הדפסה

ת"א 22418-06 א.בטון מואסי מואסי בע"מ נ' ע.ע.גזאל בע"מ

בית משפט השלום בחיפה

ת"א 22418-06 א.בטון מואסי מואסי בע"מ נ' ע.ע.גזאל בע"מ

בפני
כב' השופטת כאמלה ג'דעון

תובעת/נתבעת שכנגד

א.בטון מואסי מואסי בע"מ ח.פ 512842444

נגד

נתבעת/תובעת שכנגד

ע.ע.גזאל בע"מ ח.פ 512615949

פסק דין

1. תחילתו של הליך זה בשבעה צ'יקים בסכום כולל של 132,985 ₪ אשר נמשכו מחשבונה של הנתבעת ע.ע. גזאל בע"מ (להלן "הנתבעת") לזכות התובעת א. בטון מואסי מואסי בע"מ (להלן "התובעת") תמורת רכישת בטון.

הצ'יקים חוללו מחמת הוראת ביטול שניתנה על ידי הנתבעת, והוגשו לביצוע על ידי התובעת ללשכת ההוצאה לפועל.

הנתבעת הגישה בקשת התנגדות בטענת אי התאמה, וההתנגדות התקבלה.

2. במסגרת ההליך, הגישה הנתבעת תביעה נגדית בגין נזקים שנגרמו לה לטענתה עקב אי ההתאמה הנטענת, בסך של 208,465 ₪.

3. במהלך המשפט הוסכם בין הצדדים כי סכום התביעה השטרית יועמד על סך של 161,435 ₪, וכי תיק הוצאה לפועל מס' 0230654066 יעודכן בהתאם, וכך הנני מורה בפסק דין זה.

4. התשתית העובדתית

על פי הנטען בכתב התביעה, הנתבעת רכשה מהתובעת מעל ל-200 קוב בטון מסוג ב-30, למבנה שבבעלות אחד ממנהלי הנתבעת ובעל מרבית מניותיה, מר עאוני אבו ראס (להלן "המבנה").

ביום 17.10.05 ביצעה הנתבעת יציקת בטון לגג בקומה ב' ואחרונה במבנה.

לאחר היציקה ביצעה הנתבעת בדיקת בטון במכון איזוטופ בע"מ, ואז התברר לה כי חוזק הבטון אינו מתאים לדרישות תקן ישראלי 118 הרלוונטי לבטון מסוג ב-30, באופן שהחוזק עמד על 27.0 מגפ"ס במקום 33.0 מגפ"ס.

5. הנתבעת פנתה לתובעת בעניין, וזו האחרונה ביצעה בדיקה על ידי מכון "סיסטמס מעבדות מתקדמות בע"מ", אשר העלתה תוצאות דומות לבדיקה של מכון איזוטופ.

6. הנתבעת פנתה לתובעת בדרישה לתקן את הנזק שנגרם, אולם פניותיה לא זכו למענה על פי הנטען, וביום 30.3.06 היא שיגרה לתובעת מכתב המודיע על ביטול הצ'יקים נשוא התביעה.

7. בעקבות הממצאים הנ"ל, הוסר הפיקוח ההנדסי על המבנה על פי הנטען, עד שיינקטו צעדים לחיזוק תקרת הגג.

8. לכתב תביעתה הנגדית צירפה הנתבעת חוות דעת של שמאי מקרקעין מטעמה, מר פח'רי אבו ריא, אשר אמד את עלות הנזקים שנגרמו לה בעקבות אי ההתאמה הנטענת, בסך של 205,000 ₪.

לעומתה, הגישה התובעת חוות דעת נגדית של חב' י. גולדקלנג בע"מ שבה נקבע כי לאור ההבדל הקטן בין חוזק הבטון המתחייב על פי ת"י 118 לבין חוזק הבטון שנוצק בפועל על ידי התובעת, לא נגרם כל נזק קונסטרוקטיבי לגג העליון.

9. לאור הפערים בין חוות הדעת, מונה בהסכמת הצדדים המהנדס ושמאי המקרקעין מר דן ברלינר כמומחה מטעם בית המשפט. בחוות דעתו קבע המומחה כי בנסיבות הקיימות, הפתרון הוא חיזוק הגג על ידי יריעות חיזוק עשויות סיבי זכוכית או סיבי פחמן, בתחתית גג הבטון, בטכנולוגיה המבוצעת על ידי חברה המתמחה בעבודות מסוג זה. אומדן עלות עבודה זו הוערך על ידו בסך של 25,000 ₪ כולל מע"מ.

בנוסף קבע המומחה כי עקב תיקון הגג יגרם למבנה נזק בגין ירידת ערך בסך של 20,000 ₪. עוד קבע כי הבעיה שנוצרה גורמת לעיכוב בהשלמת הבנייה למשך שלושה חודשיים, וכי הנזק בגין כך עומד על סך של 8,000 ₪.

לסיכום קבע המומחה כי סכום הנזק הכולל שנגרם לבעלי הדירה בשל העובדה כי הבטון בגג העליון לא הגיע לחוזק הדרוש, עומד על סך של 53,000 ₪.

10. כל ניסיונות הצדדים להגיע להסכמה מחוץ לכותלי בית המשפט לא צלחו, ואף חוות דעתו של מומחה בית המשפט לא הצליחה לגשר על הפערים הקיימים ביניהם.

11. מומחה בית המשפט לא זומן לחקירה, וגם לא אף אחד ממומחי הצדדים, ובפתח ישיבת ההוכחות הגיעו הצדדים לידי הסכמה שלפיה פסק הדין יינתן על סמך חומר הראיות שהוגש לתיק בית המשפט לרבות חוות הדעת שהוגשו וסיכומים בכתב, לאחר חקירה קצרה של עד אחד מטעם כל צד.

12. דיון

לאחר ששמעתי את העדים, ועיינתי בחומר הראיות, ושקלתי את טיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה כדלקמן:

חוות דעתו של מומחה בית המשפט לא הופרכה, ולא שוכנעתי בקיומן של נסיבות המצדיקות סטייה ממנה. לא יכולתי לקבל את טענות הנתבעת בדבר העדפת ממצאי המומחה מטעמה לעניין אומדן הפיצוי המגיע לה ולעניין שיטת ביצוע התיקון, על פני ממצאי מומחה בית המשפט, הן לאור העובדה שמדובר בחוות דעת המוגשת על ידי בעל הדין המעוניין בתוצאות ההליך להבדיל מחוות דעת של מומחה הממונה על ידי בית המשפט, והן בשל העובדה שמומחה בית המשפט לא זומן לחקירה ולא עומת עם הממצאים של המומחה מטעמה.

13. טענת התובעת בדבר העדר יריבות בינה לבין הנתבעת, יש בה ממש, אולם לאור העובדה שהתביעה מבוססת, בין היתר, על חוק האחריות למוצרים פגומים, תש"ם-1980, המקים יריבות משפטית ישירה בין התובעת לנתבעת, והן לאור העובדה שהצדדים ניהלו על פני תקופה ארוכה וממושכת מגעים להסדרת המחלוקת ביניהם, כאשר שאלת היריבות לא היוותה כל מחסום ביניהם, והן לאור העובדה שמר עאוני אבו ראס שהינו בעל המבנה (ולא הנתבעת) הגיש תצהיר עדות ראשית בשם הנתבעת ובה עתר לחייב את התובעת בנזקים שנגרמו למבנה שבבעלותו, לא מצאתי הצדקה לדחות את התביעה הנגדית מהטעם של העדר יריבות, אם כי מובהר בזאת כי מר עאוני אבו ראס מושתק מלתבוע בעתיד את התובעת בעילה נשוא תביעה זו, לרבות הנזקים שנתבעו במסגרתה.

14. התוצאה מכל האמור לעיל היא שהנני מקבלת את התביעה הנגדית באופן חלקי, ומחייבת את התובעת לשלם לנתבעת את סכום הפיצוי שנקבע על ידי מומחה בית המשפט בסך של 53,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום עריכת חוות הדעת (24.9.109) ועד התשלום המלא בפועל.

15. הסכום שנפסק בסעיף 14 לעיל, ינוכה מסכום החוב בתיק הוצאה לפועל מס' 0230654066, והתובעת תהיה רשאית להמשיך בהליכי הוצל"פ כנגד הנתבעת בגין יתרת החוב.

16. לאור התוצאה הנ"ל, ולאור העובדה שהתובעת הגישה את כל הצ'יקים לביצוע למרות ידיעתה על הפגם בבטון, שקיומו הוכח אף על ידי בדיקה מטעמה, הנני קובעת כי כל צד ישא בהוצאותיו.

ניתן היום, 02 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.

4 מתוך 4