הדפסה

איגמה ניהול ומסחר בע"מ נ' מעלם

בפני
כב' השופט וויליאם חאמד

תובעת

איגמה ניהול ומסחר בע"מ

נגד

נתבעת

שמרית מעלם

פסק דין

מבוא:

תביעה שטרית, שראשיתה בהגשה לביצוע של ששת השיקים שלהלן, בסך כולל של 12,000 ₪, המשוכים על בנק הפועלים, סניף 724, חשבון מס' 120807 :

  1. שיק מס' 22, על סך 2,500 ₪, זמן פירעון 25/10/04
  2. שיק מס' 23, על סך 2,500 ₪, זמן פירעון 24/11/04
  3. שיק מס' 24, על סך 2,500 ₪, זמן פירעון 24/12/04
  4. שיק מס' 46, על סך 2,500 ₪, זמן פירעון 25/5/05
  5. שיק מס' 53, על סך 1,000 ש"זמן פירעון 1/3/05
  6. שיק מס' 55, על סך 1,000 ₪, זמן פירעון 1/5/05

לנתבעת, שהגישה התנגדות לביצוע השיקים הנ"ל, ניתנה רשות להתגונן, ותצהירה התומך בהתנגדות משמש כתב הגנה.

אין חולק כי הנתבעת חתומה על השיקים, וכי התובעת אינה הנפרעת לפי השיקים הנ"ל.

טיעוני הצדדים:

לטענת התובעת, היא אוחזת בשיקים בעד ערך, משקיבלה אותם מאחר, כנגד תמורה מ לאה ששולמה על ידה. בסיכומיה בכתב טענה התובעת כי מאחר והנתבעת לא הכחישה את חתימתה על השיקים, הרי שקמה החזקה, לפי סעיף 29 לפקודת השטרות, לפי ה, ניתנה תמורה כנגד השיקים הנ"ל. לטענתה, לאחר שקיבלה את השיקים מאחר, היא מסרה אותם לחברת "הליך מהיר", על מנת שזו תשלח מכתב התראה לנתבעת, בטרם ייפתחו הליכי הוצאה לפועל, בעוד שאין לחברה זו כל מעמד משפטי בשיקים. עוד נטען לקיומן של סתירות בעדויות התובעת והעד מטעמה, וכי הנתבעת לא העידה עד מהותי, הוא מר גיא פינטו ( להלן – "פינטו" ) , על מנת להוכיח כי היא שילמה לו את סכומי השיקים, וכי זה התחייב להשיב לה את השיקים, בעקבות כך.

לטענת הנתבעת, התובעת אינה אוחזת כשורה או אוחזת בשיקים, זאת בהעדר זהות בין הנפרע לבין המסב, על גבי השיקים. עוד נטען כי התובעת לא העידה את מר פינטו על מנת להוכיח כי היא שילמה לו כנגד השיקים שנתקבלו ממנו, מה עוד והתובעת לא הוכיחה מה מעמדה המשפטי בשיקים, שעה שחברה אחרת, בשם "הליך מהיר", היא ששלח ה לנתבעת התראה לפני נקיטת הליכים ולא התובעת הייתה זו שעשתה כן. עוד הוסיפה הנתבעת כי היא מסרה את השיקים לאחיה, מר מוטי מור, על מנת שזה ישלם אותם למר פינטו, כנגד סחורה שקנה ממנו, וכי מאוחר יותר היא ואחיה שילמו את סכומי השיקים ל מר פינטו, במזומן, וזה לא החזיר להם את השיקים , חרף הבטחתו לעשות כן.

דיון והכרעה:

הנתבעת חתומה על השיקים.

מוסכם כי התובעת איננה צד ישיר לעסקת היסוד, אלא שהצדדים הקרובים לעסקת היסוד הינם הנתבעת ומר פינטו.

התובעת איננה הנפרעת על פי השיקים, אלא מר פינטו, והתובעת קיבלה את השיקים לאחר שאלה חוללו ולא כובדו בבנק ( ראה עדותו של העד מטעמה, מנהלה, מר יניב הרינג, בעמוד 5 שורה 4 לפרוטוקול ישיבת יום 15/5/12 ). על כן, התובעת איננה אוחזת כשורה בשיקים נשוא התביעה ( ראה הוראת סעיף 28 (א) (1) לפקודת השטרות ).

עוד מוסכם כי לא התובעת היא ששלחה לנתבעת את מכתב ההתראה לפני נקיטת הליכים, הנושא תאריך 26/11/08, אלא חברה אחרת, בשם "הליך מהיר". העד מטעם התובעת, מר יניב הרינג, העיד כי התובעת העבירה לחברה הנ"ל את השיקים, על מנת שזו תשלח מכתב ההתראה הנ"ל לנתבעת, בטרם יינקטו כנגדה הליכי הוצל"פ ( עמוד 5 שורות 17-18 לפרוטוקול ). תשובה זו איננה בבחינת הסבר מניח את הדעת לפשר העברת הטיפול בביצוע שיקים לחברה אחרת, שעה שגם התובעת עצמה עוסקת בגביית חובות לפי שיקים ובנקיטת הליכי הוצל"פ, כך, שאין הסבר סביר לכך שהיא לא שלחה את מכתב ההתראה הנ"ל בעצמה, אלא שחברה אחרת עשתה כן, לטענת העד הנ"ל, בשמה. הדבר מעורר תהייה יסודית, שמא לתובעת אין כל מעמד משפטי וזכות בשיקים הנ"ל, אחרת היא הייתה שולחת את מכתב ההתראה הנ"ל בעצמה. ואם לא די בכך, הרי שעיון במכתב ההתראה הנ"ל, שנשלח על ידי חברת " הליך מהיר", מלמד כי חברה זו מציינת בפני הנתבעת, בסעיף 1 למכתב, כי חברה זו, היינו, "הליך מהיר", אוחזת בשיקים, ולא מציינת שם כי התובעת היא האוחזת בשיקים וכי אך פועלת בשמה של התובעת במשלוח מכתב התראה זה. גם בהמשך המכתב הנ"ל נוקטת החברה "הליך מהיר" בניסוח חד ומפורש, ממנו יש ללמוד כי היא האוחזת בשיקים והיא בעלת הזכות בהם, מבלי שהיא מציינת, ולו ברמז, כי היא מחזיקה בשיקים בשם התובעת, וכי היא מטפלת בגביית החוב נשוא השיקים, עבור התובעת ובשמה של זו . הדבר מחזקת את האפשרות כי לתובעת אין זכות ומעמד משפטי בשיקים.

מר יניב הרינג נשאל באשר לתמורה שהתובעת שילמה כנגד השיקים נשוא התביעה, והוא העיד כי:

" אני משיב שהשיקים האלה נמסרו יחד עם שיקים נוספים לחברה כחלק מפרעון חוב שהיה לחברה שלנו ע"ח חוב. ושיקים נוספים נפתחו הוצאה לפועל נוספים כנגד אותו נפרע מר פינטו...יש חוב, שיקים שחזרו, היה חוב של פינטו שהגיע אלינו, לשאלתך איזה חוב זה, אני משיב שהייתה עסקה שנעשתה בין פינטו לבין מ.נ. אריזות, הוא לקח מהם סחורה ואני קיבלתי את השיקים שלו, הוא לא שילם ואז השיקים האלה הגיעו כנגד החוב, שיקים של לקוחות שהגיעו אלינו.
מ.נ. אריזות המחו לנו את החוב של פינטו ולכן אנחנו קיבלנו את השיקים מפינטו לפרעון החוב שלו עצמו.
ביננו לבין מ.נ. אריזות הייתה התחשבנות ".
( עמוד 4 לפרוטוקול ).

התשובה הנ"ל הייתה מבולבלת, מתחמקת ולא בהירה. אף בהנחה וניתן להבין מדבריו לעיל של העד כי חברת מ.נ. אריזות המחתה לתובעת את החוב המגיע לה ממר פינטו, וכך קיבלה התובעת את הש יקים ממר פינטו, הרי שהתובעת לא תמכה טענה זו בכל ראיה , אלא שנמנעה היא מלהציג הסכם המחאת זכות, חשבונית או קבלה המוכיחים קיומו של חוב המגיע לתובעת מהחברה הנ"ל, ונמנעה מלהעיד נציג של חברת מ.נ. אריזות, על מנת להוכיח את הטענה, לפיה, לחברה זו הגיע חוב ממר פינטו, וכי חברת מ.נ. אריזות המחתה לה את הזכות המגיעה לה ממר פינטו, כך, שלא הוכח קיומה של עסקה בין התובעת לבין החברה מ.נ. אריזות, במסגרתה ובעקבותיה, המחתה חברה זו את החוב המגיע לה ממר פינטו, לתובעת. עוד נמנעה התובעת מלהעיד את מר פינטו עצמו , על מנת להוכיח כי הוא היה חייב בחוב מסוים לחברת מ.נ. אריזות, וכי הוא מסר את השיקים לתובעת, במסגרת המחאת זכות על ידי חברה זו לתובעת. התובעת לא הציגה כל הסבר סביר לפשר הימנעותה מלהגיש ראיה כאמור או להימנעותה מלהעיד מי מהעדים המהותיים הנ"ל. העד מטעם התובעת, מר יניב הרינג, העיד תחילה כי התובעת לא תבעה את מר פינטו בגין החוב נשוא השיקים, מאחר ואין לתובעת את הפרטים המזהים שלו ( עמוד 4 שורה 20 לפרוטוקול ). בהמשך עדותו סיפק העד תש ובה אחרת, הסותרת דבריו אלה, שעה שהעיד כי:

" אני קבלתי את השיקים מפינטו עצמו ישירות. יש לי במשרד את הפרטים המזהים של פינטו, אבל הסברתי למה לא תבעתי אותו בתיק זה כי הפרטים שלו לא מופיעים על גבי השיקים, אז לא יכול לתבוע אותו כי הוא מסב...".
( עמוד 5 שורות 5-7 לפרוטוקול ).

המדובר בסתירה פנימית יסודית בעדותו של מר יניב הרינג.

כאמור, לפי עדותו של עד זה, ברשות התובעת יש את הפרטים המזהים של מר פינטו, ולכן, יש לידיה האפשרות לתבוע אותו בגין החוב הנטען המגיע לה ממנו מכוח המחאת הזכות, והיה באפשרותה לזמנו להעיד מטעמה, והיא לא עשתה כן.

לעומת עדותו הבלתי עקבית והתמוהה של העד מטעם התובעת, עדותה של הנתבעת הייתה עקבית והותירה רושם מהימן וכן. בחקירתה הנגדית היא חזרה על גרסתה כפי שציינה בתצהיר מטעמה, ולפיה, היא מסרה את השיקים לאחיה, מר מוטי מור, על מנת שזה ישלם אותם למר פינטו, כנגד סחורה שרכש ממנו, וכי הם שילמו למר פינטו כספים במקום השיקים, וזה החזיר להם אך חלק מהשיקים שמסרו לו קודם לכן, ולא השיב לידיהם את השיקים נשוא התביעה, חרף הבטחותיו לע שות כן ( עמוד 6 לפרוטוקול ). כך תיארה הנתבעת את מהלך הדברים:

" אני שלמתי יחד עם אחי כסף במקום השיקים למר גיא פינטו.
פגשתי אותו לפני שהייתי מעורבת מבחינה כספית, פעם אחת שקבלתי שיקים חזרה ששולמו שבועיים לפני, אחי נתן לו כסף והוא אמר שהוא יחזיר לנו, אחרי שבועיים נסענו אליו יחד והוא החזיר לנו את השיקים ששלמנו עבורם. זו הייתה הפעם הראשונה שפגשתי את גיא פינטו בקשר לשיקים שחזרו...
השיקים האלה הם האחרונים, אחי נסע ונתן לו כסף, אני חושבת בבת אחת, הוא אמר שיתן לנו אותם תוך שבועיים שלושה ומאז נעלמו עקבותיו...".
( עמוד 6 שורות 19-28 לפרוטוקול ).

בהמשך העידה כי:

" עבור השיקים האלה שילמנו לפינטו במזומן ".
( עמוד 7 שורה 6 לפרוטוקול ).

כן העידה כי היא לא זימנה את מר פינטו להעיד כיוון שהיא לא יודעת היכן הוא נמצא, לאחר שניסו לאתרו במספר מקומות ( עמוד 7 שורות 13-14 לפרוטוקול ).

עדותה של הנתבעת הייתה עקבית ואמינה, ומצאתי בהסבר הנ"ל, לפשר אי העדתו של פינטו מטעמה, אמין ומהימן. כאמור, לתובעת יש את הפרטים של מר פינטו, אשר מסר לידיה את השיקים בשנת 2008, היינו, בסמוך לפני הגשת השיקים לביצוע ( ראה עדותו של יניב הרינג, בעמוד 5 שורות 15-16 ), וחרף זאת, היא לא טרחה להעידו מטעמה, על מנת להפריך את טענת הנתבעת, לפיה, היא שילמה לו במזומן את סכומי השיקים וכי הוא חייב היה להשיבם לידיה, ולא עשה כן.

עדותה של הנתבעת נתמכה בעדותו של אחיה, מר מוטי מור, שהעיד כי הוא קיבל את השיקים מהתובעת, יחד עם שיקים אחרים, בסך כולל של 18,000-20,000 ₪, והוא שילם אותם למר פינטו ( עמוד 7 לפרוטוקול ), וכי:

" אני נסעתי אליו כל הזמן והוא הבטיח שיחזיר לי את השיקים. הגעתי אליו אחרי שבועיים שלושה המקום היה סגור, ואמרו לי שהוא אולי פשט את הרגל ומאז הוא נעלם.
שלמתי לפינטו עבור השיקים במזומן, הייתי נוסע פעמיים שלוש לת"א לקנות סחורה.
השיקים שחזרו ושילמתי עליהם הוא החזיר חלק מהשיקים...".
( עמוד 8 לפרוטוקול ).

עדותו של מר מוטי מור הייתה עקבית ועלתה בקנה אחד עם עדותה של התובעת.

אכן, עדותו של מר מוטי מור, לפיה, הוא לא קיבל מאת מר פינטו אישור בכתב לפיו הוא שילם לו במזומן במקום השיקים וכי זה התחייב להשיבם לידיו ( עמוד 8 שורה 11 לפרוטוקול ), הותירה תהייה מסוימת. יחד עם זאת, לא מצאתי בה יסודית וממשית עד שמפריכה היא את גרסתם שלו ושל הנתבעת. כאמור, התובעת, אשר קיבלה את השיקים ממר פינטו , בסמוך לפני הגשתם לביצוע, נמנעה מלהעיד את מר פינטו, אף שידעה היא את גרסת הנתבעת, לפיה, היא שילמה לו את סכום השיקים וכי זה התחייב להשיבם לידיו. זאת, בצד הימנעותה מלהגיש את הסכם המחאת הזכות, מכוחו היא קיבלה, לטענתה, את השיקים מפינטו, ונמנעה מלהעיד נציג של חברת "הליך מהיר", להסביר פשר טיפולה בתיק ואחיזתה בשיקים בשלב משלוח ההתראה, ואת נציג חברת מ.נ. אריזות, להוכיח את טענתה, לפיה, בין השתיים התקיימו יחסי מסחר וכי הגיע לה מחברה זו חוב מסוים, ולשם גבייתו היא קיבלה ממנה המחאת זכות, מכוחה קיבלה את השיקים ממר פינטו, שהיה חייב כספים לחברת מ.נ. אריזות הנ"ל, כנטען.

טוענת התובעת כי משאישרה הנתבעת את חתימתה על השיקים, קמה לטובתה חזקה כי ניתנה תמורה כנגדם. אכן, לפי הוראת סעיף 29 לפקודת השטרות, חתימה על השיק מקימה חזקה כאמור. יחד עם זאת, חזקה זו לא סותרת ולא מפריכה את הטענה של מושך השיק, כי הוא שילם, בשלב מאוחר יותר, את ערך השיק לנפרע או לאוחז בו. אין חולק כי הנתבעת, החתומה על השיקים, קיבלה, היא ואחיה, מר מוטי מור, תמורה, היא הסחורה שרכש מר מוטי מור מפינטו, אך אין בעובדה זו, כשלעצמה, כדי לסתור את טענת הנתבעת, לפיה, היא שילמה לפינטו, בשלב מאוחר יותר, את ערך השיקים, במזומן, וכי זה התחייב להשיב אותם לידיה, אך לא עשה כן. טענה זו תקפה כנגד צד רחוק לעסקת היסוד, היינו, כנגד התובעת, שאינה אוחזת כשורה, כאמור.

סוף דבר:

אני דוחה את התביעה.

התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 2,000 ₪, תוך 30 ימים מיום המצאת פסק דין זה לידיה.

המזכירות תמציא פסק הדין לב"כ הצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, יא תשרי תשע"ג, 27 ספטמבר 2012, בהעדר הצדדים.