הדפסה

אברהם נ' מדינת ישראל

בפני כב' השופט רענן בן-יוסף
המערער
ציון אברהם

נגד

המשיבה
מדינת ישראל

<#2#>
נוכחים:
ב"כ המערער – עו"ד תומר רוזנטל
ב"כ המשיבה – עו"ד ארז ריכטנברג
המערער הופיע

פרוטוקול

ב"כ המערער: אנו מודעים לחומרת המעשה, לכן גם לא ביקשנו לעניין העונש. מרשי מבצע את עבודות השירות כבר כשלושה חודשים ועוד מעט מסיים אותן.
לעניין הפסילה והפסילה על-תנאי, אנו חוזרים על הודעת הערעור. המערער כבן 48, אין לו מקצוע אחר, הוא יודע להיות רק נהג מונית ועושה זאת נאמנה.

ב"כ המשיבה: מציג לבית המשפט את גיליון הרשעותיו הקודמות של המערער.

ב"כ המערער: המערער מצוי בחובות כבדים מאוד בסכום של למעלה מ-1,000,000 ₪. האירוע התרחש באוקטובר 2011, במהלך תקופה זו המערער היה לפני הליכי פש"ר, נטל החובות ישב על כתפיו כל הזמן והוא גם אמר זאת בבית משפט קמא. לאחר מכן הוא לא יכול היה לקבל את רישיונו בחזרה אך שהפסילה המשיכה עוד כחצי שנה והוא א יכול היה לקבל את רישיונו בחזרה מאחר והיה עיכוב הליכים במשרד התחבורה, עד שלמעשה הוא קיבל את מעמד פושט הרגל הוא לא היה מועסק עוד תקופה של כחצי שנה.
לכן, ומאחר ואין למערער אפשרות לעסוק בדבר אחר. גם אקדמאים כיום בקושי מצליחים למצוא עבודה. שוב, למערער חובות רבים ואם הוא לא ישלם להוצל"פ, בית המשפט מודע להשלכות.

ב"כ המשיבה: מתנגדים לערעור. חברי טען שלא הוגדרו העבירות לגבי הפסילה המותנית. לעניין זה אני מבקש להפנות את חברי לסעיף 36(ג).

<#3#>
פסק דין

המערער, בשל נהיגה בזמן פסילה ועבירות נלוות שבשלן הורשע לאחר שמיעת ראיות בבית משפט קמא, נידון לעונשים שונים, בהם מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות למשך ארבעה חודשים, פסילה בפועל ל-11 חודשים ופסילה מותנית של שישה חודשים למשך שלוש שנים.
הערעור הוא על משך הפסילה בפועל ועל הפסילה המותנית, שניהם, לטעמו של המערער, ארוכים יתר על המידה.
כאן יש לחזור לעובדות כתב האישום – המערער, ביום 23.10.11, נהג מונית כשהוא פסול מלנהוג עקב קביעה של משרד הרישוי – שיטת הניקוד. בעת שנעצר על-ידי שוטר, הציג לו המערער את רישיון הנהיגה של אחיו ובכך מסר פרטים כוזבים על-פי סעיף 62(4) לפקודת התעבורה.
שתי עבירות חמורות אלה לבדן שבשלהן הורשע המערער מצדיקות, כך ברור, ענישה חמורה. הטלת 11 חודשי פסילה בפועל ושישה חודשי פסילה מותנית, בכל דרך אשר מבקש מן דהוא להביט בהם, לא יוכל לומר שמדובר בענישה סוטה מהענישה ההולמת במידה כזו שערכאת הערעור תתערב בה. נסיבותיו האישיות של המערער אותן פירט גם בכתב הערעור, גם בדיון וגם בפני בית משפט קמא, תוך הצגת תיעוד ומסמכים שנלקחו על-ידי בית משפט קמא בחשבון, בגזר דינו המפורט דיו והמבוסס.
בצדק מפנה התובע לכך שאין חובה בגזר-דין בתעבורה לפרט את העבירות שאסור לעבור במסגרת התנאי, וזאת מכח סעיף 36 (ג) לפקודת התעבורה, הקובע תנאי סטטוטורי.
התוצאה הינה שאין כל מקום להצדקה להתערב בגזר הדין, שאיננו, כך הנני סובר, גזר דין חמור.
הערעור נדחה.

<#4#>

ניתנה והודעה היום י"א כסלו תשע"ד, 14/11/2013 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט

הוקלד על ידי נופר דוידי