הדפסה

אהרוני ואח' נ' האקסטרייק בע"מ ואח'

ניתנה ביום 10 פברואר 2013

מנחם אהרוני
נגה ברק

המבקשים
-
האקסטרייק בע"מ
מנחם שוורץ
יעקב לרנר
רוסלן קרפוקבסקי
מתן זילברמן

המשיבים

בשם המבקשים – עו"ד מיכל ליבן קובי
בשם המשיבה 1 – עו"ד משה בר
בשם המשיב 2 - לא הוגשה תגובה
בשם המשיב 3 – עו"ד מאיר הלר
בשם המשיבים 4 – 5 – עו"ד מאיר אבירם

החלטה

השופטת לאה גליקסמן:

בפני בקשה לסעד זמני דחוף, בה נתבקש בית הדין להורות לבית הדין האזורי בתל אביב להימנע מקיום דיון הוכחות נפרד בתובענות עב 4374/10 ו- 4375/10, הקבוע ליום 11.2.2013, וזאת עד למתן החלטה בבקשה להבהרת פסק הדין.

הרקע לבקשה:
בבית הדין האזורי מתנהלים שני הליכים בין הצדדים: האחד - תביעת המבקשים כנגד המשיבה 1 (להלן – החברה) ומר שוורץ, לתשלום פיצויי פיטורים, שכר וזכויות סוציאליות שונות (עב 4374/10; עב 4375/10); השני – תביעת החברה כנגד המבקשים ומשיבים 3 – 5 (סע 26803-09-11). תביעה זו הוגשה בהתאם להסכמה בהליך שהגישה החברה כנגד המשיבים ומשיבים נוספים בבית המשפט המחוזי. בתביעה זו נתבעים המבקשים ומשיבים 3 – 5 לשלם לחברה פיצוי בסך של 2,000,000 ₪.
בהליך זה נדונה בקשת רשות ערעור שהגישו המבקשים על שלוש החלטות של בית הדין האזורי: החלטה מיום 1.11.2011 בה נדחתה בקשתם לאחד את הדיון בתביעתם עם תביעת החברה; החלטת בית הדין האזורי לקיים דיון הוכחות ביום 3.11.2011 בתביעתם של המבקשים; החלטת בית הדין האזורי מיום 3.11.2011 שלא לאפשר להם להגיש ראיות נוספות.
בהחלטה מיום 23.11.2011 נקבע כי אין טעם לקיום דיון בערעור על ההחלטה השנייה, לנוכח העובדה שמדובר בדיון תיאורטי, בהתחשב בכך שדיון ההוכחות כבר התקיים.
בפסק דין מיום 29.2.2012 נתקבל הערעור על ההחלטה הראשונה, שלא לאחד את הדיון בתביעותיהם של המבקשים עם תביעתה של החברה כנגדם וכנגד משיבים 3 – 5. הטעם לכך היה שבנסיבות המקרה הנדון, ההחלטה שלא להורות על איחוד הדיון, במשולב עם העובדה כי טענות החברה בתביעתה בעניין הקמת העסק המתחרה נדונות גם במסגרת תביעת המבקשים, עלולה לגרום לעיוות דין ולהביא לפגיעה בזכויותיהם של המבקשים. זאת, כיון שעלול להיווצר השתק פלוגתא בנוגע לחלק מטענות החברה בתביעה כנגד המבקשים, מבלי שניתנה למבקשים הזדמנות נאותה להתגונן בפני טענות אלה. כמו כן, גם שיקולי יעילות הדיון מטים את הכף לקבלת הבקשה לאיחוד דיון. לאור האמור, נקבע בפסק הדין כי יש להורות על איחוד הדיון בשתי התביעות – תביעת המבקשים ותביעת החברה - ונקבע כי בית הדין האזורי יקבע את סדרי הדין בהליך המאוחד. עוד נפסק כי לאור קבלת הערעור בעניין איחוד הדיון, מתייתר הצורך להכריע בערעור על ההחלטה בעניין הגשת ראיות נוספות על ידי המבקשים בתביעתם, שכן ממילא יהיו המבקשים רשאים להגיש תצהירי עדות נוספים מטעמם.
המבקשים הגישו בקשה להבהרת פסק הדין במהלך פגרת בתי המשפט. עקב תקלה לא ניתנה בבקשה החלטה, והמבקשים לא עתרו למתן החלטה בבקשה עד יום 7.2.2013.
בין לבין, קבע בית הדין האזורי בהחלטה מיום 9.8.2012 את סדרי הדין בהליך המאוחד, ולפי ההחלטה אמור היה דיון ההוכחות להתקיים לאחר שיוגשו תצהירי עדות מטעם כל הצדדים להליך. כפי הנטען בבקשה, לא הושלמו כל ההליכים שנקבעו בהחלטת בית הדין מיום 9.8.2012.
בהחלטה מיום 7.1.2013 נקבע דיון "המשך הוכחות" ליום 11.2.2013. הוגשו בקשות דחייה על ידי המבקשים ועל ידי ב"כ משיבים 4 ו- 5, בהם עתרו שדיון ההוכחות יתקיים לאחר השלמת ההליכים המקדמיים והגשת ראיות על ידי כל הצדדים. הבקשות נדחו בהחלטות בית הדין האזורי מיום 4.2.2013, 5.2.2013
ו- 6.2.2103. בהחלטת בית הדין האזורי מיום 6.2.2013 הובהר כי תישמע "פרשת ההגנה" בתביעת המבקשים.
ביום 7.2.2013 הוגשה בקשה למתן סעד זמני המורה שלא לקיים את דיון ההוכחות ובקשה למתן החלטה בבקשה להבהרת פסק הדין. הנימוק העיקרי לבקשה - קיום דיון הוכחות בפרשת ההגנה בתביעת המבקשים בלבד עומד בסתירה מוחלטת לפסק דינו של בית הדין הארצי, בו נקבע כי יתאפשר למבקשים להגיש ראיות נוספות גם במסגרת תביעתם, וכן עלול לגרום למבקשים עיוות דין חמור.
החברה התנגדה לבקשה, וטענה כי טענת המבקשים שלא הושלמו ההליכים המקדמיים היא טענת שווא, וכי לא ייגרם שום נזק למבקשים מקיום דיון ההוכחות בהליך, גם אם לא הביאו את מלוא ראיותיהם בתביעה שהוגשה נגדם. גם משיב 3 התנגד לבקשה, וטען כי העובדה שהדיונים לא יתקיימו באותו יום אין משמעותה כי יתקיימו "בנפרד", וממילא לא ניתן לשמוע את כל ההליכים באותו יום. משיבים 4 ו- 5 תמכו בבקשה מנימוקי המבקשים, והוסיפו כי זכותם לחקור חקירה שכנגד כל אחד מהעדים לאחר שכל ההליכים המקדמיים (לרבות הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם כל הצדדים) יסתיימו. משיב 2 לא הגיב לבקשה.
לאחר בחינת הבקשה והתגובות אני קובעת כמפורט להלן:
למעשה, הבקשה למתן סעד זמני והבקשה למתן החלטה בבקשה להבהרת החלטה, הן בקשת רשות ערעור על החלטות בית הדין האזורי לקיים את דיון ההוכחות ביום 11.2.2013, בטרם הוגשו תצהירי עדות מטעם כל הצדדים על פי ההחלטה מיום 9.8.2012, ובטרם (על פי הנטען) הושלמו הליכים מקדמיים בתיק. זאת, גם מהטעם שמועלות בבקשה טענות המתייחסות להליכים ואירועים שאירעו לאחר מתן פסק הדין - כגון אי השלמת ההליכים המקדמיים. עם זאת, המבקשים הגישו את בקשתם כ"בקשה להבהרת החלטה", וגם לא שילמו אגרה בגין הבקשה.
לכן, בשלב זה תידון הבקשה לסעד זמני, שניתן לראותה גם כבקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית הדין שלא לדחות את הדיון, וזאת בהתאם לסמכותו של בית הדין ליתן סעד זמני עוד בטרם הוגש הליך הערעור. אין מקום לדון בבקשה להבהרת פסק הדין, אם בכלל ניתן להגיש הליך מעין זה, לנוכח שינוי הנסיבות והתרחשות אירועים נוספים, ועל המבקשים להגיש בקשת רשות ערעור.
על פני הדברים, החלטת בית הדין האזורי לקיים דיון הוכחות ביום 11.2.2013 בתביעת המבקשים בלבד, בטרם הוגשו ראיות כל הצדדים ובמיוחד הראיות הנוספות שהמבקשים ביקשו להגיש, אינה מתיישבת עם פסק הדין מיום 29.2.2012, ועם ההנמקה העיקרית לו – מניעת פגיעה בזכויות המערערים בכך שיתקיים דיון נפרד בתביעתם, בו עלול להיווצר השתק פלוגתא בנוגע לחלק מטענות החברה בתביעת החברה, מבלי שניתנה למבקשים הזדמנות נאותה להתגונן בפני טענות אלה. על פני הדברים, היה מקום להמשיך את דיוני ההוכחות לאחר השלמת ההליכים המקדמיים והגשת ראיות מטעם כל הצדדים בשתי התביעות, כפי שנקבע בהחלטה מיום 9.8.2012. מובן, כי לנוכח ריבוי העדים לא יישמעו כל העדויות במועד אחד, אולם יש משמעות לכך שהעדים יעידו לאחר הגשת תצהירי העדות מטעם כל הצדדים.
אשר על כן, ניתן בזה סעד זמני שלפיו דיון ההוכחות הקבוע ליום 11.2.2013 יידחה. על המבקשים להגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטות מושא הליך זה לא יאוחר מיום 17.2.2013.

ניתנה היום, ל' שבט תשע"ג (10 פברואר 2013) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם .