הדפסה

ע"פ 6889/11 מדינת ישראל נ. אלירן עובד

החלטה בתיק ע"פ 6889/11

בבית המשפט העליון

ע"פ 6889/11

בפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן

המבקשת:
מדינת ישראל

נ ג ד

המשיבים:
1. אלירן עובד

2. דוד חכמון

3. אדי כבירי

בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 8.9.2011 בת"פ 14974-05-10 שניתן על ידי כבוד השופט צ' גורפינקל

תאריך הישיבה: כ"ז באלול התשע"א (26.9.2011)
בשם המבקשת: עו"ד יאיר חמודות
בשם המשיב 1: עו"ד עדי ארליך
בשם המשיבים 3-2: פטורים מהתייצבות

החלטה

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט צ' גורפינקל) שגזר על המשיבים 6 חודשי מאסר על-תנאי לריצוי בפועל בדרך של עבודות שירות, וכן מאסר על-תנאי וחילוט של רכוש וכסף.

1. ביום 15.2.2011 הורשעו המשיבים על-פי הודאתם במסגרת הסדר טיעון בעבירות של איסור הגרלות והימורים (ריבוי עבירות), איסור החזקה וניהול (ריבוי עבירות) וניסיון לאיסור הגרלות והימורים – עבירות לפי סעיפים 225 בצירוף 20, ו-228 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, וכן בעבירה של איסור הלבנת הון לפי סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000.

2. לפי כתב האישום, במהלך שנת 2004 גויסו המשיבים על-ידי אריה אברם, בעל משרד העוסק במתן שירותי מטבע (Change), להחזיק ולנהל מקום להימורים באמצעות אתר ברשת האינטרנט. האתר הוקם בשנת 2004, ומאז ארגנו וערכו המשיבים הימורים לא חוקיים במסגרתו. בכלל זה תפעלו המשיבים את האתר וגייסו לשם כך מתכנתים, מפעילים טכניים, מהמרים וראשי קבוצות. אלה קיבלו את שכרם במזומן וללא דיווח כדין מידי המשיבים ומידי ה-Change. ראשי הקבוצות היו מתוגמלים באחוזים מהיקף ההימורים. המשיבים אף גרמו להסוואת האתר, בין באמצעות חברה ה"מארחת" אתרים, ובין באמצעות חיבור לשרת שבהולנד. המשיבים ניהלו את חשבונותיהם, חשבונות ההימורים וביצוע העברות כספים בארץ ולחו"ל במסגרת סגורה של ניהול חשבונאי עצמאי בעל קוד הרשאה סודי בתוך אתר ההימורים. למשיבים ולאברם ניתנה ההרשאה הרחבה ביותר לניהול החשבונאי באתר. המשיבים הזרימו את הכספים שנכנסו מההימורים לרשות ה- Changeשל אברם, שם הוטמע במחזור הכספים של ה-Change. האתר פעל עד למעצר המשיבים בשנת 2008.

3. עובר למועד הטיעונים לעונש הוגשו תסקירי שירות מבחן בעניינם של המשיבים. שירות המבחן המליץ להימנע ממאסר בפועל בעניינם של המשיבים 2-1. בעניינו של המשיב 3 הצביע שירות המבחן על היזקקות טיפולית והמליץ על דחיית הדיון לשם בחינת אפשרויות טיפוליות. בית המשפט קמא לא מצא לנכון לדחות את מועד הטיעונים לעונש.

4. ביום 12.7.2011 נשמעו טיעונים לעונש. המדינה עתרה להטיל על המבקשים עונש מאסר משמעותי בפועל, עונש מותנה מרתיע וקנס אשר יגלם את המימד הכלכלי של העבירה. המדינה עמדה על תפקידם של המשיבים בביצוע העבירות, וטענה כי המשיבים היו גורם מרכזי, יוזם ואקטיבי בביצוען. ב"כ המדינה הדגיש כי ביצוע העבירות באמצעות רשת האינטרנט מעצים את חומרתן באופן חסר תקדים, בהגדלה פוטנציאלית של כמות המהמרים וההימורים, וזאת מבלי להגדיל כמעט את המאמץ הנדרש מן המבצע. לבסוף טענה המדינה, כי שילוב שתי העבירות – עבירת הימורים ועבירת הלבנת הון – מעיד על החומרה הרבה במעשי המשיבים.

5. ביום 8.9.2011 גזר בית המשפט המחוזי (כב' השופט צ' גורפינקל) את עונשם של המשיבים כדלקמן: שנתיים מאסר בפועל, מתוכם 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות והיתרה לריצוי על תנאי – לבל יעברו במשך שלוש שנים עבירה בניגוד לסעיפים 225 או 228 לחוק העונשין, לרבות סיוע או שותפות לעבירה זו, או עבירה בניגוד לחוק איסור הלבנת הון. כמו כן הושת על משיבים 2-1 קנס בסך של 300,000 ש"ח לכל אחד. בנוסף, חילט בית המשפט לטובת אוצר המדינה רכוש שנתפס אצל המשיבים (כלי רכב של המשיבים 1 ו-2; מחשבים ואביזרים נלווים; סך של כ-308,000 ש"ח מחשבון הבנק של משיב 2; ומכשירים סלולאריים). בית המשפט נתן משקל רב לנסיבותיהם האישיות של המשיבים ולאופן התנהלותם במשפט, ובפרט להודאתם וללקיחת האחריות שהובילה לחיסכון בזמן שיפוטי. בית המשפט קבע כי בעבירות מעין אלו יש צורך להטיל מאסר בפועל, בין היתר לצורך הרתעה ומניעה. עם זאת החליט לגזור על המשיבים עונש של מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, בציינו כי הוא מאזן את העונש הקל בהטלת קנס משמעותי. לבסוף ציין בית המשפט שבצד הטלת העונשים חולט רכוש, ובכך יש משום הכבדה כלכלית נוספת על המשיבים.

6. ביום 22.9.2011 הגישה המשיבה ערעור על גזר הדין, ובד בבד עתרה לעכב את ביצוע עבודות השירות ולקבוע דיון בערעור מוקדם ככל האפשר. לטענת המדינה, חומרת העבירות והיקפן הכלכלי – עשרות מיליוני שקלים – מחייבת ענישה מחמירה יותר משיקולי הרתעה, ולעניין זה סיכויי הערעור גבוהים. עוד טוענת המדינה כי ביצוע עבודות השירות עלול לסכל את מטרת הערעור.

7. הואיל והמועד לתחילת עבודות השירות למשיב 2 נקבע ליום 27.9.2011, ביום 22.9.2011 קבעתי דיון בבקשה ליום 25.9.2011, תוך שציינתי שככל שתהיה הסכמה מצד המשיבים למבוקש יתייתר הצורך בדיון. בעקבות החלטה זו, הודיע המשיב 2 על הסכמתו לעיכוב ביצוע עבודות השירות עד להכרעה בערעור, וביום 25.9.2011 ניתנה להסכמת הצדדים תוקף של החלטה. המשיב 3 הודיע כי הוא מותיר את העניין לשיקול דעתו של בית המשפט, אך ביקש להחיל עליו את שייקבע ביחס למשיבים האחרים.

8. המשיב 1 מתנגד לבקשה. הוא ממקד את טעמיו בסיכויי הערעור. לשיטתו, בית המשפט קמא איזן נכונה בין שיקולי הענישה הרלוונטיים, ובהם: פרק הזמן הרב שחלף מאז ביצוע העבירות; העובדה שהוא נישא ועומד להיות אב; העדר עבר פלילי; העיכוב באפשרות להתחיל לעבוד בהתחשב בהכבדה הכספית שנוצרה עקב הקנס שהושת עליו; והמלצת שירות המבחן להימנע ממאסר. עוד נטען כי העונש עולה בקנה אחד עם רף הענישה המקובל. לבסוף נטען כי תפקידם של המשיבים ביחס לתפעול האתר ולהיקפן הכלכלי של העבירות היה שולי ביחס לאחרים שהיו מעורבים, באופן שהצדיק את רמת הענישה שנגזרה בנסיבות העניין.

9. ככלל, מדיניותו של בית משפט זה היא להיעתר לבקשות המדינה לעכב ביצועו של עונש מאסר בעבודות שירות עד להכרעה בערעור שהגישה המדינה על קולת העונש. הטעמים לכך נוגעים לרצון שלא לפגוע בזכות הערעור של המדינה, שעלולה להיפגע באופן ממשי אם ירצה הנידון את עונשו או חלק משמעותי ממנו, והפגיעה באינטרס הציבורי שלא לכבול את ידי בית המשפט בבוחנו את הערעור בכך שהעונש כבר רוצה (ע"פ 10315/05 מדינת ישראל נ' פלוני, תק-על 2005(4) 1063 (2005); ע"פ 6573/11 אברמוב נ' מדינת ישראל, פסקה 3 (לא פורסם, 19.9.2011)). עם זאת, כפי שציינה השופטת ע' ארבל בע"פ 1154/07 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 14.2.2007), קיימים אינטרסים נוגדים שיכולים להטות את הכף לכיוון דחיית בקשת המדינה לעיכוב ביצוע. בין היתר, עמדה השופטת ארבל על השיקולים הבאים: השיקול השיקומי של נידון אשר רוצה לכפר על מעשיו, להשתקם ולהשאיר את מעידתו מאחוריו; הפגיעה בפרט שהודה בביצוע העבירה, רוצה להמשיך בחייו ולסיים עם חובו לחברה בריצוי עונשו מוקדם ככל האפשר, ואשר ריצוי העונש בשלב מאוחר יותר יכול לפגוע באינטרס כלשהו שלו, כגון פגיעה בלימודים, עבודה, גיוס לצבא וכיוצא באלה (שם, בפסקה 7).

10. איזון בין השיקולים האמורים הביאני למסקנה כי דין בקשת המדינה לעכב את ביצוע העונש להתקבל. המדינה בערעורה מעלה שאלה ראויה לדיון, הגם שאין אני נוטע מסמרות ביחס לסיכויי הערעור. המשיב 1 מצידו אמנם הצביע על רצונו לשים סוף פסוק לפרשה ולהתארגנותו לביצוע עבודות השירות, אך אלה לא ייפגעו באופן ממשי אם ביצוען של עבודות השירות יידחה לפרק זמן מוגבל, ומשכך נוטות כפות המאזניים לעבר האינטרס שעליו מצביעה המדינה.

11. בקשת המדינה מתקבלת אפוא. גזר דינו של בית המשפט המחוזי יעוכב גם ביחס למשיבים 1 ו-3 עד למתן פסק דין בערעור. המזכירות תקבע את הערעור לשמיעה עד לסוף חודש פברואר 2012.

ניתנה היום, כ"ז באלול התשע"א (26.9.2011).

ש ו פ ט

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11068890_M03.doc הג
מרכז מידע, טל' 077-XXXX333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il