הדפסה

אלכסנדר נ' המוסד לביטוח לאומי

לפני:
כב' השופט שמואל טננבוים, סגן נשיא

גב' חנה נאמן גלאי – נציגת ציבור (עובדים)

התובע
ברוק אלכסנדר
ע"י ב"כ עו"ד גלובינסקי
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד אהרון

פסק דין

1. זוהי תביעה להכרה בפגיעה בצווארו ובכתפיו של התובע כתאונת עבודה על פי תורת המיקרוטראומה וזאת מכח הוראות פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן – החוק).

2. רקע עובדתי
א. התובע יליד 1953, חרט במקצועו. בשנת 1991 עלה לארץ.
ב. משנת 1991 ועד שנת 2010 עבד ברציפות כחרט בחברת דנצינגר ייצור ועיבוד שבבי (1987) בע"מ במשרה מלאה מהשעה 6:00 ועד השעה 18:00.
ג. במסגרת עבודתו הפעיל מכונות חריטה ולעיתים ביצע עבודות מסגרות וריתוך. עיקר עבודתו הייתה כחרט.
ד. במסגרת עבודתו כחרט הפעיל מכונת חריטה גדולה (גובהה כ- 2 מ', אורכה כ- 3מ' ומשקלה כ- 5 טון. פוטר המכונה ( החלק שמחזיק את החלקים בהם צריך לחרוט, קוטרו - 1,400 מ'.
בנוסף הפעיל מכונת חריטה קטנה בה בוצעו עבודות חריטה עדינות.
ה. החלקים בהם בוצעה חריטה במכונה הגדולה הינם כבדים מאד. חלקים שמתחת למשקל 50 ק"ג הרים בעצמו, כאשר החיבור לפוטר נעשה באמצעות 4 בקים (בק-חלק שמחבר לפוטר) אותם סוגרים ידנית באמצעות מפתח של הפוטר שמשקלו בין 5-10 ק"ג.
ו. 2 בקים מצויים בחלקו העליון של הפוטר ושניים בחלקו התחתון. באמצעות המפתח סוגרים ופותחים את הבקים בתנועת סיבוב.
ז. החלק עליו חורטים צריך להתחבר בדיוק לאמצע הפוטר. פעולת הכיוון דורשת פתיחה וסגירה חוזרת של ארבעת הבקים עד למצב בו החלק נמצא בדיוק במרכז הפוטר.
ח. גובהו של התובע כ- 1.8 מ' ועל מנת לסגור את הבקים העליונים, היה נדרש לעלות על ארגז/ מדרגה כאשר ידיו פשוטות למעלה מעל גובה הכתפיים.
ט. פעולה של כיוון החלק למרכז הפוטר, באמצעות פתיחה וסגירה של הבקים הייתה עורכת מס' שעות, שכן הדיוק הנדרש היה רב ועד לשתי מאיות המ"מ. פעולת הכיוון עשויה להימשך כחצי יום.
י. הפעולה של הרמת הידיים מעל גובה הכתפיים לצורך פתיחת וסגירת הבקים העליונים חזרה על עצמה עשרות רבות של פעמים בכל יום עבודה, שכן בכל פעם הייתה נדרשת בדיקה האם החלק מכוון וביצוע תיקון בהתאם ע"י סגירה או פתיחה של הפוטר.
יא. החיבור לפוטר באמצעות הבקים נעשה רק בבקים העליונים הן מטעמי בטיחות והן מאחר ולאחר החיבור יש לבדוק התאמה עם שעון מיוחד שמצוי בחלק העליון של המכונה.
יב. לעיתים קרובות נדרש התובע להרכיב צינור שמשקלו כ- 2-3 ק"ג על מפתח המכונה. החיבור נעשה כשידיו מורמות מעל הכתפיים.
יג. בתום סגירת הבקים, הכניס התובע סכין מתאים בהתאם לצורכי העבודה. לשם כך נדרשה לעיתים פעולת קידוח. משקלו של הסכין עשוי להגיע עד 200 ק"ג. סכינים עד משקל של 50 ק"ג הרים התובע בעצמו.
יד. בתום פעולת החריטה יש לפתוח שוב את הבקים ולהוריד את החלק מהפוטר. פעולת פתיחת הבקים דורשת הפעלת כוח לסיבוב הבק ומבוצעת כאשר הידיים מעל הכתפים. פעולה זו חוזרת ונשנית עשרות פעמים בכל יום עבודה.

3. בהחלטה מיום 15.9.13 מונה ד"ר אהוד ראט כמומחה יועץ רפואי (להלן – המומחה) והופנו אליו השאלות הבאות:
א. מהן הפגימות הרפואיות מהן סובל התובע בצווארו ובכתפיו?
ב. האם קיים קשר סיבתי בין הפגימות הרפואיות לבין תנאי עבודתו של התובע המפורטים בסעיף 3 לעיל?
ג. האם ניתן לומר, כי מצבו הרפואי של התובע נובע מסדרה של פגיעות זעירות כאשר כל אחת מהפגיעות ניתנת לאיתור בזמן מסוים וכאשר תוצאה של כל פגיעה זעירה, הינה בלתי הפיכה, כך שבצירופן הופיע אצל התובע נזק שהיא התופעה ממנה סובל התובע כיום (מיקרוטראומה), או שמא מדובר בהליך תחלואי מתמשך?

ביום 10.11.13 השיב המומחה לשאלות בית הדין כדלקמן:
"א. מהן הפגימות הרפואיות מהן סובל התובע בצווארו ובכתפיו?
תשובה: קרע בגיד בכתף שמאל, שינוי ניווני בעמוד שדרה צווארי,
ב. האם קיים קשר סיבתי בין הפגימות הרפואיות לבין תנאי עבודתו של התובע המפורטים בסעיף 3 לעיל?
תשובה: סביר כי יש קשר בין אופי עבודתו לקרע בגיד בכתף. תלונותיו בכתף קיימות משנת 2000, כלומר מגיל 47. כבר אז אובחן קרע חלקי בגיד. אופי עבודתו הכוללת הרמת משאות כבדים ובייחוד עבודה מעל גובה השכם חושפת אותו לנזק מצטבר לגיד המדובר – הסופראספינטוס.
מאידך, השינוי הניווני בצוואר הינו תהליך טבעי מולטיפקטוריאלי שכיח מאוד ואינו בגדר נזק פוקלי שניתן ליחסו לעבודה או אירוע חבלתי מסויים.
ג. האם ניתן לומר, כי מצבו הרפואי של התובע נובע מסדרה של פגיעות זעירות כאשר כל אחת מהפגיעות ניתנת לאיתור בזמן מסוים וכאשר תוצאה של כל פגיעה זעירה, הינה בלתי הפיכה, כך שבצירופן הופיע אצל התובע נזק שהיא התופעה ממנה סובל התובע כיום (מיקרוטראומה), או שמא מדובר בהליך תחלואי מתמשך?
תשובה: לגבי הכתף התשובה כן. לגבי הצוואר מדובר במצב תחלואי מתמשך לאורך שנים ששכיחותו עולה עם הגיל".

5. ביום 17.3.14 התבקש המומחה להשיב על השאלות הבאות להבהרת חוות דעתו מיום 10.11.13:
א. בהחלטת בית הדין מיום 15.9.13 נתבקשת לחוות דעתך, בין היתר, מהן "הפגימות הרפואיות מהן סובל התובע בצווארו ובכתפיו".
בחוות דעתך מיום 10.11.13 התייחסת אך ורק לפגימה בכתף שמאל, בעוד שבפועל סובל התובע מפגימות בכתף שמאל ובכתף ימין שאובחנו במקביל.
ראה בדיקת US מיום 2.3.10 שם אובחן בכתף שמאל קרע בגיד סופרספינטוס בגודל 0.9 ס"מ ובכתף ימין אובחן קרע דומה בגודל 0.6 ס"מ.
- לאור האמור, האם נכון שאותם הנימוקים בגינם קבעת קשר בין הקרע בגיד בכתף שמאל לבין אופי עבודתו של התובע חלים גם לעניין הקשר בין הקרע בגיד כתף ימין לבין אופי עבודתו של התובע.
ב. בחוות דעתך הסתייגת מקיומו של קשר בין הפגימה בעמ"ש צווארי לבין תנאי עבודתו של התובע וקבעת כי מדובר בשינויים ניווניים אשר מקורם בתהליך טבעי מולטיפקטוריאלי שכיח מאד.
- הינך מופנה לעובדות המפורטות בסעיף 3 להחלטה מיום 15.9.13 – האם יש בפעולות שביצע התובע בהתחשב בתקופת העבודה הממושכת- להוות גורם בהאצת השינויים הניווניים בעמ"ש צווארי או לחילופין יכלו לגרום להחמרת מצב עמוד שדרה צווארי.
- האם התובע היה צפוי להיות בדיוק באותו מצב רפואי של עמ"ש צווארי, לולא עבד במשך 19 שנה כחרט וביצע את הפעולות המתוארות.

ביום 20.4.14 השיב המומחה לשאלות ההבהרה כדלקמן:
"1. א. לא. תלונותיו היו לגבי כתף שמאל באופן עיקבי ובהקשר
לעבודתו. בגילו עשוי להופיע קרע בגיד בכתף ללא חבלה וכחלק מתחלואה טיבעית. הקרע בגיד בכתף שמאל בא לביטוי ואובחן לראשונה 10 שנים קודם לכן.
ב. אין בעבודתו כפי תוארה להחיש האצת שינויים ניוניים בע"ש צווארי. השינוי הניווני בצווארו הינו תהליך טיבעי מולטיפקטוריאלי שכיח מאוד ואינו בגדר נזק פוקלי שניתן ליחסו לעבודה או אירוע חבלתי מסויים. לרוב האנשים בגילו שינויים אלו".

6. הלכה פסוקה, כי חוות דעתו של המומחה תתקבל על ידי בית הדין בכל הקשור להיבט הרפואי אלא אם כן, קיימות סיבות ועילות כבדות משקל שלא לקבל את חוות הדעת.

מעיון בחוות הדעת ובתשובות לשאלות ההבהרה עולה, כי המומחה השיב על כל השאלות שהופנו אליו ונימק ופירט את חוות דעתו. לא מצאנו עילה כלשהי שלא לאמץ את חוות דעתו של המומחה על כל חלקיה.

7. נוכח האמור, אנו קובעים כי הפגיעה בכתף שמאל הינה בגדר תאונה בעבודה ואילו הפגיעה בצוואר, אינה בגדר תאונה בעבודה. יצויין, כי במהלך הדיון, הסכים ב"כ הנתבע להכיר בפגיעה בכתף שמאל כתאונה בעבודה.

פסק דין זה ניתן ללא סיכומי ב"כ התובע לאחר ארכות חוזרות ונשנות שניתנו להגשת סיכומים אלו.

אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ח תשרי תשע"ה, (22 אוקטובר 2014), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

גב' חנה נאמן גלאי
נציגת ציבור (עובדים)

שמואל טננבוים, שופט
סגן נשיא