הדפסה

אוניפארם בעמ נ' GLAXO SMITHKLINE P.L.E ואח'

בפני: כבוד השופט מגן אלטוביה בקשה: 35

המבקשות: 1. Glaxo Smithklime p.l.c
2. GlaxoSmithkline (Israel) Ltd.
ע"י בא כח עוה"ד מיכל הלפרין, עדי אנטלר ואלון קנטי

נ ג ד

המשיבה: אוניפארם בע"מ
ע"י בא כח עוה"ד דבי קאזיס, דרור שטרום ועדי לויט

החלטה

בבקשה שלפני עתרו המבקשות להורות:

על מחיקת סעיפים 25, 26, 28, 33, 36, 55, 56 ו – 57 מתצהירו של ד"ר רון תומר וסעיפים 1.4, 3.2, 4.2, 6.2.2.2 ו – 6.2.2.3 מחוות דעתה של מרב בארי מחמת שהם משנים ומרחיבים את חזית המחלוקת בין הצדדים.
על הוצאת נספחים ג(א), ג(ב), יט, מא, מג, מט, ונ שצורפו לתצהיר ד"ר רון תומר מחמת שלא גולו בתצהיר גילוי המסמכים מטעם המשיבה.
על מחיקת סעיפים 9, 26, 42, 55, 56 ו – 57 מתצהיר ד"ר רון תומר מחמת שהם מהווים עדויות מפי השמועה ו/או עדויות סברה.

המשיבה מתנגדת לבקשה.

דיון

בקשה זו הוגשה ביום 9.7.2013 ובסמוך ניתנה החלטת כבוד השופט ג' גינת לפיה לא היה מקום לדון בבקשה באותה העת. המבקשות כאן, ערערו על ההחלטה האמורה לבית המשפט העליון (רע"א 6033/13) ובהחלטה מיום 27.11.2014 נקבע על ידי בית המשפט העליון (כבוד השופט נ' הנדל):

"על רקע כל האמור לעיל, הריני מורה כדלקמן: הבקשה למתן רשות ערעור מתקבלת באופן חלקי. ביחס להחלטה בעניין שינוי החזית, כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. הערעור מתקבל במובן זה שהתיק יוחזר לבית משפט קמא על מנת שידון בשלב קדם המשפט ובטרם יוגשו התצהירים בטענת גלקסו בדבר שינוי או הרחבת חזית;..."

בהתחשב בהחלטה זו אדון בסעד שבסעיף א לעיל.

לטענת המבקשות, בתביעתה טוענת המשיבה כי המבקשות ניצלו לרעה את מעמדן כמונופולין בשוק נוגדי הדיכאון מקבוצת SSRI. ולטענה זו השיבו המבקשות בכתב הגנתן. אלא שבתצהיר של ד"ר רן תומר ובחוות הדעת של מרב בארי שינתה המשיבה את החזית הנטענת וצמצמה את השוק הרלוונטי הנטען לשוק התרופות על בסיס החומר הפעיל פרוקסטין.

מעיון בכתב התביעה עולה כי המשיבה התייחסה לכוחן של המבקשות "בשוק התרופות נוגדות הדיכאון" (סעיף 9) ולהיותה מונופול "בשוק נוגדי הדיכאון מקבוצת ה – SSRI" (סעיף 19). על כן, טענת המשיבה כאי לו "שוק התרופות נוגדות הדיכאון וחרדה על בסיס פרוקסטין" מוזכר במפורש בכתב התביעה, אינה מקובלת עליי. יוער, כי ניסיונה של המשיבה לבסס טענה לפיה כתב התביעה כלל גם חלופה של הגדרת שוק "המוצר של המבקשת (תרופת פרוקסטין)", תמוה ואינו מקובל עליי נוכח ניסוחו של סעיף 31 לכתב התביעה.

זאת ועוד. טענת המשיבה כאילו "כתב התביעה לא נקט בכל הגדרת שוק מחייבת" לא יכולה אף היא להתקבל מקום שנטענת טענה לניצול שלא כדין של כוח מונופולין.
על כן, אני מקבל את טענת המבקשות בעניין זה.

כן טוענות המבקשות, כי בכתב התביעה טענה המשיבה כי חשיפה אפשרית לתביעת פיצויים בגין הפרת פטנט אם הייתה מתקבלת בקשת הפטנט של המבקשות בישראל, גרמה לה לתמחר את התרופה ששיווקה ( Paxxet) במחיר שאינו זול באופן משמעותי ביחס לסרוקסט ובכך נגרם לה נזק. אלא שבמסגרת תצהירו של ד"ר רן תומר הוסיפה המשיבה כי שימוש בחומר גלם יקר כדי להימנע מהפרת הפטנט גרם אף הוא לתמחור התרופה ששיווקה במחיר גבוה, ובכך יש משום הרחבת חזית.

לטענת המשיבה, הטענה בדבר תמחור גבוה של Paxxet בשל השימוש בחומר גלם יקר מופיעה בסעיפים 28, 44 ו – 45 לכתב התביעה.

עיינתי בסעיפים 28, 44 ו – 45 ל כתב התביעה עליהם הצביעה המשיבה ובהם התייחסות לפעילות הפיתוח והייצור בהם נקטה המשיבה נוכח קיומה של בקשת הפטנט של המבקשות, ובהתחשב בשלב בו מצויים ההליכים כאן ובכך שלמבקשות יש עדיין הזדמנות ראויה להתייחס לאמור בתצהירו של ד"ר רן תומר בעניין זה, איני סבור שנכון למחוק את האמור בסעיף 29 לתצהירו של ד"ר רן תומר.

לטענת המבקשות, בכתב התביעה טענה המשיבה כי הגשת בקשה לפטנט על ידי המבקשות הרתיעה מתחרים מהפצת תרופות מתחרות לתרופת הסרוקסט אותה שיווקו המבקשות. אלא שבמסגרת תצהירו של ד"ר רן תומר טוענת המשיבה טענה חדשה לפיה המבקשות מנעו את כניסתה לשוק באמצעות הסכמים שקשרו עם קופת חולים כללית ולפיהם ניתנה למבקשות בלעדיות בשיווק הסרוקסט.

בתשובתה טענה המשיבה כי בכתב התביעה הצביעה על מהלכים שנקטו המבקשות אל מול קופות החולים (סעיף 16) וטענה כי הגישה לבית המשפט בקשה להורות למבקשות לגלות תכתובות והסכמים עם קופות החולים אולם המבקשות טענו כי אין ברשותן מסמכים כאלה.

עיינתי בכתב התביעה ובכלל זה בסעיפים 16 ו – 18 בהם נזכרות קופות החולים ולא מצאתי טענה לפיה כניסתם של מתחרים לשוק נמנעה בשל הסכמי בלעדיות שנכרתו בין המבקשות לבין קופות החולים.

על כן, אני מקבל את טענת המבקשות בעניין זה.

לטענת המבקשות, במסגרת תצהירו של ד"ר רן תומר העלתה המשיבה טענה שלא נזכרה בכתב התביעה לפיה הצורך בשימוש בפרוקסטין אנהידרט שלא מפר את בקשת הפטנט עיכב את ייצור ה - Paxxet וכרוך היה בעלויות גבוהות יותר .

לטענת המשיבה, בסעיפים 28, 44 ו – 45 לכתב התביעה התייחסה לקשיים בייצור התכשיר ובמיוחד לחשש conversion של אנהידרט להמיהידרט ו"הסיפור המלא מפורט בתצהיר ד"ר תומר".

מהטעמים שבסעיף 4 שלעיל איני רואה לנכון למחוק את האמור בסעיפים 29, 33 ו – 36 לתצהירו של ד"ר רן תומר.

טענת המבקשות לפיה המשיבה "שבה לטעון לראש נזק של הוצאות שנגרמו כתוצאה מניהול הליכים קודמים", אינה נראית לי נוכח הבהרת המשיבה לפיה אינה תובעת הוצאות עבור הליכים קודמים אלא לפיצוי עונשי.

נוכח האמור לעיל, יש בחלקים מה אמור בתצהירו של ד"ר תומר (להלן: "התצהיר") ובחוות הדעת של מרב בארי (להלן: "חוות הדעת") משום הרחבת חזית ונוכח התנגדותן של המשיבות להרחבת החזית האמורה, אני מורה על מחיקת החלקים בתצהיר האמור ובחוות הדעת כמפורט להלן:

יש למחוק המילים בסעיף 25 לתצהיר : "בהתבסס על חוות הדעת הכלכלית הרואה גם בטענות עובדתיות אלה של גלקסו אינדיקציה לקיום שוק נפרד לתרופות המכילות פרוקסטין ברור כי נכון למועד בו הוגשה התובענה בת.א 2417/00 היו הנתבעות דומיננטיות ובעלות מונופולין".
יש למחוק את המילים בסעיף 28 לתצהיר : "שכן לענייננו כפי שעולה מהמסמך הטקטי, "סרוקסט" הייתה שוק בפני עצמה" ו – המילים: "העובדה שפרוקסטין קיבל הקצאה משלו בסל מעידה כי גם ועדת סל התרופות התייחסה לתרופות המכילות פרוקסטין כאל קבוצה נפרדת העומדת בפני עצמה".
יש למחוק את סעיף 56 לתצהיר.
יש למחוק את המילים בסעיף 1.4 לחוות הדעת: "מכלול האינדיקציות אותן ניתחתי בשוק מצביעות על קיומו, בסבירות ממשית, של שוק רלוונטי של תרופות על בסיס החומר הפעיל פרוקסטין. בהגדרת שוק זו חלקה של סרוקסט בשוק היה דומיננטי ביותר בשנים הרלוונטיות, לעיתים מעל ל – 85 אחוזים, והיה לה כוח שוק שאפשר לה לגבות מחיר הגבוה משמעותית מהמחיר שנקבע בתחרות".
יש למחוק את המילים בסעיף 3.2 ע' 21 לחוות הדעת: "...שוק רלוונטי של תרופות על בסיס החומר הפעל פרוקסטין, קרי סיווג לפי רמה (05). בהגדרת שוק זו חלקה של סרוקסט היה דומיננטי ביותר בשנים הרלוונטיות".
יש למחוק את סעיפים 3.2.1, 3.2.2 , 3.2.3, 3.24, 3.2.5, 3.2.6 ו – 4.2 לחוות הדעת.

אם וככל שהמשיבה מבקשת לעמוד על טענה הנזכרת במסגרת תצהירו של ד"ר רון תומר וחוות הדעת של מרב בארי, לפיה המבקשות הינן מונופול ב"שוק התרופות המכילות פרוקסטין" והן מנצלות את מעמדן זה שלא כדין, עליה להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה ולתקן את כתב התביעה אם וככל שיינתן לה רשות לעשות כן. הוא הדין ביחס לטענות האחרות שלגביהן נקבע בהחלטה זו שמדובר בהרחבה או שינוי חזית. בקשה כאמור תוגש לא יאוחר מאשר תוך 14 יום.

סוף דבר

הבקשה מתקבלת באופן חלקי כמפורט בסעיף 8 שלעיל.
בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

מזכירות בית המשפט תמציא את ההחלטה לבאי כח הצדדים
ניתנה היום, כ"ז ניסן תשע"ה, 16 אפריל 2015, בהעדר הצדדים.