הדפסה

אברהמי נ' מלול

מספר בקשה:1
בפני
כב' הרשמת הבכיר ה סיגל אלבו

מבקשת

פזית הדר מלול

נגד

משיבה

שרונה אברהמי

החלטה

לפני בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות וכן התנגדות לביצוע שטר.

המשיבה הגישה לביצוע שני שיקים ע"ס של 1,472 ₪ אשר נמשכו על ידי המבקשת. מועדי פירעונם של השיקים הם 5.1.11 ו-5.4.11. המשיבה היא הנפרעת על-פי השיקים.
עפ"י הרישומים במחשבי ההוצאה לפועל, הומצאה האזהרה לידי המבקשת ביום 30.6.15. ביום 17.9.15 הגיש ה המבקש ת בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות וכן בקשת התנגדות.
המבקשת טוענת כי שלחה את בקשת ההתנגדות בדואר רשום ללשכת ההוצאה לפועל ביום 16.7.15. משום כך, סברה כי ההתנגדות התקבלה. רק בהמשך התברר לה כי ההתנגדות לא התקבלה, ובמהלך התקופה חלה הפגרה וחלו החגים ומכאן העיכוב.
לגופה של התביעה, טוענת המבקשת כי אינה חייבת למשיבה דבר. כך, טוענת המבקשת, כי רשמה את בנה למשפחתון של המשיבה בחודש ספטמבר 2010. כאשר הגיעה עם בנה למשפחתון ביום 2.1.11 סירבה המשיבה לקבל את בנה . לפיכך, טוענת המבקשת, כי לא קי בלה תמורה עבור השיקים נשוא התביעה. המבקשת טוענת כי המשיבה סירבה להשיב לה את יתר השיקים שמסרה לה.
המשיבה מתנגד ת לבקשה. ראשית, טוע נת המשיבה, כי המבקשת לא הצביעה על סיבה למחדל בהגשת ההתנגדות באיחור.
לעניין ההתנגדות עצמה טוענת המשיב ה, כי המבקשת לא הציגה סיכויי הגנה בפני התביעה. כך טוענת המשיבה, כי ביום 26.8.10 חתמה המבקשת על הסכ ם עם המשיבה, כאשר בעבור שהיית בנה של המבקשת במשפחתון התחייבה המבקשת לשלם סכום של 1,472 ₪ מדי חודש. כמו כן , התחייבה המבקשת להודיע חודש מראש בכתב למשיבה ולמינהל הקהילתי רמת אלון על עזיבת הקטין וכן לפצות את המשיבה עבור ימי חופשה בגין יום וחצי לחודש במכפלת מספר החודשים בהם שהה הקטין במשפחתון.
המשיבה טוענת כי המבקשת הוציאה את הקטין מהמשפחתון עקב שינוי במקום עבודתה, וכי המשיבה מעולם לא סירבה לקבל את הקטין למשפחתון. הואיל והמבקשת החליטה על דעת עצמה להוציא את הקטין מהמשפחתון, היה עליה להודיע מראש ובכתב על רצונה. הפעם היחידה בה סירבה המשיבה לקבל את הקטין היה כאשר המבקשת שלחה את בנה למשפחתון כשהוא קודח מחום, וזאת בניגוד להסכם עליו חתמה המבקשת. עוד מציינת המשיבה, כי טענות המבקשת נבחנו על ידי גורמים מוסמכים, אשר נתנו את תשובתם ולא מצאו דופי בהתנהלות המשיבה.
הואיל והמבקשת עזבה ללא התראה מראש, נדרשה המבקשת לשלם עבור חודש בגין אי משלוח הודעה בכתב בסך של 1,529 ₪ וכן עבור ימי החופשה בסכום של 525 ש"ח .
דיון
המועד להגשת התנגדות קבוע בחיקוק, וככזה דרושים טעמים מיוחדים על מנת להאריכו (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).
בעבר הייתה ההלכה בעניין הארכת מועד בשל טעמים מיוחדים נוקשה, וביהמ"ש נטה להיענות לבקשות בעניין זה רק כאשר נגרם האיחור בעטיין של נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל דין או בא כוחו (בש"א 5778/94 מ"י נ' ארגון סוכנים ובעלי תחנות, פ"ד מח(4), 872, 879; בש"א 6402/96 הוועדה המקומית נ' מיכקשווילי פ"ד נ(3) 209, 211). במהלך השנים הגמישה הפסיקה את עמדתה וכיום קיימת נטייה להקל בבחינת הטעמים המיוחדים, על מנת לאפשר למחלוקות להתברר לגופן ולהימנע מפסקי דין על יסוד נימוקים טכניים ו/או מחדלים של בעלי דין. מגמה זו באה להגשים, ככל שניתן, את זכות הגישה לערכאות, שהפכה לזכות חוקתית (ש. לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית – מבוא ועקרונות יסוד, ירושלים, תשנ"ב, ע' 203; רע"א 8864/99 אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח, תקדין-עליון 2000(3), 2132; תת (י-ם) 56816-10-10 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' עזרן (פורסם בנבו)).
כאשר מדובר בבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות, נקבע בפסיקה כי יש מקום לגישה מקלה אף יותר מזו הננקטת בהארכת מועד להגשת ערעור (ראו: ת"ת(י-ם) 56816-10-10 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' עזרן (פורסם בנבו)), ואף נקבע כי אין זה ראוי לבחון את טיב הטעמים המיוחדים להארכת מועד להגשת התנגדות בזיקה להארכת מועד להגשת ערעור, ובאותן אמות מידה מחמירות, שכן בשונה מערעור, המהווה מתן הזדמנות שנייה לבעל דין לשכנע ערכאה שיפוטית בצדקת טענותיו, במקרה של התנגדות, מדובר בבעל דין שטרם קיבל את יומו בבית המשפט (בר"ע (מח', י-ם) 183/95 מזר נ' בנדלר, תקדין-מחוזי 96(1), 588; ע"א (ירושלים) 1356/00 - שלום הדאיה נ' נחום פלדמן, תקדין-מחוזי, 2001(1), 649; וראה גם דברי כב' הרשמת אפעל-גבאי (כתוארה אז) בבש"א 5778/94 מ"י נ' ארגון סוכנים ובעלי תחנות, פ"ד מח(4) 872).
כך נפסק, למשל, כי למרות שהסמכות להארכת מועד לא נועדה להתגבר על תקלות שמקורן בטעות של בעל דין או בא כוחו, לא ניתן להתעלם מכך שתיתכנה טעויות אנוש, שאינן נובעות מרשלנות או הזנחה, ובמקרה כזה, ניתן במידת הצורך לתקן את הטעות, ע"י היענות לבקשה להארכת מועד, תוך חיוב בהוצאות (בר"ע (מח', י-ם) 183/95 הנ"ל). כן נפסק שכאשר הנסיבות בכללותן מורות על טעות כנה, בתום לב, שאיננה נובעת מזלזול, הניתנת לתיקון תוך התחשבות באינטרסים של הצד השני, ניתן להיענות לבקשה להארכת מועד, תוך חיוב הצד שטעה בתשלום הוצאות לצד שכנגד (בש"א (ת"א-יפו) 175521/07, סאבר ג'וברין מוחמד נ' ש.ר.מ.ס. שיווק ציוד לבניין, תקדין-שלום 2007(4), 29025).
במקרה זה, המבקשת טוענת כי שלחה את בקשת ההתנגדות בדואר רשום ללשכת הוצאה לפועל עוד ביום 16.7.15, אך משום מה זו לא התקבלה. רק לאחר הפגרה והחגים התברר לה כי ההתנגדות לא התקבלה ועל כן הגישה את הבקשה. הגם שהתנהגות המבקשת אינה נקייה מפגמים, שכן היה עליה לוודא כי ההתנגדות שנשלחה התקבלה בלשכת ההוצאה לפועל, הרי שאין מקום לומר כי התנהגות המבקשת גובלת בזלזול, ומדובר במחדל שניתן לתיקון באמצעות פסיקת הוצאות.
אשר להתנגדות עצמה, הרי שהמבקשת טוענת כי המשיבה היא זו שסירבה לקבל את בנה למשפחתון החל מחודש ינואר 2011, ועל כן אין לחייבה בתשלום עבור חודש זה. אמנם, המשיבה מכחישה טענה זו, וטוענת כי המבקשת החליטה על דעת עצמה להוציא את בנה מהמשפחתון, ואולם הכלל הוא שבדונו בבקשת הרשות להתגונן בית המשפט יוצא מנקודת הנחה שהאמור בתצהירו של המבקש אמת הוא ואינו בוחן את טיב ראיותיו וכיצד יוכיח את טענותיו (ראו: ע"א 3374/05 אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (פורסם בנבו)).
ככל שתוכח טענת המבקשת כי המשיבה כפתה עליה להוציא את בנה מהמשפחתון , הרי שעשויה לקום למבקשת הגנה בפני התביעה.
עוד אוסיף שגם לשיטת המשיבה, חובה של המבקשת עומד על סך של 2,054 ₪ בעוד שסכום השיקים שהוגש לביצוע הינו 2,944 ₪. גם מטעם זה יש לקבל את ההתנגדות.
לאור האמור לעיל ובמאזן השיקולים הבאים בחשבון במקרה זה, ובכלל זה הטעם לאיחור וכן משך האיחור בהגשת ההתנגדות, הרי שיש לאפשר למבקשת את יומ ה בבית המשפט, להאריך את המועד להגשת ההתנגדות וליתן לה רשות להתגונן בכפוף לתשלום הוצאות בגין מחדל ה באי הגשת התנגדות במועד, בסך של 500 ₪, ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי. על המבקשת לשלם את ההוצאות הנ"ל בתוך 30 ימים לקופת בית המשפט, שאם לא כן תידחה הבקשה להארכת מועד וההתנגדות.
לאחר ביצוע התשלום הנ"ל, יעוכבו ההליכים בתיק ההוצאה לפועל ולנוכח סכום התביעה היא תישמע בסדר דין מהיר והצדדים ינהגו כדלקמן:
התובעת תמציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה לפי תקנות 214ג ו-214ח לתקנות, בתוך 30 יום, וכן תפרע את הפרשי האגרה אותם עליו לפרוע על-פי דין.
הנתבעת תמציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב ההגנה בהתאם לתקנות 214ג ו-214ח לתקנות, בתוך 45 יום מיום קבלת מסמכי התובעת כאמור.
היה והתובעת לא תגיש את המסמכים ולא תפרע את הפרשי האגרה בחלוף פרק הזמן שנקצב כאמור תמחק תביעתה.

ניתנה היום, י"ג חשוון תשע"ו, 26 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.