הדפסה

אדגו תקשורת בע"מ ואח' נ' תימה ניו דומיין בע"מ ואח'

בפני
כב' השופט עזריה אלקלעי

התובעת

אדגו תקשורת בע"מ

נגד

הנתבעת ( התובעת שכנגד)

תימה ניו דומיין בע"מ

נגד

הנתבעות שכנגד 1. סימפל לוחות (ישראל) בע"מ

2. אדגו תקשורת בע"מ

פסק דין

בפני תביעת התובעת (להלן: "אדגו") שהוגשה נגד הנתבעת (להלן:"תימה") לתשלום עבור שרותי פרסום מודעות בעיתונים ואינטרנט וכן עבור השבת עלות העסקתה של עובדת בשם טלי בירמן (להלן: "בירמן"). הנתבעת הגישה תביעה שכנגד נגד התובעת ו נגד סימפל לוחות (ישראל) בע"מ (להלן: "סימפל") וזאת בגין עמלות שלטענתה מגיעות לה מחברות אלו.

טענות התובעת
התובעת הינה חברה העוסקת, בין השאר, בשיווק מודעות פרסום בעיתונות הכתובה.
הנתבעת הינה חברה העוסקת במתן שירותים בתחום גיוס, אבחון והשמת כח אדם.
סימפל הינה חברה העוסקת בשיווק והפצת מודעות פרסום ברשת האינטרנט.
בעליה של התובעת הינו גם בעליה של סימפל, כאשר לתובעת ולסימפל משרדים משותפים והן מקיימות שיתוף פעולה מקצועי והדוק ביניהם.
הנתבעת חייבת לתובעת ולסימפל חוב כספי בגין פרסום מודעות ושירותים נוספים, כאשר סימפל המחתה לתובעת את מלוא זכויותיה לגביית חובה של הנתבעת כלפיה.
במהלך השנים האחרונות סיפקו התובעת וסימפל לנתבעת, בהתאם להזמנות שביצעה הנתבעת, שירותי פרסום בהיקפים גדולים שכללו פרסום מודעות דרושים בע יתונים ובאתרים שונים באינטרנט.
הנתבעת לא שילמה לתובעת ולסימפל את התמורה המגיעה להן בגין פרסום מודעות שביצעו עבורה במהלך שנת 2010 והיא נותרה חייבת להן סכום של 35,892 ₪ (קרן) , סכום המורכב מסך של 21,508 ₪ בגין מודעות שפורסמו על ידי התובעת ומסך של 14,384 ₪ בגין מודעות שפורסמו על ידי סימפל.
בנוסף לחובה של הנתבעת לתובעת ולסימפל בגין המודעות, חייבת הנתבעת לסימפל סך נוסף של 25,306 ₪ (קרן) וזאת בגין מימון עלויות העסקתה של גב' בירמן אצל הנתבעת.
לטענת התובעת, משכורתה של בירמן שולמה בפועל על ידי סימפל, אולם בירמן הועסקה על ידי ועבור הנתבעת בלבד ובכלל זה גם עבדה במשרדי הנתבעת. כפועל יוצא מכך, סוכם בין הצדדים כי הנתבעת ת ישא במלוא עלות העסקתה של בירמן ולפיכך עלויות אלה אשר שולמו בפועל על ידי סימפל, יוחזרו לסימפל על ידי הנתבעת.
ברקע לסיכום הנ"ל בעניין העסקתה של בירמן עמד מו"מ על שיתוף פעולה עסקי בין הצדדים והקמת מיזם עסקי מסחרי משותף אך מו"מ זה לא צלח בסופו של יום. יחד עם זאת, במהלך תקופת המו"מ ומתוך רצון כן של התובעת וסימפל לסייע לנתבעת ולמנהלה ראובן וינר, אשר סבלו באותה עת מקשיים כספיים רבים, נאותה סימפל לממן את עלויות העסקתה של בירמן, אולם כפי שצויין היה סיכום ברור וחד משמעי בין הצדדים כי הנתבעת תשיב את כל העלויות הנ"ל לסימפל.
מעבר לסיוע בדמות מימון עלות העסקתה של בירמן, העניקה התובעת לנתבעת סיוע נוסף כהלוואה בסך 100,000 ₪. הלוואה זו הוחזרה במלואה על ידי הנתבעת רק לאחרונה וזאת לאחר שהתובעת נאלצה לנקוט בהליכי הוצל"פ כנגד הנתבעת.
לטענת התובעת הנתבעת הודתה בחובה כלפי התובעת , אולם טענה כי לתובעת ולסימפל קיים חוב כלפיה בגין עמלות מכירה- טענה מופרכת שהועלתה לראשונה רק במועד משלוח המכתב, כאשר א ין בין טענה זו ובין המציאות ולא כלום.
התובעת טוענת כי כל העמלות שהגיעו לנתבעת בגין פרסום המודעות על ידי אדגו שולמו במלואן ולפיכך חובה של הנתבעת לתובעת בסך של 21,508 ₪ הינו לאחר ניכוי העמלות אשר הגיעו לנתבעת בגין מודעות אלו והתשלום לעיתון בגין פרסום המודעות היה גבוה משמעותית מהסכום הנדרש מהנתבעת.
באשר לסימפל, טוע נת התובעת כי בין סימפל לבין הנתבעת אין ולא היה כל סיכום בדבר תשלום עמלות לנתבעת.

טענות הנתבעת
לטענת הנתבעת, התובעת הציגה תמונה חלקית ומעוותת של המציאות תוך השמטת עובדות ב סיסיות שכן בהתאם למערכת ההסכמית-עסקית שבין הצדדים, דווקא התובעת (אדגו וסימפל ביחד) הן החייבות לתימה סך של 8,127 ₪ (קרן).
הנתבעת מספקת למאות ארגונים וחברות מובילות במשק שירותים ייחודיים בכך שהיא מקיימת עבורם תהליך מתקדם של איתור וגיוס עובדים למשרות שונות בארגון. ש ירותים אלו כוללים, בין היתר פרסום מודעות "דרושים" בעיתונות הכתובה ושימוש במדיה האינטרנטית לצורך פרסום מודעות דרושים בכ- 30 אתרי אינטרנט במקביל. בקרב קהל לקוחותיה של הנתבעת נמנות חברות גדולות ומבוססות.
לצורך אספקת שירותי הפרסום בעיתונות ובאינטרנט ללקוחותיה, התקשרה הנתבעת בפברואר 2010 עם אדגו ועם סימפל , כאשר לשתי חברות אלו בעלים ומנהל יחיד- מר אדר גולדנברג (להלן: "אדר").
שתי החברות- אדגו וסימפל , פעלו במשותף מול הנתבעת בעסקיהן. אדגו עסקה בשיווק ופרסום מודעות דרושים בעיתונות הכתובה ושימשה למעשה כסוכן שבאמצעותו פרסמה הנתבעת מודעות דרושים בעיתון "ידיעות אחרונות". סימפל עסקה בשיווק ובהפצת מודעות ברשת האינטרנט וזאת באמצעות חבילת תוכנה שפיתחה, אשר מאפשרת בלחיצת כפתור לקבל פרסום אינטרנטי של מודעות דרושים לאיוש משרות בכ- 30 אתרי אינטרנט ("מוצר סימפל").
בהתאם להסכם שהתגבש בין תימה על ידי ראובן לבין אדגו וסימפל על ידי אדר ושבוצע במהלך ההתקשרות בין הצדדים, הוסכם כי בגין כל מכירה שתבצע תימה ללקוחותיה, בין של שטחי פרסום בעיתונות באמצעות אדגו ובין של מוצר סימפל, תהיה תימה ז כאית לעמלה בגובה אחוזים מהמכירה. ההתקשרות בין הצדדים החלה בפברואר 2010 והסתיימה במרץ 2011.
ההתקשרות בין הצדדים היתה דו כיוונית, כאשר תימה פעלה בשני כובעים מול התובעת וסימפל- פעם כלקוח ופעם כספק . מחד , רכשה תימה עבור לקוחותיה שירותים מאדגו וסימפל כאשר פרסמה בעבור לקוחותיה וכחלק מהשירות שניתן להן מודעות דרושים בעיתונות הכתובה דרך אדגו וכאשר רכשה את חבילת הפרסום באינטרנט מסימפל.
מאידך, תימה שימשה כספק שירותים לאדגו וסימפל כאשר מכרה ללקוחותיה מודעות בעיתונים דווקא דרך אדגו ופרסום באינטרנט דווקא על ידי מוצר סימפל. בגין שרות זה של תימה עבור אדגו וסימפל, הסכימו אדגו וסימפל לשלם לתימה עמלה ממכירות שטחי הפרסום בעיתונות ובאינטרנט על ידי מוצר סימפל, שביצעה תימה עבורם. בגין מכירות אלה הוציאה תימה לאדגו ולסימפל חשבוניות לתשלום בהתאם לעמלות שהגיעו לה.
בהתאם להסכם, במשך כל תקופת ההתקשרות העסקית בין אדגו וסימפל לבין תימה, נהגו הצדדים לקיים קיזוזים הדדיים של חיובים, כאשר אדגו וסימפל פעלו כגוף מסחרי עסקי אחד.

אדגו וסימפל פעלו בחוסר תום לב כאשר השמיטו בכתב התביעה את חובתן לשלם עמלות לתימה וכאשר לא ציינו את העובדה שהעמלות ששילמו לתימה עבור השירותים שקיבלו ממנה ועבור חשיפתן למאות לקוחות תימה, היו נמוכות לאין ערוך מהעמלות המקובלות בשוק בענף הפרסום.
במהלך כל תקופת ההתקשרות בין הצדדים, הוציאה תימה שבע דרישות תשלום עמלות לאדגו בגין עמלות למכירת שטחי פרסום בעתונות, דרישות שלא כובדו על ידי אדגו , בסך כולל של 14,651 ₪ כמפורט בטבלה שפורטה בכתב התביעה.
6 דרישות תשלום מתוך 7 הדרישות לתשלום עמלות שהוציאה תימה לאדגו והמפורטות בטבלה, מופיעות בכרטסת הנה"ח של אדגו לשנ ים 2010-2011 המצורפת לכתב ההגנה. העובדה לפיה חשבוניות אלה נרשמו בספרי הנה"ח של אדגו, מעידה על כך שאדגו ידעה כי עליה לשלם לתימה עמלות כמפורט.
בהתאם להסכם, גובה העמלה לה היתה זכאית תימה בגין מכירת מודעות בעיתונים היה ההפרש שבין העלות שבה נמכר הפרסום ללקוח לבין העלות לתימה.
גם מול סימפל פעלה תימה בשני כובעים כפי שפורט לעיל ביחס לאד גו. גובה העמלה לה ה ייתה זכאית תימה נגזרה מעלות המוצר שקבעה סימפל ומיכולתה של תימה לשווק ולמכור את המוצר במחיר העולה על המחיר שנקבע עבורה למוצר על ידי סימפל. בהת אם להסכם, עלות מוצר סימפל לתימה נקבעה בלעדית על ידי אדר. עלות המוצר הסופית ללקוח נקבעה על ידי תימה. העמלה לה היתה זכאית תימה בגין מכירת מוצר סימפל ללקוחותיה היה בגובה ההפרש בין עלות המוצר ללקוח שנקבע על ידי תימה, לבין עלות המוצר לתימה שנקבעה על ידי סימפל ואדר.
מפברואר 2010 ועד יולי 2010 תימה היא זו שגבתה את העלות המלאה של המוצר שמכרה ישירות מהלקוח. סימפל היתה מוציאה לה חשבונית בגין הרווח שהגיע לה מהמכירה ואילו תימה היתה מוציאה לסימפל חשבונית בגין עמלתה מהמכירה.
מיולי 2010 ועד לתום תקופת ההתקשרות במרץ 2011, סימפל היא שחייבה ישירות את לקוחותיה של תימה וגבתה מהם את העלות המלאה של המוצר בהתאם לעלות הלקוח שנקבעה על ידי תימה ותימה הוציאה חשבונית לסימפל בגין העמלה לה היתה זכאית מהמכירה.
בניגוד למוסכם, סימפל פעלה בחוסר הגינות בכך ששינתה חדשות לבקרים ובחוסר תום לב את עלויות המוצר שלה לתימה באופן שהיקשה על הקשר בין תימה ללקוחותיה וגרם לתימה למכור את המוצר ברווח נמוך ולעתים ללא רווח כלל ואף בהפסד. תימה צירפה לכתב ההגנה את טבלת המכירות והפרסום כנספח ד'.
במשך התקופה שמפברואר 2010 ועד מרץ 2011 מכרה תימה את מוצר סימפל לעשרות מלקוחותיה, תימה הוציאה לסימפל 11 דרישות תשלום שלא כובדו בסכום מצטבר של 25,888 ₪ בהתאם לפרוט שבטבלה, כאשר לכתב ההגנה צורפו חשבוניות כנספח ה'.
כעולה מכרטסת החשבונות של סימפל לשנים 2010-2011, 10 מתוך 11 דרישות לתשלום עמלות שהוציאה תימה לסימפל מופיעות בכרטסת ולצדן נכתב "חן תימה עמלות פרסום" או "חן תימה עמלות". העובדה שחשבוניות אלו נרשמו בספרי הנה"ח של סימפל מעידה באופן חד משמעי על כך שסימפל ידעה בזמן אמת כי עליה לשלם לתימה עמלות כמפורט.
סך חובותיהן של אדגו וסימפל לתימה עומד על 40,539 ₪ ולפיכך גם אם תתקבלנה טענות כתב התביעה ביחס לחובה של תימה כלפי אדגו וסימפל בסך של 32,412 ₪, עדיין אדגו וסימפל חייבות לתימה סך של 8,127 ₪ (קרן).
תימה הגישה נגד אדגו וסימפל כתב תביעה שכנגד ובו היא תובעת סך של 8,127 ₪ (קרן) כמפורט בכתב ההגנה ובכתב התביעה שכנגד.
באשר לשכר העובדת בירמן, טוענת תימה כי בתקופת ההתקשרות נוהל בין ראובן לאדר מו"מ לשיתוף פעולה עסקי להקמת חברת אחזקות משותפת אשר לא השתכלל לעסקה מוגמרת. הגב' בירמן היתה אמורה לעבוד בחב' האחזקות המשותפת שלשם הקמתה פעלו במשותף ראובן ואדר.
עד להקמתו של המיזם המשותף לראובן ולאדר ולאור העמלות הנמוכות שגבתה תימה לסימפל, הסכימו הצדדים כי גב' בירמן תועסק על ידי סימפל ושכרה ישולם על ידי סימפל אשר תוציא לגב' בירמן תלושי שכר. בהתאם להסכמות אלה אכן הועסקה הגב' בירמן על ידי סימפל והוצאו לה תלושים על ידי סימפל אשר גם ניכתה את הוצ' שכרה של גב' בירמן מהכנסותיה לצרכי מס.

כתב הגנה לתביעה שכנגד
התובעת טענה כי כל העמלות אשר הגיעו לתימה בגין פרסום המודעות על ידי אדגו בעיתון "ידיעות אחרונות", שולמו במלואן על ידי אדגו ובאו לידי ביטוי בהפחתת המחיר שעל תימה ולקוחות שהופנו על ידי תימ ה לשלם לאדגו בגין פרסום המודעות. לפיכך חובה של תימה לאדגו בסך 21,508 ₪ הינו לאחר ניכוי העמלות שהגיעו לתימה בגין מודעות אלה.
באשר לסימפל, אין ולא היה כל סיכום באשר לתשלום עמלות. לטענת סימפל, מנהל תימה פנה מס' פעמים למנהל סימפל בעניין זה, אולם מנהל סימפל סירב בתוקף והבהיר למנהל תימה כי סימפל הינו מוצר ייחודי וחדשני להפצת מודעות באינטרנט וכי סימפל מוכנה להעניק לתימה הטבה יוצאת דופן, מעבר למתן הנחה משמעותית במחיר הפרסום, הטבה בדמות מתן בלעדיות לתימה כחב' ההשמה היחידה שיכולה לפרסם ולהפיץ מודעות דרושים בסימפל, אך בשום אופן סימפל אינה מוכנה לשלם לתימה עמלות כאלה או אחרות.
העובדה לפיה תימה המשיכה לפרסם בסימפל מבלי לקבל תשלום בגין עמלות זמן כה רב מעיד על כך כי אין יסוד לטענותיה.
עצם הכללת דרישות התשלום והחשבוניות שהפיקה תימה בכרטסת הנה"ח של אדגו וסימפל, אינה מלמדת דבר על כך שהן מסכימות או מודות בנכונות דר ישת התשלום שכן מדובר באקט טכני גרידא, שהרי כרטסת הנה"ח נתונה כל העת לשינויים ו/או תיקונים ו אינה מהווה אסמכתא לקיומו של חוב. כמו כן , הטבלאות שצורפו על ידי תימה הינ ן מסמכים שנוצרו על ידי תימה ואין למסמכים אלו כל ערך ראייתי .

ראיות התובעת
עדותו של מר אדר גולדנברג
אדר חזר בתצהירו על כל האמור בטענות התובעת ובכתב ההגנה לתביעה שכנגד, כפי שפורטו לעיל.
בחקירתו הנגדית נשאל אדר מדוע בכתב התביעה ובתצהיר שצירף לתביעה, לא דיווח לבית המשפט על כך שקיימים אצלו בהנה"ח ר ישומים שלפיהם חייבת התובעת כספים לתימה. אדר השיב כ י הוא אינו חייב לדווח שכן יש מספר חשבוניות שנקלטו במערכת הנה"ח . לדבריו, באותה תקופה התחלפו שלושה מנהלי חשבונות. מחצית מהתקופה תפקד מנהל החשבונות מר תומר פרי, היתה נפילה במערכת הנה"ח שא ת חלקה יצר מר פרי מנהל החשבונות. לדבריו , החשבוניות נקלטות אוטומטית במערכת ונ קלטו חשבוניות במערכת שבינן לבין המציאות אין שום קשר. לדבריו , המאזנים טרם הוגשו (עמ' 3 לפרוטוקול, ש' 19).
בחקירתו הנגדית בעמ' 4 לפרוטוקול, ש' 15 ואילך, נשאל אדר:
"ש. מה שאתה מספר שלא הצהרת במסגרת כתב התביעה שלך על כך שיש במערכת שלך חשבוניות של הנתבעת כי לא ידעת על קיומן של החשבוניות, כי יש לך מחזור עסקים של 20 מיליון ₪ ?
ת. נקלטו חשבוניות של הנתבעת. לא ידעתי בזמן אמת אחרת היו נשלפות החשבוניות החוצה. מה אני צריך חשבוניות של האיש הזה.
ש. אתה יודע שהחשבוניות האלה התגלגלו הלאה והתקזזת במע"מ בגינם?
ת. אם אתה אומר אתה יודע. אני כרגע עסוק בלהוציא את המאזן, יש לי בלגן בשנה הרלוונטית הזאת של הנהלת החשבונות יש לי קנסות. הייתה טעות.
ש. אתה נתת במסגרת כתב ההגנה בתביעה שכנגד במסגרת תצהירך, אתה טוען ומצהיר שלגבי חברת סימפל אין לנתבעת שום מסמכים ושום רישום על חיובים וחשבוניות שסימפל חייבת לנתבעת ?
ת. לא, אמרתי שאין שום הסכם, אני לא מבין על מה אתה מדבר.
ש. סעיף 24 לתצהירך?
ת. כן. בוודאי.
ש. אתה תאשר שהטיעון הזה שקרי?
ת. ממש לא.
ש. אתה כאן אומר לנו עכשיו שאין במערכת הנהלת חשבונות שום רישום של סימפל שום אסמכתא לכך שהנתבעת הוציאה חשבוניות לחיוב, אין שום אסמכתא לכך שסימפל חייבת כספים לנתבעת?
ת. הנתבעת הוציאה הרבה חשבוניות. לא זכור לי שיש אסמכתאות שקיימות שהנתבעת הוציאה לגבי סימפל.
ש. במסגרת כרטסת החשבונות של סימפל גם שם נקלטו חשבוניות שמחייבות את סימפל בתשלום לנתבעת?
ת. התובעת והנתבעת הם שני חברות בבעלותי, אתה מדבר על אותה תקופה רלוונטית שהוא הוציא כל מיני אסמכתאות ממערכת האקסל כנראה פעל כך גם בנושא סימפל. בדיוק על אותו בסיס רעיון שלחשבוניות אין שום קשר למציאות.
ש. האם יש במערכת הנהלת החשבונות של סימפל חשבונית של הנתבעת שנקלטו?
ת. לא יודע, יכול להיות שכן.
ש. אני מציג לך את נספח ו של כתב ההגנה בסדר דין מהיר, תאשר שזו הכרטסת של סימפל לגבי הנתבעת?
ת. אני לא יכול לאשר אני צריך לפנות למנהל החשבונות שלי. אני לא יכול לדעת לאשר או להכחיש.
ש. אני מציג לך את נספח ב' של כתב ההגנה בסדר דין מהיר תאשר שזו כרטסת החשבונות של התובעת לגבי הנתבעת?
ת. זו נראית כמו כרטסת הנהלת החשבונות של התובעת אני לא יכול לאשר או לא. אצלי זה לא מופיע ככה כרטסת בלי קשקושים. אני לא יכול לאשר.
ש. כשאתה אישרת לנו לפני כמה דק' שנקלטו חשבוניות של הנתבעת האם קליטת החשבוניות הללו נראית או באה לידי ביטוי בכרטסת הנהלת החשבונות של התובעת בנספח ב' ?
ת. אני צריך לשאול את מנהל החשבונות.
ש. המסמכים האלה גם כרטסת הנהלת החשבונות של התובעת נספח ב' וגם של סימפל נספח ו, נמצאים אצלך כבר כמעט שנה?
ת. כן.
ש. בכל התקופה הזאת לא הייתה לך אפשרות לבדוק האם הכרטיסיות הללו הן נמצאות אצלך, לא בדקת את זה מאז שקיבלת את החומרים?
ת. יש חשבוניות שנקלטו על ידי מנהל החשבונות של ראובן ושלי והמאזן טרם הושלם וראובן יזוכה. מדוע לא תבעת כספים במשך שנתיים את הכספים שמגיעים לו".
אדר אישר בעמ' 5 לפרוטוקול ש' 29 כי יש מקום להפחית את סכום התביעה בגין חשבוניות 10515 ו- 10520 בסך של 1,740 ₪ כל אחת.
אדר אישר כי הייתה חשיבות מבחינתו לאפשר לנתבעת שהייתה נתונה בקשיים, להמשיך ולהתקיים כדי לתת סיכוי למיזם המשותף. (עמ' 6 לפרוטוקול, ש' 11 ואילך).
אדר העיד כי הלווה לנתבעת סך של 100,000 ₪ ובעמוד 6 ש' 18 נשאל: "ש. איך אנחנו יודעים ש-100 אלף ₪ שנתת הייתה הלוואה בכלל?
ת. פנה אליי ראובן ביקש את ההלוואה ולקח את הכסף ונתן לי שיק ביטחון השיק חזר ופנינו אלייך.
ש. איך יודעים שזו הייתה הלוואה ולא מתנה ?
ת. על סמך המילה שלו.
ש. אתה דאגת לקבל שיק לביטחון למה?
ת. כי ביטחון להחזר שלה. אם מלווים למישהו כסף רוצים שהכסף יוחזר זה לביטחון.
ש. חוץ מ-100 אלף ₪ שנתת להלוואה כדי שיוחזר עשית לו טובות גם?
ת. כן. וגם דברים אחרים. גרמתי לתשלום לגב' טלי בירמן שקיבלה שיקים ממני שהוא לא יכול היה לשלם לה.
ש. אמרת שעשית לו טובות נוספות, שאלתי מה הטובות אמרת גרמת לכך שטלי בירמן תקבל שיקים?
ת. הגב' טלי בירמן הועסקה על ידי הנתבעת, מעולם לא עבדו בתובעת או בסימפל, מעולם לא הגיעה למשרדים, מעולם לא עשתה להם שום עבודה. באותה תקופת ההלוואה של 100 אלף ₪, ראובן פנה אליי וסיפר לי שהוא לא יכול לשלם לה את המשכורת כי שותפיו לא מאשרים וביקש שאעזור לו ואוציא לה משכורת מסיפמל והוא התחייב כפי שהתחייב להחזיר את הלוואה עד השקל האחרון את משכורתה. זו הייתה טובה/הלוואה.
ש. ההלוואה הזו שאתה מדבר עליה ואנו טוענים שאינה הלוואה, לגבי ההלוואה הזאת לא לקחת שיקים ושום מסמך כדי להבטיח את החזרת הכסף נכון?
ת. כן. לא לקחתי.
ש. אז במקרה הזה לא לקחת בטחונות?
ת. נכון, ביקשתי אך לא קיבלתי.

לשאלת בית המשפט- בספרי איזה חברה נרשם שכר של אותה עובדת?
ת. סימפל.

המשך חקירה:
ש. טלי הפכה עובדת מן המניין של סימפל וקיבלה ממנה משכורת וזה נחשב הוצאה בגין שכר נכון?
ת. כן.
ש. הלוואה של 100 אלף ₪ ביקשת וקיבלת ביטחון ושיק לביטחון נרשמה בספרי אדגו כהלוואה?
ת. אינני יודע צריך לבדוק את זה.
ש. אתה גם לא יודע אם כאשר הוחזר הכסף נרשם ההחזר?
ת. אני יודע שהוא נרשם.
ש. לגבי טלי ברמן אין שום אסמכתא לכך שמדובר בהלוואה ?
ת. אין לי אסמכתא בכתב.
ש. טלי בירמן אתה מכיר אותה?
ת. פגשתי אותה פעם אחת. אין לי מושג במה היא עוסקת ובמה עסקה.
ש. המיזם המשותף שביקשתם ללכת אליו היו פיתוח מוצרים של תימה נכון?
ת. אני לא יודע. אני הייתי אמור לספק טכנולוגיה להפצת מודעות ברשת. ראובן היה אמור להביא את השכל לתחום כוח אדם כי זה התחום שלו.
ש. אתה ידעת שטלי בירמן היא עיקר השכל שזו שעוסקת בפיתוח המיזם שאתה או אדגו הייתה מעוניינת להיכנס לדבר משותף?
ת. אין לי מושג מה טלי בירמן עשתה.
ש. אני אומר לך שהיה חשוב מאוד לאפשר להמשיך ולהחזיק את טלי בירמן כדי שתמשיך בביצוע הפיתוח כדי לתת הזדמנות למיזם הזה להתממש ?
ת. ממש לא. אין לי מושג מה טלי עשתה. היא עבדה המון זמן בתימה והיא לא קשורה אליי בכלל.
ש. היה ביניכם הסכם שאומר הלוואה זו הלוואה והלוואה מחזירים, 100 אלף ₪ מחזירים, והמימון של טלי הוצאת משכורת מסיפמל זו תרומה שלך?
ת. שקר וכזב".

עדותה של גב' טלי בירמן
הגב' טלי בירמן לא הגישה תצהיר ובבית המשפט העידה בחקירה ראשית כי הועסקה בתימה החל מאוגוסט 2010 כשנה וחצי בערך. לדבריה , היא הי יתה מודעת כי חב' סימפל מימנה את תשלום שכרה שכן התלוש היה מסימפל, כאשר בפועל היא עבדה בתימה. לדבריה , "מי שקיבל אותי לעבודה היה ראובן מנכ"ל תימה. לאורך כל התקופה הוא היה הבוס שלי לא היה לי קשר עם חברת סימפל". העדה המשיכה והעידה כי היא אינה מכירה את כתובתה של חב' סימפל.
גב' בירמן השיבה בחקירה נגדית כי היא עסקה בתימה בפיתוח הפירמידה. לדבריה , יש לה דוקטורט במדעי המדינה והיא פיתחה כלי לאבחון אינטרנט, כאשר היא הי יתה מנהלת המחקר.
לדבריה בעמ' 8 לפרוטוקול ש' 29:
"ש. את אדר פגשת פעם?
ת. כן מספר פעמים. שוחחנו, הוא ידע מה אנחנו עוסקים. הוא גם הצטרף אלינו בחלק מן הפגישות השיווק שהיו לנו בהתחלה יותר אח"כ פחות. גם הייתה תקופה שראובן ביקש ממני להעביר לו את כל מה שאני עושה שידע.
ש. מה היה צריך לדעת?
ת. מה תוצאות הנתונים. מה הצלחנו לעשות בפירמידה ועל מה היא מבוססת, ומה הצלחנו לחקור עד עכשיו.
ש. שתימה פיתחה ואת עמדת בראש המחקר?
ת. כן.
ש. אדר גילה עניין במוצר הזה נכון?
ת. כן".

העד ארז ניסן כהן
העד שהינו מייסד סימפל ובעל מניות בה, הגיש תצהיר ובו חזר ופירט את החובות שחייבת הנתבעת לאדגו וסימפל.
לדבריו, הוא היה שותף בפגישות בהן השתתפו ראובן מנהל תימה ואדר , כאשר בפגישות אלה סוכם כי כמחווה לתימה ומתוך רצון לסייע לה, תממן סימפל את עלויות העסקתה של גב' בירמן כאשר בין הצדדים היה סיכום ברור וח ד משמעי כי תימה תשיב את העלויות. לדבריו , משכורתה של בירמן שולמה בפועל על ידי סימפל , אולם בירמן הועסקה על ידי ובעבור תימה בלבד ובכלל זה עבדה במשרדי תימה ומעולם לא הי יתה במשרדי סימפל.
בחקירתו הנגדית השיב העד כי הוא אחראי על הצד הטכני והצוות הטכני וכי הוא היה מעורב ברוב הפגישות עם ראובן- מנהל תימה. לדבריו , סימפל לא ה ייתה צריכה לשלם עמלה לתימה והובטח למנהל תימה כי יקבל בלעדיות לשיווק המוצר.
באשר לגב' בירמן, עניין תשלום שכרה הוסכם בעל פה. סוכם כי גב' בירמן אחראית על בניית הפירמידה , כי סימפל תשלם את שכרה ו זה יקוזז בהמשך מתי שיהיה לו כסף. הצדדים רצו לייצר שותפות.

ראיות הנתבעת
עדותו של מר תומר פרי
מר תומר פרי שלא מסר תצהיר, העיד כי בשנת 2009 החל לעבוד בחב' תימה כמנהל חשבונות ולאחר מכן, החל לעבוד במקביל בחב' אדגו וסימפל בהתאם להמלצתו של ראובן - מנהל תימה. לדבריו , לאחר שתימה ואדגו הסתכסכו הוא פוטר מעבודתו אצל התובעת וסימפל באופן מיידי וללא מתן הודעה מוקדמת וזאת ביום 2.2.11.
בעמ' 11, ש' 31 נשאל מר פרי:
"ש. היו טענות או תלונות נגדך?
ת. במהלך השוטף לא היו תלונות כלשהן. ההיפך הוא הנכון, אני במהלך עבודתי, נכנסתי במהלך השנה, כאשר עשו הנהלת חשבונות לפניי אני הייתי אמור להמשיך מאותו רגע נתון, היו חסרים רבים מההיסטוריה מהנהלת חשבונות הקודמת, כאשר מספר פעמים התרעתי שאין התאמות בנקים , כרטיסים וכו' אשר משפיעים על עבודתי. כמו כן, התרעתי במספר מיילים על כך שהתוכנה שהפיקה חשבוניות מסתכרנת טוב עם תוכנת החשבשבת, מספר ליקויים שהפריעו לי בעבודתי.
ש. מתי לאחר עזיבתך פנו אלייך מאדגו או מסימפל?
ת. ב-07.02.12. פנו אליי במכתב. באו אליי בטענות שעבודתי לא נעשתה כראוי וזו הפעם הראשונה ששמעתי שיש טענות כלפיי.
ש. ומאז לא שמעת מהם?
ת. נכון".
בהמשך נשאל מר פרי מי מהחברות חייבת כספים לאחרת, עמ' 12 ש' 9:
"ש. יש אצלך כרטסות הנהלת החשבונות, אתה יוכל לומר לפי הרישומים שבפנייך מי חייב למי וכמה?
ת. מבחינת חשבוניות, התהליך היה שתימה הוציאו חשבוניות לאדגו וסימפל וכנגד הוציאו אדגו וסימפל חשבוניות לתימה, ובעצם היה קיזוז בין הצדדים עד שהגיע לסכום גדול ואז תימה שילמה כמה שיקים קדימה, ובסוף נשארה יתרה כאשר נדגלה הסכסוך ונשארה איך שהיא. יתרה לשני הכיוונים, פעם אדגו חייבת לתימה, ופעם תימה חייבת לאדגו. אחרי הקיזוזים, סימפל ואדגו ביחד חייבים לתימה סך של 8,200 ₪. זאת על פי כרטסת הנהלת החשבונות של כל החברות המעורבות. זו כרטסת של חברת תימה.
ש. אני מציג לך את נספח ב' של כתב ההגנה תסביר מה זה הנספח הזה ?
ת. זו כרטסת הנהלת חשבונות של חברת תימה בחברת אדגו. בצד החובה בעצם חשבוניות שאדגו הוציאה לתימה וצד הזכות חשבוניות שתימה הוציאה לאדגו.
ש. החשבוניות שמופיעות בנספח א' באות לידי ביטוי בכרטסת הנהלת החשבונות של אדגו?
ת. החשבוניות באות לביטוי בכרטסת הנהלת החשבונות הן של תימה והן של אדגו. (נספחים א ו-ב לכתב ההגנה).
ש. תאשר לגבי סימפל נספח ה ו-ו לכתב ההגנה?
ת. פה אנחנו רואים כרטסת בנספח ו כרטסת של תימה בספרי הנהלת החשבונות של סימפל. רואים את כל החשבוניות שתימה הוציאה לחברת סימפל וסימפל קלטה אותם מספרי הנהלת החשבונות" .
העד נשאל האם למעט ההלוואה בסך 100,000 ₪ שנתן אדר לתימה, ישנה הלוואה נוספת שניתנה והוא השי ב כי לא ידוע לו על הלוואה נוספת. באשר לעובדת גב' בירמן הוא השיב בעמ' 13 בפרוטוקול ש' 24: "לגבי בירמן טלי, יצאו לה משכורות בתימה ובאיזשהו שלב קיבלתי הוראה להוציא לה משכורות דרך סימפל ואדגו זה נרשם כהוצאת שכר בספרים. למיטב זכרוני גם התשלום הועבר לה משם. אף אחד לא אמר לי כי מדובר בהלוואה וכי שכרה של טלי יהיה צריך להיות מוחזר בעתיד על ידי תימה".
העד אישר כי חשבוניות של תימה שנקלטו בספרי הנה"ח של סימפל ואדגו, קוזזו במע"מ וברשויות.
בחקירתו הנגדית אישר העד כי קיבל מכתב שנשלח אליו על ידי ב"כ התובעת ביום 2.7.12, מכתב שהוגש וסומן ת/1. העד השיב כי הוא ענה למכתב זה במכתב ת/2 והשיב בפירוט לטענות שבמכתב. לדבריו , הוא סתר את כל הטענות ושאל בתשובתו מדוע פנו אליו רק אחרי שחלפה שנה מיום שעזב את העבודה.
העד השיב כי הוא אינו יודע מידיעה אישית כי אדר היה מאשר את החשבוניות. לדבריו , היה תהליך פנים משרדי שהחשבוניות הגיעו קודם לליאת (המזכירה) והיא הייתה משאירה לו אותן ב"טריי" לאחר שהי יתה מוודאת כי אישרו אותן. לדבריו , זו ה ייתה ההתנהלות במשרד וזה מה שנאמר לו. לדבריו, כשהתחיל את תפקידו הוסבר לו איך מתנהל כל תהליך הנה"ח ולפיכך ידע שהיה אישור של החשבוניות בין אם של ליאת ובין אם של אחרים. לדבריו , ידע כי אם הוא מקבל את החשבונית הוא יכול להכניס אותה למערכת. (עמ' 15 לפרוטוקול, ש' 7 ואילך).
לדברי העד, היו חשבונ יות סטנדרטיות וסכומים סטנדרטיים. לצורך העניין של אלפי שקלים עם ספקים מוכרים שעובדי ם עם התובעת באופן שוטף, ברגע שהם ב "טריי" הבין העד כי הם מאושרים. אם היו חשבוניות יוצאות דופן מבחינת הספק או הסכום , אז היה צריך לשאול את בעל הבית אם זה בסדר. לדבריו , לא היה זכור לו על חשבוניות מיוחדות שהיה צורך לשאול עליהן (עמ' 15 לפרוטוקול , ש' 26).
העד השיב כי ניתן לערוך שינויים בכרטסת הנה"ח גם בדיעבד, אולם לכל שינוי שנערך יש ת יעוד במערכת.

העד ראובן וינר
גרסתו של ראובן וינר נמסרה בכתב ההגנה ובכתב התביעה שכנגד כפי שאומתו בתצהיר ופורטו לעיל ב"טענות הנתבעת".
בחקירתו הנגדית אישר ראובן את קיום חובה של תימה לתובעת עבור פרסום וחלק על החובה לשלם את שכרה של גב' בירמן.
לדבריו, גב' בירמן ה ייתה מנהלת המחקר והפיתוח של הפירמידות והיא הלכה לפגישות ביחד איתו ועם אדר כדי למכור את המוצר.
בעמ' 17 לפרוטוקול , ש' 18 נשאל העד:
"ש. איזו סיבה הייתה לסימפל להעסיק את טלי בירמן?
ת. אנחנו התלהבנו מפרויקט משותף. הפרויקט ממשיך ומעניין. תמיד בפיתוח מוצר חסר כסף. אדר ואני רצינו להתקדם, אי אפשר היה בלי טלי בירמן. שנינו רצינו להתקדם היא חייבה את טלי בירמן, אדר ידע שאין לי כסף לממן את טלי בירמן, אז הוא ידע שצריך לשלם את זה אם הוא רוצה להרוויח.
ש. טלי בירמן הייתה מועסקת בפועל, היא העידה שמעולם לא הייתה במשרדי סימפל?
ת. היא קיבלה פורמלית את התלוש מסימפל. אני הייתי הבוס שלה. היא דיווחה לאדר מה קורה".
העד הופנה למכתב מיום 30.10 ששלח ב"כ התובעת שצורף כנספח ח' לתצהיר של אדר והסביר כי הסכים לקבל עמלה של פחות מ- 35% בגלל העניין של טלי בירמן. לדבריו , היו הרבה שיחות בעניין זה .
לדבריו, הוא פנה פעמים רבות לאדגו ולסימפל בקשר לעמלות המגיעות לו וזאת בטלפון ולא בכתב . הוא הסביר כי לא נקט בהליכים נגד אדגו וסימפל ולא העלה את טענת הקיזוז מאחר והיה סבור כי הצדדים יסתדרו ביניהם ולא יהיה משפט.
העד הסביר כי אין לו הסכמים בכתב בעניין העמלות המגיעות לו שכן כך הוא עובד בתחום שלו, כך גם עבד עם חב' דחף במשך 10 שנים.
בעמ' 19 לפרוטוקול, ש' 1 נשאל העד :
"ש. תאשר לי שמחיר המודעה לאינץ' עמד על 790 ₪ שתימה פרסמה באמצעות אדגו עלתה לתימה?
ת. יכול להיות שכן.
ש. תאשר לי שמחיר השוק המקובל לאינץ הוא 1,650 ₪ ?
ת. אינני יודע. אבל מחיר המחירון בפיקציה בפועל הוא 1,100 ₪ לאינץ'.
ש. אתה פרסמת ב-790 ₪, נתנו לך לפרסם במחירי רצפה ואתה עדיין טוען שחייבים לך כסף?
ת. למה רצפה המחירים הם יקרים לטעמי שכן למפרסם אחר שילמתי עוד פחות למשל לדחף שילמתי 690 ₪. ושילמתי להם את המחיר הזה מאחר והיה לנו פרויקט משותף.
ש. תאשר לי שבשלב מסוים לא שילמתם לאדגו, אגדו התחילה לגבות כספים ישירות מהלקוחות ישירות?
ת. ראשית, הוא לא שילם לנו ולא אנו שילמנו לו. הם גבו את זה ישירות מהלקוח כי לנו אין מנגנון גביה ועורכי דין לגבות מהלקוח. הלקוח לא שילם לכם לא אני .
ש. אבל אתה חתום על החשבוניות?
ת. יצא שאתם חייבים לנו יותר.
ש. אתה במסגרת החישוב הטבלה הזאת דורש עמלות על חשבוניות שבכלל לא שילמת ובגינן אתה נתבע כאן?
ת. הלקוח לא שילם כי אתם הייתם אחראים על הגבייה. כמו שדחף הייתה אחראית על הגבייה.
ש. מי חתום על הצעת המחיר?
ת. הנורמה בשוק שמשרד הפרסום עושה את הגבייה ולא חברת ההשמה. ללא מכון האבחון, ברור שאם היה אומר לי שאני גובה אז לא הייתי עובד אתו כי אין לי טיפת יכולת לגבות" .
ובעמ' 20, ש' 3 נשאל העד:
"ש. יש לך איזו אסמכתא כדי שאדר יסכים לשלם לך עמלות לסימפל?
ת. יום יום היה דיון ודיבור שהוא מעלה את המחירים והעמלות ואחרי זה עוד פעם מעלה במשך חודש העלה חמש פעמים את המחיר. לא חתמנו הסכם בינינו, שום הסכם לא נערך, הייתה הסכמה הוא גם שילם לי במסמכים היו קיזוזים. זה מנהל החשבונות היה צריך להראות, הוא הראה איך שילמתם.
ש. יש לך זכויות כלשהן במערכת סימפל?
ת. אין לי זכויות.
ש. האם זה נכון שניתנה לך בלעדיות על השימוש בסימפל?
ת. לא. הוא אפילו אמר לי שאדם מילוא היה אצלו. לא היה סיכום על בלעדיות.
ש. אתה מודע לך על המחיר שסימפל גבתה ממך נמוך ממה שהיא גבתה מאחרים?
ת. המחיר שגבו ממני היה אכן נמוך וגם העמלה שניתנה לי הייתה נמוכה. כל פעם על פי החלטה שאדר הסכים. הוא היה מחליט הכול וקיבלתי את זה. את החשבון הגשתי לפי החלטות שלו. בתביעה שכנגד העמלות שתבעתי היו בהתאם לסכומים שאדר הסכים, לא העליתי את המחיר ולו בשקל.
ש. אם אתה טוען שחייבים לך עמלות באלפי שקלים והמחיר של המערכת הוא גבוה, למה לא הפסקת לעבוד עם סימפל באותה עת?
ת. תמיד זה היה מתקזז. הייתי מעיר לו וגם ענבל הייתה אומרת לו כל פעם יש מחיר אחר שהיא לא יכולה לעבוד ככה מול הלקוחות, הלקוחות היו אומרים שאי אפשר לעבוד ככה. ענבל הייתה אומרת שככה אי אפשר להמשיך. מותר לו לעשות מה שהוא רוצה ואין לי ברירה".

דיון והכרעה
התביעה העיקרית מתחלקת לשני עניינים:
תשלום עבור הפרסום שביצעו אדגו וסימפל עבור תימה בעיתון ובאינטרנט.
החזר שכרה של הגב' טלי בירמן, כפי ששולם ע"י סימפל.
באשר לתשלום עבור הפרסום הרי שהנתבעת אינה חולקת על החוב, למעט שתי חשבוניות כפולות שהתובעת הסכימה להפחית, אלא שטענתה היא טענת קיזוז ותביעה שכנגד, כאשר הנתבעת טוענת כי בהתחשבנות הכוללת דווקא התובעת היא זו שחייבת לה עמלות בסך של 8,552 ₪.
בהתייחס לתביעה בעניין החזר שכרה של גב' בירמן, טוענת הנתבעת כי אין היא חייבת בהחזרת השכר ששולם על ידי סימפל במסגרת מיזם משותף שלסימפל היה עניין בו, כאשר הוסכם כי הגב' בירמן תועסק ע"י סימפל אשר תשלם את שכרה וכי כך נעשה גם בפועל. לטענת הנתבעת , מעולם לא הוסכם כי ה נתבעת תחזיר לסימפל את השכר.

התחשבנות בעניין הפרסום והעמלות
באשר לעמלות המגיעות לנתבעת מאדגו, אין התובעת מכחישה כי קיימת חבות עקרונית לתשלום העמלות אלא שלטענתה עמלות אלו שולמו באמצעות מתן תעריפים מוזלים לפרסום בעיתון כך שיתרת החוב שתבעה אדגו מהנתבעת הינה לאחר קיזוז העמלות המגיעות לנתבעת.
טענה זו של התובעת נטענה על דרך הסתם, התובעת לא הציגה כל ראיה או כל מסמך הנה"ח המראה כיצד קוזז סכום העמלות המגיע לנתבעת מאדגו. מאחר ונטל ההוכחה להוכיח טענה זו מוטל עליה בהיות טענתה משום טענת "הודאה והדחה", הרי שהתובעת לא הוכיחה בכל צורה שהיא את תשלום העמלות שהייתה אדגו חייבת לנתבעת.
גם קיזוז עמלות אינו נעשה בהבל פה והוא צריך למצוא את ביטויו בספרי הנהלת החשבונות של התובעת, החייבת להביא בחשבונותיה לכלל ביטוי גם פירעון חוב הנעשה באמצעות קיזוז וכאמור, כך לא נעשה.
זאת ועוד, למרות שהתובעת ניסתה למזער את חשיבותם של ספרי הנה"ח שלה ואת ערכם של כרטיסי הלקוח של הנתבעת שהיא עצמה מנהלת, מקבל אני את טענת הנתבעת שלפיה קיום החוב של אדגו כלפי הנתבעת בספרי הנה"ח של אדגו מהווה ראיה על קיומו של חוב זה. אמנם ראיה מסוג זה ניתנת לסתירה, אולם היא לא נסתרה בכל צורה שהיא על ידי התובעת.
באשר לעמלות שהנתבעת טוענת כי סימפל חייבת לה, הרי שגם בעניין זה מראים ספרי הנה"ח של סימפל כי סימפל אכן חייבת לנתבעת את הסכום שהיא מבקשת לקזז וכי חשבוניות שהוציאה סימפל לתובעת נרשמו בספרי הנה"ח של התובעת כאשר לצד הרישום נכתב במפורש כי מדובר בחיוב עבור עמלות.

כפי שקבעתי, עצם הרישום בספרי התובעת על קיום חוב של סימפל לנתבעת בגין עמלות מהווה ראיה ולו לכאורה על קיום החוב. התובע ת לא עשתה דבר כדי לסתור ראיה זו. היא לא הוכיחה כי פעלה לתיקון ספרי החשבונות למרות שקיומו של החוב בספרים נודע לה לפני זמן רב דבר שאיפשר לה לפעול לת יקון הספרים ולהגשת דוחות מתקנים באם אכן סברה כי היא אינה חייבת עמלות בגין סימפל לנתבעת.
מר תומר פרי, מנהל החשבונות של כל שלושת החברות המעורבות ושעדותו הייתה אמינה עלי, העיד כי אדגו וסימפל חייבות בחשבון הכולל כספים לתימה. מר פרי העיד על נוהל רישום החשבוניות בספרי אדגו וסימפל ולדבריו, כפי שהוסבר לו בתחילת עבודתו, כל חשבונית שהונחה אצלו ב"טריי" עברה קודם איש ור של הגורם המוסמך של אדגו וסימפל.
שוכנעתי מדבריו של מר פרי כי הרישום בספרי אדגו וסימפל משקף נכונה את המצב החשבונאי שבין אדגו וסימפל לבין הנתבעת ואינני מאמין כי א דר- מנהלן , לא ידע על רישומים אלה וסביר להניח כי בטרם הח שבוניות הונחו ב"טריי" של מר פרי ובטרם נרשמו בספרי הנהלת החשבונות, הן אושרו ע"י הגורם המוסמך באדגו וסימפל. עוד יש לציין, כי אין המדובר בחשבונית אחת ש ניתן לטעון לגביה כי נרשמה בטעות אלא בחשבוניות רבות בכל אחר מהחברות - אדגו וסימפל.
עוד אציין כי התרשמתי כי מכתבן של אדגו וסימפל (ת/1) שנשלח למנהל החשבונות- מר פרי ביום 7.2.12, כשנה לאחר שפוטר ביום 2.2.11 מעבודתו בשירותן, ללא הודעה מוקדמת, נשלח בין היתר, במגמה להכין תשתית לתביעה זו , בניסיון לקעקע את אמינות הנתונים בספרי החשבונות כפי שנרשמו ע"י מר פרי ע"י ערעור אמינותו והכפשת שמו .
מר פרי השיב למכתב אדגו וסימפל תשובה מפ ורטת, משכנעת ובלתי מתלהמת בעליל ביום 17.2.12 ולא ראיתי כי אדגו וסימפל, נקטו בהליך משפטי כלשהו נגד מר פרי למרות שחלפה למעלה משנה מאז משלוח המכתב שבו התרו אדגו וסימפל כי תגשנה נגדו תביעה משפטית בחלוף 7 ימים.
העדפתי את גרסתו של מנהל הנתבעת על פני גרסתו של אדר מנהל התובעת. כפי שיפורט להלן, גרסתו של ראובן מתיישבת עם הראיות ועם ההיגיון יותר מאשר גרסתו של אדר. גרסתו של אדר לא הייתה אמינה עלי, לאורך כל החזית. אדר נראה לי אדם מתוחכם היודע היטב מה נעשה בעסקו ונראה כי הוא שולט ביד רמה על כל המהלכים בעסקיו ולא האמנתי לדבריו לפיהם הוא אינו יודע על הרישומים בספרי החברה בעניין העמלות שאותן חייבת התובעת לנתבעת, כאשר האמת לא הי יתה נר לרגליו של מר אדר, במיוחד בעניינה של הגב' טלי בירמן.
אינני רואה כל סיבה מדוע תסכים הנתבעת לתת לסימפל שירותים בלא כל תמורה ומדוע תסכים לפרסם באתרי האינטרנט שלה א ת לקוחותיה מבלי לקבל עמלה כלשהי. לא שוכנעתי כי הנתבעת הסכימה לוותר על עמלות כנגד קבלת בלעדיות בפרסום באינטרנט. מה גם שמנהל הנתבעת הכחיש במפורש כי ניתנה לו בלעדיות בפרסום. בעניין זה נשאל מנהל הנתבעת בעמ' 20 לפרוטוקול:
"ש. האם זה נכון שניתנה לך בלעדיות על השימוש בסימפל.
ת. לא. הוא אפילו אמר לי שאדם מילא היה אצלו. לא היה סיכום על בלעדיות.
ש. אתה מודע לכך שהמחיר שסימפל גבתה ממך נמוך ממה שהיא גבתה מאחרים?
ת. המחיר שגבו ממני אכן היה נמוך וגם העמלה שניתנה לי היתה נמוכה. כל פעם על פי החלטה שאדר הסכים. הוא היה מחליט הכל וקיבלתי את זה. את החשבון הגשתי לפי החלטות שלו. בתביעה שכנגד העמלות שתבעתי היו בהתאם לסכומים שאדר הסכים, לא העליתי את המחיר ולו בשקל.
ש. אתה טוען שחייבים לך עמלות באלפי שקלים והמחיר של המערכת הוא גבוה, למה לא הפסקת לעבוד עם סימפל באותה עת?
ת. תמיד זה היה מתקזז. הייתי מעיר לו וגם ענבל היתה אומרת לו כל פעם יש מחיר אחר שהיא לא יכולה לעבוד ככה מול לקוחות...".
אינני רואה בהעדר הסכמה בכתב בדבר זכותה של הנתבעת לקבל עמלות מסימפל, משום ראיה כי אין סימפל זכאית לעמלות. גם מול אדגו לא היה הסכם בכתב ו אדגו אינה חולקת על חובתה לשלם עמלות לנתבעת , אלא שהיא טוענת כי שילמה אותן בדרך של קיזוז.
די בעדותם של מנהל הנתבעת ושל מר פרי, בצרוף הטבלאות והחשבוניות שצרף מנהל הנתבעת להגנתו ואשר נרשמו בספרי הנה"ח של אדגו וסימפל- רישום הבא לידי ביטוי בכרטיסי הלקוח של אדגו וסימפל, כדי להוכיח את מצב ההתחשבנות שבין הצדדים ואת התביעה שכנגד במידה הנדרשת במשפט האזרחי.
לפיכך אני קובע כי בעניין הפרסום והעמלות חייבת התובעת (אדגו וסימפל) לשלם לנתבעת את מלוא סכום התביעה שכנגד בסך של 8,552 ₪.

לעניין העובדת טלי בירמן
התובעת טענה כי היא זכאית להשבת השכר ששולם על ידי סימפל לגב' בירמן אשר הועסקה על ידי הנתבעת וזאת בהתאם לסיכום שבין הצדדים.
גם בעניין המחלוקת שנפלה בין הצדדים בעניין זה אני מעדיף את גרסת הנתבעת על פני גרסת התובעת.
גם בעניינה של טלי בירמן עדותו של אדר לא היתה אמינה עלי כלל ועיקר. בעמ' 7, לפרוטוקול ש' 21 נשאל מר אדר:
"ש. טלי בירמן אתה מכיר אותה?
ת. פגשתי אותה פעם אחת. אין לי מושג במה היא עוסקת ובמה עסקה.
ש. המיזם המשותף שביקשתם ללכת אליו היו פיתוח מוצרים של תימה נכון?
ת. אני לא יודע. אני הייתי אמור לספק טכנולוגיה להפצת מודעות ברשת. ראובן היה אמור להביא את השכל לתחום כוח אדם כי זה התחום שלו.
ש. אתה ידעת שטלי בירמן היא עיקר השכל שזו שעוסקת בפיתוח המיזם שאתה או אדגו הייתה מעוניינת להיכנס לדבר משותף?
ת. אין לי מושג מה טלי בירמן עשתה.
ש. אני אומר לך שהיה חשוב מאוד לאפשר להמשיך ולהחזיק את טלי בירמן כדי שתמשיך בביצוע הפיתוח כדי לתת הזדמנות למיזם הזה להתממש ?
ת. ממש לא. אין לי מושג מה טלי עשתה. היא עבדה המון זמן בתימה והיא לא קשורה אליי בכלל".
בעניין זה השיב ראובן- מנהל הנתבעת, בעמוד 17 לפרוטוקול , ש' 13:
"ש. טלי בירמן איזה תפקיד היא הייתה מועסקת?
ת. היא הייתה מנהלת המחקר. הפיתוח של הפירמידות. היא עזרה גם ברמת התיקוף לפירמידה והיא הלכה אתנו לפגישות ביחד עם אדר כדי למכור את המוצר שלנו.
ש. כמה זמן היא הועסקה בחברת תימה?
ת. היא התחילה כמו שאמרה, לדעתי במהלך שנת 2011.
ש. איזו סיבה הייתה לסימפל להעסיק את טלי בירמן?
ת. אנחנו התלהבנו מפרויקט משותף. הפרויקט ממשיך ומעניין. תמיד בפיתוח מוצר חסר כסף. אדר ואני רצינו להתקדם, אי אפשר היה בלי טלי בירמן. שנינו רצינו להתקדם היא חייבה את טלי בירמן, אדר ידע שאין לי כסף לממן את טלי בירמן, אז הוא ידע שצריך לשלם את זה אם הוא רוצה להרוויח".
ואילו הגב' בירמן השיבה בעמ' 8 לפרוטוקול, ש' 26:
"ש. אתה עסקת בתימה בפיתוח?
ת. כן של פיתוח הפרימידה. יש לי דוקטורט במדעי המדינה ופיתחנו כלי לאבחון אינטרנט. הייתי מנהלת המחקר.
ש. את אדר פגשת פעם?
ת. כן מספר פעמים. שוחחנו, הוא ידע מה אנחנו עוסקים. הוא גם הצטרף אלינו בחלק מן הפגישות השיווק שהיו לנו בהתחלה יותר אח"כ פחות. גם הייתה תקופה שראובן ביקש ממני להעביר לו את כל מה שאני עושה שידע.
ש. מה היה צריך לדעת?
ת. מה תוצאות הנתונים. מה הצלחנו לעשות בפירמידה ועל מה היא מבוססת, ומה הצלחנו לחקור עד עכשיו.
ש. שתימה פיתחה ואת עמדת בראש המחקר?
ת. כן.
ש. אדר גילה עניין במוצר הזה נכון?
ת. כן".
רואים אנו כי אדר ניסה להיתמם ובחוסר תום לב ביקש להרחיק את עצמו מהיכרות עם הגב' בירמן עת טען כי פגש אותה פעם אחת וכי אין לו מושג במה היא עוסקת ובמה היא עסקה. גרסה זו מנוגדת בתכלית לגרסתה של הגב' בירמן ש הינה עדה אובייקטיבית, אשר עדותה הי יתה אמינה עלי ושהעידה כי אדר ידע במה היא עוסקת; כי הוא הצטרף לחלק מהפגישות וכי הי יתה תקופה שראובן ביקש ממנה להעביר לאדר את כל מה שהיא עושה. לדבריה , אדר גילה עניין במוצר הזה.
מהטעם האמור לא האמנתי גם לגרסתו של מר ארז ניסן כהן שניסה לתמוך בחצי פה בגרסת התובעת בעניינה של הגב' בירמן.
מקובלת עלי גרסת הנתבעת שלפיה מאחר וסימפל הייתה מעוניינת בקידום המיזם המשותף ומאחר ומצבה הכלכלי של הנתבעת לא היה שפיר, הסכימה סימפל לממן את שכרה של הגב' בירמן וכי לא ניתנה כל התחייבות של הנתבעת להחזיר שכר זה.
המסקנה אליה הגעתי נתמכת על ידי העובדה לפיה שכרה של הגב' בירמן נרשם בספרי הנה"ח של סימפל כהוצאת שכר של סימפל וכי לא נרשם בספרי הנה"ח של סימפל דבר וחצי דבר בעניין חוב של הנתבעת בנושא שכרה של גב' בירמן- דבר ש היה חייב למצוא את ביטויו בספרים אילו היה אמת בטענת סימפל.
זאת ועוד, כאשר אדגו הלוותה במקרה אחר כספים לנתבעת, נרשמה הלוואה זו בספרי הנה"ח שלה ובנוסף קיבלה חב' אד גו בטוחות להחזר ההלוואה מהנתבעת. העובדה לפיה לא ניתנו כל בטחונות בעניי ן החזר שכרה של גב' בירמן לסימפל מחזקת את טענת הנתבעת לפיה לא דובר בהלוואה וכי סימפל מימנה את שכרה של הנתבעת מתוך רצון לקדם את הפרויקט המשותף- פרוי קט שלא צלח בסופו של יום.
אינני מאמין לטענתו של אדר שהועלתה לראשונה בחקירתו הנגדית בבחינת "המצאה מן הזמן האחרון" ולפיה ביקש בטוחות להחזר שכרה של בירמן אך לא קיבל. כאמור, כפי שהתרשמתי מאדר, אילו היה סבור כי הנתבעת צריכה להחזיר את שכרה של בירמן לסימפל היה דואג לעגן זאת בספ רי סימפל ובכתובים וכן להבטיח את החוב בביטחונות מתאימים.
אשר על כן, הנני דוחה את התביעה העיקרית ומקבל את התביעה שכנגד. הנני מחייב את הנתבעות שכנגד (אדגו וסימפל) לשלם לתובעת שכנגד (תימה) סך של 8,552 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל . בנוסף, תשלמנה הנתבעות שכנגד לתובעת שכנגד את סכום האגרה כפי ששולמה בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום התשלום ועד לפירעון בפועל ואת שכר העדה טלי בירמן בסך 400 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום התשלום ועד לפירעון בפועל ובנוסף, תשלמנה הנתבעות שכנגד לתובעת שכנגד שכ"ט עו"ד בגין התביעה והתביעה שכנגד בסכום כולל של 15,000 ₪. הנני מחייב את הנתבעות שכנגד בשכ"ט המשקף את מורת רוחו של בית המשפט מאופן התנהלותן.

זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 45 יום מהיום.

המזכירות תשלח פס"ד זה לב"כ הצדדים בדואר.

ניתן היום, כ"ז ניסן תשע"ג , 7 אפריל 2013 , בהעדר הצדדים.