הדפסה

אבני נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה חוף הכרמל ואח'

בפני
כב' השופטת ר. למלשטריך-לטר

העותרת

חיה אבני

נגד

המשיבים

  1. הועדה המקומית לתכנון ולבניה חוף הכרמל
  2. קיבוץ נחשולים אגודה שיתופית
  3. מירב צמח סלע
  4. ערן סלע

פסק דין

1. העותרת כבת 90, חברת קיבוץ נחשולים ומתגוררת בדירה בקיבוץ הידועה כמספר 5ב' (להלן : "הדירה") כ- 40 שנה ביחד עם בעלה שהלך לעולמו ביום 6.6.10.
העתירה הוגשה כעתירה דחופה לביטול היתר בניה שניתן לטענת העותרת בניגוד לחוק. ההיתר מתייחס לתוספות בניה ביחידה הצמודה לדירת העותרת, דירת המשיבים 3-4 (הידועה כדירה מספר 5א'. להלן: "דירת המשיבים") , אף הם חברי קיבוץ נחשולים. טענתה המרכזית של העותרת כי הבניה על ידי משיבים 3-4 כתוספת ליחידה המקורית משני צדי היחידה מונעת מהעותרת את המבט לים.

2. העובדות הצריכות לעניין
2.1 הזכויות בדירה – קיבוץ נחשולים מסווג כקיבוץ "מתחדש". התקבלה החלטה עקרונית באסיפת החברים להעברת הזכויות בדירות המגורים בקיבוץ מהקיבוץ לחבריו. כל עוד לא הועברו הזכויות בפועל ולא נחתם הסכם חכירה ספציפי עם החברים בקיבוץ – מצוי הקיבוץ ב"תקופת ביניים". בהסכם האיזון מול חבר הקיבוץ מצוין כי הזכות בדירה ניתנת להורשה.
2.2 הנוהל בקיבוץ לזמן תקופת הביניים – חבר קיבוץ המעוניין להרחיב את דירת המגורים שתירשם בעתיד על שמו צריך לדאוג לקבלת היתר בניה כדין. באחריות החבר לדאוג לתכנון , עריכת הבקשה להיתר, עבודות בניה, אחריות ונזיקין וכו'. מאחר והקיבוץ מחזיק עדיין בזכויות הפורמליות במקרקעין הוא חותם על הבקשות להיתר המוגשות לוועדה המקומית.
הקיבוץ מתנה את חתימתו על הבקשה לקבלת היתר בביצוע פעולות מקדמיות כדלקמן:
א. בדיקת התוכניות המבוקשות על ידי אדריכל הקיבוץ והתאמתן לתוכנית הבינוי.
ב. במקרה של בתים דו משפחתיים (כמו המקרה דנן), באחריות החבר ליידע את שכניו ולהחתימם על הסכמה.
בהעדר הסכמה של שכן – חותם בכל זאת הקיבוץ על הבקשות והשכן רשאי להתנגד בועדות התכנון.
2.3 המשיבים 3-4 הגישו לוועדת התכנון מספר בקשות להרחבת דירת המגורים במהלך השנים 2003 ואילך.
א. ביום 24.2.03 הגישו המשיבים 3-4 בקשה להיתר שמספרה 2003/00/36 הכוללת יחידת מגורים נוספת בצד הצפוני וממ"ד בצד הדרומי.
ביום 9.7.03 ניתן היתר בניה כמבוקש, הן לגבי הצד הצפוני והן לגבי הצד הדרומי.
ב. מתוך תיק הועדה המקורי עולה כי מר אבני המנוח חתום על הסכמה ביום 31.1.03 (ראה נספח א' לתגובת המשיב 2), אלא שהסכמה זו מתויקת ביחד עם תכנית עליה מופיעה חתימת אדריכל מיום 4.2.03 שבה לא הופיע הממ"ד מצד דרום אלא רק בניית המגורים מהצד הצפוני. מתיק הועדה המקורי עלה כי ביום 10.4.03 הגישו המשיבים 3-4 בקשה לפטור מחובה להקים ממ"ד וצרפו אליה תכנית שבה מופיעה הבניה ללא הממ"ד בצד דרום (תכנית כמו זו שמצורפת בתיוק לנספח א' החתום על ידי מר אבני המנוח). ביום 1.5.03 נרשם על ידי גורם תכנוני -לא לאשר את הפטור.
בן העותרת שהשתתף בדיון עמד על כך כי מעולם לא ניתנה הסכמת הוריו לבניית הממ"ד בצד הדרומי של דירת המשיבים.
ואכן לאחר קבלת ההיתר כל שבנו המשיבים 3-4 היתה תוספת דירת המגורים מהצד הצפוני ליחידה.
מסקנת ביניים - לכאורה לא קיימת ראיה על הסכמת העותרת או מר אבני המנוח לבניית הממ"ד בצד הדרומי של היחידה , בהתייחס לבקשה להיתר משנת 2003.
ג. בשנת 2006 גילו המשיבים כוונה לבצע הרחבה נוספת של דירתם. לפיכך שלח בן העותרת מכתב בשם הוריו למשיבים 3,4 שם הוא מודיע להם באופן נחרץ כי הוא מתנגד לכל הרחבה שתחסום את הנוף לים. המשיבים 3-4 חידשו בקשה להיתר בשנת 2007. צורף נספח א' לבקשה לביצוע ההרחבה מיום 16.3.07, עליו חתום מר אבני כמתנגד. ביום 25.3.07 שלח בן העותרת בשם הוריו מכתב לוועדה המקומית לתכנון ולבניה בו הוא מודיע על התנגדותו לבקשת ההרחבה שהוגשה. העותרת או בעלה המנוח או בנם לא קיבלו כל תגובה מהועדה המקומית למכתבם זה וגם לא זימון לדיון בהתנגדות. ביום 9.3.08 ניתן למשיבים 3-4 היתר מספר 2007/01/43 שהוא מהווה חידוש מדויק להיתר משנת 2003, 2003/00/36 . ההיתר ניתן לתקופה בת שנה. ההיתר לא מומש.
ד. ביום 27.12.09 הוגשה בקשה להיתר מספר 2009/05/49 לשינויים במיקום הממ"ד ותוספת בניה בקומת הקרקע וקומה שניה. הממ"ד בצד דרום הורחב למבנה גדול יותר עם תוספות נוספות בקומת הקרקע החוסמות את הנוף לעותרת. משיב 4 הצהיר בבית המשפט כי הודיע לעותרת ולבעלה המנוח כי הוא מגיש בקשה חדשה להיתר והם אמרו לו שהם לא חותמים. על נספח א' הנושא תאריך 26.11.09 מופיע שם העותרת ובעלה המנוח ואין כל חתימה מצדם גם לא כיתוב כי הם מתנגדים על אף שבראש הטופס נרשם כי הנספח מחייב החתמת השכנים בדירה הסמוכה. בן העותרת צרף יומן שכתב אביו במהלך השנים 2008-2010 שם ציין אירועים שונים מידי יום וביום 26.11.09 אין כל רישום על אירוע כלשהוא. קיבוץ נחשולים טען בתגובתו כי "למיטב ידיעת הקיבוץ נמסר לבעלי התפקיד דאז שמשיבים 3-4 יידעו את העותרת , אשר סרבו לחתום".
מסקנת ביניים – בשלב זה אין כל ראיה בכתב על כך שהודע לעותרת ולבעלה המנוח שיש בדעת המשיבים 3,4, לבצע הרחבה נוספת. אין ראיה בכתב או תיעוד כלשהו שהובאה בפניהם הבקשה החדשה להיתר בניה הכוללת את התכנית החדשה, ואין תיעוד שנמסר לקיבוץ כי יידעו את העותרת ובעלה המנוח על הבקשה החדשה. אין גם הסכמת העותרת ובעלה המנוח לבקשה המחודשת להיתר הבניה .
2.3 ביום 3.7.12 ניתן היתר הבניה החדש (2009/05/49) המאפשר למשיבים 3-4 לבנות את הממ"ד בצד הדרומי באופן מורחב ביחד עם תוספות בניה נוספות.
2.4 המשיבים 3-4 החלו את הבניה בחודש אפריל או בסמוך לכך. במעמד הדיון שהתקיים היו בשלב יציקות.

3. טענת שיהוי
3.1 ההיתר מושא הדיון ניתן ביום 3.7.12. העתירה שבפניי הוגשה ביום 2.5.13. המועד להגשת עתירה על פי התקנות הוא 45 יום מיום שהחלטה פורסמה כדין או מיום שהעותר קיבל הודעה עליה או מיום שנודע לו עליה, לפי המוקדם. (ס' 3 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין) תשס"א 2000).
3.2 מהחומר שבפניי עולה כי כבר ביום 17.12.12 , דהיינו כ- 5 חודשים לאחר מתן ההיתר שלח בן העותרת בשם אמו מכתב לוועדה המקומית לתכנון ובניה שעניינו הרחבה של דירת המשיבים וכך הוא כותב: "ביום 15.12.12 הובא לידיעתי על ידי ערן סלע כי הם מתכננים בניה בקרוב על פי תכנית שהוגשה לאישורכם וקיבלה היתר בניה כחוק". באותו מכתב מודיע בן העותרת לוועדה כי הוא מתנגד לכל בניה על פי תכנית באופן שתהיה בניה כלשהיא בצד הדרומי של דירת המשיבים. בן העותרת מפנה את הועדה למכתב מיום 25.3.07 שם הביע את התנגדותו להרחבה נוספת של דירת המשיבים, מכתב שלא נענה על ידי הועדה המקומית.
3.3 ב- 07.04.13 שלח בן העותרת מכתב נוסף לועדה המקומית לתכנון ולבניה בה הוא מבקש להוציא צו הפסקת עבודה לעבודות הבניה שמבצעים המשיבים החל מיום 04.04.13. בן העותרת חוזר ומציין כי ההיתר בניה הוצא מבלי לקבל את חתימת העותרת ובעלה המנוח. ביום 10.4.13 התקבלה תשובת הפיקוח ממשרד הפנים כי הנושא ייבדק ואכן ביום 11.4.13 נטען כי עבודות הבניה תואמות את היתר הבניה שניתן בשנת 2012.
3.4 מהאמור לעיל עולה, כי כבר בחודש דצמבר 2012, 5 חודשים לאחר מתן ההיתר , הובא לידיעתו של בן העותרת כי ניתן היתר בניה על ידי הועדה המקומית לתכנון ולבניה. למרות זאת השתהה בן העותרת כ-5 חודשים נוספים עד שפנה להגיש את העתירה. מלכתחילה גם לא ביקש צו ביניים או סעד ארעי. פנייתו באה כשהיו משיבים 3,4 בעיצומן של עבודות הבניה.
3.5 על שלושת יסודות השיהוי ואופן בחינתם נכתב בעע"מ 6881/07 ברגר נ' המועצה המקומית עמק חפר (14.6.10)

כידוע לשיהוי שלושה יסודות: השיהוי הסובייקטיבי, השיהוי האובייקטיבי וחומרת הפגיעה בשלטון החוק. בבחינת השיהוי הסובייקטיבי יבחן אופן התנהגות העותרים והשאלה האם התנהגותם זו מלמדת כי ויתרו על זכויותיהם; בבחינת השיהוי האובייקטיבי יבחן האם הייתה פגיעה באינטרסים ראויים להגנה של הרשות המנהלית או של צדדים שלישים בעקבות האיחור בהגשת העתירה וכן יבחן האם אלו שינו את מצבם לרעה כתוצאה מאיחור זה; מנגד - תבחן השאלה האם הימנעותו של בית המשפט להידרש לעתירה מחמת השיהוי בהגשתה תביא לפגיעה קשה וחמורה בחוק או בשלטון החוק [ראו: עע"ם 7142/01 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה נ' החברה להגנת הטבע פ"ד נו(3)673, 679-678 (2002); עע"ם 8723/03 עיריית הרצליה נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה חוף השרון, פ"ד נח(6)728, 735-733 (2004); עע"ם 4768/05 מרי נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז הדרום ( [פורסם בנבו], 29.3.2006), פסקה 8 לפסק הדין (להלן: עניין מרי); עע"ם 8412/07 חברת מלון ומלון סוויטות אפ.אס.אר בירושלים בע"מ נ' הורן ([פורסם בנבו], 4.3.2009), פסקה 26 לפסק הדין].
העותרת ידעה על הבניה המת וכננת לפחות מחודש דצמבר 2012. העובדה שהשתהתה מהלך של כ-5 חודשים עד לפנייתה לבית המשפט, ולאחר שהמשיבים 3,4, כבר התקדמו בבנייתם, היתה יכולה ללמד לכאורה כי העותרת ויתרה על הגשת עתירה בענין זה. השיהוי הביא לפגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים, שתכננו, התקשרו בחוזים, נכנסו להוצאות ונמצאים בשלב מתקדם של הבניה. השיהוי הביא לפגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים אשר שינו מצבם לרעה כתוצאה מהאיחור. הימנעות בית המשפט מלהיזקק לעתירה זו לא תביא לפגיעה קשה וחמורה בנסיבות המקרה במישור היחסים שבין העותרת והרשות המנהלית, מנימוקים שיפורטו בהמשך.
3.6 יש מקום לדחות עתירה זו מטעמי שיהוי. מצאתי לנכון לדון בתמצית בטענות השונות הנוספות.

4. הצד הנכון לעתירה
4.1 המשיבים 3,4 טענו כי אין מעמד לבן העותרת שכן בעלת הזכויות בנכס לכשיושלם ההליך בקיבוץ היא אמו. בן העותרת איננו חבר הקיבוץ , איננו מתגורר בקיבוץ נחשולים ונכון לעכשיו איננו בעל זכויות בדירה בה מתגוררת אמו.
4.2 לכך השיב בן העותרת כי אמו במצב דמנטי, איננה יכולה לכלכל את ענייניה ואכן הוגשה בקשה למינוי אפוטרופוס בתיק 28695-05-13 בבית המשפט לענייני משפחה. האפוטרופסות התבקשה על ידי העותר ואחותו יעל. אציין כי האחות יעל לא לקחה כל חלק בעתירה הנוכחית ולא הגיעה לבית המשפט בימי הדיונים. המשיבים 3-4 ציינו כי האחות יעל נושאת במשרה בכירה בקיבוץ נחשולים.
4.3 ס' 8 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב 1962 קובע –

8. אדם שמחמת מחלת נפש או ליקוי בשכלו אינו מסוגל לדאוג לענינים, רשאי בית המשפט, לבקשת בן-זוגו או קרובו או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, ולאחר ששמע את האדם או נציגו, להכריזו פסול-דין.

על פי ס' 33 לחוק הכשרות, רשאי בית המשפט לענייני משפחה למנות אפוטרופוס לפסול דין.

ראו ב רע"א 2366/07 פלוני נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (30.7.09) כב' השופטת ארבל –

"כאשר אדם אינו יכול לדאוג לענייניו באופן עצמאי מפקידים על ענייניו, כולם או חלקם, אפוטרופוס על מנת להגן על האינטרסים שלו ולהבטיח את טובתו. מינוי אפוטרופוס נעשה במספר מקרים המוגדרים בחוק הכשרות ואשר המכנה המשותף לכולם הוא כי כשרותו של האדם לפעולות משפטיות מוגבלת מחמת שרואים אותו כמי שנעדר תנאי בסיסי לביצועה של פעולה משפטית – היכולת להביע רצון ( ע"א 4377/04 גורן-הולצברג נ' מירז, פסקאות 15-16 לחוות דעתי ([פורסם בנבו], 22.7.07) (להלן: עניין גורן-הולצברג)). האפוטרופוס שולט על ענייניו של החסוי ומנהלם והעיקרון שאמור להנחות אותו הינו טובת האפוטרופוס לבדה ".

משנטען על ידי בן העותרת כי כשרותה המשפטית של העותרת מוגבלת, ונעשתה פניה למינויו ומינוי אחותו כאפוטרופסים – יש לכאורה להמתין להחלטת המינוי, ומכל מקום דרושה גם אחותו כמגישת העתירה.

4.4 אם הייתי סבורה שיש ממש בעתירה זו כנגד הועדה המקומית, ייתכן והייתי ממתינה להחלטת בית המשפט לענייני משפחה, אך ההמתנה מתייתרת נוכח הנסיבות של עתירה זו.

5. האם נפל פגם בעבודת הועדה המקומית
5.1 הועדה המקומית לתכנון ולבניה ציינה בתגובתה כי מדובר בבקשה להיתר התואמת תכנית בניין עיר מאושרת מבלי שנתבקשו במסגרתה כל הקלה או שימוש חורג. (הועדה המקומית לא תמכה תגובתה בתצהיר על אף שהתאפשר לו, החלטה מיום 22.5.13).
5.2 על התכנית לבקשת היתר חתום כמבקש קיבוץ נחשולים בתאריך 11.4.11. כעולה מתגובת הקיבוץ הוא מחזיק פורמלית בזכויות המקרקעין ולכן נדרש לחתום על הבקשות להיתרים המוגשות למשיבה 1. הקיבוץ ציין כי לא קיבל כל פניה מהעותרת שלא לחתום על הבקשה להיתר. (גם הקיבוץ לא תמך עמדתו בתצהיר, על אף שהתאפשר לו, החלטה מיום 22.5.13)
5.3 על גבי התוכנית שהוגשה נרשם כי עודכנה על פי הערות אדריכל הקיבוץ ביום 14.10.09. כמו כן עודכנה בשלושה מועדים נוספים במהלך 2010 ו- 2011 על פי דרישות הועדה.
5.4 סעיף 2א' לתקנות התכנון ובניה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות) – התש"ל 1970 (להלן "תקנות התכנון והבניה") קובע :
"2א' בעל זכות בנכס שחתימתו דרושה.
בעל זכות בנכס שחתימתו על הבקשה להיתר דרושה לעניין תקנה 2 הוא:
(1) בנכס הרשום במרשם המקרקעין ושאינו בית משותף כמשמעותו בחוק המקרקעין, התשכ"ט – 1969 (להלן – "בית משותף") – הבעל הרשום או חוכרו ; (תיקון התשל"ז).
(2) בנכס הרשום במרשם המקרקעין ושאינו בית משותף והוא בבעלות משותפת או חכור למספר חוכרים במשותף - בעל רשום או חוכר;
(3) בוטלה; (תיקון התשמ"ו).
(4) בבית משותף, כל בעלי הדירות בבית המשותף או חוכריהן או נציגות הבית המשותף; (תיקון התשמ"ו).
(5) בנכס שאינו רשום במרשם המקרקעין – מי שחייב עליו בתשלום מס רכוש וקרן פיצויים לפי הרשום בפנקסים המנוהלים לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א – 1961 , או מי שהיה חייב במס כאמור לולא הופטר מתשלומו מכוח של חוק; (תיקון התשמ"ו)
(6) בנכס שהוא מקרקעי ישראל , בין הוא רשום במרשם המקרקעין ובים אם לאו, ובעל הזכות אינו אחד מאלה המנויים בפסקאות (1) עד (5) לעיל והוא אחד מאלה:
(א) בעל חוזה חכירה לדורות עם מינהל מקרקעי ישראל אף אם עסקת החכירה כאמור לא נגמרה ברישום;
(ב) מי שמינהל מקרקעי ישראל אישר כי הוא בעל זכות בנכס שחתימתו דרושה ; אישור כאמור יכול שיינתן לסוגים של בעלי זכויות, סוגים של נכסים או סוגים של בקשות להיתר. (תיקון התשס"ט)".

"2ב' מתן הודעה לזכאים אחרים
לעניין תקנות 2 ו-2א –
(1) היו מספר בני אדם בעלי זכות באותו נכס כאמור בתקנה 2א, ולא כולם חתמו , לא יינתן ההיתר אלא לאחר שהומצא העתק הבקשה לאלה שלא חתמו ; המבקש יצרף העתק הבקשה לכל מי שזכאי לקבלו ואת מענו של הזכאי להעתק, והוועדה המקומית תמציא את ההעתקים לזכאים להם, על חשבונו של המבקש ; (תיקון התשמ"ו).
(2) בהעדר מענו של זכאי להעתק הבקשה, על המבקש לצרף תצהיר ובו יפרט כי מענו של הזכאי להעתק אינו ידוע לו ושעשה מאמץ סביר כדי להשיגו;
(3) בנסיבות האמורות בפסקה (2) על המבקש לפרסמה בדרך שהוועדה המקומית תורה עליה, לרבות פרסום בעתון יומי ולצרף עותק הפרסום לבקשתו".
העותרת לא טענה כי מדובר במבנה הרשום כבית משותף. לפיכך, מי שאמור לחתום על הבקשה להיתר הוא בעל הנכס או החוכר. החוכר הוא קיבוץ נחשולים, והוא חתום על הבקשה.
הנושא מעלה סימני שאלה שאמורים להפתר במישור היחסים שבין העותרת לבין הקיבוץ והמשיבים 3,4, שכן ברור שמדובר במבנה צמוד למבנה העותרת. ההשפעות התכנוניות האפשריות – ברורות. למרות זאת , ועל אף שהעותרת עומדת להיות בעלת הזכות בנכס בתהליך שכבר החל, לא דרש הקיבוץ מהמשיבים 3,4, המצאה פורמלית של הבקשה להיתר בניה לעותרת. על חשיבות הידיעה של השכנים העשויים להתנגד ניתן ללמוד מהפרוצדורה הקבועה בס' 2 א לתקנות התכנון והבניה, שבאות להבטיח ידיעה של בעל זכות.
5.5 הקיבוץ קבע עקרונות הסכם להרחבה והנחיות תכנוניות לאופן הגשת הבקשה להיתר בניה המחייבים בין היתר תיאום בין יחידות דיור שכנות וכך נקבע בסעיף 6: – "תיאום בין יחידות דיור שכנות – בקשה להיתר בניה למבנה חדש או תוספת בניה – מחייבת תיאום אדריכלי עם דיירי כל המגרשים השכנים בין שני (או יותר) בעלי הזכויות במבנה הכולל יותר מיחידת דיור עם קיר משותף.....".
בסעיף 9 המתייחס להליך קבלת האישורים עד קבלת היתר בניה – מחויבים החברים המבקשים תוספת בניה ליידע את השכנים לגבי תחילת עבודות הבניה בסמיכות לביתם וכן להחתים את השכנים ובעלי תפקידים בקיבוץ . (סעיף א(4) ) בשלב ההכנות מחייב החתמת השכנים ובעלי התפקידים בקיבוץ על פי נספח א' וכן קבלת אישור מנהל הקהילה לאחר שהנתונים נבדקו על ידי מתכנן הישוב והוא אישר שביצוע התוכנית איננו מתנגש עם תכנון האישור וחוקי התכנון והבניה.

בשלב הביצוע קובע סעיף 2(1)(1) כי ב "היתר בניה לתוספות בבניין בו יותר מיחידת דיור אחת, יידרש להציג השתלבות תוספת הבניה עם היחידות הסמוכות ותוצג אפשרות הרחבתן. היתר הבניה יציג את החזיתות והחתכים של המבנה המבוקש על רקע הבניינים הסמוכים. לא תאושר תוספת בניה שתחסום שבילי גישה קיימים למבנים או מתקנים בקיבוץ אלא אם יוצג פתרון חלופי".
בכך מתמצות דרישות הקיבוץ לכאורה. אין דרישה ליידוע פורמלי של השכנים עם תיעוד על כך שהבקשה להיתר נמסרה להם.
5.6 הועדה המקומית, קבלה לכאורה תוכנית מתאימה, שחוכר הנכס שאמור להיות חתום עליה, אכן חתום עליה. לועדה המקומית לא הוגשה לתוכנית זו התנגדות כלשהי מטעם העותרת, ולכן עולה כי לא נפל פגם בהחלטתה לאשר את הבקשה.
5.7 משטוענת נציגת הועדה כי התוכנית תואמת תכנית בניין עיר מאושרת מבלי שנתבקשו במסגרתה כל הקלה או שימוש חורג, ממילא נמצאת ההחלטה ליתן היתר בתחום הסבירות, ואין מקום להתערבות בית המשפט בהחלטת הועדה.

6. המסקנה המתבקשת היא כי יש לדחות את העתירה כנגד הועדה מקומית.

7. אין בכך כדי למנוע מהעותרת, באמצעות אפוטרופסיה לכשימונו ,את האפשרות למצות את הדין עם המשיבים 2-4, היה וימצאו לנכון לעשות כך.

8. בנסיבות הענין אין חיוב בהוצאות.

9. המזכירות תודיע לצדדים על פסק הדין.

ניתן היום, י"ז תמוז תשע"ג, 25 יוני 2013, בהעדר הצדדים.

הוקלד על ידי מיכל זבטני