הדפסה

אלדן תחבורה בע"מ נ' א.ש. ובניו (משה שלי) קבלן רשום 18318

בפני
כב' הרשם בכיר אבי כהן

התובעת

אלדן תחבורה בע"מ
באמצעות ב"כ עוה"ד אילנית אדרי

נגד

הנתבע

אברהם שלי (ת.ז XXXXXX110)
הנתבע אינו מיוצג

פסק דין

בפניי תביעת כספית מיום 4/6/13 בגין נזק רכושי מיום 27/4/10 שהגישה התובעת נגד הנתבע על סך 4,097 ₪ בסדר דין מהיר.
המיוחד באירוע הוא שהנזק נגרם כתוצאה מאבן שפגעה ברכב התובעת ( להלן " אירוע הנזק").

ביום 8/7/14 נערכה בפניי ישיבה מקדמית ( ראשונה ויחידה בתיק), שבה נשמעו ראיות הצדדים.

הנתבע הינו אדם פרטי אשר ביצע עבודות בנייה במקום קרות התאונה ( להלן " הקבלן").

מדובר בתביעה של בעלת הרכב הניזוק בתאונה, התובעת פיצוי, כבעלת הרכב הניזוק, על כל נזקי הרכוש שנגרמו לרכב ולה בתאונה.

הרכב המעורב בתאונה
באירוע הנזק מעורב כלי רכב אחד והוא רכב התובעת – פרטית מתוצרת טויוטה קורולה שמספרה 7714363 ( להלן " הפרטית").

מקום התרחשות אירוע הנזק: רחוב ניסים יצחק, חולון.

שעת התרחשות אירוע הנזק: בשעה שבין חניית הפרטית בערב , לשעת הבוקר שאחריו בה הבחין נהג הפרטית בנזק.

אין מחלוקת לגבי נסיבות אירוע הנזק המפורטות להלן:
בעת אירוע הנזק הפרטית חנתה בחנייה.
בתקופה המדוברת בוצעו ע"י הנתבע (כקבלן בניין) עבודות בנייה במרפסות בניין שכן לזה שלידו חנתה הפרטית .
לשני הצדדים לא ידוע על קיומם של עדים לקרות אירוע הנזק.

המחלוקת
הצדדים הציגו גרסות שונות לנסיבות התרחשות אירוע הנזק: עפ"י גרסת התובעת בכתב התביעה ובטופס ההודעה: בעוד הפרטית חנתה בחנייה, נפלה אבן מאתר בנייה בו ביצע הנתבע עבודות בנייה ופגעה בשמשה האחורית ובכנף האחורית שמאלית (ליד מסגרת השמשה האחורית) . בעדות בפניי, העיד נהג הפרטית כי הרכב ניזוק אך ורק בשמשה האחורית.
עפ"י גרסת הנתבע הנזק בפרטית כלל לא נגרם כתוצאה מאבן שנפלה מאתר הבנייה בו ביצע הקבלן עבודות בנייה והאירוע כולו לא דווח לנתבע במשך שנים ולא ניתנה לו הזדמנות לבדוק את נסיבותיו הנטענות .

המחלוקת בין הצדדים ממוקדת בשאלת אחריות הנתבעים בנזיקין לתאונה, כאשר במישור הנזק ושיעורו אין, למעשה, מחלוקת, והנתבע גם לא הציג חוות דעת שמאי נגדית לחוות דעת השמאי מטעם התובעת שצורפה לכתב התביעה ואף לא ביקש לחקור את השמאי מטעם התובעת. שיעור הנזק הנתבע מוחזק אפוא להיות בלתי שנוי במחלוקת.

הראיות שהציגו הצדדים
כתבי הטענות על נספחיהם.
טופס הודעה על אירוע הנזק מודפס מטעם התובעת ( ת/1).
תמונות צבע שצילם שמאי הרכב מטעם התובעת ( ת/2).
עדויות שני הצדדים המעורבים בפניי: עדות נהג רכב התובעת ועדות הנתבע.

הכרעה
אני מוצא לדחות את התביעה.

לאחר שבחנתי את טענות ואת ראיות הצדדים, מצאתי להעדיף את גרסת הנתבע על פני גרסת ה תובעת, משלא עלה בידי התובעת להוכיח בראיות מספיקות כי הנתבע או מי מטעמו גרם לאירוע הנזק.

אנמק בקצרה את מסקנתי האחרונה:

לחובת התובעת עומדת העובדה כי התביעה הוגשה בשיהוי רב ( כ- 3 שנים לאחר קרות אירוע הנזק) באופן שיצר נזק ראייתי כבד בנסיבות לנתבע שלא קיבל למעשה הזדמנות בזמן אמת לבדוק את נסיבות אירוע הנזק וכן, לא הוכח על ידי התובעת כי מכתב הדרישה/התראה (שאף לא צורף כדין למסמכי התביעה) הומצא לנתבע בטרם הגשת התביעה המשפטית, וזאת בשים לב לכך שמדובר באירוע מיוחד בו ישנה חשיבות רבה לחלוף הזמן הרב.

מתעורר ספק גדול מה גרם לאירוע הנזק, כשאין למעשה עדויות ממקור ראשון והראיות בדבר אירוע הנזק הן נסיבתיות וספקולטיביות בלבד –דבר המחזק את גרסת הנתבע שטוען כי הנ זק לא נגרם כתוצאה מעבודות הבנייה דווקא . ניתן לסבור שנזק כזה יכול להיגרם גם ממשחק ילדים בסמוך, ואף הוכח שבסביבת מקום חניית הפרטית הייתה פסולת בניין.

נהג הפרטית העיד כי לא ראה בעצמו את פגיעת האבן בפרטית וכשנשאל על ידי בית המשפט האם הוא בטוח שמקור האבן היא בעובדים שעבדו על הפיגומים בבניין השכן, הוא אמר שהוא אינו בטוח וכי מדובר השערה שלו בלבד. בנוסף, אף אחד מהשכנים לא ראה או שמע את ניפוץ השמשה ודיווח על כך לנהג הפרטית. ולמצער התובעת לא הציגה כל עדות רלוונטית כזו.

נהג הפרטית העיד כי בשעה שהבחין בכך שהפרטית נפגעה לא שהו עובדים של הקבלן על הפיגומים, דבר המחזק את המסקנה כי הפגיעה לא נגרמה כתוצאה מעבודתם של פועלים על הפיגומים באותה העת.

נהג הפרטית העיד כי הוא לא פנה לנתבע בכדי לספר לו על אירוע הנזק, למרות שאישר ששוחח עם הנתבע על עניינים אחרים לפני ואחרי אירוע הנזק, והעיד כי לאחר שראה את הפגיעה בפרטית, הוא פגש עובד שעבד במקום וסיפר לו על הנזק אך לא זכר דבר מהשיחה עם אותו עובד.

נהג הפרטית העיד כי הפרטית עמדה במרחק שתי חניות אחרי המרפסות בהן התבצעו עבודות הבנייה וכי היו עוד מכוניות במקום ובשל כך, לא ברור כיצד ייתכן שרק הפרטית נפגעה ושאר הרכבים שעמדו באזור לא נפגעו וכן, עולה השאלה כיצד נפגעה הפרטית כשהיא עומדת במרחק של שני מקומות חנייה כשלמעשה הפרטית עמדה ברחוב ניסים יצחק מספר 9 ועבודות הבנייה נעשו ברחוב ניסים יצחק מספר 7.

נהג הפרטית העיד כי ילדים משחקים באזור בו חנתה הפרטית " כל הזמן" (עמוד 6, שורה 24 לפרוטוקול) וכי באזור בו חנתה הפרטית יש פסולת בניין – דבר אשר יכול לחזק את השערת הנתבע כי ייתכן שילדים אשר שיחקו במקום גרמו לאירוע הנזק באמצעות אותה פסולת.

התובעת טענה כי במקום הבנייה לא הותקנו רשתות ולא הוצב גגון על ידי הקבלן במקום עבודות הבנייה, אך שוכנעתי כי הדבר התאפשר בנסיבות וזאת בשים לב לכך שהנתבע אמר בעדותו כי אחת לשבוע הגיע מפקח מטעם העיריה וממשרד העבודה וכי לא התקבלה כל הערה בנושא.

בכתב התביעה נטען כי הפרטית ניזוקה באזור השמשה האחורית ובכנף האחורית שמאלית ואילו בעדותו, אמר נהג הפרטית כי היא הפרטית ניזוקה רק בשמשה האחורית- לדבר ניתן הסבר ע"י ב"כ התובעת שהבהירה כי מדובר בחלק העליון של הכנף הצמוד למסגרת השמשה האחורית.
יצוין כי בתחילת הדיוון ניתנה הסכמה דיונית על ידי שני הצדדים כי שם הנתבע ישונה מ- א.ש. ובניו (משה שלי) קבלן רשום 18318 ל- אברהם שלי אשר מספר תעודת הזהות שלו היא: 055581110 וכתובתו היא: רחוב עמל 26 חולון.

סיכום

התביעה נדחית.

התובעת תשלם לנתבע הוצאות בשיעור סמלי של 500 ₪, בהתחשב בכך שב"כ הנתבע פטר עצמו מחובתו להתייצב לישיבה,ללא נטילת רשות ביהמ"ש לכך.

המזכירות תשלח את פסה"ד לשני הצדדים.

ניתן היום, י"ב תמוז תשע"ד, 10 יולי 2014, בהעדר הצדדים.