הדפסה

איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' תורגמן ואח'

בפני
כב' הרשם הבכיר אורי הדר

התובעים והנתבעים שכנגד

  1. איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ ח.פ., 512304882
  2. שבתאי פס ת.ז., 064558075

שניהם ע"י ב"כ עוה"ד גלית בננו-אסדו ועוה"ד ענת אוחיון

נגד

הנתבע והתובע שכנגד

גבריאל תורגמן ת.ז., 032365892
ע"י ב"כ עוה"ד שמואל שמר

פסק דין

בפניי תביעה ותביעה שכנגד ביחס לנזקי פח שאירעו לשני רכבים בתאונה שאירעה ביום 11.07.2013 במודיעין (להלן: "התאונה").
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ולאחר ששמעתי את עדויות הנהגים המעורבים וכן את עדותו של עד מטעם הנתבע החלטתי לדחות את התביעה ואת התביעה שכנגד וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.
העובדות הצריכות לעניין וטענות הצדדים, בקצרה
הרכבים המעורבים בתאונה הינם רכבו של התובע 2, מר שבתאי פס, מסוג סיטרואן מס' רישוי 4951960 (להלן: "רכב התובעים") אשר היה נהוג ע"י גב' מעיין פס (להלן: "נהגת התובעים") ורכב מסוג רנו השייך לנתבע, מר גבריאל תורג'מן, מס' רישוי 4234236 (להלן: "רכב הנתבע") ואשר היה נהוג ע"י הנתבע.
התובעת 1 הינה המבטחת של רכב התובע 2.
לצרכי נוחות יכונו התובעים והנתבעים שכנגד "התובעים" והנתבע והתובע שכנגד יכונה "הנתבע",
מוקד הנזק ברכב התובעים הינו בדופן ימני באזור הדלתות. מוקד הנזק ברכב הנתבע הינו בחלק האחורי שמאלי.
בפניי שתי חוות הדעת של השמאים מטעם הצדדים וכן תמונות נזק צבעוניות הן של הנזקים והן של המקום בו אירעה התאונה (מוצג ת/1).
לטענת התובעים כאמור בכתב התביעה "עת נסע הרכב הנפגע ישר בחניון, לפתע הרכב הפוגע יצא מחניה בצד ימין בנסיעה לאחור ופגע ברכב הנפגע וגרם לו נזקים".
לטענת הנתבע רכבו עמד בחניה בעצירה מוחלטת והיה זה רכב התובעים אשר סטה ופגע בו וזאת בעת שהוא עמד מחוץ לרכב.
המחלוקת העיקרית בין הצדדים הינה אפוא בשאלת האחריות לתאונה.
הצדדים טענו בסיכומיהם גם לעניין הנזקים.
אדגיש בעניין זה כי הנתבע מסר בעדותו בפניי, קודם שהיה מיוצג, כי " המחלוקת מבחינתי היא בשאלת האחריות" ואמר כי "אני לא מעוניין להפנות שאלות לשמאי".
בדיון שהתקיים בפניי ביום 12.02.2015 העידו הנהגים המעורבים.
בסיום שמיעת עדותו ביקש הנתבע להביא לעדות את אחיו אשר לגרסתו נכח במקום התאונה והיה בתוך הרכב בעת שהיא אירעה.
על מנת שניתן יהא להגיע באופן ממצה יותר לחקר האמת התרתי את הבאתו לעדות של אחיו של הנתבע וחייבתי את הנתבע לשלם לתובעים סך של 1,000 ₪ וזאת ללא קשר לתוצאות התיק העיקרי.
בדיון שהתקיים בפניי ביום 27.04.2015 העיד בפניי אחיו של הנתבע, מר אברהם תורג'מן, ובסיום עדותו נשמעו סיכומי טענות הצדדים בעל פה.

דיון והכרעה
האם רכב הנתבע נסע אחורה או שמא היה בעצירה מוחלטת
נהגת התובעים מסרה בעדותה בפניי כי "הנתבע נסע אחורה בחניה בה עמד".
הנתבע, לעומת זאת, העיד כי "עמדתי מחוץ לרכב, אחי ישב ואכל בתוך הרכב במושב לידי, ראיתי רכב שמגיע וסוטה ימינה ונכנס בי...".
הנתבע נשאל כיצד ייתכן שנהגת התובעים לא פגעה ברכב שעמד משמאלו של רכב הנתבע בחניה והוא השיב "לא זוכר אם משמאלי עמד רכב ובכל מקרה מיד ברגע המגע בין הרכבים הנהגת שלכם נעצרה".
השאלה שנשאל הנתבע היא לגיטימית וחשובה אולם לא הובאה כל ראיה כי אכן עמד משמאלו של רכב הנתבע רכב נוסף.
אציין בעניין זה כי נהגת התובעים צילמה את אזור החניה ואת הרכבים המעורבים מייד לאחר התאונה אולם לא הוצגו תמונות המראות את רכב הנתבע במקום המדויק בו התרחשה התאונה כך שלא ניתן לדעת האם אכן עמד משמאלו של רכב הנתבע רכב נוסף.
מובן כי אי הצגת תמונה רלוונטית לעניין זה שבמחלוקת פועלת לרעת התובעים אשר הנהגת מטעמם צילמה את מקום האירוע.
בעדותו בפניי העיד אחיו של הנתבע כי ישב בתוך הרכב "ואכלתי להנאתי...באמצע האוכל אני שומע "בום" הרגשתי מכה".
אחיו של הנתבע הכחיש שרכב הנתבע נסע אחורה והעיד כי רכב הנתבע היה במצב "מכובה. הדלת שלי הייתה פתוחה, ואני אכלתי".
אחיו של הנתבע נשאל גם ביחס לרכב שעמד משמאלו של רכב הנתבע והוא השיב שלמיטב זכרונו לא היה רכב משמאל לרכב הנתבע.
כאמור, בעוד שנהגת התובעים טענה כי הנתבע עצמו הוא זה שנסע לאחור עם רכבו טען הנתבע כי הוא עמד מחוץ לרכב ואכל בעוד שאחיו ישב בתוך הרכב ואכל.
גם אחיו של הנתבע העיד כי אכל בתוך הרכב כאשר דלתו (במושב שליד הנהג) פתוחה בעוד הנתבע "עמד ואכל בחוץ".
אחיו של הנתבע נשאל בחקירתו הנגדית האם יש לסיבה לכך כי הוא ישב בתוך הרכב בזמן שאחיו, הנתבע, היה בחוץ, ונאמר לו כי "בד"כ כשאוכלים אוכלים ביחד" והוא השיב "לא תמיד. במקרה הזה כל אחד מאיתנו אכל לבד".
ב"כ התובעים טענה כי "כשאנחנו הולכות לאכול בד"כ אנחנו יושבות ביחד, באותו שולחן" ולכך השיב אחיו של הנתבע "אני אוכל במקום אחר...הוא אוכל במקום אחר. אני מעשן, הוא לא מעשן".
מעבר לכך כי גם ב"כ התובעים ציינה בשאלותיה את המילה "בדרך כלל" הרי שתשובותיו של אחיו של הנתבע הן סבירות בהחלט.
אין כל חובה כי אנשים יאכלו תמיד זה עם זה ואין לשלול את האפשרות כי אכן הנתבע עמד מחוץ לרכב ואילו אחיו אכל בתוך הרכב.
לא מדובר בארוחה במסעדה אלא בעצירה במהלך יום עבודה צורך רכישת מזון.
במצב דברים זה אין כל חוסר היגיון בכך כי שני אנשים אינם אוכלים זה לצד זה.
אין כמובן גם חובה כי אדם שרוצה לאכול בישיבה יהיה חייב לעמוד לצד אחיו שאוכל בעמידה ובפרט בהתחשב בכך, כפי שנטען, כי אדם אחד הינו מעשן ורעהו – לא.
המחלוקת בין הצדדים בשאלה האם רכב הנתבע נסע אחורה או שמא עמד בעצירה מוחלטת אינה יכולה אפוא להיות מוכרעת רק על פי גרסאות המעורבים אשר הינן הופכיות זו לזו ויש לבחון גם את מוקדי הנזק לרכבים המעורבים אשר עשויים ללמד על נסיבות התאונה.
מוקדי הנזק לרכבים המעורבים
מוצג ת/1 מציג בבירור את הפגיעות שנגרמו לרכבים המעורבים.
אין מחלוקת כי אלו הנזקים שנגרמו לרכבים המעורבים.
מוקד הנזק ברכב התובעים מעיד על מגע נקודתי בין הפינה של רכב הנתבע (בענייננו הפינה האחורית שמאלית) לבין דופן ימין של רכב התובעים באזור הדלתות .
לו היה יוצא רכב הנתבע בנסיעה ישרה לאחור סביר להניח כי אופי הנזק לרכב התובעים היה אחר ולא הייתה נגרמת רק פגיעה נקודתית כפי שעולה ממוצג ת/1.
הנתבע נשאל בחקירתו הנגדית "האם נכון שהיציאה אחורנית מהחנייה בה עמדת היא בסיבוב" והוא השיב "לא, יוצאים ישר אפשר לצאת גם בסיבוב אין שום סיבה לצאת בסיבוב".
התמונות שהציגה נהגת התובעים (מוצג ת/1) מעידות כי מדובר בחניה רחבה ואין כל סיבה לצאת דווקא בסיבוב.
ההיפך הוא הנכון, המרחב הרב שבחנייה מצדיק דווקא יציאה אחורנית בנסיעה ישרה.
אין כל סיבה הגיונית לצאת בסיבוב והתובעת לא הרימה את הנטל להוכיח כי כך אירע.
אדגיש בעניין זה כי בסיכומיה טענה באת כוחם המלומדת של התובעים כי בטופס ההודעה שמילא התובע 2 "מצויר שרכב הנתבע יוצא בנסיעה ישרה מהחנייה".
לא ירדתי לדבריה של ב"כ התובעים ולפיה "וחבל שאת ההדגמה לא רואים בפרוטוקול ".
טבעה של הדגמה באמצעות רכבים היא שלא ניתן לראות אותה בפרוטוקול.
דבריה של נהגת התובעים נרשמו בפרוטוקול ומעבר לכך מופיעה גרסתה בטופס ההודעה של התאונה שצורף לכתבי בי דין.
בטופס ההודעה לא נטען כי הנתבע נסע אחורנית תוך כדי סיבוב ומובן כי גרסה זו מזמן אמת היא בוודאי אותנטית יותר מגרסה מאוחרת.
מנגד, ובאשר לגרסת הנתבע לפיה נהגת התובעים סטתה ימינה, הרי שמלבד עדותו של הנתבע לא הובאה כל תמיכה לגרסה זו.
אמנם גם אחיו של הנתבע העיד כי רכב הנתבע עמד בחניה בעצירה מוחלטת אולם הוא עצמו לא ראה את הסטייה ימינה הנטענת.
יתירה מזו, יש מידה של צדק בטענתה של ב"כ התובעים ולפיה "ההגיון אומר שאם הרכב היה בסטייה אז גם החלק הקדמי שלו היה נפגע".
באשר למשקל עדותו של אחי הנתבע אציין כי אחיו של הנתבע נשאל האם שוחח עם הנתבע על התיק והוא השיב "הוא אמר לי שאני צריך לבוא ולהעיד. מעבר לכך לא דיברנו" והוא גם הכחיש כי שוחח עם מישהו אחר בנוגע לתאונה.
אמנם, תשובות אלו עשויות להיות נכונות כמובן אולם בנסיבות בהן עדותו של אחיו של הנתבע נמסרת לאחר ששאר המעורבים כבר נחקרו משקלה של עדות זו אינו רב.
ההתרשמות מעדותם של המעורבים
לאחר ששמעתי את עדותם של המעורבים כולם בהרחבה ולמרות הרצון הטבוע להגיע למסקנה עובדתית הרי שאיני יכול להעדיף את גרסתה של התובעת על פני גרסתם של הנתבע ואחיו ולהיפך.
התרשמתי כי המעורבים כולם העידו את שהם מאמינים בו ולא התגלו בעדויותיהם סתירות אשר מהן ניתן להגיע למסקנה כי הגרסה שמסרו אינה גרסת אמת.
שני הצדדים כאחד לא הרימו את הנטל הנדרש במשפט האזרחי להוכיח כי גרסתם ביחס להתרחשות התאונה היא הגרסה המסתברת יותר.
בעניין זה אציין כי בכתב התביעה שכנגד שהגיש טען הנתבע כי רכב התובעים "נסע לאחור".
הנתבע נשאל על כך בחקירתו הנגדית והוא השיב כי "מה שכתוב בס' 5 זה טעות, היא נסעה קדימה ולא אחורה". סבורני כי התשובה כנה.
אין מחלוקת כי נהגת התובעים נסעה קדימה ולא אחורה ועל כן ברור כי מדובר בטעות סופר גרידא אשר לא ניתן להסיק ממנה על פגם באמינותו של הנתבע.
בניסיון לערער את אמינותו נשאל הנתבע בחקירתו הנגדית מדוע יש פער זמנים בין התביעה לבין התביעה שכנגד והוא השיב "הייתי טרוד בעניינים של הפטירה של אמי, הגירושין...לפני שקיבלתי את התביעה לא התייחסתי לזה וחשבתי שהיא לא תובעת ואני לא אתבע וכך זה ייגמר...אם כבר תבעו אותי אז הגשתי גם אני תביעה".
בעוד שניתן לקבל את התשובה כשהיא נוגעת לעניינים בהם היה טרוד הנתבע לטענתו הרי שעמידה על הנזקים שנגרמו לנפגע רק כאשר הוא נתבע אינה סבירה כשלעצמה ולו הייתה תשובה זו התשובה היחידה לעניין אי הגשת כתב תביעה עצמאי ייתכן וניתן היה לראות בכך ביטוי מסוים לאשמה מצדו של הנתבע אולם בהתחשב בכך כי הנתבע העיד כי "בהתחלה תיקני את הנעילה, על התיקון שילמתי כ- 700 ₪" ניתן אולי להבין מדוע הנתבע לא ייחס חשיבות כה גדולה לנזקים שנגרמו לו כתוצאה מפגיעתה של נהגת התובעים ברכבו לטענתו.
זאת ועוד, יודגש כי הנתבע צירף לכתב ההגנה חוות דעת של שמאי מטעמו אשר בדק את נזקיו ארבעה ימים לאחר התאונה וזאת ללמדנו כי האפשרות כי הנתבע זנח את תביעתו אינה אפשרות סבירה.
אין זה סביר כי מי שסבור שהינו אשם בתאונה יפנה לקבלת חוות דעת שמאי בגין הנזקים שאירעו לרכבו.
איני סבור כי בנסיבות אלו פרק הזמן שעבר בין הגשת כתב התביעה להגשת כתב התביעה שכנגד והעובדה כי היו אלו התובעים אשר הגישו את התביעה לראשונה יש בהם כדי ללמד על אשמתו של הנתבע בכל הנוגע לתאונה עצמה.
זאת ועוד, באת כוחם המלומדת של התובעים טענה בסיכומיה לאינטרס של הנתבע בתוצאות ההכרעה בניגוד למצב דברים בו, כנטען על ידה, לנהגת התובעים אין אינטרס.
טענה זו דינה להידחות.
נהגת התובעים היא ביתו של התובע 2 אשר לו אינטרס ברור בתוצאות התובענה, הן לעניין הנזק שכבר נגרם לו והן לעניין האובדן העתידי של הנחת היעדר התביעות.
העובדה כי נהגת התובעים היא ביתו של התובע 2 מעמידה אותה במצב ברור, גם אם באופן תת מודע, של אינטרס בתוצאות ההכרעה .
מבלי לגרוע מהאפשרות כי נהגת התובעים דוברת אמת ברור כי הטענה כי אין לה אינטרס לאו טענה היא.
זאת ועוד, העובדה כי קיים הבדל בין הסכום הנתבע ע"י הנתבע לבין הסכום הנתבע ע"י התובע 2 אינו משפיע על מידת האינטרס בהתחשב בכך כי לא מדובר בהפרשים דרמטיים.
יתירה מזו, התובע 2 לא הובא לעדות והטענה כי אין לו אינטרס בתוצאות התביעה לא הוכחה.
סיכומו של דבר, בכל הנוגע לאחריות לתאונה ולאחר ששמעתי את העדויות של כל המעורבים והתרשמתי ממהימנותם איני יכול להעדיף גרסה אחת על פני רעותה ולפיכך דין התובענה והתובענה שכנגד להידחות.
לנוכח התוצאה, אין צורך לדון בנזקים שאירעו לרכבים המעורבים ובנזקים שנגרמו לבעלי הדין.
בהתחשב בתוצאה איני עושה צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.
למען הסר ספק מובהר כי חיובו של הנתבע בהוצאות התובעים כפי שנפסק בדיון מיום 12.02.2015 עומד על כנו והוא אינו מבוטל.
עד ליום 01.06.2015 יודיעו הצדדים האם ברצונם לקבל לידיהם חזרה את התמונות הצבעוניות ת/1. בהיעדר הודעה תישלחנה התמונות לב"כ התובעים.

המזכירות תודיע לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"א אייר תשע"ה, 10 מאי 2015, בהעדר הצדדים.