הדפסה

אלון שרותי לייזר בע"מ נ' קאט טכנולוגיות חיתוך בע"מ ואח'

בעניין:
אלון שירותי לייזר בע"מ
באמצעות ב"כ עו"ד ירון ממן

המערערת

נ ג ד

1. קאט טכנולוגיות חיתוך בע"מ
באמצעות ב"כ עו"ד אורי רפאל
2. עגם מפעלי מתכת בע"מ – משיבה פורמאלית
באמצעות ב"כ עו"ד יהונתן גינת ועו"ד מורן שליזנגר

המשיבות

פסק דין

השופטת טלי חיימוביץ
ערעור על פסק דין של בית משפט השלום בקריית גת (כב' השופט י. אקסלרד), מיום 24.2.14 בת"א 842/08.
בית המשפט קמא קיבל את תביעת משיבה 1 (להלן: "קאט" או "התובעת"), כנגד המערערת (להלן: "אלון" או "נתבעת 1 "), וכנגד מי שהיתה נתבעת 2 (להלן: "עגם " או "נתבעת 2"), וחייב אותן ביחד ולחוד, במלוא סכום התביעה, בסך 500,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

פסק הדין של בית המשפט קמא
בני הזוג ענת ומיכה שיכנזי (יכונו להלן: "ענת" ו"מיכה") , בעלי המניות בקאט, ביקשו להקים מפעל לחיתוך מתכות בטכנול וגיית לייזר. לשם כך התעניינו ברכישת מכונה לחיתוך בלייזר. הם יצרו קשר עם אלון חייקין, מנהל אלון, חברה העוסקת במתן שירותים למכונות לייזר, ובאמצעותה רכשו את המכונה נשוא התובענה מחברת עגם (להלן: "המכונה") .
בכתב התביעה טענה קאט, כי המכונה לא היתה מסוגלת לבצע את החיתוכים לפי הציפיות, ונתגלו בה גם תקלות רבות, כך שרוב הזמן לא תפקדה כראוי ונגרמו ל ה נזקים כספיים.

בפסק הדין קבע בית המשפט קמא את הקביעות הבאות:
קאט לא רכשה את המכונה מאלון, אלא מחברה אחרת בשם YBN. אלון שימשה אך כמתווכת, וכשלוחתה של YBN, והיתה מעורבת בעסקה על רקע ה תמצאותה בתחום, והקשר המקצועי ההדוק שלה עם קאט ועם YBN. עם זאת, המכונה לא עברה לבעלותה.
אילו חפצה קאט לקבל סעד של ביטול הסכם, היה עליה לצרף לתובענה גם את YBN כנתבעת נוספת. משלא עשתה כן, לא תוכל לעתור לביטול ההסכם וסעדים נילווים.
אלון אף היא, קיבלה על עצמה התחייבויות במסגרת ההסכם, כגון מועד פירוק המכונה ממפעל עגם, נאמנות על כספי התמורה, ובדיקת המכונה טרם פירוקה. היא גם הצהירה בדבר יכולות החיתוך של המכונה, ביחס לסוגי ועובי מתכות.
קאט הוכיחה שניים אלה:
א. לא היה ביכולתה של המכונה לחתו ך מתכות בעוביים שהוצהרו בחוזה .
ב. התקלות החוזרות ונשנות במכונה, לא אפשרו עבודה רצופה ויעילה, והמכונה סבלה מבעיות בטיחות.
בית המשפט קמא דחה טענת אלון, לפיה מדובר בעניין שבמומחיות שהיה צורך להוכיחו באמצעות מומחה. התקבלו עדויותיהם של מנהלי קאט, מיכה וענת, לפיהן המכונה סבלה מתקלות חוזרות ונשנות, ולא היתה מסוגלת לחתוך סוגים ועוביים לגביהם הוצהר בחוזה. נקבע , כי אלון רשאית היתה לזמן מומחה מטעמ ה על מנת לסתור את הטענות העובדתיות של קאט. בית המשפט קמא גם הסתמך על מסקנתו של נציג החברה היצרנית שזומן משוויץ לבדוק את המכונה , לפיה המכונה מסוכנת.
נדחו טענ ות אלון, לפיהן, הטיפול במכונה על ידי קאט (הובלתה באמצעות כלי רכב לא מתאים, העמ דתה על רצפה לא מפולסת והפעלתה על ידי אדם לא מיומן), ה ם שפג מו במכונה .
תניית הפטור החוזית אינה פוטרת את אלון מאחריותה לליקויים ותקלו ת במכונה עובר לרכישתה, ושהיו ידועות לאלון כמי שטיפלה בה ותחזקה אותה אצל עגם, נוכח הסתמכותה של קאט על אלון כמי שמתמצאת בתחום, ו מכירה את המכונה.
תנית הפטור לא תחול על יכולות המכונה המפורטות במפורש בהסכם (חיתוך פח שחור עד 12 מ"מ, נירוסטה עד 6 מ"מ, אלומיניום עד 3 מ"מ).
אלון הפרה חובתה לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב במו"מ לכריתת החוזה, והיה עליה לחשוף אינפורמציה שהיתה בידה לגבי המכונה. בית המשפט קמא ביסס קביעה זו על דו"חות שירות שהוציאה אלון לעגם , מהם עלה כי אירעו מקרים רבים של נפילת הספקים והספקים לא יציבים, ולא י ידעה בכך את קאט. אילו דבר התקלות החוזרות ונשנות היה מובא לידיעתה של קאט, היא היתה נמנעת מרכישתה של המכונה. אי חשיפת המידע בדבר התקלות במכונה, מהווה הפרה של אלון את חובתה כלפי קאט, לנהוג בתום לב ודרך מקובלת במו"מ לקר את כריתת חוזה, ועליה לפצותה בשל כך.
הצהרותיה של אלון בדבר יכולות החיתוך הספציפי ות של המכונה, התברר ו כלא נכונ ות, וזו הפרה נוספת של ההסכם.
אלון לא בדקה את המכונה טרם פירוקה. אם היתה בודקת אותה , ומוצאת כי אינה תקינה , או כי אינה מסוגלת לעמוד בדרישות המוקדמות , היתה קאט פועלת לב יטול ההסכם.
אלון לא טענה לאשם תורם או לחובת צמצום הנזק. על כן לא דן בהן בית המשפט קמא.
התקבלה תביעתה של קאט כלפי עגם, ככל שהיא מבוססת על עוולת הרשלנות. נקבע, כי בעת הפגישה במשרדי עגם, עם נציגי קאט ואלון, איש מבעלי התפקידים בעגם לא הסב את תשומת ליב ם של נציגי קאט , לתקלות חוזרות ונשנות במכונה. נציגי עגם אף השיבו בח יוב לגבי הביצועים הנדרשים. בהעדר טענה לרשלנות תורמת או אי מילוי החובה להקטין את הנזק, לא דן בכך בית המשפט קמא.
התקבלה טענת קאט, שנתמכה בחוות דעת רואה החשבון, באשר להיקף ההפסדים , המסתכמים בארבעה מיליון ₪. נקבע כי חוות הדעת לא נסתרה, וגם לא הוגשה חוות דעת נגדית. לפיכך, התקבלה במלואה התובענה שהוגשה על חלק מההפסדים, בסך 500,000 ₪, ושתי הנתבעות חוייבו ביחד ולחוד.

הערעור
על פסק הדין הוגשו שני ערעורים, מטעם שתי הנתבעות, אלון ועגם.
במהלך ההליך, הגיעו קאט ועגם להסכם פשרה, במסגרתו נמחק ערעורה של עגם. על כן, יתמקד הדיון בערעורה של אלון בלבד.
אלון מעלה בכתב הערעור את הטענות הבאות:

  1. לא היה מקום להסיר לחלוטין את אחריותה של קאט כרוכשת, שחובתה לבדוק את המכונה בעצמה , ובכך ליצור מדיניות משפטית שבה אחריות המוכר/מתווך , מוחלטת.
  2. לא היה מקום לחייב את אלון במלוא הנזקים מהטעמים הבאים:

א. אלון לא היתה הבעלים, ולכן היקף חובת הגילוי א ינו כשל בעלים.
ב. קאט ידעה את זהות המוכר, והיה עליה לקבל ממנו את כל המידע.
ג. YBN לא נתבעה.
ד. אלון הראתה לקאט את המכונה בזמן עבודה אצל עגם, אפשרה לה לקבל את היסטוריית התיקונים שלה, ואפשרה לה לצפות במכונה בזמן עבודה.
ה. מדובר במכונה ששוויה 10% מערך מכונה חדשה.
ו. קאט בדקה את המכונה ומצאה אותה תואמת את צרכיה.
ז. אלון הוקמה בשנת 2006 (שנת מכירת המכונה), ולכן לא היה בידיה ספר התחזוקה לפני תקופה זו.
ט. קאט, הובילה את המכונה באופן לא הולם, ובכך גרמה לנזקים.
י. בזמן אמת קאט שיבחה את אלון, והתובענה הוגשה רק כעבור זמן רב, ובמנותק מטענותיה לחוסר תום לב במו"מ.
3. לא היה מקום להתעלם מתניית הפטור בכל הנוגע ליכולות או לביצועי המכונה, בפרט כשאלון היא מתווך, ולא בעלים. תניית הפטור גובר ת על ההצהרות בדבר יכולות המכונה, בפרט נוכח הצהרת קאט בנספח ח', לפיה ב יקשה מאלון למכור את המכונה AS IS כפי שנמכרה לה. זוהי הודאת בעל דין.
4. לא היה מקום להפוך את נטל הראיה וההוכחה בעניין יכולות המכונה עובר לפירוקה. זאת לאחר שהוכח כי המכונה נמכרה AS IS"", כי עגם הציגה בפניה את יכולות המכונה בזמן עבודה, כי עגם הצהירה בבית המשפט כי יכולות המכונה היו בהתאם להסכם, וכי נציגי עגם הצהירו בבית המשפט בשאלון, כי המכונה חתכה את כל העוביים עליהם התחייבו בשנתיים האחרונות. על כן, לא יכולה היתה לעלות טענת חוסר תום לב מצד אלון. בנוסף, המכונה נבדקה בפועל על ידי קאט ולחילופין, לא הובאה ראיה למצב המכונה עובר לפרוקה.
6. אלון הוכיחה כי ביום הפירוק נבדקו כל המכלולים והוברר שהם פועלים. המכונה עבדה עד לרגע בה פונתה משטח עגם.
7. קאט לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח כי אלון לא בדקה את המכונה עובר לפרוקה, והדבר עולה מעדויות בני הזוג שיכנזי, שהודו כי הם לא נכחו במקום בעת הפרוק.
8. האחריות להובלה היתה של קאט, וזו הובילה את המכונה בניגוד להמלצות אלון (על מוביל טנקים), ולא ביטחה את ההובלה. כך שנבצר ממנה לתבוע את חברת הבטוח בגין נזקים שנגרמו בעת ההובלה.
9. המכונה הופעלה על ידי גורם לא מיומן (מיכה), והונחה על תשתית לקויה.
10. הוכח שהמכונה עבדה בחצרי קאט, למרות כל הליקויים, וחתכה 8 מ"מ ברזל שחור, 1.5 מ"מ נירוסטה, והכנסות החברה מחיתוך בלייזר הגיעו ל- 500,000 ₪.
11. הנזק – סך 350,000 ₪ מסכום התביעה נתבע בגין השבה, אם יבוטל ההסכם. עילה זו נדחתה על ידי בית המשפט קמא. לכן, לכל היותר היה מקום לחייב את אלון ביתרה בסך 150,000 ₪. לא ניתן היה לפסוק לה יותר מאשר ביקשה. אומדן הנזקים שגוי.
אלון טענה לרשלנות תורמת וגם להקטנת הנזק, באמצעות תביעת המבטח.

קאט עתרה שלא ל התערב בממצאי בית המשפט קמא, בהיותם ממצאי עובדה ומהימנות. כך למשל : מצבה של המכונה עובר למכירתה, אי עמידתה בדרישות המוקדמות שהוצבו בחוזה, התקלות שגרמו לכך שלא ניתן יהיה לעבוד עמה, וידיעתה של אלון אודות מצב דברים זה, מבלי שגילתה לקאט.
קאט עתרה להתעלם מטיעונים אשר לא עלו בערכאה קמא ו בכתב הערעור, ומהווים הרחבת חזית, למשל, כי הפיצוי הוגבל ל- 20% מהסכם הרכישה, או כי לא נעשה ביטוח הובלה.
הטענה כי המכונה נבדקה על ידי אלון עובר לפרוקה, עומדת בסתירה לגרסת ההגנה, ואינה מופיעה כלל בתצהיר מנהלה. גם בחקירתו הודה כי הדבר לא נעשה. העובדה שלא נערכה בדיקה היא ממצא עובדתי, ולא ניתן לערער עליו.
סכומי הנזק מפורשים בכתב התביעה, והוכחו באמצעות מומחה. אלון לא הציגה חוות דעת חשבונאית מטעמה .
אלון לא טענה בכתב ההגנה לאשם תורם. היא לא טענה מאומה בדבר היות מיכה מפעיל לא מיומן, לא טענה כי ההובלה גרמה לנזק, וגם לא הוכיחה זאת. ממ ילא מדובר בטענה מסוג הודאה והדחה, שהיה עליה להוכיח. אלה גם טיעונים עובדתיים חילופיים, שהרי אלון טענה בכתב ההגנה, כי המכונה עבדה כשורה .

דיון
לו היתה נשמעת דעתי, דין הערעור היה להתקבל.

הוכחת מצבה של המכונה
בית המשפט קמא בחן שתי שאלות בהקשר זה:
האם המכונה תפקדה כשורה לאחר שהורכבה בחצריה של קאט ?
האם היה ביכולתה של המכונה לחתוך מתכות בעוביים אשר ננקבו בהסכם הרכישה?

נקבע, כי קאט הוכיחה הנדרש ממנה, דהיינו, כי התקלות החוזרות ונשנות במכונה לא איפשרו עבודה רצופה ויעילה, כפי שקיוותה קאט לקבל, וכי לא היה ביכולת המכונה לחתוך מתכות בעוביים, שהוצהרו בחוזה הרכישה.

בית המשפט קמא ביסס קביעות אלה על הראיות הבאות:
גרסתה של ענת, לפיה, במ הלך שלושה חודשים לאחר הגעת המכונה למפעל, לא ניתן היה להפעיל ה כלל, עקב תקלות רבות שפורטו בתצהירה. אלון שלח ה טכנאים מטעמה, מספר פעמים , אך לא עלה בידם לתקן את הליקויים. בהמשך, ועקב התקלות החוזרות ונשנות, הוזמן נציג של היצרנית בשוויץ לבדיקת המכונה, ומסקנותיו היו: "הבטיחות של כל המכונה אינה בסדר. סכנת מוות".
גרסתה של ענת, לפיה, הטכנאי יניב, מטעם אלון, מסר לה שהמכונה הייתה מיועדת לפירוק , ולא ברור לו כיצד נמכרה לשימוש.
גרסתו של מיכה , לפיה, בארבעת החודשים הראשונים המכונה לא חתכה מאומה, וכי התקלה העיקרית שנתגלעה במכונה, היתה קיימת כבר בתקופת פעילותה אצל עגם - נפילות זרמים ונפילות הספקים.
אשר ליכולות המכונה, סמך בית המשפט קמא על גרסת מיכה, לפיה במהלך ארבעת החודשים הראשונים המכונה לא חתכה מאומה, ורק יום אחד חתכה עובי של 8 מ"מ , ומאז אינה חותכת עובי זה. עוביים דקים יותר חתכה לעיתים, ובעוביים הכבדים לא תפקדה כלל. גם כאשר חתכה עוביים דקים, לא היה זה באופן רציף, על רקע בעיות זרם ובעיות אחרות של התחממות ופריצות מים.

בית המשפט קמא דחה טענות הנתבעות, לפיהן, המכונה היתה מסוגלת וגם בפועל חתכה את העוביים הנדרשים, וכי התקלות שנתגלו במכונה הן סבירות ל מכונה מאותו סוג ומאותו שנתון, והן תוקנו , ולא מנעו מן ה מכונה לעבוד באופן סביר. נקבע בפסק הדין :
"הנתבעת מסתמכת על דבריו של חייקין בעניין זה וגם של מוטי פל. עלי לומר כי אלו דברים כלליים ותו לא והם עומדים מול עדות ברורה, מפורטת ומהימנה עליי של נציגי התובעת לעניין התקלות החוזרות והנשנות וחוסר אפשרות לעבוד עם המכונה באופן סביר ורציף...התוצאה היא, שהונחו לפניי ראיות מספיקות שיש בהן כדי לשכנע במידה הראויה והנדרשת כי בעת שהייתה המכונה במפעלה של הנתבעת 2, כבר אז היו במכונה תקלות חוזרות ונשנות, כדוגמת התקלות אשר היו מנת חלקה של התובעת, לאחר שהמכונה הועברה אליה. הדברים מבוססים על גרסאות מהימנות של נציגי התובעת, כמו גם על מסמכי תקלות משני המפעלים שבהם שהתה המכונה, הן של הנתבעת 2 והן של התובעת."

לטעמי, נתפס בית המשפט קמא לכלל טעות, בכך שקבע את ממצאיו על יסוד עדויותיהם של נציגי קאט, שאינם אנשי מקצוע, ומבלי ש הוגשה חוות דעת מומחה להוכיח את הנדרש.
עסקינן במכונה שאינה חדשה, אלא בת עשר שנים , אשר עבדה ברציפות, עשרים וארבע שעות ביממה במפעלה של עגם. המכונה נמכרה לקאט, בכ-15% ממחירה של מכונה חדשה. כך שמלכתחילה לא ניתן היה לצפות מהמכונה שתעבוד ללא תקלות, לא במפעלה של קאט, ולא במפעלה של עגם. השאלה שהיה על בית המשפט קמא לשאול, האם מצבה המכני של המכונה מתאים ל מכונה בת עשר שעבדה "מסביב לשעון", והאם התקלות שהתגלו בה הן סבירות לגילה ולמחירה?
חפצם של מנהלי קאט לקבל מכונה שתעבוד ללא תקלות, מובן. אלא שאדם הרוכש מוצר ישן, אינו רשאי לצפות כי המוצר יעבוד כפי שעובד מוצר חדש. השאלה היא שאלה של מידה, ומכאן שהיא שאלה של מומחיות. מילים אחרות, בהליך זה לא ניתן היה להסתפק בהוכחת תדירות הקלקולים במכונה, או סוגם, אלא נדרשה כברת דרך נוספת, והיא, בחינת השאלה, האם מדובר במצב שהוא סביר ביחס לגילה של המכונה, ולשימוש הרגיל בה. כאן כבר אין מדובר בעובדה, אלא במסקנה, וככזו, לא יכול בית המשפט להסיקה על סמך עדויות הדיוטות, אלא נזקק הוא לעד מומחה.
"...בישראל, כחריג לכלל הפוסל עדות סברה, למומחה מותר להעיד על מסקנות, מקום שללא מומחיות, אדם רגיל לא היה מסוגל "לקלוט" מסקנות אלו מהעובדות הפרושות בפניו...בית המשפט מתיר למומחה להעיד על מסקנות, מקום שהוא זקוק לכך שיגלה לו את ה"צופן" להבנת העובדות".
(ע"א 1639/01 קיבוץ מעיין צבי ואח' נ' קרישוב ואח' (2004))

בית המשפט קמא קבע כי גרסאות מנהלי קאט לא נסתרו בחקירה הנגדית:
"ודי בכך כדי להוכיח שהמכונה לא עמדה בדרישות אותן הציבה התובעת, מלכתחילה ובטרם רכישת המכונה".
ענת ומיכה שיכנזי אינם בעלי מקצוע. ענת היא אשת כספים, ומיכה איש מחשבים, ושניהם הצהירו במפורש בחקירותיהם כי מעולם לא עסקו בחיתוך לייזר, ואין להם מושג אודות ההיבטים הטכנים של המכונה.
לבית המשפט אין ידיעה שיפוטית, כיצד אמורה מכונה כזו לעבוד ומה היקף התקלות הסביר להן ניתן לצפות. ברי כי אין לקרוא בהסכם תניה לפיה המכונה תעבוד כמכונה חדשה. זאת גם אלמלא הצהירה קאט כי היא רוכשת את המכונה "AS IS". כך גם ביחס לשאלת מחיר התיקונים. האם המחירים שנדרשה קאט לשלם לאלון, עבור ביקורי הטכנאים, חורגים מהסביר.
בית המשפט גם אינו יודע האם התקלות שהופיעו ב מכונה בעת היותה מוצבת אצל עגם, ("הסטוריית הקלקולים"), יוצאות דופן, והיו חייב ות בדיווח מיוחד. גם קביעה זו היא עניין שבמומחיות, כמו גם הצהרתה של ענת בסעיף 51 לתצהירה, כי אלון התקינה את המכונה בצורה רשלנית וחובבנית והדבר גרם לתקלות.
כך גם לגבי יכולות המכונה. בית המשפט קמא סמך על דבריו של מיכה שכנזי אשר הפעיל את המכונה, וטען כי אינה מסוגלת לחתוך את אשר התחייבה לו אלון בחוזה. היא חתכה פעם אחת 8 מ"מ ולא יותר.
גם קביעה כזו, לא ניתן להשתית על עדותו של מיכה, שנושא חיתוך הלייזר חדש לו לחלוטין. מעבר לכך יצויין כי בדו" ח שירות מספר 0479 מיום 27.2.07 (נספח ת/12 לתצהיר ענת), נאמר במפורש כי המכונה חותכת 8 מ"מ, ומדובר בראיות שהוגשו על ידי קאט ללא הסתייגות. גם עובדה זו היא עניין שבמומחיות.
גם ביתר דו"חות השירות אשר הוגשו על ידי קאט במסגרת תצהיר עדות ראשית, נאמר במפורש כי לאחר התיקון המכונה עובדת וחותכת את העוביים הנדרשים.

בית המשפט קמא דחה ובצדק, את טענותיה של אלון, לפיהן, ככל שהיו קלקולים במכונה, הם נבעו מהובלתה באמצעות רכב לא מתאים, והפעלתה באמצעות מיכה שאינו מפעיל מיומן, ועל רצפה לא מפולסת, וקבע כי היה עליה להוכיחן באמצעות מומחה:
"מובן, כי היה ביכולת מי מן הנתבעות להזמין מומחה ולקבל את חוות דעתו באשר ליכולת החיתוך של המכונה וגם לעניין התקלות החוזרות והנשנות. מסיבות השמורות עמן, לא כך פעלו הנתבעות ובעניין זה אין להן להלין אלא על עצמן, על כך שלא עלה בידן לסתור את הטענות העובדתיות של אנשי התובעת, באשר ליכולת המכונה והתקלות החוזרות והנשנות אשר לא איפשרו עבודה רציפה ולמעשה, כפי שעולה מן הראיות, כמעט ולא איפשרו עבודה על המכונה".

אלא שהנטל הראשוני להביא ראיות, ולהוכיח את הטעון הוכחה מוטל על התובעת .
היה על קאט לתמוך את כל טענותיה בעניינים המקצועיים, בחוות דעת מומחה, בה יפורש, האם מדובר במכונה המתאימה מבחינה מכנית לגילה הכרונולגי, או שמא היא סובלת מליקויים יוצאי דופן שלא נובעים מבלאי סביר , ושהיה מקום לגלותם במפורש ב חוזה. האם דו"ח התיקונים אצל עגם, מצביע על בעייה מיוחדת, או שמא מדובר בטיפולים סבירים, בתכיפות סבירה ובהוצאות חודשיות סבירות. האם אכן, המכונה לא היתה מסוגלת לחתוך את העוביים הנדרשים, והאם בעוביים אחרים ביצעה חיתוכים גרועים.
בקביעתו הנ"ל, העביר למעשה בית המשפט קמא, ללא כל צידוק שבדין, את נטל ההוכחה, לשכמה של אלון. כאמור, אין מדובר בטענות עובדתיות, אלא בטענות המשלבות עובדה ומסקנה, ומחייבות מומחיות כדי להכריע בהן. לכן, בטרם היה על אלון להביא חוות דעת מטעמה, לסתור את טענות קאט, היה על קאט להביא חוות דעת מטעמה, להוכיח את טענותיה.
בהקשר זה אציין, כי לא היה מקום ליתן משקל לאמירותיו של הטכנאי מטעם אלון, יניב שמואל, אשר צוטטו בתצהירה של ענת, לפיה מדובר במכונה המיועדת לפירוק. זוהי עדות שמיעה מובהקת, וגם אם התקבלה ללא התנגדות, משקלה אפסי. לא ברור מה מקור ידיעתו של הטכנאי עובדה זו, ומה מידת אמיתותה. אילו רצתה קאט להוכיח אמיתות הטענה, היה עליה לזמן את יניב לעדות. לבטח לא היה על אלון, כקביעת בית המשפט קמא, לזמנו לעדות כדי להפריך את הדברים.
גם דו"ח הטכנאי משוויץ, אינו יכול להחליף חוות דעת מומחה, וגם הוא עדות מפי השמועה, שלא היה מקום לסמוך עליה.
על כן, לו דעתי היתה נשמעת, היה מקום לקבל את הערעור, ודין התביעה היה להידחות.

טלי חיימוביץ, שופטת

השופטת ש.דברת – אב"ד :
העובדות הרלוונטיות לפסק הדין פורטו בהרחבה על ידי חברתי, כב'' השופטת חיימוביץ ולא אחזור עליהן כאן.

חברתי סבורה, כי יש לקבל הערעור, כיוון שבית המשפט קמא קבע את ממצאיו על סמך עדויותיהם של נציגי קאט, שאינם אנשי מקצוע ומבלי שהוגשה חוות דעת מומחה, שהיה צורך בהגשתה, כיוון שמדובר במכונה שאינה חדשה, כבת 10 שנים שעבדה ברציפות 24 שעות ביממה, ואשר נמכרה לקאט בכ-15% ממחירה של מכונה חדשה, כך שלא ניתן לצפות שהיא תעבוד ללא תקלות. כן קובעת חברתי כי השאלה שעל בית המשפט קמא היה לשאול, האם מצבה המכני של המכונה תואם למכונה בת עשר שנים שעבדה 24 שעות ביממה, והאם התקלות שהתגלו היו סבירות, אך בהיעדר חוו"ד לגבי מצבה של המכונה, אין בידי בית המשפט לקבוע האם התקלות במכונה, שעה שהיתה מוצבת אצל עגם, טרם רכישתה ע"י קאט, הן יוצאות דופן והיו חייבות בדיווח מיוחד. משלא הונחה חוות דעת לפתחו של בית המשפט לא היה מקום להסתמך על דבריו של מנהל קאט, כי המכונה אינה מסוגלת לחתוך את אשר התחייבה לו המערערת בהסכם.

מאחר והנטל להוכיח הטענה מוטל על קאט, היה עליה לסמוך טענותיה בנושאים מקצועיים בחוות דעת של מומחה.

לצורך בהגשת חוות דעת מומחה, מסכימה אני עם חברתי.
השאלה השנויה במחלוקת בינינו, היא על מי חלה החובה להוכיח את "כישוריה" של המכונה באמצעות חוות דעת של מומחה.
בעוד חברתי, השופטת חימוביץ סבורה, כי הנטל מוטל על קאט, מכח "המוציא מחברו עליו הראייה", הרי שדעתי שונה והנטל חל על אלון ואסביר.
במסמך ההזמנה של קאט מיום 12.9.2006 שנכתב על נייר פורמט של אלון, הוסכם בין הצדדים, כי: "המכונה נמכרה AS IS, כפי שהוצגה במפעל חברת עגם בחיפה.
לעניין זה המכונה חותכת: פח שחור עד 12 מ"מ
נירוסטה עד 6 מ"מ
אלומיניום עד 3 מ"מ. ...
ביום פירוק, המכונה תיבדק שכל מכלוליה פועלים בצורה תקינה".
המכונה נרכשה על מנת שתחתוך מתכות. לטעמי, די בעדותם של מנהלי קאט, כדי להניח התשתית שלא כך הדבר, כיוון שהם רכשו מכונה במטרה שתעבוד, ובהחלט בידיהם היו הנתונים אם המכונה עבדה אם לאו.
המבחן אינו אם המכונה תואמת את גילה, כפי שסבורה חברתי, אלא המצג שהוצג לגבי היכולת של המכונה.
אלון התחייבה כי טרם פירוק המכונה, תיבחן אם המכונה פועלת בצורה תקינה. בית המשפט קמא, קבע עובדתית, כי בדיקה כזו לא נערכה. משלא נערכה הבדיקה, הנטל להוכיח, כי המכונה היתה תקינה, טרם פירוקה, וחתכה את המתכות בעובי עליו התחייבה אלון, עובר לאלון והיא זו שהיתה צריכה להגיש חוו"ד כדי לתמוך טענתה כי המכונה תקינה.
משלא הורם הנטל להוכיח, כי המכונה טרם פירוקה היתה תקינה, הפרה אלון את ההסכם ועל כן לא אוכל להסכים לקביעתה של חברתי, כי הנטל להוכיח כי המכונה לא היתה תקינה באמצעות חוות דעת של מומחה מוטל לפתחה של קאט.
זאת ועוד, בית המשפט קמא קבע גם, כי הטכנאים ששלחה אלון לא צלח בידם לתקן הליקויים ועדות קאט לפיה "התקלות במכונה וחוסר האפשרות לנצל אותה באפן סדיר, לא נסתרה בחקירה נגדית" (עמ' 9 לפסה"ד של בית המשפט קמא).
בית המשפט קמא קיבל את עדות מנהלי קאט, כי במשך כארבעה החודשים הראשונים, "המכונה לא חתכה כלום וכי רק יום אחד היא חתכה עובי של 8 מ"מ, וכי מאז אינה חותכת" (עמ' 10 לפסה"ד). עוד נקבע כי לא עלה בידי המערערת, כמו גם עגם לסתור את הטענות העובדתיות של קאט, שהתקלות במכונה לא אפשרו חיתוך רצוף ולא איפשרו עבודה על המכונה.
זאת ועוד, נקבע, כי עגם מפעלי מתכת - בה עבדה המכונה טרם רכישתה - הצהירה לגבי יכולת החיתוך של המכונה "ברזל עד 12 מ"מ, נירוסטה 6 מ"מ ואלומיניום עד 4 מ"מ". ואם כך הדבר, תמה בית המשפט קמא ובצדק, מדוע לא הובא איש מטעמה של עגם אשר יעידו על יכולת העבודה של המכונה.
משסבורה אני כי הנטל עבר לאלון להוכיח כי המכונה תאמה את תכונותיה, כפי שהתחייבה אלון, יש לדחות הערעור.
מספר טענות נוספות של אלון המחייבות התייחסות, לאור עמדתי שיש לדחות הערעור. טוענת אלון להיעדר עילה חוזית, בהיותה רק המתווכת בעסקה. בית המשפט קמא קבע, שאין מחלוקת שאלון רק תווכה בעסקה, אך במסגרת התיווך נטלה על עצמה התחייבויות נוספות של בדיקת המכונה טרם פירוקה והצהרה בדבר יכולות המכונה. גם לאחר מכן, שעה שהמכונה לא פעלה כנדרש, טרחה לשלוח בעלי מקצוע לתיקון המכונה, על כן בטענה של העדר עילה חוזית, אין ממש.
טענה נוספת של אלון היא שלכל היותר ניתן לחייבה בסכום של 150,000 ש"ח, כיוון שקאט בתביעתה המתוקנת ביקשה לחייב את עגם ב - 350,000 ש"ח בשל השבה, ככל ויבוטל הסכם הרכישה. על כן, שעה שבית המשפט דחה סעד השבה, יכול היה לחייב את אלון לכל היותר ב-150,000 ש"ח.
עיון בכתב התביעה המתוקן מלמד, שסכום התביעה הינו 500,000 ש"ח. נכון שבכתב התביעה נדרש סך של 350,000 ש"ח מעגם בגין השבה, אך אלון מתעלמת מהעובדה שבסעיף 73 הוא סעיף הנזקים נדרש גם פיצוי בשל כל הנזקים שנגרמו, אליהם התייחס בית המשפט קמא וקבע כי התביעה היא על סך 500,000 ש"ח אך הנזק שנגרם הינו גבוה פי כמה. משכך, ולאור הקביעה של בית המשפט קמא כי הנזק שנגרם עולה על 500,000 ש"ח, אין באמור בסעיף 73(ג) לכתב התביעה כדי להוות מחסום מפני חיוב במלוא הסכום.
ביתר טענות אלון לא מצאתי ממש.
על כן לו דעתי נשמעת יש לדחות הערעור, תוך חיוב אלון בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום של 20,000 ש"ח.

שרה דברת, שופטת,
ס.נשיא

השופט א.ואגו:
חברותיי נחלקו בשאלה האם הורם נטל ההוכחה הראשוני מצידה של חברת קאט- המשיבה. בעוד השופטת ט. חיימוביץ סבורה, כי שגה ביהמ"ש קמא בכך שקבע את ממצאיו על יסוד עדויות אנשי החברה, שאינם אנשי מקצוע, ובלי שהוגשה חוות דעת מומחה מטעמם, גורסת כב' האב"ד, השופטת ש. דברת, כי די היה בעדותם של מנהלי החברה- המשיבה, כדי להניח תשתית לכך שהמכונה לא עמדה בציפיותיהם. מנימוקים שפורטו בחוות דעתה של האב"ד, קבעה חברתי, כי הנטל להפריך טיעוני המשיבה, ולהגיש חוות דעת מומחה לנדון, עבר אל כתפי המערערת, בהינתן שעדויות אנשי המשיבה וגרסתם הסדורה, קנו אחיזה בליבו של בימ"ש השלום. עם זאת, גם האב"ד הסכימה לכך שקיים היה צורך בהגשת חוות דעת של מומחה, והגדירה את המחלוקת בינה לבין כב' השופטת חיימוביץ, בשאלה, על מי חלה החובה להוכיח את "כישוריה" של המכונה באמצעות חוות דעת של מומחה.
במחלוקת זו, שנפלה בין חברותיי, דעתי, באשר לתוצאה, שלפיה דין הערעור להידחות, היא כדעת כב' האב"ד. כמוה, אף אני סבור, שבנסיבות ענייננו, עבר נטל ההוכחה והבאת הראיות אל כתפי המערערת, וזו לא הרימה את הנטל. עם זאת, לטעמי, הדגש אינו בהכרח על מיהות הצד שצריך היה להביא חוות דעת של מומחה להוכחת גרסתו. במישור האנליטי, והגם שהמערערת שימשה כמתווך בעסקת המכר, ולא היתה המוכרת הישירה, אופי טענותיה של "קאט" כלפיה, לרבות במישור המצגים שנעשו מטעמה של המערערת- "אלון", הוא זה של טענות אי התאמה בממכר, כמוסדר בסעיף 11 של חוק המכר תשכ"ח-1968. בוודאי, ניתן להקיש מההסדר החקוק דנן על ענייננו. חוק המכר הכיר באי התאמה של ממכר, בין היתר, כאשר נמסר לקונה "נכס שונה או נכס מסוג או תיאור שונה מן המוסכם [סעיף 11 (2)] של החוק, "נכס שאין בו האיכות או התכונות הדרושות לשימושו הרגיל או המסחרי או למטרה מיוחדת המשתמעת מן ההסכם", [סעיף 11(3)], וכן "נכס שאינו מתאים מבחינה אחרת למה שהוסכם בין הצדדים".
כאשר בית המשפט נדרש לקבוע ממצאים עובדתיים בהקשר אי התאמה הנטענת, ועליו לברר האם הנכס שסופק שונה מן המוסכם, והאומנם חסר הוא איכות או תכונות הדרושות לשימושו ולמטרות המשתמעות מן ההסכם, ובכלל- האם אין הוא מתאים מהיבט כלשהו למוסכם, הרי, אופיין של הראיות שיש להביא בפניו, להוכחת האמור, הוא תלוי נסיבות. קיים פן ראייתי, שעניינו- ציפיות הרוכש, הבטחות ומצגים שנעשו, מטרות הממכר כמשתקף מההסכם, וההשתלשלות העובדתית של מהלך העסקה ומימושה. לצד זה, יכול שיהא צורך בתשתית ראיות אובייקטיבית, שעניינה הפן המקצועי- טכני, שבהחלט יכול להצריך מומחיות ולחייב הגשת חוות דעת ערוכה כדין להקמתה.
בנסיבות הספציפיות, שנדונו בפני בימ"ש השלום בענייננו, לא היה צורך, מלכתחילה, בראיות שבמומחיות להוכחת עילת התביעה. בית המשפט ניתח בהרחבה את עדויות המשיבה שהונחו בפניו (החל מעמ' 10 של פסה"ד), וקבע, על סמכן, ומשנתן בהן אמון והעניק להן משקל רב, שהמשיבה, בתור "משתמש הקצה" במכונה, ולא רק הרוכש החוזי שלה, לא הצליחה לנצל את הממכר ליעודים שהוצגו ושהובטחו לה, וכי המכונה לא עמדה בציפיות ממנה. בכגון דא, אין דופי בהסתפקות בעדות האותנטית, מכלי ראשון, של הטוען לאי ההתאמה, במובן האמור של חוק המכר, ובאימוץ הנרטיב שלו ביחס לכישלון הציפיות ולאכזבה מהמצגים שהוצגו בפניו. בכל אלה- יש מקום לראיות "סובייקטיביות" הבאות מהרוכש, שהוא במקרה שלנו גם "משתמש הקצה", ואין דרישה א-פריוריות, שבלתה אין, להצגת ראיות "אובייקטיביות", קרי-חוות דעת של מומחים. משנרטיב זה, שהוצג על ידי המשיבה והוכח על ידה, קנה אחיזה בליבו של בית המשפט, והתיאור העובדתי של תלאות ההפעלה וכשלי ניסיונות השימוש במכונה ליעודה, נמצא אמין ומדוייק, ברי, שהנטל להפריך הנטען ולהזימו, עבר אל כתפי המערערת. בשלב זה- אך מתבקש הוא שנדרשת חוות דעת של מומחה, שישכנע את בית המשפט בכך שהמכונה תקינה ותואמת את הדרישות והמפרט שעליהם הוסכם, ושהתקלות, ככל שהיו, מקורן בהפעלה לקויה וחובבנית, או, שמא, בתחזוקה לא נכונה וכיוצא באלה. נטל זה לא הורם, ועל כן, בדין התקבלה התביעה.
מצאתי לנכון להטעים נקודה זו, שבעטיה אני רואה להצטרף ולהסכים לאמור בחוות דעתה של כב' האב"ד, באותו עניין שחברותיי נחלקו בו. כמו כן, אני מצטרף בהסכמה, לנימוקיי חברתי האב"ד ביחס לדחיית טענותיה הנוספות של המערערת, שאליהן התייחסה בסיפא לחוות דעתה.

אריאל ואגו, שופט

לפיכך הוחלט כאמור בפסק דינה של כב' השופטת דברת.
הערבון שהפקידה המערערת יועבר למשיבה 1 באמצעות בא כוחה.

שרה דברת, שופטת,
ס.נשיא

אריאל ואגו, שופט

טלי חיימוביץ, שופטת