הדפסה

אביטל נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ

בקשה מס' 1
בפני
כב' הרשם הבכיר ניר זיתוני

המבקש/הנתבע

מאיר אביטל
באמצעות ב"כ עו"ד אמנון שילה

נגד

המשיב/התובע

בנק מזרחי טפחות בע"מ
באמצעות ב"כ עו"ד צור גלוזמן

החלטה

בעניין: פטור מתשלום אגרה

1. ביום 20/7/15 הגיש התובע כנגד הנתבע תביעה חוזית ונזיקית על סך 363,888 ₪ בגין כיבוד שיקים מזויפים בסך של 131,453 ₪ בחשבונו אצל הנתבע במחצית השנייה של שנת 2008. התובע טוען כי בשל כיבוד ההמחאות נכנס חשבונו לחריגה והבנק הפעיל כלפיו הליכי גבייה לרבות מימוש רכב ששימש אותו לעבודתו. התובע טוען כי בתוך חודשים ספורים מצא את עצמו מוכרז " חייב מוגבל באמצעים" בהוצאה לפועל, עסקו קרס ועד היום לא השתקם. התובע טוען כי מיד עם גילוי מחדלו של הבנק פנה לבנק בעניין זה וכן הגיש תלונה למשטרה אך לא קיבל תשובה עניינית מהבנק והמשטרה התישה אותו בדרישות שונות , עד שהתעייף וויתר על הגשת התלונה.

2. התובע טוען כי פרט לשני חובות בסך של 3,600 ₪, הוא לא היה חייב דבר לאיש בעת האירועים נשוא התביעה. לפיכך טוען התובע כי יש קשר סיבתי ישיר בין התנהלות הבנק לבין קריסתו הכלכלית. לפיכך מבקש התובע לחייב את הנתבע בנזקיו בגובה חובותיו בהוצאה לפועל, למעט החובות שאינם קשורים להתנהלות הבנק בסך של 321,176 ₪. בנוסף מבקש התובע לחייב את הבנק לזכות את חשבונו בסכומי ההמחאות שזויפו לפי יום הערך של החיוב, לבטל את חיובי ריבית החובה שנוצרה עקב כיבוד ההמחאות ולסגור את תיק ההוצאה לפועל שנפתח לביצוע פסק הדין בנוגע ליתרת החובה בחשבון שיתרתו היום 185,535 ₪. כמו-כן מבוקש לחייב את הנתבע בפיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 50 אלף ₪. בסעיף 47 לכתב התביעה מעמיד התובע את רכיב התביעה בעניין פיצוי בגובה יתרת החובות בהוצאה לפועל על סך של 128,353 ₪ בלבד, שזה הסכום שמתקבל לאחר הפחתת החוב בתיק ההוצאה לפועל שפתח הנתבע וכן החובות שאינם קשורים להתנהלות הבנק מכלל החובות של התובע בהוצאה לפועל.

3. בד בבד עם הגשת התביעה הגיש התובע בקשה לפטור מתשלום אגרה. התובע טוען כי הוא בן 51, גרוש , עובד בעבודות שיפוצים מזדמנות ומתקיים מגמלת הבטחת הכנסה בסך של 1,730 ש"ח. התובע טוען כי אין לו חשבון בנק ואין לו רכב. התובע טוען כי הוא גר בשכירות ביחידת דיור ברח' המזרח 14 באלרואי תמורת 2,300 ₪ הכוללים גם חשמל, מים וארנונה. התובע מציין כי רשומות על שמו מחצית הזכויות בדירת מגורים ברח' מרדכי 53 בטבעון בה מתגורר גיסו אליעזר פרג'ון ( להלן: "אליעזר") שהיה נשוי לאחותו המנוחה אסתר פרג'ון. נטען כי אליעזר הגיש נגד התובע ונגד גרושתו סיגל אביטל – גמבשו תביעה לסעד הצהרתי שהדירה שייכת לו , אשר תלויה ועומדת בבית המשפט המחוזי בחיפה. התובע טוען כי אינו מקבל דמי שכירות בעבור דירה זו ומעולם לא קיבל דמי שכירות עבור דירה זו. התובע טוען כי הוצאותיו החודשיות כוללות פרט לדמי השכירות והחשבונות בגין הדירה , גם 400 ₪ תשלום חודשי עבור תיק האיחוד בהוצאה לפועל וכלכלה לפי מה שיש לו לשלם. התובע טוען כי תביעתו אינה מופרזת שכן הוא תובע את הסכומים הנומינליים של תיקי ההוצאה לפועל שנפתחו נגדו וכן פיצוי מידתי בגין עוגמת נפש.

4. לבקשה צורפו אישור בכתב של בעל יחידת הדיור לגבי התשלום החודשי, אישור על זכאות לגמלת הבטחת הכנסה בסך של 1,730 ₪ ברוטו, רשימת תיקי הוצאה לפועל ארצית והחלטת רשם ההוצאה לפועל מיום 16/1/14 המאפשרת לתובע הזדמנות נוספת לפתיחת תיק איחוד בו עליו לשלם לכל נושיו 400 ₪ לחודש.

5. ביום 24/9/15 הוגשה תגובת הנתבע המתנגד למתן פטור. הנתבע טוען על בסיס מסמכים כי ביום 5/4/09, לאחר מימוש הרכב המשועבד, הגיש הנתבע נגד התובע תביעה בסדר דין מקוצר בגין יתרת החובה בחשבון בסך של 65,427 ₪. התובע לא הגיש בקשת רשות להתגונן ולכן ניתן פסק דין המחייב את התובע לשלם לנתבע את מלוא סכום התביעה בצירוף הוצאות משפט. פסק הדין הוגש לביצוע בהוצל"פ וגובה החוב במסגרתו נכון להיום הוא 187,472 ₪.

6. הנתבע טוען כי על מבקש פטור מאגרה לשכנע את בית המשפט כי עשה ניסיון כן ואמיתי להסתייע בתמיכת קרוביו בטרם ביקש להזדקק לנהל את ההליך המשפטי על חשבון הקופה הציבורית. נטען כי מהבקשה לא ניתן לדעת מה היא הכנסתו החודשית של התובע , שכן התובע לא מפרט מהי הכנסתו מעבודות השיפוצים ולא מביא כל אסמכתא לגבי הכנסה זו. מודגש כי התובע מציין שבנו עוזר לו לשלם את דמי השכירות אבל אינו טוען כי פנה לבנו כדי שיסייע לו לשלם את האגרה. נטען כי די בעובדה שלתובע זכויות במחצית מדירת התובעים בטבעון שהוא אינו מתגורר בה על מנת לקבוע שלתובע נכס יקר ערך שיכול לשמש לתשלום האגרה. נטען כי התובע מסתיר מבית המשפט את כתב התביעה שהגיש אליעזר נגדו במסגרתו טוען אליעזר כי התובע עשה איתו הסכם רכישה למראית עין של הדירה על מנת לקבל שלא כדין משכנתא מבנק טפחות , השייך כיום לנתבע. עוד נטען כי התובע מסתיר את העובדה שישנה משכנתא על שמו ועל שם גרושתו על הדירה לטובת בנק טפחות שיתרתה 57,153 ₪ ומשולמת כסדרה.

7. באשר לעילת התביעה נטען כי סיכויי התביעה אפסיים בשל מעשה בי דין מסוג השתק עילה המבוסס על פסק הדין שניתן בתביעת הנתבע כנגד התובע בגין יתרת החובה בחשבון. הנתבע טוען על בסיס פסיקת בית המשפט העליון ובית המשפט המחוזי כי התובע לא יוכל להעלות במסגרת תביעה זו טענות שהיה עליו להעלות במסגרת בקשת הרשות להתגונן שלא הוגשה מפני תביעת הבנק בגין יתרת החובה בחשבונו. עוד נטען כי על פני הדברים אין כל קשר בין הטענות שמעלה התובע כלפי הנתבע לבין חובות בתיקי הוצאה לפועל אחרים.

8. ביום 22/10/15 הוגשה תשובת התובע לתגובת הנתבע. לתשובה צורף תצהיר משלים של התובע בו הוא מציין כי העבודות היחידות שהוא מצליח להשיג הן עבודות יומיות בשירות קבלני שיפוצים המעסיקים אותו ב"שחור" תמורת 350 ₪ ליום. התובע טוען כי הוא לא מסוגל לעבוד בצורה אחרת בשל גילו ומצבו הרפואי הכולל סכרת ונזק לעין שמאל. התובע טוען כי הכנסתו מעבודות מזדמנות משיפוצים עומדת על 2,000 ₪ לחודש. התובע טוען כי בנו משלם את שכר הדירה שלו בתמורה לעזרה שהתובע נותן לו בערך פעם בשבוע. התובע מציין כי הוא שוכר את יחידת הדיור מחבר. התובע טוען כי יש לו שני בנים. הבן שמסייע לו בתשלום שכר הדירה אמר שאינו יכול לעזור לו מעבר לכך והבן השני גר אצל אמו, עובד כשכיר בחצי משרה. התובע טוען כי כאשר שאל את הבן השני האם יוכל לעזור לו בתשלום אגרה , נאמר לו כי גרושתו עוזרת לו. התובע מציין כי לא פנה לאחיו ואחיותיו כי מצב כולם קשה וחלקם נאלצים לעזור למשפחות שלהם. באשר לדירה, טוען התובע כי החוזה עם אליעזר אינו פיקטיבי, גרושתו משלמת את המשכנתא ובבוא היום הוא יחזיר לה את חלקו בתשלומים. התובע טוען כי הסכים שגיסו אליעזר ימשיך לגור בדירה בגלל שמדובר באלמן מבוגר שעבר את גיל 70. התובע הודיע כי יוכל במאמץ לשלם את האגרה בתשלומים ככל שלא תתקבל בקשתו לדחות את מועד תשלום האגרה עד לסיום ההליך.

9. במסגרת התשובה לתגובה חזר בו התובע למעשה מבקשתו לפטור מתשלום אגרה כאשר ביקש לדחות את התשלום לגמר ההליך ולחילופין לאפשר לו לשלם את האגרה בתשלומים. עם זאת ומטעמי זהירות, אסביר מדוע יש לדחות את הבקשה לפטור מתשלום אגרה.

10. התנאי הראשון לשם קבלת פטור הוא הוכחה כי התובע לא מסוגל לשלם את האגרה. לעניין זה עומדות לימינו של התובע שתי הוראות הכלולות בתקנה 14 לתקנות האגרות ומהוות ראיה לכאורה לחוסר יכולת לשלם אגרה. הוראה ראשונה היא תקנה 14( ד)(2) בנוגע להכרזת התובע כחייב מוגבל באמצעים בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה. הוראה שנייה היא תקנה 14( ה) בעניין קבלת גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה בעת הגשת הבקשה לפטור מאגרה. עם זאת, חזקות אלו אינן פוטרות את מבקש הפטור מהצגת תמונה מלאה לגבי מצבו הכלכלי ורכושו. התובע כשל בעניין זה כאשר לא ציין כלל במסגרת הבקשה את הכנסותיו מעבודות מזדמנות בשיפוצים ולא מסר את התמונה המלאה בכל הנוגע לזכויותיו בדירה בקרית טבעון. יוער כי ההלכות אליהן הפנה ב"כ הנתבע בכל הנוגע לחובה לפנות לבני משפחה וחברים, אינן תקפות עוד לאור השינוי שנעשה בתקנות בתי המשפט אגרות ופסיקת בית המשפט העליון בעניין זה בפרשת בלורי ( רע"א 6344/10 ) . לפיכך לו נדרשתי להכריע בעניין זה, הייתי קובע כי התובע עמד בדוחק בדרישה להראות כי אינו מסוגל לשלם את אגרת ההליך.

11. התנאי השני לשם קבלת פטור הוא הדרישה להראות לבית המשפט שהתביעה מגלה עילה. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים בעניין זה אני קובע כי מדובר בתביעה שסיכויה להתקבל קלושים עד אפסיים כפי שעולה מהפסיקה אליה הפנה ב"כ הנתבע וכן מפסק הדין המפורסם של בית המשפט העליון בעניין רלה וינשטיין נ' בנק הפועלים ( רע"א 2237/06 ) , לא ניתן להעלות בתביעה מאוחרת טענות שמקומן בבקשת רשות להתגונן שלא הוגשה במענה לתביעת הבנק בגין יתרת חובה בחשבון. במקרה שלפנינו, עולה בבירור מכתב התביעה כי התובע היה מודע לכל טענותיו כפי שמועלות בתביעה בכל הנוגע לכיבוד המחאות מזויפות ואף פעל בעניין זה על ידי משלוח מכתבים באמצעות בא כוחו בהליך זה וכן פנה למשטרה במטרה להגיש תלונה. חרף כל האמור לעיל התובע לא העלה טענות אלו במקומן הטבעי במסגרת בקשת רשות להתגונן בפני תביעת הבנק בגין יתרת החובה בחשבון אשר הוגשה לאחר מכן , ביום 5/4/09. בשלב זה התובע לא הסביר במפורש, גם לא במסגרת התשובה לתגובה, מדוע לא הגיש בקשת רשות להתגונן מפני תביעת הבנק. לפיכך לא ברור בשלב הזה כיצד יוכל התובע להתגבר על המחסום בדמות מעשה בי דין. גם רכיב התביעה שעניינו חיוב הבנק לפצות את התובע בגובה חובותיו בתיק ההוצאה לפועל שפתח נגדו הבנק הנתבע וכן בתיקי הוצאה לפועל אחרים הוא רכיב תביעה יוצא דופן, כאשר ב"כ התובע לא הציג כל דוגמא למקרה בו תביעה שכזו התקבלה בעבר. אשר על כן, לו נדרשתי להכריע בעניין זה הייתי קובע כי התביעה אינה מגלה עילה ולמצער סיכוייה להתקבל אפסיים . כיוון ששני התנאים לקבלת הפטור הם תנאים מצטברים, די בכך שהתביעה אינה מגלה עילה או כי סיכוייה קלושים כדי לדחות את הבקשה לפטור מתשלום אגרה.
השוו – ע"ר 22816-03-11 , פסק דין מיום 15.9.11 .

12. באשר לבקשה לדחות את מועד תשלום האגרה לגמר ההליך, אני סבור כי דין בקשה זו להידחות משני טעמים. ראשית, סעד חלופי זה לא הועלה במסגרת הבקשה לפטור מאגרה. שנית, אין לטעמי כל הצדקה לאפשר לתובע לנהל על חשבון הקופה הציבורית תביעה הנראית לי בשלב זה כתביעה שסיכויה להתקבל אפסיים.

13. במסגרת הבקשה עצמה ביקש התובע כסעד חלופי לתת לו פטור חלקי מאגרה. לא מצאתי הצדקה להעתר לבקשה זו שכן אני סבור כי גם אם כל טענותיו של התובע תתקבלנה, לא ייפסק לו פיצוי בסכום הנתבע או בסכום קרוב לכך. במקרה כגון דא בו התובע בוחר להגיש תביעה לתשלום סכום מופרז הכוללת סעד שמהווה למעשה ביטול של פסק דין חלוט, אין מקום לבוא לקראתו של התובע על ידי פטור חלקי מתשלום אגרה. גם לאחר מתן החלטה בבקשתי זו, שמורה לתובע האפשרות לבקש לתקן את כתב התביעה כך שסכום התביעה יהיה סכום ריאלי והתובע יוכל ביתר קלות לשלם את אגרת התביעה הנדרשת בגינו .

14. באשר לסעד שעניינו פרישת תשלומי האגרה לשיעורים שלא יעלו על 300 ₪ לחודש, מצאתי לנכון להעתר לבקשה.

על בסיס המסמכים המצויים בתיק אפשר להתרשם כי המבקש לא מסוגל לשלם יותר מ – 300 ₪ לחודש לאור הכנסתו הנמוכה, הוצאותיו וחוסר היכולת הנטען להפיק הכנסה מזכויותיו הרשומות של המבקש בדירה בטבעון. העתרות לבקשת הפרישה לא תגרום לנזק לנתבע שכן מרוץ הזמנים להגשת כתב הגנה יחל ביום שבו ישולם התשלום האחרון בגין האגרה אותה על התובע לשלם כתנאי להגשת התביעה.

15. על כן , אני דוחה את הבקשה לפטור מתשלום אגרה ולדחיית המועד לתשלום האגרה עד
לגמר ההליך ומאפשר למבקש לשלם את אגרת התביעה בשיעורים של 300 ₪ לחודש החל
מיום 1.12.15 ובכל 1 לחודש שלאחר מכן . אי תשלום של אחד התשלומים במועד שנקבע
יביא למחיקת התביעה בשל אי תשלום אגרה .

על החלטה זו ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 30 יום ממועד
קבלתה .

ניתנה היום, י"ב חשוון תשע"ו, 25 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.

חתימה