הדפסה

אבו חמד נ' מגה קמעונאות בע"מ ואח'

מספר בקשה:1
בפני
הרשמת - כבוד ה שופטת שלומית יעקובוביץ

המבקשת

טרוב אבו חמד

נגד

המשיבות

  1. מגה קמעונאות בע"מ
  2. מנורה חברה לביטוח בע"מ

החלטה

1. מונחת לפני בקשה לפטור את המבקשת מהפקדת ערבון בערעור.

2. עסקינן בערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב – יפו (כב' השופט ש. מזרחי) מיום 20.04.2015 ( ת"א 29589-10-12) בתביעת נזיקין שהגישה המבקשת בגין תאונה שארעה לה במסגרת עבודתה אצל המשיבה 1 (להלן: "פסק הדין").

המסגרת הנורמטיבית

3.         הוראת תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") מחייבת מערער להפקיד ערבון בערעור ומעגנת את הכלל, אשר לצדו אף נקבע החריג שבתקנה 432(א) לתקנות  (ראה: בש"א 1528/06 יוסף ורנר ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי).

4.        על תכליתו של הערבון והשיקולים בקביעתו שב ועמד בית המשפט העליון (כב' השופט ג'ובראן) בענין בשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל -
"הערובה שחובתה נקבעה בתקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: התקנות או תקנות סדר הדין האזרחי) נועדה להבטיח את הוצאות המשיב.
ברירת המחדל לסוג הערובה היא הפקדת עירבון (תקנה 428 לתקנות).
כאשר הרשם או המזכיר הראשי של בית המשפט קובעים את גובה העירבון להפקדה, עליהם לשקול בין היתר את מספר המשיבים; שווי סכום התביעה; סכום ההוצאות שנקבעו בערכאה או בערכאות הקודמות והישקולים לכך; וזהות המערער (ראו למשל: רע"א 4763/12 ויסולי נ' דלק נדל"ן בע"מ ...).

תקנה 429 לתקנות מאפשרת לבעל דין לבקש לערוב בדרך אחרת להוצאות המשיב, והכרעה בבקשה זו נתונה לרשם (או למזכיר הראשי של בית המשפט) במעמד צד אחד ..."
(ההדגשה במקור)

5. בעל דין רשאי לעתור לפטור מהפקדת ערבון או להפחתתו מטעמים של קושי כלכלי להפקידו ועליו הנטל להוכיח שני תנאים מצטברים.
הראשון שמצבו הכלכלי אינו מאפשר להפקיד את הערבון ו השני שלהליך שהוגש סיכוי להצליח (ראה: בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי).
די שלא עמד בתנאי אחד כדי שבקשתו תידחה.

6. בית המשפט בדונו בבקשה נדרש לאזן בין זכות הגישה לערכאות כך שלא יחסמו שערי בית המשפט בפני בעל דין אך בשל דלות באמצעים ובין זכותו של המשיב להבטיח תשלום הוצאותיו בהליך-
"זכות הגישה לערכאות היא זכות יסוד במשפט, אך לצד זאת יש לזכור כי ניהול ההליך המשפטי כרוך בעלויות המוטלות הן על בעל הדין שכנגד והן על הקופה הציבורית. ...
על רקע דברים אלו יש לבחון ..., כשנקודת המוצא היא ששיקול הדעת המוענק לבית המשפט בשאלה אם לחייב מערער בהפקדת עירבון הינו רחב, והשיקולים שעליו לשקול הם מצד אחד, כי אין לחסום בפני מערער את שערי בית המשפט רק משום שהוא דל  באמצעים, ומצד שני, יש להבטיח שאם הערעור יידחה לא יצאו המשיבים נפסדים בשל חוסר יכולתם לגבות את ההוצאות שייפסקו לטובתם (למשל, רע"א 10216/02  ר.י.ו מהנדסים בע"מ נ' עיריית ראשון לציון)"

"ברקע השיקולים לעניין פטור מערבון עומדים עקרונות חשובים המתנגשים ביניהם. מחד – ניצב עקרון כיבודה של זכות הגישה לערכאות הנתונה לבעל-דין, אשר זכתה להכרה כזכות בעלת אופי חוקתי ...

זכות הגישה לערכאות הניתנת לבעל דין אינה זכות מוחלטת. כנגדה ניצב שיקול חשוב שנועד להגן על בעל-הדין שכנגד מפני חסרון כיס, הטרדה, אובדן זמן וניצול לריק של משאבים אנושיים עקב גרירתו למשפט שנסתיים בפסק לזכותו על דרך הבטחת יכולתו לממש את גביית ההוצאות שנפסקו לטובתו.

זכותו של בעל הדין שכנגד היא תמונת ראי של זכות הגישה לערכאות בפן ההפוך שלה – היא נועדה להגן עליו מפני ניצול לרעה של זכות הגישה לערכאות, ולהבטיח את זכותו להוצאות לא רק להלכה, אלא גם במישור יכולת המימוש המעשי"
(בש"א 1528/06 יוסף ורנר ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי)

מן הכלל אל הפרט

7. לטענת המבקשת מצבה הכלכלי אינו מאפשר לה להפקיד את הערבון שנקבע.
המבקשת, ילידת שנת 1962, נשואה ואם לשני ילדים (בן אחד קטין).
למבקשת נקבעה על ידי המל"ל נכות כללית (ללא קשר לתאונה מושא פסק הדין) בשיעור של 50% בגינה משולמת לה קצבה חודשית בסך של 2,176 ₪.
המבקשת עובדת כיועצת בסופר פארם ומשתכרת בממוצע לחודש סך של 5,440 ₪.
בן זוגה אינו עובד ומתקיים מקצבת נכות בסך של 1,500 ₪.
למבקשת, על פי הצהרתה, אין כל נכסים והמשפחה מתגורר ת בדירה שכורה בעלות חודשית של 3,000 ₪ לחודש.
לשיטתה סיכויי הערעור "טובים" כמבואר בערעור.

8. המשיבות מתנגדות לבקשה, זאת משלטענתן המבקשת אינה עומדת במבחנים שנקבעו למתן פטור מהפקדת ערבון, הן מן הטעם שלא השכילה להוכיח העדר יכולת כלכלית לשאת בהפקדת הערבון (המבקשת לא נתנה פרטים מלאים ביחס למצבה הכלכלי) והן מן הטעם כי סיכויי הערעור "קלושים" (סעיף 3 ואילך לתגובת המשיבות).

9. עיון בבקשה על צרופותיה מעלה כי המבקשת נמנעה מלפרוש תמונה מלאה על מצבה הכלכלי ובחרה לגלות טפח ולהסתיר טפחיים –
"הלכה ידועה היא כי המבקש פטור מתשלום אגרה או מהפקדת ערבון מחמת עוניו חייב להיכבד וליתן לבית המשפט תמונה מלאה ועדכנית של מצבו הכלכלי"
(רע"א 2598/99 כהן נ' נח)

9.1 המבקשת נמנעה מלהצהיר בבקשה כי החשבון בבנק הפועלים הוא חשבון הבנק היחיד המתנהל על שמה.
בתשובה לתגובת המשיבות מצאה המבקשת לציין כי היא חוסכת סך של 300 ₪ עבור בנה הקטין "לצורכי לימודים" (ראה סעיף 10 לתצהיר שהוגש בתשובה).
עם זאת, המבקשת לא צרפה אישור מהבנק על החשבונות השונים המתנהלים על שמה (חסכונות וכיוב') והייתרה בהם.

9.2 מעיון בתדפיס החשבון בבנק הפועלים (19.06.15-01.02.15) ניתן ללמוד על תשלומים בהוראת קבע בסכומים לא מבוטלים (פלאפון - תשלומים הנעים בין 1,000 ₪ – 1,600 ₪ , 013 נטוויז'ן סך של 121 ₪ לחודש, חב' הוט תקשורת בסך של 362 ₪ לחודש ותשלום לשטראוס מים בסך של 83 לחודש), כמו גם על שימוש בכרטיס אשראי אשר תדפיסי החיוב החודשי בגינם לא הוצגו (תדפיס חשבון הבנק צורף כנספח לבקשה).

9.3 חוזה השכירות שהוצג אינו עדכני למועד הגשת הבקשה (תוספת להסכם השכירות מיום 24.01.14 הנה לתקופה 01.02.12-01.01.15) ובתדפיס חשבון הבנק שהוצג עולה כי אין כל אינדיקציה כי שכר הדירה משולם באמצעות חשבון בנק זה.

9.4 בתשובה לתגובת המשיבות טענה המבקשת, לראשונה, כי הסך של 634 ₪ המשולם באמצעות חשבון הבנק שלה הינו למעשה תשלום עבור ביטוח הרכב של הבת, תשלום אשר מוחזר אל המבקשת על ידי בתה במזומן (ראה סעיף 7 לתצהיר המבקשת שהוגש בתשובה לתגובת המשיבות).

9.5 המבקשת ציינה באופן לאקוני כי אין ביכולתה להיעזר בבני משפחה לתשלום הערבון אך דומה כי לא הניחה את התשתית הצריכה לקביעה כי מיצתה כל אפשרות ללוות את סכום הערבון כחובתה, מה גם שתדפיס החשבון בבנק הפועלים שהוצג מעיד על נטילת הלוואות מעת לעת -
"התנאי בדבר היעדר מסוגלות כלכלית של מבקש הפטור מהפקדת עירבון נבחנת על סמך מצבו הכלכלי הפוזיטיבי, אך גם על סמך יכולתו להסתייע בסביבתו. ...
המערערים גם לא הצליחו להוכיח את היעדר יכולתם להיעזר בסביבתם ..."
(בש"א 3166/12 מוטי אשכנזי נ' בנק לאומי למשכנתאות) (ההדגשה שלי – ש.י.)
(ראה בנוסף: ע"א 3477/11 אייל שני נ' עו"ד ארז חבר, נאמן לנכסי החייב)

10. למעלה מן הצורך ומבלי לקבוע מסמרות בענין, אציין כי לא שוכנעתי שסיכויי הערעור עולים כדי הרף המצדיק לפטור את המבקשת באופן מלא מהפקדת ערבון תוך חשיפת המשיבות לאפשרות כי תשלום הוצאותיהן, ככל שייפסקו, לא יובטח.

סוף דבר
לאור כל האמור לעיל דין הבקשה לפטור מהפקדת ערבון להידחות וכך אני מורה.
עם זאת, משנדרש בית המשפט בקובעו את גובה הערבון לשקול בין היתר את זהות הצדדים (המשיבה 2 – חברת ביטוח), מספר המשיבים, שווי סכום התביעה, סכום ההוצאות שנפסקו בערכאה או בערכאות הקודמות והשיקולים לכך (ראה: בשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל) ולאזן בין זכות הגישה לערכאות ובין זכותן של המשיבות להבטיח תשלום הוצאותיהן בהליך, מוצאת אני להעמיד את הערבון על סך של 7,500₪ ולאפשר תשלומו בשלושה תשלומים חודשיים שווים ועוקבים החל מחודש אוגוסט 2015 (עד ה- 30 בכל חודש).

ההחלטה ניתנה על ידי כרשמת.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים כמקובל.

ניתנה היום, י"ז אב תשע"ה, 02 אוגוסט 2015, בהעדר הצדדים