הדפסה

אליאנס שווק צפון (1992) בע"מ נ' ורד הדרום אבטחה ונקיון בע"מ ואח'

בפני
כב' השופטת דורית קוברסקי

התובעת
אליאנס שיווק ישראל בע"מ
ע"י עו"ד יצחק כהן

נגד

הנתבעים
1.ורד הדרום אבטחה וניקיון בע"מ
2.סקר זיאדנה
ע"י עו"ד פרומוביץ'

פסק דין

עובדות
1. ביום 22.11.2009 נרשם בפנקס רשם החברות שינוי שמה של חברת אליאנס שיווק צפון (1992) בע"מ ל- "אליאנס שיווק ישראל בע"מ" (להלן: " אליאנס שיווק", נספח א' לתגובת התובעת לבקשה לסילוק על הסף). ביום 28.1.2010 ניתן אישור של רשות המיסים על מיזוג החברות ושינוי מבנה בקבוצת אליאנס ובכלל זה מיזוגה של אליאנס דרום עם אליאנס צפון החל מ – 31.12.2008. ביום 4.7.2011 הושלם תהליך מיזוג החברות אצל רשם החברות (להלן: " המיזוג", נספח א' 1 לכתב התביעה המתוקן).

2. אליאנס שיווק היא חברה העוסקת בייצור ושיווק מגוון רחב של צמיגים המיוצרים בטכנולוגיה מתקדמת לשוק המקומי ולייצור. הנתבעת 1, ורד הדרום אבטחה וניקיון בע"מ (להלן: " ורד הדרום") היתה לקוחה של אליאנס שיווק ורכשה ממנה סחורה ב אמצעות הנתבע 2 סקר זיאדנה (להלן: " זיאדנה"). על פי כרטסת הנהלת חשבונות שצורפה לתביעה ורד הדרום נותרה חייבת סך של 130,366 ₪ שיקים שורד הדרום משכה חזרו וחשבונה הפך למוגבל (להלן: "החוב"). חבותו של זיאדנה מבוססת על כתב ערבות שחתם ביום 10.2.2004 .

3. ורד הדרום וזיאדנה הגישו כתב הגנה בו נטען להעדר יריבות, התיישנות ושיהוי.
לגוף העניין, נטען שורד הדרום פרעה את החוב בין ע"י תשלום בשיקים חלופיים של לקוחות החברה ובין במזומן. זיאדנה טען שהוא איננו חתום על כתב הערבות.

דיון
4. בסיכומיה זנחה ורד הדרום את הטענה להעדר יריבות ועל כן לא מצאתי מקום לדון בה. (ע"א 172/89 סלע חברה לביטוח בע"מ נ' סולל בונה, מז(1) 314).

התיישנות
5. אני דוחה את טענת ההתיישנות שהעלתה ורד הדרום. עילת התביעה מבוססת על חובה של ורד הדרום בגין משיכת סחורה החל משנת 2004. היות והתביעה הוגשה ביום 4.4.2011, היא איננה מתיישנת לגבי חובות שנצברו החל מאפריל 2004. אין בתביעה המתוקנת שהוגשה (בעקבות החלטתי מיום 27.8.2012) כדי לשנות דבר בכל הנוגע לעילת התביעה ומרוץ ההתיישנות.

שיהוי
6. לחילופין, נטען שיש לדחות את התביעה מחמת שיהוי קיצוני. אליאנס שיווק "ישנה על זכויותיה" כאשר לא עשתה דבר כדי לגבות את החוב שלשיטתה מגיע לה ובהתנהלותה זו יצרה מצג שוויתרה על זכויותיה. הגשת התביעה בשלב זה גרמה לנזק ראייתי לורד הדרום וזיאדנה, אשר אין ביכולתם להתמודד עם התביעה המבוססת על כרטסת הנהלת החשבונות , בעוד שכל מסמכי הנהלת החשבונות של ורד הדרום הושמדו בשריפה שאירעה במשרד רואה החשבון של זיאדנה ביום 10.8.2009.

7. דיני השיהוי, שמקורם בדיני היושר, חיים לצד הוראות ההתיישנות בדין האזרחי, כאשר תקופת ההתיישנות נחשבת ל"גבול עליון" לחסימת תביעה ואילו השיהוי מכוח דיני היושר עשוי לחול בתוך תחומי תקופת ההתיישנות ולהביא לקיצורה בנסיבות מתאימות. אפילו הוגשה תובענה בתחומי תקופת ההתיישנות הסטטוטורית, עדיין, לעיתים, יש לראות בהגשתה משום שימוש לא נאות בזכות הדיונית של התובע ובפגיעה בציפייה הלגיטימית של הנתבע שלא להיתבע. לצורך הוכחת טענת שיהוי נדרש הנתבע להוכיח כי בנסיבות המקרה התובע זנח את תביעתו, או שבמהלך הזמן, שינה את מצבו לרעה. היו שהוסיפו תנאי שלישי המתייחס לחוסר תום ליבו של התובע.
לבית המשפט שיקול דעת בדבר המשמעות שיש להעניק לשיהוי ועליו לאזן בין האינטרסים השונים של בעלי הדין לרבות הנזקים שנגרמו להם, תוך שימת לב לעובדה שהשיהוי נועד להגביל ולסייג את תקופת ההתיישנות הסטטוטורית. על כן דחיית תובענה מחמת שיהוי תיעשה רק במקרים חריגים, כאשר הדבר מתחייב מטעמים של צדק והגינות כלפי הנתבע (ת.א. 33951/00 ו.צ. נ' נ.מ. (פורסם בנבו 21.5.2006; ע"א 2576/03 אהובה ויינברג נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים, פורסם בנבו 21.2.2007 ; רע"א 187/05 נעמה נסייר נ' עיריית נצרת עילית, פורסם בנבו 20.6.2010 ; ע"א 4682/92 עזבון המנוח סלים עזרא נ' בית טלטש בע"מ, נז(3) 366).

8. נזקו הראייתי של זיאדנה, לא הוכח ולו בבדל של ראיה ואיזון האינטרסים השונים של בעלי הדין לרבות הנזקים שנגרמו להם מוביל למסקנה שהמקרה דנן איננו חריג המצדיק דחיית ה תביעה מחמת שיהוי.

ראיות
9. מטעם אליאנס שיווק העיד ארז רוזנטל (להלן : "רוזנטל"), סמנכ"ל הכספים. על פי עדותו חובה של אליאנס שיווק דרום משתקף מהכרטסת שצורפה (להלן: "הכרטסת", נספח א' לתצהיר) בעוד שהכרטסת הנוספת (נספח ב') היא פועל יוצא של מיזוג החברות בשנת 2009 בין אליאנס שיווק צפון לאליאנס שיווק דרום והעברה מיחשובית למערכת חדשה בשם "פריוריטי". מחקירתו הנגדית של רוזנטל למדנו שמידיעתו האישית הוא איננו יכול להעיד על גובה החוב, וכי קיבל את הכרטסת (מערכת הנהלת החשבונות) מויקטור אשר ניהל בשעתו את אליאנס שיווק דרום. רוזנטל עמד על כך שלא יתכן שהחוב נפרע ואין לכך כל ביטוי בכרטסת, יחד עם זאת, היה מוכן להסכים שלגבי שני שיקים (7,250 ₪ ו– 15,000 ₪ עמ' 4 לנספח א'ׂ ( האמור בכרטסת איננו משקף את העובדות לאי שורן. בכרטסת נרשם שהשיקים הושבו ללקוח, אך אלה לא הושבו ואף יתכן שתמורתם שולמה במזומן (פרוט' מיום 31.12.2014 עמ' 11 שו' 24-28, עמ' 12 שו' 1-5).

10. מטעם אליאנס שיווק העיד זיאדנה. עפ"י עדותו בתקופה הרלבנטית ורד הדרום ניהלה את חשבונותיה באמצעות משרד רואה חשבון "מבט למיסים בע"מ", המערכת הממוחשבת נשמרה במשרד, אך ביום 10.8.2009 המשרד על כל החומר שהיה בו נשרף. במהלך תקופת ההתקשרות מספר שיקים שורד הדרום משכה לטובת אליאנס שיווק דרום חוללו, אך תמורתם שולמה במלואה בין במזומן ובין באמצעות שיקים של לקוחות אחרים למנה ל הסניף בקריית מלאכי בשם ויקטור.
בחקירתו הנגדית זיאדנה אישר שהוא ניהל והפעיל את ורד הדרום בין השנים
2001-2004. ורד הדרום, אשר הייתה לקוחה של אליאנס שיווק דרום , נכנסה להליכי פשיטת רגל וחשבונה הוגבל משנת 2004 . זיאדנה גם אישר שהוא נמצא באיחוד תיקים בהוצאה לפועל , וכי לא בדק את הנתונים המופיעים בכרטסת. יחד עם זאת, עמד על גרסתו שכ- 100,000 ₪ שורד הדרום הייתה חייבת לאליאנס שיווק נפרעו, הן ע"י שיקים של לקוחות אחרים והן על ידי תשלום במזומן וכי הוא איננו חתום על כתב הערבות.

דיון
חובה של ורד הדרום
11. אליאנס שיווק עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה במשפט אזרחי. הכרטסת משקפת את חובה של ורד הדרום. עדותו של רוזנטל מתיישבת גם עם החשבוניות שצורפו לתצהירו המשלים, ולשיקים שחזרו (ת/2). זיאדנה הסכים שלא בדק את הנתונים המופיעים בכרטסת ועל כן אין לו יכולת לסתור אותם. טענת ההגנה היחידה שזיאדנה העלה היא שורד הדרום פרעה את חובה. טענה זו לא הוכחה ואפרט;

12. על פי העקרונות המשפטיים חייב הטוען שפרע את חובו – עליו הראיה (ע"א 363/12 עו"ד עופר שפירא, כונס נכסים של מ.מ. יבולי התבור (1995) בע"מ נגד דוד שחר ובניו (1995) בע"מ פורסם בנבו 20.2.2014. רע"א 3149/06 בית מימון מוצרי חשמל בע"מ נגד קלינטון סחר בינלאומי 2000 בע"מ , פורסם בנבו1.11.2006, תא"ק 2644/07 בנק הפועלים בע"מ נגד רומטק מימון בע"מ פורסם בנבו19.1.2015). זיאדנה, הטוען שפרע חוב של כ- 100,000 ₪ לא הציג כל ראיה להוכחת טענתו.

13. זיאדנה אשר העיד שהחומר הנוגע להנהלת החשבונות של ורד הדרום נשרף לא זימן את רואה החשבון על מנת שיתמוך בגרסתו ואף לא צירף בדל של ראיה להוכחת טענת השריפה. זיאדנה גם נמנע מזימונו של ויקטור, מנהל סניף הבנק בקריית מלאכי, אשר יכול היה להעיד על פרעון החוב, בין על דרך תשלום במזומן ובין באמצעות שיקים של לקוחות אחרים. לא הוצגו גם דפי בנק של ורד הדרום. הימנעותו של זיאדנה מצירוף ראיות ובפרט מזימונם של עדים אלה צריכה לפעול לחובתו שכן מעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו ואין לו הסבר סביר, ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה היא הייתה פועלת כנגדו (ע"א 55/89 קופל בע"מ נגד טלקאר חברה בע"מ, מ"ד(4) 595 ; ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נגד סלימה מתיתיהו מ"ה(4) 651,660).

14. עדותו של זיאדנה עשתה רושם בלתי אמין. גרסתו שפרע חוב בסכום כה משמעותי בשעה שורד הדרום, אותה ניהל נכנסה להליכי פשיטת רגל, חשבונה הוגבל בבנק, ונגדו באופן אישי ננקטו הליכים והחל משנת 2004 היה באיחוד תיקים, איננה סבירה. לא סביר גם שזיאדנה , אשר לשיטתו פרע חוב בסדר גודל של 100,000 ₪ , לא טרח להצטייד באישור כלשהוא ואף לא סביר שאין כל ביטוי בכרטסת לפירעון החוב.

15. על כן אני דוחה את טענת "פרעתי" שהעלה זיאדנה ומקבלת את גרסתה של אליאנס שיווק כמפורט בעדותו של רוזנטל, החשבוניות והכרטסת. יחד עם זאת, היות ורוזנטל לא שלל את האפשרות שתמורתם של שיקים בסך של 22,250 ₪ (שני שיקים שהושבו 7,250 ₪ ו-15,000 ₪ ) שולמה במזומן אני מפחיתה סכום זה מחובה של ורד הדרום. על כן אני מחייבת את ורד הדרום לשלם לאליאנס שיווק סך של 108,116 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

חובו של זיאדנה
16. תביעתה של אליאנס שיווק כלפי זיאדנה מבוססת על הטענה שזיאדנה ערב לחובות ורד הדרום. זיאדנה טען שהחתימה שמופיעה על כתב הערבת איננה חתימתו. הכלל בכגון דא הוא שכאשר נתבע כופר בחתימתו על מסמך, על התובע להראות שהחתימה על גבי המסמך היא אכן חתימתו (ע"א 5293/90 בנק הפועלים בע"מ נ' שאול רחמים מ"ז (3) 240 ע"א 316/79 חמדאן נ' ליאני ואח' לד (2) 309). בבחינת "המוציא מחברו עליו הראייה" . חתימתו של זיאדנה על כתב הערבות היא "עמוד התווך" של התובענה האישית כלפיו , ועל כן לא די בהצגת המסמך, אלא יש להוכיח באלמנטים ראייתיים חיצוניים לו את עובדת החתימה. רוזנטל לא היה עד לחתימה על כתב הערבות, אליאנס שיווק נמנעה מעדות ישירה של מנהל אליאנס שיווק דרום בעניין זה, ואף לא הגישה חוות דעת גרפולוגית בתמיכה לטענתה.

17. על אף האמור לעיל, סבורני שאליאנס שיווק הציגה ראייה מספקת באופן שהשכילה להעביר את נטל ההוכחה לזיאדנה להוכחת הגנתו ובנטל זה לא עמד. ויודגש – אליאנס שיווק איננה צריכה להוכיח את תביעתה מעבר לכל ספק סביר, אלא מספיק שהגרסה העולה מן העובדות אותן הציגה מתקבלת יותר על הדעת וקרובה יותר לאמת מאשר גרסת הנתבע . ראיה זו נמצאת בכתב הערבות עצמו בו הנערבת היא ורד הדרום, אשר היתה בשליטתו המלאה של זיאדנה והוא היה מנהלה היחיד. זיאדנה לא נתן הסבר איך "הגיעה" חותמת ורד הדרום לכתב הערבות, התנערותו והכחשתו הסתמית בפרט נוכח גרסתו העובדתית, בה אינני יכולה לתת אמון, איננה מספקת. אוסיף גם שטענת ההגנה של זיאדנה מעוררת קושי מסויים שכן אין חולק ש ורד הדרום נהנתה מקבלת אשראי מאליאנס שיווק בזכות חתימ תו של זיאדנה. נוכח האמור לעיל אני מחייבת את זיאדנה לשלם לאליאנס שיווק את סכום החוב כמפורט בסעיף 15.

18. אציין שלא מצאתי להידרש לטענתה הנוספת של אליאנס שיווק באשר לחיובו האישי של זיאדנה מכוח הרמת מסך, שכן לא הונחה כל תשתית ראייתית בעניין זה.

סוף דבר
19. אני מחייבת את ורד הדרום וזיאדנה ביחד ולחוד לשלם לאליאנס שיווק 108,116 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (4.4.2011) ועד לתשלום בפועל, ובצירוף הוצאות משפט לרבות שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪.

ניתן היום, י"ב באדר תשע"ה, 3 במרץ 2015, בהעדר הצדדים.