הדפסה

ליאלמייב נ' המוסד לביטוח לאומי

בפני כב' השופט שמואל טננבוים, סגן נשיא
מר בנימין זוהר – נציג עובדים
מר שלמה קוגן – נציג מעבידים

התובע

אמנר ליאלמייב

- נגד-

הנתבע

המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1. זוהי תביעה להכרה במחלת הריאות ממנה סובל התובע כפגיעה בעובדה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן – החוק).

2. העובדות פורטו בהחלטה מיום 18.4.12 כדלקמן:
א. התובע יליד 1957. עבד בשנת 2004 עד ליום 31.12.09 במפעל לניאדו ליצור מוצרי פלסטיק כעובד כללי כולל הפעלת מכונות יצור.
ב. התובע עבד במפעל 5 ימים בשבוע כ- 9 שעות ביום בממוצע.
ג. העבודה במפעל הייתה עם חומרי גלם לייצור פלסטיק שהם חומרים אבקתיים (מעין פודרה, כמו אבקת גיר).
ד. חומר הגלם היה מגיע בשקים ענקיים התובע היה צריך לשפוך את החומר מהשק לתוך מכונות גדולות לייצור פלסטיק.
ה. במפעל היו 4 מכונות גדולות.
ו. העובדים היו הולכים לשקים של חומרי הגלם שהיה מגיע במספר סוגים, והיו ממלאים מספר דליים מכל שק, הולכים לכיוון המכונה, עולים על מדרגות המכונה, שופכים את כל החומרים לתוך פיילה, מערבבים עם הידיים עד לקבל תערובת ואז עם דלי קטן שופכים מהפיילה לתוך המשפך של המכונה. החומר היה נשפך כלפי מטה לתוך מערבל בטמפ' גבוהה עד 200 מעלות והחומר היה נמס לפלסטיק נוזלי, ואח"כ מעוצב בהמשך המכונה לצורות שונות.
ז. תוך כדי שפיכת החומר היו כל הזמן חלקיקים מתפזרים באוויר, ובכל חלל המפעל.

כשהמכונה הייתה ממיסה את החומר לפלסטיק נוזלי, אז תוך כדי הבעירה היו יוצאים מהמכונה אדים, עשן וריחות חזקים והיה בלתי אפשרי לנשום את הריחות הללו. בשל בעירת החומר הטמפ' במפעל הייתה גבוהה היה חם מאד ומחניק.
ח. בכל בוקר העובדים היו צריכים לנקות את המכונה משאריות החומר של העבודה ביום קודם לכן. עבודת הניקיון בוצעה ידנית ובמהלכה גם התפזרו אבק וחלקיקים של חומר באוויר.
ט. העובדים עבדו ללא הגנה. בנוסף במפעל לא היו פתחי אוורור מתאימים, לא הותקנה מערכת וינטלציה או מערכת יניקה של האדים והחומרים ולא הייתה תחלופה של אוויר.

3. באותה החלטה מונה ד"ר משה ליג'י כמומחה יועץ רפואי (להלן – המומחה) והופנו אליו השאלות הבאות:
א. מהן הפגימות הרפואיות מהן סובל התובע בריאותיו?
ב. האם קיים קשר סיבתי בין הפגימות הרפואיות לבין תנאי עבודתו של התובע המפורטים בסעיף 3 לעיל?
ג. האם ניתן לומר, כי מצבו הרפואי של התובע נובע מסידרה של פגיעות זעירות כאשר כל אחת מהפגיעות ניתנת לאיתור בזמן מסויים וכאשר תוצאה של כל פגיעה זעירה, הינה בלתי הפיכה, כך שבצרופן הופיע אצל התובע נזק שהיא התופעה ממנה סובל התובע כיום (מיקרוטראומה), או שמא מדובר בהליך תחלואי מתמשך?
ד. אם קיים קשר סיבתי כאמור, האם ניתן לומר שהשפעת האירועים בעבודה על בוא האוטם במועד שבא, היתה פחותה בהרבה מהשפעת מצבו הרפואי של התובע או מהשפעת גורמים אחרים?

ביום 17.5.12 השיב המומחה לשאלות בית הדין כדלקמן:
"יליד 1957, עלה לישראל מאוזבקיסטן בשנת 2003.
בתשובה לשאלה א' – לעניין מערכת הנשימה הנ"ל סובל מתסמונת אסטמה וממחלת ריאות חסימתית כרונית ( CHRONIC OBSTRUCTIVE PULMONARY DISEASE ׁ ( COPD).
כפי שעולה מהממצאים והתיעוד הרפואי המצ"ב. מהרשומה הרפואית עולה שהנ"ל סובל מאסטמה מגיל צעיר כמו כן ידוע על עישון כבד וממושך.
בתשובה לשאלה ב' – אין קשר סיבתי בין הפגימות הרפואיות הנ"ל לבין תנאי עבודתו המפורטים בסעיף 3 להחלטת בית הדין.
בתשובה לשאלה ג' – מצבו הרפואי של הנ"ל אינו נובע מסדרה של פגיעות זעירות בעבודה כאשר כל אחת מהפגיעות ניתנת לאיתור בזמן מסויים ותוצאת פגיעה זעירה הינה בלתי הפיכה כך שבצרופן הופיע הנזק בתובע (מיקרוטאומה). מדובר בתהליך התחלואי מתמשך, הנ"ל מעשן שנים רבות בטרם עבודתו, סבל מאסטמה שנים רבות בטרם עבודתו.
בתשובה לשאלה ד' – אין קשר סיבתי לכך שעבודתו היא אשר גרמה למחלת הריאות יחד עם זאת יש לקחת בחשבון שתנאי עבודתו היו עלולים להוות גורם מחמיר למחלתו בתקופת העסקתו ".

4. כעולה מחוות הדעת, התובע סובל מאסטמה מגיל צעיר וכן ידוע על עישון כבד וממושך. נוכח האמור, קובע המומחה שאין קשר סיבתי בין הפגימות הרפואיות לבין תנאי עבודתו. מדובר בתהליך תחלואי מתמשך. המומחה מציין אכן שתנאי עבודתו עלולים היו להוות גורם מחמיר למחלתו בתקופת העסקתו אך הלכה פסוקה היא כי ניסוח חוות הדעת בדרך זו אין בה כדי להניח תשתית עובדתית להכרה במחלה כתאונה בעבודה.

לאור חוות הדעת, אין מנוס מדחיית התביעה.

פסק הדין ניתן ללא סיכומי הצדדים לאחר שאלו לא הוגשו בהתאם להחלטות בית הדין.

5. התביעה נדחית.

אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ג תשרי תשע"ג, 09 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

מר בנימין זהר
נציג עובדים

שמואל טננבוים,שופט
סגן נשיא

מר שלמה קוגן
נציג מעבידים