הדפסה

אידלשטיין נ' דיסקונט

בפני
כב' השופטת סמדר קולנדר-אברמוביץ

תובע

חנן אידלשטיין
ע"י ב"כ עו"ד רקפת קופרמן

נגד

נתבע

בנק מרכנתיל דיסקונט
ע"י ב"כ עו"ד שי גרנות

החלטה

בפני בקשת הנתבע לדחיית התובענה מחמת העדר סמכות עניינית.

1. התובע הגיש תביעה כנגד הנתבע לקבלת מסמכי חשבונות הנאמנות שנפתחו אצל הנתבע ע"י עו"ד לדה כרמי.
בתביעתו מפרט התובע את הסעד המבוקש על ידו:
גילוי כל המסמכים המצויים בידי הנתבע ו/או ברשותו הקשורים במישרין ו/או בעקיפין לחשבונות בנק שמספרם: 65520132, 968-20-005359, 56066289 (שיקראו ביחד ולחוד להלן: "החשבונות"), לרבות מסמכי פתיחת החשבונות, הפקדות בחשבונות, משיכות והעברות כספים מהחשבונות.
פיצול סעדים, לצורך תביעה כספית כנגד הנתבע, בגין החשבונות הנ"ל והכרוך בהם.
חיוב הנתבע בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.

2. במצב דברים זה, טוען הנתבע בבקשתו כי הסמכות העניינית לדון בתובענה למתן חשבונות שלא נלווה לה סעד כספי נתונה לבית המשפט המחוזי מכוח סמכותו השיורית לפי סעיף 40(2) לחוק בתי המשפט, התשמ"ד – 1984 (להלן: "חוק בתי המשפט").

3. התובע בתגובתו מתנגד לבקשה וטוען כי הסמכות העניינית מוקנית לבית משפט זה מכוח סעיף 51(א)(2) לחוק בתי המשפט כאשר שווי נושא התביעה מפורט בסעיף 5 לכתב התביעה.

5. עיון בסעיף 5 לכתב התביעה מלמד כי לא מדובר בשווי נושא התביעה כי אם בסכום שטוען התובע כי הופקד בחשבון הנאמנות.
יתרה מכך, בפירוט הסעדים בכתב התביעה מבקש התובע מפורשות פיצול סעדים לצורך תביעה כספית כנגד הנתבע, תביעה שטרם הוגשה על ידו.

6. בתשובה לתגובת התובע מוסיף הנתבע כי ככל שהתובע טוען לסעד כספי הרי שהיה עליו לשלם אגרה בהתאם ואולם התובע הגיש תביעה לסעד הצהרתי ושילם אגרה בהתאם לתקנה 3 לתקנות בתי משפט (אגרות), התשס"ז – 2007, המתייחסת להליכים שאינם ניתנים לביטו י בכסף.

7. הסמכות העניינית לדון בתובענה למתן חשבונות שמבוקש בה גם סעד כספי מוערך, כמו גם האגרה שיש לשלם בגינה, נגזרת משווי הסעד הכספי. לעומת זאת, נראה כי הסמכות העניינית לדון בתובענה למתן חשבונות שלא נלווה לה סעד כספי נתונה לבית המשפט המחוזי מכוח סמכותו השיורית לפי סעיף 40(2) לחוק בתי המשפט (ראה לעניין זה בש"א (י-ם) 3457/08 רוברט רכניץ נ' יהודה אוליבה (פורסם בנבו, 25.2.09).

8. בענייננו, כפי שעולה הן מכתב התביעה עצמו והן מפירוט הסעדים על ידי התובע ותשלום אגרת בית המשפט על ידו, התביעה הינה תביעה למתן חשבונות אשר לא לוותה בסעד כספי, ועל כן הסמכות לדון בתביעת התובע למתן חשבונות נתונה לבית המשפט המחוזי.

9. יחד עם זאת, סעד של דחיית התביעה הינו סעד קיצוני אשר יש להשתמש בו במשורה.
אשר על כן, ומשמצאתי כי בית המשפט אינו מוסמך לדון בתביעה, הנני מוחקת התביעה. התובע יכול להגיש תביעתו לבית המשפט המחוזי. הנני מחייבת התובע בהוצאות הליך זה בסך 1500 ₪.

ניתנה היום, י' תמוז תשע"ד, 08 יולי 2014, בהעדר הצדדים.