הדפסה

מדינת ישראל נ' טליס ואח'

לפני
השופט ד"ר עודד מודריק, סגן נשיא

בעניין:

מדינת ישראל
ע"י עו"ד ליאת מנור

המאשימה

נגד

1.יוסף מיבר
2.שלמוג 2002 בע"מ

ע"י עו"ד אלעד רט
הנאשמים

גזר דין (נאשמים 6 ו-12)

הנאשם יוסף מיבר נותן את הדין, לפי הודאתו, בעבירה של סיוע לארגון ועריכת הגרלות והימורים לפי סעיף 225 ו-31 בחוק העונשין. הנאשמת, שלמוג 2002 בע"מ, חברה פרטית בבעלותו ובניהולו של הנאשם, נותנת את הדין לפי הודאתה בעבירה ארגון הגרלות והימורים לפי סעיף 225 לחוק העונשין.

הנסיבות
מיוני 2001 ועד נובמבר 2004 ניהלו יהודה ושיר טליס (להלן:"טליס") רשת בין לאומית של ניהול ועריכת הימורים באמצעות האינטרנט. הרשת פעלה תחת השם "קווין מרי". הרשת הפעילה, במוקד מסוים בישראל רולטה שחוברה באמצעות מחשבים ולווייני תקשורת למוקדים שונים בבתי קפה אינטרנט ברחבי הארץ ומחוצה לה. המהמרים ביצעו את הימוריהם ממקום שבתם בבתי הקפה השונים תוך שהם חוזים על צגי המחשבים שלפניהם בפעילות הרולטה.

לשם קיום פעילות ההימורים האסורה נזקקו טליס לתשתיות שונות ולסיוע של גורמים רבים. בין גורמי הסיוע היו קבוצה של פעילים שפעלו במוקד פעילות הרשת, בעלי בתי קפה אינטרנט, עובדי תפעול, שרות, אחזקה, טכנאי מחשבים ועוד. לטליס היה עניין רב, בהסתרת הפעילות ובטשטוש העקבות המוליכות מגורמי השרות אל חברת התשתית בבעלות טליס ("המוביל בפרסום בע"מ") ששימ שה מצע עיקרי לפעילות האסורה.

למן סוף שנת 2002, במשך שנה וחצי, שולבה הנאשמת כגורם מסייע לעסקי קווין מרי. הנאשם, כמנהלה של הנאשמת , העמיד לרשות מפעילי רשת ההימורים את שרותיהם של עובדי הנאשמת. עובדי הנאשמת עסקו בהתקנת מחשבים וציוד בבתי אינטרנט קפה, סיפקו שירותי תמיכה ותחזוקה שוטפים למערכת המחשוב שתמכה ברולטה הממוחשבת של קווין מרי, סיפקו שירותי מזכירות, חתימה על חוזים עם ספקים, עבדו בתיקון תקלות מחשוב ועסקו בכתיבת תוכנות הימורים לפעילות ההימורים של קווין מרי.

הנאשם אפשר לטליס, כנגד תמורה כספית, לעשות שימוש כאמור בשירותי הנאשמת ועובדיה. הנאשם חשד בכך שחברתו מופעלת בידי טליס לשם ביצוע הימורים בלתי חוקיים אך נמנע מלברר את הדבר. ב"עצימת עיניים" זו מגולם היסוד הנפשי של עבירת סיוע לארגון הגרלות והימורים לא חוקיים.

ראוי לציין כי לטליס ולמעורבים אחרים מיוחסת לבד מעריכת הימורים בלתי חוקיים גם אחריות לעבירת מרמה רבת אנפין וכן עבירות מס והלבנת הון. עבירות אלה אינן מיוחסות לנאשמים, אף לא בגדר של מעורבות עקיפה.

הסדר הטיעון, חוות דעת הממונה על עבודות השירות ותסקיר שרות המבחן
עיקר הסדר הטיעון שבין הצדדים הוא שהמאשימה תטען, ביחס לנאשם, לעונש מאסר בן 3 חודשים לנשיאה בעבודת שרות, מאסר על תנאי וקנס של 10,000 ש"ח וביחס לנאשמת לקנס של 100,000 ש"ח. הנאשם יטען להימנעות ממאסר בפועל ולהטלת חיוב לבצע עבודות לתועלת הציבור בהיקף של 300 שעות.

הצדדים הסכימו שייערך בירור מוקדם ביחס לנאשם להתאמה לעבודת שרות. אם יקבע הממונה שהנאשם אינו כשיר לעבודת שירות בשל מצבו הרפואי תסכים המאשימה לחיובו בשל"ץ בהיקף של 300 שעות.

הנאשם התייצב לפני הממונה ואגב כך נבדק בידי רופא. מחוות דעת הממונה עולה כי הנאשם כשיר לעבודת שירות שאינה כרוכה במטלות פיזיות מסוימות. העבודה המוצעת מביאה בחשבון את המגבלות.

מתסקיר שרות המבחן עולה שהנאשם, אדם כבן 66 נשוי ואב לשלושה ילדים בוגרים, מנהל חברה המתמחה במערכות תוכנה לאינטרנט ובפיתוח אתרים. הוא נמנה עם משפחה מושרשת וותיקה בישראל. הקשרים המשפחתיים הדוקים מאד. המשפחה תומכת. משך שנותיו פעל כעצמאי בתחומים שונים (תעופה, פלסטיקה, ציוד רפואי, תקשורת ואינטרנט). הוא שירת 41 שנים במערך המילואים של צה"ל וזכה לתעודות הוקרה בשל התנדבותו ואיכות תפקודו. לפני חמש שנים נהרג בנו של הנאשם במהלך טיול בברזיל. האסון העיב על חיי הנאשם ומשפחתו והשלכותיו הנפשיות ניכרות עד היום.

ברקע ביצוע העברה עמדו נסיבות של התמוטטות כלכלית של החברה שבבעלות הנאשם. הנאשם שקע בחובות לגורמים שונים. במאמץ גדול הצליח להימנע מהליכי פירוק ופשיטת רגל. הוא החזיר את חובותיו, להוציא משכנתא מכבידה על המשק שלו במושב בן שמן.

קצינת המבחן מעריכה שאף על פי שההתנהלות הבאה בעבירה של הנאשם נפרשה על פני תקופה ארוכה יחסית שבה לא ידע להציב לעצמו גבולות, עברו של הנאשם שלא זו בלבד שאין בו דופי אלא אף גם זו שיש בו תרומה חיובית חברתית, גילו, רגשי החרטה הכבדים שאוחזים בו וגורמי האישיות שלו מבטיחים שלא תהיה הישנות של התופעה העבריינית.

קצינת המבחן סבורה שחיובו של הנאשם בשל"ץ בהיקף של 300 שעות יהיה "גורם מציב גבול ומקטין סיכון, יפגיש אותו עם משמעות מעשיו ויהווה גורם של פיצוי ותרומה לחברה".

טיעוני המאשימה
עו"ד ליאת מנור, באת כוח המאשימה הצביעה על מספר שיקולים המצדיקים גישה עונשית מקלה כלפי הנאשם. ראשית, הנאשם הוא גורם זוטר במדרג המערך שהפעיל את עסקי קווין מרי. שנית, הוא פעל תוך עצימת עיניים שהיא אמנם שקולת מודעות למערך הפעילות העבריינית אך אינה מבטאת כוונת מכוון לבצע עבירה. שלישית, הנאשם האשם והורשע בעבירת סיוע ולא בביצוע במשותף של המזימה העבריינית. לא הייתה לו כל שליטה על פעילות עובדי חברתו שהונחתה בידי טליס. רביעית, הנאשם הודה במעשה שיוחס לו וחסך זמן רב של הליכי משפט. חמישית, הנאשם הסכים להתייצב להעיד כעד מטעם התביעה כנגד שאר הנאשמים. שישית, הנאשם סובל ממצב בריאותי לקוי.

השיקולים הללו הנחו את המאשימה להסכים להסתפק בעונש שאינו כוללכליאה מאחורי סורג ובריח. התביעה גם אינה דורשת את מיצוי יכולת הענישה בגדרי עבודת שרות. אלא שהמאשימה סבורה שמבחינת עקרון העונש ההולם, מן הראוי לגזור לנאשם עונש של מאסר. שכן גם כגורם משני וזוטר במערך הפעילות העבריינית היה הנאשם לגורם נחוץ. מבלעדי השירות שניתן בידי הנאשם באמצעות עובדי חברתו היה המערך העברייני מתקשה להשיג את יעדיו ואף מסתכן בחשיפתם.

באת כוח המאשימה הצביעה על פסק דין של בית המשפט העליון שניתן זה לא מכבר ואשר בו נקבעה תקופת מאסר לנשיאה בפועל לעברייני ניהול מערכת הימורים מקוונת. בית המשפט העליון עמד שם על תכליות האיסור לערוך משחקי הימורים (התכלית הערכית של חינוך האדם להתפרנס ממשלח יד ולא על דרך התעשרות התלויה בגורל; מניעת התמכרות ומניעת יצירת סביבה המשמשת כסות לפעילות עבריינית אחרת שבכללה הלבנת הון ועבירות מס) וגזר מהן את החשיבות שגלומה בענישה מחמירה ומרתיעה בעבירות אלה ואף בסיוע להן [ע"פ 6889/11 מדינת ישראל נ' אלירן עובד ואח'].

טיעוני הסנגור
עו"ד אלעד רט, סנגורו של הנאשם טוען כי נסיבות העבירה, נסיבותיו של הנאשם ונסיבות חיצוניות מצדיקות הימנעות מעונש של מאסר.

לבד מתיאור נסיבות העבירה המפורט לעיל הצביע הסנגור על כך שכתב האישום המתוקן, שבו הודה הנאשם שונה באורח מהותי מכתב האישום המקורי. הנאשם היה משך ½2 שנים נתון למסגרת המאיימת של כתב האישום המקורי. המרת כתב האישום המקורי לכתב האישום המתוקן מציבה את האישום בינות למסגרת הסמכות העניינית של בית משפט השלום. כפועל יוצא ראוי להחיל את מדיניות הענישה של בית משפט השלום שבמקרים כגון ענייננו עשויה להסתכם בשל"ץ וקנס.

עוד לעניין נסיבות העברה. הסיוע לטליס שהנאשם הודה בו הוא על דרך של מחדל; אי מניעת הפעילות העבריינית של המבצעים האחרים. אין זה סיוע מתוך הזדהות עם המעשה או עם תכליתו הכספית. חלק ניכר וחשוב של המיזם העברייני הוסתר מן הנאשם ולכן המודעות שלו לא הקיפה את מלוא מסגרת הפעילות המתוארת בכתב האישום נגד טליס.

לעניין נסיבותיו של הנאשם הרבה הסנגור ותיאר את עברו החיובי, לרבות שירות התנדבותי במערך המילואים של צה"ל, את הישגיו הרבים בתחומי הפעילות המקצועית, לרבות שורה של פטנטים הרשומים על שמו, את הקשיים הכלכליים שאליהם נקלע ומאמצי היחלצותו מהם; את הרקע המשפחתי שלו ואת נסיבותיו הרפואיות.

מישור טיעון נוסף נוגע בשיקולים של מדיניות אכיפת חוק וענישה. הסנגור הביע חשש שעתירת התביעה לעונש מונעת על פי הרצון ליצור "רף תחתון" מסוים שישליך על עונשיהם של יתר המעורבים בפרשה (אם יורשעו בדין). הוא הצביע על עונשו של אחד המעורבים הזוטרים במסכת הפעילות של קווין מרי, שענשו נגזר ל-3 חודשי מאסר בעבודת שרות. אותו נאשם הודה, במסגרת הסדר טיעון, בכך שפעל כגובה עבור עסקי קווין מרי. יוחסה לו העבירה הטיפוסית של איסור הימורים. אין להלום שלנאשם דנן – שהורשע בסיוע בלבד – ייגזר עונש זהה לעונשו של מבצע במשותף. הדין מורה שעונשו של מסייע הוא כדי מחצית עונשו של המבצע (סעיף 32 לחוק העונשין).

באותו הקשר יש גם לתת את הדעת לכך שגורמים מעורבים רבים כלל לא הועמדו לדין (מפעילי בתי הקפה, המהמרים, עובדים בבתי הקפה ועוד). העמדת הנאש/ם לדין חרף חלקו המזערי בפרשה כמוה כ"אכיפה בררנית".

גזר הדין
לסופו של שקלא וטריא המבוסס על הטיעון מכאן ומכאן הגעתי לכלל מסקנה ש יש לגזור לנאשם עונש הכולל רכיב של מאסר לנשיאה בעבודות שירות.

אם אפשר היה לשפוט את עניינו של הנאשם על דמותו וטיב מעשיו כשהוא לעצמו באורח מבודד ומנותק משיקולי ענישה רחבים יותר, פשיטא שהייתי מקבל את עתירתו. ברי לי שהנאשם למד את לקחו היטב והסיכוי להישנות מעשה העברה מצדו קטן מאד. הוסף על כך את חלקו הקטן בפרשה העבריינית, את הלוך הנפש שלו ואת נסיבותיו האישיות והרי לך מצרף נסיבות שאינו מצריך דווקא עונש של מאסר.

אלא שעונש הולם נגזר ממצרף שיקולים רחב שאינו מתמקד רק בנאשם. העונש צריך לשקף גם תכלית של הגנה על הערך החברתי שנפגע ו לבטא את מידת הפגיעה בו. עונש מקל חורג שומט את הקרקע מתחת לפני ההגנה על הערך החברתי שנפגע. שכן מענישה מקלה מופלגת ניתן להסיק שהפשיעה עשויה להיות "משתלמת" (תרתי משמע; העבריין יימצא נהנה משכר העברה ומכך שאין מענישים אותו כגמולו).

כל השיקולים שהסנגור נקב בהם יפים כדי להצדיק הימנעות מכליאה ממשית (המצויה גם היא במתחם העונש ההולם). אין בהם כדי להצדיק הסתפקות בעבודה לתועלת הציבור. זו עשויה להשמיע מסר של חוסר משמעות למעשה העבירה שהנאשם הורשע בו.

ההשוואה של עניינו של הנאשם לעניינו של נאשם אחר שענשו נגזר למאסר בעבודת שירות אינה מקובלת עליי. אמנם אותו נאשם הורשע במעשה אקטיבי שהוא חלק מהתוכנית העבריינית, אולם הוא פעל כאדם בודד, כ"בורג" משני או שלישוני במערכת. הנאשם כבעלים וכמנהל של הנאשמת אחראי לשילובם של רבים בפעילות העבריינית. בעובדה שהנאשם הפעיל רבים שפעלו במסגרת מערך ההימורים הבלתי חוקי ושכל אחד מהם שווה במעמדו לאותו נאשם שפעל כבודד יש ממד המגביר את חומרת המעשה של הנאשם . ספק בעיני אם ניתן לראות את התנהגות הנאשם כ"מחדל" וכאי מניעת פשע. הנאשם העמיד עובדים לשירות מערכת קווין מרי. זו פעילות אקטיבית [שהיסוד הנפשי שלה הוא של מחשבה פלילית המבוסס על חשד בדבר טיבה הפלילי של פעילות מערך ההימורים (סעיף 20(ג)(1) לחוק העונשין)] שסייעה באורח פעיל לתפעול מערכת קווין מרי.

טענת האכיפה הבררנית נטענה בעלמא. בשלב הזה היא בעיניי כסברת כרס שכן אינני יודע את טיב השיקולים שהנחו את התביעה למתוח קו מפריד בין רמות שונות של פעילים במערכת של קווין מרי.

בנסיבות העברה הקונקרטית היה מקום לחרוג ממסגרת הענישה שהתביעה הציעה אילו התברר שבעונש של מאסר בעבודת שירות יש כדי לסכל אפשרויות שיקום או שיש בו כדי לגרום פגיעה כלכלית חמורה מאד, או שיש מניעה רפואית לבצע עבודת שרות. לא מצאתי שנסיבות מחריגות כאלה מתקיימות כאן.

התוצאה היא שאני דן את יוסף מיבר לעונש של שנת מאסר שמתוכה שלשה חודשים יהיו לנשיאה בפועל בעבודת שירות. יתר המאסר על תנאי לשלוש שנים והתנאי הוא שלא יעבור עבירה לפי פרק ח' סימן י"ב לחוק העונשין.

לכך אני מוסיף קנס של 10,000 ₪ או חודשיים מאסר תמורתם. הקנס ישולם בעשרה שיעורים חודשיים שווים החל מיום 1.11.12.

אני דן את הנאשמת שלמוג 2002 בע"מ לקנס בסך 100,000 ש"ח.

זכות ערעור כדין.

ניתן היום, כ"ב אלול תשע"ב , 09 ספטמבר 2012 , במעמד הצדדים.