הדפסה

מדינת ישראל נ' לוי ואח'

בפני כב' השופטת שירלי דקל נוה
המאשימה
מדינת ישראל

נגד

הנאשמים

  1. רמי לוי
  2. גורג יחזקאל בסון
  3. משה ציון דבש
  4. עוז (עזרא) חקאק
  5. יחזקאל דיווה
  6. עוזי שמש
  7. שלמה כזיס
  8. אברהם נחום
  9. שלמה פרוימוליץ

<#1#>
נוכחים:
ב"כ המאשימה עו"ד תובל דורי
הנאשם 1 וב"כ עו"ד רן קרוייט
הנאשמים 2 ו-8 וב"כ עו"ד זאב וישנה

פרוטוקול
(נאשמים 1,2 ו-8)

עו"ד וישנה:
אבקש דחיה. השניים האחרים, אריאל מרקוס ודוב שרגאי נדונו בבית-המשפט בפני כב' השופט ארניה, שהם שותפים וראשי קבוצות, דהיינו נמצאים במדרג מעל הנאשמים דנן. הנאשמים ערערו לבית- המשפט המחוזי כאשר המדרג שנוצר זה שאריאל מרקוס נדון ל-12 חודשי מאסר, דב שרגאי נדון ל-9 חודשי מאסר, כאשר בעניינו נקבע על-ידי בית-המשפט השלום כב' השופט ארניה כי דב שרגאי אינו ברמה של ראש קבוצה כי אם ברמה של שותף. הוא הגיש ערר לבית- המשפט המחוזי, לאור העובדה שהוא נמצא בעיצומו של הליך, התקבלה דחיה על מנת שהוא יסיים את ההליך. אני עומד על כך שבמקרה הספציפי הזה שההתעקשותשל הפרקליטות לא לסיים הליך שהוא היה פרמטר של אחת ההסכמות בתיק הזה שהוא יישלח לתסקיר אין בה כדי לשנות שום אינטרס. מחד אנחנו יודעים שבית- המשפט המחוזי הוא זה שיטווה את הרף בעניינו של מי שמעל מרשי. בית-המשפט המחוזי הסכים לאפשר לו לסיים את ההליך שהוא התחיל בו. אנחנו נמצאים במצב לפיו לבית-משפט זה חסרה אינדיקציה מאוד חשובה. יש לנו פה מדרג. אם נבוא לבית- המשפט ובית- המשפט יתן סוג של ענישה, ובית- המשפט המחוזי ייתן גזר דין אחר, אנחנו צריכים לערער. אני אומר שלו מהפן הזה אין היגיון שעומד ותלוי עניינו של אדם שהוא מעל לנאשמים שלנו בבית-משפט מחוזי כאשר רק הוא הגיש את הערעור על גזר דינו ואומרים לבית-משפט זה שיתן גזר דין בלי לשמוע מה יש לבית- המשפט המחוזי להגיד, כאשר כל הדחיה של בית-המשפט המחוזי לא התבססה על השאלה האם כב' השופט ארניה צודק או לא, היא התבססה על זה שנמצאים בעיצומו של הליך. שוחחתי עם עמותת "אפשר" היא בנויה על כך שכל אחד שנכנס בשעריה עובר הליך המורכב מ-3 שלבים. השלב הראשון שיחות פרטניות ב-4 עיניים, השלב השני זה שיחות קבוצתיות. הנאשם שאני מייצג לוקח כל שבוע פעמיים גם שיחות פרטניות וגם שיחות עם הקבוצה. הוא סוף סוף נמצא בעיצומו של הליך, לקראת סיומו אפילו. יש פה הגדרה, הם הגדירו את הבעיה ומטפלים בה. המטרה של בית-המשפט היא לאו דווקא לגזור את דינו וכמה שיותר מהר. קציני המבחן אומרים שיאפשרו לו להמשיך בטיפול אבל תחת הפיקוח שלהם, אבל עם כל הכבוד להם הם לא נותנים את גזר הדין. אם בית-המשפט לא יקבל את ההמלצה, מה יעזור שהוא יהיה בפיקוח? עברנו אינסוף ניסיונות להגיע להסכמות. אני מבקש לאפשר לנאשם לסיים הליך טיפולי. אי אפשר להגיד שהוא התחיל זה עתה, אי אפשר להגיד שהתביעה לא הייתה מודעת לכך. היום להתעקש על מתן גזר דין, בו בזמן שברור שכלל הנתונים אינם נמצאים בפני בית- משפט זה, וגם לא המדרג כי הוא לא נסגר. אילו המדינה הייתה מערערת על אריאל מרקוס ועל דוב שרגאי, אני בטוח שהמדינה הייתה מבקשת דחיה היום. אבל בגלל שאנחנו נמצאים פה, ובית- המשפט המחוזי נתן אפשרות לסיים הליך במקרה הזה, אני לא רואה מה יהיה נורא אם נמתין כדי לסיים את הסאגה הזו עד להחלטת המחוזי. זה לא מסתיים בכך. המדינה שהייתה צריכה להסכים לדחייה, לא רואה שישנה מטרה נוספת להליך הפלילי. הרי ההליך הפלילי לא נועד אך ורק לענישה, זה פן אחד, יש פה הליך שנועד לגרום לציבור ככלל להרוויח מההליך הזה. מדובר במהמר כפייתי, מדובר באדם שמילדות הוא שאב את החיידק האלים- חיידק ההימורים. לכן אבקש דחיה ואין שום סיבה שלא נקבל אותה.

עו"ד רן קרויט:
אני מצטרף לדברי חברי. ביום 30/6/2013 קבוע המועד לתסקיר משלים, והשמעת גזר דין. הנושא של המדרג הוא יותר חשוב. אם המצב היה הפוך קשה לי להאמין שחברתי הייתה מסכימה לטעון לעונש. המצב הפוך. אין החמרה. בתיק כזה שאנחנו מדשדשים איתו כבר 3 שנים, דחיה של 30 יום לא תיתן כלום, וזה יביא לפני בית-המשפט את היררכיית הענישה פה. יש פה היררכיה מאוד ברורה וחבל שבית- המשפט ייתן גזר דין ואנחנו נצטרך ללכת שוב לערער.

ב"כ המאשימה:
ראשית, אני לא רואה כל סיבה לדחות את דיון הטיעונים לעונש. ניתן לטעון לעונש ולדחות את מועד שימוע גזר הדין. אין קשר בין שני הדיונים האלה. מטווה הענישה בתיק זה נקבע פרט לנאשמים שנמצאים פה, בעניינו של מרקוס בית-המשפט המחוזי הביע דעתו בהרכב שהענישה ראויה ואפילו מקלה, רק בגלל שרגאי, בתיק עם 24 נאשמים להגיד שאין מטווה ענישה בתיק ועכשיו צריך לחכות זה תיאור שגוי. אני מפנה לפסק דין אלירן עובד, שם המדיניות יושמה בבית-המשפט המחוזי, ויש מטווה שלם של ענישה גם בתיק הזה וגם בעבירות כאלה בכלל. אני לא רואה איך ההכרעה לגבי שרגאי תטה את הכף. שירות המבחן מבקש דחיה של 3 חודשים, היא הסתיימה כבר, שירות המבחן הגיש את התסקיר. זה אותו תסקיר משלים שהתקבל בעניינו של שרגאי במחוזי. לא מדובר פה בנושא של סיום טיפול, יש טיפול גם במסגרת שב"ס ככל שיהיה בכך צורך. המטווה העונשי לא רלוונטי לענייננו, יש פרמטרים נוספים שעשויים להשפיע על הענישה, מלאכת הענישה מורכבת ויכולה להיעשות בין אם ניתן גזר הדין של שרגאי ובין אם לא ניתן. שירות המבחן ביקש דחיה ראשונה, וביקש זמן עד עכשיו, אם הוא לא היה מוסר תסקיר היום, היה ניתן להסכים לדחייה של שבועיים. אין סיבה מהותית לדחיית הטיעונים לעונש. אם חברי מבקש לסיים תהליך טיפול, אז אחרי גזר הדין ככל שהנאשם יישלח למאסר בפועל אפשר להסכים אז לדחיית המאסר בפועל.

עו"ד זאב וישנה:
אם בית- משפט זה מקבל גזר דין אחר והסנגורים לא טוענים בפניו לגבי גזר דין שיש בו נקודות שקשורות אליהם. חברתי אומרת שתסכים לעיכוב ביצוע, אם בית- משפט זה ייחשף לכל התמונה, כולל כל ההליך, אזי אין פה עניין של עיכוב ביצוע. תשובת חברתי לא תעלה על הדעת.
לגבי נאשם 8- אני עותר לדחייה מטעמי נוחות.

<#2#>
החלטה

בתאריך 11/10/2013 הגיעו הצדדים להסדר, שבהתאם לו הנאשמים חזרו בהם מכפירתם והודו בעובדות כתב אישום מתוקן. במסגרת זו הצדדים הודיעו כי לא הגיעו להסכמה לעניין העונש. בית-המשפט הורה על קבלת תסקיר שרות מבחן לגבי נאשמים 1 ו-2 ודחה בהתאם את הדיון .

לדיון היום התקבלו תסקירים ותסקירים משלימים לגבי הנאשמים 1 ו-2, הכוללים המלצה להעמיד את הנאשמים בצו מבחן למשך שנה, וכן צוין אם בית-המשפט שוקל הטלת עונש של מאסר בפועל, מומלץ לאפשר לנאשמים לרצותו בדרך של עבודות שירות.
ב"כ הנאשמים עותרים לדחיית הטיעונים לעונש בעניינם של כל הנאשמים משני טעמים: האחד, מאחר שהנאשמים 1-2 נמצאים במהלכו של טיפול; השני, מאחר שהוגש ערעור על-ידי אחד מהמעורבים בפרשיה, דב שרגאי, שנמצא במדרג גבוה מהנאשמים דנן והדיון בעניינו טרם הוכרע.
ב"כ הנאשמים טוענים כי מן הראוי שבית- המשפט ימתין להכרעת בית-המשפט המחוזי, על מנת לקבוע את מדרג הענישה ההולם.

ב"כ המאשימה מתנגדת לבקשה.

נראה שאין חולק שמדובר בפרשייה בה ישנם מעורבים רבים, וקיים מדרג חומרה במעשיהם : נאשמים שהיו שותפים לאתר ההימורים , נאשמים שהיו בעלים, נאשמים שהיו ראשי קבוצות, נאשמים שהיו מפעילים טכניים ונאשמים שהיו בלדרים .

יש לדחות את הבקשה לדחיית הדיון שלטעמי מהוה דחיית הקץ ואין בה כל טעם ממשי. אשר לטיפול אותו הנאשמים עוברים - בעניינו של כל אחד מהנאשמים 1 ו-2 הוגשו תסקיר ותסקיר משלים המתארים את הטיפול אותו עברו עד כה וקיימת המלצה סופית למתן צו פיקוח .

אשר למדרג הענישה - קיימת פסיקה ענפה לגבי הענישה בתיקים דומים, וכמו כן, בעניינם של כל הנאשמים המעורבים בפרשיה זו , למעט הנאשמים דנן, ניתנו גזרי דין. בנסיבות אלו, אין צורך להמתין עד להכרעת בית-המשפט המחוזי בעניינו של נאשם אחד בלבד שעניינו עדיין תלוי ועומד בבית המשפט המחוזי . הצדדים יוכלו לפרוש בפני בית-המשפט את מדרג הענישה ההולם והראוי בעיניהם במסגרת הטיעונים לעונש .

<#3#>

ניתנה והודעה היום י"ט סיון תשע"ג, 28/05/2013 במעמד הנוכחים.

שירלי דקל נוה, שופטת

ב"כ המאשימה טוענת לעונש:
אבקש להגיש ראיות לעונש: גיליון רישום פלילי בעניין נאשם 2 - סומן טל/1 וכן אסופת פסיקה. אחלק את הטיעון שלי לשלושה חלקים- המסגרת העונשית הראויה בעבירות בהם הודו והורשעו הנאשמים, אתייחס למסגרת הייחודית לכל נאשם ונאשם וליחס שבין העונשים שאליהם אני אטען ולעונשים שכבר נגזרו במסגרת התיק הזה. אציין כבר עתה שעמדת המדינה נוכח העבירות בהן הורשעו הנאשמים, ההיקפים הכספיים האדירים שלהם, משך התקופה בה הם בוצעו, משך שנים, הביצוע השיטתי היום יומי, העקבי, התחכום ולאור הפסיקה הקיימת בעבירות מסוג זה ובנסיבות דומות העונש הראוי הוא מאסר משמעותי בפועל. יחד עם זאת קיימת הבחנה בין הנאשמים, ולא אטען לאותו עונש לגבי כל אחד מהם, ואעמוד לגבי העונשים בהמשך.
במסגרת פרשה זו הוגשו לבית- המשפט שלושה כתבי אישום נגד 24 נאשמים בקשר לפרשה של ארגון ועריכת הימורים באינטרנט, עבירות הלבנת הון ועבירות מס. הנאשמים במדרגים שונים של הפעלת האתר, החל מהבעלים עובר לשותפים, ראשי קבוצות, מפעילים טכניים בלדרים וכיוצ"ב. מדובר באתר הימורים באינטרנט שפעל מהמחצית הראשונה של שנת 2007 ועד ל-15/11/2009 את האתר הקים אברהם שאולי, האתר איפשר למהמרים רבים בארץ להמר הימורי ספורט שונים 24 שעות ביממה, היה ניתן להמר לפני ובתחילת המשחק, ובמהלך התקופה בה פעל האתר הסתכמו המחזורים באתר בהיקף של 290 מליון ₪. על מנת להפעיל את האתר ולהגיע למהמרים השונים הפעילו שאולי והשותפים שלו ראשי קבוצות מהמרים. התפקיד של ראשי הקבוצות היה לגייס מהמרים לאתר, להמליץ עליהם, לשמש ערבים לביטחון האשראי שהאתר העמיד להם, האתר העמיד ביטחון אשראי ולא היה צריך להפקיד כסף מראש, להקצות לאותם מהמרים קוד וסיסמה שיוכלו להמר באתר או להזין בעצמם את ההימור באתר עבור המהמרים ולאסוף את חובות ההימורים מהמהמרים ולהעביר לאתר או לשלם להם את הזכיות. לראשי הקבוצות היתה הרשאה רחבה לאתר, והיו יכולים לעקוב אחרי ההימורים בכלל. הרווח שהם הפיקו, הם היו מתוגמלים מקבלת אחוזים מההפסדים של המהמרים וגם מהרווחים של המהמרים. באתר פעלו מפעילים טכניים 24 שעות ביממה, התשלום היה במזומן, במקרים חריגים התשלום היה בהמחאות. באתר עבדו שני בלדרים שתפקידם היה לצאת בד"כ בימי שלישי לאסוף את הכספים של האתר, את הזכיות מהבעלים לראשי הקבוצות ולמהמרים. הנאשמים 1,2 ו-8 שימשו ראשי קבוצות. לא אחזור על פסק דין רומנו ועל הפסיקה, צירפתי פסיקה לבית- המשפט, אציין שמהפסיקה עולה באופן ברור וחד משמעי כי לאורך שנים בשורה ארוכה של פסקי דין בתי המשפט בצורה הדרגתית החמירו את הענישה בגין עבירה של ארגון ועריכת הגרלות והימורים ועמדו על הנזקים שהיא גורמת, שכרוכים בסיכונים לחברה ולפרט שהיא גוררת ענישה נלווית חמורה מאוד, ולכן הפסיקה הטוותה ענישה של מאסר בפועל בגין עבירות אלה. אני מפנה לפסק דין מלכה שמצורף לבית- המשפט ופסק דין יחיא ברוך, וכן לפסק דוד בנימין. בענייננו לא מדובר בארגון ועריכת הימורים פיסיים, אלא מדובר בניהול ועריכת הימורים באמצעות האינטרנט. לאחרונה קבע בית-המשפט העליון את רף הענישה בעבירות מסוג זה בע"פ 689/11 מדינת ישראל נ' אלירן עובד- בית-המשפט מאמץ שם את עמדת המדינה וקובע באופן ברור שהתכליות שעומדות ביסוד האיסור על עריכת הגרלות והימורים פיזיים מתקיימים ביתר שאת בעריכת הימורים באינטרנט. נוכח העובדה שההימור המכוון מעצים את הסכנות הנשקפות לפרט ולחברה ומגדיל את מספר הקורבנות וכן חמור יותר מהימורים פיזיים. קיימת קושי של אכיפה בעבירות אלה, הופך את ההימורים לזמינים לרבות לקטינים ובכל בית, בית-המשפט מדבר על חוסר היכולת להבטיח יושר והגינות בהימורים באינטרנט והגברת הסיכון למהמר באשראי ומאפשר לו להמר על היקפים היוצאים מתכולת ארנקו ולהיכנס לחובות. נקבע כי תופעה זו מושכת מלביני הון וגוררת עבירות חמורות נוספות. בשל טעמים אלו קובע בית-המשפט שיש חשיבות לענישה מחמירה בעבירות אלה ולמסייעים להם ושרמת הענישה הראויה בעבירות אלה היא מאסר בפועל לתקופות משמעותיות. אני מפנה לפסקה 6 לפסק הדין.
לגבי הנסיבות של הנאשמים שלפניינו. הנאשמים נטלו חלק פעיל מאוד במערך עברייני שלם של ניהול ועריכת הימורים באמצעות האינטרנט. הנאשמים 1 ו-2 שימשו כראשי קבוצות באתר האינטרנט מהמחצית הראשונה של 2007 ועד סוף 2009. נאשם 8 שימש כראש קבוצה באתר מסוף שנת 2007 ועד סוף שנת 2009. הנאשמים לא חדלו מהפעילות שלהם עד שנעצרו על-ידי המשטרה. במשך כל הזמן הזה הם פעלו לגיוס עוד ועוד מהמרים באתר ולהעביר את הכספים באתר ביחד עם שאולי, השותפים והבלדרים. במהלך התקופה שבה שימש הנאשם 1 כראש קבוצה באתר, עמד מחזור ההימורים בסכום שנע בין 10 מליון ל-12 מליון. בתקופה בה שימש הנאשם 2 כראש קבוצה באתר עמד מחזור ההימורים בסכום שנע בין 7 מליון ל-8 מליון. בתקופה בה שימש הנאשם 8 באמצעותו בוצעו באתר הימורים בהיקף של 400,000 ₪. משום שהיה מדובר באתר הימורים באינטרנט שלא נגיש לכולם, וצריך שם משתמש וסיסמה ולהכיר, יכול היה להמר בו מי שראשי הקבוצות היה מספק לו שם משתמש וסיסמה. בעצם מידת הנפיצות באתר היתה תלויה במידה רבה אם לא כמעט מוחלטת בראשי הקבוצות ולהם היה אינטרס לגייס כמה שיותר מהמרים כי היו מתוגמלים באופן יחסי על פי ההיקף של ההימורים. לכן עמדת המאשימה היא שמדובר במי שיש לו תפקיד מאוד מרכזי באתר, והוא מהווה חוליה בלעדיה עין. למעשה רק נוכח ביצוע עבירות ההימורים באתר עמדת המאשימה כי יש להשית על הנאשמים מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, פרט לנאשם 8 שאליו אתייחס בהמשך. אתייחס בקצרה לפסק דין אלירן עובד הועמדו שם לדין אנשי הקשר בהפעלת אתר הימורים באותה פרשה שבית- המשפט העליון הטווה בה מדיניות ענישה, לגבי הימורים באינטרנט. בית-המשפט גוזר שם את עונשם של אנשי הקשר ל-12 חודשי מאסר בפועל. מדובר באנשים שעבדו באתר, ההכנסות העיקריות הלכו לנאשם שברח מהארץ ולא נשפט, הם לא הואשמו בעבירות מס, ובית- המשפט קובע שהעונש שגוזר בהיותו ערכאת ערעור שאיננה ממצה את הדין עם הנאשמים, 12 חודשי מאסר ומשאיר את הקנסות ומורה על חילוט של קופת גמל שנפתחה זמן רב לפני ביצוע העבירות. באותה פרשה הוגש כתב אישום נגד ראשי הקבוצות, פסק הדין בעניין פנדו, שם היה מדובר בנאשמים שלגביהם נידון הערעור במחוזי שחומרת מעשיהם דומה לחומרת מעשיו של הנאשם 8 מבחינת משך הזמן והיקף הפעילות. הנאשמים שם הועמדו לדין בגין ביצוע עבירה לפי סעיף 225 לחוק העונשין בלבד, ללא עבירות הלבנת הון ועבירות מס. עמדת המדינה הייתה 6 חודשי מאסר בפועל על מנת להשוות את עונשם לעונש של אנשי הקשר בפרשת אלירן עובד. בפסק הדין בית-המשפט המחוזי קובע שנכון לעשות כן במסגרת הפרשה הזו וגם בכלל, ומיישם את הלכת בית-המשפט העליון. מפסק הדין עולה שבית- המשפט מאמץ את עמדתה העונשית של המדינה, ומסתפק בגזירת עונשי מאסר בדרך של עבודות שירות וקנס בסך 20,000 ₪ משום שערכאת הערעור איננה נוטה למצות את הדין עם נאשמים ומתייחס באופן מפורט לתקופת הפעילות ולהיקפיה. הוא קובע במפורש שלהיקף הכספי יש חשיבות רבה, משקף את מידת ההתאמצות, ושככל שהמחזור גדול יותר המשמעות שהוא השקיע עבודה רבה יותר. אני מתייחסת לפסקה 44. בית-המשפט גם אומר שצריך להתייחס למשך תקופת הפעילות שגם לה יש משמעות לעניין מדרג הענישה, ולכן גם בפרשת פנדו אפשר למצוא מדרג ענישה בין אנשים ששימשו באותו תפקיד, ראשי קבוצות ולא זכו לאותו עונש בדיוק. ביישום הקריטריונים מפסק דין זה, עמדת המאשימה שהעונש הראוי לנאשמים 1 ו-2 הוא חמור מהעונש של אלה שהועמדו לדין עד היום, כך למשל נאשם 4 עוז חקק הוא פעל מאוגוסט שנת 2008 ועד נובמבר שנת 2009 שעליו נגזרו 3 חודשי מאסר בפועל. כך גם לגבי הנאשם 3 משה דבש מדובר בהיקפי פעילו של כמעט כמחצית הזמן. נאשמים 7 ו-9 משך הזמן הוא נמוך. נאשמים 5 ו-6 מדובר באותו היקף זמן של פעילות. לגבי ההיקף הכספי הנאשמים 5 ו-6 עומד על 2.5 מיליון. מלכתחילה ההיקפים היו נמוכים יותר, וכמו שנעשה לנאשמים כאן הם צומצמו באותו יחס בכתב האישום המתוקן. היקפי הפעילות של הנאשמים 1-2 הם הגבוהים ביותר באתר, ושל הנאשם 1 בצורה משמעותית, והיקפים של הנאשם 2 הם דומים להיקפים של הנאשם 3. שלושת הנאשמים 1-3 הם בעלי ההיקפים הגבוהים ביותר.
משה דבר הורשע במסגרת הסדר טיעון ל-6 חודשי מאסר בעבודות שירות ושילם קנס 400,000 ₪. מדובר במי שהיה לו עבר פלילי בעבירה דומה מסוף שנות ה-90'. בית-המשפט מתייחס לזה בגזר הדין והדברים כתובים. במסגרת הסדר הטיעון המדינה הסכימה להשתת עונש של 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות בשל מצב בריאותי לקוי ממנו סובל הנאשם. בית-המשפט מציין בגזר הדין שמדובר בעונש קל לטעמו ולא רק נוכח עברו הפלילי אלא גם נוכח היקפי פעילותו והמקום בו הוא נמצא במדרג פעילות האתר. גזר הדין ניתן לפני למעלה משנתיים, זמן רב בטרם אמר בית-המשפט העליון את דברו במסגרת פרשת אלירן עובד. אני רוצה להתייחס בהקשר זה גם לנאשם הלפרין בפרשת פנדו שם מדובר בנאשם שמי שמראשי הקבוצות החלק שלו היה הכי חמור, היה לו עבר פלילי ותסקיר לא חיובי ובסופו של יום הוא זכה לעונש הכמעט קל ביותר מבין ראשי הקבוצות משום שגם לו היה מצב בריאותי קשה, ובית- המשפט מתייחס לזה ואומר שמצב בריאותי קשה הוא סיבה להקלה בעונש. אין מדובר בחריגה שהיא לא סבירה בנסיבות העניין. גם במקרה שלנו יש נסיבות שהצדיקו הקלה בעונש של הנאשם 3 הגם שמעשיו חמורים. לעומת זאת נאשמים אחרים שהיה להם עבר פלילי בפרשה זו הושת מאסר בפועל, למשל בעניינו של עוז חקק. אתייחס לעובדה שהנאשמים הורשעו בעבירות מס חמורות בנוסף לעבירות של ארגון ועריכת הימורים ועבירה לפי סעיף 225 לפקודת מס הכנסה על כך שלא דיווחו על כל ההכנסות מאתר ההימורים בהיקפים גדולים. הנאשם 1 לא דיווח על הכנסה בהיקף של בין 6-7 מיליון, הנאשם 2 לא דיווח על הכנסה בהיקף של 3-4 מיליון לכל הפחות, ונאשם 8 על הכנסה של לפחות 400,000 ₪. יתרה מכך, פרט לנאשם 8 שטרח להסיר את המחדלים, הנאשמים 1 ו-2 לא הסירו את המחדלים גם לא עבור הסכומים השנויים במחלוקת. מדובר בעבירות חמורות שרק בגינן בית-המשפט נוטה להשית מאסר בפועל. בנוסף הנאשמים 1 ו-2 הורשעו בעבירות של הלבנת הון בהיקפים נכבדים. על כן, בהתחשב ברף הענישה בתיק הזה ובפסיקה של בית-המשפט העליון, העמדה של המאשימה היא כי יש להשית על הנאשם 8 עונש של 6 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות בהתאם לעמדת המדינה לגבי ראשי הקבוצות בפרשת פנדו.

בית-המשפט מבקש מב"כ נאשמים 2 ו-8 פעם נוספת להפסיק לצעוק.

המשך טיעוני ב"כ המאשימה:
לגבי הנאשמים 1 ו-2 עמדת המדינה היא שלאור היקפי הפעילות, לאור הפסיקה של בית-המשפט העליון שמטווה מדיניות ענישה חמורה, לאור משך הפעילות, לאור עברו הפלילי של הנאשם 2 שהורשע בפרשת פנדו גם כראש קבוצה באתר הימורים, העונש הראוי לנאשמים האלה לאור חלקם והיקף ההימורים שהם גייסו הוא עונש של מאסר בפועל לתקופה שבין 9 חודשים ל-12 חודשים.
פרט לפסיקה שצירפתי שבית- המשפט אינו כבול להמלצת שירות המבחן ומדובר בהמלצה. מה שמרתיע את הנאשמים 1 ו-2 הוא גזר הדין, ברור שעונש של עבודות שירות לא יהווה הרתעה. העבירות נעברו באופן שיטתי ולמשך שנים. מהתסקיר עולה שאם לא יושת על הנאשמים עונש מאסר בפועל, העונש שיושת לא יהיה מרתיע. הנאשמים מצוינים כמכורים, הנאשמים לא הועמדו לדין על כך שהם משחקים במשחק אסור, אין התמודדות עם זה שהם לא נטלו אחריות והסירו את המחדלים ושילמו את חובם לחברה ולרשויות המס. המרחק בין להיות מכור להימורים לבין לנצל את החולשה של מכורים להימורים ולהפיק על גבם רווחים הוא רחוק מאוד.
אני מפנה לפסק דין הורוביץ, אלירן עובד ומלכה, בנסיבות כאלה חמורות נסיבות אישיות נדחות ואין בהן לשנות ממדיניות הענישה על-פי הפסיקה. יחד עם זאת כיוון שמדובר בפרשיה שהיא בין הראשונות ושרוב הענישה הוטוותה במסגרת הסדרי טיעון כמו היום, הענישה בה היא יחסית מקלה. עמדת המדינה היתה לענישה משמעותית בהרבה ובית- המשפט בגזרי הדין הקודמים הקל עם הנאשמים בשל העובדה הזו וגם בית-המשפט העליון הקל עם הנאשמים בשל העובדה הזו בפסק דין אלירן עובד.
המאשימה תבקש לחלט בהתאם להסדר הטיעון ובהתאם לנספח לכתב האישום את הנכס המופיע בסעיף 2 של הנאשם 2, את זכויות הנאשם 2 בדירה ברח' ניצן 17/67 נוה רבין אור יהודה. בלי הרכב של הנאשם 2 והרכב של הנאשם 1 שהיה של חברת ליסיניג והוא נמכר. בעניין הנאשם 1 אבקש למסור הודעה לבית- המשפט לגבי חילוט מה שנשאר מהרכב, אם נשאר כטענת ב"כ הנאשם 1. מכוח סעיף 21 לחוק איסור הלבנת הון ברור שקיימת זיקת שווי בין היקף עבירות הלבנת ההון לנכסים העומדים לחילוט ולאור החוק לא נדרשת כל זיקה של קשר בין הרכוש לבין ביצוע העבירות. בנוסף לחילוט ולעונשי המאסר תבקש המאשימה להשית קנסות מכבידים שיאיינו את הגורם המניע לעבירות מסוג זה.

ב"כ הנאשם 1 טוען לעונש:
יש פה טיעון לעונש מנותק מהתיק, מנותק מכל מה שקרה פה, יש פה אפילו מכשול בפני מותב. המדרג הוא כזה- גזר הדין בבית-המשפט העליון בעניין אלירן עובד ניתן ביום 9/2/2012, ובעניין מרקוס ניתן לאחר מכן והושתו עליו 12 חודשים כשהוא היה שותף וראש קבוצה. המדינה לא הגישה ערעור. טוענת המדינה פה על עובד, ופנדו, מדוע לא הגישו ערעור על תחולת העונש? הערעור הוגש על-ידי מרקוס ונדחה. בהמשך הגיע תורו של דב שרגאי, גזר דין של השופט ארניה מיום 11/10/2012 אחרי ההלכה של אלירן עובד, "בתקופה זו שימש הנאשם כיד ימינו של שאולי בכל הקשור לתפעול השוטף... במסגרת סולם הענישה בפרשה זו הועמד רף הענישה למפעילים הטכניים רף תחתון, ראשי הקבוצות נידונו לעבודות שירות ואילו מרקוס היה מבעלי האתר, נדון לשנת מאסר בפועל... סבורני כי אין לראות בנאשם כאיש טכני בלבד או כראש קבוצה מעמדו מצוי מעליהם". מעליהם זה אומר בהיררכיה, למעלה. אחרי שבחן כב' השופט ארניה את כל הנושא הזה, הגיע למסקנה שהוא משית עליו מאסר בפועל למשך 9 חודשים. הלכת עובד היתה קיימת ולא הוגש ערעור מטעם המדינה, ושרגאי הגיש ערעור, בערעור הוגש תסקיר משלים ויכול בהחלט להיות ששרגאי ירצה רק עבודות שירות. באה המדינה פה ומבקשת מבית- המשפט שישית על הנאשם 1 בתיק הזה בין 9 ל-12 חודשים. ממה ומאיפה? הם לא היו בטיעונים לעונש או בהחלטות או בגזרי הדין והערעורים? מדינת ישראל שמה למותב זה מכשול. אם בית-המשפט ישית את העונש שהם רוצים ואנחנו נגיע לערעור, ובית- המשפט המחוזי ישאל איך יכול להיות ששרגאי שהיה מעליהם קיבל 8 או 6 חודשים. נאמר משהו אחר, אני מנסה להבין איך מבקשים כזה דבר, אם הייתה המאשימה מבקשת בין 6 ל-9 הייתי מבין, אבל עתירת המאשימה מנותקת מכל דבר קיים. אם יפחיתו את העונש לשרגאי ובית- המשפט ילך לקראת הנאשמים וישית למשל 7 חודשים, ויושת על שרגאי 6 חודשי עבודות שירות, יוגש ערעור באופן וודאי. בכל סיטואציה קיימת פה למעט עבודות שירות יהיה פה ערעור. הבעיה היא אחרת, מה יהיה בערעור של שרגאי.
הנאשם יליד 1979 נשוי ואב לשניים, מהמר כפייתי והדברים עולים בתסקיר שירות המבחן ובתיק עצמו במסגרת החקירה, בתחנת המשטרה הנאשם הודה והבעיה הייתה לגבי הסכומים.
הסכומים שיוחסו לו שם ויוחסו לו גם לאחר מכן היו ברמה שלא קשורה לתיק זה.
הם שונו. יש פה בתיק מדרג ענישה. הוא בנוי בצורה כזו – בעל בית, אבי שאולי 27 חודשי מאסר, מתחתיו שותפים אריאל מרקוס, כל היתר פה למעט מרקוס שקשור אליו ישירות ונדון הושתו עליו 12 חודשים. מרקוס שותף, ראש קבוצה ואיך אומרים אחד מבעלי הבית.
מתחת לו, לפי הענישה של השופט ארניה שלא הוגשה עליה ערעור של המדינה נמצא המנכ"ל דובי שרגאי, 9 חודשי מאסר לפועל, נכון לרגע זה. מתחת לזה, ראשי הקבוצות, לפי גזרי הדין, עבודות שירות.
זה גם מה שעולה מגזר הדין שהיה בעניין שרגאי. ניסתה חברתי להסביר שכל מיני כאלה, וסכומים, בוא נגיע בסכומים ובגלגולים. אני מייצג בחור שאין לו עבר פלילי.
לגבי גזר הדין של משה דבש – יש לו עבר פלילי. מצטט. האיזון הראוי הוא עבודות שירות.
כל ההתנהלות של התיק הזה מבחינת הפרקליטות היתה לא טובה. אומר גם למה, בתיק הזה נולד חומרים חדשים כל הזמן, ראיות חדשות, הקלטות חדשות, אסבר את אוזני בימ"ש, מפנה למסמך מיום 15/8/12 שנתיים לאחר שהתיק הזה החל. מצטט. "התקבלו חומרים חדשים, מצגות וכו'". כל פעם היה משהו חדש. כך שהעיכובים לא קשורים לנאשם הזה בכלל. מרביתם לפחות.
מפנה למסמך מיום 2/5/12. "נערכו שיחות נוספות, קבצים שלא העבירו לפרקליטות, 300 שיחות וכו'". זה לפני שנה. מדובר על בחור עם עבר נקי.
בשונה ממה שאמרה חברתי לגבי הנושא של הסרת מחדלים, בתיק זה יש גם עבירות מס. מס הכנסה להוט, הוא רוצה כסף. לא משנה שהפרקליטות הגישה את כתב האישום, קיבל דרישת שלום ממס הכנסה באר שבע על 170 אלף ₪ חוב על השנים הללו.
מגיש ומסומן טל/2.
בימ"ש יצטרך לאזן. אם מתחת לשרגאי זה פחות מ-9 חודשים. מדובר על ראשי קבוצות זה עבודות שירות. באיזונים ביניהם, עבר נקי מול סכום. יש המלצה של שירות המבחן, מפנה לתסקיר, מעבר לעובדה שאמרתי שהוא מהמר כפייתי, יש השתלשלות ואורח חיים שסיגל לעצמו לאורך הדרך, והדברים פגעו בו ומשפחתו. הוא התחיל להבין שיש לו בעיה חמורה וקשה ונמצא בשיחות פרטניות. התסקיר עובר על הרקע שלו, רקע די רגיל. אדם שסיים לימודים וצבא ועבודה. למעט הנושא של ערעורים שכרסם לחייו שלו גם, בטיפול שנמצא בו היום, האיש הזה אמור להחזיר כספים בין למס הכנסה לפי הדרישות ומדינת ישראל לא עשירה כולם אוהבים כסף וכולם יגיעו, והוא צריך להתפרנס ולפרנס. במדרגים הקיימים בתיק הזה ועצם העובדה שהפרקליטות לא הגישה אף ערעור על שום החלטה פה, העונש שצריך להיות הוא עבודות שירות.
אני סבור שעונש של עבודות שירות זה עונש סביר וראוי. באיזונים בין ראשי הקבוצות עצמן לבין עצמן זה העונש שצריך להיות עבודות שירות אפילו 5 חודשי עבודות שירות ואבקש לאמץ את המלצת שירות המבחן.

ב"כ הנאשמים 2 ו-8 טוען לעונש:
מפנה לע"פ 224/12 אריאל מרקוס. שם נקבע כי מדובר באדם שהוא גם שותף וגם ראש קבוצה, כאשר סכומי הפעילות הם מיליוני שקלים. לא יכול להיות מיליוני שקלים, זה עשרות מיליוני שקלים. אי אפשר לבוא לבימ"ש ולהסתיר ולעשות כאילו לא היה ולא הגיע לעולם כבוד השופט ארניה. אי אפשר. היינו באותו מעמד, התביעה עכשיו מבקשת למחוק את הקטע הזה ואת ההליך הזה שהתנהל במהלך חודשים בפני כבוד השופט ארניה. התיק בתחילה היה אצל השופט ארניה ולאחר שלא הגיעו הצדדים להסכמות, עברנו את השופטת זמיר שהוצע לנו במקביל ללכת לגישור אצל השופט ארניה. אנו יושבים מול השופט ארניה ואומר, רבותיי, אתם יודעים כמה קיבלו השותפים, על מה יש לכם לדבר. זה בדיוק הדיבור. על מה יש לכם להתווכח. אני פה, אני זה שהבאתי את המדרג, ואז מה שנותר לנו, מה שאנו מבינים ומשדרים ללקוחות והלקוחות רואים בנו כנציגים שלהם, הלקוחות היו באולם, שום דבר לא נעשה בחדרי חדרים, הכל היה גלוי ידוע ופתוח. אילולא אותם דברים שפתוחים ועל השולחן אנו היום פה מנהלים הוכחות עם מאות אלפי עדים. כאשר חברתי וחברי הציג לחברתי את קצה הקרחון. הביאו קרוב ל-30 אלף תמלילים. באנו וחסכנו את הכל. לא חסכנו בגלל שהבטיחו לנו משהו, חסכנו כי אנו הבנו שהמדרג שהוצג על ידי השופט שדן, ברור שהשופט לא יכול לזוז מהמדרג של עצמו, רואים ראש שותף לא יכול לקבל מה שמייחסים למרשי. היום באים לבימ" ש אחר ואני מצטער לומר את זה, אנו יצאנו מהמסגרת של החוק, של פרקליטים וסניגורים, נכנסנו למסגרת של הציבור, האמון של הציבור שחלק מהציבור זה גם הנאשם שאני מייצג שנמצא פה מאחור. באים היום לבימ"ש ואומרים תשמע, אני רוצה שהעונש יושת על הנאשם 2 בין 9 ל-12 חודשים. עם כל הכבוד, ואני רוכש המון כבוד לחברתי, אם הייתה מעלה על דל שפתיה מול השופט ארניה שאמר לה גברתי יש לך מדרג, נגמר. אין ערעורים, לא מגישים ערעורים. היום באים ומשחקים במותב שיושב פה. אין לי מילה אחרת לו מר.
אני מוכן ואמרתי לחברתי אתמול לחכות ולהראות לה ולחזור לשופט ארניה שחברתי תעז להגיד לו שהיא מבקשת בין 9 חודשים ל-12 חודשים על ג'ורג' בסון שכבוד השופט ארניה אמר לה כבר שאין סיכוי, זה לא קיים כי הוא לא שותף. עכשיו באים לבימ"ש ומה אומרים, בימ"ש מחוזי אמר שבית- משפט השלום לא החמיר איתם, זה דברים שיוצאים מהפרקליטה. על ערעור שלא הגישו.
היא באה ואומרת לבימ"ש זה בימ"ש מחוזי אמר שצריך להחמיר, שוב פעם, מנסים להשתמש במותב על מנת לסנוור את עיניו. אני פשוט מרגיש כל כך נפגע, לא ברמה האישית, אני אופיע בפני בימ"ש זה אך זה נאמר שצריכים להבין פה, רבותיי, נכון הייתה בעיה עם השופט ארניה והוא איננו, ואי אפשר להגיד כאילו לא היה קיים מעולם. עכשיו ממשיכים עם אותו נוסח. עדיין מגנים על כך שגזר הדין של מר מרקוס הוא נכון. הפרקליטה לא מעיזה להעלות על דל שפתיה, טעינו. היינו צריכים להגיש ערעור, היא לא מעזה לומר זאת. עכשיו באה לפה ואומרת, בעלים פלוס ראש קבוצה שהרווח שלו הוא רווח כפול ומכופל. הוא גם לקח את רווחיו מאותו שותף וגם את רווחיו מהיותו ראש קבוצה. עכשיו מאותו ראש קבוצה, הרוויח מכל העולמות. גם מרוויח שהמהמר מפסיד אך גם מרוויח שהמהמר מרוויח. אותו אחד באה נציגת המדינה ואומרת שווים הם.
חברתי לא הביאה לפה וביקשתי ממנה שתביא את הטיעונים לעונש שהיו בעניינו של דב שרגאי ומרקוס, כי לא הצלחתי להוציא מהנט. בטיעונים לעונש שלהם אומרים ששרגאי ומרקוס מעל ראשי קבוצות. חברתי שתגיד שאני טועה.

ב"כ המאשימה:
עמדה לגבי מרקוס, שצריך לתת לו עונש יותר חמור. בימ"ש לא אימץ את עמדתי. עמדת המדינה כפי שהוצגה וזאת עמדתה. עמדת המדינה לא אחראית על פסקי הדין.

המשך טיעוני ב"כ הנאשמים 2 ו-8:
לאור דברי חברתי, חבל שבכלל נאמרו שכן בפרוטוקול עצמו וחברתי לא אומרת את זה לבימ"ש נכבד זה, אני חוזר שוב לא ללכת שולל אחרי הדברים הללו שהגיעו לרמה שדבירם שיצאו מפיה של התובעת היא עכשיו מתנגדת להם. היא זו שאמרה ברחל ביתך הקטנה לכבוד השופט ארניה שעניינם של מרקוס ושרגאי שונה מעניינם של ראשי קבוצות כי אחרת כנראה חברתי בגלל שהשופט ארניה מותר לזלזל בכבודו וגזר דינו. השופט כותב שהוא מקבל את העמדה של הפרקליטות. חברי הקריא מגזר הדין מילה במילה מגזר הדין. איך יכול לקבוע ששרגאי אינו ברמה של ראשי קבוצות, כי אם מעליהם. מהיכן יכול לקבוע. מי אמר לו את זה. הם שכחו פה. מה שנותנים לשופט זה מה שיש לו. אין לו יותר ואין לו פחות. לא מבין מה אומרים לי פה. אומרים שגזר דין של שופט שניזון מדברים שהם אמרו. אותה פרקליטה עמדה מול השופט ואמרה לו אדוני מרקוס ושרגאי הם שותפים. מעל לראשי הקבוצות. כל הזמן המנטרה הזאת חזרה בכל הפעמים שאי פעם דיברנו איתם וזה מה שהעבירו לשופט ארניה. כי אז אין שום הסבר לקביעה של השופט ארניה, אין היגיון שהשופט ארניה בגוזרו 9 חודשי מאסר טורח ואומר שאין לראות בנאשם, והכוונה לשרגאי, כאיש טכני בלבד. מאיפה הביא את זה? מדברים שאמרה לו הפרקליטה שיושבת פה שאמרה לו אדוני הוא לא טכנאי רגיל. בימ"ש אימץ את דבריה וממשיך או כראש קבוצה. מה שאמרה לו התובעת שיושבת פה ואמרה לשופט ארניה לא טכנאי והוא מעל ראש קבוצה ואז קובע בימ"ש על בסיס הדברים שאמרה לו התובעת מעמדו מצוי מעליהם. מהיכן? יש המצאה של השופט? השופט אימץ מילה במילה מהטיעון של נציג המדינה. עכשיו אחרי שזה אומץ ואפילו ברמה שאם ממשיכים את המשפט, קובע בימ"ש את המילים הבאים: "הנאשם היה למעשה מנכל האתר" והכוונה לשרגאי. השופט לא יכול להכניס מילים שלא נאמרו על ידי אחד הצדדים. נאמרו על ידי המדינה באותה פרשייה, באותן ראיות, אין שום דבר שונה.
נגמר הדיון, הסתיים עניינו של שרגאי, והמדינה שעכשיו אומרת שהעונש קל מידי, בחרה שלא להגיש ערעור. ברגיל אני אפילו לא הייתי נכנס לנקודה זו, אך חייבים פה לחדד כל דבר.
נציג הציבור לא יכול לומר לבימ"ש שהוא לא מרוצה מהחלטה שניתנה על ידי ערכאה נכונה, עת לא הגיש ערעור. זה דיבור לא נאות, דיבור שפוגע וחמור מכל, לעניות דעתי הוא אינו מבין את החומרה באמירה שלפיה אין המדינה מקבלת את עמדת בימ"ש אך בוחרת לנגח בו את הנאשמים שיושבים פה. אני מפנה לטיעונים לעונש מיום 13/9/12. מפנה לעמוד 303. אין היגיון לא משפטי ולא ראייתי לבקש מתחם ענישה שנע בין 9 חודשים ל-12 חודשים.
ישנם פרמטרים שעמדו עליהם בפסק דין אלירן שניתן לראות שאינם קרובים להשוואה הזאת.
מרקוס נשפט ל-12 חודשים בו בזמן שעומדת פה נציגת המדינה ואומרת שהיקף המחזור באתר עמד על 290 מיליון ₪. האתר הריץ 290 מיליון ₪ ואומרים שמרקוס שותף באתר. הוא נשפט ל-12 חודשים . הפרמטרים מורכבים משלושה חלקים, אורך הזמן, כמות הכסף וגובה ההכנסה מעצם הפעילות. כאשר אני מקבל את כל הפרמטרים האלה, אני חייב להגיד לבית- המשפט, אמרה חברתי שבאתר הזה היה מחזור של 290 מ יליון. אני כשותף עצם זה שההכנסות היו בהיקף של מיליוני שקלים, מה זה בא להראות? ברמה הזו, היקף הפעילות וכפרמטרים משווים יש את הבסיס של 290 מיליון שמיוחס לשותפים, מתוך סכום זה אישרו שלא דווח על מיליוני שקלים. לאחר מכן אורך הזמן הוא אותו אורך זמן. בית-המשפט בעניינו של שרגאי קובע עוד דבר, הוא קובע קנס בסך 10,000 ₪. משמע, מרקוס קיבל קנס של 400,000 ₪. שרגאי שנמצא מעל הנאשם מקבל 9 חודשים ו-10,000 ₪ קנס. אנחנו מגיעים לדברים שהמחוקק גם על פי פרשת אלירן עובד חייב להיות כבול מבחינת הדרישה באותו תיק, באותה פרשה, עם אותם פרמטרים. בגלל זה אני אומר לבית- המשפט שאם יש פה משהו שנכון לעשות בשלב זה, יכול מאוד להיות שגם חברתי תשנה את העמדה שלה, להקשיח אותה היא לא יכולה כי היא לא הגישה ערעור, ובית- המשפט המחוזי לא יכול ליתן חודשי מאסר רבים יותר כי המדינה לא ערערה. לכן יש אפשרות שבית- המשפט יורה על הפסקת הטיעון עד ליום 31/6. כל זה לעניין העובדה שאי אפשר לבקש מבית- משפט זה מדרג ענישה של 9-12 חודשים. באשר לנאשם הספציפי ואל מול גזרי דין באותה פרשיה עם ראשי קבוצות אחרים. נשאלה חברתי לעניינו של משה דבש הנאשם 3. יש לשים לב לדינמיקה שבה התיק הזה עבד, ולהבין שלא ניתן לבקש מאשר מה שהוסכם עם הנאשם 3 במקרה דנן. מבחינת אורך הפעילות של הנאשם 3, הוא אותו אורך פעילות. בכתב האישום המקורי יוחסו לו 16,398,259 ₪ כאשר מתוכם ההכנסות הסתכמו בסך של 12,558,180 ₪. אין בידי את כתב האישום המתוקן. הסכומים הם 5 מיליון ו-7 מיליון, שאלה הסכומים שישנם אצל הנאשם 2. בנקודה הזו שוב, איני יודע מה הוצג לכב' השופט ארניה, אני כן יודע שמה שהוצג לו לא היה בו כדי להסביר מדוע בעניינו של נאשם 2 מבקשת התביעה מאסר בפועל. אומר יתרה מכך. במהלך המו"מ אל מול כב' השופט ארניה בהסכמת הנאשם, הסכמנו גם לקנס בגובה דומה לעניינו של הנאשם 3, אולם דאז לא היה גזר הדין בעניין מרקוס ובעניין דב שרגאי. אומרים לנו שבעניינו של דבש ישנו נתון אחד שהוא שונה. הנתון הזה הוא חולי. אני לא יודע אם זה הוצג לערכאה כלשהי, אבקש שיוצג אותו חומר שגורם לנציגת הפרקליטות לבקש בעניין הנאשם 2 מאסר של 9 עד 12 חודשים בו בזמן שהנאשם 3 בהסכמה קיבל 6 חודשים כי העניין הזה בדיונים בפני כב' השופט ארניה במהלך הגישור, רוח הדברים של כב' השופט ארניה שהוא לא ייחס חשיבות לעניין אותם מסמכים הרפואיים שהוצגו לו בגזר הדין. אנחנו ממשיכים בעניינו של עוז חקק הנאשם 4, בעניינו הוא מוגדר כראש קבוצה, הוא נדון ל-3 חודשי מאסר כי לא היה שווה לו, הציעו לו עבודות שירות. הוא הסכים לשלושה חודשים ויום כי יש שליש, וזה עדיף משלושה חודשי עבודות שירות שזה הוצע לו. אני פניתי לתביעה ואמרתי שאנחנו מוכנים לעבודות השירות. התביעה לא הסכימה, כי עוד לא קיבלו גזרי דין אצל אחרים. ככל שהמשיך הזמן הגענו שוב לגישור על גישור, כאשר בכל גישור המדרג נוצר. כבר אין פה הפתעות. אנחנו הרי כבולים להלכת בית-המשפט העליון בעניין ההפליה. אף אחד לא יכול לומר שאנחנו לא באותו עניין, נושא או שאלה לא אותן ראיות. לכן בעניין הזה ההכרעה צריכה להיות מאוד מאוד קלה. כשמוסיפים על זה את העובדה שמופיעה בתסקיר שירות המבחן, מפאת צנעת הפרט אבקש להפנות את בית-המשפט לעמ' 3 פסקה 2, אנחנו רואים שלהבדיל מדבריה של חברתי לפיהם מדובר בנאשם שמשתמש בשירות המבחן, כל דבר שנרשם פה מגיע עם חוות דעת. אנחנו לא יכולים להגיש את חוות הדעת במסגרת ההליך הזה כי אז חברתי היתה מבקשת שאביא את הפסיכיאטר, אבל היות ששירות המבחן ראה את חוות הדעת והתרשם ממנה, אנחנו יכולים לראות שיש לנו עסק עם בחור שאם קוראים היטב החל מהעמוד השני בפסקה השניה, שעונה להגדרה של מכור להימורים. התמכרות להימורים היא לא שונה ולא יכולה להיות שונה מכל התמכרות אחרת, כמו התמכרות לסמים. הבעיה היא שאנחנו כחברה שמנו לנגד עיניינו את ההתמכרות לסמים כהתמכרות האולטימטיבית, שאז יש את סעיף 56, והארכת תנאי. אני ביקשתי מבית- המשפט לאפשר לנאשם לסיים את ההליך שהוא עובר, כי ההליך שעובר מכור להימורים הוא בדיוק אותו תהליך שעובר מכור לסמים. בית-המשפט יודע שמתחילים עם השיחות הפרטניות, מדובר בנאשם שעובר שיחות פרטניות אבל להבדיל מנאשמים אחרים שייצגתי, הוא מקיים במקביל שיחות קבוצתיות. הוא שקוע, כל כולו, ברצון להיחלץ מהגלגל שבו הוא נמצא. הוא פשוט מנסה בכל כוחו ומקדיש לכך הרבה שעות עד כדי כך שהוא הגיע למצב שהוא התחיל כבר את ההליך שכולם יודעים את שמו, הליך 12 הצעדים. ההליך הזה הוא שיטה שבנויה על 12 חודשים בהם מכורים עוברים הליך שבסופו אפשר להגיד שיש להם את הכלים להתמודד עם אותו חולי. כשטוענת מדינה נגד נאשם וכאשר כל מה שעומד לנגד עיניה זה הרצון לכלוא אותו מאחורי סורג ובריח, אני חושב שבית- המשפט צריך להרים גבה, כי בסופו של יום מדובר פה בנאשם שאי אפשר לומר שהוא אותו אדם שהכנסתו לכלא תציל את החברה מעונשו של זה. במה דברים אמורים? בטיעוניה אמרה חברתי שהיא אינה רואה עין בעין את המלצת שירות המבחן. אותי לימדו שכאשר לא רואים עין בעין את המלצת שירות המבחן, אתה מנמק מדוע. אולם למקרא התסקיר המשלים ואני מפנה את בית-המשפט לעמ' 2 החל מהפסקה הראשונה שם ניתן לראות שמאוד קשה "לעבוד" על שירות המבחן, כי הליך הסינון הוא הליך שעליו בנויה כל הבקשה משירות המבחן. עוברים ראיון ראשון ושני, ורק לאחר שנמצא מתאים, נכנס לטיפול שאמור להביא את התוצאה בסופו של יום שאנחנו כאזרחים נהנה ממנה. לכן, כשאני ביקשתי בתחילת הדיון את הדחיה, אגיד מדוע- ביום 7/3 נקבע על-ידי שירות המבחן ואני מפנה לעמ' האחרון בפסקה האחרונה שהם ממליצים על דחית הדיון כדי לעקוב אחר שילובו באבחון ובאם יימצא מתאים לטיפול. עוברים הימים ומגיעים לתסקיר המשלים. הוא אומר לנו שהנאשם עבר את האבחון, שהוא בעיצומו של הליך וששירות המבחן מחכה לתוצאות המשך הטיפול וזה בדיוק מה שביקשתי מבית- המשפט בתחילת הדיון. אני מבקש לאמץ את המלצת שירות המבחן ולא ברף הגבוה שלה. אם מסתכלים על הרף שאותו מטווה שירות המבחן שמדבר על העמדה במבחן למשך שנה, זה מהווה את הפרמטר לפיו נבחן כל התיק הזה. אף אחד מכל הנאשמים האחרים לא הגיע לכדי תסקיר שהמליץ להעמידו למבחן למשך שנה. תיק זה הוא תיק פיננסי, העבירה היא כספית. אני חושב שישכיל בית-המשפט לשים את הפן הענישתי על העניין הכספי. בין הנאשם שהוא מכור להימורים ובין האחרים שהובאו על-ידו להמר. לכן הפן ההרתעתי הוא בחלק הפיסקלי של העניין. לענין החילוט אבקש לאפשר לי מספר ימים על מנת להעביר טיעון מסודר.

הערת בית-המשפט:
ב"כ הנאשמים 2-8 מתבקש להפסיק לצעוק.

המשך טיעוני ב"כ הנאשמים 2 ו-8:
היה מוסכם עם התביעה שלעניין החילוט נבקש מועד לדיון אחר, למחרת היום החליטה התביעה שהיא עושה חקירה משלימה כשהגיעו אנשים לאותו נכס, גבו עדויות והחליטו שהם מוכנים היום לדיון. אבקש לגבי העדות שנגבתה, היא נגבתה על-ידי חוקרים שנשלחו על-ידי היחידה הכלכלית למקום המגורים ואז לאפשר לי להגיב. זה מה שהיה.

ב"כ המאשימה:
בהתאם לתקנות הסמים המסוכנים חברי היה אמור להגיש תצהירים 10 ימים לפני הדיון לגבי מי שרוצה לטעון לחילוט הרכוש. אלה תקנות סדרי הדין. חברי יודע כבר מסוף 2012 במועד ההסדר שהמדינה מתכוונת לטעון לגבי החילוט ולכן להעביר תצהירים של מי שרוצה לטעון לזכות ברכוש. לגבי הדירה רק הנדון יכול להגיש תצהירים משום שהגענו להסדר מהותי לפיו האישה לא תבקש לחלט את החלק של האישה ולגבי הרכב קיים טוען לזכות האח. כדי לא להכביד על ההליך ולא נמסרו תצהירים, המדינה החליטה שלא לבקש את חילוט הרכב. משום שלא הוגשו תצהירים על מנת לברר את מצב הדירה, החוקר הגיע לדירה וכתב זכ"ד על השוכרים. אני מציגה לחברי. לא נגבו עדויות.

המשך טיעוני ב"כ הנאשמים 2 ו-8:
ניהול הוכחות וגביית ראיות במסגרת ואחרי הגשת כתב אישום זה הליך חריג. שימוש בחוקרי משטרה על מנת לגבות עדויות יומיים לפני הדיון זה חריג. ברגל גסה דורסת חברתי את כל בתי המשפט. היא עומדת פה ואומרת דברים שבשקר יסודם.
לגבי נאשם 8 אנחנו נמצאים במצב שאני כעו"ד חסר אונים אל מול השקרים האמרות הלא נכונות פתחון הפה שניתן לפרקליטות שעומדים אל מול שופט ומדברים איתו ברמה של שלושה חודשי עבודות שירות בעניין הנאשם 8 והוא אומר לבית- המשפט שלא מגיע לו 3 חודשים. היום עומדת נציגת הפרקליטות ואומרת שהיא מבקשת 6 חודשים בידיעה ברורה שמעולם היא לא ביקשה זאת, יתרה מכך, אני לא ראיתי ובהשוואה לנאשם 8 מה סדרי העונשים שהתקבלו. נאשם 8- הוא היחידי שהסיר את המחדל. המאשימה רוצה לשים אותו ברמה של עוז חקק, או של ציון דבש? אומר לבית- המשפט אני מצטער שאני מדבר מעמקי נשמתי, אבל עושים שימוש בבית-משפט זה לרעה. השליחה לממונה נבעה כהליך פרוצדורלי גרידא. היא לא נועדה על מנת שבית- המשפט יחליט שבעניינו יש מקום לעבודות שירות בכלל. אין מקומם יותר מאשר בקשה להשוות עניינו האחד שמכל הפרשה, 24 נאשמים אף אחד לא הסיר את המחדל, הוא היחיד שהסיר את המחדל ועל זה לא רק שרוצים לתת לו עונש, אלא רוצים להכפיל ולשלש את העונש. בעניינו אין כל טעם להכניס פה ליום אחד לעבודות שירות. מדובר באדם בלי עבר פלילי. אם המדרג ש הוצג לבית- המשפט מחייב איזה בית- משפט במדינת ישראל אבקש לכבד אותו ולא לאפשר לפרקליטות להתנהל בצורה שרומסת זכויות של נאשמים.

הנאשם 1:
אני רשמתי את הדברים כי אני נבוך. אני בלחץ אטומי מהסיטואציה הזו שנכנסתי אליה. ראשית אני רוצה להצטער ואני מביע חרטה עמוקה על זה ואני מבין את חומרת המעשה שעשיתי. אני הייתי בעבר מהמר כרוני, ברגע שהפסדתי ולא היה לי איך לשלם בעל האתר הציע לי להיות ראש קבוצה ודרך זה אחזיר את החוב. אני עובר טיפול אצל עו"ס בשיחות פרטניות. אני מפנים הכל ולא מספר לסביבתי, יש לי חרדות ואני לא ישן טוב, הרופאה זיהתה את זה. אני שותה כדורים נגד חרדות ולשינה. עזבתי את העיר שבה גדלתי, נולדתי בדימונה, ועזבתי כדי לעלות לדרך טובה. הייתי חייל מצוין בצבא והיתה לי שאיפה ללמוד ובגלל הסיטואציה הזו לא למדתי. אני לא חולק על מה שעוה"ד אמרו. בגדול אין לי כלום בחיים ואם היה לי משהו כמו שהפרקליטות מאשימה אותי לא הייתי חי בבית של "עמידר" אני מרגיש לחצים עצומים מהמצב. אבקש מבית- המשפט להתחשב במצב. תודה.

הנאשם 2:
לא ידעתי שאני צריך להגיד מילים. אני מצטער, אב ל-4, אני נמצא כרגע בטיפול, אני יודע שזו עבירה שניה שלי, אני מבין את החומרה, אני מתחיל להשתקם, אני התחלתי לעבוד אצל אחי, אני רוצה להשתקם ולהמשיך את מסלול חיי אני מצטער ומקווה שזה לא יחזור.

הנאשם 8:
אני יכול להגיד שאני מצטער. זה לא יקרה יותר.

ב"כ הנאשמים 2 ו-8:
אבקש שבית- המשפט יאפשר לי להגיש טיעונים בכתב לגבי החילוט.

ב"כ המאשימה:
אבקש להגיב.

<#4#>
החלטה

התקבלו תסקירים לגבי הנאשמים 1 ו-2 וכן חוות דעת ממונה לגבי הנאשמים 1,2 ו-8.

ב"כ הצדדים טענו לעונש.

נדחה לשימוע גזר דין ליום 13/6/2013 שעה 08:30.

מאחר שהמועד לתחילת ריצוי עבודות שירות בחוות דעת הממונה לגבי הנאשם 1 חלפה, מתבקש הממונה על עבודות השירות בשב"ס להמציא לבית- המשפט עד המועד הנדחה חוות דעת עדכנית, וזאת מבלי שהדבר ישמש כל אינדיקציה לגבי עמדת בית-המשפט או לאופן סיום ההליכים המשפטיים.

לעניין חילוט הרכוש, לפנים משורת הדין אני נעתרת לבקשת עו"ד וישנה והוא יוכל להגיש טיעונים בכתב עד ליום 2/6/2013 וב"כ המאשימה תוכל להגיב עד יום 6/6/2013. אורך הטיעונים לא יעלה על שני עמודים.

הובהרה לנאשמים חובת התייצבותם.

מזכירות בית-המשפט תעביר העתק החלטה זו לממונה על עבודות השירות בשב"ס.
<#5#>

ניתנה והודעה היום י"ט סיון תשע"ג, 28/05/2013 במעמד הנוכחים.

שירלי דקל נוה, שופטת