הדפסה

אבו גדוע(אסיר) נ' שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר - זימונים ואח'

לפני כבוד ה שופט אריאל ואגו – אב"ד
כב' השופט שלמה פרידלנדר
כב' השופטת גילת שלו
העותר
מחמד אבו גדוע (אסיר)

נגד

המשיבה
מדינת ישראל – שירות בתי הסוהר

נוכחים:
העותר ובא כוחו עו"ד אבנר שמש
ב"כ המשיבה עו"ד אלין שקאף
<#1#>
פרוטוקול
ב"כ העותר:
אני חוזר על נימוקי העתירה.
החלטת הועדה מבוססת בעיקר על נדבך אחד, שעותר על פי חוות דעת הוועדה, בעיית התמכרות באלכוהול ומשלא עבר טיפול בבעיה הייעודית הזו, הוא מסוכן לציבור.
אין ולו אינדיקציה אחת בחומר הטיפולי, הן בגורמי הטיפול של רש"א, הן בבדיקות השתן שנלקחו ממנו, שמצביעות שלעותר הזה יש בעיה באלכוהול.
אני מפנה לעת"א 26185-06-15 שניתן ביום 1.7.15, מחוזי ב"ש, החלטה בלתי סבירה שאין שום אינדיקציה לבעיית אלכוהול, שגורמי הטיפול לא רואים שיש צורך בטיפול, ובית המשפט הפך את ההחלטה.
כששאלו אותו אם הוא הפסיק לשתות הוא אמר שהוא היה שותה עם חברים.

ב"כ המשיבה:
האלכוהול הוא לא הפן היחידי. הם דיברו על אלימות. אנו מדברים על עותר שמדו"ח העו"ס עולה כי הוא לא לוקח אחריות, לא מודה במיוחס לו ולא מבין איזה סיוע הוא צריך. זה נתון רלבנטי בבואנו לבחון את הליך השיקום.

הצדדים:
לאור הערות בית המשפט אנו מקבלים את ההמלצה שהועלתה.
<#2#>

פסק דין
העותר הגיש את עתירתו לאחר שוועדת השחרורים סירבה לשחרורו המוקדם על תנאי, בתום ריצוי שני שליש מתקופת מאסרו, כאשר מדובר במאסר של 14 חודשים, בגין עבירות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, הפרעה לשוטר ונהיגה תחת השפעת אלכוהול, אותן ביצע כאשר היה מאסר על תנאי מרחף מעל ראשו.

הוועדה התייחסה בהחלטתה לשני עניינים, שכנדמה היו מכריעים בעיניה.
השני מביניהם, אין מחלוקת שהוא בעייתי אף אם העתירה הייתה מתקבלת במישור הראשון שעליו נעמוד מיד, שהרי, תכנית רש"א שגובשה הינה לעבודה במוסך. כפי שציינה הוועדה בהחלטתה כאשר מדובר בעותר שאחד מהעונשים שהוטלו עליו הוא פסילת רישיון נהיגה, אין לשבצו במסגרת תכנית רש"א בעבודה במוסך (בתכנית המקורית היה מדובר על מפעל עוף-עוז אך משום מה הדבר השתנה).
מכאן – שבכל מקרה יש לגבש תכנית תעסוקתית אחרת, ככל שהשחרור המוקדם ייעתר.

המישור הראשון, שהוא הקריטי לדיון בעתירה, הינו בקביעת הוועדה שהעותר לא עבר טיפול בבעיית האלכוהול שלו בין כתלי הכלא ואף תכנית רש"א אינה כוללת טיפול כזה. על כן סברה הוועדה שאין בכוחה של תכנית רש"א לאיין את מסוכנותו, כאשר הודגש שבעבירה שעליה נאסר נמצאה אצלו כמות כפולה מהמותר של אלכוהול.

עו"ד שמש, ב"כ העותר, הצביע בפנינו על כך שלא הייתה לפני הוועדה תשתית עובדתית כלשהי לקבוע שמדובר באדם הסובל מאלכוהוליזם באשר הנתון היחיד שהיה הינו אמירה, די עמומה, של העותר עצמו בפני הוועדה "לגבי האלכוהול, מאז אני הפסקתי. אני נשבעתי לעצמי אף פעם לא לשתות". אמירה זו יכולה להתפרש במספר דרכים ולא כל פרשנות מוליכה לקביעה שהעותר עצמו הודה בכך שהיה מכור לשתייה.

ב"כ המשיבה אינה טוענת שבידה תשתית עובדתית שונה ונוספת ואף בעברו של העותר לא נמצאו הרשעות בגין עבירות הקשורות לשתיית יתר. על כן – הצדדים נאותו לקבל המלצתנו ולפיה יוחזר העניין לדיון בוועדת השחרורים כאשר עובר לכך גם רש"א וגם שלטונות הכלא, לרבות העו"ס, יוכלו לתת התייחסות משלימה בזיקה לשאלה האם מדובר בעותר שהיה זקוק ועודנו זקוק לטיפול בבעיית אלכוהול, ואם כן האם יש לכך מענה טיפולי שינטרל בעייתיות זו.
כמו כן, וכפי שצוין – זה אינו במחלוקת, היה וועדת השחרורים תגיע למסקנה שונה במישור העקרוני של היתכנות השחרור המוקדם, יש צורך לוודא שהתנאים כוללים אופק תעסוקתי שאינו בעייתי מהיבט פסילת רישיון הנהיגה שהושתה על העותר.
נבקש להטעים שאין בכך לומר שוועדת השחרורים צריכה להגיע להחלטה על שחרור ככל שהנקודה של אלכוהוליזם תבורר ותופרך. שמור לוועדת השחרורים שיקול הדעת ללא סייגים. המלצתנו שהתקבלה על הצדדים נוגעת לכך שתשתית העובדות ביחס לקביעה שנעשתה בנושא בעיית השתיה הלכאורית אינה מלאה ואינה מספקת, לעת הזו, לעשיית קביעה נחרצת כפי שמשתמע מהחלטת הוועדה.

על כן, ההחלטה נשוא העתירה מבוטלת, וועדת השחרורים מתבקשת לקיים דיון נוסף בעניינו של העותר בהקדם האפשרי ובאחת הישיבות הקרובות להתכנסותה, בכפוף לכך שיהיה סיפק בידי הגורמים המייעצים ונותני חוות דעת לרבות רש"א להשלים ההתייחסות במישורים שצוינו.
רשמנו לפנינו ששחרורו המלא של העותר הינו בחודש דצמבר 2015 והוא מצוי סמוך מאוד לתקופת השליש ומכאן הצורך לדון בדחיפות רבה ככל הניתן.

במובן זה מתקבלת העתירה באופן חלקי ובהסכמת הצדדים.
<#3#>
ניתן והודע היום י' אלול תשע"ה, 25/08/2015 במעמד הנוכחים.

אריאל ואגו, שופט
שלמה פרידלנדר, שופט
גילת שלו, שופטת