הדפסה

אוסדון נ' עירית תל-אביב-יפו

בפני
כב' השופט רחמים כהן

מבקש

שלמה דהרמה אוסדון, ת.ז. XXXXXX961
ע"י ב"כ עו"ד עילי אביאל

נגד

משיבה

עיריית תל-אביב-יפו
ע"י ב"כ עו"ד הילה בן מיור
מהשירות המשפטי בעירייה

פסק דין

בפני בקשה למתן פסק דין הצהרתי לפיו, דרישת תשלום חוב ארנונה עבור נכס המצוי ברחוב שבזי 3, תל אביב - יפו , בגין השנים 1999 עד 2001 – בטלה ומבוטלת וכי המבקש אינו חייב למשיבה את הסכום הנקוב בדרישת התשלום. לחלופין, שלא ניתן לגבות את החוב בשל התיישנותו. לטענת המבקש, דרישת התשלום הובאה לידיעתו לראשונה ביום 4.1.2012. לטענת המבקש, דרישת התשלום לא הובאה לידיעתו קודם לכן ולא ניתנה לו ההזדמנות להגיש השגה על חיוב הארנונה. עוד טוען המבקש, כי המשיבה מנועה מלפעול לגביית החוב וזאת, מטעמים של התיישנות ושיהוי כבד.

לטענת המשיבה, חוב הארנונה נשוא הבקשה, נכון ליום 8.12.2013, עמד על סך 97,019.14 ₪. חוב זה נצבר החל מינואר 1999 ועד לאפריל 2002. עוד נטען, שבמהלך השנים נערכו פניות ונשלחו דרישות למבקש, שהיה מודע לחוב זה כל העת ופעל מול העירייה בנושא זה.

ברע"א 187/05 נסייר נ' עיריית נצרת עילית נקבע, שנישום אשר הרשות מפעילה כלפיו הליך גבייה מינהלי רשאי להתגונן בטענה שחוב המס התיישן (כבוד השופטות א' פרוקצ'יה, א' חיות ו – ד' ברלינר) . התובע, האזרח, יכול להעלות את טענת ההתיישנות גם אם המסגרת הפורמאלית להעלאתה היא בפניה יזומה שלו לבית המשפט (עע"ם 10372/08 עיריית בת ים נ' שמואל אדוט ז"ל, כבוד השופט ס' ג'ובראן). עוד ניתן ללמוד מפסק דין זה, שמירוץ ההתיישנות ייעצר אך ורק אם ננקטו הליכי גבייה ממשיים ואין די במשלוח הודעות חיוב והתראות (שם, פסקה 14). עוד נקבע, ש" לא רק שהרשות חייבת לפעול במרווחי זמן סבירים, עליה לפעול "באופן ממשי" לגביית החוב על מנת שתקופת נקיטת ההליכים המינהליים לא תבוא במנין תקופת ההתישנות... על הרשות הרוצה לממש זכותה לגביית חובות שאינם שנויים במחלוקת באמצעי גביה מינהליים, לפעול בשקידה ראויה ותוך פרק זמן סביר. ... על הרשות לפעול בטרם חלפה תקופת ההתיישנות במרווחי זמן סבירים, לא להשתהות בהליכי הגבייה ולבצע פעולות גביה אקטיביות ממשיות ברציפות..." (עת"מ 17053-03—2 עזאם נ' עיריית קרית אתא, פסקאות 25 ו – 31, כבוד השופט א ' אליקים).
בבתי המשפט המחוזיים נתנו פסקי דין נוספים ברוח זו, ביניהם בעת"מ 24445-03-11 ברייה נ' מועצה מקומית פוריידיס, כבוד השופט רון שפירא, שקבע, בין היתר, ש"אין די במשלוח הודעות חיוב והתראות ויש להראות כי המשיבה נקטה בהליכי גבייה מנהליים באופן ממשי".

עיון בתשובת העירייה להמרצת הפתיחה מעלה, שלא בוצעו הליכי גבייה ממשיים החל מיום 24.2.2003 ועד ליום בו הגיע המבקש מיוזמתו לעירייה ביום 7.11.2011 (או בינואר 2012, כפי שטוען המבקש) . דהיינו, לא בוצעו הליכי גבייה במשך כשמונה וחצי שנים. מאחר ותקופת ההתיישנות היא 7 שנים, אין מנוס מהמסקנה שחוב הארנונה התיישן.

יצויין בעניין זה, שחוב הארנונה התגבש בשנים 1999 עד 2002. עובדה זו לא נרשמה בתשובת העירייה, אך הצדדים הגיעו להסדר תשלום החוב בשנת 2001. למרבה הצער, שיקים שנמסרו לא כובדו (עמ' 3 לפרוטוקול). פעולת הגבייה הממשית היחידה שבוצעה על ידי העירייה היא "פעולת רישום" בבית הוריו של המבקש בירושלים ביום 24.2.2003. לאחר פעולה זו לא בוצע דבר, למעט משלוח מספר מכתבי דרישה לנכס, ב ו לא התגורר המבקש. עובדה שהיתה ידועה לעירייה (סעיף 8 לתצהיר התומך בתשובה). עוד יצויין, שבתצהיר התומך בתשובה העירייה גם לא מפורטים הליכי גבייה שננקטו לאחר ביקורו של המבקש בעירייה ביום 7.11.2011. רק בדיון נטען, שננקטו הליכי עיקול בשנים 2010 עד 2013, אך לא הוגשה אסמכתא לגבי עיקולים נטענים אלה.

העירייה טענה, לראשונה בסיכומיה, ששהייתו של המבקש בחוץ לארץ מהווה נסיבה חריגה העוצרת את מירוץ ההתיישנות. ראשית, מדובר בטענה המהווה "הרחבת חזית". שנית, על פי סעיף 14 חוק ההתיישנות, תשי"ח – 1958, בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במניין " הזמן שבו נמצא אחד מבעלי הדין בשטח מדינה, שמחמת התנאים שהיה נתון בהם שם או מחמת היחסים שהיו שוררים בין אותה מדינה לבין מדינת ישראל לא יכול היה, הוא או בעל דינו, לקיים את הבירור המשפטי". טענה זו, כאמור, לא נטענה וגם לא הוכח החריג הקבוע בסעיף זה.

הסתמכות העירייה, לראשונה בסיכומיה, על הנחיות היועץ המשפטי לממשלה (הנחיה מספר 7.1002 "הפעלת הליכי גבייה מנהליים לפי פקודת המיסים(גביה)) , תלויה על בלימה. העירייה טוענת, ש"אם מתקיימת נסיבה חריגה אשר קובעת שהעירייה לא השתהתה אזי, חוב הארנונה לא התיישן ומרוץ ההתיישנות נעצר" (סעיף 4 ל"תגובת המשיבה לבקשה להגשת סיכומי תשובה") . לא ניתן לקבל טענה זו המנוגדת לדין ולפסיקה וגם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה עליהם מסתמכת העירייה. היועץ המשפטי קובע, שאמנם תקופת ההתיישנות היא 7 שנים, אך אין זה סביר, שעירייה תנקוט בהליכי גביה לאחר שחלפו שנים רבות ממועד היווצרות החוב. היועץ המשפטי קובע בהנחיה, שיש לנקוט בהליכי גביה תוך 3 שנים ולא תוך 7 שנים. התייחסותו של היועץ המשפטי לממשלה לגבי חייב השוהה בחו"ל מתייחסת לתקופה המקוצרת של 3 השנים ולא לתקופת ההתיישנות בת 7 השנים.

לאור כל האמור, אני מקבל את הבקשה במלואה.

המשיבה אינה רשאית ומנועה מלנקוט הליכי גביה כלשהם בגין חוב הארנונה נשוא התובענה.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתן היום, ‏י"ט תמוז, תשע"ד, ‏17 יולי, 2014, בהעדר הצדדים.