הדפסה

מדינת ישראל נ' דיין(עציר)

4519-06-13

מדינת ישראל
המבקשת
נגד

שמעון דיין (עציר)
המשיב
נוכחים: ב"כ המבקשת – עו"ד שוורץ
המשיב וב"כ עו"ד ארז שלו
<#3#>
החלטה

מדובר בבקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים וזאת לאחר שהוגש כנגדו כתב אישום בין היתר בגין עבירה אחת של אינוס, שלוש עבירות של מעשה סדום, שלוש עבירות של מעשה מגונה ועבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות.

על פי האמור בכתב האישום שהוגש כנגד המשיב במועדים רבים לאורך שנות נישואי המשיב ואשתו, סטר המשיב על פניי אשתו ואיים עליה, ובתוך כך בין היתר ביום 02.11.09 איים על המתלוננת בכך שאמר לה שזה הסוף שלה, ובמועדים נוספים בתקופת הנישואים, אילץ את המתלוננת ללטף את איבר מינו עד שהגיע לזקפה ולאחר מכן בעל אותה שלא בהסכמתה החופשית.

כמו כן צויין בכתב האישום כי ביום 1.2.13, דחף המשיב את המתלוננת למקלחת בבית בתם ונעל את הדלת, ובהמשך משך ידה של המתלוננת והניח אותה על איבר מינו שלא בהסכמתה, הוריד את תחתוניה של המתלוננת וביצע בה מעשה סדום שלא בהסכמתה.

אירוע דומה של מעשה מגונה ומעשה סדום באשתו, מיוחס למשיב גם ביום 21.5.13 בכך שבין היתר הורה למתלוננת לשחק באיבר מינו והחדיר איבר מינו לפי הטבעת של המתלוננת שלא בהסכמתה. כן מיוחסות למשיב עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות מיום 26.5.13, בכך שאחז פניה בחוזקה והכה באמצעות ידו ובהמשך חנק אותה ואיים עליה כי אם תבוא משטרה זה יעלה לה ביוקר.

בדיון מיום 11.6.13 טען ב"כ המבקשת כי התיק מבוסס על חמש עדויות של המתלוננת במשטרה וכן שהמשיב אנס אותה ופעל לנתקה מכל סביבה חיצונית וכן מבוסס התיק על שתי הודעות בנותיה של המתלוננת.

הסנגור מצידו ציין, כי בעבר התלוננה המתלוננת נגד המשיב על עבירות אלימות, אך מעולם לא רמזה לכל מעשה מיני שביצע בה המשיב, וזאת על אף שלטענתה היום מעשי המין החלו לפני תקופה ארוכה.

כן ציין ב"כ המשיב כי גם כאשר הגישה המתלוננת תלונה ב-2009 על כך שבעלה הפר הוראה חוקית שאסרה עליו להתקרב אליה, היא טענה כי המשיב מאיים עליה אך לא ציינה כל תקיפה.
לטענת ב"כ המשיב, תלונותיה של המתלוננת בשנים 1994 עד 2009 נסגרו ע"י פרקליט מחוז, ולפיכך לא ברור מה השתנה היום.

לדברי ב"כ המשיב, בעדויות בנות המשיב לא מאשרות הבנות מעשי אונס שביצע המשיב באשתו.

בתסקירו הראשון של שירות המבחן, דחה שירות המבחן האפשרות לשחרר המשיב לבית אחיו אוריאל, בין היתר לאחר שציין שחלופה בדרום לא תוכל לצמצם הסיכון למתלוננת.
בתסקיר נוסף שהוגש לביהמ"ש, דחה שרה"מ האפשרות לשחרר המשיב לחלופה בישיבה בירושלים, בשל נטיית המשיב לפעול באופן אימפולסיבי כשצרכיו אינם נענים וקשייו להציב גבולות פנימיים וחיצוניים להתנהגותו.

עיון בחומר הראיות מעלה כי בעבר התלוננה המתלוננת על המשיב בגין עבירות אלימות שביצע בה, לטענתה, אך באותן תלונות לא ציינה עבירות מין שביצע בה המשיב עפ"י טענתה כיום, כבר מעת חתונתם לפני כ-20 שנה.

יחד עם זאת, עיון בעדויות המתלוננת מעלה כי מדובר במספר עדויות הנראות כעדויות מפורטות וסדורות.

בנסיבות האמורות לעיל, בכל הנוגע לעבירות המין שביצע המשיב לכאורה במתלוננת, ניתן לומר כי אכן קיימות ראיות לעבירות המדוברות, אך בשלב זה ניתן להגדיר הראיות כראיות שאינן ברף הגבוה ביותר.

יחד עם זאת, עיון ביתר הראיות שעומדות נגד המשיב לעבירות האלימות שביצע, לכאורה במתלוננת, מעלה שמעדויותיהן של ילדיו של המשיב, עולות ראיות לעבירות אלימות שביצע לאורך השנים המשיב במתלוננת. כך לדוגמא בתו של המשיב פאני מציינת בחקירתה ב-29.5.13 כי לעיתים היה נותן המשיב סטירה למתלוננת ולא מתיר לה לצאת מהבית וכן ציינה כי במספר ארועים המשיב היה צועק על המתלוננת עד שהילדה בעצמה שמה אוזניות כדי לא לשמוע צעקות המשיב. כן ציינה הבת פאני כי בארוע שארע יום לפני תקיפת אמה, שמעה את אמה אומרת למשיב "די לא רוצה תעזוב אותי" ובארוע אחר שמעה את המשיב אומר למתלוננת "כנסי להתקלח" וציינה כי יכול להיות שהסיבה לבקשת אביה היתה בגלל "עניינים שלהם" וכיוונה לעניינים שעליהם סיפרה לה אמה בשלבים מאוחרים יותר, הנוגעים לעבירות המין.

זאת ועוד, בתיק החקירה מצויות עדויותיה של מיכל, בתם הבגירה של המתלוננת והמשיב. בעדות ראשונה ציינה מיכל כי המשיב צריך לקחת כדורים פסיכיאטריים ולא לוקח אותם, ובעדות נוספת מ-30.5.13 ציינה כי ראתה את המשיב מכה את המתלוננת עד לפני כשנה, וכן ציינה שלפני כ-3 שנים ראתה את המשיב מכניס המתלוננת למקלחת כשהמתלוננת צעקה "עזוב אותי". כן ציינה מיכל שהמשיב מלווה המתלוננת לכל מקום וכי אסור לה לצאת את הבית לבד, ולדבריה, כל חייה היא זוכרת צעקות מצד המשיב ואלימות מצידו וכי תקוותה היא, כי כל חייו ישב בכלא.

גם מעדות נתנאל, בן נוסף של המתלוננת והמשיב, ניתן להעלות ראשית ראיה לאלימות שנקט המשיב כלפי המתלוננת זאת לאחר שכאשר נשאל נתנאל בחקירתו מיום 28.5.13 האם היה עד לארועי אלימות בין אביו ואמו, השיב "בשנים קודמות מה שטופל כבר במשטרה".

מתוך כל האמור לעיל ומכלל הראיות נגד המשיב, עולה כי בעניין האלימות שנקט המשיב נגד המתלוננת, קיימות ראיות לכאורה ברף גבוה.

מסוכנות
בענייננו מדובר במשיב חסר הרשעות קודמות.

יחד עם זאת, נגד המשיב עומדות ראיות לכאורה לעבירות מין ולעבירות אלימות חמורות שביצע במתלוננת במשך שנים.

זאת ועוד בתסקיר שירות המבחן מיום 7.3.13 מציין שירות המבחן, כי משיחה עם גורמי טיפול באגף השיקום עולה כי המשיב סובל מסכיזופרניה אפקטיבית, על רקע פגיעה שנפגע בצבא וכי אינו נוטל טיפול תרופתי. עוד ציין שרה"מ כי בבואו להעריך הסיכון להישנות התנהגות עוברת חוק מצד המשיב, הביא בחשבון בין היתר את דפוסי אישיות המשיב המאופיינים באדם נוקשה ותובעני הנוטה להיות מרוכז בצרכיו, וכי עפ"י הערכת שרה"מ נוהג המשיב באופן אימפולסיבי.

בנסיבות אלה דחה שירות המבחן אפשרות שחרור המשיב לחלופה באזור הדרום שלא תוכל לצמצם החשש ממסוכנות כלפי המתלוננת.

באשר לחלופה שהוצעה בישיבה בירושלים, ציין שירות המבחן, כי לנוכח מורכבותו של המשיב וקשיים ייחודיים, לא ברורה יכולתם של אנשי הישיבה להציב למשיב גבולות ולהוות גורם משמעותי לצמצום רמת סיכון להתנהגות פורצת גבולות.

בנסיבות האמורות לעיל לאור כל שפורט בתסקיר הראשון ביחס למשיב, לא בא שרה"מ בהמלצה לשחרר המשיב לאותה ישיבה.

ב"כ המשיב ביקש בדיון האחרון לדחות מועד הדיון פעם נוספת ע"מ לחייב את שירות המבחן לבחון באופן מעמיק את חלופת המעצר בישיבה, אך בכלל נסיבות העניין, לאור אופי תסקירי שירות המבחן ורף הראיות העומדות נגד המשיב לעבירות אלימות ולאור פרק הזמן שבו עצור המשיב – לא מצאתי לנכון לדחות הדיון.

לאור כל האמור לעיל באשר לראיות העומדות נגד המשיב ולאור כל המפורט בתסקירי שרה"מ, אני מורה על מעצר המשיב עד תום ההליכים.

<#2#>

ניתנה והודעה היום י"ב תשרי תשע"ד, 16/09/2013 במעמד הנוכחים.

אריאל חזק, שופט