כי נציגי המבקשת 1 הביעו נכונות בעל פה כלפי המשיב לשלם לו דמי שכירות כמקובל בעיר רהט במידה ותהיה בקופתה את יתרת זכות המאפשרת זאת וזאת ללא התחייבות חוזית מצידה. כן נטען כי המבקש 2 לא חתם על הסכם השכירות באופן אישי אך הוא והמבקש 3 חתמו על ערבות אישית לפיצוי המשיב בנזקים שגרמו לו במידה והמבקשת 1 תהיה חדלת פירעון כמפורט בסעיף 8( ג) להסכם השכירות . כן נטען כי מדובר במבנה שעמד נטוש, שהמבקשת 1 השקיעה כספים רבים להתאמתו כבית ספר מקצועי לתלמידים בעיר רהט, וכי עשתה שימוש במבנה כארבע שנים ללא דופי, אלא שבמהלך שנת 2013, עיכב משרד החינוך חלק מהכספים המגיעים לה. עוד נטען, כי במסגרת התחייבותה הלבר- חוזית שילמה המבקשת 1 סכומים גבוהים יותר מהאמור בהסכם השכירות למשיב. עוד נטען, כי המשיב פעל לפינוי המבנה בסוף שנת 2013.
במסגרת חקירתו הנגדית העיד המבקש 2, כי חתם מטעמה של המבקשת 1 על 4 שיקים על סך של 28,975 ₪ כל אחד, וכי השיקים נפרעו מכיוון שהמבקשת 1 נכנסה לגירעון ומשרד החינוך לא העביר כסף. כן העיד שכן ניתנו עבור דמי שכירות.

לבקשת הביצוע צורף הסכם השכירות ומעיון בו עולה כי בסעיף 3 א' להסכם נרשם – " דמי השכירות הינם 4 $ ( ארה"ב) פלוס מע"מ לחודש...".

מכאן, שהאמור בהסכם השכירות תומך בטענה שהעלו המבקשים שלפיה דמי השכירות כמוסכם על פי החוזה, עמדו על סך של 4 $ לחודש. יש לציין כי עיון בסעיפים נוספים בהסכם יכול שיש בו כדי להעלות תמיהה לגבי דמי השכירות שצוינו בהסכם, שכן בסעיף 3 ב' להסכם, נקבע כי המבקשת 1 תמסור למשיבה 12 שיקים שווים ורצופים לדמי השכירות, ואילו בסעיף 8 א' להסכם, צוין כי - "בגין כל הפרה של חוזה זה ישלם הצד המפר פיצוי השווה לשנת שכירות השווים סך של 50,000 $ ( ארה"ב)", ואין מחלוקת ששטר החוב נחתם על סכום של 50,000 $.

עם זאת, יש מקום לברר את טענת המבקשים שלפיה הוסכם בין הצדדים בעל פה שהמבקשת 1 תישא בדמי שכירות מקובלים בעיר רהט, ככל שמצבה הכספי יאפשר זאת ויש יותר מיסוד לסברה שהכוונה לתמיכה כספית שהמבקשת 1 ביקשה לקבל ממשרד החינוך, ואינני סבור שיש מקום לקבוע מסמרות בעניין זה בשלב מוקדם זה של ההליך המשפטי.

לאור האמור לעיל, ובשים לב לכך שדי בהגנה דחוקה, באבק הגנה, כדי ליתן רשות להגן, ולכך שבית המשפט אינו בוחן שיקולי אמינות ומהימנות בשלב זה של ההליך המשפטי, וניתן להעלות בשלב זה עדות מפי השמועה, וכן טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב, מצאתי לנכון ליתן רשות להגן למבקשים 2 ו- 3, כאשר הבקשה למתן רשות להגן תשמש ככתב הגנה.

לשאלת ההוצאות בגין הליך זה, אדרש בתום ההליך.

סדרי הדיון:
בתוך 30 יום מהיום, הצדדים ישלימו הליכי גילוי ועיון באופן הדדי, ככל שמי מהצדדים מבקש לשלוח שאלון לצד שכנגד, השאלון לא יחרוג מעשר שאלות ללא שאלות משנה.

בתוך 45 ימים מהיום, ניתן להגיש בקשות לבית המשפט בענייני גילוי ועיון.

ככל שהמשיב מבקש לטעון לעילות תביעה שאינן שטריות, הרי שעליו להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה בתוך 30 יום מהיום.

בתוך 90 יום מהיום יגישו המבקשים 2 ו- 3 תצהירי עדות ראשית מטעמם.

המשיב יגיש תצהירי עדות ראשית מטעמו בתוך 60 יום ממועד קבלת תצהירי המבקשים.

כל אחד מהצדדים ימציא את מלוא חומר הראיות מטעמו לצד שכנגד בד בבד עם הגשתו לבית המשפט, בתוך פרקי הזמן שנקבעו לעיל.

ככל שצד מבקש לזמן עד שימאן ליתן תצהיר, יש להגיש בקשה מתאימה בתוך פרק הזמן שנקבע להגשת תצהירי אותו צד, ולפרט שנערכה פנייה לעד לצורך מתן תצהיר, וכי הפנייה סורבה, וכן לפרט את עיקרי תוכן עדותו ככל שניתן.

קובע לדיון הוכחות ולגמר ביום 25.6.2015 בשעה 13:00 למשך שלוש שעות.

באי כוח הצדדים יהיו מוכנים לסיכומים בעל פה.

הפרוטוקול נרשם בתוכנת וורד בשל תקלה בנט המשפט והוא יישלח לצדדים בהמשך.

<#12#>

ניתנה והודעה היום ט"ו כסלו תשע"ה , 07/12/2014 במעמד הנוכחים.

משה הולצמן, שופט

הוקלד על ידי ארלט איטח