הדפסה

איצקוביץ נ' מרכז צלילה מנטה-ישרוטל ים סוף ואח'

מספר בקשה:15
בפני
כבוד ה שופטת דליה גנות

מבקשים

  1. מרכז צלילה מנטה-ישרוטל ים סוף
  2. ישרוטל בע"מ

נגד

משיבים

אדריאן איצקוביץ

החלטה

לפני בקשה לפסילת חוות דעתו של מר יוני אלון (להלן: "הבקשה"). הבקשה הוגשה על ידי מרכז צלילה מנטה - ישרוטל ים סוף וישרוטל בע"מ (להלן: "הנתבעים" או "המבקשים") כנגד איצקוביץ אדריאן (להלן: "התובע" או "המשיב").
העובדות הצריכות לעניין
התובע, יליד 28.12.56, טבע במהלך צלילה, בתאריך 08.04.07, וכתוצאה מכך ניזוק.
לכתב התביעה צירף התובע את חוות דעתו של פרופ' ניר פלד, מומחה ברפואת צלילה, הסבור, כי התאונה אירעה בשל מספר סיבות אפשריות: מיכל חמצן שלא היה מלא; דליפת אויר ממכשיר הצלילה; תקלה בווסת הצלילה או בצינור אספקת האוויר, וזאת הוא מסיק משום שלדברי התובע, בסמוך לתחילת הצלילה, בהיותו בעומק של כ 2.5 מ' הוא סימן לבן זוגו לצלילה, לאשתו ולמדריכה שצללה עמה, כי אין לו אוויר, והוא חוזר לפני המים.
המומחה סבור, כי במהלך עליית החירום אל פני המים, שאף התובע מים לריאותיו, ובהגיעו אל פני המים, הוא איבד הכרה ודופק ונזקק לפעולות החייאה.
בתאריך 08.07.14 צירף התובע חוות דעת נוספת מטעמו, שניתנה על ידי ד"ר סרחיו ראובן אייכנבאום, מומחה בנוירולוגיה, אשר קבע בחוות דעתו כי נכות ו התפקודית של התובע הינה בשיעור 100%, כפי שקבע גם המוסד לביטוח לאומי.
בתאריך 04.06.15 הגיש התובע הודעה על הגשת חוות דעת נוספת , היא חוות דעת ו של מר יוני אלון, מומחה לצלילה, אשר במסגרת בקשה זאת מבוקש לפוסלה, בהתאם לבקשה שהוגשה בתאריך 2/8/15.

נימוקי המבקשים
בבקשתם, עותרים המבקשים לפסילת חוות הדעת והוצאתה מתיק בית המשפט וזאת בשל שתי סיבות:
האחת - הטענות המועלות במסגרת חוות הדעת, מהוות, לטענתם, הרחבת חזית אסורה שכן לא הועלו בכתב התביעה וכמו כן דינן להידחות בשל התיישנות.
השנייה - מר יוני אלון אינו עונה על הגדרת "מומחה", כפי שנקבע בתקנות.
לטענת המבקשים, הטענה לפיה היה על הנתבעים למנוע מהתובע לצאת לצלילה , הועלתה לראשונה במסגרת חוות דעתו של מר יוני אלון, שכן במ סגרת כתב התביעה וחוות הדעת ייחס התובע למבקשים רשלנות , אך ורק בכך , שלא סיפקו לתובע ציוד תקין.
כחיזוק לטענתם, ציטטו המבקשים את הכתוב בחוות דעתו של פרופ' ניר פלד מטעם המשיב, שם צוין, כי "אני מעריך בסבירות גבוהה מאוד, כי מדובר בתאונת צלילה לצולל מנוסה על רקע טכני ואשר אינה קשורה למצבו הרפואי של מר איצקוביץ טרם האירוע" .
נוכח האמור, טוענים המבקשים, כי עצם העלאת טענות חדשות, אשר לא נטענו בכתב התביעה ובחוות הדעת מטעם המשיב, אשר הוגשו ללא הגשת בקשה מתאימה לתיקון כתב התביעה, על ידי גורם שאינו בעל הסמכה רפואית, ובניגוד לנטען בחוות הדעת הרפואית שהוגשה מטעם התובע, מהווים הרחבת חזית פסולה ואסורה, מה עוד שאין להתיר העלאת טענות אלו בשלב זה, בשל התיישנותן.
תגובת המשיב
המשיב דוחה את טענות המבקשים מכל וכל וטוען, כי חוות דעתו המקצועית של מר יוני אלון מבססת את טענתו כפי שהועלתה בכתב התביעה באופן מפורש, לפיה רשלנות המבקשים היא שהובילה ו/או לא מנעה את תאונת הצלילה וכי חוות הדעת אינה מעלה טענות חדשות אלא מעמיקה טענות קיימות אשר הועלו בכתב התביעה.
עוד טוען המשיב, כי אף אם מדובר בהרחבה הדורשת תיקון כתב תביעה הרי שיש מקום לאפשר את תיקון כתב התביעה מאחר ומדובר בתיקון אשר אינו מהווה הוספת עילת תביעה חדשה אלא תיקון העילה המקורית.
באשר לטענה כי מר יוני אלון אינו עונה על הגדרת "מומחה"- טוען המשיב, כי לאור ניסיונו והכשרתו של מר יוני אלון, כמומחה לתאונת צלילה, אין ולא יכול להיות ספק כי הוא עונה על הגדרת "מומחה" בהתאם לסעיף 125 לתקנות כמי שעוסק כמומחה בנושא שבמקצוע.
עוד טוען המשיב, כי חוות דעתו המקצועית של מר יוני אלון, אינה חוות דעת רפואית, אלא היא מתייחסת להתנהלות המקצועית הרשלנית של הנתבעים, כמועדון צלילה, כלפי התובע אשר הביאה ו/או לא מנעה את אירוע תאונת הצלילה, וכי אין בחוות הדעת ולו מסקנה רפואית אחת.
נוכח האמור, מבקש המשיב לדחות את בקשת המבקשים, בהבהירו, כי לא ייגרם למבקשים כל נזק מהשארת חוות הדעת, שכן טרם הוגש כתב הגנה.
תשובת המבקשים
בתשובתם לתגובת המשיב טוענים המבקשים, כי בחוות דעתו של מר יוני אלון, מופיעות טענות שברפואה, אשר אותן היה על התובע להגיש ולטעון באמצעות חוות דעת ערוכה כדין על ידי רופא , או מומחה רפואי בהתאם לקבוע בהוראות התקנות.
עוד טוענים המבקשים, כי התובע מנוע מהעלאת טענות עובדתיות שונות וחדשות שכן הן מהוות הרחבת חזית אסורה והמדובר בעילת תביעה חדשה שלגביה חלה התיישנות.
לחילופין, מבקשים המבקשים, כי ככל שתתקבל חוות הדעת מטעם המשיב, יורה בית המשפט לתובע לשאת בשכר טרחת מומחה הנתבעים בתחום הצלילה בגין הצורך בעדכון חוות דעתם ומתן התייחסות מקצועית לחוות הדעת של מר יוני אלון, שכן מומחה הנתבעים בתחום הצלילה כבר ערך את חוות דעתו בהתאם למסמכים שהועברו אליו ושכר טרחתו שולם זה מכבר.
דיון והכרעה
לאחר עיון בבקשה ובתגובות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות, ואבאר.
כידוע, הכלל הוא, "שבעל דין אינו רשאי לחרוג מגדר המחלוקת כפי שהוצבה בכתבי הטענות, אלא אם כן נענה בית המשפט לבקשתו לתקן את כתבי טענותיו, או אם הצד שכנגד נתן לכך הסכמתו במפורש או מכללא" ( ע"א 6799/02 יולזרי נ' בנק המזרחי, פ"ד נח(2) 145, 151). אולם, ההתייחסות לקביעת רמת הפירוט העובדתית הנדרשת בכתבי הטענות הינה גמישה, וכל עוד עסקינן ביריעת מחלוקת ברורה, ניתנת לצדדים האפשרות להתמודד עם פרטי הפרטים של הטענות שפורטו, במסגרת שמיעת הראיות, תוך שבית המשפט מחוייב להקפיד על הגינות ניהול ההליך (רע"א 2874/08 עיריית הרצליה נ' אברהם יצחק בע"מ (פורסם בנבו, 15.05.2008)). ודוק: במקרה אשר בפני, טוענים המבקשים, ובצדק, כי הטענה לפיה הנתבעים לא היו צריכים לאפשר לתובע לצלול, לא נאמרה בצורה מפורשת בכתב התביעה, אולם, בסעיף 19 לכתב התביעה ציין התובע כי "..רשלנות הנתבעים , מתבטאת בין היתר, במעשים ו/או במחדלים הבאים: פעלו בניגוד מוחלט לחוק הצלילה הספורטיבית ו/או תקנות הצלילה ו/או לא נהגו כפי שמרכז צלילה סביר, נבון ומיומן היה נוקט בנסיבות העניין ...ו/או פעלו בניגוד לפרקטיקה מקובלת...", כמו כן, בסעיף 24 לכתב התביעה טוען המשיב , כי הופרו כלפיו חובות הקבועות בחוק הצלילה הספורטיבית תשל"ט-1979 (להלן: "חוק הצלילה") ובתקנות לחוק הצלילה. המשיב, מייחס למבקשים שורה של מעשים ומחדלים, המחייבים לטענתו את המסקנה, כי המבקשים התרשלו כלפיו ובעטיים של מחדליהם נגרם לו הנזק נשוא התובענה, כפי שזו באה לידי ביטוי בחוות דעתו של מר יוני אלון בפירוט והרחבה.
בחוות דעתו, טוען מר יוני אלון, כי אילו היה מועדון הצלילה מקיים את חובותיו במועד התאונה, חובות המפורטות במסגרת חוות הדעת, הרי שהיה נמנע ממתן שירותי צלילה למשיב, ובכך הייתה נמנעת התרחשות התאונה (עמוד 4 לחוות הדעת). במאמר מוסגר, ומבלי לקבוע מסמרות, אציין, כי ייתכן שהיה מקום לפירוט רב יותר של המחדלים המיוחסים למבקשים, במסגרת כתב התביעה, אך חוסר הפירוט אינו מאיין את הטענות המופיעות בכתב התביעה בדבר עצם התרחשותם של אותם מחדלים, אף אם הועלו במובלע, ומכל מקום, אין המדובר ב "שינוי חזית", או "הרחבת חזית" המחריגים את הנטען בחוות הדעת, ולמעשה אין המדובר בטענות חדשות, או נוספות החורגות מגדרי המחלוקת המקורית, כפי שהוגדרה בכתבי הטענות (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מה' 9, תשס"ז – 2007) 97).
מעיון בחוות הדעת ובטענות הצדדים עולה, כי אחת המחלוקות העיקריות שהתגלעו בין הצדדים הינה במישור אחריות המבקשים לנזקו של המשיב, אולם טענות אלה מקומן להתברר במסגרת ההליך העיקרי ולא בשלב זה.
הנני בדעה, כי חוות הדעת מפרטת מחדלים לכאוריים, שהינם רלבנטיים מאד לעיקר המחלוקת נשוא התובענה ואין ספק, כי יש בהם כדי לסייע בבירור האמת. על כן, די בהעלאת טענה לאחריות המבקשים, כפי שפורטה בכתב התביעה, על מנת לזכות את התובע בהעלאת טענותיו ביתר פירוט במסגרת ראיותיו.
נוכח מסקנתי זו, אינני מוצאת לנכון לדון בטענת ההתיישנות שהועלתה על ידי המבקשים, שכן כאמור אין המדובר בטענות חדשות אשר לא בא זכרן בכתב התביעה , אלא בטענות שהועלו בכתב התביעה ופורטו במסגרת הראיות, בין היתר במסגרת חוות דעתו של מר אלון.
למעלה מן הצורך אציין, כי בדיון בטענת ההתיישנות כתגובה להגשת בקשה לתיקון כתב תביעה, קבע בית המשפט במסגרת רע"א 6590/10 עזבון המנוח פואד אשתייה ז"ל ואח' נ' מדינת ישראל - משרד הביטחון (פורסם בנבו, 28.05.2012)):
"הלכה היא, כי כאשר מוגשת בקשת לתיקון כתב תביעה לאחר חלוף תקופת ההתיישנות, יש לבחון אם התיקון חורג מעילת התביעה המקורית. אם כתב התביעה חורג מעילת התביעה המקורית, אין להתיר את תיקון התביעה, שכן התרתו תגרום פגיעה באינטרסים של הנתבע. זאת, משום שתיקון כתב התביעה ימנע ממנו טענת התיישנות, אשר הייתה עומדת לו אלמלא התיקון (ראו, רע"א 1527/09 מדינת ישראל – משהב"ט נ' אבו עודה, פיסקה 5 ([פורסם בנבו], 14.10.2009)). אולם, אם תיקון כתב התביעה לא יוביל לחריגה מעילת התביעה המקורית, אין מניעה מיוחדת לאשר את התיקון. בהקשר זה נפסק, כי לצורך בחינת עילת התביעה לפני ואחרי התיקון המבוקש "די בייחוס היולי, בלתי מלא ובלתי מפורט של העובדות בכתב התביעה המקורי, לנתבע, כדי להניח נדבך שניתן לבנות עליו בקשת תיקון, אם בתקופת הביניים עברה תקופת ההתישנות" (ע"א 728/79 קירור אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' זייד, פ"ד לד(4) 126, 132 (1980) (השופט ש' לוין); וראו עוד, רע"א 2607/12 אל על נתיבי אוויר נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פיסקה 10 ([פורסם בנבו], 29.4.2012)).
הנה אם כן, קל וחומר בעניין אשר לפני, אשר לא מצריך תיקון כתב התביעה, אלא צירוף חוות דעת נוספת לאימות הטענות שהועלו במסגרת כתב התביעה.
באשר לטענת המבקשים, כי מר יוני אלון אינו עונה להגדרת "מומחה" כאמור בתקנות, ואינו מוסמך לחוות דעתו בעניין רפואי, קובעת תקנה 129 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי") כדלקמן:
"129. (א) רצה בעל דין להביא עדות בענין שבמומחיות, שאינו ענין שברפואה, לביסוס טענה מטענותיו, יגיש לבית המשפט חוות דעת של מומחה לאותו ענין לא יאוחר מהמועד שנקבע להגשת תצהירי העדות הראשית מטעמו, זולת אם קבע בית המשפט או הרשם אחרת; לא ניתנו הוראות בענין הגשת עדויות בדרך של תצהירי עדות ראשית ונקבע מועד לשמיעת ראיות – תוגש חוות הדעת לא יאוחר מתשעים ימים לפני ישיבת ההוכחות הראשונה, זולת אם קבע בית המשפט או הרשם אחרת".
ואילו תקנה 125 לתקנות סדר הדין האזרחי מגדירה מיהו ה"מומחה" ומיהו ה"מומחה הרפואי" :
"125. בפרק זה –
"מומחה" – רופא, מומחה רפואי, או מי שעוסק כמומחה בנושא שבמדע, במחקר, באמנות או במקצוע;
"מומחה רפואי" – רופא בעל תואר מומחה ששמו כלול ברשימת הרופאים שנתפרסמה לפי תקנה 34 לתקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל"ג-1973".
מההגדרה הקבועה בסעיף 129 לתקנות סדר הדין האזרחי עולה, כי באם מבקש בעל דין להביא עדות "בעניין שבמומחיות", שאינו עניין שברפואה, על מנת לבסס טענה מטענותיו, יגיש לבית המשפט חוות דעת של מומחה לאותו עניין. מר יוני אלון אינו רופא ואף לא התיימר להציג עצמו ככזה, וממילא חוות דעתו אינה חוות דעת רפואית, ואבאר. מעיון בחוות הדעת, עולה כי מר אלון לא התיימר להעלות, במסגרת חוות דעתו, טענות שברפואה , וכי חוות דעתו כוללת, אך ורק, טענות בדבר התנהלותם המקצועית ואחריות ם של הנתבעים , כמועדון צלילה. אם כן , נשאלת השאלה האם מר יוני אלון הינו מומחה בתחום הצלילה והאם הוא מוסמך לחוות דעתו בנושא.
בעניין זה נקבע כי יש להבחין בין שני סוגי מומחים, אשר עליהם חלות התקנות: סוג ראשון הינם מומחים במובן הקלאסי של המונח, היינו, אנשים שתחום התמחותם במדע , או במקצוע והינם בעלי תארים ודיפלומות, אשר בתי המשפט נזקקים לעדותם, כאשר הם מחווים את דעתם בנושא; סוג שני הינם אנשים אחרים, אשר בדרך זו או אחרת, תוך כדי עיסוק במקצועם או בעיסוקם כחובבים, או בדרך אחרת, רכשו ידע כללי בנושא מסוים (אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה 11, 2013).
הכלל לעניין זה הוא, כי "עד ייחשב למומחה אם רכש את מומחיותו בלימודים סדירים וזו הוכרה בתעודה פורמאלית ... ואולם, אין מניעה עקרונית כי עד ייחשב למומחה גם אם מומחיותו נרכשה שלא בדרך פורמאלית, בדרך של לימוד עצמי וניסיון מעשי תוך כדי עבודה, מכוח התעניינות מיוחדת, ואפילו מכוחו של עיסוק בתחביב" (ע"פ 4844/09 חתאם מסעד נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 31.05.2010)).
כפי שעולה מחוות הדעת, מר יוני אלון רכש השכלה בתחום עיסוקו ועובד בו בפועל. מכאן, שהוא עונה להגדרת "מומחה" בהתאם לתקנה 125 לתקנות סדר הדין האזרחי.
זאת ועוד. זכותו, ולעיתים אף חובתו, של בעל דין להמציא חוות דעת של מומחה בעל ניסיון לתמוך את טענותיו. ודוק: משקלה הראייתי של חוות הדעת האמורה ייבחן במהלך שמיעת הראיות, על סמך תוכנה ועל סמך עדות המומחה. בית המשפט אינו מוסמך לפסול מראש חוות דעת של מומחה מטעם בעל דין, דבר שהוא מוסמך לעשותו בסופו של ההליך, באם יקבע , כי מדובר בחוות דעת חסרת ערך ראייתי, או חסרת בסיס, או כזו שאינה תומכת בטענות בעל הדין.
נוכח האמור, אין כל מקום לפסול את חוות דעתו של מר יוני אלון, על סמך הטענה, כי אינו מומחה.
טענה נוספת הדורשת התייחסות הינה טענת המבקשים, לפיה בחוות דעתו מר יוני אלון, מפורטות הוראות הנקראות "הוראותיה של הרשות המוסמכת לצלילה ספורטיבית" וכי המבקשים לא הצליחו לאתר את הנוסח המלא של הוראות אלו.
זה המקום להעיר, כי כאשר מומחה, מטעם אחד מבעלי הדין, מבסס את חוות דעתו על ספרות ו/או הוראות ו/או הנחיות פנימיות וכיוצ"ב, בעיקר כאשר הוראות אלו חיוניות לעניינו של בעל הדין, המתבסס עליהן בנסיונו להוכיח את טענותיו, מן הראוי היה כי יצורפו לחוות הדעת ויוגשו לבית המשפט כחלק מחוות הדעת, ולכל הפחות יצורפו העמודים הרלוונטיים אליהן מתייחס ומפנה המומחה בחוות דעתו, דבר שלא נעשה במסגרת חוות דעת זו, וזה המקום להפנות את ב"כ התובע להוראת תקנה 134א. לתקנות סדר הדין האזרחי, הקובעת:
"חוות דעת של מומחה מטעם בעל דין או שמינה בית המשפט, תוגש בצירוף רשימת האסמכתאות אשר המומחה הסתמך עליהן בחוות דעתו; אסמכתאות אשר לא ניתן לאתרן בנקיטת אמצעים סבירים, יצורפו לחוות הדעת".
תכליתה של תקנה זו, היא לאפשר לבעלי הדין לבחון את חוות הדעת שהוגשה במסגרת ההליך שהם צדדים לו, להתחקות אחר מקורותיה ולהעריך אותה. ולענייננו, צודקים המבקשים כי המומחה נמנע מהגשת האסמכתאות עצמן, כפי שראוי היה לעשות, אולם, על אף מחדלו זה, אינני מוצאת שיש בכך כדי לפסול את חוות הדעת או כדי להכשיר פגיעה בתובע בהוכחת טענותיו, מה עוד שהמחדל ניתן לתיקון באמצעות מתן הוראה למשיב להמציא למבקשים את רשימת האסמכתאות וכן את המסמך הנקרא "הוראותיה של הרשות המוסמכת לצלילה ספורטיבי ת" אשר לא עלה בידי המבקשים לאתר, וזאת על אתר.
כאמור, מדובר בחוות דעת שהומצאה על ידי המשיב, בניסיון להסתייע בה לצורך הוכחת תביעתו, וזכותו לעשות כן. ערכה הראייתי של חוות הדעת ייקבע לאחר שמיעת הראיות, ומשכך אין כל מקום לפסול אותה בשלב זה, מה עוד שגישה זו, אף תואמת את הדוקטרינה שקנתה אחיזה בשנים האחרונות, לפיה הנטייה של בית המשפט לשלול קבילותה של ראיה, הולכת ופוחתת, וככל שדבק דופי בראייה, יתן לכך בית המשפט ביטוי בייחוס המשקל שיינתן לה (ראו: רע"א 26917-09-10 אב-גד מערכות נ' ELECTRONIC RCO (פורסם בנבו, ניתן ביום 6.3.11)).
סוף דבר
נוכח התוצאה אליה הגעתי, נדחית בזאת הבקשה.
ב"כ המשיב יגיש את המסמכים המוזכרים בחוות דעתו של מר יוני אלון לתיק בית המשפט, וזאת בתוך 7 ימים מתאריך היום.
בנסיבות העניין, ונוכח העובדה כי טרם הוגשו כתב הגנה וחוות דעת נגדיות (בין היתר במענה לחוות דעתו של מר יוני אלון) , אינני עושה צו להוצאות.
יובהר, כי יש להגיש את המסמכים הן ישירות לנט המשפט והן בעותק נייר למזכירות בית המשפט, שאם לא כן, הם לא יתויקו בתיק בית המשפט ולא יובאו בפני.

ניתנה היום, א' כסלו תשע"ו, 13 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.