הדפסה

אלבר ציי רכב (ר.צ.) בע"מ נ' לנקרי ואח'

בפני
כבוד ה רשמת הבכירה רבקה ארד

תובעת

אלבר ציי רכב (ר.צ.) בע"מ

נגד

נתבעים

1.יעקב לנקרי
2.רות לנקרי

פסק דין

זוהי תביעה ע"ס 18,302 ₪ לפיצוי בגין נזק שנגרם לרכב התובעת מ.ר. 7592678 בתאונה מיום 15.9.12, בה היה מעורב רכב מ.ר. 5064562 נהוג ע"י נתבע 1 ובבעלות נתבעת 2.

עיקר טענות הצדדים
התובעת טוענת כי במהלך נסיעה לכיוון היציאה מיישוב קריית ספר, רכב הנתבעים ביצע פניית פרסה במקום אסור ופגע בצידו השמאלי קדמי של רכבה. מעוצמת הפגיעה, נהדף רכב התובעת על שער הישוב ונפגע גם בכנף ימנית אחורית.
הנתבע טען כי בעודו מתכוון לבצע פניית פרסה, נעמד בקו הדמיוני בין בקתת השומר בכניסה ליישוב לבין קצה אי התנועה מבלי לבלוט לנתיב הנסיעה. בעודו בעצירה כאמור, רכב התובעת הגיע מהיישוב לכיוון היציאה במהירות גבוהה וכאשר נוכח לדעת ברגע האחרון שהשער סגור, החל בעצירת חירום. משלא הצליח לעצור את רכבו לפני השער, חלקו הקדמי עבר במרווח הצר שבין השער לרכבים שעמדו בצד שמאל אולם חלקו האחורי ימני פגע בקצה דופן השער הסגור וכתוצאה מכך ניזוק. בהמשך רכב התובעת הסתובב שמאלה ונעמד ס"מ בודדים מול רכב הנתבעים מבלי שנוצר ביניהם מגע.
מטעם התובעת העיד נהג הרכב, מר רועי עזרא. מטעם הנתבעים העידו הנתבע 1 ומר אברהם מרדכי שהיה עימו ובעת קרות האירוע, עמד עם השומר בכניסה ליישוב ויחד עצרו את הרכבים בנתיב השמאלי על מנת לאפשר את פנית הפרסה בבטחה.

דיון והכרעה
לאחר ששמעתי את העדים, עיינתי בחומר הראיות שהובא לפני ושמעתי את ב"כ הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להדחות.
בגרסת נהג התובעת נפלו מספר סתירות. בהודעתו נרשם: "נסעתי בדרך, רכב שבא מולי עשה פניית פרסה ופגע בי מקדימה ונהדפתי לשער היישוב". בביהמ"ש העיד: "שהגעתי קרוב לשער ראיתי שרכב מנסה לעשות פניית פרסה... ניסיתי לעצור, הוא פגע לי בפנס הקדמי שמאלי וזרק אותי לכיוון השער" (ע' 1 ש' 15-16). בחקירה הנגדית העיד: "אני נפגעתי בפינה השמאלית קדמית" (ע' 2 ש' 29).
מעבר לכך, נהג התובעת העיד כי היה בנסיעה במהירות של כ-40-50 קמ"ש, ניסה לבלום ולא הצליח (ע' 1 ש' 20), נפגע מצד שמאל קדמי מרכב הנתבעת שהיה בתחילת נסיעה ונהדף כתוצאה מכך כמטר וחצי לשער מימין (ע' 3 ש' 11). עפ"י הגרסה האמורה, עסקינן בפגיעה משמעותית אשר אמורה להותיר בצידו השמאלי קדמי של רכב התובעת נזקים לא מבוטלים.
אולם, מוקדי הנזק ברכב התובעת, כפי העולה מחוו"ד השמאי, אינם מתיישבת עם גרסת נהג התובעת. השמאי שבדק את רכב התובעת מציין בחוות דעתו כי מצא ברכב שני מוקדי נזק – ימני אחורי וחזית. בחוות הדעת אין התייחסות לנזק קדמי-שמאלי ואין כל התייחסות לפגיעה בפנס קדמי שמאלי. גם בתמונות שצילם השמאי (ת/1) נראית פגיעה בחלק האחורי בצד ימין ופגיעה קלה במרכז מכסה המנוע. לא נראית פגיעה בפנס שמאלי קידמי או בפינה השמאלית קדמית, פגיעה שמצופה כי תמצא לו אכן רכב הנתבעים היה בעיצומה של פנית פרסה כנטען ע"י נהג התובעת.
יתר על כן, גם אם נקבל את הטענה שחזית רכב התובעת נפגעה בתאונה, האף שהדבר אינו תואם את עדות נהג התובעת, הרי שאופי הפגיעה בחזית רכב התובעת אינו תואם את נסיבות התאונה כפי שתאר נהג התובעת. בחזית רכב התובעת נראית מעיכה קלה במרכז הקצה הקדמי של מכסה המנוע. מלבד האמור לא נראית פגיעה כלשהי. מכסה המנוע פנימי ביחס לקצה החיצוני של הרכב, דהיינו, סמל הרכב, הגריל הקדמי והטמבון כולם בולטים יותר ביחס למכסה המנוע. ככל ואכן החזית נפגעה מרכב הנתבעים, מצופה היה לראות פגיעות משמעותיות גם בחלקים אלה של הרכב. בחוות דעת השמאי יש התייחסות לפגיעה בסורג קדמי, סמל, קלקר פגוש ומגן קדמי אולם מדובר בנזק בשיעור נמוך ביותר (סה"כ 685 ₪) המלמדים על פגיעה קלה שאינה מתיישבת עם טענת פגיעה משמעותית שהובילה להדיפה לשער מימין. הדבר מצביע על סבירות נמוכה כי הפגיעה בחזית כפי שמתואר בחוו"ד השמאי שבדק את רכב התובעת נגרמה בתאונה. בנוסף, לא הוכחה כל פגיעה ברכב הנתבעים.
מנגד, גרסת הנתבע 1 מתיישבת עם הנזקים הנראים ברכב התובעת. הנתבע 1 העיד: " אני הייתי מוכר סכך, ביישוב לא נתנו לנו להיכנס לבפנים. אמר לנו הקב"ט לעשות פרסה. הוא הזיז את המחסום. עצר את הכביש הוא ומי שהיה איתי.... הוא עצר נתיב אחד, נתיב אחד סגור עם שער צהוב, חצי... אני עמדתי בקו של הכביש...הוא הגיע במהירות מהנתיב הימני, עקף את כל הרכבים שעמדו בנתיב השמאלי ובום הוא נכנס בשער... עף ונעמד מולי" (ע' 5 ש' 3-11).
עדותו של אברהם מרדכי אשר שהה עם נתבע 1 בעת התאונה, תומכת בגרסת הנתבעים לאופן אירוע התאונה (ע' 8 ש' 1-10).
הנזקים ברכב התובעת מתיישבים טוב יותר עם גרסת הנתבעים לפיה רכב התובעת עקף שיירת רכבים משמאל ובהתקרבו לשער הישוב המצוי מימין ואשר חסם את הנתיב הימני באופן חלקי, ביצע סטיה שמאלה במהלכה נפגע מהשער בצד ימין, סטה שמאלה ונעצר.
לפיכך, לא הוכחה אחריות של הנתבע 1 לתאונה. אשר על כן, התביעה נדחית. התובעת תישא בהוצאות הנתבעים בסך 3,500 ₪ שישולמו תוך 30 ימים. כמו כן, התובעת תשלם את המחצית השניה של האגרה תוך 30 ימים מהיום.
זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי מרכז-לוד תוך 45 ימים.

ניתן היום, כ' כסלו תשע"ו, 02 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.