הדפסה

ת"א 20794-03-11 דורון ואח' נ' טי,גי אי, השקעות נדל"ן בע"מ ואח'

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו
ת"א 20794-03-11 דורון ואח' נ' טי,גי אי, השקעות נדל"ן בע"מ ואח'

11 ספטמבר 2011

בפני כב' השופט שאול שוחט
התובעים
1. עמיקם דורון

2. נסים סרוסי

3. אריק וקסלר

4. צבי שרון גולדשלגר

5. מיכאל גולדשלגר

6. שמעון זיו

7. אלון שולטו

8. רועי מזרחי

9. רחל מזרחי

10. יצחק מזרחי

11. מתן דורון

12. מיכל ז'אן

13. אילן ז'אן

14. צבי יחורין מסיני

15. רועי בכר

16. ארסבן אחזקות בע"מ

17. יהודה ברקוביץ

18. דב ברקוביץ

19. ליאור מרון

20. גיל קופטש

21. עדית קופטש קורנט

22. נאיל אליאס

23. אירנה גלוזמן

24. גדעון ברטפלד

25. ורדה ברטפלד

26. ראובן יוסף טורביץ

27. דורה טרייבר

28. עודד רפאלי

נגד

הנתבעים
1. טי,גי אי, השקעות נדל"ן בע"מ

2. יוסף טוביהו

3. 2005897 ontario limited

4. 346 Hertning cove road investments inc

5. 50 brentwood blvd. investment

6. 625 st. peterws ave inc

7. Carman Russell investments inc

8. 73 tacoma drive investments inc

9. 5288 ST. margaret`s bay road investments

10. 87 TH avenue investments inc

11. 81 ST Avenue investments inc

12. 3514 RUE Principale inc

13. Stony plain road (154ST) investments inc

14. 1302 king sr. west ltd

15. 18 Leopold street inc

16. 262 Parliament street investments inc

17. 250 Queen street east investments inc

18. 61 Bluewater investments inc

19. 929 Mountain rd. inc

20. Barrington Causeway Investments

21. 3267 Rue Principalr inc

22. Rental )Nb( portfolio inc

23. Azilda investments inc

24. 252 Dundas street eats investments inc

25. 61 juno investments inc

26. 312 Dundas street west investments inc

27. 147 Dundas street east investments inc

28. Mercer Building investments inc

29. Burnell investments inc

30. Nantucket Ltd

31. Kc hotel & resorts co ltd

32. empire consulting & holdings ltd

33. Arbercon Holdings limitet

34. s.c. ilro top residentioal projects srl

35. מי - טובים מערכות טיהור מים בע"מ

36. טי.ג'י.איי. פיור בע"מ

37. טי.ג'י.אי השקעות מניבות (2008) בע"מ

38. שרון שאתי

<#2#>
נוכחים:
ב"כ התובעים עו"ד רועי הלוי
ב"כ הנתבעים עו"ד יהודה לוי

פרוטוקול

בית המשפט: מבקש מהצדדים להביע את עמדתם לגבי השהיית הדיון בבקשה עד למתן החלטה בבר"ע שהוגשה על החלטת כב' השופט שיינמן בת"א 14281-05-10.

ב"כ התובעים: בפני כב' השופט שיינמן לא הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע והתיק מתנהל, לדעתי אם היתה מוגשת בקשה כזו היא היתה נדחית. ההצעה היא לעכב את הביצוע לתיק זה כשלא היתה החלטה לגופו של עניין. התביעה הוגשה במרץ ואנו חצי שנה לאחר הגשת התביעה. אני סבור שזכותם של התובעים להשמיע את טענותיהם ויידונו ולא להמתין לתוצאות בהליך אחר. בעניין היעילות אני מזכיר שיש כאן נתבעים ישראליים (5) שהתיק ידון בכל מקרה בישראל ואלה אותן טענות ובכל מקרה יצטרכו להשמע ולא נחסוך זמן. אני עומד על ניהול התביעה אלא אם תהיה החלטה אחרת המונעת מפורשות או מעכבת הליכים.

ב"כ הנתבעים: מסכים להצעת בית המשפט. במצב הדברים שבו הבר"ע תלויה ועומדת וממתינה להחלטת בית המשפט העליון לאחר שהוגשה תגובה, לא ייגרם כל נזק לתובעים ולהחלטה בבר"ע יש כדי להשפיע לגבי אופן ניהול התיק, עומק הניהול של התיק, המחלוקות שיעמדו בפני בית המשפט. העובדה שההליכים לא עוכבו בפני כב' השופט שיינמן אין בה להשפיע על התיק כאן שמצוי בתחילת דרכו ועדיין עומד בפני סיום הליכים מקדמיים ובקשות שהוגשו ועדיין תלויות ועומדות. בהתחשב בתקופת החגים אני סבור שהמתנה של מספר חודשים לא יהיה בה כדי להשפיע על ניהול התיק.
התבקשה והתקבלה כבר תשובה לבר"ע ואנו ממתינים להחלטת בית המשפט.

<#3#>
החלטה

התובעים (המשיבים בבקשה) הנם אזרחים ישראליים, שהתקשרו כל אחד בפני עצמו, בעסקאות שונות לרכישת נדל"ן בחו"ל – קנדה, תאילנד, קוסטריקה, רומניה – עם המבקשות הרלוונטיות בכל התקשרות שהן חברות זרות שהוקמו לצורך ניהול הפרויקטים השונים. בין היתר נטען, כי הנתבעים, ביניהם המבקשים, פעלו באמצעות הנתבעת 1 טי.ג'.אי. שהציגה את עצמה כחברת השקעות המתמחה בנדל"ן, מומחית באיתור נכסים בחו"ל וכו'. הנתבעת 1 הציגה את עצמה כמשווקת בלבד של הנכסים להשקעה והתובעים (המשיבים) חתמו על הסכם שיתוף בקשר לכל נכס, שנחתם בינם לבין שאר המשקיעים בנכס ובין יזם העסקה , לכאורה, וחברות נאמנות שביצעו את עסקת הרכישה עבורן.

לטענת התובעים התברר להם שהנתבעים פועלים למעשה כגוף אחד, מאחריהם עומד בעל אינטרס אחד – הנתבע 2, פיצול ביניהם מלאכותי וכולו נועד לשרת את התרמית שבבסיס ההתקשרות ולהקשות על התובעים.

שיטת התרמית פורטה בתובענה.

החברות הזרות, המבקשות, התאגדו בקנדה, תאילנד, קוסטריקה או רומניה על מנת להחזיק בנכסים השונים עבור המשקיעים במדינות אלה.

בבקשה שלפני טוענים המבקשים, כי מערכת ההסכמים עליהם חתמו המשיבים – כל אחד לפי ההסכם הרלוונטי למדינתו עם החברה הרלוונטית הזרה לבין המבקשים – מכפיפה כל סכסוך בין הצדדים לתניית שיפוט זר, ייחודי ולתנאי ברירת דין זר.

בקשר לנכסים המצויים בתאילנד, ההסכם מכפיף, בסעיף הרלוונטי, את כל המחלוקות לדין התאילנדי ומקנה סמכות שיפוט ייחודית לבתי המשפט בתאילנד.

בקשר לנכסים בקנדה – סמכות שיפוט ייחודית לבתי המשפט בקנדה בהתאם לדין שחל באונטריו.

בקשר לנכסים בקוסטריקה – סמכות שיפוט ייחודית לבתי המשפט המתאימים בג'רסי ( האיים הבריטיים) על פי הדין האנגלי.

בקשר לנכסים ברומניה – סמכות שיפוט ייחודית לבתי המשפט בלונדון בהתאם לדין האנגלי.

לטענת המבקשים מדובר בתניית שיפוט ייחודיות ובלעדיות שיש לכבדן.

בתביעה דומה שהוגשה על ידי תובעים אחרים כנגד מי מהמבקשות לבית המשפט המחוזי במחוז מרכז, הוגשה גם כן בקשה לסילוק על הסף ולחילופין לעיכוב הליכים. באותה תביעה מדובר היה בנכסים בקנדה ותאילנד ולכן רלוונטית לענייננו. לעניין זה יצויין, כי הסעיף שבהסכם תאילנד זהה גם לסעיף בהסכם קוסטריקה ורומניה, אלא שבאחרונים מצויין במפורש גם שלחברה יש זכות להגיש את התביעה בפני פורום אחר. בהחלטה שניתנה באותה תובענה, בבקשה האמורה, ואשר צורפה כנספח לבקשה שבפני, בחר בית המשפט שלא להידרש למחלוקת בדבר פרשנות סעיפי התניות אלא להידרש לטענה התוקפת ישירות את הסעיפים הללו, מן הטעם, כי מדובר בסעיפים מקפחים בחוזה אחיד. בשלב הראשון קבע השופט כי ההסכמים מהווים חוזה אחיד לפי הדין הישראלי, תוך הפניה לפסיקה ישראלית ובשלב השני קבע בית המשפט, מנימוקים שונים, כי מדובר בתניות מקפחות לחוזה אחיד ולכן דחה את הבקשה תוך שהוא קובע, כי הסמכות היא לבית המשפט בישראל ועל פי הדין בישראל.

על החלטה זו של בית המשפט המחוזי מרכז הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.

בבקשה שלפני מתייחסים המבקשים להחלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז (כב' השופט שיינמן) וטוענים כנגד ההחלטה לפיה תניות השיפוט בהסכמים ותניות ברירת הדין מהוות תניות מקפחות בחוזה אחיד ומפרטים את המכשולים שעל קביעה שכזו לעבור על מנת שתתקבל ומסבירים מדוע קביעה כזו איננה נכונה.

בתשובה לבקשה שלפני מסתמכים התובעים (המשיבים) על החלטת השופט שיינמן ונימוקיה.

את הטענות בתשובה יש לחלק לשתיים:
א. טענה כי אין בהסכמים כל תנית שיפוט ייחודית, כך לגבי ההסכמים בתאילנד, קוסטריקה ורומניה ואפילו לא מקבילה, כך לגבי תנית השיפוט לגבי קנדה. טענה זו מכוונת לפרשנות סעיפי התניות.

ב. טענה כי תניות השיפוט בהסכמים מהוות תניות מקפחות לחוזה אחיד שאין להן כל תוקף. מדובר באותן טענות שהועלו והתקבלו אצל כב' השופט שיינמן עם מספר שינויים.

להשקפתי, כל הטענות בדבר היות תניות ברירת השיפוט בהסכמים, תניות מקפחות בחוזה אחיד, האם דובר בכלל בחוזים אחידים ולפי איזה דין צריך לבדוק את זה – סוגיות אלה תידונה ותיבחנה בפני בית המשפט העליון שבפניו הוגשה בקשת רשות ערעור. דחיית בקשת רשות ערעור תסתום את הגולל, כפי הנראה, על טענות אלה, ולמעשה על הבקשה כולה. הדיון אז יהיה בפני בית המשפט בישראל ולהבנתי לאור החלטת כב' השופט שיינמן אם תיוותר על כנה ולא תבוטל, גם על פי הדין הישראלי. קבלת בקשת רשות ערעור תותיר בפני התובעים (המשיבים) את האפשרות לתקוף את סעיפי התניות בטענת הפרשנות – הטענה כי הסכם קנדה לא כולל כל תנית שיפוט (להבדיל מתניה של ברירת דין) ואילו באחרים מדובר בתנית שיפוט מקבילה ולא ייחודית.

בנסיבות אלה, אינני רואה כל נחיצות לברר, בשלב זה, ועד שתוכרע הבר"ע בעליון את כל הטענות התוקפות את התניות בטענה, כי מדובר בתניות מקפחות בחוזה אחיד. תהא ההחלטה אשר תינתן על ידי בעניין זה אשר תהא, היא תהיה מיותרת עם מתן ההחלטה בעליון שיכולה להפוך הקערה על פיה. אני סבור שאין זה ראוי שכל בית משפט (ותלויות ועומדות כ 20 תובענות דומות עד זהות) כנגד אותם נתבעים בבתי משפט שונים בארץ) יידרש לסוגיות אלה בנפרד ועלולות להינתן החלטות סותרות, כל זאת בשעה שהסוגיה הובאה כבר לפתחו של בית המשפט העליון וניתן להניח שתהא אשר תהא החלטתי היא ממילא תגיע לבר"ע לעליון גם כן. בכל הנוגע לשיקולי יעילות, יש לציין כי המשיבים העלו גם טענות שבעובדה כחלק מהטיעונים הנוגעים לפן של היות התניות תנאים מקפחים בחוזה אחיד – הטענה כי הוטעו לחתום על ההסכמים והוסבר להם כי מדובר בהסכמים טכניים, התנאים המקפחים הוסתרו בהסכם ולא נעשה לגביהם כל גילוי נאות. די בשמיעת הוכחות בעניין זה (28 תובעים) כדי להניח שעד שעניין עובדתי זה יתברר תהיה כבר החלטה בבר"ע לכאן או לכאן. בהקשר זה גם יצויין, שעיון ברשימת התביעות שהוגשו מלמד שרוב התביעות הוגשו שנה ויותר לפני תביעה זו ולא נמצאות בשלב מתקדם יותר מהשלב בו נמצאת התובענה שבפני, בכל הנוגע לסוגיות נשוא הבקשה, תובענה שהוגשה אך לפני מספר חודשים.

באשר לאפשרות לתקוף את סעיפי ברירת הדין לאור פרשנותם, נראה לי שגם עניין זה ראוי שיוכרע לאחר מתן החלטה בדבר היות התנאים הנוגעים לברירת השיפוט והדין מקפחים אם לאו. מדובר אמנם בשאלה פרשנית שלכאורה לא צריך בה הוכחות ודי בכך שהצדדים יפנו לסעיפים הרלוונטיים בכל הסכם התומכים בטענתם ואולי אף יפנו לדוגמאות בנוסחים דומים בהסכמים שאולי כבר זכו לפרשנות בפסיקה, אבל לדעתי עדיין הדברים כרוכים עם השאלה שהובאה בבר"ע בפני בית המשפט העליון. לגירסת כב' השופט שיינמן גם תניית ברירת הדין היא תניה מקפחת ובטלה. אם בית המשפט העליון מבטל את החלטתו זו (כחלק מהחלטתו בכלל) הדבר ישליך גם על הדון שיחול על כללי הפרשנות בכל הסכם והסכם, לא הדין הישראלי אלא הדין הקבוע בהסכם שהוא דין זר שונה בכל הסכם. רוצה לומר, אין טעם לבחון את פרשנות הסעיפים הנוגעים לברירת השיפוט היום לפי הדין הישראלי, בשעה שההסכמים קובעים שיחול הדין הזר, ושאלת נפקותה של תנית ברירת הדין הקבועה בהסכם הובאה לפתחו של בית המשפט העליון וטרם הוכרעה.

מעבר לכך, אציין כי לא מצאתי כל בהילות בבירות התביעות שממילא יתמשכו זמן רב, אם בבית משפט זה או בפורמים זרים.

לפיכך, אני סבור, כי נכון יהיה להשהות את הדיון בבקשה שבפני ולהמתין להחלטת בית המשפט העליון בבר"ע שהוגשה בפניו.

הבקשה נקבעת לתזכורת פנימית ליום 1.11.11.
ב"כ הצדדים יעדכנו את בית המשפט בדבר ההתפתחויות בבר"ע ויהיו רשאים להגיש כל בקשה בהקשר להליך הדיון בבקשה שבפני.

<#4#>

ניתנה והודעה היום י"ב אלול תשע"א, 11/09/2011 במעמד הנוכחים.

שאול שוחט, שופט

1

8