הדפסה

אוגמנטריקס טכנולוגיות ישראל בע"מ נ' מזור שרותי במה פלוס בע"מ

מספר בקשה:2
בפני
כב' הרשם הבכיר צוריאל לרנר

מבקשת (נתבעת)

מזור שרותי במה פלוס בע"מ

נגד

משיבה (תובעת)

אוגמנטריקס טכנולוגיות ישראל בע"מ

החלטה

המבקשת עותרת למחוק את כותרת התביעה "בסדר דין מקוצר". כתב התביעה מגולל פרשיה, לפיה ביצעה המשיבה הזמנת שירותים מאת המבקשת, על פי הצעת מחיר של המבקשת; בוצע תשלום חלקי; השירותים לא ניתנו; הוסכם לבטל את ההתקשרות; והמבקשת התחייבה להחזיר את התשלום שקיבלה. צורפו הצעת המחיר של המבקשת, צילום שיק שנפרע, העתק חשבונית של המבקשת, מכתב דרישה של המשיבה, ומסרון שנטען שהוא של המבקשת, ובו נכתב "תקבלו החזר על מה ששילמתם".

המבקשת טוענת, כי בכל אלה אין כדי לעמוד בדרישות תקנה 202(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שכן אין בהם כדי ללמד על קיום הסכם או התחייבות של המבקשת בסכום התביעה, אלא התחייבות של המשיבה, אם בכלל, לשלם למבקשת. הצעת המחיר אינה מובילה לחבות של המבקשת כלפי המשיבה; כך גם השיק והחשבוניות; מכתב הדרישה הוא של המשיבה; והמסרון אינו נוקב בסכום או מהווה הכרה בחבות להחזיר את מלוא הסכום.

המשיבה טוענת, כי כל אחד מהמסמכים לבדו, ולבטח שבהצטברותם, מקים "ראשית ראיה בכתב" על קיום התחייבות של המבקשת כלפי המשיבה, ועל כן כשרה התביעה להתברר לפי סדר דין מקוצר.

הדין עם המשיבה, ודין הבקשה להידחות.

תקנה 202(1) האמורה קובעת, כי ניתן להגיש לפי סדר דין מקוצר: " תביעות על סכום כסף קצוב... הבאות (א) מכח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא, ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב ". 3 רכיבים נדרשים, אפוא, במצטבר, והעדרו של כל אחד מהם מכשיל את התביעה מלהתאים לסדר הדין המדובר: סכום קצוב, עילה הבאה מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא, וקיום ראיות שבכתב "עליהן" (דהיינו: על התביעות, ובמשתמע – על היות סכומן קצוב; ראה דברים שכתבתי בעניין בת.א. (נת') 7311/05 א. לוין אפשטיין בע"מ נ. עלוני יוניברס בע"מ (פורסם במאגרי פסיקה שונים)). לא למותר להעיר, כי אותן ראיות בכתב אמורות להיות ראיות שאינן פרי ידי התובע, אלא שנעשו או אושרו על ידי הנתבע.

כפי שנראה, שלושת הרכיבים הנדרשים מתקיימים. התביעה היא בוודאי על סכום קצוב, ועל כך אין חולק. על היותה בסכום קצוב יש ראיות בכתב – השיק והחשבונית, ויודגש: השיק הוא שיק לפקודת המבקשת, והוא הופקד ונפרע, כעולה ממנו; החשבונית היא חשבונית של המבקשת. מכאן, כי יש ראיות בכתב, מעשה ידיה (במישרין או בעקיפין) של המבקשת, לסכום התביעה.

כל שנותר הוא, שהתביעה תהיה "מכח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא". אמנם, צודקת המבקשת, כי לכתב התביעה לא צורף הסכם או התחייבות מפורשים של המבקשת לשלם את סכום התביעה – ולמעט המסרון העמום-משהו, לא צורפה התחייבות כלשהי של המבקשת. ברם, אין צורך בהתחייבות שכזו. עילת התביעה באה, ללא ספק, מכוח הסכם; הצעת המחיר, בצירוף השיק והחשבונית, מלמדים כי נכרת הסכם בין הצדדים, וכי לפחות חלק ממנו תואם לסכום התביעה. כבר נפסק (ע"א 16/89 שהובא ע"י ב"כ המשיבה המלומד), כי ניתן לתבוע לפי סדר דין מקוצר החזר סכום ששולם עפ"י הסכם, שנטען כי הופר, גם אם אין ראיה להפרתו. ההסכם ישנו, הסכום ששולם ישנו – ומכאן כי ניתן לתבוע החזרתו לפי סדר דין מקוצר. יתר על כן, צירוף המסרון – גם בעמימותו – לשאר המסמכים לבטח מקים גם ראשית ראיה, מעבר לנדרש, לכך שישנה התחייבות להחזיר סכום ששולם על פי ההסכם.

היוצא מהמקובץ הוא, כי הגם שאולי מן ההפרזה היה בדברי המשיבה בתגובתה, כי די בכל אחד מהמסמכים שצורפו לכתב התביעה כדי להכשירה לסדר הדין המקוצר, הרי אין ספק שבהתכנסם יחד, מספיקים המסמכים שצורפו כדי לענות על דרישת התקנה הנזכרת.

אעיר במאמר מוסגר, כי המבקשת אמנם הביאה ציטוט מדברים שכתבתי אני, כדי לתמוך בטענותיה, אולם, ראשית, לא טרחה לציין מניין נלקחה המובאה, על מנת שניתן יהיה לבחון את הקשר הדברים המדויק, ושנית, ממילא מעיון קל בדברים לא נראה כי הנדון דומה לראיה, ומדובר שם במקרה אחר, של תביעה שהתיימרה להיות בסכום קצוב מכוח הצעת מחיר שנתנה תובעת לנתבעת, ושלא נחתמה על ידי הנתבעת. לא מצאתי כי יש קשר ישיר או עקיף בין המקרים, או כי ניתן ללמוד מהאחד על משנהו.

מכאן, כאמור לעיל, כי דין הבקשה למחיקת כותרת להידחות, והיא נדחית בזה. בקשת הרשות להתגונן, שהבקשה למחיקת כותרת הוגשה כחלק ממנה, תידון במועד הקבוע לכך. המבקשת תישא בהוצאות המשיבה בסך של 900 ₪, ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי.

ניתנה היום, ד' אייר תשע"ד, 04 מאי 2014, בהעדר הצדדים.