הדפסה

אלדין(אסיר) נ' מדינת ישראל

לפני כבוד ה שופט אריאל ואגו – אב"ד
כב' השופט שלמה פרידלנדר
כב' השופטת גילת שלו
העותר
סיף אלדין (אסיר)
נגד
המשיבה
מדינת ישראל
נוכחים:
העותר ובא כוחו עו"ד ערן בן ארי
ב"כ המשיבה עו"ד אלין שקף
מתורגמן מטעם בית המשפט מר אבו עימאד סלימאן
פרוטוקול
ב"כ העותר:
חוזר על האמור בעתירה.
חוסר הסבירות של החלטת הוועדה התבטא מהתעלמות הוועדה הן מהנסיבות האישיות, הן מהתעלמות מהתנהגות.. אני מפנה את בית המשפט לטופס 903.
הוועדה די מתעלמת מהליך שעובר העותר. אי אפשר להתעלם מהפעולות האקטיביות, של מה כן הוא עושה. (מפנה לטופס 903) - העותר לומד במרכז חינוך. העותר לוקח חלק בקבוצות טיפוליות שונות. הוא לוקח חלק בשיח הכיתתי.
העותר מנסה למצוא את הפרנסה והוא עובד על זה בשנים האחרונות. ההליך שהעותר עובר, בין אם בעבודה שמצא...
מפנה לכותרת סעיף 9, אין חולק שהתנהגותו של העותר בכלא היא מופתית. זה מראה נכונות לאורח חיים אחר. נכון שבעבר הוא עשה זאת. אני חושב ששוקלים את המסוכנות לעומת ההליך שהעותר עבר..
נולד לעותר בן שהוא טרם ראה. העותר היה עשר פעמים לבית החולים. במכלול הנסיבות אני חושב שנימוקי ההחלטה מוטעים ואני מבקש לקבל את העתירה.

ב"כ המשיבה:
מדובר בעותר המרצה את מאסרו השלישי בכניסה שניה, כאשר מאסרו הנוכחי בגין שני תיקים ממועדים שונים. התיק הראשון בעניינו שני אישומים. מדובר בעבירות זהות בגינן ריצה את מאסרו הקודם. במאסרו הקודם העותר שוחרר בשחרור מוקדם, אך הוא לא הפנים את הלקח ושב לישראל. רצף העבירות מעיד על נחישותו של העותר להיכנס לישראל בכל מחיר. בדיון בוועדה הוגש מסמך לפיו העותר יעבוד בחברת קוסמטיקה שבבעלותו, אולם אין לתת לכך כל משקל, ראשית, לאור דברי העותר בפני העו"ס כי החברה קיימת מזה כשלוש שנים ונראה שהדבר לא מונע ממנו להמשיך ולבצע עבירות וגם לאור העובדה שהוא טען בפני העו"ס שהוא נכנס לישראל שלא כדין כדי להביא סחורה.
בנסיבות אלה ולאור נתוניו, וודאי שאין לומר כי החלטת הוועדה אינה סבורה. אני מבקשת לדחות את העתירה ולהותיר את החלטת הוועדה על כנה.

<#2#>
פסק דין
העותר, תושב חברון שברש"פ, מרצה עונש מאסר שלישי בכניסה שניה למשך 11 חודשים, בגין עבירות של התראות לאחר כניסה שלא כדין לישראל, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ושימוש במסמך מזויף.

לאחר שוועדת השחרורים סירבה לשחררו בשחרור מוקדם על תנאי ככלות שני שליש מתקופת המאסר, הוא עתר בפנינו בטענה שהחלטת הוועדה אינה יכולה לעמוד.

הנימוקים שניתנו על ידי הוועדה, אינם בגין התנהגות לא נאותה בכלא או עבירות משמעת ובנושא זה אין פגם בהתנהלותו.

הוחלט, שקיים מצד העותר סיכון עתידי הן משום שלא הורתע בעבר ממאסר על תנאי ומשום שהפר אמון שניתן בו כאשר קיבל שחרור מוקדם בהסכמה בעבר, והן משום שאין לגביו תכנית שיקום סדורה וממילא אין אפשרות לפקח על מעשיו בהיותו אזרח ותושב הרשות הפלסטינית.

טוען ב"כ העותר שבהחלטה זו ובנימוקיה נפלו מספר פגמים. לא היה כנגד העותר מאסר מותנה כלשהו, ועל עובדה זו גם המדינה לא חולקת, אותו שחרור מוקדם בעבר היה בשנת 2007 ושוב אין להסיק מסקנות קריטיות מכך, לתושבי שטחים אין אפשרות לתכנית שיקום סדורה ומפוקחת ממילא ולכן אין רואים בכך נימוק להימנע משחרור על תנאי, וכן טוען הוא שלא הובא בחשבון שהוא עובר הליך בכלא והתקבלה חוות דעת חיובית לגביו.
עוד מוסיף הסנגור שנסיבותיו האישיות של העותר ובעיותיו הרפואיות מצדיקות אף הן התערבות בהחלטת הוועדה ושינויה.

ב"כ המדינה טוענת שלא נפלה כל שגגה מהותית בהחלטה וכי יש לקיימה ומצביעה על כך שמדובר במי שחזר וביצע עבירה כמעט זהה כאשר טרם נגזר דינו בשל התיק הקודם שעסק באותם עניינים ושהוגש נגדו, וכן שכוונתו לשוב ולעסוק בחברת קוסמטיקה שהוא הקים רק מעידה על הסיכון ממנו שהרי כניסותיו הבלתי מורשות לישראל נעשו על רקע רצון להביא סחורה לחברה זו.

אכן, נפלה שגגה בנימוק שנתנה וועדת השחרורים במישור המאסר על תנאי שלכאורה לא הרתיע את העותר. ברם, המצב העובדתי לאשורו אינו פחות מכביד. העבירות הנוכחיות שעליהן נאסר נעברו תוך שתלוי נגדו תיק אחר בעניינים דומים ודינו שם טרם נגזר כאשר ביצע את העבירות הללו.
בכך יש לאשש הקביעה בדבר מסוכנות פוטנציאלית מצד העורר והקושי להרתיעו מלחזור ולסכן את הציבור. נזכיר, כי העבירות שעליהן מרצה העותר את מאסרו, בהחלט אינן קלות ובעלות פוטנציאל לסיכון הן כאשר מדובר בעבירה חוזרת של כניסה שלא כחוק לישראל ובעיקר כאשר נלוות לכך עבירות של שימוש במסמך מזויף, התחזות לאחר והפרעה לשוטר בניסיון ההימלטות ממעצר ומשפט כאשר כבר נחשף הדבר. נזכיר עוד, כי לא אחת הכניסה הלא חוקית לישראל, שריבוי העושים אותה מקשה על איתור ותפיסת העבריינים, עלולה לגלוש ליעדים אחרים מפרנסה גרידא והתוצאות מכך עלולות להיות וכבר היו קשות.
אין אינדיקציה בפנינו שהתהליך בכלא שינה דרמטית פני הדברים. אמנם השחרור הקודם על תנאי שהיה בהסכמה מועדו משנת 2007 אולם, נתון זה בוודאי שאינו מחזק את טיעוני העותר בבואו לבקש שחרור מוקדם גם אם נכון הוא שבהינתן השנים הארוכות שחלפו מאז ייתכן שלא היה בכך בלבד להטות הכף.

לעניין התכנית התעסוקתית, הדגש אינו בכך שקשה לגבש תכנית שיקום ותעסוקה בוודאי כזו הניתנת לפיקוח כאשר מדובר בתושבי שטחים אלא בכך שהעותר הצהיר על כך שבכוונתו לחזור לעיסוקיו בחברת הקוסמטיקה שהקים. דווקא עיסוק זה היה ברקע עבירת השב"ח שביצע ושהעבירות הנלוות לה היו גם כן ביסוד כתב האישום שעליו נשפט. נתון זה אף הוא מכוון למסוכנות עתידית אפשרית.

משום כך, אין לומר על החלטת הוועדה שנפל בה פגם מהותי ובוודאי אין לומר שהיא בלתי סבירה חרף השגגה בדבר הנתון של קיום מאסר על תנאי שהתברר כלא נכון.

מנימוקים אלה איננו רואים מקום להיעתר לעתירה והיא נדחית.
<#3#>
ניתן והודע היום י' אלול תשע"ה, 25/08/2015 במעמד הנוכחים.

אריאל ואגו, שופט
שלמה פרידלנדר, שופט
גילת שלו, שופטת