הדפסה

איהאב ואח' נ' מרכז הרהיטים בשארה רשאד ואח'

בפני
כב' השופט שי מזרחי

מבקש

איהאב בשארה

-נגד-

משיבים

  1. מרכז הרהיטים- בשארה רשאד
  2. עוז ניהול סיכונים בע"מ
  3. נחום פז
  4. OVERSEAS INSURANCE CONSULTANTS LIMITED
  5. CITY POLIS INSURANCE COMPANY

- נגד-

צדדים שלישיים 1. עוז ניהול סיכונים בע"מ
2. נחום פז
3. OVERSEAS INSURANCE CONSULTANTS LIMITED .
4 . DNGOSSTRAKH INSURANCE CO. LTI
5. אדרעי רפאל
6. הפניקס חברה לביטוח בע"מ

-נגד-

המחזיקים 1. עוז ניהול סיכונים בע"מ
2. נחום פז
3. OVERSEAS INSURANCE CONSULTANTS LIMITED
4. NGOSSTRAKH INSURANCE CO. LTI

החלטה- בקשה לאישור עיקול

בהתאם להחלטתי מיום 12.1.15, להלן פסיקתי בבקשה לאישור עיקול בבע"ק 7965-04-13 וזאת על סמך המסמכים בתיק, כמוסכם על הצדדים.
רקע מקדים:
עניינה של התביעה העיקרית בתיק זה ( ת"א 9890-10-09) בנזקי גוף שאירעו לתובע ( להלן: המבקש ו/או התובע) בתאונת עבודה מיום 27.3.08.
במסגרת התביעה הגיש המבקש בקשה להטלת צו עיקול זמני במעמד צד אחד על כספים בסך 1,200,000 ₪ אצל עוז ניהול סיכונים בע"מ, נחום פז, Overseas Insurance Consultants limited, Ingosstrakh Insurance co. ltd ( להלן: "המחזיקים 1-4 ").
ביום 13.2.13 ניתנה החלטה מפי כב' הרשמת ורדה שוורץ, ולפיה הוטל עיקול זמני על המחזיקים 1-4.
בעקבות הטלת הצו, הודיעה Ingosstrakh ( להלן גם: "המחזיקה 4" ) באמצעות בא כוחה כי ככל שהצו מופנה כנגד בא כוחה הרי שאין בידיו כספים כלשהם השייכים/ הנוגעים לנתבעים או לצדדים כלשהם הקשורים לעניין.
כמו כן, צוין בהודעה כי ככל שהצו מופנה ישירות כנגד חב' אינגוסטרך, הרי היא כופרת בסמכות בית המשפט לעניין הנדון.
בהקשר זה יצויין כי ביום 10.3.14 ניתנה החלטת כב' הרשם עמיעד רט, כי הודעת ב"כ המחזיקה 4 לגבי העדר סמכות לקבל הבקשה לאישור עיקול- נדחית, שכן משצורפה המחזיקה 4 כנתבעת בתיק העיקרי והוגש כתב הגנה מטעמה באמצעות בא כוחה הנ"ל- בית המשפט קנה לו סמכות לחייבה בתביעה זו. משנקנתה סמכות דיונית זו- היא חלה גם באשר לצווי עיקול וכפועל יוצא גם לגבי בקשה לאישור עיקולים. עוד צויין בהחלטה כי טענה בדבר אי תחולת צו העיקול על מחזיק בחו"ל יש להעלות בכתב ההגנה.
לאחר ששקלתי טענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

נימוקיי ההחלטה:
מתצהיר עדות שהוגש מטעם מר איגור אלקסיב, מנהל מחלקת ביטוחי משנה באינגוסטרך (הוגש באנגלית ותרגומו יוגש בשלב מאוחר יותר) , מוכחש כי אינגוסטרך היתה המבטחת/ מבטחת המשנה במסגרת הפוליסה שרכש מר ראשד בשארה ( הנתבע 1) בזמנים הרלוונטיים לתאונה (27.3.08).
עוד עולה מן התצהיר כי בכל מה שקשור לפוליסות של סיטי פוליס שנמכרו ע"י אוברסיז- התחייבויותיה של אינגוסטרך כמבטחת משנה הגיעו לקיצן כבר בסוף שנת 2007, וזאת על סמך פסק בוררות ביניים שניתן בעניין.
בנוסף, צויין בתצהיר כי אינגוסטרך לא מחזיקה כל נכסים בישראל וכן אינה מחזיקה נכסים השייכים לאוברסיז או לכל צד אחר הקשור לתביעה העיקרית.
כמו כן, אינגוסטרך אינה משלמת לאוברסיז דרך באי כוחה או דרך כל ישות אחרת בישראל. אינגוסטרך מעבירה תשלומים מפעם לפעם דרך באי כוחה המשמשים כנאמנים, לטובת צדדים שלישיים ( לא אוברסיז) שהם אותם מוטבים במסגרת הפוליסות של אוברסיז מ-2004-2006 שאינגוסטרך מחוייבת אליהן במסגרת המתווה שקבע הבורר.
בפסק הבוררות ( ביניים) שניתן בכל הקשור לטענות הצדדים בקשר עם הסכמי ביטוח משנה בין אינגוסטרך לבין סיטי פוליס, נפסק ע"י כב' השופט ( בדימוס) דוד גלדשטיין כי אוברסיז היתה רשאית לחייב את אינגוסטרך בביטוחי משנה בשיעור 95% בגין ביטוחי סיטי פוליס שהוצאו באמצעות אוברסיז בתחום הביטוח הכללי ובתחום הרכב מיום תחילת הסכמי הרשאה אלה ועד יום 15.7.07.
כמו כן, נקבע בפסק הבוררות הנ"ל כי לאור הסכמות הצדדים, אחריותה של אינגוסטרך לכסות את הסיכונים כמבטחת משנה של סיטי פוליס נפסקה ביום 1.1.08, כך שאחריות אינגוסטרך בגין ביטוחי המשנה איננה חלה על חבויות ביטוח שנוצרו לאחר יום 31.12.07 במסגרת פוליסות סיטי פוליס.
בשולי הדברים נקבע בפסק הבוררות שפסיקתא זו מבטאת את המצב העקרוני של זכויות וחובות הצדדים ואין בה כדי לקבוע או לשלול את חבותה של אינגוסטרך לגבי מקרה ספציפי כלשהו.
יודגש כי הפוליסה היחידה שאיתרתי בתיק היא פוליסה לביטוח עסק שצורפה בין היתר לכתב ההגנה מטעם הנתבע 1, ובה המבטחת היא אוברסיז אינשורנז קונסלטנס בע"מ, שם החבר ( המבוטח) הוא הנתבע 1. תוקף הפוליסה הוא מה-1.6.2007 עד 31.5.2008.
בסוף הפוליסה צויין כדלקמן: "נחתם בשם המבטחים ע"י OVERSEAS INSURANCE CONSULTANT LTD. FOR AUTHORIZING DIRECT INSURERS UNDER REINSURANCE BINDER FROM INGOSSTRAKH INSURANCE COMPANY LTD"
למראית עין ניתן לסבור כי אינגוסטרך היא אכן מבטחת המשנה בפוליסה הנ"ל, אלא שנוכח האמור בפסק הבורר ולמקרא חילופי המכתבים והאמור בתצהיר שהוגש מטעם מר אינגוסטרך, ניכר כי אין כל בסיס לחייב את אינגוסטרך בגין אירוע מיום 27.3.08, קרי מקרה חבות שנוצר לאחר יום 31.12.07.
הדבר עולה גם מחילופי מכתבים בין אינגוסטרך לבין אוברסיז מהם עולה כי לאחר מספר בירורים אינגוסטרך בטלה את חוזה התיווך לביטוח משנה עם אוברסיז במכתבה מיום 15.11.06, וזאת החל מיום 15.2.07.
נוכח האמור בפסק הבוררות ( ביניים), למקרא הפוליסה וחילופי המכתבים- ברי כי בענייננו לא מדובר בזכות שעילתה נתגבשה, וככזו אינה ניתנת לעיקול.
האמור לעיל מקבל משנה תוקף נוכח האמור ברע"א 1821/98 ניקו בדים בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פ"ד נד(1) 773:
"מה הם אותם חוב וזכות (" בין שהגיע זמן פרעונם ובין אם לאו") שניתן להטיל עיקול זמני עליהם? בנושא זה אין חילוקים, והכול מסכימים כהילכת בר"ע 232/75 אטבה נ' רצבי, בעמ' 478 כי " חוב או זכות שבידי אדם אחר ואשר זמן פרעונם טרם הגיע, רק חוב או זכות במשמע שעילתם כבר באה לעולם"... לשון אחר: אין ניתנים לעיקול חוב או זכות שעילתם טרם נתגבשה. כך, למשל, "תקווה", "ציפייה" או " סיכוי" בעלמא לזכות אשר טרם באה לעולם, אינם ניתנים לעיקול".
לדידי, גם אם ננקוט בגישה המרוככת יותר של פרופ' לרנר המציע לערוך הבחנה המבוססת על הסיכוי הסביר לקבלת כסף אף בהעדר זכות ממשית, הרי שבענייננו המבקש לא הרים את הנטל להוכיח את אותו הסיכוי הסביר- אין כל מסמך/ ראיה אחרת המצביעה על כך כי למבקש יש איזושהי עילה סבירה כנגד אינגוסטרך כמבטחת משנה וזאת בשים לב למועד האירוע עליו מדובר (פרופ' שלום לרנר המחאת חיובים, הוצאת לשכת עורכי הדין תשס"ב – 2002 ).
זאת ועוד זאת, בהינתן מצב עובדתי כי בגין תאונות שאירעו בשנת 2008 ואילך אין לאינגוסטרך כל חבות ביטוחית, הרי שגם על כספים אשר יגיעו ארצה לזכותה של אינגוסטרך בגין תביעות שבהן היא חבה כדין מכוח פוליסות ביטוח שהיו בתוקף עובר לשנת 2008 , אין הצדק להטלת עיקולים לטובת התובע דכאן תוך העדפתו על הניזוקים שלטובתם י ועברו אותם כספים מחו"ל לישראל כדין.

מכל הטעמים דלעיל בחרתי לדחות את הבקשה.

נוכח האמור לעיל מתייתר הדיון בתחולת צו עיקול על מחזיק בחו"ל.

המבקש ישא בהוצאות אינגוסטרך על סך כולל של 1500 ש"ח עבור בקשה זו.

ניתנה היום, י"ד שבט תשע"ה, 03 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.