הדפסה

אביסרור נ' עובדיה ואח'

בפני
כב' השופט מוחמד חאג' יחיא

התובע

מוריס משה אביסרור

נגד

הנתבעים

1.אליהו עובדיה
2.ראובן מזרחי
3.הכשרה חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

1) עניינה של התביעה הנו פיצוי לתובע בעטיה של תאונת דרכים מיום 24.5.12 (להלן: "התאונה"). התובע עותר לפיצוי בגובה 5,153 ₪ בצירוף עם הוצאות משפט.

2) בשל החובה והצורך לחסוך זמן שיפוטי, לא אדון אלא בטענות ובראיות שמצאתי נחוצות להכרעה. יש לגזור הסדר-שלילי לגבי השאר.

טענות הצדדים

3) התובע טוען בתביעתו, בין היתר, כי ביום התאונה, החנה את רכבו בחניית נכים במתחם המרכז המסחרי "ביג" בבית שמש. לפתע, התובע אשר ישב ברכבו, חש חבטה ברכב. התובע טוען כי רכב מונית (להלן: "המונית") אשר סטה כלפי רכב התובע, פגע ברכבו וגרם לו נזקים. התובע העמיד את תביעתו כאמור על סך 5,153 ₪ כאשר סכום זה כולל עלות תיקון הרכב על סך 4,003 ₪, שכר טרחת שמאי על סך 650 ₪ וכן פיצוי בגין טרחה ועוגמת נפש על סך 500 ₪.

4) הנתבע 1 בכתב הגנתו טען כי אינו הבעלים של המונית וכי הוא בעל הזכות הציבורית למונית כאשר זכות זו הושכרה לבעל הרכב והנהג שהוא הנתבע 2 (להלן: "הנתבע").

5) הנתבע מכחיש בתוקף בכתב הגנתו, שהוגש בשיתוף עם חברת הביטוח היא הנתבעת 3 (להלן: "הנתבעת") כי אירע האירוע התאונתי נשוא התביעה. הנתבע טוען כי נודע לו על התאונה נשוא התביעה שנתיים לאחר מכן כאשר לפני כחודשיים עובר להגשת כתב ההגנה, פנתה אליו רעייתו של התובע בדרישה לחתום על מסמכי המשפט לעניין התאונה. הנתבע טוען כי לא הייתה כל דרישת פיצוי או פנייה מוקדמת. לעניין מספר הטלפון של הנתבע המצוי אצל התובע, טוען הנתבע כי הוא נהג מונית וחילק אלפי כרטיסי ביקור הכוללים שמו ומספר הטלפון שלו. הנתבעים טוענים למען הזהירות, כי נזקי התובע מוכחשים, כי רכב התובע לא תוקן וכי הרכב של התובע נבדק על-ידי שמאי רק ביום 5.8.12, קרי, חודשיים וחצי לאחר האירוע, ובכך מתנתק הקשר הסיבתי בין האירוע לבין הנזק. הנתבעים מוסיפים וטוענים כי מוכחשים כל ראשי הנזק הנתבעים וכי דין התביעה נגדם להידחות.

דיון והכרעה

6) לאחר שנתתי את דעתי למכלול טענות הצדדים בכתבי בי-דין מטעמם וממכלול החומר הקיים בתיק ולאחר ששמעתי את טיעוניהם בדיון לפניי והתרשמתי מעדויותיהם, נחה דעתי, כי בדין לקבל את התביעה, כפי שיוטעם להלן ובשים לב להוראת תקנה 15(ב) בתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי הדין), התשל"ז-1976, לפיה הנימוקים לפסק הדין יובאו באופן תמציתי.

7) לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים כאמור והתרשמתי מהן, אני מבכר את גרסת התובע לפיה רכבו נפגע על-ידי רכב הנתבע בעת שזה חנה בחניית נכים במתחם המסחרי. הנתבע הדגים בדיון את אופן קרות התאונה ולפיו, רכב הנתבע נסע אחורנית ופגע בחלק האחורי-ימני של רכב התובע, לרבות הפגוש והפנס [שורות 4-7, עמוד 2 בפרוטוקול]. הנתבע כאמור, מכחיש את קרות התאונה כלל ועיקר ובדיון לפני בית המשפט העיד כי אינו מכיר את התובע [שורה 6, עמוד 3 בפרוטוקול], ברם, אין בידי לקבל את גרסת הנתבע מטעמים אלה:

8) ראשית - לא רק שגרסת התובע הותירה חיובי ואמין, אלא שגם מדובר בגרסה עקבית. טענת התובע לפיה נפגע רכבו על-ידי רכב מונית, הובאה כבר בחוות דעת שמאי מיום 21.8.12, ושם נרשם בין השאר: "רכב צג מונית נסע לאחור ופגע ברכב מבוטח שעמד בחניה מנוע דומם. מקודי נזק: רכב מבוטח חלק אחורי, רכב צג חלק אחורי" [עמוד 4 בחוות דעת שמאי]. לא זו בלבד, ממוצג ת/2 שהונח לפני בית המשפט, עולה כי עוד ביום 22.8.12 פנתה חברת הביטוח מטעם התובע לחברת הביטוח מטעם הנתבע (הנתבעת 3) בדרישה לתשלום סך 4,653 ₪, כאשר במוצג עצמו, צוין מפורשות שמו של הנתבע וכן מספר רכבו. לא נטען כי שני מסמכים אלה מזויפים, זאת להבדיל משאלת העדר ההסכמה לתוכנם. על כן, משמדובר בשני מסמכים, שניתנו כשלושה חודשים לאחר האירוע ואשר מקשרים את הנתבע לאירוע, דומה כי יש בכך חיזוק לגרסתו הנטענת של התובע, הן לעניין קרות התאונה והן לעניין זהות הנהג הפוגע.

9) לאמור יש להוסיף כי התובע העיד במשפט שהנתבע ביקש ממנו: "...שנסגור את העניינים בנינו בלי חברות ביטוח ואמרתי לו בסדר" [שורה 8, עמוד 2 בפרוטוקול]. עוד העיד התובע כי סוכם ביניהם שהתובע יקבל הצעת מחיר ויודיעו [שורות 9-12, עמוד 2 בפרוטוקול]. הנתבע הציג לפני בית המשפט מוצג ת/1, שהוא הצעת מחיר של מוסך, הצעה אשר ניתנה 4 ימים לאחר התאונה, ביום 28.5.12. התובע טוען כי לאחר קבלת ההצעה, ומשזו לא מצאה חן בעיני הנתבע שכן הייתה יקרה בעיניו, החל הנתבע להתעלם מפניות התובע. מהתרשמותי מגרסת התובע ועדותו, מדובר כאמור בגרסה עקבית והגיונית, אשר בנקודות זמן רלבנטיות היא נתמכת במסמכים מזמן אמת שמחזקים את סבירותה ואת אמינותה.

10) שנית - במשפט העידה גם אשתו של התובע. לפי עדותה, לאחר התאונה שידעה עליה בדיעבד, היא ראתה את הנתבע משוחח עם בעלה ולפי עדות זו: " אני סיימתי א הקניות ויצאי עם העגלה. ראיתי מישהו רוכן לאוטו, חשבתי שזה חבר או משהו דיברו, זה היה הנתבע. ראיתי אותו מדבר איתו ופתחתי את הדלת האחורית הכנסתי את הדברים ראיתי אותו וגם הרבה פעמים אחרות. היה לו מרצדס מונית ראיתי את הנהג ולא את התאונה" [שורות 30-32, עמוד 2 בפרוטוקול]. גם עדותה של אשת התובע, הותירה רושם חיובי. הנתבע העיד כי אינו מכיר גם את אשת התובע [שורות 8-9, עמוד 3 בפרוטוקול].

11) שלישית - גרסת הנתבע לעניין השלילה הגורפת של היכרות בינו לבין התובע מעלה קושי אשר מקשה לקבל אותה. כאמור, הנתבע מכחיש קיומה של היכרות עם התובע או עם אשתו; הנתבע העיד: " באוטו שלי לא הייתה תאונה. לא הייתה תאונה בכלל. אני לא מכיר לא את התובע ולא את אשתו" [שורות 8-9, עמוד 3 בפרוטוקול]. עם זאת, בהמשך עדותו, הנתבע אישר בבית המשפט כי התובע שוחח עמו קודם לכן לעניין התאונה; הנתבע העיד כלהלן [שורות 13-21, עמוד 3 בפרוטוקול]:

"ש. אף אחד לא התקשר להגיד לך "בוא תתקן לי את הרכב"
ת. הוא התקשר ואמרתי לו אני לא יודע על מה אתה מדבר בכלל.
...
ש. כמה פעמים התובע התקשר אליך ?
ת. פעם, פעמיים, שלוש. לא יודע הרבה טלפונית אני מקבל ביום. הוא אמר לי לבוא שנתתי לו מכה באוטו. אמרתי לו שילך לתבוע ושאני לא יודע על מה הוא מדבר"

12) באשר לטענה לפיה התובע לא תיקן את רכבו, בהקשר זה, כבר נפסק כי אין הניזוק חייב לתקן את נזקו על מנת לזכות בפיצויים ואפילו היה מוכר את הרכב ללא תיקון, עדיין זכאי לקבל פיצויים [ראו והשוו עם פסק הדין בעניין ע"א 1772/99 זכריה זולוצין ואח' נ' דיור לעולה בע"מ, פ"ד נה(4) 203].

13) מן הטעמים האמורים, סבורני כי גרסת התובע סבירה יותר מגרסת הנתבע, משהרים התובע את נטל ההוכחה המוטל עליו לפי מאזן ההסתברויות במשפט האזרחי, ולכן התביעה מתקבלת בזאת.

סיכום

14) איפוא - התביעה מתקבלת.

הנתבעים 1 ו-3 ישלמו לתובע סך כולל של 5,400 ₪, כאשר מובהר כי סכום זה כולל פיצוי בגין עגמת נפש, שכר טרחה ובטלה להגשת התביעה וכן החזר האגרה ששולמה במעמד הגשת התביעה. הסכום האמור ישולם לתובעים תוך 30 יום, שאם לא כן, הסכום האמור יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, ממועד פסק הדין ועד מועד ביצוע התשלום בפועל.

על-פי הוראת תקנה 16 בתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976, ניתן להגיש בקשה לרשות ערעור על פסק הדין אל בית המשפט המחוזי בירושלים תוך חמישה-עשר יום.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים באמצעות דואר רשום.

ניתן היום, ב' חשוון תשע"ה, 26 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.