הדפסה

ועדה מקומית לתכנון מבוא העמקים נ' חביבאללה ואח'

בפני
כב' השופטת אינעאם דחלה-שרקאוי

בעניין:

ועדה מקומית לתכנון מבוא העמקים

המאשימה

נגד

1.מוחמד חביבאללה
2.בילאל חביבאללה עארף

הנאשמים

הכרעת דין

פתח דבר

  1. בכתב האישום אשר הגישה המאשימה בתאריך 20.04.11 יוחסו לנאשמים ביצוע עבודות בניה ו/או שימוש בבניה ללא היתר, מקום בו נדרש היתר כדין, ובניגוד לסעיפים 145( א)(2), 145(א)(3), 204 (א) , 208 ו- 218 לחוק התכנון והבנייה התשכ"ז- 1965.
  2. בפרק העובדות אשר בכתב האישום, נטען כי בזמנים הרלוונטיים לכתב האישום, ביצעו הנאשמים, ללא היתר, במקרקעין הידועים כחלקה 143 בגוש 16935 בעין מאהל, (להלן: "המקרקעין"), עבודות הריסת מבנה מגורים קיים ובניית מבנה מגורים חדש, בן שלוש קומות, במקום המבנה שנהרס, בשטח של כ-360 מ"ר. (להלן: "העבודות").

ביום 13.12.2012 התקיים דיון בפניי.
עמדת המאשימה
מטעם המאשימה העיד מפקח הבנייה מר חאלד טאטור (להלן: "המפקח"), אשר באמצעותו הוצגה הבקשה להיתר בניה או לשימוש במקרקעין (ת/1) , וצילומים אותם צילם, הממחישים את ביצוע פעולות הבנייה במקרקעין (ת/2).

אשר לפעילותו העיד המפקח כי הוא צילם את התמונות (ת/2) (עמ' 6 לפרוטוקול ש' 22-23), בהם נראים עבודות הבניה שביצעו הנאשמים (עמ' 6 ש' 30-31). עוד העיד המפקח כי, המבנה נשוא האישום , נבנה לאחר שהמבנה הישן נשרף ונהרס (עמ' 5 ש' 26-28), כאשר המבנה החדש שונה מבחינת היקף ועיצוב (עמ' 6 ש' 26-29).

להוכחת בעלות הנאשמים למקרקעין, הוגש ע"י המאשימה היתר בניה הנוגע למקרקעין (ת/1), כאשר מעיון בו ובהתאם לעדותו של המפקח, הנאשם 1 רשום כאחד הבעלים של הנכס כאשר הנאשם 2 רשום כמי שהבקשה להיתר הוגשה על ידו.
עמדת הנאשמים
הנאשמים כפרו בעובדות כתב האישום וטענו כי לא ביצעו את הבניה. ב דיון שהתקיים בפניי ביום 08.03.1203.02.11, טענו הנאשמים כי מי שביצע את עבודות הבניה הינו אביו של הנאשם 1, סבו של הנאשם 2, וזאת מכספי תרומות לאחר שהבית נשרף. (עמ' 3 ש' 10-11), כאשר הנאשם 1 אף כפר כי בנה את הבית או גר בו (עמ' 8 ש' 31-32 עמ' 9 ש' 1-2)
דיון ומסקנות
אשר לאישום בעבירה של ביצוע עבודות בניה הטעונות היתר, ללא היתר, סעיף 145 (א) לחוק התכנון והבנייה התשכ"ה-1965 קובע:

145. (א) לא יעשה אדם אחד מאלה ולא יתחיל לעשותו אלא לאחר שנתנה לו הועדה המקומית או רשות הרישוי המקומית, לפי הענין, היתר לכך ולא יעשה אותו אלא בהתאם לתנאי ההיתר:מיום 27.5.1989
תיקון מס' 26
ס"ח תשמ"ח מס' 1259 מיום 27.7.1988 עמ' 148 ( ה"ח 1817)
תיקון מס' 26 (תיקון)
ס"ח תשמ"ט מס' 1266 מיום 8.2.1989 עמ' 7 ( ה"ח 1912)
(א) לא יעשה אדם אחד מאלה ולא יתחיל לעשותו אלא לאחר שנתנה לו הועדה המקומית או רשות הרישוי המקומית, לפי הענין, היתר לכך ולא יעשה אותו אלא בהתאם לתנאי ההיתר:
(1) התווייתה של דרך, סלילתה וסגירתה;

(2) הקמתו של בנין, הריסתו והקמתו שנית, כולו או מקצתו, הוספה לבנין קיים וכל תיקון בו, למעט שינוי פנימי בדירה;...מיום 4.8.1978
תיקון מס' 9
ס"ח תשל"ח מס' 906 מיום 4.8.1978 עמ' 181 ( ה"ח 1260)
החלפת פסקה 145(א)(2)
הנוסח הקודם:
(2) הקמתו של בנין, הריסתו והקמתו שנית, כולו או מקצתו, הוספה לבנין קיים וכל תיקון בו - למעט תיקון פנימי שאיננו תיקון מבנה ושאינו נוגד את ההיתר לבנייתו;

מיום 3.4.1981
תיקון מס' 17
ס"ח תשמ"א מס' 1015מיום 3.4.1981 עמ' 166 (ה"ח 1526)
(2) הקמתו של בנין, הריסתו והקמתו שנית, כולו או מקצתו, הוספה לבנין קיים וכל תיקון בו, למעט שינוי פנימי בדירה;
בפסקה זו -
"שינוי פנימי" - שינוי שאינו נוגע לצד החיצוני של הבנין, אינו פוגע בחזיתו או במראהו או בשלד של הבנין או ברכוש משותף או בצנרת או ציוד אחר המשרתים גם דירות אחרות, אינו פוגע בזולת ואינו משנה את שטחה של הדירה למעט תוספת של שטח מרפסת שנסגרה כדין או את מספרן של יחידות הדיור;
"דירה" - חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים, שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, לעסק או לכל צורך אחר;
(3) כל עבודה אחרת בקרקע ובבנין וכל שימוש בהם שנקבעו בתקנות כעבודה או כשימוש הטעונים היתר כדי להבטיח ביצוע כל תכנית" .
סעיף 204 לחוק התכנון והבנייה התשכ"ה-1965 קובע:
204(א)-
"המבצע עבודה או משתמש במקרקעין בלא היתר כשביצוע העבודה או השימוש טעונים היתר לפי חוק זה או תקנה על פיו – דינו קנס או מאסר..."
9. סעיף 1 לחוק שהוא סעיף ההגדרות מגדיר את המונח 'בניין' כדלקמן:
"כל מבנה, בין שהוא בנוי אבן ובין שהוא בנוי בטון, טיט, ברזל, עץ או כל חומר אחר, לרבות –
(1) כל חלק של מבנה כאמור וכל דבר המחובר לו חיבור של קבע".
10. עדותו של המפקח בפניי לא נסתרה בחקירתו הנגדית. מעדותו של המפקח וכן חקירתו הנגדית, ניתן ללמוד כי עסקינן במבנה אשר נשרף, נהרס ובמקומו נבנה מבנה חדש. עובדה זו נתמכת בעדותו של הנאשם 1 לפיה עסקינן בבית שנבנה מחדש לאחר שנשרף (עמ' 9 ש' 17-18).
11. זאת ועוד, עיון בהיתר המקורי למבנה הישן שנשרף ( ת/1), יש בו כדי לחזק את גרסתו של המפקח, לפיה עסקינן במבנה של שתי דירות, אשר נבנו לבקשתם של חביבאללה מחמוד וחביבאללה בלאל (ת/2). כמו כן, עיון בתמונות (ת/2), עולה כי בניגוד להיתר הבניה המקורי, בו נדרשה בניית שתי דירות, אלא שהמבנה החדש אשר הוקם לאחר הריסת המבנה הישן שנשרף, כולל 3 קומות. התאמת היתר (ת/1) אל מול התמונות (ת/2), מחזקות את גרסתו של המפקח לעניין הבניה שבוצעה במקום, כפי שעלתה גם בחקירתו הנגדית (עמ' 7 ש' 15-18).
12. מנגד, העיד בפניי נאשם 1, אשר בעדותו הכחיש כי בנה את הבית נשוא האישום. יחד עם זאת, מחקירתו הנגדית הוכח כי הינו בעל זכויות בנכס נשוא האישום (עמ' 9 ש' 11-13), יחד עם אחיו נזמי ודודו נאיף, וכי הינו מתגורר בחלק מנכס זה (עמ' 9 ש' 14-16), כפי שסומן בתשריט שהוגש בפניי (ת/1). זאת ועוד, מחקירתו של הנאשם 1 הוכח כי בנו, הנאשם 2, אשר רשום כבעלים של אחת הדירות לפי ההיתר (ת/1), בנה את ביתו בצמוד אליו, שהינו הבית נשוא האישום (עמ' 9 ש' 17-18).

13. לציין כי עדותו של המפקח, אשר כאמור ביקר במקום הנכס, לפיו הבית נשוא האישום הינו מאוכלס ונעשה בו שימוש (עמ' 7 ש' 3-4), לא נסתרה על ידי הנאשמים.
14. טענותיו של הנאשם 1 כי מי שטיפל בבניית הבית הינו אביו, וכי הבית נבנה מכספי תרומות לאחר שנשרף, לא היה תימוכין בחומר הראיות. הנאשם מאשר מחד כי בנו בנה את הבית בצמוד אליו (עמ' 9 ש' 21-22), אך מנגד, לא הביא כל בדל של ראיה ו/או עדות ממאן דהו, כי מי שבנה את הבית הינו אביו. טענותיו של הנאשם 1 בעניין זה נ ותרו בעלמא.
סוף דבר
15. מהאמור לעיל, הוכח בפניי כי הנאשמים 1 ו-2 ביצעו, ללא היתר, במקרקעין הנ"ל , עבודות של הריסת מבנה מגורים קיים, ובניית מבנה מגורים חדש, בן שלוש קומות, במקום המבנה שנהרס, כמצוין בכתב האישום. אי לכך, אני מרשיעה אותם בעבירות המיוחסות לה ם בכתב האישום.

ניתנה היום, ג' אדר תשע"ג , 13 פברואר 2013 , במעמד הצדדים.