הדפסה

ת"א 1332-09 בנק מזרחי נ' אלישיוב

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו
ת"א 1332-09 בנק מזרחי נ' אלישיוב

17 יולי 2011
בקשה מס' 10

בפני כב' השופטת אסתר נחליאלי חיאט

המבקש
בנק מזרחי-טפחות סניף מגדל יהלום

נגד

המשיבים

  1. שמואל אלישיוב
  2. שלום חי אלישיוב
  3. משיח אלישיוב

<#2#>
נוכחים:
ב"כ המבקש – עו"ד יניב ועו"ד כדיר-פז
ב"כ המשיבים – עו"ד אליה וסקר
המשיב 1 בעצמו
פרוטוקול
מר עדי גרטלר, מוזהר לומר אמת
חקירה נגדית לעו"ד וסקר
ש. מה תפקידך?
ת. מנהל מח' לקוחות מיוחדים.
ש. במסגרת תפקידך אתה מטפל בדרישות החוב של המשיבים?
ת. אנו מטפלים בחוב של המשיבים.
ש. אתה מכיר את העובדות הנטענות ומאיזה שלב?
ת. אני בתפקיד מיום 1/6/2009. קודם לא הייתי מעורב בעניין.
אני מכיר את החומר הכתוב.
ש. זה נכון שכדי לתת הלוואה במשכנתא, הבנק צריך לקבל את הסכם המכר שבין הצדדים לרכישה?
ת. יש פרוצדורה שלמה של מתן משכנתאות. אני באופן אישי לא עוסק בזה ולא מכיר את זה לפרטי פרטים. הצגה של הסכם מכר זה אחד הדברים שסביר שצריך לקבל. יש דברים נוספים ופרוצדורה שלמה.
ש. כלומר סביר להניח שהבנק קיבל את הסכמי המכר לפני מתן ההלוואות.
ת. אני לא יכול לומר לך. סביר שקיבל.
ש. אני מפנה אותך להסכם המכר. מדובר בבית מס' 29. זאת בעצם דירה שנרכשה מחפציבה ע"י המשיבים במסגרתה נלקחה הלוואה מהמבקש. אתה מכיר את זה?
ת. את המסמך הספציפי הזה, לא.
ש. אני מפנה אותך לסעיף 4 להסכם. יש לך הסבר למה אין פה עד שיודע ומכיר את החומר ואת ההלוואות. הרי עיכוב היציאה מהארץ נובע מההסכמים האלה?

עו"ד יניב: מתנגד. העד לא צריך להסביר מדוע הובא עד זה ולא אחר. מעבר לכך, אני מתנגד לקו השאלות שמתייחס להסכמי ההלוואה כאשר אין כל טענה בתגובת המשיבים כאילו הם לא נטלו את ההלוואה. אין מחלוקת שיש חוב ושהוא לא הוחזר. אם רוצים לשאול על בסיס הנתונים שלא שנויים במחלוקת, אפשר לשאול.

עו"ד וקסר: סעיף 4 קובע שהבנק המלווה הוא בנק מרכנתיל דיסקונט. לפי ההסכם הכסף היה אמור להיות מועבר לבנק המלווה. אי העברתו למרכנתיל דיסקונט, היא הסיבה שבגינה אנו יושבים פה בכלל. כלומר אם הבנק היה מבצע את ההסכם ככתוב,

<#3#>
החלטה
ב"כ המשיבים אינו מגיב להתנגדות שהובאה לפני ולכן הפסקתי את דבריו.
<#4#>

ניתנה והודעה היום ט"ו תמוז תשע"א, 17/07/2011 במעמד הנוכחים.

אסתר נחליאלי חיאט, שופטת

עו"ד וקסר: אם זה לא העד המתאים, עדיין המסמך עצמו צריך להיות מוצג לביהמ"ש.

המשך ח.נ:
ש. אתה יודע מה הסיבה שבגינה לא ניתן היה לממש את החוב בדירות שנרכשו? הרי לכאורה היה אמור להיות משכנתאות או ערבויות. מדוע הבנק נאלץ לתבוע את המשיבים?
ת. ההלוואות לא שולמו, לכן הבנק תבע את המשיבים.
ש. באלעד 60 ואלעד 90 גם שם לא שולמו ההלוואות לכאורה והבנק מימש את הדירות ובאמצעות זה הוא גבה את החוב. מדוע לא עשה זאת כאן?
ת. הבנק לא מימש את הדירות בשני הפרויקטים עליהם אתה מדר. באלעד 60 אכן מונה כונס נכסים שמכר דירות. באלעד 90 הבנק עתר ובסופו של הליך משפטי, חייב את בנק הפועלים להנפיק ערבויות מכר ולהסב אותן לטובת הבנק המבקש וכספים אלה פרעו את החוב.
ש. אז למה לא כמו באלעד 60, לא ביצעו מכירה של הדירות גם במחסיה 109?
ת. הסיטואציה של הפרויקטים שונה לגמרי.
ש. אני אסביר לך מה הסיטואציה ותקן אותי אם אני טועה. במקרה דנן הועברו כספים לחשבונה השוטף של חפציבה ולא לחשבון הבנק המלווה, בנק מרכנתיל, ולכן אין דירות למעשה ואין מה לממש.
ת. אין דירות כי לא בנו אותן.
ש. אין זכויות, הזכויות אבדו כי לא הועברו כספים לחשבון הליווי. האם אתה לא בקיא בפרטים?
ת. מה שאתה אומר זה בסדר גמור, רק שדירות אין.
ש. נכון להיום אם היו מועברים כספים לחשבון הליווי היה מאיפה לגבות?
ת. אני לא בטוח.

עו"ד וקסר: אני מבקש להגיש את הסכם המכר אותו הצגתי לעד לעיל למרות שהעד אמר שאין הוא מכיר את ההסכם. המסמך הזה מהותי ביותר על פיו הבנק נתן את ההלוואה או לפחות היה מחויב על פיו לתת את ההלוואה. במידה ולב"כ המבקש תהיה טענה כי המסמך אינו אותנטי, הרי שיתייחס לכך.

עו"ד יניב: אם לפי דברי ב"כ המשיבים המסמך מהותי וחשוב, כי אז היה עליו לצרפו לתגובת המשיבים שכפי שאפשר לראות לא חסכו בה בנייר. מסמך שלא הוגש במסגרת התגובה לא ניתן להגשה במסגרת החקירה הנגדית ולבצע בכך מקצה שיפורים של התגובה.

עו"ד וקסר: המבקש עצמו לטעמי היה צריך לצרף את זה.

<#5#>
החלטה
כפי שציינתי בדיון לפני מספר דקות, עת ביקש ב"כ המשיבים לצרף את המסמך, אני חוזרת על דבריי כי אני מקבלת את התנגדות המבקש ואינני מאפשרת לצרף את המסמך. ברור כי כשעד עומד על דוכן העדים ואומר כי אין הוא מכיר את ההסכם הספציפי שלפניו, לא ניתן להגיש את המסמך באמצעותו.
אני גם דוחה את הטענה כי המסמך הוא מסמך מהותי וברור, כפי שגם ציין ב"כ המבקש, כי אם המסמך היה כה מהותי, היה על המשיבים לצרפו לתגובתם.
אני דוחה את הבקשה ואינני מקבלת את המסמך.
<#6#>

ניתנה והודעה היום ט"ו תמוז תשע"א, 17/07/2011 במעמד הנוכחים.

אסתר נחליאלי חיאט, שופטת
המשך ח.נ:
ש. אתה טוען בתצהירך שהמשיבים מבצעים הברחת נכסים.
ת. נכון.
ש. קראת את התגובה של המשיבים לבקשה?
ת. ברפרוף.
ש. וברפרוף הזה הגעת למסקנה אחרת מאשר זו שהמשיבים מנסים לבצע הברחת נכסים?
ת. לחלוטין לא. התגובה באמת כוללת הסברים, אבל אלו הסברים שבדיעבד. הדעת נותנת שעם כזו כמות של טרנזקציות בנדל"ן כפי שאנו רואים ב-3 השנים האחרונות שהצו עומד בעינו, שמשהו מתרחש כאן. אלו לא עסקאות תמימות, לא מדובר בהשלמת עסקאות שבוצעו בעבר ונפלו בתפר של חדלות הפרעון. יש כאן ללא ספק מהלך סדרתי של ביצוע עסקאות נדל"ן ואנו רואים אותו, אנחנו לא ממציאים את זה. העסקאות האלה הם עובדה קיימת. הפרשנות של המשיבים להם, זה כבר עניין שביהמ"ש יתייחס אליו, אבל על פניו נראה שמדובר בהברחת נכסים.
לשאלת ביהמ"ש מה סכום החוב כיום – החוב נכון לסוף מאי הוא כ-12.4 מיליון ₪.
ש. אני מפנה אותך לסעיף 32.1 לתצהירך. אתה אומר שביום 4/5/2008 נרשמה בלשכת רישום המקרקעין הערת אזהרה (ממשיך לצטט). זו הברחת נכסים לדעתך?
ת. כן.
ש. ידוע לך מתי נערכה עסקת היסוד של הרישום הזה?
ת. לא.
ש. זה מצוין בתגובה.
ת. לא יודע. לא למדתי את התגובה של המשיבים בעל פה. קראתי אותה ברפרוף.
ש. עסקת היסוד נערכה ביום 21/6/07. יש פה ייפוי כח ותצהיר העברת זכויות. בשלב הזה עוד חפציבה לא קרסה, איש לא ידע על כך, אז איך לטעמך מבוצעת פה הברחת נכסים?
ת. למיטב ידיעתי, אתה מדבר על תאריך עסקת יסוד שמאוד סמוך לקריסת חפציבה.
ש. עסקת היסוד קודמת בחודש וחצי לקריסה. אז מה שאתה טוען זה שהמשיבים ידעו מראש על הקריסה שעומדת לקרות לחפציבה.
ת. יכול להיות מאוד כן.
ש. ואף על פי כן הם הותירו את המצב כמו שהוא, שיהיו נגדם תביעות על מיליוני שקלים.
ת. סוף השאלה לא ברור.
ש. הרי הטענה שלך, לפי מה שאני מבין, שהמשיבים ידעו,
ת. אני לא טוען את זה. אני אומר שהתאריך שאתה מצביע עליו הוא סמוך מאוד עד כדי שבהחלט יכול להעלות את הסברה שהעסקה בוצעה בשל האירוע שקרה חודש לאחר מכן, הקריסה.
ש. תסכים איתי שאם המשיבים היו פועלים כאדם רציונאלי, כמי שלקחו הלוואות לצורך רכישת דירות מחפציבה והיו יודעים שהיא עומדת לקרוס, הם היו דואגים להבטיח את עצמם עם ערבויות ומשכנתאות. תסכים איתי שעסקת היסוד נערכה לפני הקריסה.
ת. לא ראיתי את המסמכים אבל אם אתה אומר, אז כנראה שכך.
ש. בתצהירך יש כמה פעמים שאתה רושם הברחת נכסים שלב ראשון הערת אזהרה ושלב שני ביחס לאותה עסקה כאשר היא נרשמת בטאבו זו שוב הברחת נכסים. כלומר כל שלב בעסקה לגיטימית זה הברחת נכסים?
ת. ככל שעסקה מתקדמת לקראת רישום, ברור שאלמנט ההברחה מתחזק. אנו לא סופרים את מספר ההברחות אלא את העומק שלהן.
ש. טענת בסעיף 33.5 לתצהירך שהמשיבים משכנו ביום 13/4/10 (ממשיך לצטט). אתה עדיין סבור שמדובר בהברחת נכסים?
ת. כן.
ש. קבלת הזכויות בחלקה 24 ניתנה במסגרת הסכם של EGST בע"מ לבנק הבינלאומי במסגרתו נפרעו חובות של המשיבים בסך כ-36 מיליון ₪ ובמסגרת ההסכם קיבל מר לבייב, כיוון שפרע את החוב, את הזכות בחלקה 24. האם זה לא מצב לגיטימי במיוחד כשיש אישור של ביהמ"ש לאותה עסקה? האם יתכן שזו עסקה לגיטימית ולא הברחת נכסים?
ת. יתכן שזאת העברה לגיטימית, אך בפועל המצב הוא שהמשיבים נפרדים מנכס נדל"ן שלהם שלא משרת את חובות הכלל.
ש. אני מפנה אותך לסעיף 34.3 לתצהירך ומצטט. אני טוען שבמסגרת ההסכם בין בנק לאומי לחברת LID, הומחתה משכנתא לסכום של 320,000 דולר אשר היתה רשומה על שמו של המשיב 1 לטובת מר לבייב, זה גם במסגרת הסכם. האם זה לא לגיטימי?
ת. לא, זה לא לגיטימי. העובדה שמשכנתא מומחית לצד ג' למעשה מאיינת את ההפרש שבין גובה המשכנתא לשווי הנכס להגיע ליתר הנושים וזאת בפירוש הברחה.
ש. אתה מדבר על העדפת נושים.
ת. לא דיברתי על העדפת נושים אלא על הגנה על הנכס מלשרת במלוא שוויו את החובות לנושים.
ש. אני מפנה אותך לסעיף 30.1 לתצהירך ומצטט. מדוע בעצם העברתם את זה לכיסוי חובות של נחסיה 109 ולא לתביעה של כל הנושים? למה יש העדפה דווקא לבנק המבקש?
ת. זו שאלה משפטית שאני לא יכול להתייחס אליה.
ש. אבל אתה יודע את התשובה?
ת.
ש. מפנה לסעיף 33.6 לתצהירך ומצטט. על החלקה רשומה משכנתא לטובת עמותת "צדקתו עומדת לעד". הערות אזהרה לטובת אלישיוב יהודה, אלישיוב יוסף ושמואל לבייב נרשמו מאחר והם רכשו בכסף מלא, כפי שהצגנו בתגובה,

עו"ד יניב: חברי טוען טענות עובדתיות ואני לא רואה איך העד של הבנק יכול להעיד על עסקאות אלה.

ש. (ממשיך את השאלה) תסכים איתי שאם מדובר בכסף מלא של ה"ה, אין מדובר בהברחת נכסים. לאור הערות ביהמ"ש, אני עובר לשאלה אחרת. אני מפנה אותך לסעיף 49 לתצהירך. מה בעצם אתה אומר בסעיף הזה, שלמשיבים יש 90 מיליון ₪ חוב?
ת. אני מצטט מה שנשאל המשיב 1 נשאל בחקירתו הנגדית מיום 14/8/08, שם הוא הצהיר על חובות בסך 90 מיליון ₪ ומבלי לכלול את החוב לבנק הפועלים בסכום של 55 מיליון ₪.
ש. של מי החוב הזה של 55 מיליון ש"ח?
ת. של דוד אלישיוב. זה חוב פרטי שלו.
ש. אז למה זה רלבנטי לתצהירך?
ת. כיוון שזה ממאסת החובות של משפחת אלישיוב.
ש. אבל הוא לא משיב. יש לו חוב פרטי של 55 מיליון ₪. החוב הזה לא נתבע מהמשיבים לבקשה הנדונה. למה אתה מציין את זה פה? זה עלול להטעות את ביהמ"ש לחשוב שהחוב הזה שייך למשיבים וזה לא רק עלול, זה כבר הטעה את ביהמ"ש כי אותו נוסח בדיוק הופיע שנה שעברה וביהמ"ש התייחס לכך בהחלטתו, שלמשיבים יש חוב של 55 מיליון ₪. ניחא אם שנה שעברה טענת את זה וחשבת שזה רלבנטי, אבל ראית שזה הטעה את ביהמ"ש אז למה עדיין התייחסת לזה בתצהירך זה?

עו"ד יניב: אני מתנגד לשאלה. יש פה הטעייה ואני מבקש שהעד ייצא (העד יוצא מהאולם). יש פה עניין משפטי ולא עובדתי. דוד אלישיוב הוא משיב בבקשה הזאת. הוא פושט רגל דהיינו ההליכים נגדו הועמדו מחמת פשיטת הרגל אך אם מחר היא תסתיים בעקבות הסדר נושים עם אותו נושה שהגיש את הפש"ר, הוא מחר יהיה נתבע ומשיב בכל התיקים האלה. לכן החובות שלו מאוד רלבנטיים. התמונה הזאת של ההתמוטטות בעסקי היהלומים רלבנטית לשלושת האחים ולא רק לדוד בלבד.

עו"ד וסקר: אני מפנה לסעיף 15 להחלטת ביהמ"ש משנה שעברה ומצטט. בסעיף 29 ביהמ"ש מתייחס לחוב ומייחס למשיבים בבקשה חוב של 150 מיליון ₪.

המשך ח.נ:
ש. אני מפנה אותך לסעיף 33.2 לתצהירך ומצטט. אתה עדיין סבור שמדובר בהברחת נכסים?
ת. כן.
ש. אני אומר לך שמדובר בדירה שהיתה חלק ממלאי הדירות באלעד 60, אשר נמכרה ע"י המבקש, כונס נכסים מטעמו, כאשר הרוכשים שקנו את הדירות הם רוכשים שהמשיבים הביאו אותם במיוחד על מנת שיקנו במחיר גבוה יותר על מנת שלמבקש ייכנסו יותר כספים לקופת הכינוס. המכירה נערכה כדין עם אישור ביהמ"ש ואתם הייתם צד להליך הזה. מה תגובתך?
ת. זה שזה אושר ע"י ביהמ"ש, זה בסדר, אך עדיין מדובר בעסקה שבמסגרתה בן משפחה מקבל את הנכס.
ש. הוא קנה את זה בכסף מלא.
ת. הוא קנה את זה מכונס נכסים, ובמחיר מופחת ממחיר השוק.
ש. המחיר לא מופחת אלא גבוה יותר, אתם טענתם שבמסגרת המכירה קיבלתם יתר של 5 מיליון ₪. עו"ד שטריקר שניהל את הכינוס, הביא קונים אחרים שהיו רוכשים את הדירות במיליון וחצי פחות ממה שרכשו הרוכשים שהמשיבים הביאו, כלומר הם הביאו רוכשים שרכשו את הדירות במחיר גבוה יותר. אז איך אפשר לטעון שמדובר בהברחת נכסים?
ת. העובדה שמדובר בעסקה של בן משפחה, אף אחד לא בא ומתנדב לשלם מיליון וחצי שקל נוספים או סכום נוסף, יש סיבה לדבר הזה.
ש. אולי יש סיבה שזה נראה להם עסקה לגיטימית. לבן משפחה אסור לרכוש בעסקה כזאת?
ת. בוודאי שמותר.
ש. אבל לטענתך אם הוא ירכוש, זה יהיה הברחת נכסים.
ת. זה לא יהיה הברחת נכסים, אך העובדה שהוא רכש בסכום גבוה יותר מסכום שהוצע ע"י אחרים, עדיין מלמד שהיה שווה למשיבים להשאיר את הנכס בידיהם.
ש. ובגלל זה זה הברחת נכסים? העסקה היתה טובה להם, עסקה מצוינת, עסקת חייהם, אז למה זה הברחת נכסים?
ת. זאת הברחת נכסים מכיוון שאת אותו כסף שהם שילמו מעבר לסכום הנכס, יכלו להשתמש בו למטרות אחרות.
ש. אבל מי שרכש את זה הם לא המשיבים,
ת. זה ברור שזה לא המשיבים.
ש. מפנה לסעיף 53 לתצהירך המתייחס לדו"ח הביניים של המנהל המיוחד של קבוצת חפציבה ואתה מייחס מנגנון רמייה למשיבים. האם לדעתך היה מקום לציין שדו"ח הביניים הוא לכאורה בלבד ושבפס"ד של ביהמ"ש העליון נקבע שהוא לא מהווה ממצאים ביחס למעורבותם של המשיבים בתרמית יחד עם חפציבה?

עו"ד יניב: מתנגד. השאלה מבקשת מהעד סברה ומסקנה ושנית היא מטעה. השאלה מבקשת מהעד להביע דעה פרשנית לפס"ד של המחוזי והעליון ומטעה אותו לגבי התוכן של אותם פסקי דין.

עו"ד וסקר: אני לא מבקש ממנו מסקנות. סיימתי את חקירתי.

חקירה חוזרת: אין.

המשך הדיון לאחר הפסקה

עו"ד יוכי כדיר פז, מוזהרת לומר אמת
חקירה נגדית לעו"ד וסקר
ש. כמה זמן את עו"ד?

עו"ד יניב: זה לא רלבנטי, אני מתנגד לשאלה.

ת. הוסמכתי ביוני 2002.
ש. כמה זמן את במשרד ב"כ המבקש?
ת. מפברואר 2009.
ש. את עו"ד טובה?

עו"ד יניב: אני מתנגד לשאלה.

ש. אני מפנה אותך לנספח י"א לתגובה שלנו לבקשה. מדובר בהחלטה של 4 שורות, הרביעית ממורקרת ויש מתחתיה קו (מצטט). מדובר בהחלטה פשוטה, יש סיבה מדוע היא לא בוצעה?
ת. את ההחלטה הזאת אני זוכרת פשוט את היום הזה, בדיוק אכלתי צהריים, וקיבלתי למכשיר הנייד שלי את ההחלטה סרוקה. הגעתי למשרד וראיתי שההחלטה התקבלה בפקס'. מאחר שהגשנו את הבקשה במעמד שני הצדדים, הייתי משוכנעת שההחלטה הזאת, נספח י"א, נשלחה בפקס' לשני הצדדים יחד. עוד אמרתי למתמחה שיש לבצע מסירה של הבקשה עכשיו, כדי שלא יווצר מצב שלעו"ד דיאמנט תהיה ההחלטה לפני שעוד קיבל את הבקשה. לא הבחנתי בכך שכתוב לבצע גם מסירה של ההחלטה. עם זאת, מאחר שבכתבי בית דין חשובים אני נוהגת למלא, אני או מתמחה שעובד איתי, את אישור המסירה שאני קוראת לו אישור מסירה ירוק שאני מציגה לך, אני והמתמחה שטיפלה איתי בתיק, גב' הדס גרניט, מתמחה של משהו כמו חודשיים דאז במשרד, שאלתי אם היא יודעת איך למלא אישור מסירה כזה והיא השיבה שלא. אז אמרתי לה בואי ותיראי איך ממלאים. אז על גבי אישור המסירה הירוק כתבתי, ואני מציגה לביהמ"ש את המסמך המקורי, את כל הפרטים של התיק ושל המותב.
ש. לא קיבלתי תשובה למה ההחלטה עצמה לא הומצאה למשרדי.
ת. לא הבחנתי בכך, אני מודה ומתוודה, שעליי לשלוח את העתק של ההחלטה במסירה אישית. גם לא טענתי שצירפתי אותה. מה שכתוב על גבי אישור המסירה לגבי תוכן המעטפה, זה תוכן המעטפה.
לגבי המתמחה הדס גרניט, יש לי תפקיד ואחריות ללמד את המתמחים את העבודה. אז הדס ישבה מולי בחדרי ואני הראיתי לה אחד לאחד איך ממלאים אישור מסירה.
ש. כלומר ישבתן שתיכן בחדר ועשית לה מעין שיעור פרטי.
ת. כן, ככה אני רואה את תפקידי כעו"ד, ללמד את המתמחים שעובדים תחתיי.
ש. איזה עוד אנשים יכולים לאמת את דברייך?
ת. השליחה שנגשה עם זה למשרד דיאמנט למשל יכלה להיות עדה.
ש. למה השליחה לא הובאה לעדות?
ת. כי אני כתבתי את זה.
ש. למה היא לא הובאה לעדות לעניין זה שמסרה את זה לחתימה לגב' דיאמנט כאשר האישור היה מלא?
ת. אני לא צריכה להביא שליח שיעיד על משהו שאני עשיתי. טענת שהמסמך הזה מזויף ואני טוענת שמילאתי את המסמך הזה באותו מועד ולפני שמסרתי אותו לשליחה.
ש. הבקשה הוגשה ב-4/5/11. מתי עמד לפקוע הצו?
ת. ב-11 במאי, כמדומני.
ש. לא, ב-9/5.
ת. נכון.
ש. כלומר 5 ימים לפני הוגשה הבקשה.
ת. כן.
ש. אז מוגשת בקשה לעיכוב יציאה מן הארץ 5 ימים לפני מועד פקיעת הצו הקודם. למה לא חשבתם להגיש את הבקשה למשיבים?
ת. אם יבדקו את האישור שמנפיקה מערכת נט המשפט, הבקשה הוגשה בשעה 1 ומשהו בצהריים והמצאנו את הבקשה אליכם ב-5 ומשהו אחרי הצהריים.
ש. האם אישור המסירה נשלח על ידך בשני עותקים?
ת. יש אישור מסירה אחד עליו ביקשתי חותמת נתקבל. אני מצפה ממזכירה מנוסה שכל מסמך שהיא חותמת עליו, שתצלם.
ש. אם אישור המסירה היה נשלח לבית פרטי, גם היית מצפה שיצלמו אותו?
ת. אם לסבתי היו גלגלים, אז מצבה היה הרבה יותר טוב.
ש. האם ידוע לך אם השליחה הותירה בידי גב' דיאמנט צילום של המסמך הזה?
ת. לא ידוע לי על זה.

גב' הדס גרניט, מוזהרת לומר אמת
חקירה נגדית לעו"ד וסקר
ש. מתי התחלת את התמחותך במשרד?
ת. ב-22/2/11. למדתי באוניברסיטת חיפה.
ש. האם קיימת קודם להתמחות הפורמאלית טרום התמחות?
ת. לא.
ש. האם בחרת להתמחות במשרד הזה מסיבה מסוימת?
ת. שמעתי שזה משרד מסחרי מצוין והם הסכימו לקבל אותי.
ש. את מתכוונת להמשיך לעבוד בו אחרי שתקבלי רישיון?
ת. כן.
בתיק הנדון אני עובדת עם עו"ד יניב ועו"ד כדיר פז.
ש. במסגרת תפקידך את דואגת לשליחויות?
ת. אני מתמחה חדשה, מה שמבקשים ממני אני עושה. כתבי בית דין, זה בדיוק מה שהיה כאן.
ש. ואת עושה את זה הרבה?
ת. כשיש תיק שצריך, אז אני עושה.
ש. רשמת בתצהירך שאת מטפלת בתיק הנדון. בבקשה הספציפית מה עשית?
ת. מה שעו"ד כדיר פז ביקשה ממני. עשיתי את הנספחים,
ש. ובדיקות משפטיות?
ת. בין היתר.
ש. בדקת בתקדין, נבו וכו'?
ת. כן.
ש. את יודעת להשתמש באתרים אלו?
ת. כן.
ש. במסגרת הכנת הבקשה, כשהמבקש התייחס לכל מיני תביעות המצויות נגד המשיבים, בדקת את הסטאטוס שלהן?

<#7#>
החלטה

אינני מתירה את השאלה. השאלה אינה רלבנטית כלל לסוגיה שעומדת לפני.
השאלה היחידה שעמדה על הפרק בעניין אישור המסירה היא טענת הזיוף ועל כן קורותיה של המתמחה הנכבדה במשרדי עורכי הדין בו היא עושה התמחות, אינה מענייני ואינה מעניינו של התיק.

<#8#>

ניתנה והודעה היום ט"ו תמוז תשע"א, 17/07/2011 במעמד הנוכחים.

אסתר נחליאלי חיאט, שופטת

ש. יש לך הסבר מדוע לא נשלחה הבקשה למשיבים?
ת. הבקשה כן נמסרה.
ש. אבל לא מיד.
ת. הבקשה כן נמסרה ע"י השליחה למשיבים.
ש. הבקשה הוגשה לבית המשפט, כלומר היא הוגשה עד השעה 13:30 ונשלחה למשיבים רק בשעה 17:40, 4 שעות לאחר מכן. יש לך הסבר למה זה קרה רק אז?
ת. אנחנו ביקשנו מחב' השליחויות שתגיע כמה שיותר מהר כדי להעביר למשיבים כמה שיותר מהר.
ש. את ביקשת?
ת. לא.
ש. אז זאת עדות שמיעה ואני מבקש למחוק את התשובה. מפנה לסעיף 7 לתצהירך ומצטט.
ת. עו"ד כדיר פז סימנה את האיקס הזה והאיקס הזה על מנת שהשליחה תמלא בכל המקומות האלו את כל הפרטים המפורטים. היא אמרה לה תמלאי את השם של מי שמקבל את המעטפה.
ש. היא מילאה את התאריך אך לא את השעה.
ת. עו"ד כדיר אמרה לה במפורש למלא את כל המקומות המסומנים באיקס'.

עו"ד יניב: השעה כן מצויה באישור וחברי מטעה את העדה.

עו"ד וסקר: אני מבקש שחברי לא יתערב. שהעדה תענה בשמה. עו"ד כדיר פז סימנה איקס על התאריך והוא מולא, היא סימנה גם על השעה והשעה לא מולאה. יש לך הסבר למה זה לא מולא?

עו"ד יניב: אני חוזר ומתנגד לשאלה.

עו"ד וסקר: השליחה קיבלה הסבר מעו"ד כדיר פז עם קווים וסימון.
סיימתי את החקירה.

עו"ד יניב: אני מבקש להגיש את המקור של אישור המסירה. מוגש ומסומן ת/1.

גב' דורית דיאמנט, מוזהרת לומר אמת
חקירה נגדית לעו"ד יניב
ש. את מציינת שהשליח הקבוע של המשרד שלנו לא הגיע אליכם באותו יום אלא שליחה אחרת. נכון? סעיף 4 לתצהירך.
ת. כן.
ש. השליח הקבוע של משרדנו שמו אורי שובל והוא אמר לי שאת מקפידה לצלם כל אישור מסירה.
ת. תשאל אותו, לא אותי. אני אף פעם לא מצלמת אישור מסירה. האישור המסירה חוזר עם השליח.
ש. כלומר הרקורד היחיד שיש לך למה שהיה באישור, זה הזיכרון שלך?
ת. לא. הרקורד שיש לי זה שני ספרים שקיבלתי, כשבכל ספר העמוד הראשון שלו מצולם, שרצו שאני אתן חותמת נתקבל ונתתי חומת נתקבל והסתכלתי בדיוק על הספרים ולא היה עליהם לא אישור מסירה ולא החלטה ולא מצד שמאל שלהם תאריך דיון. שום כלום. שני ספרים גדולים וריקים מכיתוב תאריך או שופט, שם המתדיינים גם לא היה. לכן הסתכלתי. גם על אישור המסירה לא היו שמות המתדיינים. לא כתוב איזה הליך זה, אם פש"ר או המרצת פתיחה או תיק אזרחי, אז בוודאי שזה לא היה. כשאני מסתכלת על האישור המסירה, זה לא היה.
ש. אמרת שהיתה מילה מחוקה.
ת. נכון. אני את המסמך כפי שהוא הוצג לביהמ"ש ביום הדיון אני לא מכירה בנוסח הזה. אני כן זוכרת באופן מוחלט שהמסמך ההיה ריק לחלוטין. לא היה בו מילה כתובה חוץ מהמחוק הזה, שאני לא יודעת מהו על פי הצילום. אם אראה את המקור, אולי אדע להגיד. לא היה תאריך, שם שופט, מספר תיק, לא שמות צדדים. הבחורה ביקשה ממני לחתום, ראיתי שזה משרד קנטור, והתפלאתי שזה לא אורי שאותו אני מכירה שנים רבות כשליח של המשרד.

חקירה חוזרת
ש. האם מה שמחוק כרגע,

עו"ד יניב: אני מתנגד. אי אפשר לשאול את זה בחקירה חוזרת.

ש. אני מפנה לסעיף 5 לתצהירך.
ת. למיטב זיכרוני. אני זוכרת שלא היה במסמך כלום, שום אינפורמציה שאני בתור מנהלת משרד צריכה להשליך לגבי הוראות לעורכי דין. אם היה משהו, אז היתה מילה אחת שנמחקה.
ש. ומה היא היתה לדעתך?
ת. אני לא יודעת, אם אני אראה את המקור אני אולי אדע.

מר שמואל אלישיוב, מוזהר לומר אמת
חקירה נגדית לעו"ד יניב
ש. קראת את התצהיר.
ת. כן.
ש. השתתפת בניסוחו?
ת. לא.
ש. יש בו טעויות שאתה רוצה לתקן? האם יש בו דברים לא נכונים
ת. אני חושב שאני מסבין מה נכתב ממה שהוסבר. אני לא יכול להגיד לך על תיקונים.
ש. מי הסביר לך מה שהוסבר
ת. מה שאני מסביר. ביקשו ממני שאני אביא את העובדות ואת העובדות האלה הבאתי, מה שיכולתי להביא מזכרוני מה שיכולתי לעשות מקסימום.
ש. למה לא השתתפת בניסוחו של התצהיר
ת. אני אף פעם לא משתתף בניסוח
ש. נכון שבשנים האחרונות אתה נותן הרבה תצהירים ונחקר?
ת. למה הרבה?
ש. למה רק אתה נותן תצהירים ולא אחיך שנמצאים בארץ?
ת. כי מדובר בחפציבה וטבעי שאני אציג את זה כי אחים שלי לא מכירים את הפרטים שהיו
ש. איזה תביעות מתנהלות כרגע שאתה נתת בהם תצהירים חוץ מבנק מזרחי
ת. יש תצהיר של בנק דיסקונט למשכנתאות
ש. על כמה התביעה שלו
ת. בלי ריביות אולי על 5 מיליון ₪, שתי תביעות – אחת ניתנה ויש פס"ד על 6 מיליון ₪,

עו"ד וסקר: אני מתקן את העד זה פס"ד על 7 מיליון ₪ אולי 6.5. מיליון
ש. יש עוד תביעות נגד האחים
ת. יש משהו לגבי חברה, על ארנונה כך הסביר לי העו"ד.
ש. איזו חברה זו?
ת. לא יודע בדיוק זה במסגרת LID ולא יכול לדעת את הפרטים כי אני לא פעיל בחברה
ש. מה תביעות של הבנק הבינלאומי הראשון
ת. לגבי מה
ש. משכנתאות
ת. לא תבעו אותנו
ש. אבל יש חוב?
ת. אני יכול להגיד, יכול להיות שאין חוב, כי יש בנק מלווה.
ש. אתה מתכוון שהחוב מוכחש על ידיכם?

עו"ד וסקר: אני מתנגד. לא הובאה בפניו הסוגיה , ועו"ד יניב מכניס בפיו מסקנות משפטיות. לא הובאה בפניו הסוגיה. נכון להרגע אין תביעת חוב.

עו"ד יניב: אני מנסח את השאלה מחדש.

ש. מה גובהו של החוב שיכול להיות שיש לבנק הבינלאומי?
ת. אני לא בדקתי את זה עכשיו.
ש. ואתה לא יודע כמה אתם חייבים לבינלאומי.
ת. לא, כיוון שיש ערבויות ובנק מלווה.
ש. זה נכון שהקשיים בעסקי היהלומים החלו בשנת 2006?
ת. לא, אני לא יודע בדיוק מתי. לא, זה לא נכון.
ש. מתי החברה בארה"ב התמוטטה?
ת. ב-2008, אני חושב.
ש. חפציבה התמוטטה ב-2007 והחברה בארה"ב התמוטטה בסוף 2006.
ת. לא, היא לא התמוטטה.
ש. היא לא נכנסה לפירוק?
ת. לא. זה צ'פטר 11. אני לא ניהלתי את זה, זה אחי ניהל, הוא אמר שזה לצורך מו"מ עם הבנקים שם.
ש. האם החברה סיימה את המו"מ עם הבנקים ויצאה מצ'פטר 11?
ת. זה אני לא יודע, זה אחי מטפל בזה. כוונתי לאחי דוד.
ש. דוד זה הוא שפושט רגל?
ת. כן, הוא טיפל בכל העניינים האלה.
ש. הוא פושט רגל כי הוא ערב לכל החובות של החברה?
ת. הוא ערב לחברה אחרת שלו שלא רלבנטית לעניין שלנו. אני לא יודע איך קוראים לה. אני מתקן שיש גם תביעת מס הכנסה שהיא פרטית נגד דוד.
ש. זה נכון שרכשתם מחב' חפציבה כ-240 דירות?
ת. זה לא 240 דירות, זה פחות כי היו ביטולים.
ש. זה נכון שלקחתם מבנק מזרחי טפחות 16 משכנתאות לרכישת 16 דירות באלעד 90?
ת. כן.
ש. זה נכון שלקחתם מהמבקש 13 הלוואות לרכישת 13 דירות באלעד 60?
ת. נכון.
ש. זה נכון שלקחתם 42 הלוואות לרכישת 42 דירות במחסיה 109?
ת. נכון.
ש. מבחינת הסדר הכרונולוגי, העסקה האחרונה היתה מחסיה 109, נכון?
ת. כן.
ש. ובשלב הזה, כשרכשתם את ה-42 דירות, זה נכון שכבר לא שילמתם הון עצמי אלא הכול היה בהלוואות וחפציבה מימנה את השאר?
ת. לא נכון. חפציבה היתה חייבת לנו כסף.
ש. כלומר חפציבה מימנה חלק כי היתה חייבת לכם כסף?
ת. היא לא מימנה, זה היה כסף שלנו שהיתה חייבת לנו.
ש. כלומר ההון העצמי שאתם נתתם על רכישת ה-42 דירות, זה היה כסף שחפציבה שילמה כיוון שהיתה חייבת לכם כסף.
ת. כן.
ש. המנהל המיוחד הגיש לביהמ"ש המחוזי בירושלים מסמכים שמראים שאפילו את מס הרכישה חפציבה שילמה עבורכם. גם את זה היא שילמה כי היתה חייבת לכם כסף?
ת. כן.
ש. וחוץ מה-42 דירות האלה קנית במחסיה 109 עוד 40 דירות מהלוואות של בנקים אחרים, נכון?
ת. כן.
ש. וזה נכון שעד הנפילה של חפציבה, הלוואות המשכנתא שולמו כסדרן לבנקים ומהנפילה חדלו להיות משולמות?
ת. כן. אולי חודש או חודשיים עוד שילמנו. אני לא זוכר בדיוק.
ש. אבל לפי מה שאנחנו יודעים היום, הסיבה שההלוואות פתאום לא משולמות מאותו מועד זה שעד הנפילה מי שפרע את המשכנתאות לבנקים היו חפציבה ובועז יונה בגלל שהיו חייבים לכם כסף.
ת. נכון, אנחנו שילמנו קרוב ל-600,000 שקל החזר משכנתאות לכל מיני בנקים.
ש. זה נכון שקיבלתם מבועז יונה או מחפציבה 90,000 ₪ על כל דירה שרכשתם בפרויקט?
ת. לא.
ש. אז אני מראה לך הוראות תשלום לפקודתך, בכתבי התשלום כתוב "יתרת תשלום בגין החזרים חודשיים..." (ממשיך לצטט).
ת. אני לא מכיר את המסמך הזה.
ש. אתה מכיר את השיק הזה שהוא לפקודתך וסכומו 178,580 ₪?
ת. אני לא יכול לזהות כל שיק ושיק את סכומו אבל אני יודע שהיו כמה שיקים שקיבלתי בגין זה שחברת חפציבה היתה חייבת לנו בגין ביטולים קודמים.
ש. אם היה ביטול זאת אומרת שהיה צריך להחזיר את הכסף ששולם על הדירה לבנק שנתן את ההלוואה.
ת. נכון. אנחנו קיבלנו את השיקים להחזר לבנקים למשכנתאות. ציינתי פה שיש את השיקים לבנק המזרחי.
ש. ואתה ציינת בתצהיר וצירפת לו עשרות שיקים לפקודת המבקש שמעולם לא הגיעו אליו אבל אתה אומר שקיבלת אותם בגין אותם ביטולים.
ת. נכון, השיקים היו לפקודת בנק המזרחי.
ש. אבל אתה יודע מה סכומם של כל השיקים שצירפת?
ת. אני לא זוכר בדיוק להגיד לך.
ש. אתה יודע כמה כסף הגיע לכם על הביטולים?
ת. יש לנו מסמך שהכנתי, מה היה הזכות שלי.
ש. אמרת שחפציבה היתה חייבת לכם כסף, ולכן שילמתם את מחסיה 109 מהכסף שהיתה חייבת לכם ולא מההון העצמי.
ת. אבל כן שילמנו חלק מההון העצמי, בהתחלה היה הון עצמי אז שילמנו.
ש. כשקניתם את הדירות באלעד, בשני הפרויקטים, שילמתם הון עצמי ומשכנתאות. אבל בפעם השלישית שעשיתם עסקה, במחסיה 109,
ת. זה לא רק שם אלא גם באלעד 73.
ש. אז גם באלעד 73 וגם במחסיה 109, במקום להביא הון עצמי מהבית,
ת. וגם במחסיה א' ואחר כך היה מחסיה 109. זה מהזיכוי שחפציבה היתה חייבת לנו ולא שילמנו הון עצמי. כלומר שילמנו מהזיכוי.
ש. בתצהירך שמתייחס לפרשת חפציבה בתשעה סעיפים קצרים, אתה אומר שחפציבה היתה חייבת לכם כסף משתי סיבות, האחת מהן זה בגין הביטולים. אתה לתצהירך צירפת שיקים שחפציבה נתנה לך לתת לבנקים למשכנתאות.
ת. זה היה אצל אלמליח, מיופה הכוח מטעמי.
ש. הוא קיבל את השיקים עבורכם?
ת. הוא היה מיופה כח שלנו. זה נחשב כאילו זה בידי.
ש. השיקים האלו שצירפת שאמרת שאתה לא יודע מה היה סכומם, הם היו בגין ההשבה של הביטולים.
ת. קוראים לזה ביטולים, אבל אני לא יכול להסביר לך את כל הדברים האלה. המנהל המיוחד גם לא התייחס למה שרציתי לדבר איתו, לכן הוא לא בדק את זה עד הסוף. כך היא דעתי.
ש. קודם אמרת שהגיע לכם כסף בגלל הביטולים. הסברת שאתם לא שילמתם הון עצמי על הדירות האלה,
ת. זה לא נכון.
ש. אני אגמור את השאלה ואז תשיב. ושכל המימון היה מבנקים ומחפציבה, ואת הסברת כי חפציבה היתה חייבת לכם עבור הביטולים. בהמשך אמרת שבעצם בכלל לא היו ביטולים, שזה מסובך להסביר. אז תסביר.
ת. למנהל המיוחד הסברתי וזה כתוב במסמך שלו.

עו"ד וסקר: המסמך לא מופיע פה ולכן אי אפשר להפנות את ביהמ"ש אליו. העד לא מודע לכך, האם המסמך מופיע או לא. אני רק מעיר את תשומת לב ביהמ"ש לעניין הזה.
ש. אתה לתצהירך צירפת ערימת שיקים לפקודת המבקש ומהווים לפי דבריך את ההשבה לבנק בגין הביטולים, והנספח הזה נקרא אצלך י"ז. זה השיקים האלה, נכון?
ת. כן.
ש. אני אומר לך שהם מסתכמים ב-12 וחצי מיליון ₪.
ת. אבל אני חושב שיש פה שיקים שהם לפקודת בנק אדנים. עוד לא היה בנק מזרחי.
ש. יש עוד שיקים לפקודת אדנים שגם הם מהווים השבה בגין הביטול.
ת. כן.
ש. אני שם לב שהסכומים של כל הערימה הגדולה הזו של השיקים, הם לא עגולים, אלא חלקם עם אגורות. כולם החזר משכנתא וכולם לבנק המבקש. אני מבין מזה שהתחשבנתם עם בועז יונה על השקל ולפעמים גם על האגורה כמה הוא צריך להחזיר לכם.
ת. זה לא נכון.
ש. אז למה הוא צריך לתת לכם שיק על 100 ומשהו אלף שקל ועוד 11 אגורות?
ת. כל הנושא של הניהול של המשכנתאות, מההתחלה, מהפרויקט של אלעד 90, מי שעמד מול הבנקים זו חברת חפציבה. היא רק היתה מחתימה אותנו על החוזים ועל הנספחים והם עמדו גם לגבי קבלת המשכנתאות עם כל הבנקים.
ש. אתה לא חתמת על החוזים.
ת. בהתחלה אני חתמתי, אחר כך היה מיופה כח.
ש. כלומר מי שעמד מול הבנק היה מיופה כח.
ת. לא, מול הבנק עמדה חברת חפציבה.
ש. איך אתה יודע?
ת. שאלתי את המיופה כוח מה היה. כל הזמן עמדה חפציבה מול הבנקים.
ש. ואם מיופה הכח אומר ההיפך?
ת. אני לא יודע. מה שאני יודע שמיופה הכח היה עומד מול חפציבה וחפציבה מול הבנקים. עוד מאלעד 90 ככה זה היה כל הזמן.
ש. להבדיל מהשיקים עם הסכומים הלא עגולים שאתה צירפת לפקודת בנק מזרחי, המנהל המיוחד הגיש לביהמ"ש בירושלים הרבה מאוד שיקים שבהם מדובר על 90,000 ₪ ליחידת דיור.
ת. אני לא מכיר את המסמך.
ש. עוד לא הסתכלת וכבר אתה אומר שאתה לא מכיר את המסמך? פה כתוב החזר חלק יחסי בהלוואה 10 כפול 90,000 ₪, שווה 900,000 ₪. יש שיקים שאתה קיבלת מחפציבה שכולם נעשו לפי התחשיב של 90,000 ₪ ליחידת דיור.
ת. זה אתה אומר.
ש. אז על מה אתה אומר שאתה קיבלת את השיקים האלו?
ת. על חובות שהיו להם כלפינו. אפילו כתוב בנספח, ראיתי שכתוב החזר הלוואה. הם כתבו הלוואה אבל זה לא היה הלוואה. זה כסף שהוא היה חייב לנו.
ש. כלומר אתה מעיד שאת השיקים האלה קיבלת מחפציבה כי הוא היה חייב לך כסף?
ת. כן, היה חייב לי כסף.
עו"ד יניב: מבקש להגיש את צילומי השיקים. מוגש ומסומן ת/2 (14 עמודים).
ש. אז בגין מה הוא היה חייב לכם את הכסף?
ת. בגין הביטולים שהיו קודמים, עוד מאלעד 90, 60 ומחסיה א'.
ש. אבל כבר ראינו שאת הכסף של הביטולים הוא החזיר בשיקים לבנקים למשכנתאות.
ת. קודם כל, בגלל הביטולים היו צריכים להחזיר לבנקים למשכנתאות,
ש. שאלה השיקים שצירפת לתצהירך.
ת. כן. זה חלק מהשיקים.
ש. וחוץ מזה היה צריך להחזיר גם לכם את הכסף שהיה חייב לכם.
ת. כן.
ש. וזה מסביר את השיקים שכרגע הראיתי לך.
ת. כן.
ש. אבל קודם אמרת שהוא זיכה אתכם נגד החובות.
ת. נכון, וחוץ מזה הוא גם היה חייב להחזיר לנו עוד כסף חוץ מהזיכוי.
ש. ואני אומר לך שהיו לכם עסקאות אחרות עם בועז יונה חוץ מאשר לרכוש דירות ביושר לאברכים.
ת. לא הבנתי את השאלה.
ש. אני אומר לך שבועז יונה שילם לכם לא רק החזר בגין ביטולים.
ת. לא, הוא שילם לנו רק בגין ביטולים.
ש. בתצהירך סעיף 7 אתה אומר שחלק מהתשלומים הם בגין פער בעבור עליית המחירים (ממשיך לצטט). אז גם על זה הוא היה חייב לכם כסף.
ת. כן.
ש. אני יודע שמי שמבטל חוזה דירה מקבל את מה שהוא שילם, ולא מקבל את הפער של מחירי הדירות שעלו. אבל אתה אומר שהוא בכל זאת החזיר לכם גם את עליית המחירים כי אחרי זה הוא מכר יותר ביוקר.
ת. אני לא יודע מה הוא מכר או לא מכר, הוא החזיר לי לפי ההסכם שהיה בינינו.
ש. מה סיכמת עם בועז יונה? אולי סוף סוף אפשר לראות את ההסכם?
ת. אני קניתי באלעד 73 וגם שם שילמתי לו מחיר מלא. אין לי הסכם. יש לי פה רק התחשבנות.
ש. את ההתחשבנות הכין עורך הדין שלך נכון?
ת. לא, אני הכנתי.
ש. עשית הסכמים עם בועז יונה במאות מיליונים אך שום דבר לא היה בכתב? אין ראיה לראות בכתובים מה וכמה הוא חייב לך ולמה?
ת. יש מסמכים שמשה אלמליח ניהל את הכול מטעמי ומה שהיה היה. כל המסמכים שהיו לנו קיבלתם או המנהל המיוחד קיבל.
ש. בתצהירך, סעיפים 6 ו-7, יש שני הסברים לתשלומים שקיבלתם מחפציבה: האחד - בגין ביטולים והשני – בגין פער בעליית המחירים.
ת. כן.
ש.מפנה לנספח 35 לבקשה, עמ' 550, דו"ח המנהל המיוחד, אומר מיופה הכח אלמליח כשנשאל בחקירה האם אתה מכיר רווח שנשאר על הביטולים, ענה : רווח על ביטולים? לא ידוע לי, לא חושב (ממשיך לצטט). אמרת שאתה לא בקיא בפרטים ואילו מיופה הכוח בקיא.
ת. אני לא יכול להתייחס לזה. בנושא של הבנקים, כל הנושא של מיופה כח היה משה אלמליח וכל הנושאים אחר כך, שהיו נושאים כספיים, אני הייתי בקשר עם בועז יונה. מה שאתה מביא, לא ידוע לי על דבר כזה.
ש. איך אתה מסביר את העובדה שכל השיקים שהצגתי לביהמ"ש מתחלקים דווקא ל-90 אלף? האם יש סיבה שהסכומים שבועז יונה שילם לכם הם מכפלה של 90 אלף כל פעם?
ת. הוא היה חייב לי כסף, איך שהוא חילק את זה זה היה עניין שלו. אני לא יכול להסביר את הדבר הזה. זה מה שהיה. הוא היה חייב כסף והיה צריך להחזיר כסף.
ש. מפנה לסעיף 6 לתצהירך ומצטט. אם זה כספי משכנתא, היה צריך להחזיר אותם לבנק, נכון?
ת. כשאנחנו ביטלנו את הדירות, הוא היה צריך להחזיר כסף לבנקים למשכנתאות אבל הוא לא החזיר את הכסף, הוא היה צריך להחזיר ישירות לבנקים כי היה הסכם שהוא מוכר את הדירות שבוטלו ופורע ישירות לבנקים. בדיעבד הוא לא עשה את זה, לא עמד בהסכם ואז אנחנו גם שילמנו את המשכנתאות על דירות שבוטלו. עד שנלחמנו איתו שיחזיר לנו את המשכנתאות אנחנו שילמנו את המשכנתאות. ההסכם בינינו היה שאם אנחנו מבטלים הוא צריך להחזיר לבנקים והוא לא עמד בזה ואני לא ידעתי שהוא עושה תרגילים. בהתחלה הוא פרע שלוש משכנתאות ומישהו מהמשרד שלנו אמר שהם כן פורעים אבל בפועל אני ראיתי שאני עדיין מחויב במשכנתאות על דירות שביטלתי.
ש. בשביל לרכוש את ה-73 דירות באלעד 73 ביטלתם רכישה של 44 דירות שרכשתם קודם?
ת. נכון. לא היה מדובר שחותמים ביטול, אלא שתהיה גרירה ואחר כך הוא שיכנע אותי שיהיה ביטול. אלה הדברים שהיו.
ש. כשגוררים משכנתא, מדווחים על כך לבנק למשכנתאות ומעבירים את המשכנתא מדירה אחת לדירה החדשה.
ת. נכון. אבל מכיוון שגם בקבלת המשכנתאות חפציבה טיפלה והיא זו שהביאה את המשכנתאות אז היה מדובר שהיא תדווח על הגרירה והיא לא עשתה את זה ובגלל זה אנחנו נמצאים פה, בגלל הבעיות שחפציבה עשתה לנו.
ש. כלומר אתה לקחת 44 הלוואות על 44 דירות, ואתה מאשים את חפציבה ואת בועז יונה שלא דיווחו לבנק למשכנתאות על ביטול החוזה. זה מה שאתה אומר?
ת. כן. חפציבה היתה צריכה לדווח ולעשות את כל הסידור כמו שעשתה גם לגבי קבלת המשכנתא.
ש. זה נכון שלא דיווחתם לבנקים למשכנתאות על ביטול הרכישה?
ת. אני חשבתי שכן דיווחנו, הרי חפציבה היתה צריכה לדווח. חשבתי שהיא דיווחה.
ש. כלומר אתה מאשר לי שאתם לא דיווחתם כי חשבתם שחפציבה מדווחת. זה נכון?
ת. כל הניהול היה בידי חפציבה והבנתי שהם מדווחים.
ש. אתם לקחתם משכנתאות נוספות כדי לרכוש את 73 הדירות באלעד 73.
ת. כן.
ש. כמה כסף בועז יונה היה צריך להחזיר לבנקים על הדירות המבוטלות?
ת. אני לא יודע כמה. היה צריך להחזיר את החוב שאנחנו חייבים לבנקים למשכנתאות.
ש. אין לך את זה בהתחשבנות שאתה מחזיק בידך?
ת. לא.

לשאלת ביהמ"ש – לא הגשנו תביעה נגד בועז יונה וחפציבה. אין מה לתבוע.
ביהמ"ש: והגשתם תביעת חוב?
ת. לא. אני יודע שבבית המשפט אמרו לנו שהזכויות שלנו קיימות.

ש. כמה כסף חפציבה היתה צריכה להחזיר לך, להבדיל מהבנקים, בגין הביטולים?
ת. אני לא יכול להגיד לך. יש לי פה התחשבנות אבל זה מורכב, צריך לשבת ולהסביר את זה.
ש. אתה כותב בתצהירך שפתאום התברר לך שבועז יונה לא סילק את המשכנתאות לבנקים על הדירות המבוטלות.
ת. כן.
ש. מתי זה קרה?
ת. אחרי כמה חודשים, אפילו עד חצי שנה אני חושב.
ש. כמה חודשים מהביטול?
ת. כן.
ש. כלומר מתי?
ת. בסוף 2005, תחילת 2006.
ש. ודרשת ממנו אז הסברים?
ת. כן.
ש. ואז הוא נתן לך את השיקים הדחויים שמצורפים לתצהירך שמסתכמים ב-12.5 מיליון ₪?
עו"ד וסקר: לא.
ת. לא. זה למחסיה 109.

עו"ד יניב: חברי עונה במקום העד.

ש. אתה אומר לי שהשיקים שצירפת זה על פרויקט מחסיה 109, אבל אני אומר לך שבפרויקט מחסיה 109 לא ביטלתם את הרכישות.
ת. בועז יונה היה חייב לנו כסף והוא לא עמד בהסכמים איתנו. אני קניתי את הדירות כי הוא היה חייב לנו כסף והוא לא עמד בהסכמים, אז אני אמרתי שמשהו לא מוצא חן בעיניי ושהוא משחק איתנו, אז אמרתי שאני לא רוצה להמשיך לרכוש דירות אלא למכור את הדירות ולהחזיר את המשכנתאות ואז סוכם שאנחנו נמכור את הדירות אבל בדיעבד התברר לי שבועז יונה גם לא דיווח למס רכישה על הדירות, כי הוא היה אמור לשלם את מס הרכישה מהחובות שהיה חייב לנו ואז כל הנושא הזה של מה היה צריך לעשות, זה היה עורך דין שהיה צריך לטפל בזה ולהגיד מה לעשות. אני זוכר גם כן שמשה אלמליח מונה כנאמן מטעמנו, שכל דירה שתימכר, שהכסף יעבור אליו ואנחנו נחזיר את המשכנתא.
ש. אז גם משה אלמליח גנב ממכם כסף?
ת. הוא לא גנב, זה שיקים שהוא קיבל.
ש. אבל אף אחד מהשיקים האלה לא הגיע לבנק.
ת. אחרי שהוא נתן לנו את השיקים, הוא דחה את התאריכים שלהם.
ש. וזה כבר אחרי שידעתם שהוא רמאי.
ת. לא.
ש. אז אחרי שראית שהוא משחק איתכם משחקים.
ת. אני ראיתי שהוא מתחיל לעשות לנו בעיות.
ש. אז אחרי שראית שהוא מתחיל לעשות לכם בעיות, לא חשבת שאתה צריך לפנות לבנק ולהגיד לו שהדירות האלה בוטלו?
ת. זה לא בוטל, כלומר בוטל הסכם המכר בינינו לבין חפציבה ואז בשביל להשיב את הכסף למשכנתאות, הייתי צריך למכור את הדירות ולהחזיר את הכסף. שאר הדברים מבחינת איך צריך לעשות את זה, זה היה כבר עם עורכי דין מטעם חפציבה, משרד שמחיוף, וגם עם משה אלמליח.
ש. כשקיבלתם את השיקים הדחויים ונתתם אותם לנאמן שלכם, אלמליח, למה לא הפקדתם אותם בבנקים בתור שיקים דחויים?
ת. אני לא יודע, אלמליח טיפל בזה.
ש. אני רוצה להראות לך שיקים שהפקדת בחשבון שלך בבנק המזרחי (ת/3). על מה בועז יונה או חפציבה היו צריכים לתת לך שיק אישית למוטב בלבד על מיליון וחצי שקלים?
ת. אני לא יודע, אני צריך לשלוח את אלמליח מה היתה הבעיה. אני לא יודע מה הוא רצה, אני לא הבנתי את זה, שאלתי את אלמליח אם אפשר לעשות כזה דבר, הוא אמר שאין בעיה, אז נתתי לו מיליון והוא החזיר לי מיליון. אני נתתי לבועז יונה והוא החזיר לי.
ש. וזה סגר את ההתחשבנות?
ת. זה חלק, אני לא יודע. לא יכול להגיד לך תשובה. לא יכול להגיד לך בדיוק, אני צריך לבדוק את זה. בועז יונה אמר לי "זה לטובתך". אני לא יודע במה הוא התכוון לזה. חשבתי שזה חשבונאות.
ש. חודש אחר כך הוא נותן לך עוד שיק על מיליון ₪ (ת/4).
ת. נכון, אבל למה אתה לא מראה מה שיוצא.
ש. אני לא רואה שיוצא.
ת. אז תבדוק את זה ותראה שיוצא.
ש. יש עוד שיקים כאלה?
ת. יש 10 או 11 שיקים כאלה, לא זוכר.
ש. 10 או 11 שיקים של מיליון ₪ כל אחד שבועז יונה נתן לך ואתה נתת לו שיקים תמורתם, זאת אומרת עשיתם החלפת שיקים?
ת. כן.
ש. מה המשמעות הכלכלית של עסקה שבה הוא נותן לך מיליון ₪ ולטענתך אתה מחזיר לו מיליון ₪ במקביל?
ת. לא היה פה שום עניין כלכלי, אני חשבתי שזה עניין של התחשבנות בינינו, כנראה שלא קיבלתי הסבר כי אחר כך לא יכולתי כבר לדבר איתו, אבל מה שנודע לי שאת השיקים האלה הוא הפקיד לבנק המלווה, בנק דיסקונט, באלעד 73.
ש. אבל זה לא מסביר מה ההיגיון שחשבת שזה התחשבנות. התחשבנות זה או שאתה חייב לצד השני או שהוא חייב לך.
ת. אני לא יכול להסביר לך את זה, אבל מה שהוא עשה זה שהוא לקח את השיקים שלי. הוא ביקש ממני טובה סה"כ, לא היתה לי שום התחשבנות.
ש. ואני אומר לך שאתה והאחים שלך קיבלתם מיליוני שקלים מבועז יונה בתמורה למשכנתאות שהבאתם לו.
ת. לא נכון, זה לא קשור בכלל. זה לא קשור השיקים האלה. אחרי שנפלה חפציבה אמרו לי שאת השיקים האלה שלקח ממני, הפקיד את זה לבנק המלווה, בנק דיסקונט.
ש. התצהיר שלך מתייחס לפרשת חפציבה בשישה או שבעה סעיפים רזים. שאר התצהיר אתה מסביר עסקה – עסקה למה היא כשירה למהדרין. מה הקשר המשפחתי בינך לבין שמואל לבייב?
ת. הוא גיסי.
ש. דהיינו?
ת. אח של אשתי.
ש. מה הקשר המשפחתי בינכם לבין ברכה דניאל אלישיוב?
ת. ברכה היא בת אחי דוד.
ש. האם יש קשר משפחתי ביניכם לבין מרים ביילין?
ת. ביילין זה אחיין שלי. בן אחותי. זו אשתו כנראה.
ש. ומי זאת אסתר מלכה ביילין?
ת. אחותי.
ש. מי זה ישראל הרצברג?
ת. יהודי טוב.
ש. בלי קשרי משפחה?
ת. לא.
ש. מי זאת מרים בבייב?
ת. אחותי.
ש. מפנה לסעיף 13 לתצהירך ומצטט. זה לפני קשיי חפציבה.
ת. נכון.
ש. מפנה לנספח י"ח,

עו"ד וסקר: נספח י"ח אינו רלבנטי לסעיף 13 לתצהיר העד וצורף בטעות ואני מצרף את הנספח המתאים, נ/1, שהוא במקום נספח י"ח.

המשך ח.נ:
ש. אם באמת דוד עשה ביוני 07' עסקה תמימה וכשרה עם בתו ברכה, מה הסיבה שדווקא ב-4/5/08, אחרי שהגשנו את התביעה נגדכם, הוא רץ לרשום הערת אזהרה?
ת. טיפל בזה עו"ד, וככה העו"ד טיפל בזה. עו"ד בשארי.
ש. אני מפנה אותך לנספח 14 לבקשה. מה הסיבה שבתחילת מאי 2008, בדיוק אחרי הגשת הבקשה לעיקולים ועיכוב יציאה מהארץ, רצים 5 אחים ומבצעים 5 העברות שמתבצעות באותו יום אם לא לקדם את פני הרעה?
ת. לא נכון, אני בכלל לא יודע מה נעשה פה. בזה טיפל העו"ד.
ש. מתי לפי דעתך העסקאות האלה דווחו למס שבח? האם בתאריך המקורי ב-2007 או במאי 2008?
ת. אני לא יודע. זה העו"ד מטפל בזה.
ש. מפנה לסעיף 16 לתצהירך ומצטט. מי אותו צד שלישי?
ת. יהודי טוב, יהודי שקיבלתי ממנו הלוואה. שמו ישראל הרצברג.
ש. אני ממשיך לצטט מסעיף 16 לתצהירך, שסולקה משכנתא.
ת. זה נכון.
ש. בהסכם נספח כ"א שלך אין מילה וחצי מילה על זה שתסולק המשכנתא של ישראל הרצברג.
ת. אבל הוא עשה הסכם מול הבנק, לא מולנו.
ש. ההסכם הזה אומר ששמואל לבייב לוקח על עצמו חלק מהחוב לבנק, הופך להיות נושה שלכם ובתמורה הבנק מוחק את החוב שלכם כלפיו. נכון?
ת. אני לא יודע מה היה. הוא לקח על עצמו לשלם את כל הכסף, הוא לקח על עצמו את ההסדר עם הבנק.
ש. ואתה אומר בתצהירך שבהתאם להסכם הזה נמחקה המשכנתא של הרצברג. אבל זה לא כתוב בהסכם.
ת. זה לא ההסכם מולו, זה הסכם מול הבנק.
ש. אז בעצם אתה אומר לי שיש הסכם אחר שלא צירפת ושם כנראה כתוב שתימחק המשכנתא לטובת הרצברג.
ת. אני לא יודע אם יש הסכם, לא אני טיפלתי בנושא הזה. בהסכם הפנימי אני מתכוון. האחים שלי טיפלו בזה, לא אני טיפלתי בזה.
ש. אני מפנה אותך לנספח 15 לבקשה, עמ' 440. רואים בנסח הטאבו שהמשכנתא של הרצברג בכלל לא נמחקה.
ת. אני לא יכול לענות לך. זה מה שאני יודע.
ש. מפנה לסעיף 17 לתצהירך ומצטט.
ת. אני קניתי את הדירה עבור בני רפאל בשנת 2000.
ש. וחוץ מזה העברת את הדירה הזאת על שמו בשנת 2009.
ת. לא, זה היה ב-2007. לא העברתי לו שום דבר ב-2009.
ש. אני מציג לך יפוי כח שבו אלישיוב רפאל רכש דירה כבר ב-2007 מהקבלן משה אביב. ת/5.
ת. לא, אני רכשתי את הדירה בשנת 2000. העו"ד טיפל בזה, אני לא יכול לדעת מה הוא טיפל בעניינים טכניים. אני לא יודע מה להגיד לך.
ש. אני מראה לך המחאת זכות לפיה אתה ממחה את זכויותיך בדירה באותו בניין לבנך רפאל. ת/6. האם תוכל להסביר לי למה בזמן שאתה ורפאל חתמתם על ההמחאה הזאת באפריל 07', מסרתם אותה למשה אביב ומילאתם את התאריך למעלה של 09', במאי 09'?
ת. אני חושב שזה 07' ולא 09'. אני זוכר את זה ב-07', העו"ד נתן לי מסמכים שאני אחתום ואני חתמתי. אני אומר לך שזה 07'.
ש. למעלה כתוב בכתב יד שונה 30/5/09.
ת. זה אתה אומר שזה 09', אני אומר שזה יכול להיות גם 07'.
ש. זאת אומרת שהעברתם את הדירה הזאת לבנך רפאל כבר במאי 07', זה מה שאתה אומר.
ת. אני אומר שעשיתי את כל מה שעשיתי אצל עו"ד צ'יק שנפטר לפני שבוע, הוא טיפל בזה, הוא ביקש ממני שאני אבוא ואחתום וכך עשיתי. מעבר לזה לא טיפלתי. זה הבן שלי טיפל מולו.
ש. אני עובר איתך לסעיף 18 לתצהירך ומצטט. האם משיח חתם על הצהרת נאמנות כשהוא קנה את הדירה הזאת עבור אחותך?
ת. אני לא יודע, לא טיפלתי בזה.
ש. ואם זה כל כך שלה זה מכבר, למה דווקא ב-2009 מחליטים לרשום את הדירה על שמה?
ת. גם את זה אני לא יכול להגיד לך תשובה, זה עניינים משפחתיים.
ש. אם זה כל כך שלה משכבר הימים, אז למה ב-2009 רושמים לטובתה משכון, כפי שאנו מראים בנספח 17 לבקשה, ולא מעבירים אליה את הבעלות?
ת. האמת, אני לא יכול לספר את כל הסיפור מה שהולך שם, לכן אני מנוע מלהגיד, אבל אם אתה רוצה שאני אשב איתך בנפרד,
ש. אני מבקש שתשיב.
ת. לא נעים כל הסיפור הזה. זה עניין משפחתי. אם אתה רוצה, אני מוכן לשבת מולך במשרד ולהסביר את הכל.
ש. אז בוא נעבור לסעיף 19 לתצהירך, שם חוזרים לאותו הסכם עם הבנק הבינלאומי, נספח כ"א. אני אומר לך שבהסכם נספח כ"א אין מילה על כך שתירשם משכנתא על שם שמואל לבייב. העברת הנכס הזה בצורה של משכנתא לשמואל לבייב היא הברחת נכסים.
ת. זה אתה אומר ואני אומר שלא.
ש. אני מפנה לסעיף 22 לתצהירך. בנכס הזה עשיתם כמה וכמה עסקאות בשלוש השנים האחרונות. בהתחלה המשכנתא היא על שמואל לבייב.
ת. לא, בהתחלה על הרצברג.
ש. אחר כך העברתם לשמואל לבייב. אחר כך העברתם את המשכנתא לעמותת "צדקתו עומדת לעד".
ת. כן.
ש. ובסוף מכרתם את הנכס לילדים שלכם, באוקטובר 2010.
ת. נכון.
ש. לכבוד מה פתאום צריך למכור לילדים נכס שמשועבד במשכנתאות קודמות? מה הרעיון הכלכלי שמאחורי זה?
ת. אין פה רעיון כלכלי. המגרש הזה הוצא למכירה כדי להחזיר את המשכנתא של צדקתו עומדת לעד. היה מו"מ, אנשים לא רצו לקנות את הנכס עם משכנתא וכיוון שאנחנו צריכים להחזיר את המשכנתא של צדקתו עומדת לעד ואם לא נחזיר יחלטו את המגרש, אז ביקשתי גם מגיסי וגם מהבנים שלי וגם מהאחיינים שלי, שיעשו מאמץ וירכשו את זה במשותף.
ש. בני כמה הילדים שלכם שהעברתם להם את הנכס הזה?
ת. לא העברנו, מכרנו. מכרנו במחיר מלא, מעל מיליון דולר אני חושב. אחד מהילדים בן 32, אחד בן 28, אחד בן 25. הוא הצעיר שביניהם.
ש. למה הבעלות לא עברה על שמם?
ת. אתה שואל אותי שאלות שאני לא יכול לענות לך, זה עניין של העו"ד. יש עדיין משכנתא על המגרש, אני חושב בגלל זה.
ש. אמרת לי בשנת 2008 כשנחקרת על ידי, שהחובות למערכת הבנקאית עומדת על 90 מיליון ₪.
ת. נכון.
ש. מה מצבת החובות שלכם היום למערכת הבנקאית?
ת. חוץ מבנק דיסקונט למשכנתאות ובנק המזרחי, עם כל הבנקים עשינו הסדר. אולי נשארו עוד כמה דברים קטנים. לדיסקונט החוב הנומינאלי הוא 10.4 מיליון ₪.
ש. בסעיף 36 לתצהירך אתה מפרט חובות שהצלחתם לפרוע. סעיף זה מורכב מכמה סעיפי משנה ואם מחברים אותם יוצא בערך 120 מיליון.
ת. כן.
ש. אבל לא שילמתם 120 מיליון, נכון?
ת. לא עשיתי חשבון אבל שילמנו 57 מיליון בוודאי. לא, אני לא יכול להגיד לך, זה הסדרים שהיו עם הבנקים ונחשב ששילמנו.
ש. אבל כשאתה כותב בסעיף 37 שנפרעו חובות בשווי של 57 מיליון, אין כוונתכם שאתם שילמתם את החובות, נכון?

עו"ס וסקר: העד לא מבין במילה פרעון וכו'. הוא אמר לו שנפרעו החובות.
ת. לא שילמנו בפועל את כל החובות, אבל נסגר מאיתנו 120 מיליון חוב. זה ההסדר שעשינו עם הבנקים.
ש. מפנה לסעיף 36 א' לתצהירך. זה ההסכם שכבר דיברנו עליו קודם, שבה לבייב שילם 3 ומשהו מיליון דולר, נכון?
ת. לא, הוא שילם קרוב ל-4 פלוס. הוא עשה את זה בתשלומים והיתה ריבית.
ש. אז הוא שילם במקום 35 מיליון ₪ הוא שילם 4 מיליון דולר.
ת. כן.
לשאלת ביהמ"ש – החוב של 120 מיליון זה לא אומר ששילמנו את הסכום אלא הגענו להסדר למחיקת החוב, הסדר שיש לנו עם הבנקים ואני לא אומר את הסכום ששילמנו.

חקירה חוזרת
ש. שאל אותך חברי לגבי ה-90 אלף ₪ שכביכול שולמו לכם על כל דירה. אתה ידעת שזה סך של תשלום שחולק בצורה כלשהי?
ת. לא.
ש. האם מההתנהלות של בועז יונה שהוא לא קיים התחייבויות כפי שציינת, אתה הבנת באותו זמן, 2005, שהוא רמאי ושהוא צריך לרמות אותך?
ת. לא.
ש. חברי הפנה אותך לגבי הרישום של כמה דירות באותו יום, מי טיפל ברישום של זה?
ת. עו"ד בשארי.
ש. מבקש לצרף את הנסח ההיסטורי של חלקה 24 הנזכר בנספח כ"א.
עו"ד יניב: מתנגד. אי אפשר להגיש.
<#10#>
החלטה
בחקירה חוזרת בוודאי אין לצרף מסמכים. היה למשיבים הזדמנות לצרף מסמכים אלה לתשובתם.
הצדדים יסכמו, לבקשתם, בכתב.
ב"כ המבקש יסכם תוך 21 יום מהיום, עם עותק במישרין לב"כ המשיבים.
ב"כ המשיבים יסכם תוך 21 יום מיום קבלת סיכומי ב"כ המבקש.
סיכומי תשובה 7 ימים לאחר מכן. סיכומי התשובה לא יעלו על 3 עמודים.
סיכומי הצדדים לא יעלו על 12 עמודים כשהכיתוב הוא ברווח של שורה וחצי, שוליים כמקובל ובפונט 12. התיק יובא לתזכורת סכומים פנימית ביום 6/9/2011, או עם קבלת הסיכומים האחרונים, המוקדם מבין השניים.
<#11#>

ניתנה והודעה היום ט"ו תמוז תשע"א, 17/07/2011 במעמד הנוכחים.

אסתר נחליאלי חיאט, שופטת

1

28