הדפסה

אבו קנדיל ואח' נ' אגבאריה

בפני
כב' השופט רון שפירא, סגן נשיא

המבקשים

  1. נור אבו קנדיל, ת"ז XXXXXX473
  2. עיסמאת אבו קנדיל (אסיר), ת"ז XXXXXX254
  3. אבראהים אבו קנדיל, ת"ז XXXXXX412
  4. אבו קנדיל חכמת, ת"ז XXXXXX208

נגד

המשיב
עלי אגבאריה, ת"ז XXXXXX158

החלטה

בפני בקשה למתן רשות לערער על החלטת בית משפט השלום בחיפה, כב' השופטת איילת הוך טל (להלן: "בית משפט קמא") אשר דחה בקשה להארכת מועד לביצוע תשלום שנקבע בפסק בורר שאושר וקיבל תוקף של פסק דין. המחלוקת בעניינה מוגשת הבקשה היא השאלה האם מוסמך בית משפט להאריך מועד לקיום חיוב שנקבע בפסק בורר וזאת לאחר שאושר פסק הבורר. בית משפט קמא סבר בהחלטתו כי אינו מסמך לתת את הסעד המבוקש. כנגד החלטה זו הוגשה הבקשה שבפני.

לאחר שעיינתי בטענות ב"כ המבקש החלטתי לדחות את הבקשה בלא צורך בקבלת תשובה מהמשיב, וזאת בהתאם לסמכותי לפי תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984.

מוכן אני להניח, מבלי לקבוע מסמרות, כי גם אם אושר פסק בורר וקיבל תוקף של פסק דין מוסמך בית המשפט להאריך מועד שנקבע ע"י הבורר לביצוע חיוב. זה מכבר נפסק שלבית המשפט יש סמכות טבועה להאריך מועד שנקבע בפסק דין, גם כאשר מדובר בפסק דין שניתן בהסכמה [ד"נ 22/73 בן שחר נ' מחלב, פ"ד כח(2) 89, 96 (1974); ע"א 499/81 עודה נ' חדורי, פ"ד לח(4) 729 (1985); רע"א 1233/91 ג'רבי נ' בן דוד, פ"ד מה(5) 661 (1991); רע"א 4990/05 ממן יעקב ו-80 עוררים אח' נ' עיריית הרצליה (07.10.2009) ופסקי הדין שאוזכרו בפסקה 16 שם ]. אלא שהשימוש בסמכות יעשה רק במקרים חריגים ונדירים שבהם עקב כורח נסיבות, שאינו תלוי בצד המבקש , נוצר מצב בו האיחור בביצוע החיוב הוא תוצאה בלתי נמנעת ואי הענקת סעד תגרום לעוול שאין בו צדק.

בבקשתם לבית משפט קמא לא הצביעו המבקשים על כל טעם מיוחד מדוע לא קימו את פסק הבורר במועד. לא פורט בבקשה שהוגשה לבית משפט קמא מה הן אותן "נסיבות שאינן בשליטת המבקשים" (סעיף 15 לבקשתם כאן) ובגינן לא שולם סכום החוב במועד. לא ברור גם מדוע, ואם אכן הסכום לתשלום בידי המבקשים כעת, לא הופקד הסכום במלואו בבית משפט קמא ביחד עם הגשת בקשה להארכת מועד. אצין כי גם בטענה לפיה המשיב לא קיים חיוביו במועד (טענה שלא נבחנה ע"י בית משפט קמא) אין כדי להצביע על נסיבות המצדיקות הארכת מועד, כך לכאורה, מאחר וחיוב המשיב בא לעולם רק כפועל יוצא מאי קיום חיוב המבקשים במועד שנקבע.

אשר על כן, וגם אם נאמר שלבית משפט קמא הסמכות להאריך את המועד לביצוע החיוב כפי שנפסק, המבקשים לא הצביעו על עילה להארכת המועד. מכאן שדין בקשתם, כפי שהוגשה להדחות.

מטעם זה לא מצאתי מקום לתת רשות לערער על החלטתו של בית משפט קמא שתוצאתה נכונה, גם אם ניתן לחלוק על ההנמקה שבבסיסה.

הבקשה נדחית.

בנסיבות העניין, מאחר ולא התבקשה תגובה, אין גם צו לתשלום הוצאות ואין גם צורך בהפקדת ערבון.

המזכירות תשלח החלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ז תמוז תשע"ה, 14 יולי 2015, בהעדר הצדדים.

ר' שפירא, ס. נשיא