הדפסה

מ"ת 43689-11-11 מדינת ישראל נ' שירזי(עציר)

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו

מ"ת 43689-11-11 מדינת ישראל נ' שירזי(עציר)

תיק חיצוני:

בפני
כב' השופט ציון קאפח

מבקשים

מדינת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד דנה אמיר, ליאת בכור ולירון וקנין

נגד

משיבים

אריה שירזי (עציר)
ע"י ב"כ עו"ד משה שרמן, בן אריה, אורית אוחנה, ויקי פוני וליה פלוס

החלטה

בקשה למעצר את תום הליכים.

כתב האישום:
נגד המשיב הוגש כתב אישום המונה שישה אישומים המייחסים לו עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, רישום כוזב במסמכי תאגיד, זיוף חשבוניות מס במטרה להתחמק מתשלום מס, סיוע לאחר להתחמק מתשלום מס, השתמש במרמה או תחבולה או שהרשה לאחר להשתמש בהן במטרה להתחמק מתשלום מס, הלבנת הון, שימוש ברכוש תוך ידיעה שהוא רכוש אסור, איומים ושיבוש מהלכי משפט.

במהלך סוף שנת 2010 ושנת 2011 או בסמוך לכך, פעל המשיב לביצוע תוכנית עבריינית במסגרתה נתן הלוואות בריבית קצוצה ללווים שונים (להלן: "ההלוואות") וביצע עבירות על מנת להסתיר את מתן ההלוואות, להתחמק מתשלום מס הכנסה ומע"מ בגין הריביות אותן גבה, ולהלבין רכוש אשר מקורו בעבירות, או שימש ואפשר ביצוען.
לשם הוצאת תוכנית זו אל הפועל, עשה המשיב שימוש בעוסקים שונים שיפורטו להלן (להלן: "העוסקים"), ביניהם חברות הרשומות על שם אחרים, בהן פעל אחד- דני רובמן (להלן: "רובמן"), אשר ביצע העבירות נשוא כתב אישום מטעמו של המשיב במטרה לסייע לו להסתיר את מתן ההלוואות על ידו ולהתחמק מתשלום מס הכנסה ומע"מ. ואלה העוסקים: חברות "לב אנרגיה", "קריסטל" וחברת "אלמקס".
לצורך ביצוע התוכנית, קשר המשיב קשר עם רובמן ואחרים לשם רישום כוזב במסמכי החברות "לב אנרגיה" ו"אלמקס"; זיוף חשבוניות מס; סיוע לאחרים להתחמק מתשלום מס; הלבנת הון. כמו כן עשה המשיב שימוש ברכוש תוך ידיעה שהוא רכוש אסור; איים על אחד הלווים, שיבש מהלכי משפט ועוד.
סך התמורות שקיבל המשיב לידיו, לרבות תשלומי המס שמהן התחמק וסייע לאחרים להתחמק, במסגרת התוכנית העבריינית, עומד על עשרות מיליוני שקלים, כפי שיתואר ויפורט להלן.

האישום הראשון מייחס למשיב עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע- עבירה על סעיף 499 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), רישום כוזב במסמכי תאגיד- 100 עבירות לפי סעיף 423 לחוק העונשין, זיוף חשבוניות מס במטרה להתחמק מתשלום מס, בנסיבות מחמירות- 56 עבירות לפי סעיף 117(ב)(3) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1976 (להלן: "החוק"), ביחד עם סעיף 117(ב2)(2) ו-3 לחוק, סייע לאדם אחר להתחמק מתשלום מס- 56 עבירות לפי סעיף 117(ב1) לחוק יחד עם סעיף 117(ב2)(2) ו-(3), השתמש במרמה או תחבולה או שהרשה לאחר להשתמש בהן במטרה להתחמק מתשלום מס, בנסיבות מחמירות- עבירה לפי סעיף 117(ב)(8) לחוק ביחד עם סעיף 117(ב2)(3) לחוק.
עניינו של האישום הראשון הינו מתן הלוואות בריבית קצוצה ללווים שונים. על אף שעסק במתן הלוואות, לא נרשם המשיב כעוסק לצורכי מס ולא דיווח ו/או שילם את המס הנובע מההלוואות אותן ביצע, כנדרש ע"פ חוק.
במטרה להסוות את מתן ההלוואות על ידו ולהפוך אותן לכדאיות חרף הריבית הקצוצה, וכן במטרה להתחמק ממס ומתשלום מס בגין ההלוואות, קשר המשיב קשר עם רובמן, להוציא חשבוניות פיקטיביות כנגד החזר ההלוואות והריבית.
המשיב קשר בשנית קשר עם רובמן לרישום כוזב במסמכי חברת "לב אנרגיה" ו"אלמקס" וזאת במטרה לרמות ולהסתיר את מתן ההלוואות וכן ליצור מצג שווא לפיו חברת "לב אנרגיה" הינה "חברה מסודרת" המבצעת עסקאות אמת מול ספקים ולקוחות ופועלת כדין. לשם כך, פעלו המשיב, רובמן ואחרים בצוותא ורשמו רישומים כוזבים במסמכי החברה וחברת "אלמקס". בין היתר: הוצאת חשבוניות פיקטיביות וקבלות ע"ש "לב אנרגיה" ו"אלמקס", רישום כוזב של הוצאות/תשומות במאזן הבוחן של "לב אנרגיה" לשנת 2011 ע"ש שתי חברות אשר סיפקו לחברת "לב אנרגיה" חשבוניות, מבלי שבוצעה כל עסקה בגינן (להלן: "התשומות הפיקטיביות"), וכן רישום כוזב של עסקאות ותשומות בדוחות תקופתיים שהוגשו למע"מ בשם חברת "לב אנרגיה".
לצורך מתן ההלוואות, זומנו הלווים לפגישה בביתו של המשיב, בה נכח אף רובמן, ובמעמד זה הוסברו פרטי ותנאי ההלוואה, וכן נאמר ללווים כי יקבלו חשבוניות פיקטיביות ע"ש העוסקים. באופן זה יכלו הלווים לנכות את החשבוניות הפיקטיביות בדיווחיהם התקופתיים למע"מ, ובכך למעשה סייע המשיב לאחרים להתחמק מתשלום מס ומע"מ. יש לציין כי חלק מהחשבוניות הפיקטיביות אכן נוכו על ידי הלווים בדיווחיהם התקופתיים למע"מ וכן נרשמו בספרי הנהלת החשבונות שלהם.
בעשותו כאמור, קשר המשיב קשר עם רובמן להוצאת חשבוניות פיקטיביות לטובת החברות, והוציא באמצעותו ועימו חשבוניות פיקטיביות בסך כולל של 25,225,756 ₪ על שמן של החברות "לב אנרגיה" ו"אלמקס", במטרה להתחמק מתשלום מס בגין ההלוואות אותן נתן.
בכך התחמק המשיב מתשלום מע"מ בסך 503,600 ₪ לכל הפחות, בגין הריבית אותה גבה על ההלוואות שנתן, התחמק ממס ולא דווח על הכנסות בסך של 3,060,000 ₪ לכל הפחות, וכן סייע ללווים להתחמק מתשלום מע"מ בסך של 3,479,895 ₪.
בעשותו כאמור סייע לאחר להתחמק ממס באמצעות הגדלת הוצאות בכזב על סמך 56 חשבוניות פיקטיביות בסך כולל של 21,745,861 ₪ והמע"מ בגינן עולה כדי סך 3,479,895 ₪.

האישום השני מייחס למשיב עבירה של הלבנת הון- עבירה לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000 (להלן: "חוק איסור הלבנת הון"), עשיית פעולה ברכוש תוך ידיעה שהוא רכוש אסור- עבירה לפי סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון. לפי אישום זה, העבירות המפורטות באישום הראשון (להלן: "עבירות המקור") הינן עבירות עפ"י חוק איסור הלבנת הון.
בעקבות הקשר עם רובמן לרישום כוזב במסמכי "לב אנרגיה" ו"אלמקס" ולהוצאת חשבוניות מס פיקטיביות ללווים, עשה המשיב פעולות ברכוש אסור בסך כולל של 14,694,230 ₪ במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, מיקומו, תנועותיו או עשיית פעולה בו ו/או בידיעה שהוא רכוש אסור.

ב"כ הנאשם מסכים לראיות לכאורה לגבי השמטת הכנסות ואי דיווח מס הכנסה ומע"מ, בסכומים של 25 מיליון ₪ מחזור, הכנסות- בסך 3 מיליון ₪ ומע"מ בסך 500,000 ₪.

הראיות

הודעות דני רובמן (להלן: "רובמן"), עד המדינה

בהודעתו מיום 04.11.11 הוא מספר כי הקשר שלו עם חברת "לב אנרגיה" החל שנה וחודשיים קודם לכן. פנו אליו משום שהחברה הייתה מצויה בקשיים כלכליים.
לעניין השותפות עם המשיב במתן ההלוואות, ידיעת המשיב ושיטת הפעולה מספר כי הוא היה מביא את הלווים לביתו של המשיב, אשר היה מאשר את העסקה. המשיב היה מוודא שהלווה הבין את השיטה. הלווים היו מקבלים מהמשיב מזומן או שרובמן היה מקבל אישור למשוך כסף דרך חשבון שהיה למשיב בצ'יינג' של מייק מיכאלי. בפעמים אחרות היה אומר לו לתת שיקים של "לב אנרגיה" והוא היה מכסה אותם. המע"מ היה במקום הריבית. הוא היה מוציא חשבוניות פיקטיביות של חברת "לב אנרגיה" וקובע את גובה המע"מ שיוחזר לו ולמשיב עבור ההלוואה. גובה המע"מ היה נקבע פר עסקה והיה משתנה לפי היצע וביקוש. הוא היה מסביר למשיב על גובה הריביות, המשיב היה זה שמימן ההלוואות ובד"כ היה מאשר את העסקה.
רובמן מציין כי המשיב ידע שהחשבוניות שהוצאו מחברת "לב אנרגיה" הינן פיקטיביות ושלא נמכר סולר.
בהמשך מספר כי הגיע למשיב עם שרון בן חיים וחזי שינכה והסביר לו כיצד פועלת השיטה- שהוא (המשיב) יביא את הכסף והוא (רובמן) יוציא חשבונית, כביכול עבור סולר, ושניהם יתחלקו בריבית בחלקים שווים. מציין כי המשיב "היה צריך אותי בשביל הקומבינה כדי שתהיה לו חשבונית שיקבל יותר אחוזים על הריבית".
מספר כי לפעמים היה מעביר למשיב אחוזים גם על "עסקאות" שעשה ללא קשר אליו.

בהודעתו מיום 06.11.11, 10:20, מספר כי היקף ההלוואות שנתן המשיב ב-14 החודשים האחרונים באמצעות גיבוי חשבונאי פיקטיבי של "לב אנרגיה" נע בין 15 ל-25 מיליון שקלים. היקף החשבוניות שהוצאו מחברת "לב אנרגיה" ו"אלמקס" היה 25-30 מיליון ₪. לא תמיד ניצל הלווה את סכום החשבונית המלא, פעמים שההלוואה הייתה רק חלק מהסכום. אחת לחודש בני לוין, מנכ"ל "לב אנרגיה" היה מגיע ללווים ומוציא להם חשבונית לאחר קבלת אישור טלפוני מרובמן לגבי הסכום. המשיב היה זה שמחליט לגבי הכסף. הוא עמד ישירות מול הלווים והחליט האם לאשר אותם.
בנוכחות חזי שינכה הסביר למשיב איך פועלת השיטה- מוצאת חשבונית מס ללווה, משל מדובר בעסקת סולר. הובהר כי במקום לספק סולר מסופקת החשבונית בלבד וכי החשבונית מוצאת כנגד ההלוואה. המשיב אמר שיש לדווח בזמן ושהכל צריך להיות מסודר.

בהודעתו מיום 06.11.11, 21:34, מספר כי הגיע למשיב עם מאיר סבן. יחדיו הסבירו לסבן איך פועלת השיטה וכי יקבל חשבוניות במקום ריבית והמשיב אישר אותו כלווה. את השיקים שהביא סבן הפקידו בחשבון "לב אנרגיה פיקדונות".

בהודעה מיום 09.11.11 מסביר לגבי הסימונים השונים שנמצאו על גבי השיקים, אשר נועדו לסמן מי פרט או העביר את השיק, ביניהם: "ים" זה המשיב, "חבליצה" זה רובמן, "ר+דני" אלה המשיב ורובמן יחד ועוד.

בהודעתו מיום 13.11.11 מספר רובמן על ידיעת המשיב על השיטה עם הוצאת חשבוניות פיקטיביות כנגד מתן ההלוואות והריבית. בד"כ מקבל המשיב 3-3.5% על הלוואות שנותן אך בשיטה זאת לקחו 12-16% ריבית. המשיב היה מוודא שהכל מדווח למע"מ וגם הלווים הביעו דאגתם לכך.
חוזר על כך שבמעמד הפגישה עם הלווים בבית המשיב, הוא היה מסביר ללווים את השיטה בנוכחות המשיב, והמשיב עצמו אף הסביר ללווים שבדרך זו הריבית לא עולה להם כסף כי הם מתקזזים עם מע"מ. מספר על מקרה בו חזי שינכה התלונן על הריבית והמשיב התעצבן ואמר לו שגם ככה הריבית יוצאת מכיסו. בפגישות הסביר רובמן ללווים שהוא קשור ל"לב אנרגיה" ושהמשיב קשור אליו.
מציין את שמות הלווים הבאים כאלה שהשיטה של החשבוניות הוסברה להם על ידי המשיב: חזי שינכה, משה תשובה, ישראל וסוהיל רחיניאן, מאיר סבן ובוריס מ"אלמקס".
עד המדינה מספר כי בדרך כלל, אחרי שהסביר ללווים איך פועלת השיטה, היה המשיב מוודא איתם כי הבינו. המשיב היה מעורב בשיטה מההתחלה.
המשיב פתח פיקדונות שונים כדי להפריד את כספו הפרטי מהכסף של "לב אנרגיה".

בהודעה מיום 15.11.11 הוא שב ומבהיר איך נוהלו פגישות אישור הלווים- בפעם הראשונה שניתנת הלוואה, היה על הלווה להגיע למשיב ולקבל אישורו. באותה פגישה הוסברה השיטה עם הוצאת חשבוניות. הלוואה נוספת של אותו לווה לא הצריכה פגישה נוספת, רק אישור של המשיב.
לגבי ידיעת המשיב לכיסוי החשבונאי- רובמן אמר למשיב שיש כיסוי על ידי מתן חשבוניות.

בהודעה מיום 16.11.11 מסביר לגבי הלווים חברות "אופל" ונתיבים" כי ההמחאות נרשמו לפקודת "לב אנרגיה" משום שהם קיבלו חשבונית מ"לב אנרגיה" ולכן לא יכלו לתת את ההמחאות לטובת המשיב או מישהו אחר או כל אחד אחר. המשיב ידע שההמחאות נרשמות לטובת "לב אנרגיה", הוא ראה את ההמחאות.

ראיות נוספות
לעניין קשירת קשר והפצת חשבוניות פיקטיביות
במזכר מיום 14.11.11, שערך מירון שרעבי לאחר תשאול המשיב הוא כותב כי המשיב מודה במתן הלוואות וקושר עצמו לשיקים.

בעימות בין המשיב לרובמן מיום 21.11.2011: המשיב לא מכחיש את השיטה ורק טוען שרובמן אמר לו שהכל חוקי. רובמן טוען כי המשיב ידע על הוצאת החשבוניות הפיקטיביות ללווים בגין ההלוואות ומדגיש כי המשיב שאל אותו אם הכול דווח.

ראיות לכך שחשבון "לב אנרגיה פיקדונות" אשר נוהל בצ'יינג' יורוצ'יינג' (של מייק מיכאלי) שייך למשיב: הודעותיו של מייק מיכאלי, בעל הצ'יינג', לפיהן המשיב היה אחראי על כרטיס "לב אנרגיה פיקדונות" - רק על פי הוראותיו של המשיב נמשכו משם כספים ומייק היה מדווח למשיב על סכומי הכסף שהופקדו בחשבון. מבחינתו של מייק "המשיב היה הבן אדם שאם צצה בעיה או תצוץ בעיה עם החברה הזאת, הוא הכתובת שלי לבעיה מבחינת הפיתרון."

רשימת השיקים שהופקדו בחשבון "לב אנרגיה פיקדונות" (כפי שנמסרה על ידי מייק מיכאלי בהודעתו מיום 30.11.11) - בה מפורטים שיקים שעל פי הודעות עד המדינה הינם החזרי הלוואה (קרן וריבית) שלוו העוסקים מהמשיב והופקדו בחשבון זה.
מסמכים ורשימות שנמצאו בבית המשיב בעת חיפוש שנערך בהעדר עדים ביום 31.10.11 - הרשימות תואמות מבחינת הפורמט והתוכן את רשימת השיקים שהופקדו בחשבון "לב אנרגיה פיקדונות" ונמסרה כאמור על ידי מייק מיכאלי בחקירתו מיום 30.10.11.

תמליל הודעתו של המשיב מיום 16.11.11 (11-G- 2908) - המשיב מספר כי הפקיד שיקים בחשבון "לב אנרגיה פיקדונות" וכשנשאל איך השיקים לפקודת "לב אנרגיה" קשורים אליו, השיב: "מה זה משנה. זה צ'קים שהוא קיבל, עשה עסקאות ואני הייתי פורט אותם, אני הייתי אחראי שמה על החשבון הזה. אתה מבין. אני הפקדתי כסף שם, אני הלוויתי כסף, אני כל הזמן מלווה לו כסף. כל הזמן היה בלחץ. דני, כל הזמן. סתם דוגמא אוקיי, העורך דין איך הוא שילם לו, ממנו מהכיס. לא. לקח ממני מזומן כסף שקיבלתי ונתן צ'קים דחויים, ככה הוא היה תמיד כל הזמן. מישהו שעצור סתם דוגמא. שלחו לי כסף קח את הכסף תן כמה צ'קים דחויים שנתגלגל עוד חמצן אני עוזר ועוזר. כל דבר יש לי הסבר הכל קל אמיתי הכל אמיתי." (עמ' 24, ש' 31).

ההלוואות לחברת "נתיבים", חזי שינכה (להלן: "שינכה"))

בהודעה מיום 4.11.11, מספר רובמן כי ידע שחזי שינכה צריך הלוואות וסיכם איתו כי הוא לוקח "100,000 ליטר" בכסף, לא לוקח סולר אלא כסף. הוא הגיע למשיב יחד עם שינכה ושרון בן חיים. בפגישה זו הסביר למשיב איך עובדת השיטה: שהוא, המשיב, יביא את הכסף ורובמן ייתן את החשבוניות כביכול עבור סולר. בריבית יתחלקו בחלקים שווים.
שינכה קיבל מהמשיב 570,000 ₪ (לפי מחיר של 100,000 ליטר סולר) במזומן, בשיקים של "לב אנרגיה" או בהעברות בנקאיות. שינכה נתן לרובמן 10 שיקים מחברת "נתיבים" של 57,000 ₪ כ"א לעוד 3 חודשים (בהפרש של כל יומיים שיק) - זו הייתה הקרן. בנוסף נתן 12 שיקים כל שבוע בסך של 40,000 ₪ (בגין הריבית) - ובני לוין, מחברת "לב אנרגיה", היה הולך פעם שבוע או פעם בחודש להוציא חשבונית ותעודת משלוח פיקטיבית של "לב אנרגיה".
רובמן מספר כי הסביר למשיב שכל שבוע "אנחנו מוציאים חשבוניות ומקבלים בתמורה 12 שיקים לכיסוי הריבית ו-10 שיקים לכיסוי הקרן". השיקים של הריבית מתחלקים בחלקים שווים. לאחר יומיים קיבל הכסף מהמשיב והעביר לשינכה.
המשיב ידע שלא סופק סולר ושהחשבוניות הוצאו בגין ההלוואה. בתגובה אמר המשיב שיעשה מה שרוצה ורק שאל האם זה מדווח שלא יהיו בעיות ולא יעלו עליהם.
המשיב קיבל 16 שיקים - 10 על הקרן ו-6 על הריבית. השיקים היו לפק' "לב אנרגיה". בהמשך העביר המשיב את השיקים למייק מיכאלי מהצ'יינג', עם חתימה של רובמן או בני לוין מאחורי השיק.
מסביר כי את ששת השיקים שהוא קיבל, הפקיד בבנק או ש"גלגל" אותם ב"לב אנרגיה". בעסקה זו היו שותפים גם שרון בן חיים וחיים ג'אן.
מציין כי גם בני לוין ידע על השיטה.
גובה תשלום הריבית והחזר המע"מ היה משתנה בין עסקה לעסקה.

בהודעתו מיום 6.11.11 מספר רובמן כי בנוכחותו של שינכה הסביר למשיב כיצד יתבצעו העסקאות וכי סולר לא יסופק כלל.
שינכה ביקש מהמשיב בנוכחותו שלא יהיה בעיות עם החשבוניות ושלא יקבל חשבוניות שקשורות ל"מיכה היפה" (חשבוניות מזויפות, להבדיל מחשבוניות פיקטיביות).
רק בסביבות חודש אפריל-מאי יידע את המשיב שמיכה מספק לו חשבוניות. הם המשיכו לעבוד עם החשבוניות של מיכה.
הוא לא יודע אם המשיב יודע מה זה חברת "ח.י. מיטב".
היו 7 או 8 הלוואות לשינכה באמצעות חשבוניות פיקטיביות. המשיב היה מעורב בכל ההלוואות האלה.
מוצגת בפניו כרטסת "לב אנרגיה" מהנהלת החשבונות של נתיבים. חלק מזהה כעסקאות הלוואה וחלק לא מזהה.
מסביר כי המשיב מממן את הקרן והם מתחלקים בחלקים שווים בריבית. את הקרן היה מקבל ישירות מהמשיב או בצ'יינג'.

לגבי השיקים של "פ.א.י" מסביר כי 4 שיקים של בסך 150,000 כ"א ניתנו למשיב מאלישע יפרח בגין ערבות לחוב של משה תשובה. השיקים נרשמו לפקודת חזי שינכה ("נתיבים"), מאחר והיו ביניהם דברים פתוחים וזה התאים לכל הצדדים. תמורת השקים של פ.א.י נתן שינכה 20 שיקים של 30,000 (הקרן) ועוד 14-15 שיקים ע"ס 27,500 ש"ח של הריבית. אומר, כי טענתו של שינכה כי השיקים של פ.א.י הם החלפת שיקים, לא נכונה (שורה 82). את יתרת החוב שילם אלישע לרובמן במזומן- 400,000 ₪- אותם הפקיד, בידיעת המשיב, בחשבון "לב אנרגיה" (שורה 195).

ראיות נוספות
סך הכל הוצאו 36 חשבוניות פיקטיביות מחברת "לב אנרגיה" לחברת "נתיבים", בסך כולל של 11,701,680 ₪.

בהודעתו של יחזקאל (חזי) שינכה מיום 7.11.11, הוא מספר כי דני רובמן הציע לו הלוואה ולקח אותו לבית המשיב במרינה בהרצליה. בפגישה נכחו שלושתם בלבד. המשיב הציע לו כסף בתמורה למתן שיקים דחויים של חברת "נתיבים", אשר עברו, בסופו של דבר, לגורמים כמו צ'יינג'ים וקמור של BMW. הוא קיבל שיקים מזומנים של "לב אנרגיה" ומסר שיקים דחויים של "נתיבים", בגין הקרן והריבית, פרוסים על פני חצי שנה. (שורות 19-27).
שינכה מסביר את "השיטה" - דני והמשיב הציעו לו לקחת חצי מליון ואמרו לו שהוא יכול לקבל כל שבוע חשבונית על 400 אלף ש"ח, שזו הריבית. הוא לא הסכים לזה, לקח את ההלוואה הדרושה לו, פרס ל-6-7 חודשים ומיהר לצאת משם. דני והמשיב נתנו לו שיקים של "לב אנרגיה". המשיב היה דואג להפקיד את הכסף בחשבון של "לב אנרגיה" ואז הוא היה מקבל שיקים מזומן ונותן שיקים דחויים על הריבית והקרן.
כאשר נשאל חזי האם נאמר לו מהן הריביות על ההלוואות השיב: "הם הכתיבו לי את זה. דני וריקו בבית של ריקו במרינה". (ש' 70). בהמשך ציין: "אני הבנתי שאת השיקים שלי דני וריקו נותנים לכל מיני גורמים... ומקבלים כסף תמורתם". (ש' 79).

לגבי החשבוניות מספר שינכה כי קיבל חשבוניות של "לב אנרגיה" בגין אספקת סולר. בפועל לא סופק סולר אלא כסף מהמשיב ודני רובמן .
בשורה 149 ציין חזי כי "הם הרוויחו כאן את המע"מ" ושנשאל "מי זה הם" השיב "דני, ריקו ובני". בהמשך עניין זה נשאל בשורה לגבי הרווחים הנוספים אמר "יש את ההלוואה שנתן לי אותה דני וריקו והרוויחו בערך מליון ₪ ריבית. דני וריקו כיסו לי את הקרן הזאת ואת הריבית בחשבוניות פיקטיביות של חברת לב אנרגיה". (עמ' 7, שורה 154).
במקביל הוציא חשבוניות של "נתיבים" ל"לב אנרגיה" בתמורה לשקים שקיבל מלב אנרגיה. על גבי החשבוניות שלו רשם: "הובלות וסולר". בפועל לא ביצע הובלות ולא מכר סולר.
על סכום של כ-1.5 מיליון ₪ שילם כמיליון ₪ ריבית.
בני לוין היה מגיע אליו ומוציא את החשבוניות ואת הקבלות לפי ספחי השיקים בגין קרן ההלוואה והריבית. הוא לא יודע אם בני לוין היה מודע להסדר. במקביל הוציא חשבוניות של "נתיבים" ל"לב אנרגיה" בגין קרן ההלוואה מהמשיב ודני, את החשבוניות נתן לבני לוין, ככה הייתי מאזן את הספרים של נתיבים.
לגבי ידיעת המשיב אומר: "המשיב עמד מולי בכסף, הוא מימן את ההלוואה ואת הדלק, לא יודע אם ידע על הדלק השחור, ברור שעל ההלוואה הוא ידע שאני מקבל חשבוניות פיקטיביות, הוא ידע שמדובר בחשבוניות פיקטיביות של לב אנרגיה" (עמ' 5, שורות 113-120).

בהודעה מיום 8.11.2011, לגבי תנאי ההלוואות אמר: "אין כאן תנאים... ככה הוא (דני) וריקו קבעו וזה מה שיש". (ש' 194). בהמשך, נשאל עם מי סוכמו התנאים, השיב: "מול ריקו ומול דני. שניהם היו נוכחים".(ש' 204).

שיחות
עמדה 57029:
יום 14.8.11, שעה 16:35-16:09 - בין המשיב לרפי חיים (קדושים). בשיחה רפי אומר למשיב שהוא צריך חשבונית. המשיב מפנה אותו לרובמן.

יום 16.8.11, שעה 18:00- בין המשיב ורפי חיים (קדושים):
רפי והמשיב מדברים ככל הנראה על חוב שיש לרפי כלפי המשיב.
לקראת סוף השיחה נשמעים הדברים הבאים:
המשיב: "תקשיב, בוא, בוא, אני יבוא אליך ביום שני (מתלחשים - לא ברור)
רפי: "איזה יום שני?"
המשיב: "הכל בסדר."
רפי: "ואם פתאום באים אחרי ארבע שנים?"
המשיב: "לא... הכל רסמי שם, הכל רסמי שם, חברה טובה (לא ברור)... אני אוציא לו את ה-50 אלף שקל. זה חשבונית עם מע"מ"
רפי: "כן."
...
המשיב מדבר בטלפון - "מה אחי? בסדר כפרה, תהיה בקשר עם רפי קדושים.. הוא.. השותף שלו חייב לי 10,000 דולר, 50,000 שקל, הוא אתה יודע, חשבונית רוצה, הוא ישלם את המע"מ הכל.. כן, כן עכשיו דיברתי איתו, תתקשר אליו ברגע זה. יאללה ביי כפרה."

שיחות נוספות:
עמדה 58591, שיחה 4809 (12.10.11) - בין המשיב לדיאנה, אשת עד המדינה:
רובמן משוחח עם דיאנה, המשיב מבקש ממנו לדבר איתה.
המשיב: "אני רוצה ממך דבר כזה, נשמה, אני ודני, את יודעת עובדים ביחד והכל. אני רוצה שתגידי לי כמה הפעם בחודש, במקום שיגיד.. יקח מפה, יקח מפה עשר - עשרים.. פעם בחודש - מה את צריכה, מכה אחת, תקחי את הכל מה שאת צריכה. תגידי לי מה את צריכה, אני מוציא, את יודעת, מסודר, העברה מהחשבון. הבנת חיים שלי?
דיאנה: כן ממי.
המשיב: להיות מסודרים..."

בהודעת בני לוין, הבעלים הרשום של חברת לב אנרגיה, מיום 9.11.11 הוא מאשר את גרסתו של רובמן באשר לתחילת דרכו בחברת "לב אנרגיה" - יחד עם חיים ג'אן ושרון בן חיים.
לטענתו, בשנת 2011 "לב אנרגיה" לא סיפקה סולר בהיקף של 35 מליון ש"ח, אלא בסכום של כ-3-4 מליון ש"ח. מקור ההפרש הינו בחשבוניות פיקטיביות שהוצאו לחברת "נתיבים", "אופל דלקים" ועוד. מוסר כי ל"אופל דלקים" סופק גם סולר בהיקף של כחצי מליון ש"ח. מספר כי החברות "ח.י. מיטב" ו"מיי ליידי" סיפקו חשבוניות פיקטיביות לחברת "לב אנרגיה", כאשר המס הנובע מהן נוכה בדיווחי החברה למע"מ.

הודעת בוריס קונין מיום 8.11.11 את המשיב פגש כשדני הציע לו הלוואה נוספת של 200,000 באותם תנאים. בפגישה במרינה, המשיב, אותו לא הכיר, אמר שהוא מלווה לו 200,000 ומה שהוא עושה עם דני לא מעניין אותו.

הודעת חזי שינכה מיום 8.11.11 – כנגד ההלוואות שלקח מהמשיב ומרובמן הוצאו לו חשבוניות פיקטיביות של "לב אנרגיה" בגין סולר.
כנגד השיקים הוציא שיקים של "נתיבים" בסכום זהה וחשבונית של "נתיבים", לא נהנה מהמע"מ.

בהודעת בני לוין מיום 10.11.11 מוצגות בפניו 36 חשבוניות מס של "לב אנרגיה" ל"נתיבים". לא מזהה מה פיקטיבי ומה אמת. בהמשך הודעתו מספר כי בשנת 2010 הוציא לחברת "נתיבים" חשבוניות מס ע"ס 1,300,000 ש"ח כאשר בפועל סופק סולר רק בהיקף של כרבע מליון ש"ח. כמו כן מספר כי במהלך שנת 2011 כל החשבוניות שיצאו לחברת ניבים היו פיקטיביות.
בהודעתו מיום 13.11.11 – מספר כי את העסקאות מול הלקוחות בשנת 2011 סגר דני רובמן.
בהוראת רובמן היה הולך אל לקוחות להתחשבן איתם- היה מוציא להם חשבוניות ולאחר מכן קבלות לפי ספחי השיקים שהלקוחות הראו לו. את העסקאות מול הספקים סגר רובמן. הוא לא ידע מיהם הספקים.

ההלוואות לחברת "אופל דלקים", משה תשובה (להלן: "תשובה")
לפי כתב האישום, ניתנו לפחות 5 הלוואות ע"ס כולל של לפחות 3,615,560 ש"ח (קרן + ריבית).

בהודעה מיום 4.11.11 מספר רובמן כי העניין עם תשובה היה כמו העניין עם "נתיבים". הוא פנה לתשובה, הסביר לו את התנאים ושאל האם רוצה העסקה. הם סיכמו על 35000 ש"ח עבור החשבונית. תשובה קיבל 570,000 ש"ח וחשבונית של "לב אנרגיה" בסך 610,000 ₪, לפני 10 חודשים לערך.
תשובה הגיע איתו לבית המשיב, אמר שהוסבר לו על החשבוניות והוא מוכן לעסקה. המשיב אישר את מתן ההלוואה ותשובה רשם שיקים של חברת "אופל" לפק' "לב אנרגיה"- נתן שיקים על הקרן ועוד 12 שיקים של 35,000 אש"ח לפירעון לעוד 3 חודשים בטווח של 10 ימים כ"א.
אחרי חודש וחצי חב' "אופל" הפכה מוגבלת ושיקים חזרו בצ'יינג' של מייק. תשובה החליף את השיקים לשיקים פרטיים של בנק דיסקונט ובנק מזרחי, אותם החליף רובמן בצ'יינג' של מייק.
המשיב קיבל את הקרן וחצי מהריבית.
רובמן מספר כי לאחר שהשיקים חזרו, ניתנו תחתם שיקים חדשים ואף הם חזרו, התקיימה פגישה
אצל האחים גבאי בתירוש, בה התחייבו האחרונים להביא מיליון ₪ על חשבון החוב של תשובה (שעמד על 2.5 מיליון).
בפגישה נוספת בנוכחותו אמר המשיב כי הוא לא לוקח מיליון ולא מוותר על הכסף של ותשובה נתן למשיב את "החב' לשיווק דלקנים" בתמורה לקיזוז 350,000 ש"ח.
המשיב הבהיר לתשובה כי אם לא ישלם, לא יהיה טוב.

בהודעה מיום 6.11.11 מספר רובמן כי הלוואות לתשובה היו באמצעות חשבוניות "לב אנרגיה" בלבד. לא זוכר הלוואות למשה תשובה לגביהן המשיב לא היה מעורב.
בני לוין הוציא את החשבוניות של "לב אנרגיה", חתם עליהן ונתן אותן לתשובה עבור עסקאות ההלוואה. כל 17 החשבוניות הן חשבוניות על הלוואות והחזרי הלוואות וריביות שהוא והמשיב נתנו לתשובה.
משה תשובה הוציא שיקים של "אופל דלקים" ושלו אישיים (לאחר ש"אופל" הפכה מוגבלת באמצעים), לחברת "לב אנרגיה".
תשובה קיבל 4-5 מיליון ₪. קרן הלוואות ובסה"כ ההחזרים של ריבית וקרן עמדו על 10 מיליון ש"ח.

בהודעתו מיום 8.11.11, מספר כי לאחר שהשיקים של תשובה חזרו, קנו הוא והמשיב מחיים משיח
חוב של מיליון ₪ של תשובה כלפיו, בסכום של 500,000 ש"ח. מכאן התווסף עוד מיליון ₪ לחוב של תשובה כלפיהם. העניין הוסבר לתשובה בבית המשיב בנוכחות חיים משיח.
לאחר שלושה שבועות נתן רובמן למשה תשובה עוד 300 אלף ש"ח עם חשבונית. לאחר שתשובה הפך למוגבל אמצעים, התקיימה הפגישה במושב תירוש.
בפגישה נכחו: סימו ואבי גבאי, אלישע יפרח, משה תשובה, מיכה ביטון המשיב ורובמן.
בסוף השיחה הוסכם שתוך חודש אלישע יפרח מתחייב לשלם על משה תשובה מיליון שקל למשיב ואת היתר תשובה אמר שיסדר כשיתאושש.
אחרי שלושה שבועות קיבל 4-5 שיקים מאלישע יפרח הביא לו שיקים, ע"ס 150,000 ₪ כ"א, מחברת של חברת פ.א.י בבעלותו. השיקים נרשמו לפקודת "נתיבים אספקת דלקים בע"מ" של חזי שינכה ואת היתר נתן לו במזומן וכך שולם כל המיליון.
שבועיים לאחר מכן הביא את תשובה לפגישה עם המשיב שם סוכם כי יעביר לרשותם חברה לשיווק דלקנים. כנגד החברה שקיבלו קיזזו 350 אלף ש"ח מהחוב שנשאר. את החברה העבירו למשה שירזי, בן דוד של המשיב. הם רצו לעבוד עם החברה באופן אמיתי ולמכור אותה בשלב מסויים כאשר תהיה בעלת ערך.

בהודעתו מיום 15.11.11 מפרט רובמן את ההלוואות שנתן המשיב לתשובה:
הלוואה ראשונה – תשובה ורובמן הגיעו למשיב לשם קבלת הלוואה בסך 570,000 ₪ בעסקת הלוואה עם חשבונית. תשובה שילם ב 12 שיקים של חב' "אופל" כנגד חשבונית של "לב אנרגיה". את הקרן הוא החזיר אחרי 3 חודשים בשיקים בסכומים שונים שנפרעו כל מספר ימים. את ההלוואה קיבל תשובה במזומן מרובמן , לידי איתי זוארץ, עובד שלו. חלק מהמזומן לקח מהמשיב וחלק מהצ'יינג' של מייק (לפני שהיה כרטיס פיקדונות). בריבית התחלקו המשיב ורובמן בחלקים שווים.
בעימות בין רובמן לאיתי זוארץ, מכחיש האחרון את קבלת הכסף מהמשיב: "לא זכור לי דבר כזה ואם היה דבר כזה הייתי זוכר". (הודעת איתי זוארץ מיום 17.11.11, עמ' 5, ש' 108). השיקים של תשובה התחילו לחזור בסוף ינואר תחילת פברואר.
הלוואה שנייה –לאחר שהשיקים חזרו, הגיעו תשובה ורובמן למשיב. תשובה החליף את השיקים בשיקים פרטיים שלו וביקש עוד 300,000 ₪ מהמשיב. המשיב, לאחר התייעצות עם רובמן, אישר ההלוואה ונתן לו את הכסף לאחר יומיים. תשובה השאיר שיקים על הקרן והריבית. המשיב העביר השיקים לרובמן.
הלוואה שלישית- החוב לחיים משיח שהועבר אל המשיב ורובמן. תשובה נתן שיקים פרטיים לפקודת "לב אנרגיה".
הלוואה רביעית – תשובה קיבל מרובמן 300,000 ₪, חלק בשיקים של "לב אנרגיה" וחלק בהעברה, בידיעת המשיב. "את הריבית קיבלנו ב-12 שיקים ואת הקרן אחרי 3 חודשים כל כמה ימים שיק". זו הייתה הלוואה משותפת של המשיב ושלו, התחלקו בחלקים שווים בקרן ובריבית.
השיקים לפקודת "לב אנרגיה" הוסבו לטובת המשיב וכך היה יכול לעשות בהם שימוש. לא ניתנה לתשובה הלוואה נוספת לאחר הלוואה זו.

ראיות נוספות
בתשאול משה תשובה מיום 3.11.11 - נשאל על פגישה בנוכחות המשיב. מאשר שהיו שתי פגישות, אחת מהן בנוכחות המשיב במושב תירוש אצל סימון גבאי. מכחיש לקיחת הלוואות מהמשיב.
טוען שהיה חייב כסף בגין סחורה שקיבל מ"לב אנרגיה ולא שילם בגינה". טוען שהחוב שלו עמד על 2 מליון ובסוף הוחלט שהוא ישלם 1.2 מליון ש"ח. לדבריו, המשיב בא כ"מייצגו" של דני רובמן.
בתשאול הראשון מיום 3.11.2011, נשאל האם ידע שהמשיב צריך להגיע לפגישה, השיב: "לא, זה דני אמר "ההוא ההוא" כל הזמן דיברו "ההוא" לא ידעתי מי זה "ההוא"".(ש' 178).
בתשאולו השני מיום 3.11.2011, נשאל אם המשיב הציג עצמו כשותף של דני: "לא, אמר שזה כסף שאני השקעתי מגיע לי את הכסף".(ש' 48).

בהודעת חזי שינכה מיום 8.11.11 הוא מספר: "אני גם יודע שהיה משהו עם משה מחברת רמש. דני אמר לי פעם אחת שהוא הלווה כסף למשה מרמש." (עמ' 7, שורה 176).

הודעת שרה תשובה, מנהלת חשבונות ופקידה ב"אופל דלקים", אחראית על דיווחים למע"מ, הגשת מאזן בוחן והזנת חומרי הנה"ח על פי הוראותיו של משה תשובה. את לב אנרגיה מכירה רק דרך החשבוניות, לא ראתה סחורה רק ניירת. בשנים 2010-2011 לב אנרגיה רשומה הן כספק והן כלקוח משום שמשה אמר שזה תשלום על חשבון לב אנרגיה ולא היו חשבוניות. משה מסר לה טפסי הפקדות לבנק או שיקים או מזומן ואמר שזה כספים מלב אנרגיה.

כרטיס לקוח לב אנרגיה בהנה"ח של אופל דלקים - לפי הכרטיס לב אנרגיה שילמה 2 מליון ש"ח יותר מסך הרכישות שלה לכאורה מחברת אופל בתוך חודשיים בלבד. אין הסבר ליתרת הזכות של 2 מיליון ש"ח ללב אנרגיה כלקוח.

כרטיס ספק לב אנרגיה בהנה"ח של אופל דלקים – שרה תשובה לא מכירה פעילות של אופל מול לב אנרגיה. כרטיס הספק של לב אנרגיה באופל לשנת 2011 נמצא בחוב של אופל בסך של 6.3 מליון ש"ח.

בהודעת בני לוין מיום 13.11.11 מוצגות בפניו 16 חשבוניות מס על שם לב אנרגיה לחברת אופל. הוא מאשר כי מדובר בחשבוניות פיקטיביות, טוען שהוציא אותן תחת איומים מצידו של רובמן.

בהודעת בני לוין מיום 11.11.11, מעיד על מקרה שבו משה תשובה הגיע ל"קפה קפה" בר"ג ושרובמן כפה עליו להוציא לתשובה 3 או 4 חשבוניות ע"ס 610,000 ש"ח כל אחת וכי לא הבין איך אדם מקבל חשבוניות ע"ס 1,800,000 ש"ח בערך בדקה, תחת איומים ולחץ, מבלי שיושבים בצורה מסודרת. מספר כי רובמן הכריח אותו להוציא לתשובה חשבונית גם בספטמבר.

ישנן שיחות המאשרות את קיום הפגישה במושב תירוש, אצל האחים גבאי, לגבי החוב של תשובה.

הלוואות לחברת "מ.ס. פינוי אשפה" ו"נ.א. תהילה", מאיר סבן
לפי כתב האישום, הלוואה ע"ס 500,000 ש"ח + ריבית 900,000 ש"ח.

בהודעתו של רובמן מיום 6.11.11 הוא מספר כי הביא את מאיר סבן למשיב לשם אישור למתן הלוואה והמשיב אישר, לאחר שהוסברה לו השיטה. סוכם כי סבן יקבל הלוואה בסך 500,000 ₪ ויחזיר 1.4 מיליון ₪- קרן וריבית.
מאיר סבן השאיר שיקים של מ.ס. פינוי אשפה ונ.א. תהילה לפקודת "אלמקס", והשיקים הופקדו ב"לב אנרגיה פיקדונות". קיבל 250,000 ש"ח במזומן ממייק מיכאלי, מחשבון המשיב, והיה אמור לקבל עוד 250,000 ביום של המעצר.
סבן היה אמור לקבל חשבוניות של "אלמקס" ו"קריסטל". המשיב אמר לו שלא ייקח כסף עד שיבדוק שהחשבוניות שרובמן נותן לו, טובות.

בהודעה מיום 13.11.11 סיפר כי בפגישה בבית המשיב אמר המשיב לסבן כי גם אם תהיה בעיה בחשבוניות, לא לבטל שיקים.
לאחר ששמע שסבן מבטל שיקים, רצה המשיב לבטל העסקה. המשיב דיבר עם סבן בטלפון ביום 25.10.11, יום קודם למעצר. לאחר השיחה דיבר סבן עם רובמן ואמר לו כי סיכם עם המשיב וממשיכים בעסקה.

בהודעה מיום 14.11.11, נשאל רובמן על שיחה מס' 2725 מעמדה 58663 (בין המשיב למאיר סבן) ומסביר כי המשיב רצה להיות מעורב בכל עסקה בין סבן לרובמן משום שכספי ההלוואה שלו.

בהודעה מיום 16.11.11 - מוצגת לרובמן טבלת נתונים בה מפורטים המחאות של חברת "נ.א. תהילה ו"מ.ס פינוי אשפה" אשר נרשמו לפקודת "אלמקס" והופקדו לחשבון "לב אנרגיה פקדונות" בצ'יינג' של מייק - ההמחאות ניתנו עבור עיסקה, כסף וחשבונית. מסביר לגבי ההלוואה.
מציין כי המשיב ידע על החשבוניות שהיו צריכות לצאת לסבן. המשיב מימן את ההלוואה לסבן.

ראיות נוספות

מזכר אורי קנר מיום 12.11.11 – בתשאול של רובמן, ומבלי שהוצגו בפניו מסמכים, ידע רובמן לספר כי סכום השיקים מסבן לחשבון הפיקדונות הינו ע"ס 1,068,000 ש"ח - כפי שנמצא.

הודעה של מייק מיכאלי, 30.10.11: "יום לפני הפרשה הגיע לצ'יינג' בחור עם דני. דני הפקיד שקים ולדני הגיעו 250 אלף ש"ח. לי לא היה כסף... אני אמרתי לדני שיקח חצי שעה - שעה, דני אמר שהוא הולך ושאני אמסור לבחור שמחנה בחוץ. אני לא יודע מי זה הבחור, אף פעם לא ראיתי אותו ואף פעם לא דיברתי איתו. הוא היה בחור שמן ונמוך עם כיפה."
"באותה עסקה דני מסר לי שקים של נ.א. תהילה בע"מ, אני חושב שדני הביא לי שיקים של החברה בסך של כ-600 אלף ש"ח, אתה יכול לבדוק ברשימה, כל השיקים של החברה נ.א. תהילה בע"מ קשורים לעסקה."

עמדה 57029:
18.8.11, 11:45, בין המשיב לדני רובמן:
דני: "(לא ברור) של דן מחזור, (לא ברור) צ'קים, (לא ברור) ולא כסף."
המשיב: "וואי וואי וואי"
דני: "יש איזה 200, 300 פנוי?
המשיב: "אין לי מאה, מאה שקל, בראש של שי."
דני: "יש את ההוא, אפשר לעשות עסקה, לקחת 200 אלף."
המשיב: "מי זה?"
דני: "מאיר השמן."
המשיב: "איך אפשר לקחת?... אבל צריך לתת לו כסף"
דני: "לוקחים 400 נותנים 200."
המשיב שואל למתי הם ועל שם מי השיקים - דני אומר שע"ש מאיר סבן. המשיב מנסה למצוא מקום לפרוט את השקים (מזכיר גם את מייק).

שיחות נוספות:
עמדה 58663, שיחה 2725 (16.10.11) - בין המשיב למאיר סבן (ע"פ מס' טלפון + זיהוי שמי):
המשיב ומאיר סבן מדברים על החלפות שיקים של מאיר סבן למשיב. המשיב שואל את מאיר אם השיקים שיש לו הם "חארטה" ומאיר עונה: ".. כן, הכל החלפות אחי, אני לא ישקר אותך."

עמדה 58663, שיחה 2726 (16.10.11 - חמש דקות לאחר השיחה שלעיל) - בין המשיב למאיר סבן:
מדברים של שיקים של מאיר סבן שנמצאים אצל המשיב, כנראה אמורים להיפרע. במהלך השיחה מאיר מבקש מהמשיב את מספרי השיקים על מנת שהוא "יסדר לך את זה בבוקר".
במהלך השיחה המשיב נשמע אומר: "רגע רגע שנייה, חכה איתי על הקו, יש לי פה עוד שק אחד, אצלי הרשימה פה, שנייה שנייה... יש לי פינוי אשפה, 27 לעשירי אחד, מספר השק... יש לי פה 17/11 ו-17 ל... אני בבוקר מביא לך, יש לי כולה חמישה שיקים עשרים וחמש אלף".
מאיר מבקש שהמשיב יפקסס לו את מספרי השיקים, המשיב אומר: "אני יכול להגיד לך, יש לי פה את הרשימה אצלי הנה פה."
מאיר שואל: "כולם כולם מ.ס.?"
המשיב: "כולם מ.ס. פינוי אשפה."
המשיב מקריא מספרי שיקים וחשבונות בנק.
בהמשך המשיב אומר: "... יש עוד שתיים שפרטתי אותם אצל אלי עטיה בנתניה, אני יביא לך מחר את שתי המספרים."

בהנה"ח של חברת מ.ס. פינוי אשפה יש כרטיס לקוח של חברת אלמקס - בו מפורטים תשלומים לחברת אלמקס, ביניהם שיקים שמספרם מופיע בחשבון הפיקדונות.

העתקי שיקים - של נ.א. תהילה ושל מ.ס. פינוי אשפה לפקודת אלמקס. (צרופה להודעת מאיר סבן מס' 186).

בתמלול חקירתו של מאיר סבן מיום 09.11.11 אומר: "לא מוכן לדבר על ריקו שירזי כי ריקו לא קשור לשום שיק פה ואין לי איתו שום קשר עסקי בשום אופן. אין לי. בחיים לא היה לי גם". (עמ' 38, ש1 19). על השיקים שקיבלת מדני רובמן אומר: "זה שיקים שלי שהוא פרט לי...א.מ. טיטניום, החברה השנייה, הייתי צריך כסף שם כדי לסגור". ( עמ' 43, ש' 22).

הלוואות לחברת "נישה תמ"א 38" (איציק הבדלה ורפי חיים)
הלוואה ע"ס 300,000 ש"ח + ריבית 144,000 ש"ח

בהודעה מיום 6.11.11 מספר רובמן כי הוא והמשיב עשו עסקה עם עם איציק הבדלה ורפי חיים (רפי קדושים), שהיה אחראי עליו. נתנו להם 300 אלף ₪ לשלושה-ארבעה חודשים וקיבלו 48,000 כל חודש. קיבלו את המע"מ של 300,000 ₪. הם היו אמורים לקבל חשבוניות של "קריסטל". המשיב אישר אותם בטלפון. המשיב ידע על החשבוניות. (שורה 87 - 103).

בהודעה מיום 9.11.11 נשאל לגבי שיחות 10007/11, 10192/11 מעמדה 58591 . מדובר בשיחות שלו עם רפי חיים שיבוא לקחת 180 אלף ממייק מיכאלי. לאחר מספר ימים חיים קיבל 120 אלף ₪ בבית המשיב. רובמן לא נכח. (שורה 18)

בהודעה מיום 13.11.11 מספר כי "נישה תמ"א 38" לא הגיעו לפגישה. המשיב אישר אותם טלפונית לאחר שרובמן הסביר להם.

ראיות נוספות
כרטיס "לב אנרגיה פיקדונות" - 11 שיקים על שם נישה תמ"א 38 מופיעים בכרטיס לב אנרגיה פיקדונות בצ'יינג' מייק מיכאלי.

שיחות:
עמדה 57029. שיחה מיום 16.8.11, שעה 18:00- בין המשיב ורפי חיים (קדושים). לקראת סוף השיחה נשמעים הדברים הבאים:
המשיב: "תקשיב, בוא, בוא, אני יבוא אליך ביום שני (מתלחשים - לא ברור-לשמוע??)
רפי: "איזה יום שני?"
המשיב: "הכל בסדר."
רפי: "ואם פתאום באים אחרי ארבע שנים?"
המשיב: "לא... הכל רסמי שם, הכל רסמי שם, חברה טובה (לא ברור)... אני אוציא לו את ה-50 אלף שקל. זה חשבונית עם מע"מ"
רפי: "כן."
המשיב: "אז עכשיו אני יסדר לך את זה, מה הבעיה? תרים טלפון תגיד לי מה אתה רוצה.. מסודר, מסודר. יש לך את הטלפון של דני?"
רפי: "כן"
המשיב: "עכשיו אני יתקשר"
רפי: "עזוב, דני מחר בהרצליה?"
המשיב: "הוא בא היום בשמונה."
רפי: "שהוא בא בשמונה שיעשה לי טלפון."
...
המשיב מדבר בטלפון - "מה אחי? בסדר כפרה, תהיה בקשר עם רפי קדושים.. הוא.. השותף שלו חייב לי 10,000 דולר, 50,000 שקל, הוא אתה יודע, חשבונית רוצה, הוא ישלם את המע"מ הכל.. כן, כן עכשיו דיברתי איתו, תתקשר אליו ברגע זה. יאללה ביי כפרה."

בהודעתו של איציק הבדלה, מיום 08.11.11, הוא מספר כי הבין שלרובמן יש ממון והוא לא מעוניין לקנות מגרש אז ביקש ממנו הלוואה כ-400 אלף ₪. רובמן יצר קשר עם רפי והם קבעו במשרדם שבוע לאחר מכן. בפגישה אמר רובמן כי הוא יכול לתת רק 300 אלף ₪. הם סיכמו על דרך החזרת ההלוואה- פריסת התשלומים ל-3 חודשים. כשבוע לאחר מכן מסר לרובמן 8 שיקים מחב' "נישא תמ"א 38 בע"מ" לפקודת "קריסטל", לבקשת רובמן. לגבי שלושת השיקים שמכסים את הריבית הורה רובמן לרשום את הראשון לפקודת "קריסטל" ולגבי שני הנותרים הוא יעדכן אותו בהמשך.
כשנשאל לגבי היכרותו עם המשיב ענה: "אין לי היכרות עם ריקו שירזי". כשנשאל האם ביצע עסקים עם המשיב, ענה: "לא, אין לי היכרות איתו. ראיתי אותו פעם אחת באירוע לפני שנה". (עמ' 4 ' 131).
לשאלה מה היה חלקו של רפי קדושים בפגישות אלה השיב כי רפי הוא זה שהכיר לו את רובמן והיה ערב כלפיו ולכן נכח בשתי הפגישות עימו.
בחקירתו מכחיש כי רובמן אמר לו כי המשיב הוא מממן ההלוואה: "אני אומר לך בשנית שהוא לא אמר לי דבר כזה" (עמ' 7 ש' 205).

הנה כי כן, יצחק הבדלה לא קושר את המשיב להלוואה ולא מדבר על חשבוניות פיקטיביות שקיבל.

בהודעתו של רפי חיים (קדושים) מיום 08.11.11 הוא מדגיש כי ההלוואה הייתה של יצחק מול דני בלבד. למשיב לא היה קשר לעניין.

הלוואה לחברת "י.ה. רוויה" (זכריה סוהיל וישראל רחניאן) (אינם עדי תביעה)

הלוואה ע"ס 260,000 ש"ח + ריבית 124,800 ₪.
בהודעתו מיום 6.11.11 מספר רובמן כי הביא את סוהיל וישראל למשיב, הוא אישר אותם והם קיבלו 260,000 ₪ לשלושה חודשים.
הוצאה להם חשבוניות של "אלמקס" והם קיבלו מהם שיקים עבור ההלוואה והריבית. השיקים הופקדו בחשבון "לב אנרגיה פיקדונות".
המשיב היה מודע לחשבוניות של "אלמקס" בעסקה זו, רובמן הסביר להם בנוכחותו.

בהודעה מיום 10.11.11 מספר כי סוהיל וזכריה היו אצל המשיב פעמיים. בפעם ראשונה הציעו עסקת נדל"ן אך זו לא יצאה לפועל ופעם השנייה ביקשו הלוואה מהמשיב ומרובמן.

בהודעה מיום 16.11.11 מדגיש כי המשיב ידע כי אמורות להינתן חשבוניות עבור ההלוואה. המשיב היווה את מקור הכסף לצורך מתן ההלוואה.
בהודעתו מיום 08.11.11 מספר ישראל סוהיל כי היה יחד עם שותפו, ישראל רחאניאן, בבית המשיב בהרצליה כיוון שאמרו להם שהמשיב מעוניין לרכוש דירה לבתו. באחת הפגישות היה נוכח גם דני רובמן. בפגישות דיברו אך ורק לגבי הנדל"ן. הוא לא לקח הלוואה מהמשיב ולא קיבל חשבונית מס על שם "אלמקס הנדסה בע"מ". את החשבונית שנמצאה הסביר שקיבלו כנגד עבודה של ביצוע וניהול בשטח באתר, וכן קיבלו עליה תשלום. מעולם לא קיבלו הלוואה מהמשיב.

ראיות נוספות

בכרטיס "לב אנרגיה פיקדונות" - מופעים 6 שיקים על שם חברת י.ה. רוויה: שלושה ע"ס 86,000 ש"ח ושלושה נוספים ע"ס 41,600 ש"ח (סה"כ - 382,800 ש"ח).

שיחות
עמדה 57029:
שיחה מיום 5.9.11, בין המשיב, סולי וישראל:
המשיב: "אני נותן לך מזומן, אני לא יודע מה אתה עושה עם דני, דני יש לי דיבור איתו, עזוב, משהו אחר, עם דני יש לי חשבון אחר... אתם תסתדרו איתו..."
סולי: "אתה רוצה שאני ארשום משהו?"
המשיב: "על הבת שלי. תרשום רק שלקחת כסף, רק בינינו."
סולי: "בסדר, מאה אחוז, אתה צריך את דני רובמן, איך אני תופס אותו?"
המשיב: "לא צריך את דני."
סולי: "לא צריך."
המשיב: "אני היום יתן לכם תשובה, כסף אני יתן לכם שבוע הבא, 200 אלף דולר ושבוע אחרי זה את ההפרש. (לא ברור) חג תקבלו הכל."
סולי: "שיהיה ברכה להצלחה. צריך את הטלפון שלנו?"
המשיב: כן שיהיה לי."
סולי: "050-XXXX776, אני סולי וישראל 7 בסוף." (מס' הטלפון של זכריה סווהיל - בעלי חברת רוויה)
המשיב: "שבוע הבא אני יתן לכם 200 אלף דולר ושבוע אחרי זה את ההפרש."

הלוואה לחברת "אלמקס"- בוריס קונין
הלוואה ע"ס 200,000 ש"ח + ריבית 128,000 ש"ח

בהודעה מיום 6.11.11, מסביר רובמן שהפעם לא ניתן היה להוציא חשבונית של "לב אנרגיה" משום שמדובר בסולר והיו צריכים להוציא חשבונית של "עבודות", לכן הוצאו חשבוניות מחברות "אלמקס ו"קריסטל". המשיב ידע על כך.

בהודעה מיום 15.11.11 מספר כי בוריס הביא שיקים לביתו של המשיב. אחרי אישור המשיב, הוציא מהפקדון אצל מייק מיכאלי שיק על חצי מהסכום והיתר בהעברה בנקאית.
בוריס קיבל חשבונית אחת של קריסטל מרובמן. עניין החשבונית עלה גם בשיחה עם המשיב והוא היה מודע לזה.

בהודעה מיום 16.11.11 אומר ניתנה חשבונית אחת, בסך 100,000 ₪. המשיב לא ידע שהחשבונית ניתנה אך ידע שהעסקה צריכה להיות עם חשבונית.

ראיות נוספות
הודעת בוריס קונין מיום 8.11.11- מוצגות 3 חשבוניות מס מחברת "אלמקס" ל"רוויה". מספר כי הוא הוציא את החשבוניות ע"פ הנחיית דני רובמן, וחלק בהנחיית ישראל וסולי. לא ידע כי החשבוניות ניתנו כנגד הלוואה. החשבוניות לא מייצגות את הסכומים האמיתיים של העבודה שעשה לרוויה (פיקוח בניה).

מפרט לגבי החשבוניות: חשבונית מס' 40 - הוציא ע"פ הנחיית דני רובמן על עבודות לחב' "רוויה". בפועל העבודות לא בוצעו. התשלומים לחשב' 39-40 - בוצעו בשיקים של רוויה לחב' "אלמקס". 8% מהכספים נשארו אצלו והשאר הועבר לדני רובמן, ע"פ הנחיה של "י.ה. רוויה".
רק חשב' אלמקס מס' 37 דווחה.

ממשיך ומספר כי רובמן אמר לו שיספק לו חשבוניות שיכסו את הריבית ושיביא לו עבודה וחשבוניות של "קריסטל" שיכסו את המע"מ. רובמן לחץ עליו להוציא מ"אלמקס" חשבונית ל"רוויה". הוציא למרות שלא רצה ,משום שידע שרובמן קשור למשיב וחשש לשלום משפחתו.

מוצגת חשב' 238 של קריסטל לאלמקס - החשב' פיקטיבית, היא כיסוי לחשב' שיצאה לרוויה מס' 37, ע"ס 116,000 בוריס השאיר אצלו 8% ונתן לרובמן 92% שזה 106,720 - שזה שווי חשב' קריסטל.

מוצגת חשב' 39,40 אלמקס לרוויה – חשב' אלמקס 37,39 הסכום כולו עבר לבוריס ובוריס השאיר עמלה של 8% וחשב' 40 דני רובמן קיבל את כל הסכום אלמקס היוו את הכיסוי החשבונאי ללא תמורה.

בכרטיס "לב אנרגיה פיקדונות" - מופעים 8 שקים על שם חברת אלמקס: ארבעה ע"ס 50,000 ש"ח וארבעה נוספים ע"ס 32,000 ש"ח (סה"כ - 328,000 ש"ח).

לגבי המשיב מספר כי הכיר אותו לאחר שרובמן אמר לו שיכול לתת לו הלוואה נוספת בסך 200 אלף ₪, באותם תנאים. הוא נפגש עם רובמן ושני גברים נוספים, שלא הכיר, בדירה במרינה בהרצליה. אחד הגברים אמר שהוא מלווה לו 200 אלף ₪ ו"מה אתה עושה עם דני רובמן לא מעניין אותי". (עמ' 3 ש' 55). בהמשך אמר "ריקו העיף מבט על הצ'קים ואמר אני לא מעניין אותי מה אתה עושה עם דני אני מלווה לך כסף ואמר לי רק תדאג שהצ'קים יכובדו". (ש' 80 ואילך).
לאחר הפגישה אמר לו רובמן כי היה זה ריקו שירזי.
לעניין החשבוניות הפיקטיביות מספר כי עוד לפני הפגישה עם המשיב אמר לו רובמן כי הוא יגבה את ההלוואה בחשבוניות ובדרך זו הוא יצטרך להחזיר רק את הקרן מכיסו והמע"מ יכסה לו את הריבית.
מספר כי רובמן סיפר לו כי המשיב "קרימינל ענק המחזיק בכל נתניה" וכי אסור שאף שיק יחזור כי הוא לא מתאר לעצמו מה יעשו לו. (עמ' 3, ש' 67).

הלוואה לחברת "דן מחזור" ראובן זיו

בהודעה מיום 6.11.11 מספר רובמן כי הוא והמשיב הלוו לראובן כסף מכספי המשיב הנמצאים בפקדונות בציינג' של מייק מיכאלי.
מעיון בכרטסת פקדונות – רובמן נתן למשיב את הצ'ק של דנלי בסך 49,000 אותו קיבל מראובן זיו. רובמן החליף עם ראובן שיק בשיק של "לב אנרגיה". אומר שכנראה היה ביניהם חשבון.
בהלוואה זו לא היו חשבוניות, רק המשיב קיבל את הריבית.
בהודעתו של ראובן זיו מיום 14.11.11 הוא מספר כי לא לקח הלוואה מהמשיב. נתן לדני רובמן שיקים רק להחלפה וכל הכספים שקיבל הם כספים שלו. קיבל כסף (שלו) רק מדני רובמן. מעולם לא התעסק עם המשיב.
בהודעה מיום 17.11.11 מספר כי פגש את המשיב פעמיים. לדעתו, דני הכיר לו אותו כדי לעשות רושם על המשיב שהוא עובד עם חברות גדולות כ"דן מחזור". בפגישות החליפו מילות נימוס ותו לא.
בהודעתו מיום 22.11.11 מסביר כי את דני הכיר לפני מספר שנים וכן פגש אותו לפני כשנה באמצעות בני לוין מ"לב אנרגיה". במהלך שנת 2011 הייתה כוונה משותפת ש"לב אנרגיה" תתווך בעסקאות ברזל ל"דן מחזור" תמורת עמלה של כ- 3.5%. בהמשך נתן לרובמן בין 70 ל-100 שיקים של "מרס הובלות" וקיבל ממנו שיקים כנגד מחברת "לב אנרגיה", שהיו לפירעון מוקדם יותר. נושא ההלוואה מהמשיב עלה לאחר ששיקים של "לב אנרגיה" לא נפרעו (ובתגובה הוא ביטל השיקים שנתן לרובמן). בפגישה עם המשיב לגבי ההלוואה, הוא לא דיבר הרבה, רובמן היה הדומיננטי והוביל את השיחה. הוא הבהיר למשיב כי ישנה כוונה משותפת לפתוח מגרשי ברזל מבאר שבע ועד חיפה ולשם כך נדרש ממנו מימון. הוא מציין כי רובמן הוא שיזם את השיחה עם המשיב וכאשר הם סגרו ביניהם את פרטי ההלוואה, הוא בכלל לא היה נוכח. בדיעבד הבין שרובמן לקח את ההלוואה כשלכאורה הוא (ראובן) בפרונט, אבל בפועל רובמן אחראי לשלם הכל. עוד מספר בהודעתו כי לפני הפגישות עם המשיב, היה מנחה אותו רובמן מה לומר למשיב בעניין ביטולי השיקים מצידו. רובמן אמר לו בפירוש לא לספר כי מדובר בחילופי שיקים אלא כי מדובר על שיקים שבוטלו מצידו מאחר ורובמן לא סיפק את הברזל, בסופו של דבר. המשיב כעס עליו שלא סיפר לו שנתן שיקים על חשבון הברזל והוא ענה לו כי מאחר ואין ביניהם כל קשר, לא ידע שהוא צריך לעדכן אותו בכך. הוא מבהיר כי בפגישה זו ניסה לעזור לרובמן ולמנוע מהמשיב לגלות כי מדובר בהחלפת שיקים ביניהם.
בהמשך מספר כי לא הוא זה שהעלה את נושא ההלוואה, הוא לא רצה את ההלוואה ולא היה זקוק לה. רובמן הוא זה שביקש את ההלוואה מהמשיב, לכסות על השיקים שלא נפרעו. הוא עצמו לא היה צד בעניין וכן רובמן כל הזמן הבטיח לו כי הוא אחראי על השיקים.
בנוסף אמר כי לא קיבל חשבוניות פיקטיביות מ"לב אנרגיה" כנגד ההלוואה וכן כי אף אחד לא דיבר עימו על הנושא. רובמן הנפיק לו חשבוניות פיקטיביות בגובה סכומים במזומן אשר שולמו על רכישת ברזל מאנשים שונים, תמורת עמלה של 3.5%, זאת טרם הכיר את המשיב.

ראיות נוספות
מייק מיכאלי + כרטיס פקדונות:
138 - הודעת מייק מיכאלי מיום 7.11.11:
"שאלה: היו מקרים שהגיעו אנשים שלקחו הלוואה מהמשיב ובאו למשוך כספים אצלך בצ'יינג'?
תשובה: "אני לא יודע אם הלוואה ... אבל היו מקרים שהגיעו אנשים וקיבלו מאות אלפי שקלים מהקופה בלי למסור לי שקים לניכיון וחייבתי את הכרטיס פקדונות של לב אנרגיה.
שאלה: תן לי שמות של אנשים שמשכו כסף אצלך
תשובה: היה אצלי ראובן מחברת דן מחזור, הוא לקח מאות אלפי שקלים במצטבר, השליח של ראובן מדן מחזור, היה גם ערבים מכפר קאסם, היה בחור בשם בוריס מחברת אלמקס..." (שורה 302).
"דני היה מבקש להעביר העברת בנקאית מהסניף שלי בנק איגוד לטובת חשבונות שונים של דן מחזור, לנתיבים ואת מרס הובלות, זה מה שאני זוכר עכשיו, והייתי מחייב את הכרטיס של הפיקדונות של לב אנרגיה.
שאלה: למה עשית העברות כאלה?
תשובה: דני היה מבקש ממני להעביר כסף לחשבונות האלה, אני רואה שנפרעו שיקים בכרטיס של לב אנרגיה פקדונות ואז אני מעביר באישור של המשיב שירזי, הייתי מקבל אישור בטלפון, הכל היה - או מעכשיו לעכשיו או מהיום למחר" (שורה 338)

בהודעת ניר סבג, מי שכיהן כמנכ"ל החברה עד לפני מספר שבועות וספק ההובלות של החברה, מיום 26.10.11, הוא מספר כי "לגבי לב אנרגיה – "יודע בוודאות שלא סופקה סחורה, מכיוון שבאוגוסט יצאו 10 שקים על ערך של 40,000 ₪ בערך לשיק לפירעון תוך חודשיים - עד סוף נובמבר כולם אמורים להיפרע. אין הגיון בכך! החברה מעולם לא צורכת סולר בסכומים הללו, אם המגרסה לא עובדת, והיא לא עובדת כרגע בגלל הצו של איכות הסביבה... " (שורה 167).

בהודעת בני לוין מיום 13.11.11 הוא מספר שראובן זיו סיפר לו שהוא (ראובן) היה בבית המשיב.

בהודעת כרמי מקלדה מיום 7.11.11 הוא מספר כי נקלע למצב קשה בעסק ולכן פנה לדני רובמן, השותף של בני ב"לב אנרגיה". דני אמר שיש לו חבר שיכול לארגן כסף, קבע איתו במרינה בהרצליה, והכיר לו את המשיב. הוא ביקש מהמשיב הלוואה בסך 500,000 ₪. המשיב אישר ההלוואה בהחזר של 5 תשלומים, ועל הריבית אמר לו שיסגור עם דני.
בלובי הבניין אמר לו דני שהריבית על ההלוואה היא 65,000 ₪ שזה 13% ואותה צריך לשלם בנפרד מהצ'קים של ההלוואה.את כל השקים הורה לו לרשום לפקודת לב אנרגיה.
ביום שישי, הגיע דני למשרדים בדליית אך כרמל, ולקח את השיקים. הבטיח לו שביום ראשון יביא לו את ה-500,000 ש"ח במזומן. ביום ראשון, לאחר שנתן את השיקים, אמר לו דני ,שהמשיב לא מעוניין לתת לו את ההלוואה.

שיחות (המתארות מדוע חזר בו המשיב מההלוואה):
עמדה 58663, שיחה 2091 (12.10.11) - בין המשיב ליהודה.
במהלך השיחה המשיב נשמע אומר (כנראה לאדם אחר):
"... רציתי לשאול אותך על מישהו שגר לידך שם שיכול להיות שאני יעשה איתו איזה עסק... עם כרמי, כרמי מגרידה. איך הוא, בסדר?... לא הוא היה אצלי כבר... לא סתם איזו עבודה יש משהו להיכנס איתו. כדאי?... יהודה, יהודה דקה אני חוזר אליך."

עמדה 58663, שיחה 2092 (12.10.11) - בין יהודה למשיב
יש לציין שהשיחה נערכת כשלוש דקות לאחר השיחה שלעיל.
בתחילת השיחה המשיב נשמע אומר: "...נכון, מה? אין לו כסף, מה? לא משנה, אבל לא, לא עכשיו, לא עכשיו, תשמע הוא עשה לנו בעיה, הוא... שלא ירגיש... שביררנו עליו"
המשיב ממשיך את השיחה עם יהודה:
המשיב: "וואלה, בא מישהו (לא ברור) חרטה חרטה, ביררתי עליו אמרו לי נפילה על הפנים."

ראיות לחוב של דני רובמן כלפי המשיב

האזנות סתר
עמדה 57210 שיחה 3068. המשיב משוחח עם אדם בשם קוסם.
כשקוסם אומר למשיב כי הוא יבוא אליו מחר עם דני, מגיב המשיב: "דני...אני לא רוצה לראות אותו...לא הביא לי ת'כסף. כוס אמא של כל הכסף אני לא רוצה קשר עם הבן אדם הזה בקיצור..." "עשה לי בלאגן שלם עם כל העולם עשה לי. עזוב אותי ממנו". כשקוסם אומר לו שדני יחזיר כל שקל אומר המשיב: "אני לא דואג מהכסף אני פשוט לא רוצה שום קשר עם הסמרטוט הזה." "היו לי חיים שקטים ויפים, מה אני צריך ת'סמרטוט הזה".

מעמדה 57210 מיום 18.09.11 בין המשיב לאדם בשם אסי מדבר המשיב על דני רובמן: "שיחזיר מה שהוא לקח ולא החזיר לי עד היום ועשה לי בור רציני. שיחזיר לי את הכסף. השיק שלו שחזר..." . "אין בעיה, אני אשב איתו על הכול. קודם כל, שיביא את מה שלקח, קודם כל, מה שמגיע אין לי בעיה. יש שיקים, שיחליף את השיקים. מה שלקחתי ממנו, מה שהוא חייב לי, שיחליף את השיקים ושלום על ישראל. כל אחד והחיים שלו". ממשיך ומספר כי דני ביקש ממנו 300. הוא נתן לו ואמר לו כי אם תהיה לו בעיה להחזיר בזמן, שיודיע שבוע לפני, כי הוא התחייב בפני אח של אביו. שבוע לפני הוא התקשר לדני ושאל אם תהיה בעיה. דני השיב שלא. הוא עשה זאת כי "למה אני יודע שהוא נוכל. אל תעשה טעות, למה אני נתתי מילה, זה משפחה, אוי ואבוי". אסי שאל אותו מה קרה לדני שהוא פתאום מתנהג ככה, לפני זה היה בסדר והמשיב עונה: "פתאום הוא החזיר לכל העולם שיקים ואני גם אחראי עליו אצל יוסי דבח, אצל שרון, אצל מייק. אני אחראי עליו בהרבה כסף".

בהודעה של בני לוין מיום 09.11.11 מספר כי הבין ממיכה שרובמן חייב כסף למשיב, שרובמן שיקר לו וכי המשיב היה ערב לכסף שיוסי דבח נתן לרובמן.

רישום כוזב במסמכי תאגיד וקיזוז פיקטיבי
בהודעה מיום 4.11.11 מסביר רובמן כי היו קונים חשבוניות מ"ח.י. מיטב" ו-"מיי ליידי". על החשבוניות שילמו שיקים של "לב אנרגיה". מסביר כי "ח.י. מיטב" זה מיכה היפה. שילם לו 800 אלף ש"ח עבור חשבוניות. המשיב ידע על מיכה ו"ח.י. מיטב" רק בסוף, לאחר שרובמן ביטל לו שיקים. הוא אמר למשיב שמיכה לא יתלונן כי החשבוניות שלו מזוייפות.
לגבי "מיי ליידי", זה סרגיי מאשדוד . הביא חשבוניות פיקטיביות. רובמן שילם לו בשיקים של "לב אנרגיה".
בהודעתו מיום 6.11.11 מספר רובמן כי חזי ביקש מהמשיב בנוכחותו שלא יהיה בעיות עם החשבוניות ושרובמן לא יביא חשבוניות שקשורות למיכה היפה. המשיב אמר לרובמן בתגובה כי
צריך לדווח בזמן, שהכל יהיה מסודר. המשיב ידע שהחשבוניות של חברת "לב אנרגיה" ניתנות כנגד ההלוואה ושאין אספקת סולר. המשיב ידע שיש כיסוי לחשבוניות אך לא ידע ממי. בסביבות אפריל- מאי נודע למשיב שמיכה מספק לרובמן חשבוניות והם המשיכו לעבוד עם החשבוניות של מיכה. רובמן לא יודע אם המשיב מכיר את חברת "ח.י. מיטב".

מספר כי התשלום למיכה ביטון על חשבוניות הכיסוי של חברת ח.י. מיטב היה בשיקים של "לב אנרגיה" מהעסקאות שהוא והמשיב היו עושים.
מציין את הלקוחות שקיבלו מהם חשבוניות פיקטיביות: נתיבים, אבו אל חאג, ב.א. נועה. מ.ע. מרכז דלקים ושמנים, אל חי דאוד ואופל דלקים.
ה-800 אלף ש"ח ששילם רובמן למיכה ביטון עבור החשבוניות של "ח.י. מיטב" לחברת "לב אנרגיה" היו מהרווחים של ההלוואות שנתנו הוא והמשיב.

בהודעה מיום 9.11.11 מספר לגבי "מיי ליידי" כי השתמש בחשבונית זו בעסקה של סוהיל. הוא מכר את החשבונית לסוהיל ב-70,000 ₪ וקיבל מספר שיקים קטנים בסך 81,200 ₪. סרגיי ידע שהוא מוכר את החשבונית וקיבל ממנו 3% מהחשבונית ללא מע"מ. רובמן הרוויח את 13% הנותרים. המשיב לא היה מעורב בזה.

ראיות נוספות
בעימות בין דני והמשיב, 21.11.2011 לא מכחיש המשיב את השיטה ורק טוען שדני אמר לו שהכל חוקי. דני טוען בעימות שהמשיב ידע על הוצאת החשבוניות הפיקטיביות ללווים בגין ההלוואות שלקחו ומדגיש שהמשיב שאל אותו אם הכל דווח. בנוסף דני אומר: "כשהוצאנו בבניין, הוצאנו מאלמקס... אני כאילו הייתי קונה חשבונית נגדית ואז מכסה ומדווח כל חודש."

בהודעת בני לוין מיום 9.11.11, הוא מספר כי לא קיבל סולר או שירותים כלשהם מ"ח.י. מיטב". בסביבות מאי-יוני השנה התברר לו שמאחורי ח.י מיטב עומד מיכאל שזה מיכה היפה. מדובר בחשבוניות פיקטיביות אשר לא סופק סולר בגינן. לב אנרגיה גם לא קיבלה מעולם סולר מח.י מיטב. דני היה מתקשר אליו ואומר לו להיפגש עם מיכה ולתת לו שיקים. את החשבוניות העביר לרוני זילכה. שם הגישו דוחות למע"מ כל חודש.
לגבי חברת "מיי ליידי" - דני שלח אותו להיפגש עם ספקי דלק. נפגש עם שלושה אנשים שהציגו עצמם כסוחרים. בפועל קיבל מהם רק חשבוניות פיקטיביות. גם חשבוניות אלו קוזזו במע"מ.

אסתי שאבי, עובדת במשרד רוני זליכה רו"ח (רו"ח של לב אנרגיה), מתארת בהודעתה מיום 30.10.11 את מהלך עבודתה ואת רישום חשבוניות ההכנסה וההוצאה והקבלות שקיבלה, בספרים. הייתה מוציאה מאזן בוחן כל 15 לחודש, של כל לקוחות רואה החשבון. לגבי "לב אנרגיה"- החומר היה מגיע בד"כ בזמן, או ע"י בני פיזית או בתיבה של המשרד. כשהיה יוצא סכום גבוה לתשלום הודיעה לבני והוא היה מביא לה עוד חשבוניות הוצאה.
הכרטיסים של הספקים נשארו ביתרת זכות עקב זה שלא היו בידיה שיקים ולא הקלידה את התשלום לספקים.
כל תנועה שמוזנת בכרטיסים זה אך ורק על פי מסמכים מקוריים שהיו בידיה, מהם לקחה את הנתונים.
נשאלת על ח.י. מיטב - ספק המופיע במאזן, ע"פ המאזן יש לו יתרת זכות של 31,733,569 ש"ח וספק נוסף - אופל דלקים הנמצא ביתרת חובה ע"ס 9,251,683 ש"ח.
לגבי "ח.י מיטב" - יתרת הזכות נובעת מקניות- חשבוניות הוצאה ע"ש ח.י מיטב לטובת לב אנרגיה בע"מ.
לגבי "אופל דלקים" - יתרת חובה נובעת מכך שאופל הוא גם לקוח וגם ספק והיתרה נובעת מחשבוניות הכנסה. כסף לא נכנס בפועל כי לא ראתה הפקדות או קבלות. כלומר, לא ראתה תנועות כספיות אלא רק את החשבוניות.

בהודעת ישראל חן ציון, בעליה של חברת ח.י. מיטב, מיום 26.10.11 הוא מספר כי בפועל החברה נוהלה ע"י מיכה ביטון, תפקידו לקנות, למכור, להפיק חשבוניות, לערוך מו"מ, כמי שמבין בדלק. מיכה ביטון עשה כמעט הכל. מיכה ביטון זייף חשבוניות של ח.י. מיטב.
במהלך שלושת החודשים בשנת 2009 נתן רק למיכה אישור להוציא חשבוניות מס של ח.י. מיטב.

בהודעת יחזקאל (חזי) שינכה מיום 7.11.11, הוא מספר כי שקים של "נתיבים" שהוסבו לאחרים.
לכאן מתקשר מיכה ביטון. הוא הבין כי לא הרוויחו רק על ריביות. המשיב ודני קונים מרמש (תשובה) דלק בשחור ומקבלים כיסוי חשבונאי ממיכה ביטון.
למיכה אין סולר, יש לו רק חשבוניות. הכל אצלו פיקטיבי.
המשיב ודני הרוויחו ממנו את המע"מ כי הוא היה קונה סולר כולל מע"מ והם היו פורטים את השיקים וקונים דלק בשחור מרמש.
הוא שאל את בני אם הוא מוציא לו חשבוניות של לב אנרגיה, איך הוא מכסה את החשבוניות בספרים והוא ענה לו בפירוש שהוא מקבל חשבוניות מניצן פולק. זה היה בתחילת 2011.

הלבנת הון -

כתב האישום מייחס למשיב עבירות של הלבנת הון. לדברי התביעה, הראיות מעידות על שימוש שעשה המשיב בשיקים של הלווים, שיקים של "לב אנרגיה", כספים שנכנסו ל"לב אנרגיה" בגינן הוצאה חשבונית, כל זאת בניגוד לקבוע בחוק איסור הלבנת הון. טענו כי העובדה שכספי העבירות נכנסו למערכת, התערבבו עם כספים אחרים ובהמשך שימשו גם למתן הלוואות נוספות, מהווה פעולות אסורות של הלבנת הון.
גובה הסכום שהולבן מפורט בכתב האישום כ-14,694,230 מיליון, כמפורט בטבלאות שמסרה התביעה.

ראיות
ראיות לכך שהנאשם שילם לצרכיו הפרטיים בשיקים של חברת לב אנרגיה או לפקודתה:
על פי הודעות עד המדינה (מסומנות 205, 210, 224, 241) המשיב השתמש בשיקים של לב אנרגיה ובשיקים של אחרים לפקודתה ושילם באמצעותם לחברת קמור - עבור רכישת רכבי BMW לגרושתו ולבתו, ולאחרים.
בחברת קמור נמצאו השיקים אשר שמשו לרכישת הרכבים של גרושתו של הנאשם ושל בתו.

תשלום על רכישת רכב בקמור בשיקים של משה תשובה לפקודת לב אנרגיה:
מזכר מאת רס"מ שלומי לדר - רוב התשלום בגין רכב BMW שנרכש עבור גרושתו של המשיב בוצע באמצעות שיקים של משה תשובה לפקודת לב אנרגיה (רלוונטי גם לעניין הלבנת הון).

מזכר מאת רס"ר לירון טויטו - לפיו אחד מהשקים של משה תשובה חזר ובמקומו ניתן שק של חברת לב אנרגיה.

לגבי עד המדינה
לדברי ב"כ הנאשם, פעילותו של רובמן, על פי הודעותיו, לפחות מאמצע שנות האלפיים הינה זיופים. הוא מנפק חשבוניות תמורת תשלום שאין מאחריהן דבר וחצי דבר,. חברות בתחום הבנייה, ברזל, דלק,. לכל ענף יכול להמציא חשבונית של אותו ענף. הוא יכול למכור לעסקים שיכולים לקזז את התשומות או ההוצאות. זו פרנסתו, במשך שנים. בשנת 2008 התגלתה פרשה גדולה באזור הדרום והתפוצץ רימון ומטען חבלה בבית רובמן, אשר כבר אז הציע עצמו כעד מדינה ופרקליטת המחוז סירבה לקבלו.
היקף הנוכלות והמרמה שלו משתרע על פני עשרות חברות, במשך שנים רבות, כאשר הפעילות
עליה מדבר עם הנאשם מהווה חלק קטן מהיקף פעילותו. בעבר נעצר בגין הונאת מע"מ בסך 1,600,000 ₪ וזאת על ידי מסמכים מזויפים.

הודעות דני רובמן
בהודעה מיום 4.11.2011, לאחר שהתבקש לפרט כיצד הסביר לריקו על השיטה, אמר: "אני אמרתי לו שהוא נותן 570,000 ₪ ומקבל עוד 240,000 ₪. אמרתי לו שכל שבוע מוציאים חשבונית. אמרתי לו שאנו מוציאים 12 חשבוניות של 100,000 ליטר כל אחת ע"ש לב אנרגיה לחזי שינכה ומקבלים בתמורה 12 צ'קים של הריבית ועד 10 צ'קים של הקרן. הקרן במלואה חוזרת לריקו וה-12 צ'קים של הריבית מתחלקים 6 לריקו ו-6 אליי" (ש' 59-63).
נשאל למה המשיב היה צריך אותו ולא עשה פעל לבד, ענה רובמן: "מאיפה יביא חשבוניות ואיפה יקבל יותר אחוזים של ריבית. היה צריך אותי בשביל החשבוניות... היה צריך אותי בשביל הקומבינה הזאת, בשביל החשבוניות" (ש' 82-84).
לאחר מכן נשאל האם בני לוין ידע על "הקומבינה", השיב רובמן: "בטח. הוא הולך להוציא החשבוניות. אני הסברתי לו את השיטה והוא היה פיזית היה הולך ומוציא חשבוניות" (ש' 93).
בהמשך, אומר רובמן: "היה דאוד עבדל חי מטירה... אני מכיר את דאוד מענף הסולר... הצעתי לו והוא לקח חשבוניות פיקטיביות של לב אנרגיה. הוא לקח במיליון ₪" (ש' 181-183).
ממשיך ומתאר: "הייתה תחנת דלק בטירה... של אדם בשם מוסטפא... והיינו מביאים להם סולר וגם הרבה חשבוניות ללא עסקה... אני ובני לוין... בסיפור הזה ריקו לא היה מעורב ולא קיבל חלק מזה". לאחר מכן נשאל מהו ההיקף הכספי בגינו קיבל מוסטפא חשבוניות,השיב: "2 מיליון ₪ בערך" (ש' 200-206).
לאחר מכן נשאל מי מוציא את כל החשבוניות עליהן מספר בעדותו, אמר: "בני לוין מוציא. הוא היחיד שיש לו גישה לכך והוא מוציא אותם על פי מה שאני אומר לו" (ש' 221).
בהודעה מיום 6.11.2011, אשר החלה בשעה 10:20, אמר: "אני הסברתי לריקו בנוכחות חזי שינכה, זה היה בהתחלה, איך מתבצע העסקה, אני נותן חשבוניות מס כאילו שסיפקתי סולר ואז חזי נותן לנו 40,000 ₪ בשבוע עבור החשבוניות. הסברתי לריקו שבמקום לתת לחזי סולר אני נותן רק חשבוניות" (ש' 55-57).
בהודעה מיום 14.11.11 משמיעים לו שיחה מיום 10.10.11. הוא מסביר כי זו שיחה בינו לבין מאיר אלחרר בה הוא מבקש ממאיר לאתר לו אנשים טובים לעסקאות של חשבוניות, בכל תחום. (ש' 15-26).
בהודעה מיום 09.11.11 נשאל לגבי הקשר שלו עם אדם בשם שוקי והוא מספר כי נתן לו חשבוניות בשנים 2007-2008.
בהודעה מיום 10.11.11 הוא מספר כי לא הייתה התנהלות בין בני לווין לריקו. הם מעולם לא נפגשו. כל ההתנהלות הייתה מולו. בהמשך מספר שסיפק חשבוניות ללא סחורה לחברת "דאוד", יחד עם בני לוין. הוא סיפר על כך למשיב, אך הוא לא היה מעורב.
בהודעה מיום 13.11.11 מספר על עוד מספר חברות להם היה מוציא חשבוניות ללא סחורה- חברות אשר לא קשורות לכתב אישום זה.
בהודעה מיום 14.11.11, שעה 16:50, מספר על חשבוניות שסיפק ל"ארטי אבטחה" בשנת 2007-2008. גם במקרה זה נתן הלוואות והחשבוניות כיסו את ההלוואות. המממן אז היה חיים משיח. התחלקו בריבית בחלקים שווים.
בהודעה מיום 15.11.11 מספר על עוד עסקאות שעשה במימון חיים משיח. מציין כי המשיב ידע על החשבוניות של חברת "קריסטל" שהוצאו לבוריס כנגד ההלוואה. הוא הסביר לבוריס על כך בביתו של המשיב, בנוכחותו. הוציא חשבוניות של "קריסטל" משום שזו חברה שעוסקת בבניין וכך רצה בוריס.

הודעות המשיב
בהודעה מיום 26.10.11 הוא שומר על זכות השתיקה. יחד עם זאת אומר כי לא עסק בשום דרך בזיוף חשבוניות.
בהודעה מיום 31.10.11, שומר על זכות השתיקה. מכחיש היכרות עם בני לוין.
בהודעה מיום 06.11.11 אומר כי לא היה שותף לזיוף חשבוניות ולקבלת החזרי מע"מ במרמה. שומר על זכות השתיקה. כך גם ביתר ההודעות.

סיכום ראיות הפרק הכלכלי:

א. רובמן מצוי ובקיא בהלכות חשבוניות פיקטיביות.ידו בכל ודבר לא בוצע ללא מעורבותו הפעילה ביותר.

ב. המשיב נוהג במסגרת עיסוקו להלוות כספים, במסגרת מה שמכונה הלוואות חוץ בנקאיות.

ג. רובמן הציע למשיב להגדיל את הריבית על ידי מתן חשבוניות פיקטיביות, באופן שהמלווה יוצא נשכר והלווה מרוויח לעיתים אף הוא ,משום שהריבית מוגדרת כמע"מ עבור רכישת טובין.

ד. רובמן היה במעמד שווה לחלוטין למשיב. הוא לא התיירא ממנו. הם התחלקו בחלקים שווים בריבית. הוא היה המוציא והוא היה המביא.פעמים שאף כפה על בני לוין הוצאת חשבוניות פיקטיביות. תפקידו של המשיב היה לאשר את הלווים, אשר, מטבע הדברים, לא הציעו בטחונות, במובן זה שהם ייפגשו עימו, יתרשמו מהמוניטין שלו וכך לא יעלה בדעתם שלא לפרוע את החוב.

ה. רובמן הוא שקבע את גובה הריביות.

ו. רובמן מיזער את חלקו של המשיב באשר לחשבוניות המזויפות או בקשר לפעילויות אחרות,. מהלאו, אתה למד הן לגבי יתר הדברים.

ז. למשיב, הייתה ידיעה ברורה, לכאורה, באשר לחשבוניות הפיקטיביות. רוב הפגישות בהן הוסבר ללווים על החשבוניות היו בנוכחותו ובביתו. כמו כן, לא היה הסבר אחר לריבית הגבוהה אשר הוצעה לו לפתע פתאום.עוד יש להוסיף עדויות אחרות והאזנות סתר.

ח. נמצאה תשתית ראיית לכאורית לכל האישומים. הגם שהודעות עד המדינה מהוות את הנדבך המרכזי למארג הראיות,הרי שנמצאו להן חיזוקים וסיוע למכביר. עם זאת, פטור בלא כלום אי אפשר. בנדון זה של התוספת הראייתית הנדרשת לעדותו של עד המדינה קבע כב' השופט רובינשטיין בבש"פ 6180/11 עזרא ואח' נ' מ"י:
"אין חולק כי בענייננו מושתתים רוב האישומים על הודעותיו של עד המדינה א"ח. כידוע, בהתאם לסעיף 54א(א) לפקודת הראיות (נוסח חדש), תשל"א - 1971, טעונה עדותו של עד מדינה סיוע לשם הרשעת נאשם. אשר לדרישת הסיוע לעניין מעצר, הובעו בפסיקה דעות שונות - מחד גיסא יש הסבורים, כי אף שסיוע נדרש לשלב הכרעת הדין, אין בשלב המעצר צורך בתמיכה ראייתית כלשהי (בש"פ 4811/97 משה נ' מדינת ישראל, פ"ד נא(3) 817, 823 - השופט קדמי; בש"פ 2311/94 מוסרתי נ' מדינת ישראל (לא פורסם) - השופט, כתארו אז, מ' חשין). מאידך גיסא יש שסברו, כי נדרש סיוע לכאורי (בש"פ 2580/97 אנג'ל נ' מדינת ישראל, פ"ד נא(1) 415, 421 - השופטת, כתארה אז, ביניש; בש"פ 975/04 אברג'ל נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(3) 775, 779 - השופטת חיות; לסקירה מקיפה של הדעות השונות ראו בש"פ 6206/05 נאצר נ' מדינת ישראל (לא פורסם) - השופטת נאור).לכשעצמי, נוטה אני לדעה כי אף אם לא נדרש סיוע של ממש מן הסוג הנחוץ להרשעה - כיון שנמצאים אנו בשלב הלכאורי - אין די בעדותו של עד המדינה כשלעצמה על מנת לאפשר מעצרו של אדם עד תום ההליכים נגדו מאחורי סורג ובריח, בהיעדר כל תמיכה. זאת, כדברי השופטת ביניש בעניין אנג'ל הנזכר, שהשופטת נאור חזרה עליהם בתיק נאצר כעמדה שהוסכמה שם על המדינה, כי הסיוע צריך להיות "לכאורי וברמה הראייתית הנדרשת בשלב זה של הליכים"; ובואר מפי השופטת נאור בעניין נאצר, כי "הסיוע לצורך שלב המעצר אינו חייב להגיע לרמה של סיוע הנדרש לצורך הרשעה, שכן הבדיקה היא לכאורית בלבד" (פסקה 16). לא בכדי הורה המחוקק, גם בימינו שהדעה המקובלת בדיני הראיות בהם היא מתן בכורה לבחינת מהימנות הראיות על-ידי בית המשפט על פני עצם קבילותן, כי עדותו של עד מדינה טעונה חיזוק ראייתי מסוג סיוע; זאת, "מאחר ואז כבד במיוחד משקלו של האינטרס האישי העלול להשפיע על עדות העד לו הובטחה טובת הנאה" (בג"צ 11339/05 מדינת ישראל נ' בית המשפט המחוזי באר שבע, פ''ד סא(3) 93, פסקה 28 - השופט לוי). סבורני, כי הדברים נכונים בעיקרון גם לעניין מעצר נאשם עד תום ההליכים, צעד של שלילת חירות העלול להימשך זמן לא מועט. זאת, גם אם התמיכה הראייתית המתבקשת היא בדרגה פחותה יחסית."

אינני רוצה לנטוע מסמרות באשר להיקף הנטען כלפי המשיב ומוטב להותיר זאת למותב אשר ידון בתיק העיקרי.

ט. בבש"פ 8611/09 וצ'יסלב סטבינסקי נ' מדינת ישראל קבעה כב' הש' חיות:

"אכן, לעורר מיוחסות עבירות רכוש, אשר לגביהן ניתן ככלל להסתפק בחלופת מעצר. עם זאת, בית משפט זה הכיר באפשרות כי בנסיבות מסוימות תקום עילת מעצר של מסוכנות גם בעבירות מסוג זה. זאת, כאשר העבירות מבוצעות באורח שיטתי, או בהיקף ניכר, או תוך התארגנות של כמה עבריינים, או תוך שימוש באמצעים מיוחדים ומתוחכמים, כך שהן עלולות לפי מהותן ונסיבות ביצוען לסכן את ביטחון האדם ואת ביטחון הציבור (ראו: בש"פ 5431/98 פרנקל נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(4) 268, 272 (1998); בש"פ 10722/06 מדינת ישראל נ' דהאן, פסקה 7 (טרם פורסם, 17.1.2007); בש"פ 2830/09 בליליתי נ' מדינת ישראל, פסקה 12 (טרם פורסם, 26.4.2009)). "

בבש"פ 2797/04 מ"י נ' רומל קעאדן קיבל בית המשפט העליון את עמדתו של בית משפט השלום לפיה עבירות מס מקימות עילת מעצר עצמאית. עוד קבע בית משפט השלום, כי די אם ניתן ללמוד מהנסיבות, שסביר להניח כי שחרור המשיב עלול לגרום סיכון לשלום הציבור, גם במובן פגיעהחמורה בקופת הציבור, או ברכוש של רבים. לפיכך גם בעבירות של מרמה, בנסיבות מתאימות,ובעבירות של פגיעה ברכוש הזולת במקרים מתאימים, יכולה להתקיים עילת מעצר בשל חשש לפגיעה בשלום הציבור.

אינני שותף לדעת התביעה כי גם במקום מעצר בית, יוכל המשיב להנפיק חשבוניות פיקטיביות. די לשם כך להפנות לתמליל האזנת הסתר בו מלין המשיב על מר גורלו באשר לעצם היכרותו את רובמן. יש לזכור כי החוקרים הטיחו ברובמן כי הוא העבריין העיקרי והוא הצומת. בלעדי רובמן, אשר לו המומחיות, לא יוכל המשיב לחזור ולבצע את המיוחס לו.רובמן עצמו מאשר זאת ומסביר כי אין למשיב את הידע או הנגישות לשם פעילות עם חשבוניות פיקטיביות ומזויפות.רובמן היה הגורם בלתו אין לפעילות הכרוכה בחשבוניות הפיקטיביות והמזויפות.

י. במסגרת בש"פ 9450/10 טישלר נ' מ"י קיבל כב' הש' גרוניס ערר על החלטתי בדבר מעצר עד תום ההליכים. באותו מקרה, היה מדובר בעבירות חוזרות של הוצאת חשבוניות פיקטיביות אשר גרעו מקופת האוצר כ-7 מיליון ₪. בית המשפט העליון הורה על שחרור העורר לחלופת מעצר בפיקוח אלקטרוני.

האישומים האחרים:

האישומים השלישי, הרביעי והחמישי מייחסים למשיב עבירות של איומים- עבירות לפי סעיף 192 לחוק העונשין. האישום השלישי עניינו איום המשיב על הבעלים והמנהל של חברת "אופל" משה תשובה (להלן: "תשובה") בפגיעה שלא כדין בגופו בכוונה להפחידו או להקניטו, וזאת משום שבמהלך שנת 2011 החלו לחזור המחאות ו/או תשלומים אותם נתן תשובה לנאשם כהחזר הלוואה וריבית בגין חובו עקב ההלוואות שנטל מהמשיב.
האישום הרביעי עניינו איומים חוזרים ונשנים על אנשי החוק בפגיעה שלא כדין בגופו של עד המדינה בכוונה להפחידם ו/או להקניטם.

עניינו של האישום החמישי הינו איום המשיב על עמיל המכס שחר ריכטר (להלן: "ריכטר") בפגיעה שלא כדין בגופו, וזאת משום שהאחרון לא הצליח לספק רכב אותו מעוניין לרכוש המשיב, במועד שהבטיח. עקב כך, החל המתלונן לקבל שיחות טלפון מאיימות, לרבות צעקות וקללות. חיליק מנדל, אשר דיבר עם ריכטר מטעם המשיב, הודיע לו כי המשיב החליט לקנוס אותו בסך של 10,000 ₪ על כל יום או שעת איחור בהעברת הרכב לידיו. כמו כן, עם שחרור הרכב הודיע המשיב כי ברצונו לקבל את הרכב "מושלם" ובשל האימה, ביצע ריכטר התקנות שונות על חשבונו, תוך שספג נזק כספי.

האישום השישי מייחס למשיב עבירה של שיבוש מהלכי משפט- עבירה לפי סעיף 244 לחוק העונשין. לפי אישום זה, העלים המשיב רשימת הלווים משולחן האוכל שבביתו (להלן: "מקום המסתור") וזאת על אף שצולמה, תועדה והושארה במקום המסתור לאחר החיפוש הראשון. בחקירתו מחודש נובמבר 2011 נשאל על קיומה של רשימת לווים ושמר על זכות השתיקה. בסמוך לאחר מכן, פעל המשיב, באמצעות אחרים, להעלמת רשימת הלווים ממקום המסתור ואף לאחר שנשאל אם האם נהג להסתיר בו מסמכים הכחיש זאת.
בעשותו כן, פעל המשיב באמצעות אחרים להעלמת ראיות כדי למנוע או להכשיל הליך שיפוטי.

באשר לאיומים כלפי משה תשובה. אין לומר על אישום זה כי מדובר במשנה סדורה של ראיות. תשובה עצמו מכחיש את דבר האיום – " אני אעיף לך את הראש לפני שתיקח לי את הכסף". רובמן הוא המקור המרכזי לאישום זה. ניכר לכאורה כי הוא מנסה להשביע את רצון חוקריו על מנת לקבל מעמד של עד מדינה. במסגרת זו, הוא אינו משכיל להציג היכן היה האיום והעיתוי של האיום. יש להדגיש, כמפורט בחלק הראשון של ההחלטה כי המשיב היה נתון תחת האזנות סתר רצופות. רובמן מתייחס גם לשיחות טלפון, אולם לא נמצא לכך תימוכין בהאזנות סתר.

באשר לפרשת עמיל המכס שחר ריכטר.תחילת החקירה בניסיון של המשטרה לברר הבעלות המהותית על רכב אשר נרשם על שמו של אחר. מדובר בפרשה אשר התרחשה בנובמבר 2010. במסגרת זו ביקש המשיב לייבא רכב דרך ריכטר. המשיב שילם לו. ריכטר לא עמד במועד כפי שהתחייב. ריכטר טוען כי בהיעדר ניסיון לא העריך נכונה את מועד אספקת הרכב. כך או כך, הטיעון כי המשיב החליט "לקנוס" את ריכטר בסך 10,000 ₪ מבוסס על דברי ריכטר כי שמע זאת מחיליק מנדל עוזרו של המשיב. מנדל מכחיש זאת והוא אף אינו עד תביעה.. באשר לטענה כי ריכטר התקין ברכב אביזרים שונים על חשבונו, בחששו מהמשיב, גם כאן לא אוכל לומר שדברי בא כח המשיב משוללי יסוד. בא כח המשיב טוען כי לגבי דידו של המשיב הוא שילם עבור קבלת רכב מוגמר ומושלם. אפשר שריכטר לא חישב נכונה את המגיע לו. מכל מקום, התנהלות ריכטר לאחר מכן כאשר המשיך לעבוד מול בני משפחה אחרים של המשיב וכן נטל ממנו הלוואה, לאחר האירוע, היא הנותנת שלגבי דידו לא היה בכך מאומה. לא היה על המשיב לדעת כי ריכטר מימן מכיסו את התוספות בשל חששו ממנו. המשיב לאחר ששילם לריכטר את התמורה המבוקשת, אינו צריך לבחון את צפונות ליבו של ריכטר. ריכטר עצמו אומר כי אפשר שהיה צריך להתמקח, אולם בשל האיחור במסירה "הוא לא רצה בעיות". מנגד, טען מנדל בהודעתו כי התמורה שולמה עבור הרכב על אביזריו השונים.

באשר לאישום של שיבוש מהלכי משפט: נטען כלפי המשיב כי באמצעות אחרים פעל להעלמת רשימת לווים אשר נמצאה במקום מוסתר בשולחנו. הרשימה צולמה בשעתו על ידי חוקר המשטרה ומשבאו לתפסה, לא מצאוה.
באשר לאישום זה, מצאתי חולשה ניכרת בראיות. המשיב היה עצור אותה עת במסגרת מעצר ימים. הוא לא יכול היה ליצור קשר עם גורמי חוץ. מלבד זאת, ניתוח הראיות בחלק הראשון של ההחלטה מלמד כי לפעילות המשיב היו שותפים אנשים נוספים כך שהדעת נותנת שמי מהם ידע על הרשימה ומיקומה. אינני רוצה לנקוב בשמות משום שהדבר לא הוטח בהם, אולם השמות של המקורבים והעוזרים מפורטים בחלקה הראשון של ההחלטה.

האישום המשמעותי ביותר והרלוונטי ביותר להחלטה זו הינו האישום הרביעי.

על פי האישום, השמיע המשיב איומים כלפי עד המדינה, באוזני חוקריו מהמשטרה ומרשות המיסים, בשני מועדים שונים.

תוכנם של האיומים מתחלק לשניים: האחד, עניינו תשלום שעד המדינה וילדיו ישלמו "בתרופות". השני, עניינו בדברי המשיב כי כאשר הוא מתעטש "חצי עולם עומד על הרגליים" וגם אם עד המדינה יהיה בתאילנד על חוף הים, ימצאו אותו ואלוהים ישלם, לא המשיב. זה הוסיף ואמר "כדור בין העיניים" תוך שהוא מושיט את ידו הימנית עם תנועת אקדח לכיוון המצח.

באשר לאיום הראשון, טוענים באי כח המשיב כי יש לקרוא את הטקסט בשלמותו. המשיב אומר כי לא ידע על החשבוניות הפיקטיביות וכי אם ידע, הוא מאחל לילדיו שלו ולו תרופות ואם לא ידע, אזי המחלות תבואנה על ראש המשקר. לדברי עו"ד שרמן מדובר בביטוי שגור בשפה העברית ואין בו איום כלל. לצורך הדיון, אין לומר כי דברי הסנגור בקשר לנקודה זו משוללי יסוד.

מנגד, הדברים האחרים המיוחסים למשיב הינם משמעותיים יותר. הרמז של ירי בראשו של עד המדינה, אינו יכול להתפרש כעונש משמיים. כך גם דבריו באשר למוניטין שיצאו לו. קרי, כאשר הוא מתעטש, חצי עולם עומד על הרגליים.

טוען בא כח המשיב כי זה אינו כה טיפש להשמיע איום מפורש באוזני השוטרים כלפי עד המדינה. אין לי אלא מה שבפניי. תוכנו של המזכר של השוטר שרעבי מדבר בעד עצמו. אין לומר כי מדובר בשפה שגורה או בעונש משמיים. עיון בגיליון הרשעותיו של המשיב מעלה כי לחובתו רשומות הרשעות אשר בחלקן מעיד עליו כי אינו מתנהל בתחכום. כך רשומות לחובתו, בין השאר, תקיפת שוטר, העלבת עובד ציבור, תקיפת עובד ציבור, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, חבלה במזיד ברכב והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. לטעמי, אופיין של ההרשעות מלמד כי לא תמיד משכיל המשיב לשלוט ברוחו.
בהאזנות הסתר לא נשמעו איומים כלפי מי שלא עמד , בהתחייבויותיו כלפי המשיב. נשמעה גישה של נסיון לפתור, בצורה אחרת, את פירעון החוב. גם כאשר רובמן בעצמו לא עמד בהתחייבויותיו כלפי המשיב, לא נשמעו איומים מצד המשיב כלפיו. יש לזכור כי המשיב שוחח עם צד שלישי ויכול היה על נקלה להתיר את חרצובות לשונו. יפים הדברים שבעתיים כאשר באותה שיחה כינה את רובמן "נוכל" אשר הרס לו את שגרת החיים היפה שהייתה לו עד שהכירו.

לא נעלמה מעיני העובדה כי רובמן עצור עד תום ההליכים, לתקופה שלא תעלה על שנה, במסגרת הסכם עד המדינה שנחתם עימו. אולם, המאמצים להלך אימים על רובמן, נעשו גם בעקיפין. כך למשל מודה שרון בן חיים, עוזרו של המשיב, כי שוחח עם אשתו של רובמן, שהיא קרובת משפחתו, ואמר לה: "קיים סיכון במהלך כזה כי אין פה סוד שדני חצה גבולות, בהנחה שזה נכון" (הודעה מיום 15.11.11, ש' 359-361).
לאלה יש להוסיף את הודעת שרית מעודד מיום 09.11.11, מזכר של השוטר גלעד ברזני מיום 26.10.11 ומזכר של השוטר רס"מ צמח מיום 13.11.11, ממנו עולה כי דיאנה רובמן אמרה לו ששרון בן חיים התקשר אליה ואמר לה "מקווה שדני לא יעשה טעויות כי זה יסכן את המשפחה".

אני ער לכך כי חלק מהאירועים התרחש בשעה שהמשיב היה במעצר. אפשר שמדובר ביוזמה עצמאית של אנשי המשיב. הדעת נותנת כי אם אלה היו פני הדברים כאשר המשיב במעצר, הרי שביתר שאת יש לחשוש להישנותם כאשר הוא משוחרר. אכן, המוניטין של המשיב לא צריך לשמש לו לרועץ, אולם זה עמד לו כאשר העניק הלוואות ללא בטחונות, תוך ידיעה שלווים לא ירהיבו עוז שלא לעמוד בהתחייבויותיהם.

הנה כי כן,יש יסוד של ממש לחשש כי שחרורו של המשיב, לעת הזאת, עלול להביא למסכת לחצים על משפחתו של רובמן אשר תניא אותו ממתן עדות.

יש לאפשר השמעת עדותו של רובמן ללא לחצים כלשהם.

אשר על כן, אני מורה על מעצר המשיב עד תום ההליכים המשפטיים.

המשיב יוכל להגיש בקשה לשחרור לחלופה, לאחר תום עדותו של רובמן.

ניתנה היום, ל' ניסן תשע"ב, 22 אפריל 2012, במעמד הצדדים.

חתימה

39 מתוך 39