הדפסה

מעוז נ' המוסד לביטוח לאומי

לפני:
כב' השופט שמואל טננבוים, סגן נשיא

נציג ציבור (עובדים) –מר בנימין זהר
נציג ציבור (מעבידים) – מר שלמה קוגן

התובעת
גלית מעוז
ע"י ב"כ עו"ד אברהם
-
הנתבעים
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד אהרון

פסק דין
1. תביעה זו עניינה זכאות התובעת לדמי לידה על פי סימן ג' לפרק ג' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 (להלן - החוק).

רקע
2. התובעת ילידת 1969, הועסקה על ידי עיריית רמת גן החל משנת הלימודים התשס"ז החל מיום 1.9.06.

בתקופה הרלוונטית לתביעה עבדה התובעת כמורה לחינוך גופני בביה"ס "תיכון חדש" ברמת גן. (להלן: "המשרה הראשונה").

3. בשנה"ל תשע"א מיום 1.9.10 ועד 31.8.11 שהתה התובעת בשנת שבתון (חל"ת).

4. בנוסף לעבודתה כמורה, עבדה התובעת בכפר המכביה בהיקף משרה של שעה, פעמיים בשבוע (להלן: "המשרה הנוספת").

5. בתחילת יולי 2010 נכנסה התובעת להיריון . במהלך שהותה בשבתון ילדה התובעת במזל טוב בתאריך 8.4.11.
6. התובעת קיבלה דמי לידה מהנתבע בגין עבודתה במשרה הנוספת . תביעתה לקבלת דמי לידה גם בגין עבודתה במשרה הרגילה נדחתה על ידי המוסד בטענה כי "המועד הקובע" לגביה אותה משרה הינו 8.4.11, היינו יום הפסקת העבודה אצל המעביד האחרון כפר המכביה.

7. לטענת התובעת יש לראות את "היום הקובע", היום בו הפסיקה התובעת לעבוד בפועל בעבור עיריית רמת גן עת שהייתה בהיריון, היינו ביום 1.9.10, שכן במועד זה הייתה בחודש השני להריונה.

דיון והכרעה
8. סעיף 48 לחוק הביטוח הלאומי קובע:
"היום הקובע" – היום שבו הפסיקה המבוטחת לעבוד בהיותה בהריון שנסתיים בלידה שלגביה מוגשת התביעה לדמי לידה.

אין חולק כי התובעת המשיכה לעבוד בפועל בכפר המכביה עד למועד הלידה ה- 8.4.11 ולמעשה לפי פשט לשונו של סעיף 48 זה "היום הקובע" לגביה.

9. מכוח סעיף 48 לחוק הותקנו תקנות הביטוח הלאומי (אמהות), התשי"ד – 1954. על פי תקנה 2 ניתן לקבוע "יום קובע" חלופי קודם, אולם הסעיף מתנה זאת בכך כי העבודה הופסקה קודם לרגל ההיריון.

10. בענייננו הוכח כי השבתון היה מתוכנן עוד הרבה קודם לפני ההיריון ובכל מקרה ללא שום קשר אליו. התובעת הייתה יוצאת לשנת השבתון גם אילולא הייתה בהיריון, וכלשון התובעת:
"היציאה להשתלמות לא הושפעה מהידיעה על ההיריון. את הבקשה להשתלמות מגישים חצי שנה לפני היציאה להשתלמות" (עמ' 3 ש' 20-21).

מכאן כי התובעת אינה יכולה ליהנות מהאפשרות להיאחז במועד קובע קודם על פי תקנה 2, לעיל והמסקנה היא כי היום הקובע לגביה הוא יום ה- 8.4.11.

11. מסקנה זו מתחזקת אף לאור תכלית תשלום דמי הלידה אשר מטרתם לאפשר ליולדת להפסיק את עבודתה בגין הריון או לידה ולשהות בביתה מבלי שתפגע הכנסתה.

מטרת היציאה לשבתון לא הייתה קשורה להריון. דמי הלידה נועדו לפצות על אובדן שכר בתקופת חופשת הלידה. התובעת יצאה לשנת שבתון בה ממילא לא הייתה אמורה לקבל שכר ועל כן אינה זכאית לפיצוי עבור אובדן שכר.

12. לאור האמור, התביעה נדחית.

אין צו להוצאות.

ניתן היום, ה' באייר תשע"ג, (14 אפריל 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

מר בנימין זהר
נציג ציבור (עובדים)

שמואל טננבוים,שופט
סגן נשיא

מר שלמה קוגן
נציג ציבור (מעבידים)